תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

המקום שלי לרגליו- חלק שני

כשנכנס פנימה, נצמד לאחד הקירות והתבונן סביב, מנסה לספוג את האווירה, היו כעשרים וחמישה גברים בחדר, לבושים בבגדים ספורט אלגנטי, חלקם ישבו על ספות וכורסאות, חלק עמדו בצידי החדר ושוחחו, שני זוגות רקדו במרכז החדר, צמודים אחד לשני, זוג אחד התנשק מדי פעם, ההתבוננות בהם העבירה בו רטט, התרגשות, ניכר היה שהם מכירים ואוהבים, הדרך שבה הסתכלו אחד על השני בעיניים, ליטפו תוך כדי הריקוד האטי, בחדר התנגנה מוסיקה שקטה, מוסיקת רקע שלא הפריעה להתרועעות, לשיחות.

הוא ראה שמתבוננים בו, בוחנים, אך אף אחד לא ניגש, זה גרם לו להרגיש מוזר, הרי הוא בחור נאה, ממוצע, לא רזה מדי ולא מלא, משכיל, אהב לקרוא עיתונים וספרים והיה איש שיחה.

יוסי היה בצד המרוחק של החדר, הוא היה שקוע בשיחה עם גבר בעל מבנה גוף מוצק, גבוה, הלב שלו קפץ ברגע שראה אותו, משהוא בגבר הזה היה שונה, הייתה לו קרחת והוא הרכיב משקפיים, פתאום קלט רוני ששניהם מתבוננים בו, הוא עצם עיניים לשנייה, כשפקח אותן יוסי והגבר היו בדרך אליו, רוני, תכיר את אבי, הוא הושיט יד רועדת לעבר אבי, חיוך קל עלה על שפתי אבי שידיו נשארו בכיסים, רוני לא ידע מה לעשות, הוא היה במבוכה והוריד לאיטו את היד, תוך כדי כך הוא ראה את יוסי מתרחק מהם, עיניו חזרו לעבר אבי שהתקרב אליו מאוד, הזין שלו החל להתקשות במכנסיים, אני חייב לצאת מכאן חשב....

אני רוצה אותך אמר אבי, רוני הוציא אנחה מהפה, אנחת התרגשות, הוא שכח מכל הנוכחים בחדר, רק הדמות של אבי הייתה שם, מילאה אותו, הרגשה כזו לא הייתה לו מעולם, כששמע את הפקודה "בוא", רגליו נסעו אותו מעליהם, היו להם חיים משלהם, הוא הלך מאחורי אבי בלי לדבר, אבי הוביל אותו אל המרתף, רוני לא ידע באותו השלב אבל אבי היה בעל הבית והמרתף היה מצוייד היטב, ציוד שרוני עמד להכיר היטב.

אבי עמד בפתח ואחרי שרוני נכנס הוא נעל את הדלת מאחוריו ואת המפתח הכניס לכיס, רוני היה המום, המראה הפחיד אותו, אני לא בקטע הוא הצליח להגיד כשאבי נצמד אליו מאחור, מחבק אותו, השרשראות שהיו תלויות מהתקרה, המתקנים והאביזרים שהיו תלויים על ווים הפחידו אותו, היו שם שוטים במגוון צבעים וגדלים, אזיקים למיניהם, חבלים, בחדר הייתה גם מיטה גדולה, בבקשה, תן לי ללכת, הידיים של אבי טיילו על גופו, הוא היה כל כך מגורה עכשיו, עוד חשב בלב, תיגע בי עוד.

אבי נעמד מולו וציווה"תתפשט", הוא היסס, לא ידע מה לעשות, הגוף שלו שידר הסכמה, המחשבות שלו שידרו פחד ורצון לברוח, הסטירה שקיבל הפילה אותו על הרצפה, הוא התחיל לבכות מכווץ כולו מפחד, מעולם לא היה במצב כזה, למעלה בחדר היו הרבה אנשים שיכלו לעזור, לפחות כך חשב, הוא לא ידע שברגע שירד למרתף עם אבי, התיישבו כולם על הספות, כורסאות, חלק ישבו על השטיח במרכז החדר והתבוננו בצג הטלויזייה הגדול שהיה תלוי על הקיר, שם הם ראו בשידור חי כל מה שקורה במרתף.

