צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 11 שנים. 9 בנובמבר 2012 בשעה 11:34

הגבר השלישי היה הכולבויניק של החבורה.

הוא זה שהכין את האביזרים שהוציא מתא המטען וכן את הסלע שבקרחת היער. הסלע השטוח היה מעשה ידיו. מרחוק הסלע נראה חלק, אך מי שנגע בשטח הפנים שלו גילה אחרת. שולי הסלע היו חלקים ומעוגלים אך עשרה סנטימטרים בדיוק- פנימה, שינה הסלע את הטקסטורה שלו. השטח הפנימי היה מחוספס, אבל לא סתם חיספוס. מהחוץ כלפי פנים הסלע שינה רמת החיספוס. בהתחלה הוא היה עדין מאוד ולאט לאט הוא נעשה גס יותר ויותר. במרכז הסלע, בשטח של עשרים ס"מ מרובעים, הסלע היה גס וחותכני כסכין. בצידי הסלע היו שקעים אשר רק מי שהעביר אצבע בתוכם גילה שיש בהם גשרים קטנים, פתחים אליהם יכלו להשחיל חבלים.

לאחר שהניח את התיק עם האביזרים ליד הסלע, ניגש הגבר השלישי אל עבר העצים והשיחים ונעצר כשלושה מטר מהם. לעיני אחרים, גם באור יום- לא היה נראה דבר חריג. אך הוא ידע את המיקום, הוא ידע מה מסתתר שם כי הוא זה שהכין את הבור.

הבור היה מוסווה בצורה אמנותית, מכסה הבור הוחלף כל חודשיים לפי שינויי מזג האוויר. בסתיו כשהעלים נשרו, הונח על הבור מכסה שעליו הודבקו עלים שנשרו מהעצים שמסביב, בחורף הוחלף המכסה במכסה שנראה כאילו ירד עליו שלג וכדומה. הבור עצמו היה גדול ודפנותיו עשויות מתכת. בתנועה מהירה הרים הגבר את המכסה ופתח את הבור לרווחה.

כעת הכל היה מוכן מבחינתו.

בינתיים הונחה הבחורה בגסות על הסלע, הנהג נתן לה שתי סטירות חזקות על מנת שהיא תשתוק ותפסיק להתנגד. היא כבר הייתה ערומה וידייה היו קשורות מאחורי גבה.

הנהג הסתכל בשעונו, ברגע שיצא מהרכב הוא כיוון את שעון העצר, רבע שעה כבר עברה.

המשך יבוא

פאני

לפני 11 שנים. 6 בנובמבר 2012 בשעה 13:39

בזמן הנסיעה חשב הנהג על רשימת הדברים שהיה עליהם לעשות לקראת הפעולה, הוא העביר וי במוחו על כל פרט שנעשה כראוי. הטלפונים הסלולאריים של שלושתם הושארו על השולחן בביתו, את הטלפון הסלולארי החד פעמי הוא פתח רק לאחר שהיה באזור המפגש, שלושתם הודיעו לבני ביתם שהם בערב גברים- משחקים פוקר. הגבירה שישבה במושב האחורי לבשה שמלת מיני צמודה והתיק שלה הועף מהרכב עוד לפני שנסעו ממגרש החנייה. הוא היה בטוח שאין עליה מכשיר סלולארי שיאפשר מעקב, אך עכשיו כעס על עצמו שלא ערכו עליה חיפוש ליתר ביטחון.

לאחר כשעה של נסיעה, הם פנו ימינה לשביל עפר שהיה בין העצים. מספר מטרים משם היה שער ברזל גדול שהיה מקובע בגדר אבן גבוהה. הנהג לחץ על שלט והשער נפתח חרש. הבחורה החלה לבכות שוב, זה התחיל לעצבן את הנהג אך הוא לא הוציא הגה מפיו, המשיך בנסיעתו וכשחלף על פני השער, ראה במראה כיצד הוא נסגר מאחוריהם.

הרכב המשיך בנסיעה לאורך שביל עפר שחדר עמוק לתוך יער עצים סבוך. בלי כל אזהרה נפתח היער לרווחה, קרחת יער קיבלה אותם לתוכה במין חיבוק של עצים גבוהים מסביב ושיחים נמוכים שיצרו מעין מעגל אטום למראה בחשיכה שהייתה מסביב.

הרכב התקדם עוד קצת ופנסיו האירו סלע שטוח בגובה מותניים. מעבר לכך לא הצליחה הבחורה לראות דבר ממקום מושבה. תסתכלי עלי! אמר הגבר שלימינה. מרגע זה את תעשי ותצייתי לכל שנגיד לך לעשות. אני רוצה שתביני מה עומד לקרות באופן כללי. בשעתיים הקרובות אנחנו נטפל בך טיפול מיוחד, טיפול כואב. את תחווי כאב שלא חשבת שאפשר לחוות. בתום השעתיים הללו אנחנו נהרוג אותך.

