על כיפה אדומה וחיות אחרות

דף חלק

קנווס לבן.

די, נו

זה לא יכול להיות שאתה בדיוק מה שהזמנתי

מח חריף

ומטונף

נראה טוב (לא נבדק עדיין בלייב)

יצירתי ומוכשר

חמוד ממש

מעניין

חובב ממים

וגם הומור שחור.

אוהב קצוות וניגודים

וגם…

תופים

שולט.

 

וגם יודע מה להגיד במשפט

בשביל שהמשפט הזה יופיע ויויד במח שלי

והוא בהחלט הופיע.

 

יאמי.

תהיה אמיתי, טוב?

 

 

 

לקום בבוקר, 6:45, אי אפשר לקרוא לזה בוקר, מבחינתי זה עוד אמצע הלילה, אי אפשר לקרוא למה שהיה לפני זה לילה, הילדים ישנו איתי (עניין שקורה לא מעט מאז שנפרדנו) יש לי פיסת מקום עלובה במיטה, בכל זמן נתון יש עלי איזו רגל, יד, פרצוף קרוב מדי ואני צריכה ספייס. הקטן עם כאב שיניים התעורר 80 פעם בלילה, לא ממש ישנתי, אני עייפה, פיזית, אבל בעיקר מנטאלית. עוד יום מתחיל, זורקת את עצמי מהמיטה, פיפי, לצחצח שיניים, לנשום, גם היום הזה יעבור, גם השבוע הזה יעבור, גם המצגת שאני צריכה לסיים בלו״ז בלתי סביר תסתיים, אתמול לא נשמתי מרוב לחץ, איך ארים 3 קונספטים ב-5 ימים, מחשבת את השעות, מסמנת לי איקסים במח על הימים שעוברים, כל כך הרבה מטלות כל הזמן, צריכה למצוא לי בית, כבר חשבתי שמצאתי וזה נפל, מתאבלת על הבית שלי, המושלם, שנראה כאילו יצא מקטלוג, אני אוהבת כל פינה בו, כי כל פינה בו היא בדיוק אני, עוד מעט יגורו פה אנשים אחרים, יהיה לי בית אחר, בשכירות, לבד, כמה זמן לא חיפשתי לי בית לבד, 20 שנה כנראה, איך מכניסים גם את זה בלו״ז? עצוב לי, עצוב לי ממש, זה השלב האחרון, הסטמפה, החיים כפי שהכרתי אותם נגמרו, עכשיו יהיה משהו אחר. זה קצת מפחיד. צריך לקנות מתנה לחברה של הקטן, צריך לקנות מתנה לחבר של הגדול, צריך לקנות בגדים לטקס יום השואה, לחתום על אישור לטיול, לעשות הזמנה מהסופר, יש אסיפה בבית ספר הזה ואסיפה בבית ספר ההוא, כמה רעש אלוהים, החיים לא עוצרים אף פעם ואיך שאני אומרת את המילה חופש תמיד מגיע סטרס היסטרי לפניו. אני לא נושמת, אין לי אוויר. לסמן וי, כבר סיפרנו לילדים, כבר עזב את הבית, כבר עשינו הסכם, כבר חתמנו עליו, כבר היינו ברבנות וגיחכנו מתחת למסכה על הטקס המפגר ביקום, כבר בכינו וסיכמנו והספדנו את כל מה שהיה, כבר מכרנו את הבית ובכל יום כזה פירור בנפש שלי נשבר ואז הייתה הקלה, גלים של גלים של כאב משולבים ברגעי אקסטרים וחוזר חלילה. מי ידע שלהתגרש זה כל כך מורכב? כל כך הרבה תפעול, זה כמו עם ילדים, עד שאתה לא מביא אותם אתה לא מבין מה זה אומר. אז גם להתגרש, עד שזה לא קורה אתה לא יכול להבין מה זה אומר. כל כך הרבה פרטי פרטים לחשוב עליהם ולעשות בזמן שהנפש מתפרקת ומנסה להרכיב את עצמה מחדש ולהבין מי אני, בלי היד הזו שנכרתה לי עכשיו. אין אף אחד שיקח ממני לרגע קצת משא, אני צריכה להיות העוגן של עצמי וגם של הילדים ואני משענת קנה רצוץ עכשיו, רצוץ מאוד ותשוש, אני אישה טובה דיה כרגע, זו המטרה שלי, אין לי שאיפות גבוהות, רק להצליח לעבור עוד שלב, עוד יום, עוד רגע. לעבור דרך כל השיט של השנה הזו והיא בהחלט סיפקה לי את המיץ של הזבל ולצאת חדשה. אני חזקה, אני יודעת שזה יקרה, אבל יש רגעים שפשוט בא לי להניח את הראש על הברכיים של מישהו, איזה מבוגר אחראי ושהוא ילטף לי אותו ויגיד לי: ילדה יהיה בסדר. ואז אוכל לכבות לרגע את המח ולכאוב חזק את כל הכאבים האלו שבלב ולטפטף זהב בין הסדקים. לקחת אוויר לריאות ולנשום, פשוט לנשום. 

