.

אני שוכבת במיטה, חולה, בודדה, מאוסה.

התגעגעתי קצת לטירוף של האנשים כאן, בא לי להיות קטנה.

לא הייתי כאן 4 שנים, כלום לא השתנה.

ואני שוב לא מצאתי מקום, אין שקט נפשי, אין שלווה.

אני השגתי דברים בשנים האלה, התקדמתי, התעצמתי, אבל בתוכי אני אותה ילדה שמרגישה שהיא כלום.

אני אוהבת שאתה אמיתי
אני אוהבת שאתה כן איתי
אני אוהבת את הרוגע שלך
אוהבת שאתה עקבי
אוהבת את העיניים שלך
אוהבת את הורידים.
אני אוהבת שאתה קינקי במובנים מסוימים.
אוהבת שאתה מצדיק אותי
כשאתה נותן לי ספייס
אוהבת כשאתה מאפשר להתבטא ולשתף.
אוהבת את הלשון שלך מפנטזת על זה כל אורגזמה.
אוהבת שאתה משאיר לי סימנים למרות שזה ממש מפחיד.
אני אוהבת כשאתה תופס עליי בעלות, ושאתה מקנא לפעמים.
אני אוהבת שאתה אדם ישר והגון.
אני אוהבת להיות חשובה לך.
אני אוהבת את החברות שלנו
אוהבת שאתה ציני.
אוהבת שאתה שם לי גבול, אוהבת שאתה לפעמים קר רוח ולא מפרגן,זה רק גורם לי להשתדל יותר.
אוהבת שלימדת אותי לאהוב את עצמי, אוהבת בעיקר שאתה מצליח להכיל אותי.
אוהבת כשאתה שולח לי תמונות, ושאתה נשאר רגוע כשאנחנו לא מדברים 12 שעות
אוהבת שלא גרמת לי להתסחרר ושלימדת אותי מה חשוב באמת.
אני אוהבת את העובדה שאני חשובה לך.
אוהבת את הזמן שלנו עם המחשבה הזמן שגורם לי לחשוב למה אני עדיין כאן מעריכה וכמהה לתשומת לב ממך.
אני אוהבת שאתה בחיים שלי שאתה כאן, שאתה מוביל וגורם לי לשיווי משקל.
אני אוהבת עוד אלף דברים אבל המוח שלך לא יצליח לקלוט.
אני אוהב אותך תמיד בליבי גם כשנחליט לא להיות.
למדתי שהשתיקות שלך לא מבשרות דבר אלא להיפך, אתה מרגיש צורך להיות לבד בכדי להבין שאתהה גם קצת אוהב אותי מבפנים.