ירושלים של זהב

בחודש האחרון אני ואדון ה' התחלנו לדבר אחד על השני בתור "השולט/נשלטת שלי". זה עליית מדרגה משמעותית. מערכת היחסים הזאת היא הכל חוץ ממשעממת. היא בטוחה. היא מצמיחה. היא מטורללת לעיתים. (אני אחראית על הטרלול במערכת היחסים וגברת ה' אחראית על לתת לי להתנהג כמו מפגרת לעיתים). 

אני אתן דוגמה לטרלול מהיום כי זה ממש הצחיק אותי. יש את הז'אנר הזה של המימז של 'דום קשוח' שאומר תארי איך את רטובה יא פתטית, 'דום רך' שאומר איזה יופי שאת רטובה כזה יפה בשבילי ואז תמונה מטורללת של פטריק מבובספוג בתור 'קראקהד דום' שאומר גברת איך מסדרים את הנזילה. אני קראקהד יעל. אז קיבלתי את המימ הזה היום וממש צחקתי אז שלחתי לאדון ה'. אז הוא נתן לי להתנהג כמו מפגרת. 

אה עכשיו נזכרתי ששלחתי לו סרטון דבילי שהיה קשור לדובי מהארי פוטר והתגובה שלו הייתה שאני צריכה לבקש ממנו למצוץ בסשן שהיה אחרי זה בסגנון של דובי. ואז הוא שכח שהוא אמר לי את זההההההה. סתם גם אני כשהייתי שולטת הייתי שוכחת מפקודות שהייתי נותנת, זה מעניין הקטע הזה לא משנה.

אני חושבת שהוא לא מבין עד הסוף עד כמה הוא תופס אצלי מקום במעשים. יש פוסטים שאני כותבת רק בגלל שהוא אמר שכדאי שאני אגיד את זה לעוד אנשים. האמת שגם הפוסט הזה נכתב בגלל משהו שהוא אמר. מתישהו בשבוע האחרון ביקשתי ממנו לגמור והוא אמר שיש לי ליטרלי 3 דקות לגמור. אני מסוגלת מבחינה פיזית לגמור תוך 3 דקות אבל לוקח זמן לראש שלי להצטרף לחגיגה. אז אחרי דקה התחלתי להריץ תמונות נבחרות מסשנים שהיו לי מולו. התמקדתי בשתי סצנות ספציפיות- אחת שישבתי מולו על הברכיים עם כיסוי עיניים והשנייה הייתה שישבתי על השירותים מולו ומצצתי לו. מהרגע שהכנסתי לעצמי אצבעות לפה גמרתי כל כך חזק. לא יודעת מה הפואנטה פה אבל כשסיפרתי לו על זה הוא אמר שזה חמוד ושהוא ישמח לראות על זה פוסט. בסך הכל אני חושבת שאני מתנהגת יפה אז הנה, פוסט.

רק אור ושמחה ❤️

אזהרת אלימות קשה ואונס אנאלי.

**********

אחרי שאני מסיים לשטוף את הכלים ולסדר את המטבח ופינת האוכל אני שם שעון מעורר לשתיים וחצי ויושב לעבוד בחדר העבודה שלי. בימים האחרונים אני בהספק מעולה. נראה לי שאסיים את הפרויקט הנוכחי בשבועות הקרובים. 

אחרי שהשעון המעורר מצלצל אני מתמתח ומסתכל בהודעות של הפלאפון. יש הודעה אחת מדודו שמודיע שהוא יגיע ברבע לשלוש. אני קם אל המקרר ומוציא את הקנקן עם חליטת התה הקרה ושתי כוסות אל הסלון. אני מתיישב בשקט על הספה. עוברות בקושי 2 דקות ואני שומע דפיקה בדלת. אני קם ופותח את הדלת ורואה את דודו. דודו הוא תימני נמוך עם זקן מעוצב. החלק החשוב בנוכחות שלו הוא הגודל של הזין שלו. אני שולח את היד ונותן לו צ'אפחה קלילה על הגב.

"מה קורה אחי?"

"השבח לאל יום יום אחי."

"יאללה בוא כנס לסלון."

אנחנו נכנסים לסלון, הוא מתיישב על הספה ואני מוזג מהקנקן לשתי הכוסות. הוא שותה במהירות את הכוס שלו ואני מחווה עם הקנקן בנימת שאלה. הוא מהנהן ומגיש לי את הכוס. את הכוס הזאת הוא שותה בקצב איטי וכששנינו מסיימים הוא מניח את הכוס על השולחן.