הגבר כל כך נהנה מהמעמד, הזין שלו עמד דום למראה הבחורה החיוורת שרעדה בלי שליטה. הוא העיף מבט אל המראה הקידמית, פוגש את עיניו של הנהג, יודע עד כמה הוא נרגש בדיוק כמוהו.

הוא שלח יד לעבר שקית שהייתה בין רגליו והוציא קולר שחור עם ניטים נוצצים, בזריזות הוא ענד אותו לצווארה של הבחורה ההלומה שלא הראתה שום סימני מאבק. לעזאזל, היא עומדת להתעלף חשב לעצמו. הוא הוציא רצועה מהשקית וחיבר לקולר. בואי! הוא פתח את הדלת ומשך אותה החוצה, תביא לי את בקבוק המים אמר לגבר שישב בצידה השני של הבחורה.

המים שחדרו לפיה ונשפכו על פניה החלו להוציא אותה מההלם, הצבע חזר לפניה והיא התיישרה מעט, היא תפסה את הקולר והתחילה למשוך, התחילה להאבק. הנהג שיצא מהרכב נעמד מאחוריה ומשך בשערה. ששששששש, אין טעם מתוקה, את יכולה לצעוק, לנסות להשתחרר, אך זה לא יעזור, הוא שלח יד במעלה רגלה והכניס את ידו אל תוך תחתוניה, מושך אותם כלפי מטה בכוח. שני הגברים גררו אותה אל הסלע השטוח שעמד לו שם, מחכה לקורבנו שיעלה על המזבח.

בינתיים הוציא הגבר השלישי את הציוד שהכינו, מתא המטען.

 

המשך יבוא

פאני היל

 

 

לפני 11 שנים. 5 בנובמבר 2012 בשעה 14:03

הם היו שלושה ציידים, ציידים מדור חדש, הצייד שלהם נבחר בקפידה ברחבי הרשת, כן, הרשת הוירטואלית.

הכל אורגן מראש: דרך הפיתוי, מקום המפגש, קרחת היער, האביזרים בתא המטען, דרך הטיפול, הדרך שבה יקטלו.

הם נערכו מראש לכל בעיה שיכלה לקרות, ישבו ביחד לסיעור מוחין, העלו כל אפשרות לבעיות שעלתה על דעתם ודרך לפתירתן.

 

האדומה הבהבה, נמאס לה להסתכל בהודעות, רובן היו דומות אחת לשנייה, הייייייייייייייייייייי, מה שלומך מאמי?................, את עסוקה?................................., אוף, הקרציות האלו.

הפנייה הפעם הייתה שונה, הכותב הציג עצמו כשולט, סיפר על עצמו מעט ועל מה שהוא מחפש, אשמח לשוחח- כתב לה לבסוף.

מרוב שעמום היא ענתה לו, שאלה שאלות, התעניינה על דרכו בתחום השליטה, נושא שעניין אותה תמיד, איך אנשים הגיעו לבסדמ, איך ומתי הבינו למה הם נמשכים, מה גורם להם הנאה ולמה. הוא ענה בסבלנות, שאל שאלות כנגד. היא אהבה את צורת הכתיבה שלו, ראו שהוא מאוד אינטיליגנט, הוא גרם לה לצחוק, גרם לה להתכנס בעצמה ולחשוב על חייה. לאט לאט מצאה עצמה נפתחת, מספרת עוד ועוד, מתייעצת איתו.

בלילה שכבה במיטה מאוננת ומפנטזת, רואה עצמה לרגליו ערומה ופשוקה, מוצלפת ומזויינת, כל כך רטובה הייתה שגמרה שוב ושוב, דוחפת אצבעות עמוק ככל שיכלה, היא כל כך רצתה שיגע בה, שיחדור.

היא קבעה איתו בבית קפה קטן באזור מגוריה, הסביבה המוכרת הרגיעה אותה.

השעה הייתה כמה דקות לאחר שש בערב, חשיכה עטפה אותה, היא עמדה בפינת הביניין של בית הקפה, מחכה, מציצה מדי פעם בשעון, הוא איחר. היא הציצה שוב ושוב סביב, מנסה לחשוב מהיכן יגיע. גבר התקרב אליה, ליבה קפץ בקירבה, הוא היה מושך ונאה מאוד. כשנעמד מולה היא בקושי יכלה לנשום, כל הגוף רעד לה, עיניה עלו לעבר עיניו וירדו חזרה, עלו וירדו.

