תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

העיניים קלטו אותה מבין הצללים עוד לפני שנכנסה אל התא, עיניי צייד. הצייד התקשר לעוד מספר חברים שחיכו בסבלנות בין הבתים שבסביבה. מהרגע שנחו עיניו על הטרף, לא היה לו שום סיכוי, יותר נכון- לה.

זה היה קיץ, שעת בין ערביים. אליזבט חברתה הטובה התקשרה אליה. יש לי מתנת יום הולדת 16 בשבילך. מארגנים קומזיץ על שפת הים ואני רוצה שתבואי. את בטוחה שאני יכולה לבוא? בטח אמרה אליזבט , את אורחת שלי.

החשיכה החלה לרדת כשהתקרבו אל החוף, מרחוק ראתה את המדורה דולקת, היא נעצרה ושאלה, את בטוחה? נו כבר..... בואי ענתה אליזבט.

לקראתם הלך חתיך השיכבה, אליזבט הייתה מאוהבת בו כמו רוב הבנות בשיכבה. כשקרב אליהן, העיף בה מבט, עשה פרצוף ופנה לאליזבט, בואי רגע.... הם רחקו מעט אך לא מספיק. היא יכלה לשמוע את חילופי הדברים ביניהם, יותר נכון את מה שהוא אמר ואת הנהוני הראש של אליזבט.

השמנה והמכוערת הזאת לא יכולה להצטרף אלינו. מה קרה לך שאת מביאה מפלצת כזאת למסיבה? כל החשק ילך לנו. תיפטרי ממנה ותבואי. אליזבט הסתכלה לכיוונה וקרבה אליה בראש מושפל. אני מצטערת גימגמה, ובעטה בחול בזמן שדיברה. מסתבר שאני לא יכולה להזמין את מי שאני רוצה. אני אראה אותך מחר בבית הספר! אמרה, הסתובבה והלכה אל עבר חבורת הנערים והנערות הצוהלים.

היא התרחקה והסתתרה בין העצים, דמעות בעיניה. ככל שהערב התקדם, הקינאה והעלבון פינו את מקומם לשינאה, ביחוד אחרי שראתה אותו ואת אליזבט מתרחקים לאזור יותר מבודד, נשכבים על החול ומתחילים להתגפף. כל שראתה מרחוק היו שתי צלליות שהתערבבו והתערבלו להם על החול, את שאר הפרטים היא השלימה בעזרת דמיונה.

המשך יבוא

פאני היל

האשה החזירה הנהון מנומס לעבר דני שעבר לידה. היא ראתה בבירור מהבעת פניו שהיא אמנם נראית לו מוכרת אך הוא לא ממש ידע מהיכן. ברור שהוא לא יזכור, הרי הייתי אוויר עבורו, בלתי נראית באותם ימים רחוקים. הכעס והעלבון החלו לצוץ מהיכן שהיא ניסתה לקבור אותן, עלבון שהיא סחבה מאז אותו יום, עלבון שעיצב את חייה עד לרגע זה.

ברגע שהיא ראתה את דני מתפתל בכסאו היא הזמינה את החשבון מהמלצר ויצאה החוצה. הייתה לה עבודה להשלים. היא נכנסה למכוניתה ונסעה לעבר חניון שקט שלא הסתובבו בו כמעט אנשים. הביטה כה וכה והחלה להחליף בגדים. כעת לבשה גינס ומעיל שהיה גדול ממידותיה. נעלי ספורט לרגליה ועל ראשה חבשה כובע גרב ולסיום משקפי ראייה עגולים לעיניה, והכי חשוב, כפפות עור לידייה.

אל תא העינוגים המסויים היא הגיעה גם כן במטרו. כן, היא ידעה מה היו צעדיו המדוייקים של דני בכל פעם שנסע אל התא. היא הרי עקבה אחריו במשך חודשים. ידעה כל צעד ושעל שלו ושל משפחתו. היא ניטרה את שיחות הטלפון שלו ואת המחשב האישי הביתי ושל העבודה של דני.