"טוב אחי, אני צריך לדעת מה בדיוק אני צריך לעשות שם למטה."

"בגדול הרעיון הוא שאתה לא תדבר היום רק תבצע. טוב אחי?"

"טוב אחי."

אנחנו נעמדים ואני מניח את הכוסות בכיור ואת הקנקן במקרר. אני ניגש אל אחד הארונות, מוציא משם דלי וממלא חצי ממנו. אני ניגש אל דודו ומביא לו את הדלי ולוקח את הצעצוע הקבוע. אנחנו יורדים למטה ואני מדליק את האור. היא חמודה כשהיא ישנה בתנוחת העובר, חושבת שככה יכאב לה פחות. אנחנו מתקרבים אליה ואני מסמן לו לשפוך עליה מים. הוא שופך כמות לא רעה בכלל ואני עוצר אותו, אנחנו נצטרך את המים האלה גם אחר כך. היא קמה בבהלה כמובן. אני נותן לה זמן ורק מניח את הצעצוע שביד שלי בזווית שבה היא תראה אותו. 

"בוקר טוב מתוקה, איך ישנת?"

היא מתנשמת במהירות והמבט שלה זז בין הצעצוע שביד שלי לבין דודו. אני מתקרב אליה טיפה והיא מתכווצת אוטומטית. 

"אני חושב שלא שמעת אותי. בוקר טוב מתוקה, איך ישנת?"

"י-ישנתי בסדר."

אני נותן לה זץ. העיניים שלה נפערות בבהלה והיא מתפתלת בניסיון נואש לברוח מהצעצוע.

"ישנתי בסדר אדוני!"

אני מפסיק מיד.

"רואה, לא היה כזה קשה. עכשיו תגידי יפה בוקר טוב לחבר שלנו."

היא מסתובבת אל דודו ומדברת תוך כדי שהיא מסתכלת עליי בזווית העין. 

"בוקר טוב... אדוני?"

אני מצקצק בלשוני, מתכופף אליה ותופס את הסנטר שלה ביד ימין שלי. אני מוביל את הראש שלה אל המפשעה שלו.

"לא ככה אומרים בוקר טוב לחברים שלי, תחשבי שוב."

אני משחרר לה את הסנטר והיא נשארת שם. אחרי כמה שניות נראה שהיא הבינה שאין לה איך לברוח והיא שולחת את הידיים שלה כדי להוריד לו את המכנסיים. אני נותן זץ קטן.

"שכחת שאסור להשתמש בידיים מתוקה?"

היא משפילה את הראש.

"סליחה אדוני."

דודו מסתכל עליי ואני מסמן לו להישאר במקום. בינתיים היא נאבקת בריץ' רץ' של הג'ינס. אני ניגש ופותח בשבילה אותו. היא תופסת את הג'ינס עם השיניים ומפשילה אותו עד הברכיים. היא מרימה את הראש עוד פעם ותופסת את התחתונים עם השיניים ומורידה אותן עד לברכיים. אני מביא את הכיסא עד לדודו והוא מתיישב עליו. היא משפרת עמדות ומניחה את הידיים שלה על הירכיים שלו. בזמן שהיא מוצצת לו אני מתכופף ולוחש לה באוזן תוך כדי שאני משחק לה בדגדגן.

"איזה זונה תפסתי לי, דבר ראשון אחרי שהיא מתעוררת היא מוצצת זרגים."

היא שולחת אליי מבט זועם ואני תופס לה בשיער ודוחף אותה להיחנק על הזין שלו. 

"אני חושב שאת לא מבינה את התפקיד שלך בעולם הזה. התפקיד שלך הוא לספק אותי ואת כל מי שאני רואה לנכון, ברור?"

אני גורם לה להנהן עם הראש.

"איזה זונה טובה."