"קום" נשמעה פקודה נוספת ובעיטה חזקה לכיוון הירך שלו גרמה לו להזדרז ולקום, בקושי הצליח לעמוד מול אבי, רועד כולו, הוא ניגב את עיניו עם הידיים וניסה לדבר, כתגובה קיבל סטירה נוספת ופקודה "תתפשט", הבגדים נשרו מעליו לאט, הכי הפליא אותו כשהיה סוף סוף ערום- הזין שלו עמד, נוקשה, ידו של אבי נשלחה לעבר הזין, בודקת, מלטפת, מועכת קלות, הוא לא עמד בזה כל גופו רעד מהתרגשות, הוא הרגיש את האשכים שלו מתקשים, את ההתכווצויות, הוא גמר כשהשפיך שלו ניתז לתוך ידו של אבי, ידו השנייה של אבי נשלחה לעבר גרונו, מחזיקה אותו חזק, פתח את הפה ציווה ודחף את האצבעות המלאות שפיך לתוך פיו, משם החל לגרור את רוני לעבר המיטה, לאאאאאאאאאאאאאאא צעק אבי, רגע................
הצעקות לא הזיזו לאבי, הוא זרק אותו על המיטה, התיישב עליו ומשך בכוח את ידיו מעל ראשו ולצדדים, קושר אותן באזיקים שהוכנו שם מראש.

המשך יבוא
פאני

סיפור- המקום שלי לרגליו (השמות בדויים ואין לסיפור שום קשר למציאות)

רוני ישב לרגלי אדונו, מתבונן בו, קורא עיתון, לוגם מדי פעם מכוס הקפה שהכין לו לפני מספר דקות, עדיין לא מאמין איך הגיע למצב הזה, שבו ירצה לשרת, להיות השפוט של המאסטר שלו, הכי הפליא אותו שהוא נהנה מזה כל כך שלא רצה לחזור לאחור, להיות מה שהיה לפני, באותו הלילה לאחר שזיין אותו המאסטר בתחת, טחן אותו ללא הפסקה כשהוא צורח מכאב והנאה, נזכר באותה מסיבה ששינתה את חייו.

עד אותה מסיבה היו חייו של רוני די משעממים, עבודה, בית, קניות, מדי פעם כשהבדידות העיקה עליו יותר מדי, התלבש יפה והלך לאותם ברים, מקומות בילוי המיוחדים לקהילה, שם יכול היה להכיר גבר, הוא רצה למצוא משהוא כמו בסרטים, שיהיו להם רגשות הדדיים, שירצו לגור ביחד, אך בדרך כלל מצא גברים רק ללילה אחד, לפחות פרק את המתח הגופני שנצבר בתוכו, לפעמים יצא עם בחור חודש חודשיים וזה נגמר, הוא לא הבין למה, תמיד טרח לפנק, לדאוג, חשב שהוא עושה מה שצריך אך בפועל גמרו איתו, זרקו אותו מהר מאוד.

מבחינה מינית שני דברים לא אהב, לא רצה שיחדרו לתוכו, לאחר מספר נסיונות כואבים במיוחד כשגם הקרמים והשמנים הכי טובים לא עזרו, הוא החליט להיות האקטיבי תמיד, מזה דווקא נהנה מאוד, להחזיק את הבחור במותניו ולחדור, להרגיש את התחת נסגר על הזין שלו, חם ולוחץ, הוא גם לא אהב למצוץ, תמיד העדיף שימצצו לו, אהב להרגיש את הלשון מלטפת את הזין, את הרוק שעוטף אותו, היה מחזיק בעדינות את ראש הבחור ומחדיר פנימה, עמוק............. המחשבה על כך גירתה אותו, הוא נצמד אל המאסטר שלו במיטה, מרגיש את חום גופו, היה לו קשה להרדם כך שנתן דרור למחשבותיו.