כעת היא הייתה בשלב האחרון של תוכניתה, אסור שמשהוא ישתבש חשבה לעצמה. היא הרכינה ראש בזמן שקרבה אל התא, אך למרות זאת הייתה קשובה לכל רחש קטן, לכל תנועה קטנה בסביבה. ידיה שהיו נתונים בתוך כיסי המעיל מיששו את אמצעי ההגנה שהיו הכרחיים באזור זה של העיר-שוקר חשמלי, תרסיס גז, סכין קפיצית ועוד.

למזלה, התא היה ריק והיא נכנסה פנימה, נועלת את הדלת מאחוריה. לא היה לה הרבה זמן לבזבז, היא הוציאה כלי עבודה עדינים שהיו נתונים בנדן שחור מעור. בתוך רבע שעה היא סיימה מרוצה את העבודה. המזרקים העדינים פורקו והוירוס ששתלה במחשב התא נעלם כלא היה.

לאחר שבדקה במצלמות האבטחה הפנימיים של התא שאין אף אחד בחוץ, היא חמקה החוצה והחלה ללכת בחזרה לעבר המטרו. כאן היא עשתה טעות איומה, היא נתנה למוחה לנדוד לאותו היום בעבר הרחוק ששינה את חייה, היום שבו השנאה שלטה בכל מעשיה, ולא הייתה קשובה כפי שהייתה אמורה- לנעשה סביבה.

המשך יבוא

פאני

למחרת, בקצה השני של העיר, באזור שגרו בו אנשים מהמעמד הבינוני- תחתון.

אוף...... נמאס לי חשבה מיקי לעצמה, נמאס לי לעשות שליחויות לאמא, מזל שסבא לא אמור להיות בבית. אזרוק את הקניות במטבח וארוץ לניקול. הטלפון שלה צילצל בזמן שמיקי עלתה במדרגות בחוסר חשק, לעבר דלת הבית של סבא. ניקול, אמרתי לך, אני מתעכבת רק בכמה דקות, תתחילי להכין שעורים וכבר אגיע, מה אני יכולה לעשות... המשיכה ואמרה בזמן שפתחה את הדלת ונכנסה עם השקית פנימה.

שנייה לאחר מכן היא נעמדה דום, צרחה יצאה מפיה והיא פנתה לאחור וברחה מהדירה כששקית הקניות מטלטלת מצד לצד. המחזה שראתה הבעית אותה, מחזה שילווה אותה לכל חייה.

סבא ישב על הכורסא בסלון. מכנסיו ותחתוניו מופשלים, ורגליו פשוקות. איברו המוצנע היה גלוי כעת לעיני כל, איבר שמיקי עדיין לא הורגלה לראות גם במצב הרגיל שלו, מכיוון שעדיין לא הייתה במצב אינטימי עם בחורים. האיבר היה שחור משחור ונתון בתוך ידו. בטנו וסנטרו של סבא היה מלא בקיא יבש.

השכנים שהתגודדו סביב הכניסה לבית התלחשו בשקט. אף אחד לא ידע מה קרה בדיוק וניחושים פראיים נזרקו לכל עבר. העובדה שהשוטרים מנעו כניסה לבניין העצימה את חרושת השמועות. האמבולנס עמד וחיכה בזמן ששני שוטרים בבגדים אזרחיים נכנסו פנימה ודילגו מעלה במדרגות. מז"פ כבר התחיל לטפל בבית ובקשיש שישב עדיין באותה התנוחה בה התגלה.

המשך יבוא

פאני היל

דני שנכנס למסעדה כולו חיוכים, העיף מבט אל החבורה שישבה בקצה השני של המסעדה והחל לפסוע לעברם. בדרך אמר שלום לאחד הלקוחות שלו שישב עם אשתו ולמשהיא בשולחן אחר שהיייתה מוכרת לו אך לא זכר באותו הרגע מהיכן.