אני מתרחק מעט ואומר בקול לדודו שהוא מוזמן להשתמש בזונה שלי איך שהוא רואה לנכון. הוא רק חיכה לאישור שלי כי אני בקושי מסיים את המשפט וכבר הידיים שלו נשלחות אל הראש שלה. קולות לעלוע רמים נשמעים באוויר. אני ניגש אל המקרר ומוציא לעצמי פחית בירה. אני שותה אותה ברוגע בזמן שאני נשען על הקיר וצופה בהנאה בה נחנקת על הזין שלו. הידיים שלה כבר נשמטו לצדדים. אחרי שאני מסיים את הבירה אני זורק את הפחית לפח, נעמד ליד דודו ומושך לה את השיער. היא מתנשמת במהירות ואני זורק אותה בחזרה אל המזרן. היא קורסת כמו בובת הסמרטוטים שהיא.

אני טופח לדודו על הכתף.

"נו, מה אתה אומר על בובת הסמרטוטים הזאת?"

"וואלה יש עניין"

"לדעתי אתה צריך לבדוק עוד שימושים שלה."

אני מתכופף ומשחרר אותה מהאזיקים. אני מסמן לדודו ושנינו סוחבים אותה אל המתקן. אני מניח את הראש והידיים במקומות המיועדים. אני נעמד מולה ומוציא את הזין שלי. תוך כדי שאני מרביץ לה איתו אני מתחיל לדבר.

"אני חושב שאת מתחילה להבין את המקום שלך זונה. תפסקי את הרגליים."

היא מייבבת.

"לא הבנתי, אמרתי לפתוח רגליים זונה."

היא ממשיכה לייבב.

"חבל, התכנון היה שהוא יהנה מהכוס שלך. עכשיו הוא יהנה מהתחת שלך."

אני מסתכל לדודו בעיניים, מחייך ומהנהן. הוא רק חיכה להזדמנות. הוא משפשף את הזין וחודר אליה בבת אחת. היא צורחת כמו חיה פצועה. הוא מניח את כפות הידיים שלו על התחת שלה ומתחיל לפמפם. הזין שלי מתמתח ככל שהיא צועקת יותר ואני מתחיל לפמפם אותה מהצד השני. אני מתרכז בתחושה הנעימה של הענבלים שלה על הזין שלי. אחרי כמה דקות אני רואה שדודו בדרך לגמור לה בתחת אז אני גומר לה בפה. היא רפויה בטירוף בזמן שדודו גומר לה בתחת בשאגות. אחרי שהוא מסיים אני משחרר אותה, נושא אותה אל המזרן ואוזק לה רגל אחת בלבד.

**********

הפוסט הזה לקח לי 6 ימים ואני מצפה לפידבקים כנים תודה רבה שבת שלום. 

זה מצחיק, כי כל הסימנים היו שיהיה יום לא משהו. אתמול בלילה הפלאפון שלי הפסיק לעבוד, היום איבדתי את הארנק בטרמפ ובאופן כללי לא התחשק לי לעבוד עם הסטודנטית של היום. 

אז היום בבוקר קניתי פלאפון מצוין, מצאו אותי דרך הפייסבוק והשגתי את הארנק מחדש והיה סשן ממש מוצלח של העבודה. גם דיברתי עם הבוסית ובאתי בדרישות מקצועיות לגבי העבודה בשנה הבאה. גם הגעתי הביתה מוקדם וראיתי את השכנה של אמא שלי שלא ראיתי מלא זמן. סיפרתי לה על הפיילוט שאני מובילה בעבודה ועל הדרישות שהצבתי לבוסית שלי והיא הייתה מבסוטית עליי שאני דורשת דברים. בכל זאת אני מסיימת עכשיו שנה רביעית בעבודה. 

והדובדבן שבקצפת היה שאמא שלי פינתה לי חלק מהערב והלכנו לאכול ארוחת ערב בחוץ. בסך הכל מה אני כבר צריכה? קצת יחס ותשומת לב מאמא שלי❤️

(זה באמת קצת קשה נראה לי הקטע הזה שאני כמעט ולא רואה את אמא שלי. ואני עוד גרה אצלה בבית)

דיברתי עם השולט שלי ממקודם ודיברנו על איזורים אפורים בבדסמ נגיד cnc ואמרתי לו משהו שכנראה עוד כמה אנשים צריכים לשמוע.

אנחנו אוהבים לשחק באש כאן. כמו שבל"ג בעומר מדליקים מדורה רק אחרי שמסדרים מעגל אבנים ולא עומדים קרוב מדי אז ככה בדיוק צריך להיות בבדסמ. 