הוא לא דיבר, רק נגע עם אצבעותיו בפניה, מעביר אצבע על שפתיה שנפשקו לכבודו, אני רוצה אותך אמר לבסוף, רוצה להרגיש את כולך! בואי! הוא הרים את ידו בציפייה, ידה התרוממה לעבר ידו. ככה הוא הוביל אותה בדומיה אל עבר מגרש חנייה שהיה לא רחוק משם, בשלב הזה היא הייתה כל כך מרוגשת, ראשה הסתחרר מעט וכל שיכלה לשים לב אליו היו נעליו שהלכו צעד אחר צעד אחר צעד. לחשיכה שעטפה אותם היא לא שמה לב, לעובדה שמגרש החנייה היה ריק פרט למכונית אחת היא גם לא שמה לב.

הוא פתח את הדלת האחורית ברכב שלו, שבי באמצע! אני רוצה לראות אותך דרך המראה. היא נכנסה פנימה והתיישבה במרכז, חוגרת חגורת בטיחות בזמן שהוא התישב במושב הנהג. הדלתות לצידה נפתחו בפתאומיות, שני גברים נכנסו פנימה, התיישבו וחגרו חגורות. היא הייתה בהלם, לא הצליחה להבין מה קורה, התנשמה נשימות עמוקות ובקושי הצליחה להוציא הגה כשהגבר שלימינה אמר לה לשתוק אם היא רוצה לצאת משם בחיים. הדמעות כמובן לא אחרו לבוא, היא התחילה לבכות ולהתייפח. הגבר שדיבר אחז בתיקה וזרק אותו דרך החלון.

בזמן הנסיעה אף אחד לא נגע בה, זה מוזר מאוד היא חשבה כשסוף סוף הפסיקה לבכות בכי הסטרי, מה הם רוצים?

המשך יבוא

פאני

 

 

 

לפני 11 שנים. 30 ביולי 2012 בשעה 14:25

את לא מבינה מה עשית לי עכשיו, כתב לה לאחר שקרא את הסמס ששלחה לו.
אני במחזור ומתה להכנס לשירותים ולחרבן, בזבוז משווע.

אני מבינה טוב מאוד- כתבה לו בחזרה.
מתה לראות אותך יורד לי ומתמלא בצבע האדום הנפלא הזה, המעורבב עם מיצי הכוס שלי, מתה לחרבן לתוך הפה הפעור שלך, המחכה מתחתיי, חרבון מעורב בטיפות אדומות.
מתה להרגיש את הלשון שלך על חור התחת שלי, מנקה כל חלקת עור מסביב.

היא מתעללת בי עם הסמסים שלה, חשב בעודו יושב חרמן, עם זין עומד וכואב בתוך המכנס, מול המעלית בקומה שלה. מחכה שהיא תצא לקראתו, תשלח יד ותצווה- בוא.

פאני

לפני 11 שנים. 12 ביוני 2012 בשעה 12:48

המשך הסיפור: אסירה חלק 14

הלקוח בעל הזין המיוסר, ביקש מתום להיות בין הראשונים שמטפלים בכלבה הנשכנית. נוסף על כך הוא ביקש מתום שייתן לכלבה עשר דקות מנוחה לפני הטיפול שלו. הלקוח רצה שהיא תהיה בהכרה מלאה ותראה את ההכנות לקראת הטיפול שלו ותפחד.

תום שנענה לבקשה של הלקוח הבלתי מרוצה, נתן לכלבה ששכבה מולו עשר דקות מנוחה לפני שהחווה בידו לעבר הלקוח.

הלקוח התבונן בתשומת לב בכלבה שרעדה על המיטה, עיניה היו פקוחות עכשיו וננעצו בעיניו. הוא נגע ברגלה, מרגיש את הרעידות הבלתי נשלטות. שנייה לאחר מכן הוא הסב את תשומת ליבו לשידה הקטנה שהונחה לידו, הוא העיף מבט בחזרה אל הכלבה, רואה איך היא מתבוננת בשידה ובמה שיש עליה.

על השידה היה פטיש גדול, דילדו, כפפות גומי עבות, דבק מהיר וחתיכות זכוכית גדולות שניכר עליהן שנשברו מבקבוקי בירה.
הלקוח לבש את הכפפות על ידיו, אחז בפטיש והחל להלום על הזכוכיות, שובר אותן לחתיכות קטנות. מדי פעם הוא הגניב מבט אל הכלבה כדי לראות ולהנות מתגובתה. לאחר שהיה מרוצה מגודל חתיכות הזכוכית, הוא לקח את הדילדו בידו והחל מורח פסים פסים של דבק מהיר, הפעם היה זריז במעשיו. לפני שהדבק יבש, הוא העביר את הדילדו על שברי הזכוכית, מסובב את הדילדו מצד לצד. כשראה מקומות ריקים על הדילדו, מקומות שהזכוכית לא נדבקה אליו, הוא מרח שוב דבק וחזר על התהליך.