כמו תמיד השיחה הייתה ערה בשולחן החבורה. מדי פעם נשמעו צחוקים וקריאות קולניות כיאה לאנשים שאכלו ושתו כיד המלך. דני ישב ושוחח עם שכנו לשולחן כשהתחיל להרגיש גירודים ועיקצוצים באשכיו. הוא נע וזע על כסאו באי נוחות והמשיך בשיחה. מכיוון שההרגשה הלא נוחה חלפה הוא לא טרח ללכת לשירותים לבדוק את הבעיה עד לרגע שכאב חד, כמו דקירה חזקה הקפיצה אותו בצעקה לא רצונית. הוא התקפל והחל להאנח מרוב כאב. החלק התחתון של גופו החל לבעור ולכאוב ביתר שאת.

החבר קם ממקומו בבהלה והתכופף לעבר דני. מה קרה הוא שאל? לא יודע מלמל דני, תעזור לי לגשת לשירותים. דני שנתמך בשני חבריו לשולחן הגיע בקושי אל השירותים ודידה פנימה אל תוך התא. הוא הפשיל לאט את מכנסיו והמראה שראה גרם לו כמעט להתעלף.

האשכים שלו היו שחורים ונוקשים, הזין שלו שהיה רפוי לגמרי החל להראות סימנים לצבע דומה. דני התחיל להקיא ומכיוון שהרגיש חולשה, הוא לא הצליח לכוון לתוך האסלה ונעליו ומכנסיו התמלאו בחתיכות אוכל ומיצי קיבה. לבסוף הוא התמוטט-"למזלו"- על האסלה, מכיוון שכך יכלו חבריו להכנס פנימה כדי לעזור לו.

המראה שהם ראו גרם להם להרתע. דני ישב על האסלה מלא בקיא שלו ואבריו המוצנעים שהיו גלויים עתה לעיני כל, היו שחורים בצורה מפחידה. עיניו היו עצומות והוא נשם נשימות מחרחרות.

האמבולנס הגיע במהרה אך הצוות שהיה מזועזע מהמראה הלא שגרתי נאלץ עד מהרה לקבוע את מותו.

המשך יבוא

פאני

דני מיהר לעבר הדלת לפני שמשהו אחר יחמוק פנימה ויתפוס את התא. לאחר שנכנס פנימה הוא נעל את הדלת מאחוריו והתבונן בחדרון הקטן. החדרון היה מחולק לשני חלקים, תא התפשטות-הלבשה והתא עם מכונת העינוג. אמנם התא היה באזור הפחות טוב של העיר בלשון המעטה, אך החדרון היה נקי ומבריק והמכונה עברה סטריליזצייה בין לקוח ללקוח באופן אוטומטי.

דני מיהר להתפשט, הצצה מהירה בשעון הבהירה לו שעליו להזדרז, החברים מתחילים להתאסף כבר במסעדה והוא לא רצה שישאלו שאלות מיותרות שיגיעו לאוזניה של אשתו.

הלב שלו החל לפעול ביתר שאת, הוא נכנס אל מכונת העינוג והתיישב על הכורסא. על גבי משענת הכורסא היה צג מגע ודני הקיש במהירות את מספר החבר שלו. כעת המכונה ידעה מה העדיפויות שלו, מה גורם לו עונג וכיצד היה רוצה את שעת הפינוק שלו- מידע שדני הקליד בזמן שנירשם כחבר בחברה שהפעילה את התאים בכל רחבי העיר.