נ.ב. קיבלתי השבוע 3 (!) משימות כתיבה וכתבתי רק אחת מהן ואני מנצלת את ההזדמנות לקטר כאן שאני ממש ממש ממש לא אוהבת שיעורי בית.

נ.ב. 2. כנראה שקיימת קארמה בעולם הזה כי בזמן שכתבתי את הנ.ב. הקודם הפלאפון שלי שבק חיים, בן זונה. טוב נו, גם ככה חשבתי על ללכת לקנות פלאפון חדש.

לאחרונה כל כמה זמן נופל לי עוד אסימון לגבי המסע שלי בעולם הבדסמי. באופן די משעשע זה קורה דווקא כשאני במרווחים בין המפגשים עם גברת ה'. האמת כשאני חושבת על זה יש בזה הגיון. זה כמו שאם יש שאלה במתמטיקה שנתקעים עליה אז מה שעושים זה בוחנים את הנתונים עוד פעם ועוברים לשאלה הבאה. בזמן שפותרים את השאלה השנייה יש חלק קטן במוח שממשיך לחשוב על השאלה הראשונה. זהו סיימתי עם אנלוגיות של חננות, נראה לי. 

אז היום דיברתי עם חברה טובה וסיפרתי לה שהייתי ממש שמחה לראות אותה בפמדום אבל זה גם הרגיש לי מוזר. אחד הדברים שמנחים אותי באופן כללי זה כנות לא מתפשרת לעצמי. היה שם משהו בפמדום. בעיקר בהתחלה אבל אני צריכה להבין מה זה אומר לגביי. 

אם נפרק את זה בצורה מסודרת אז הדבר הראשון שעולה בי זה שמה שהכי מעניין אותי לפחות כרגע זה להיות על הברכיים מול אדון ה'. הדבר השני שעולה בי זה שאני בשום אופן לא מוכנה להיות אחראית על שום אדם שהוא לא אני. בשתי מערכות היחסים האחרונות שהיו לי לפני גברת ה' די הייתי mommy dom. זה סחט אותי רגשית. הדבר האחרון שעולה בי זה שהסדיסטית עדיין קיימת בתוכי. אין לה בעיה לתת לי מרווח נשימה ולחקור את המקום המוזר והמבהיל והמרגש והמעורר וההכל הזה. 

רק אור ואהבה

כשיש לי תסריט שלם בראש לפנטזיה שאני כותבת ואני לא מצליחה להתפנות ולכתוב את זהההההה.

(מחר גג מחרתיים אני מפרסמת ואני כותבת את זה עכשיו כדי שזה יקרה.)

היה לי משהו לא צפוי בעבודה היום שממש עיצבן אותי. הבעיה היא שאני מדריכה של דיירים עם מונמכות קוגניטיבית. מה שזה אומר זה שאסור לי להביע רגשות בלי מחשבה. טוב טיפה יותר מורכב מזה אבל לא משנה. בכל מקרה, יש דייר שעושה לי את המוות והוא לא היה אמור להיות בשבת הזאת. ואז הגעתי והוא היה וזה קצת שיבש אותי. הייתי עצבנית. אחרי כמה זמן אמרתי לעצמי שהוא לא באמת מעניין אותי ושלחתי הודעה לאדון ה'. בהודעה ביקשתי ממנו שיזכיר לי מה המקום שלי. המקום שלי הוא לרגליו. ברגע שהוא שלח לי את זה בהודעה נרגעתי. אז תודה❤️

אז היה לי סשן. הקטע הזה שאני נוסעת את כל הדרך למרכז הרחוק בשביל לחטוף מכות ועוד כמה דברים לא ברור לי. מצד שני אני עברתי די הרבה גלגולים בזמן הקצר יחסית שלי כאן. האמת שזה קצת מחשיד בעיניי כי מה זה אומר על מי שהייתי. מצד מי כבר סופר רק חמור לא משנה את דעתו. בקיצור, תהייה. נתחיל?