גירושין.

עוד יום.

פחות סקסי היום.

אבל גם זה חלק ממני.

אני יושבת על השיש

הרגליים שלי קצת פסוקות

ואני מנדנדת אותן כמו ילדה קטנה

אני מביטה בך מבשל

ורואה כמה שאתה לא מסוגל להתרכז

וזה הרי המקצוע שלך.

חי חי חי

הרי לפני יותר משעה אמרת שתכין לנו משהו לאכול.

אולי זה היה שעתיים?

ואז התנשקנו והתמזמזנו קלות

אני לא יודעת איך זה קרה שפתאום הלשון שלך הייתה בתוך הכוס שלי.

אירגנת לעצמך ארוחה, זה בטוח.

וסעדת אותה במשך זמן רב לצלילי המוזיקה שלי.

ועכשיו אני נחה, בכל זאת רציתי לתת לך להתרכז,

אני קצת רעבה.

עכשיו אני יושבת על השיש ונופל לי האסימון

(לטובת הקוראים הצעירים, זה מטבע קטן שפעם היינו משתמשים בו כדי להתקשר, כן, זה אכן קרה)

בכל מקרה, אסימון, אז הבנתי שאני שולטת בראט

אני לא מלכה, אני לא גבירה, אני לא מיסטרס,

אני לא כלבה,

טוב, בעצם אולי קצת.

אני שולטת בראט, שדונית קטנה.

אין לי מושג אם קיים דבר כזה

אבל זאת אני, אצטרך לגלות מה זה אומר.

אתמול אמרת לי:

זה לא יכול להיות שמתחת למבט התמים הזה

ליופי המלאכי

לחיוך החמוד

מסתתר כזה מח מטונף

זה כל כך מדליק.

כן, יש לי פרצוף שהורים אוהבים

היה לי חבר שאמא שלו התאבלה עלי ועל הפרצוף הפולני הטוב שלי.

עוד חבר שאמא שלו סמכה עלי שניסע לסיני ולא נעשה סמים 🤣

והאמהות של החברות שלי, תמיד הייתי זו ששומרת על כולן.

בוודאי, מה זאת אומרת.

תמיד טענתי שאני יכולה להיות סוחרת סמים מעולה, הכי לא מעוררת חשד שיש.

נחזור לענייננו, כן.

אז באיזשהו שלב אתה תשכב במיטה ותפגוש את הציפורניים שלי, מה שיפה בהן זה שהן עושות נעים וכואב באותה רמה.

מישהו טען פעם שיש לי ציפורניים בדסמיות, מדהים, לא צריך כלי נשק.

מספיק לשרוט אותך בעדינות ולאט

ואז פתאום ממש מהר לאורך כל הגוף

ולראות אותך מתפתל.

המום.

ואז אומר לי: את רעה

טוב, אתה מזוכיסט, חמוד

הצטרף למועדון מגלי הכאב.

זה כיף, אך ממכר צר לי לספר לך

בקרוב תהיה חייב עוד מנה

ועוד אחת

ורק עוד קצת

טיפ טיפה

ממש ממש טיפונת.

אז כן, אני פחות קוהרנטית כרגע וקופצת מדבר לדבר.

איפה היינו?