הוא התרווח לאחור, ידיו נקשרו באופן אוטומטי אל הכורסא וכן גם רגליו במקומות המיועדים לכך. הכורסא שינתה את תנוחתה ועברה למצב של כמעט שכיבה מלאה. עיניו של דני נעצמו בזמן ששוט החל להצליף בו קלות. מדי פעם השוט שינה את קצב ההצלפה, את חוזקה ואת מיקום הנחיתה הכואבת של זרועותיה. אנחות החלו לצאת מפיו של דני שהחל לאופף לו אי שם במחוזות ההנאה. שרוול מיוחד ירד לעבר מבושיו ונצמדו אליהם. לחץ החל להווצר על אשכיו שנאחזו חזק בבסיסם והזין שלו שעמד במלוא אונו החל לקבל טיפול של מציצה. דני לא הצליח אף פעם להבין איך המכונה עובדת אבל המציצה שקיבל בתא הייתה המציצה הכי טובה שקיבל אי פעם בחייו והיה לו למה להשוות מעברו.

דני היה כל כך בהייייייי, הוא היה על סף גמירה ולא הרגיש שהפעם קרה משהו שלא קרה מעולם וגם לא יקרה יותר. דני לא ידע ברגע זה שזו תהיה הפעם האחרונה בחייו שיכנס לתא זה או דומה לו. בלהט הגמירה הוא לא הרגיש בשתי דקירות זעירות, אחת לכל אשך.

המשך יבוא

פאני היל

אפילה ירדה על העיר הגדולה. דני היה מרוגש מאוד והאדרנלין זרם בעורקיו.

פעם בחודש דני הרשה לעצמו להסתכן למען הריגוש, למען ההתמכרות החדשה שלו שנמשכה כבר מספר חודשים. כל העניין יקח לו כשעה וחצי בערך- מנסיון - ולאחר מכן יצטרף אל חבריו במסעדה הידועה, היקרה והמבוקשת ביותר בעיר- "Monday".

את הג'קט האופנתי והיקר מבית "אלדו" הוא השאיר במכונית שנשארה בחניית המטרו המרכזית של העיר. כעת לבש מעל החולצה מיזע אפור שקנה פעם בחנות פשוטה בעיר, ג'ינס ונעלי ספורט שחורים. במטרו הוא לקח רכבת לאחד האזורים המסוכנים בעיר, לפחות מסוכן עבור אחד כמוהו, שלא נהג להסתובב שם באופן קבוע. אחד שמרחוק יכלו להריח שהוא לא שייך למקום. קבצנים ישבו משוכלי רגליים ברחוב, ידייהם פשוטות לפנים. מבטים ננעצו בו מבין הצללים.

דני הגביר את צעדיו, מטרתו הייתה קרובה. די קרוב לפינת הרחוב שבו היה. כשהיה ליד הדלת הוא הציץ לצדדים, מודא שאיש אינו עוקב אחריו ואין פרחחים ששמו עין על מנת לתוקפו ולשדוד אותו. הדלת הייתה נעולה, סימן שהיה עליו לחכות על מנת שהאיש שבפנים יסיים ויצא. הוא התרחק קמעה ונשען על הקיר, מחכה, דרוך כולו למעשה סביבו.

ההתרגשות של דני גברה, כמה אהב את הפרפרים בבטן, את הזין שהחל להגיב ולתפוח.

חייו של דני הפכו למשעממים במרוצת הזמן, העבודה במשרד עורכי הדין הידוע והמוערך תבעו ממנו הרבה שעות מחייו, אשתו שדי אהב והעריך, שיעממה אותו מבחינה מינית. ילדיו היו כבר מספיק בוגרים על מנת שלא ירצו לבלות הרבה עם הוריהם. חבריו היו אותם חברים שסיפרו את אותם סיפורים עד שידע לדקלמם בעל פה.

פעם כשהיה צעיר היה מכור לריגושים- מכוניות ספורט מהירות, טיפוס הרים, סקי, מפגשי סקס מיוחדים ועוד ועוד. לאן כל זה נעלם חשב לעצמו. הפכתי להיות כמו אבא שלי חשב בעצב כשעמד והמתין לתורו.

סוף סוף הדלת נפתחה וזקן לבוש בגדים ישנים ומקומטים יצא מהפתח, העיף מבט הנה והנה ונעלם חיש מהר מעבר לפינה.