כעת הוא הרים את הדילדו והתקרב לכלבה שהחלה לנהום ולבכות, עם ידו השנייה הוא בדק את הכוס שלה, החדיר אצבעות עמוק פנימה. כשהיה מרוצה הוא הוציא את האצבעות ודחף לכוס את הדילדו בכל הכוח. הכלבה צרחה והמשיכה לצעוק בזמן שבטש את כוסה, הפך אותו לעיסה מדממת.

הוא היה שקוע כולו באקסטזת המעשה, כך שלא שם לב לידו של תום שהתרוממה. הוא חזר לשלוט בעצמו רק לאחר שתום טילטל את כתפו. הלקוח הוציא את הדילדו מהכוס, זרק אותו על המגש וחזר למקומו.

לאחר שהתיישב הלקוח במקומו, הוא צפה בשאר הגברים כשהם מטפלים בזונה ששכבה שם, מעולפת לגמרי. בשלב כלשהוא היה נדמה לו שהיא כבר לא חיה ובעצם מטפלים בגופה.

הוא היה בטוח שאחרי שיתנקם בה ההרגשה שלו תשתפר, אך הכעס והעלבון שלו רק התעצמו. הזונה מתה לה והוא נשאר לחיות עם כל הבעיות שהיא גרמה, מחשבותיו נסבו עכשיו על - איך למזער את הנזקים, הוא חשב על אשתו, הוא יצטרך להתרפס בפניה, להבטיח לה הבטחות, לקנות לה מתנות......... לגרום לה לסתום את הפה ולא לספר כלום, לגרום לה לחזור הביתה.

תום העיף מבט אל לואי, הוא הכיר את המבט בעיניה, לאחר שעבר השיא, היא התחילה להשתעמם בדיוק כמוהו. מחשבותיו נסבו אל הזונה החדשה שקיבל אתמול, לו וללואי לא הייתה עדיין הזדמנות לבדוק אם היא שווה משהוא.
הוא ראה את קוצר הרוח של לואי, היא רצתה דם חדש, רצתה לחזור למעלה לבושה בבגדי הגבר שלה. רצתה לראות אותו מזיין את הזונה החדשה בכוח, כדי שתבין את מקומה ואת מצבה החדש.


הסוף

פאני

לפני 11 שנים. 30 במאי 2012 בשעה 12:46

המשך הסיפור: אסירה- חלק 13

הלקוח עם הזין הכואב הסתכל בכלבה ששכבה על מיטת הגניקולוג, פשוקת איברים וקשורה, רגלייה קשורות כלפי מעלה כך שהכוס וחור התחת נגלו לעיני כל.
המחשבות שלו נדדו לליל אמש. אשתו ארזה מספר מזוודות ותכננה לעזוב את הבית, תחושת העלבון וההשפלה שחש כשניסה להתחנן בפניה, כשביקש ממנה שתישאר, שהוא יעשה הכל למענה- תחושה זו רק התגברה מרגע לרגע. אשתו לא ענתה לו אפילו. היא ארזה בשקט את המזוודות, ממאנת ליצור איתו קשר עין. הזמינה מונית והלכה, מותירה אותו מתמוטט על הרצפה, בוכה בכי מר, הוא בכה לא רק על הרס נישואיו אלא גם על הרס התדמית הציבורית שלו- שזה היה חשוב לו יותר. הוא נשא במשרה ממשלתית מכובדת וידע שציבור בוחריו שדוגלים בקדושת הנישואין, לא יראו בעין יפה את גרושיו.

עיניו חזרו אל הכלבה, ההשפלה התחלפה בכעס, הוא יהנה מכל רגע ורגע ממה שיקרה עכשיו.

תום החווה בידו כלפי אחד מהגברים שישבו לידו על הספה, הלקוח הממורמר נשען לאחור........ כן , אני עומד להנות מכל רגע, חשב לעצמו.

הגבר שניגש אל תום קיבל לידיו שוט זנבות, עשוי עור שחור. הוא החל להצליף בכלבה, שצעקה מרוב כאב. היא כנראה לא יודעת שזה כלום לעומת מה שיקרה בהמשך, חשב הלקוח. ההצלפות הותירו על גופה סימנים אדומים. שעון העצר צלצל. תום הרים את ידו והגבר החזיר לו את השוט וחזר לשבת במקומו.