הפעם הסשן התחיל בחנייה למטה. הוא סיפר לי שיש על המיטה בגדים שהוא בחר בשבילי ללבוש למהלך הסשן ושאני צריכה להיכנס לחדר השינה, להתפשט, לקפל את הבגדים ולהניח אותם בצורה מסודרת ואז ללבוש את מה שיש על המיטה ולחכות בתנוחה הקבועה שלנו על הברכיים. למעוניינים זאת תנוחת הנאדו. אז נכנסתי לחדר השינה, ראיתי שיש רק קולר וכיסוי עיניים וחיטטתי קצת בארון מתוך מחשבה שאולי פספסתי משהו מההוראות ויש עוד בגדים במקום אחר. לא היו. בשלב הזה הייתי אחרי נסיעה ארוכה מירושלים אז כמובן שהייתי צריכה לעשות פיפי. הוא נכנס איתי לחדר וסידר את החפצים שם ואני חיכיתי בסבלנות שהוא יסיים וייצא. הוא לא יצא ולא רק שהוא לא יצא הוא גם החווה על האסלה וחיכה לי שאתיישב.

"עכשיו?"

"עכשיו."

היה לי ברור שהוא לא ירחם עליי אז התיישבתי על האסלה. זה היה כל כך משפיל. בזמן שחיכיתי לפיפי שייצא השפלתי את הראש ולא הסכמתי להסתכל למעלה. אחרי שיצא הפיפי הוא אמר שאני צריכה להיות צעצוע שימושי או משהו בסגנון והוציא את הזין שלו מהמכנסיים. תוך כדי שמצצתי לו הרגשתי מבוכה נוראית. אני לא חושבת שאפשר לתאר אותה במילים. יש איזה עניין בלהחליק למקום הסאבי בתחילת סשן. אני בן אדם שמתפקד בחיי היומיום. מוערכת בעבודה שלי. וואלה יש עליי. אז אם יש עליי זה לכל הפחות קצת קשה להיות במקום שאין עליי. אצלי מה ש"שובר" אותי זה ההשפלה. אם יש מספיק השפלה אני נהיית צמר גפן מתוק ומתמסר.

אחרי הקטע בשירותים חזרתי לחדר השינה ולאט לאט השלתי מעליי את הבגדים וקיפלתי ושמתי במקום ושמתי על עצמי את הקולר וכיסוי העיניים. הערה מתודית - לדעתי הרבה יותר קל לי עם כיסוי עיניים מאז שחזרתי להסתובב עם מכשירי שמיעה. 

סיימתי להתארגן והתיישבתי במקום שלי. די מהר הוא בא להתיישב מולי והורה לי להיות הדום. זאת הרגשה מעניינת להיות הדום. נניח חלק מהעניין זה מאמץ מצידי לשמור על התנוחה. עוד דבר זה הקטע שכבר אין לי תחושת זמן. מבחינתי זה היה מלא זמן והייתי מוכנה לעוד, כשהוא שאל אותי אחר כך כמה זמן נראה לי שהייתי שם עניתי ש20 דקות ומסתבר שזה היה 5 דקות. 

יש לי שיר שמתנגן אצלי בראש די הרבה בימים האחרונים. זה השיר ששמתי בתחילת הפוסט הזה. בחודשים האחרונים אני מרגישה שהשתנתי כל כך הרבה. לא רק בפן הבדסמי. 

אני נמצאת עכשיו במערכת יחסים פוליאמורית בהגדרה. אמנם אני רק מול אדם אחד אבל יש עוד גורמים ברקע שדורשים לקיחה בחשבון. יש יתרון משמעותי בשבילי בסיטואציה הזאת האמת. אני לא מחפשת מערכת יחסים רומנטית. מאוד ברור לי מה אני יכולה ורוצה לתת. 

הסשנים בשבועות האחרונים מעמיקים ונוגעים במקומות מאתגרים. אני אוהבת את זה. זאת ההגדרה של מערכת יחסים מוצלחת לדעתי, מערכת יחסים שנותנת מצע טוב לפרוח מתוכו. 

רק טוב ואהבה❤️

כאב רפאים זה תיאור של מצב שבו נקטעת גפה והיא ממשיכה לכאוב אפילו שהיא כבר לא קיימת. אני יושבת עכשיו באוטובוס בדרך הביתה ומרגישה את האזיקים על פרקי כף היד שלי אפילו שהם כבר ממזמן לא שם. 

כשהתחלתי לתאר סשנים כאן בבלוג הייתי ממש עוברת בצורה כמעט מנוכרת על האקטים ומתארת אותם באופן כרונולוגי. אחרי כמה זמן הפסקתי לכתוב את כל הדברים שהיו קורים בסשנים שלי והייתי מתמקדת במספר מצומצם של אקטים ומתארת את התחושות שלי דרכם. כבר פחות מעניין אותי לתאר את האקטים שהיו בסשן אתמול. לא, זה לא מדויק. האקטים שהיו אתמול היו מאוד מעניינים. נקודת המבט שלי השתנתה בזמן שאני נמצאת כאן בכלוב. פאקינג רשומה באתר 3 שנים. חוויתי מספיק כדי לדעת שלא חוויתי כלום. 