המשך יבוא

פאני היל

נסיון ראשון: המאסטר שלי שכב מולי על המיטה, ראשו על הכרית ורגלייו פשוקות. "תמנעי ממני את הגמירה!" הוא פקד.

הסתכלתי עליו, מנסה להבין מה הוא רוצה.

"תאונני לי ואל תתני לי לגמור, שנייה לפני שהשפיך שלי פורץ תפסיקי. אני רוצה לראות כמה פעמים את יכולה לעשות את זה."

אתגר, יופי, אני אוהבת אתגרים, חשבתי בליבי. כדי לעשות את זה אצטרך להיות מרוכזת מאוד במאסטר שלי ולא לתת לחרמנות שלי להשתלט עלי. ריכוז גמור.

שמתי כמות נדיבה של ג'ל על הידיים והתחלתי לאונן למאסטר שלי, מסתכלת עליו במבט בוחן, מתחילה להיות מודעת לכל שינוי בפנים שלו, בנשימות, בהתכווצויות הבטן. ברגע שחשבתי שהנה זה מגיע, הרמתי מהר את הידיים לאוויר.

הסתכלתי עליו וראיתי את החיוך הקטנטן שלו בזווית הפה ואת תנועת הראש שאומרת - לא.

"המשיכי!"

מרחתי שוב כמות נדיבה של ג'ל על הידיים וחזרתי לעבודה. שפשפתי את הזין כמו שהוא אוהב, כמו שלמדתי במשך הזמן, ניסיתי לשים לב לשינויים הקטנים בגופו שמבשרים על הגמירה הקרבה ובאה, ברגע שחשבתי שהנה זה מגיע הרמתי שוב את ידיי. שנייה לאחר מכן שפריץ של שפיך יצא מהזין על בטנו. המאסטר שלי שלח ידיים ואונן לעצמו עד שכל השפיך יצא.

דמעות של אכזבה עלי בעיני, לא עמדתי במשימה.

 נסיון שני: פגישה נוספת, "תמנעי ממני לגמור!"

שמתי כמות נדיבה של ג'ל על הידיים והתחלתי לאונן למאסטר שלי, הפעם שמתי לב ליותר פרטים, הפנים של המאסטר שלי האדימו לאט לאט, נשימותיו הלכו וכבדו. שלחתי אצבע לכיוון חור התחת שלו, מסתכלת עליו כדי לקבל אישור. מלאתי את האצבע בג'ל והחדרתי אותה עמוק פנימה, מחפשת את הבליטה.

עם יד אחת אוננתי ועם היד השנייה התעסקתי בתחת של המאסטר, אצבע עמוק בפנים ואצבע נוספת בחיבור שבין חור  התחת לאשכים, מעסה שם בעדינות.

התכווצויות החלו להגיע, הרגשתי אותן בפי הטבעת, הייתה פתאום מן התקשות של האזור, בנוסף לנשימות ולהתכווצות הבטן ידעתי שזה הזמן. הרמתי מהר את היד המאוננת והוצאתי את האצבע.

"פאק" , "זה היה אכזרי", אמר.

תחושה של סיפוק עלתה בי, חייכתי בשביעות רצון.

"מה הרגשת?" שאלתי את המאסטר.

"עוד הפעם" ענה לי ולא הוסיף.

ניגשתי שוב למלאכה, אך הפעם לאכזבתי וכנראה בגלל שהייתי עסוקה מדי במחשבות על הצלחתי, המאסטר גמר בקול צעקה כשהשפיך שלו משפריץ בכמויות.

נסיון שלישי: פגישה נוספת. "הפעם אני רוצה שתהיי עם עיניים קשורות"!

כעת משנבצר ממני לראות את פניו של המאסטר, את הבטן המתכווצת, ידעתי שאצטרך להיות הרבה יותר קשובה ורגישה לכל שינוי קטן שארגיש.