גבר נוסף קם עכשיו והתיישב על כסא ללא משענת, שתום הניח עבורו ליד ידייה של הכלבה הקשורה. אצבעותיה נקשרו בזריזות, אצבע אצבע, כך שהיא לא יכלה להניע אותם.
תום גלגל לעבר הגבר שידה נמוכה שעליה היה מגש מכוסה בבד לבן. הגבר הניף את הבד ומתחתיו התגלו מספר מכשירים רפואיים, סכיני מנתחים ועוד. הגבר בחר בסכין וצבת והחל לתלוש לכלבה ציפורן אחר ציפורן, צעקותיה ובכייה של הכלבה שהתגברו, הפכו באיזה שהוא שלב לייפחות חרישיות, כשכל גופה רועד מפחד וכאב.
כשהגיע הגבר לאצבע השמינית, הרים תום את ידו, הזמן שלו נגמר והוא חזר לשבת במקומו.

לאחר שהשידה פונתה, החווה תום בידו לגבר נוסף.

הגבר שקם לעבר מיטת הכלבה הקשורה, קיבל מידי תום נר עבה גדול ודולק. הוא חיכה דקה או שתיים על מנת ששעווה תתאסף בבסיס הלהבה. הוא התקרב לפניה של הכלבה והחל לטפטף שעווה מגובה של סנטימטרים אחדים. בסבלנות הוא יצר על מצחה ולחייה ציור עשוי שעווה. הכלבה עצמה חזק את עיניה ובקושי התנועעה. הלקוח לא ידע אם זה מתוך חולשה או מסיבה אחרת.
דקה לפני שנגמר זמנו, קילף הגבר את השעווה מפניה ותום ניגב את השאריות עם מגבת לחה.
הפנים היו מלאים בסימנים אדומים, אשר נראו כואבים מאוד.


המשך יבוא
פאני



לפני 11 שנים. 16 במאי 2012 בשעה 7:14

המשך סיפור-אסירה- חלק 12

כמה שניות לאחר שפתחתי את תא המאסר, זינקה לעברי באופן מפתיע- הכלבה. הראש שלה פגע בבטני ומצאתי את עצמי על הרצפה מעורפלת מהמכה שקיבלתי בראש.
השניות הבאות היו מטושטשות עבורי, שמעתי קולות של צעקות ומהומה. לאחר שהתאוששתי והתבוננתי בכלבה ששכבה כעת פשוקת איברים וקשורה היטב למיטה העגולה, סיפר לי תום על מה שקרה.
הכלבה זינקה לעברי, הפילה אותי וניסתה לברוח לעבר הדלת שהייתה בצד השני של האולם. מי שתפס אותה היה אחד משני כלבלבי העזר שלנו.
תום שניגש אליה נתן לה סטירות הלוך ושוב מרוב כעס על שפגעה בי. באיזה שהוא שלב ניגש אליו הלקוח הפגוע והזכיר לו שהוא רוצה אותה שלמה ובריאה עד שהאורחים ביחד איתו יטפלו בה. הכלבה נגררה צועקת ומתפתלת אל המיטה, שם הניחו לה אזיקי עור על הידיים והרגליים וקשרו אותה עם חבלים לטבעות מתכת שהיו בצידי המיטה.
הכרתי את תום, ידעתי שהוא רותח, האזניים שלו נהיו אדומות ושפתיו היו קפוצות, הוא איגרף את כפות ידיו בניסיון להרגע. הוא גם לא יכל לחבק אותי כמו שרצינו, לגעת בי, להרגיש שאני בסדר, הבטתי בעיניו ושידרתי לו שצריכים להמשיך בתוכנית ואת העניינים האישיים שלנו נמצה מאוחר יותר בפרטיות.

תום הנהן אלי ופנה אל הנוכחים שכבר נרגעו עם כוסית משקה בידם, החווה בידו כלפי הכלבה ששכבה על המיטה והודיע להם שהיא לרשותם למשך השעה הקרובה.

שכבתי על המיטה רועדת כולי, אני לא יודעת מאיפה עזרתי את האומץ לעשות את המעשה הנואש שעשיתי, ידעתי שאין לי הרבה סיכויים אבל הייתי חייבת לנסות, הכיתי על חטא שלא ניסיתי לעשות את זה בזמנים אחרים- נוחים יותר, כשהייתי למשל עם לואי לבד בחדר.
עכשיו היה מאוחר מדי, הייתה לי בחילה מטורפת. תום ניגש אל מאחורי ראשי, ביד אחת הוא הרים לי מעט את הראש וביד שנייה הצמיד לפה שלי מן מחסום שהתלבש לי על השיניים וגרם לפה שלי להשאר פתוח לרווחה. רצועות שהועברו מאחורי ראשי הודקו די חזק על מנת שהמחסום לא ייפול.
כעת המיטה החלה להסתובב לאט לאט, הסתכלתי כמה שניות במה שקורה וראיתי את כל האורחים עומדים מסביב למיטה, פותחים את רוכסן מכנסם ומוציאים את אבר מינם. סיבוב המיטה גרם לבחילה להתעצם כך שעצמתי עיניים.
זין נכנס לי לפה, מזיין עמוק, רציתי לצעוק, התפתלתי. הפחד המוכר התחיל לבעור בתוכי, פחד שהתעצם מרגע לרגע עד סוף האירוע. הפחד הכי גדול שלי- נכון לרגע זה- היה חנק.
כל פעם שזין חדר עמוק פנימה, לא יכולתי לנשום ונבהלתי. ניסיתי להזיז את הראש מצד לצד בנסיון להוציא את הזין מהפה, הרוק שלי התאסף והחל להכנס לקנה הנשימה. בין זיון לזיון כשיכולתי כמה שניות לקחת אוויר- השתעלתי והפניתי את ראשי הצידה דוחפת עם הלשון את הרוק על מנת שהוא יגלוש החוצה מהפה הפעור.