שולטת בראט

חייבת לבדוק את העניין

ואיך תיארת את זה יפה היום:

אם לבני אדם היו קרניים, לך היו שתיים קטנות כאלה,

חמודות וחדות להחריד. 

ואני מוסיפה: בורוד נצנצים. בעצם לא, ורוד שוקינג ניאון

אולי את רוצה שהוא יפתח לך את הדלת

תסתכלי לו בעינים

הוא יסתכל בשלך בזמן שהוא תופס לך בחולצה

ומושך אותך ומדביק אותך עם הפנים לקיר

נצמד אליך מאחורה חזק

מועך אותך לקיר

ודוחף לך אצבעות באגרסיביות 

 

אולי את רוצה שהוא יתגנב בשקט מאחוריך

העיניים שלך מכוסות

את בכלל על הברכיים

הוא מסתובב מסביבך ולא נוגע

רק נושף לך באוזן ונוהם ונושך לך את התנוך

מקרב את האצבעות שלו אל הכוס שלך

והכוס שלך רעב ומתפתל

אבל לא, הוא לא נוגע.

 

אולי את רוצה אותו מקפל אותך על השולחן ב-ר׳

מפשיל לך את הגרביון 

מושך לך את התחתונים

וחודר אליך במכה

ודופק אותך חזק

ומהר

 

אולי את רוצה אותו

גורם לך לכרוע לרגליו

בלי לבקש

לתפוס לו את הרגל

ולהתחכך בה כמו כלבה קטנה ומיוחמת

ולהתחנן שהוא יזיין אותך.

 

אולי את רוצה אותו

מלקק לך את כפות הרגליים

וכולך מתפתלת מעונג

בזמן שהלשון שלו מתפתלת לך על האצבעות

 

אולי את רוצה אותו

שם לך אטב על קצות האצבעות

וכולך מתפתלת מכאב

או מעונג

אין לך מושג

 

אולי את רוצה אותו

חודר אליך באנאלי

קודם לאט לאט מחליק לתוכך

ואז מחדיר לך משהו מקדימה

את מוסיפה רטט בדגדגן

בזמן שהוא מתחזק מאחוריך

חזק ומהיר

עד פיצוץ אור קולי של גלים

בשלושת הכיוונים בהרמוניה מושלמת

שמפוצצת את מוחך לחלל 

 

אולי את רוצה אותו

מניף אותך באוויר

קטנה כזו

זורק אותך על המיטה

נשכב עליך מועך לך את החזה

את בקושי נושמת

את מתפתלת מתחתיו

מתנגדת

מנסה לנשום

הוא נכנס אליך

חודר אליך עמוק במסיונרית

מגיע לנקודות שמעטים מגיעים

הגופים שלכם מתאחדים והופכים ליישות אחת

עיסה אחת מושלמת שאינה גוף יותר

אלא רסיסי עונג שעפים לחלל

ונעלמים כמו אבק.

 

כן.

תודה.

 

 

 

 

אני שמה קערה אדומה על הרצפה

מוזגת לתוכה וודקה

קניתי אותה במיוחד בשבילך חתול קטן

אני לא אוהבת וודקה.

רד על הברכיים ותשתה

אתה מאוד יפה ככה מלמעלה.

זה מעביר בי זרמים

אתה די חתיך ככה מלמעלה

הגב שלך יפה

ואתה נתון למרותי.

אתה מחכך את הראש שלך מדי פעם על הכוס הלבוש שלי

אני לבושה בשמלה ארוכה

וזה עדיין מעביר בי זרמים של עונג

פשוט להיות מעליך.

זה ממלא אותי בכח שאני לא מכירה.

זה גירוי חזק מאוד

והוא לא תמיד מיני

זה פשוט עונג אחר שאני לא יודעת להסביר,

לשים עליו אצבע ולתייג אותו

אתה ממשיך לחכך את הראש שלך בכוס שלי

ככה מעל השמלה

אני תופסת את הכתפיים שלך עם הציפורניים שלי

מחדירה אותן עמוק בבשר שלך

מדי פעם מניעה את הראש המתחכך שלך

מגיע לך להיות כזה נמוך

מגיע לי להיות מעליך.

אני מרגישה את זה גואה בי

פיצוצים של עליונות

שמתעצמים לאיטם

והופכים לאורגזמה ממש חזקה.