מרחתי כמות נדיבה של ג'ל על שתי ידיי והתחלתי במלאכה. יד אחת אוננה בקצב משתנה לפי הרגשתי ויד שנייה דאגה לתחת של המאסטר שלי, אצבע עמוק בפנים ואגודל בין האשכים לחור התחת. נוסף על כך שלחתי את כף רגלי ומעכתי את האשכים, מעיכות חזקות כפי שהמאסטר שלי אוהב.

הייתי שקועה וקשובה, התנתקתי מכל מה שקורה סביב. הפעם זה לקח יותר זמן עד שהתחלתי להרגיש את זה, את הזרמים שעברו בגופו, ההתכווצויות, ההתקשחות ואז ידעתי שזה הרגע למשוך את ידיי. הפאק המיוחל אישר לי את שידעתי. ממש יכולתי להרגיש את הביצים המלאות שמתות להתרוקן, את הזין שהתקשח לגמרי.......

"עוד הפעם"!

היד שאוננתי איתה כאבה כך שהחלפתי ידיים.

לאחר מספר דקות של אוננות, עיסוי הבלוטה ומעיכת הביצים, משכתי שוב את ידיי.

"זה היה אכזרי מאוד" אמר המאסטר והוסיף: "עוד הפעם"!

"לכמה פעמים אתה רוצה להגיע?" שאלתי.

"את יודעת את התשובה" אמר. "אוף איתך" החזרתי לו, "אף פעם אתה לא עונה ישירות."

לאחר מספר שניות של מחשבה ידעתי את התשובה בעצמי: כמה שאפשר.

סוף

פאני היל

המאסטר שלי נשען על הכרית, תתקרבי אלי עוד קצת!

הרמתי ראש והתבוננתי במראה שמול המיטה, שכבתי בין רגליו של המאסטר, נשענת על ידיי כשישבני מופנה אליו.

הורדתי חזרה את הראש ודחפתי מעט את גופי לכיוונו עד שהיה מרוצה.

תרימי עוד קצת את הישבן! אמר תוך כדי שהוא נותן ספנק מצלצל על חמוקיי השמנמנים.

מה אתה הולך לעשות לי מאסטר לחשתי מתוך חרמנות ורעידות בלתי נשלטות, לא שזה היה כל כך חשוב לי לדעת, אבל שאלות יצאו לי מהפה לפעמים בלי שליטה, כמו התחננויות ובקשות למיניהן.

הרגשתי את היריקה נוחתת בדייקנות מירבית על חור התחת שלי, עוד יריקה ואצבעותיו החלו לחפור בתוכי.

זה כואב מאסטר, כואב...............בבקשה דיייייייי הסתכלתי שוב במראה.......

כמה נכנסו?.............. הרעידות שלי התגברו והתחלתי להרגיש את תחושת הכניסה לריחוף האהוב............. הראש שלי נשמט שוב על המיטה, עיניי נעצמו.............

מה יהיה זונה? בסך הכל ארבע אצבעות.............. עוד יריקה ועוד חפירה........... כואב, כואב.............. די................ ואז היד השנייה נכנסה לכוס הרטוב שלי, פותחת, מזיינת........... התחלתי לזיין את עצמי על הידיים האהובות של המאסטר, הלוך וחזור בקצב הולך וגובר, עוד ...........עוד..........

הידיים נשלפו בבת אחת.

התמוטטתי על המיטה כשדמעות בעיני.

"שונאת אותך"..........."שונאת אותך"...............איך אתה עושה לי את זה בשיא הגמירה.................

ספנק חדש על הישבן, תתקרבי! תביאי את הישבן שלך לכאן!

אין המשך :)

פאני היל

תשתין בתוכי מאסטר............. בבקשה................

בתחת או בכוס? שאל אותי המאסטר בקולו השקט והשלו.

היה לי קשה להחליט. בסוף מלמלתי - בכוס מאסטר............. נאנחת מהמחשבה.

טוב, אז נשתין לך גם לכוס וגם לתחת, אמר והחדיר את הזין לכוס..............