זין יצא וזין אחר נכנס, במקביל הרגשתי את רגליי משוחררות ומכופפות כלפי ראשי, זין נכנס כעת חליפות- לכוס ולתחת, כנראה שהתכווצתי מאוד כי כאב לי בכוס ובתחת, ממש צרב לי. הם לא טרחו להשתמש בחומר סיכה, לא עניין אף אחד מה אני מרגישה, הייתי אובייקט לזיונים, אובייקט שאין מתחשבים בו.

פתאום הכל נפסק, בבת אחת. המיטה חדלה להסתובב והנוכחים חזרו להתיישב על הספות לאחר שסידרו את בגדיהם.

המשך יבוא

פאני היל





לפני 12 שנים. 10 במאי 2012 בשעה 5:46

המשך סיפור - אסירה- חלק אחת עשרה.

אחרי שהתקלחתי במצוות לואי, הלכתי אחריה בדממה לחדר הגדול, בחזרה לתא המאסר שלי. התיישבתי על המיטה והתבוננתי בנעשה. היה הרבה מה לראות, בצד הרחוק מתאי, בין שני תאים, נפתחה דלת גדולה ורחבה. שני גברים החלו לרוקן את החדר מכל המתקנים שהיו בו.
לואי עמדה ופקחה עין על המתרחש ופה ושם היא נתנה הוראות לשני הגברים. לאחר שהחדר היה ריק לחלוטין, נכנסו הגברים בחזרה כשהם נושאים ספות עור וקטיפה, שולחנות קפה והדומים לרגליים. בצד הרחוק ממני הם סידרו שולחן ארוך, עליו הונחה מפה יפה ופמוטים גדולים במרכזה.
אשה יפיפיה, לבושה במחוך לבן וחצאית עור קצרצרה אדומה, החלה לסדר מטעמים ושתייה על השולחן. הריח שלאט לאט הגיע אלי, הזכיר לי עד כמה אני רעבה ועד כמה בטני ריקה, רוק מילא את פי והדגיש את גודל האומללות שלי, הדמעות לא אחרו להגיע והחלו לזלוג אט אט על לחיי.

לואי המשיכה לנצח על ההכנות למסיבה הקרבה והולכת.
מיטה גדולה ועגולה, מכוסה בסדין אדום, הוצבה מול הספות, כשלצידה מתלה מעוצב לבגדים, אך במקום בגדים היו תלויים עליו שוטים ומקלות בצבעים ועוביים שונים.
בצד החדר המרוחק ממני, העמידו מיטה שדמתה למיטת גניקולוג ולצדה העמידו עגלה עמוסה בכל מיני דברים שלא הצלחתי לראות מתאי.
מסביב לחדר הוצבו פמוטים גבוהים, לואי החלה לעבור מסביב לחדר ולהדליק את הנרות,כשבמקביל משהו עמעם את האורות. המראה היה עוצר נשימה. החדר היה אפל, אך במידה הנכונה שאפשרה לראות מה קורה.
השילוב בין הבורדל שעוצב מולי בשילוב תאי המאסר מסביב יצרו אווירה אפלה ומסתורית, אווירה מפחידה ומושכת, אווירה מצמררת ומרגשת.

שני הגברים שחזרו לחדר לבושים רק במכנסי עור קצרצרים ושחורים והאשה עם המחוך הלבן, נעמדו ליד לואי, נראה היה שהיא חילקה להם הוראות אחרונות לקראת המסיבה, בהמשך הערב הבנתי שתפקידם היה לשרת את האדונים הנכבדים שהיו אמורים להגיע.

מבעד הדלת הרחוקה ממני נכנס תום מלווה בלקוח שנגסתי באבר מינו, הלקוח העיף לעברי מבט חטוף וחזר לשוחח עם תום. לאחר מספר דקות נכנסו גברים נוספים. הם הסתובבו בחדר, טעמו מהמטעמים שהוגשו להם עם מגשים, שתו משקאות והתיישבו על הספות, משוחחים אחד עם השני בנחת. כנראה שניתן איזה שהוא אות שלא שמתי אליו לב, כי פתאום כולם ישבו דמומים, מבטם מופנה אל תום ולואי שעמדה לצידו.