כמעט בלי מגע

רק עליונות.

הו מיי

זה פאקינג משהו אחר.

היום אני מתגעגעת.

כבר הרבה זמן לא כתבתי פה רגש, אולי הדחקתי אותו.

רוב הזמן אני כבר פחות

אבל זה כבר כמה ימים ששכמה ימין כואבת לי

ואני לא ישנה טוב

והיום בבוקר קמתי עם געגוע.

זה כואב להתגעגע

במיוחד שאת לא יודעת אם מתגעגעים אליך גם

סביר להניח שלא.

המשכת הלאה מהר.

זה קשה לא לדעת אם הייתה לי באמת משמעות.

יש לי חור בלב בצורה שלך

והוא כואב לי.

זה כבר לא כואב באופן סדיר כמו בהתחלה,

אבל לפעמים הוא קופץ

כמו מכת אימפקט מפתיעה.

ואני כבר לא יודעת למה אני מתגעגעת

האם זה אליך

או לדבר הזה שהיה שם.

למבט בעינים

לאהבה

לפעמים סתם בא לי לשלוח לך שטויות שאני רואה

אני יודעת שזה יצחיק אותך

וגם אותי

ונצחק ביחד.

זה לא קל למצוא מישהו שיש לו את אותו הומור

ויש דברים שאני פשוט יכולה לשלוח רק לך.

אבל כבר לא.

הם נשארים אצלי.

או כשאני מגלה איזה שיר ממש טוב

או איזה הרכב/להקה חדשה.

או איזה אמן

או השראה

או תמונה סוטה שמדליקה לי את המח

והייתה מדליקה גם לך.

מסתבר שזה לא רק הגעגוע למגע

לסקס המופרך (מסתבר שאפשר למצוא כאלה)

לניצוץ והבערה.

אני מתגעגעת לחברות.

היית גם חבר שלי

נראה לי

לפחות ככה הרגשתי.

ועכשיו יש חלל שקשה למלא.

וגעגוע.

מלא געגוע.

ודמעה קטנה

ועוד אחת.

חוזרת אחורה בזמן עכשיו אחרי שאדי הטאבו שקעו.

 

יום רביעי היה יום מתיש ממש, לחץ עבודה שלא הרפה ובגדול לא נשמתי כל היום.

זה נראה ככה: לקוחה 1 רוצה שאסיים ניוזלטר דחוף, לקוחה 2 שולחת תיקונים לפרופיל חברה, לעיצוב מבצע וגם בריף ברכה לחג והכל לאתמול, לקוח 3 (שקשור ללקוחה 2) מתקשר לבדוק אם אני מספיקה את הבריפים, לקוחה 4 מבקשת באנרים דחופים לחג, להיום, לקוח 5 צריך שאסיים היום ניוזלטר ובאנרים, המח שלי במצב בזזזזזזזזזז תמידי,

מרוב דברים לחשוב עליהם אני לא מצליחה להתרכז בכלום. בינתיים אתה אומר לי שהייתי חצופה השבוע ושמגיע לי להענש, העונש שלי הוא שלא מגיע לי לגמור הערב, אולי רק אולי אם אהיה ילדה טובה, להיות ילדה טובה=למצוץ לך את הזין כל הלילה. יש לי זום אסטרטגיה על פרויקט גדול וחדש ב-17:30, שעתיים של חפירה, אני שונאת זום ושונאת חפירות, תנו לי לעצב ותעזבו אותי בשקט. אתה ממשיך להתגרות בי, שששששש, תהיה בשקט, זה לא עוזר לי להיות מוטרדת עכשיו אם אגמור בלילה, אני ממש צריכה לגמור, המח שלי זקוק לשאט דאון הזה ולרגיעה שבגמירות, אנחנו לא מכירים מספיק זמן ואני לא יודעת כמה קשוח אתה באמת מסוגל להיות, האם תעמוד במילה שלך ובאמת לא תיתן לי לגמור? זה מרטיב אותי ומחרמן אותי ומקשה עלי להתרכז, בד בבד זה גם קצת מלחיץ אותי כי אני חרמנית ואני רוצה לגמור וגם כל הסיבות הקודמות. תפסיק לכתוב לי ולהדליק אותי עכשיו, תהיה בשקט, יש לי מלא דברים להתרכז בהם ואתה מפריע לי ממש, גם ככה קשה לי מאוד לחכות שהיום הזה יסתיים כבר והשעה תהיה 21:00. בינתיים העו"ד שלנו כותבת לי שאני צריכה לחתום על איזה מסמך, אין לי זמן היום, אין לי זמן, אין לי זמן! קבוצות הווטסאפ של הכיתות חופרות גם הן, שקט, תהיו בשקט כולם, יש לי יותר מדי רעש במח. והלקוחות מחזירים תיקונים, אי אפשר שמשהו יהיה מאושר כבר לעזאזל, חייבת למרקר משימה שהסתיימה. ואתה ממשיך וגם נותנת לי משימות לערב: תתלבשי ככה, תכיני כל מיני אביזרים על המיטה, תכיני שמן לעיסוי (לא, לא מדובר פה בעיסוי שלי חלילה), תגלגלי לך שאכטה, תכיני מלפפון ותדחפי אותו לפה כשאת מחכה לי ותהיי מתוקתקת, לק אדום בכפות הרגליים והידיים. מתי לעזאזל אני אשים לק עכשיו? אין לי זמן אומרים לך!