נזכר במסיבה ששינתה את חייו, יוסי התקשר אליו בשעות הצהריים, יוסי היה אחד מה"אקסים" שלו, החזיק איתו מעמד חודשיים, מה אתה עושה היום בערב שאל? יש מסיבה מיוחדת בבית פרטי בהוד השרון, רוצה להצטרף? לאחר היסוסים הסכים, כבר שבועיים שלא יצא עם אף אחד ולא הלך לשום בר, זה יותר טוב מכלום חשב, הוא לקח פרטים על מקום המסיבה והגיע לשם כמה דקות לפני הזמן.

מעבר לכביש ראה מדי פעם גבר נכנס, שניים שבאו יחד, מכיוון שהיה קצת ביישן לקח לו זמן לאזור אומץ כדי להכנס.

המשך יבוא
פאני

השאירה אותו יושב על הברכיים מול הספה והלכה להכין לעצמה נס קפה, לא יזיק לו לחכות קצת חשבה לעצמה, עם כוס הקפה חזרה אל הספה והמשיכה להתבונן בו, לוגמת לאיטה, נועצת בו מבטים שכפי הנראה גרמו לו למבוכה, אתה אוהב לפנק כפות רגליים? שאלה פתאום, רואה אותו מתחיל להתנשם, עינייו ננעצו כמצופה בכפות רגליה היחפות.

מבעוד מועד היא הכינה מספר חפצים בצד הספה, במקום שלא יכל לראות ממקום מושבו, כעת שלחה יד והרימה מהרצפה אזיקים ממתכת וכיסוי עיניים, עלם החמודות נרתע מעט לאחור כשראה מה שהחזיקה בידה, אני............... סטירה קלה השתיקה אותו, היא ידעה שהוא מהסס, הרי הוא לא מכיר אותה, הפחד ניכר בעיניים שלו, היא חיכתה עוד כמה שניות כשהאזיקים והכיסוי בידה, כשראתה שגופו רפה מעט ועיניו נעצמו בציפייה- המשיכה במעשיה, נעמדה מאחוריו וקשרה את ידיו מאחורי גבו, שמה את הכיסוי על עיניו, הזין שלו עמד נוקשה בשלב זה, היא התיישבה מולו ודרכה קלות על הזין, שומעת אותו נאנח.

תתחיל לעבוד פקדה עליו, מכיוון שהיה כרגע קצת מעורפל מרוב חרמנות וריגוש, הוא לא הצליח להבין מה עליו לעשות, היא קרבה את כף רגלה השמאלית אל פיו, חיוך עלה על פניו, חיוך של אושר, לשונו יצאה וטעמה, רגלה ירדה לאט אל הרצפה גורמת לו לרדת בעקבותיה, לרכון, לגחון, הוא ליקק בתאווה, מדי פעם נשק לרגלה, מצץ את האצבעות, גרגר גרגורים חסרי פשר, הגוף שלו החל לנוע מעט קדימה ואחורה, היא נתנה לו סטירה נוספת, שלא תעיז לגמור אמרה לו וקרבה לפיו את רגלה.

כשראתה אותו שקוע במעשיו, מתנתק מהסביבה, הרימה צנצנת סגורה שהיתה בצד הספה, הרימה את רגלה הימנית, פתחה את הצנצנת וטבלה את אצבעות רגלה במה שהיה בתוכו, הריח החל לאט להתפשט סביבה, הוא לא שם לב לכך כי היה שקוע בעבודתו, בזמן שסגרה את הצנצנת והניחה אותה בצד, היא שלפה במהירות את רגלה השמאלית מפיו ודחפה לתוך הפה הפעור והנדהם את אצבעות רגלה הימנית, בידה השמאלית החזיקה את ראשו ולא נתנה לו להתחמק.