שמעתי את תום מסביר להם על מהלך הערב, על כך שהערב מחולק לשני חלקים, על כך שכל אחד מהם יודע מה הורשה לו לבצע במהלך החלק השני של הערב, בעשרים הדקות שהוקצבו לו, תום הדגיש שלא תהיה חריגה מהזמנים וששעון עצר יעמוד על העגלה על מנת להזכיר להם כמה זמן נשאר לטיפול הפרטני.

שום דבר ממה שקרה ונשמע עכשיו, לא נשמע לי טוב, ההרגשה שלי הייתה, ובצדק, כמו חיה בכלוב המובלת עוד דקות מספר לשחיטה. ההבדל היה שאני הבנתי מה עומד לקרות לי וחיות לא תמיד מבינות ואולי כן? לא היה לי זמן למחשבות פילוסופיות כי דלת תאי נפתח לרווחה ולואי עמדה שם.

המשך יבוא

פאני היל


לפני 12 שנים. 29 באפריל 2012 בשעה 12:45

המשך הסיפור- אסירה- חלק עשירי

התמוטטתי על הרצפה נטולת כוחות, תשושה. תשישות נפשית יותר מגופנית. זחלתי לאיטי לפינת החדר, שם חיבקתי את ברכיי, הטמנתי בהם את ראשי והתחלתי לבכות.
שמעתי את הדלת נפתחת והרמתי מעט את ראשי. תום נכנס וסגר מאחוריו את הדלת. מרגע זה והלך הדברים נראו בעיני הזויים ולא הגיוניים. הפסקתי לבכות ולטשתי עיניים בתום שירד על ברכיו וזחל לעבר לואי.

לואי התבוננה בתום שנכנס לחדר, נזכרת בהיכרות שלהם. תום היה היחיד שדמה לה, הבין אותה. הוא היחיד שסיפרה לו על חייה בתור ילדה ומתבגרת. היחיד שידע עד כמה נהנתה להתעלל בחתולי הבית של השכנים.
היחיד שידע שהיא זו שהרגה את האבא השיכור שלה, אפשר להגיד רצחה אותו- כי היא תכננה כל פרט ופרט במה שיקרה, כשהיא הייתה בת עשר בלבד.
אביה נכנס כהרגלו הביתה שיכור כלוט, מתנדנד מצד לצד. הוא ראה אותה עומדת על השולחן במטבח, כשהוא קרב אליה היא הניפה סכין מטבח גדולה, סכין קצבים, וקפצה עליו, מנחיתה את הסכין מלמעלה כלפי מטה לעבר החזה שלו. לאחר מכן נעמדה מעליו, מתענגת מקולות החירחור שלו, מפרפורי הגסיסה.
לאחר שווידאה שהוא מת, רצה אל האגם הסמוך, שם היא שטפה את עצמה והחליפה לבגדים נקיים שהכינה מבעוד מועד, לאחר מכן קברה את הסכין והבגדים המלוכלכים בבור עמוק שחפרה מספר ימים לפני כן.

המחשבות על כך גרמו לה לרטיבות חדשה בכוס הרעב שלה, היא התמקדה שוב בתום שישב למרגלותיה.
הסוד הכי שמור שלהם היה שתום הוא הכלבלב שלה, השפוט שלה. תום היה אדון האחוזה, זה היה העסק שלו, אך במישור האישי- הוא היה שלה, הוא לא זיין אף אחת מהזונות שלו בלי אישור שלה. היא רמזה לו בניד ראש מה עליו לעשות. תום קם לאיטו והתפשט, זקפתו גדולה כמו תמיד. הוא עלה על המיטה, ראשו טמון בסדין, רגליו פשוקות וישבנו מורם מעלה.

לואי ניגשה לעבר הקיר המאובזר ובחרה בסטרפאון עם דילדו עבה במיוחד. חגרה אותו על מותניה וניגשה אל ישבנו של תום. היא צחקקה כשחשבה על כך שהישבן יבש ומכווץ. המחשבה על הכאב שהיא תגרום לו, הסב לה הנאה. לואי קרבה את הדילדו לפתח שלפניה ופשוט דחפה אותו פנימה בלי שום שהיות. תום צעק, הכאב היה נורא, בער לו ושרף, אך לואי לא הפסיקה, היא זיינה וזיינה, כל פעם חזק יותר ומהר יותר, מתנשפת ונאנחת, הצעקות של תום הטריפו את דעתה, היא תפסה במותניו ולא הרפתה עד שגמרה ברעידות בלתי נשלטות והתמוטטה- נשכבה על גבו של תום.