איכשהו הספקתי את כל הבריפים ועכשיו זום, מיותר לציין שאני ממש לא מרוכזת. הזום נגמר ב-19:30 הללויה! יש לי שעה וחצי להספיק הכל, בעצם קיבלתי ממך חצי שעה עיכוב, יופי, יש לי עוד חצי שעה. נשכבת רגע על הספה, אני סחוטה, מותשת, עייפה ובהתנגדות. מה משימות עכשיו? אתה בעצם גורם לי להמשיך לעבוד? הבראטית העצלה שלי מקללת בלב, אין לי כח, תעזוב אותי, בשביל מה אני צריכה את כל השטויות האלו? כל הבדסמ הזה? למה זה מחרמן אותי? אני מוחה! תביאו לי איזה ונילי שילטף אותי כל הלילה ויעשה לי עיסוי בכפות הרגליים. אין לי כח להיות אלילת הפורנו בסרט של עצמי עכשיו. אני רוצה טרנינג וליטופים ומלא אורגזמות. במקום זה אני תוהה אם תהיה לי אורגזמה. אין לי כח להזיז את עצמי בכלל עכשיו, שמישהו יבוא ויבצע את כל המשימות במקומי. ולק אדום, בואו נדבר על לק ובמיוחד על לק אדום.
אני אישה נשית, באמת, אין שום ספק בזה, הנשיות נוזלת ממני, גם אם אלבש שקית זבל ויהיו לי שערות ברגליים אהיה נשית. אין צורך בלק אדום כדי להנכיח את זה, ובכלל אין לי סבלנות לתחזק לק, בעיקר בכפות הידיים, אחרי יום הוא מתקלף ואין לי זמן לתחזק את זה בכלל, אני אישה עסוקה. וגם אדום, נכון, אדום זה צבע שממש מתאים לי, ניתן לומר שהוא הצבע שלי, אבל תמיד הייתה בי התנגדות ללק אדום, זה נשי מדי וגם קצת פרחי. אם כבר תנו לי צבעים מתוחכמים, אני לא אוהבת להיות כמו כולן, הסטייל שלי חייב להיות שלי ולק אדום זו קלישאה. אז למה אתה אומר לי לשים לק ועוד אדום? אני לא רוצה! הבראטית רוקעת ברגליים עכשיו (מטאפורית)
אבל אני צריכה להיות ממושמעת וכנועה. אחרת לא אגמור היום. ואני רוצה לגמור היום. מלכוד 22. ואת לא יודעת מה לעשות?
מצד אחד פאק יו בנזונה ומצד שני לגמור. גם אין לי כח להלחם היום, אני עייפה.

טוב, נו

אהיה קצת ממושמעת וחמודה

הנה אני לובשת מה שביקשת

שמתי לק אדום

אני על הברכיים

אביזרים על המיטה

מלפפון בפה (איכסה זה מגעיל)

כיסוי על העינים.