פאני

הנהג ראה כיצד היא מתנשמת בכבדות, רוק נזל לה מהפה על הסנטר. המראה גרם לזין שלו להתקשות עוד יותר. לאט לאט הוא התפשט וזרק את בגדיו הצידה, חבריו עשו כמוהו. מהתיק הם הוציאו אוברולים חד פעמיים ולבשו אותם. האוברול היה עשוי מבד דק וכיסה את כל גופם כולל הראש. הפתח היחיד באוברול היה באזור הזין הנוקשה שלהם. על הידיים הם לבשו כפפות חד פעמיות.

כעת עמדו שלושתם קרוב אליה. הנהג שחרר את ידיה והשכיב אותה בגסות וחוסר התחשבות על הסלע, היא נאנקה ופתחה עיניים גדולות, מביטה עליהם בבעתה. ידיה שנמשכו למעלה נקשרו עם חבלים אל הסלע בצורה כזו שהם היו עדיין מעט חופשיים ולא מקובעים חזק.

היא הייתה תאווה לעיניים, מעט עגלגלה. שדיה הגדולים עלו וירדו עם כל נשימה ונשימה, כשמדי פעם הן התנדנדו מצד לצד. כעת כשהחלו לזיין אותה לפי התור, הן קיפצו להן בפראות.

הם לא סתם זיינו אותה, הם החזיקו במותניה בחוזקה כשהם מושכים אותה קדימה ואחורה על פני הסלע המחורץ. היא התחילה לצרוח מכאב, גבה נשרט שריטות עמוקות. הסלע קרע את עורה הענוג, את גופה המדמם. הכולבויניק שנפעם מהשדיים המקפצים, הוציא מהתיק מקל דק וגמיש. עם כל זיון של חבריו הוא הצליף על השדיים, מותיר בהם פסים אדומים יפיפיים.

לגבר השני התחשק לזיין אותה בתחת, בכוחות משותפים הם שחררו את ידיה והפכו אותה על בטנה. כבר לא היה צורך לקשור אותה, היא הייתה חצי מעולפת מהכאב ולא הביעה שום התנגדות.

הנהג הסתכל בשעון, נשאר להם עוד שלושת רבעי השעה.

הכולבויניק החל לזיין אותה ראשון בתחת, מושך אותה קדימה ואחורה על פני הסלע. כעת שדיה, ביטנה ופניה קיבלו את מנתם מהסלע.

כשהפכו אותה חזרה, כבר לא ניכר בה יופיה. היא הייתה גוש בשר מדמם, לשונה השתלשלה מפיה, קרועה בחלקה. עפעף אחד היה חסר ואפה נהיה לגוש מדמם ומחרחר.

רבע שעה, אמר הנהג.

הם היו מיומנים, כל אחד ידע מה עליו לעשות.

בזריזות הם סחבו את הבחורה המדממת אל הבור וזרקו אותה פנימה בלי שהיות. הכולבויניק הביא מיכל דלק מהרכב ושפך מעט על הבחורה. לאחר שנייה שהתבונן בה הוא הצית גפרור וזרק פנימה, הנערה התלקחה כהרף עין, צורחת ומניפה את ידיה ורגליה למספר שניות שבעיניה נדמו ארוכות מאוד עד שהיא נדמה ולא זזה יותר.

כעת הם זרקו לתוך הבור גם את בגדיה ונעליה, את האוברולים החד פעמיים והכפפות, את המקל והחבלים.

בזמן שהאש החלה לדעוך, התלבשו שלושת הגברים בדממה. הם ידעו שלמחרת בבוקר יגיע הכולבויניק לקרחת היער וינקה את הסלע וכל האזור מכל עדות למה שקרה כאן בלילה.

מחר בבוקר תחזור השלווה לקרחת היער, הציפורים יצייצו, הסנאים יתרוצצו, עלים ינשרו מהעץ, פרפרים יתעופפו להם.............

הסוף

פאני