לואי לא חשבה שהיא אוהבת את תום, היא ידעה כבר מזמן שהיא לא כמו שאר האנשים, ישנם רגשות שהיא פשוט לא מרגישה, לא יודעת מהם. היא נהנתה מקרבתו, סמכה עליו, רצתה אותו, אך לא אהבה. גם רגש רחמים היא לא הרגישה, בכלל לא הצליחה להבין על מה מדברים אנשים כשהם מדברים על רחמים. במקום להרגיש רחמים הרבה פעמים אנשים פשוט הגעילו אותה בהתנהגותם, היא לא הבינה איך אנשים מתבכיינים על שטויות, הרי סדר הדברים בעולם מאוד פשוט, אנשים נולדים ומתים, אנשים חזקים שורדים וחלשים נעלמים, מתנדפים. זה טיבו של עולם.

הסתכלתי בלואי ובתום, שמישבנו יצאו טיפות דם. שניהם קמו והתחבקו, לחשו משהוא אחד לשני באוזן, לא הצלחתי לשמוע, אך כששניהם הפנו ביחד את מבטם אלי, עברה לאורך גופי צמרמורת בלתי נשלטת. ידעתי שתורי מגיע במהירות.

המשך יבוא
פאני היל




לפני 12 שנים. 16 באפריל 2012 בשעה 12:46

אסירה- חלק תשיעי

לואי הנהנה בראשה לעבר סופי, שהעיפה בי מבט מהיר ויצאה מהחדר.
המשכתי לשטוף את גופי, כשכל הזמן המבט שלי על לואי. ניסיתי לתהות מה יקרה עכשיו, כבר מזמן הבנתי לקראת מה אני הולכת. לא כל כך ידעתי מה אני מרגישה, ברגע זה לא הרגשתי פחד, לא בהלה, לא לחץ. פשוט הייתי שם, מתחת למים, נטולת רגשות משמעותיים. בעצם הייתי סקרנית, כן זו המילה שמתארת מה שהרגשתי- סקרנות.

לואי, שכנראה פקעה סבלנותה, התקרבה אל המקלחון וסגרה את הברז. "תתנגבי ובואי אחרי" , אמרה בטון חרישי אך מצווה. שלחתי יד למגבת ולאחר שהייתי יבשה הלכתי בעקבותיה. יצאנו מחדר ההכנה ונכנסנו לחדר אחר. החדר דמה לחדרי שלמעלה באחוזה. מיטה גדולה ומפוארת, מטבחון מצוייד ועוד. השוני היחיד היה הקיר שמול הכניסה לחדר. הקיר היה מאובזר באביזרים שנראו כאילו נלקחו מימי הביניים, כאילו נלקחו ממרתפי האינקוויזיצייה.

"אל תדאגי יקירתי", את צריכה להגיע למסיבה צחת עור", "אני לא יכולה להצליף בך בשוטים המרהיבים הללו, אני לא יכולה להשתמש במצבטים ובמחסומי הפה האהובים עלי", לואי עיוותה את פניה בכעס, "לפחות אני אהנה להסתכל יותר מאוחר, למרות שזו לא אותה ההנאה- אם הייתי מכאיבה לך בעצמי."

לואי הורידה בזריזות את מכנסי העור, הפשילה את תחתוניה ואת הגרביונים עד הקרסוליים והתיישבה בקצה המיטה. "רדי על ארבע ובואי אלי, זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שתטעמי כוס." הסתכלתי מהופנטת על רגליה הפתוחות של לואי, על אברי המין שלה שהיו גלויים לפניי. ירדתי על ברכיי וזחלתי לעברה. התחלתי להרגיש חרמנות מוכרת זוחלת לה לאורך גופי, מרטיבה את שפתיי התחתונות בנוזל שקוף וחם.

המראה של לואי היה מגרה, פתאום כל שרציתי היה להיות שם בין רגליה, להריח ולטעום. שלחתי לשון מהססת לעבר השפתיים הפעורות שלה, טעמתי מעט בחשש. הטעם והריח המשכרים שלה גרמו לי להתנפל בלהט. מצצתי ונשכתי, מעכתי ומשכתי עם שפתיי, עם לשוני, דחפתי את אפי פנימה. שלחתי אצבעות ודחפתי עמוק כמו שחלק מהלקוחות שלי עשו לי. כשנגעתי בבלוטה, שם עמוק בפנים, השמיעה לואי אנחה ועוד אחת. היא תפסה בראשי ודחפה אותו עוד יותר כלפיה, פתאום היא נרעדה כולה, צועקת, הפה שלי התמלא במיץ שלה, בלעתי אותו בטירוף, ליקקתי כל פינה וגמרתי גם כן בצעקה.


המשך יבוא

פאני