המוזיקה שלך מגיעה איתך

גם הזין שלך.

במקום המלפפון.

 

סעמק.

 

טוב, נו, בסוף גמרתי

 

כמה פעמים

 

הרבה פעמים.

 

בבוקר אני מתעוררת והפרצוף שלך על הפרצוף שלי והעינים התכולות שלך בוהות בי ממרחק אפס.

 

אח"כ תיתן לי להמשיך לישון עוד קצת במיטה הנוטפת זיעה.

 

הילדים עוד עושים פה רעש ואני ממש עייפה כי ישנתי 4 שעות בלילה, גם בלילה שלפני ישנתי מעט ועליו עוד אכתוב גם, אבל עכשיו אכתוב על אתמול כי זה בוער בי.

 

יומולדת 40 לליטל פאפי, כבר שבוע חגיגות ובחמישי היא קבעה ערב בנות בטאבו, את רובן אני לא מכירה טוב, אמרתי לעצמי, טוב, נשתה קצת, נתעלל קצת בליטל פאפי, נרקוד, אולי נתמזמז קלות, אולי נפלרטט קצת מסביב, סה״כ כנראה יהיה נחמד, אפילו שהיה לי שבוע מתיש ובא לי לישון.

שינה לא הייתה שם.

כל הלילה הזה מעורבב לי כמו דרינק ממש טוב ואני זוכרת רק סצינות מתוכו.

 

סצינה 1

לוקיישן: במה קטנה עם עמוד ריקוד במרכזה

משתתפים: ליטל פאפי והדאדי שלה, ווייט ראשן וסקסי ביץ׳

כולנו מפנקים את ליטל פאפי המתוקה בתמהיל של הצלפות, ספנקים, שריטות, נשיכות ועוד. חיוך של אושר על פניה וקולות עונג יוצאים מפיה. תענוג.

אני לא יודעת איך זה קרה שפתאום אני הייתי במרכז, נשענת על העמוד, ידיים נוגעות בי, חונקות, שורטות, מספינקות, צובטות, פיות נושכים אותי, הכל מתערבב, אין לי מושג מה שייך למי, אין לי מושג מה קורה מסביבי, אני נוזלת על העמוד, הכל נהיה צמר גפן מתוק מתוק. אם יש הגדרה מילונית לעונג, זה כנראה זה.

 

סצינה 2

לוקיישן: הבר

משתתפים: כולם

סיימנו דרינק, סקסי ביץ׳ נוגעת בי, מנשקת אותי, מכאיבה לי בכל מיני אופנים, מדי פעם אני סוטרת לה, אבל אני גם יודעת שהיא כבר הבוס ושאני בעצם בכלל לא רוצה להתנגד, כי למה לי. היא נושכת לי חזק את תנוך האוזן. בת זונה, אני מסננת (די, תמשיכי), היא שולחת ידיים, מכניסה אותן לתוך התחתונים שלי, מרגישה את הרטיבות שלי, היא מדליקה אותי ממש, יודעת איך לגעת בי, לוחשת לי באוזן: איזה יפה את נוזלת. אני בהחלט נוזלת, העולם מסביב נעלם, אין בר, אין אנשים, מי יודע מה קורה במועדון בכלל, יש אותי ואת סקסי ביץ׳ וזה ממש ממש נעים וממש ממש נכון וממש ממש לוהט.

 

סצינה 3

לוקיישן: הספה שליד הכניסה

משתתפות: ווייט ראשן, סקסי ביץ׳ ואני

סקסי ביץ׳ מנצחת על האירוע, ווייט ראשן ואני נוזלות על הספה, הראש שלי נשען עליה ואני שומעת את קולות העונג שלה קרובים אלי ומגרים אותי יותר, האצבעות של סקסי ביץ׳ בתוך שתינו, היא מנגנת עלינו עכשיו ומוציאה מאיתנו צלילים, צלילים שונים של עונג. זוג יושב על השולחן לידינו, ממש קרוב, הם מסתכלים, אני לא יודעת אם עוד אנשים מסתכלים עלינו כי אני מסטולה מעונג, אבל המחשבה שאולי כן רק מגבירה את זה, אני בטוחה שזה מחזה ממש יפה, אחת יפהפיה 1.80 ואחת מתוקה וקטנה שוכבות על הספה בזמן שסקסי ביץ׳ אחת מפנגרת את שתיהן וגורמת להן לגמור בקולי קולות, כן, כנראה שזה יפה מבחוץ כמו שזה מרגיש מבפנים ואני מזגזגת בין המחשבה על העונג שלי לבין לדמיין את עצמי צופה בזה מהצד.