זהו עונש, אמרה לו בזמן שראתה אותו מנסה להתחמק, הריח של החרא המרוח על אצבעותיה היה חזק כעת, רוק חום זרם כעת על סנטרו, היא הוציאה את אצבעותיה מפיו, רואה אותו משתנק, יורק ולבסוף מקיא, כל גופו רעד והוא התחיל לבכות, זה היה כל כך משעשע שהיא כמעט פרצה בצחוק מתגלגל.

עכשיו אני אסביר לך למה, אמרה בזמן שהחל להתאושש, אני לא סובלת נשלטים כמוך ששולחים בלי הבחנה הודעות לכל נקבה שמסתובבת באתר, כמעט כל שבוע שלחת לי את אותה ההודעה למרות שעניתי בצורה מנומסת יותר מפעם אחת שאני לא מעוניינת ושאתה צריך לקרוא את הפרופיל שלי כדי לדעת זאת.

היא הורידה לו את כיסוי העיניים והאזיקים ושלחה אותו להתקלח ולהתלבש, בזמן שהלך בצעד כושל לכיוון האמבט ניקתה את הסלון מהלכלוך שנוצר והכינה לעצמה נס קפה חדש.

כשחזר לסלון, נעמד ולא ידע מה לעשות, כנראה שלקח החלטה, הוא התקרב אליה והתיישב מולה על הרצפה, אני רוצה להראות לך משהוא במחשב, אמר, סקרנית- אמרה לו לבוא אחריה, בחדרה היה שולחן מחשב, הוא התיישב על הכסא ונכנס לאתר המדובר, לפרופיל שלו, פתח את תיבת ההודעות וביקש ממנה לקרוא, ממה שראתה ההודעות היחידות ששלח היו רק אליה, בהנחה שלא מחק את שאר ההודעות כמובן,
בזמן שקראה הוא דיבר בקול חלוש, הסביר שכבר תקופה ארוכה הוא קורא את הבלוג שלה, ציטט פה ושם קטעים שמצאו חן בעיניו, אוףףףףףףףףףףףףף חשבה לעצמה, נשענה אחורה על המשענת ועצמה עיניים, לעזאזל.............. הוא באמת עלם חמודות, אבל אני לא מתכוונת להתנצל חשבה בזמן ששמעה אותו הולך ויוצא מביתה.

לאחר שבוע שלח לה הודעה נוספת: נשלט חמוד, ינשק את רגלייך, ילקק את אצבעותיך, יעסה את גופך, יפנק את האחת המיוחדת, המלכה המדהימה- שלך- עלם חמודות.

הסוף
פאני היל

הנשלט- סיפור-(השמות בדויים)


בכל יום, כשנכנסה למייל באתר הידוע, מצאה לפחות הודעה אחת או שתיים מנשלטים, נמאס לה מהם,
הם לא טורחים לקרוא את הפרופיל שלה, את הבלוג, הם מנסים את מזלם, אחד מהם הרגיז אותה במיוחד ,
נדמה היה שלא זכר למי הוא שולח הודעות, לפחות פעם בשבוע קיבלה ממנו את אותה הודעה בדיוק,
מספר פעמים ענתה לו בנימוס שהיא לא מעוניינת כמצויין בפרופיל שלה, ערב אחד כשפתחה שוב הודעה שנשלחה
ממנו, הכעס החל מפעפע בה, לצערו הרב, היא הייתה במצב רוח קרבי באותו הערב, הרגיזו אותה בעבודה
וכל הכעס תועל לכיוון אחד, אל ההודעה שנשלחה ממנו, וזו לשון ההודעה: נשלט חמוד, ינשק את רגלייך, ילקק
את אצבעותיך, יעסה את גופך, יפנק את האחת המיוחדת, המלכה המדהימה- שלך- עלם חמודות.

היא שלחה הודעה קצרה- תשלח לי מספר טלפון.