אני מעבירה אצלי בראש את האירועים מאתמול ומנסה לחשוב מה קרה שם. הייתי בספייס משוגע. משוגע. גם היום עבר לי בצורה מעולה. זה תמיד סימן טוב לזה שדברים הלכו כמו שצריך. כבר כתבתי על זה שהיה לי קשה בהתחלה של הפמדום. עכשיו כשאני חושבת על זה נראה לי שזה סוג של משבר זהות שלי ביני לבין עצמי. אני חושבת שמתישהו אני אחזור להרביץ, אולי לא בתור שולטת. 

בכל מקרה לענייננו. אחרי חימום ברחבה שכלל בין היתר הצגה של הציצים שלי לכל מי שהיה שם (מביך מאוד תודה רבה) עברנו למבוך. במבוך הייתי על חצי מהמיטה הזוגית ובחצי השני הייתה הנשלטת של בת הזוג של ה'. היא אהבה את כל הכלים שאני ממש לא אוהבת. מזל שאני מסתכלת רק על עצמי כי אם הייתי מנסה להתחרות בה הייתי מתה מכאבים לשבוע הקרוב. 

יש לי פטיש החפצה מאוד מאוד חזק. היה לי אותו בדיוק באותה עוצמה כשהייתי שולטת. במסגרת הפטיש הזה אני צריכה להיות חפץ שימושי. אם זה אומר לחטוף מכות, להיחנק על זין או סתם להיות הדום. במהלך ההתארגנות לקראת הפמדום אדון ה' אמר לי שאני אחזיק את הכלים בזמן שהוא ול' יסשנו מישהו אחר. אני לא יודעת בוודאות איזה מבט היה על הפנים שלי אבל הייתה לי תחושה של כלבלב עזוב. זה היה כזה "מה אני לא מספיק טובה?"

אחד מהפטישים שמקבל הרבה מקום בבלוג שלי לאחרונה הוא פטיש אונס. זאת פנטזיה שתמיד ידעתי שאני רוצה להגשים אותה אבל לא ידעתי עם מי. זה מרגיש לי נכון לממש אותה עכשיו. באחד מהסשנים האחרונים שלנו אחרי אקט שלקח בכוח ממני משהו התכרבלתי בתוך החיבוק שלו והוא שאל אותי איך אני מרגישה. הייתה לי מילה אחת להגיד שרלוונטית גם היום.

"בטוחה."

יש קטע מעניין לימים אחרי סשנים. המחשבות יותר צלולות. אז היום חשבתי על הדברים האלה שנמצאים בחוטים הבלתי נראים שמרכיבים מערכות יחסים בכללי ובמערכות יחסים בדסמיות. דיברתי עם חברה שלי אחרי הפמדום אתמול והסברתי לה שהסיבה שטוב לי במערכת היחסים הזאת בניגוד למערכות יחסים קודמות היא שאני מקבלת כל כך הרבה. 

ואז כמובן שהמשכתי לחשוב. אני יודעת מה אני מקבלת. ה' מקלף אותי כל כך בעדינות. זה קצת מרגיש כאילו אני בשלב של הגולם לפני שהוא נהיה פרפר. מה שאני מנסה לחשוב זה מה אני נותנת למערכת היחסים הזאת. כאילו, אני נותנת. אני פשוט לא בטוחה שאני יודעת להצביע על זה. 

אתמול בפמדום נהניתי להסתכל על סשנים של כל מיני אנשים. לפני כמה חודשים התגובה שלי לסשנים כאלו הייתה "אני רוצה לטרוף עכשיו.". עכשיו התגובה שלי יותר רגועה. אני מעריכה את האסתטיקה והמיומנויות השונות שראיתי אתמול אבל לא רציתי להתחלף עם אף אחד ממי שהיה שם. ברור שלא רציתי להרביץ אבל גם לא רציתי שהן ירביצו לי. ה' הרוויח ביושר ובעבודה קשה את האמון והביטחון שלי בו.

אין לי פואנטה, 'צטערת.