אח״כ מגיע איזה בחור ושואל אם היא מוכנה לשחרר אחת משתינו והיא אומרת לו: סליחה, אתה לא רואה שאתה מפריע?

גם זה מחרמן.

 

סצינת סיום:

לוקיישן: המיטה של סקסי ביץ׳

משתתפות: סקסי ביץ׳ ואני (ווייט ראשן ישנה בסלון)

מה היה שם? כנראה שאשאיר לכם מקום לדמיון, רק אוכל לספר שחלק גדול מהזמן היא סתמה לי את הפה כדי שהגניחות שלי לא יעירו את ווייט ראשן.

 

כן, אני קצת אוהבת שהעלילה מסתבכת

האמיני לי שצברת מספיק סיבות לעונשים

את זכאית לכאפה ביום בהיר אחד.

 

אוח, דבר אלי בשפה גבוהה

זה כל כך מדליק אותי

הדיבור האסוף

השפה הנקייה והצחה הזו

אז מה אם אני ממש אוהבת גם שפה נמוכה ומטונפת

(אבל בלי שגיאות כתיב!) 

 

אני אקיש על עכוזך,

לא, אתה תטפח עליו.

אני אאחוז בשני דדייך

אצבוט בפטמותיך

שלי נעלייך

פשטי את בגדיך

ורדי על ברכייך

הסירי את מכנסיי

עד שישתלשלו במורד רגליי

שילפי את איברי הזקור

פסקי את שפתייך הארגמניות

שרבבי את לשונך

(אולי אחרוץ את לשוני?)

העבירי את לשונך לאורך איברי

שאבי אותו עמוק לתוך גרונך

ובינתיים אחוש את רטיבותך

הניגרת

הנוטפת

את פיק ברכייך

את רעדת נפשך

את מבע עיניך

המתערפל לערפילים קטנים

הרגישי את נחת זרועי

על איבריך

את הסימנים שאתן בך

על גופך

את השפטים שאעשה בכל חורייך

את אצבעותי בוצעות את עכוזך

את איברי חודר אל תוך גופך

 

ומזיין לך את הצורה.

 

בת זנונים קטנה

לפעמים יש לו יישות משל עצמו

כמו חיה

נמר.

והוא קיים שם בינינו

אני מרגישה את זה בחשמל כשאנחנו מחליפים מבטים

או נוכחים באותו חלל

זה מתח חייתי

מענג מאוד ומגרה

זה קורה לי מעט מאוד המתח הזה

לא הרבה אנשים גורמים לו לבעור בתוכי.

אני חושבת

לא, אני יודעת

שגם אתה מרגיש את זה

והרי מימשנו אותו לרגע

באחת הנשיקות הכי ארוכות ומחרמנות שהיו לי

נתקלנו באיזו מסיבה

והסתובבנו בחלל כמו חיות המחכות לטרף.

התקרבנו לאט לאט

ישבת לידי

לא ממש דיברנו

ואז פשוט התנשקנו, את הנשיקה הממש לוהטת הזו

הפראית

האגרסיבית

שנמשכה איזה זמן

והידיים שלך נגעו בי באופן שעשה חשק לבאות.

ואז הייתי צריכה ללכת.

נשארה הנשיקה והמתח המיני.

כי זה לא לגמרי אפשרי

זה מסובך מדי ואני לא באמת רוצה להכנס לשם

אפילו שכולנו א-מונוגמיים.

אני לא אוהבת לדרוך ולערבב.

כנראה שזו תישאר פנטזיה שכזו

עם טעם נעים ומעקצץ על הלשון

וחשמל לוהט באוויר.

אולי זה טוב יותר ככה

מנסיון, פנטזיות שמתממשות לא תמיד נראות כפי שדמיינתי.

 

אבל אוח,

אני בהחלט נושכת את הלשון