למחרת כשפתחה את המייל שלה ידעה מה תמצא- מספר הנייד שלו, היא התקשרה, קולו היה רך ונעים לאוזנה,
בלי שאלות מיותרות ציוותה עליו להגיע לביתה בשעה 20.00, בכלל לא עניינו אותה הגבולות, הוא רוצה ללקק את
אצבעותי? ובכן את זה הוא יקבל, מבחינתה זה היה בגדר הגבולות המותרים.

הדלת נפתחה בהיסוס, היא ישבה על הספה וחיכתה שייכנס, הוא נראה לה בסביבות גיל 30, מעט מקריח, שער קצוץ,
לא יפה תואר אך נאה למראה, קצת שמנמן, אתה יכול להתקרב אמרה בשקט כשראתה שנתקע ליד הדלת, הוא נעמד
מולה, עיניו מושפלות, מדי פעם הרים מבט ובחן אותה, תתפשט, אני רוצה לראות את הסחורה שלך, אמרה ולא יספה,
היה לו קשה להתפשט בעמידה, הנסיונות שלו להוריד מכנס העלו חיוך על פניה, לרגע חשבה לרדת מהתכנית שלה
ללמד אותו לקח, הוא די מצא חן בעיניה, אולי אחרי הלקח, אולי אחריו היא תחשוב אם להמשיך לראות אותו, כמובן אם
הוא לא יברח.

פאני היל
המשך יבוא

חייה נכנסו לשגרה, בעצם אי אפשר לקרוא לזה שגרה רגילה, אך יום לאחר יום, שבוע אחר שבוע, הכאב הפך להיות לבן לוויה, לשגרת חייה, היא שנאה אותו מיום ליום, אך הייתה מחכה שיגיע כבר, הבדידות הייתה קשה עליה, בין טיפול אחד למשנהו, הוא היה מתארח בחדרה, משוחח איתה, לפעמים היה מצטרף אליה למיטה, מחבק, מלטף, מנשק, מתעלס, היא כעסה על עצמה על שהיא מחכה לרגעים האלו, אף פעם לא יכלה לדעת מה יקרה כשיבוא, האם יביא בעקבותיו את הכאב או את "ההקלה", הפחד היה מושרש בה.

לפעמים היה מתעלל בה, פעם, לאחר ניתוח בטן, היא לא ידעה כמה זמן אחרי, אולי יומיים, אולי יותר הכאב היה כל כך חזק, בכל תזוזה היא הרגישה כאב חד שמפלח אותה, היא התחננה בפניו שייתן לה משכך כאבים, בכתה, הוא הציב לה תנאי, את רוצה משכך כאבים שאל? תסכימי לעשר הצלפות עם מקל על כפות הרגליים, בבקשה, היא התחננה בקול חלוש ורועד, זה התנאי, יש לך דקה להחליט, כל כך רצתה שהכאב יפסיק, אך ידעה שהוא רוצה שיכאב לה יותר לפני כן, היא הנהנה בראשה, הוא הניח משהו קשיח מתחת לקרסוליה, קשר את רגליה כדי שלא תזוז, הצלפה, הפסקה, הצלפה, הפסקה, כל הצלפה הוציאה צעקה מפיה, גופה הזדעזע, והבטן בערה לה, הכאב היה כל כך חזק שכנראה התעלפה באיזה שלב, כשהתעוררה הכאב נחלש, הוא עמד במילה, נתן לה משכך כאבים גם בהמשך הימים הבאים, על המילה שלו יכלה לסמוך, כשאמר והבטיח שיעשה, הוא אכן עשה, לטוב ולרע.

יום אחד, כששכבה חלושה וכואבת, הוא נכנס לחדר עם מיטה על גלגלים, השמיעה שלה התחדדה, כששמעה את הגלגלים ידעה שטיפול נוסף מתקרב, הלב שלה דפק במהירות, דיייייייייייי, לא יכולה יותר חשבה, די, ככה היה בזמן האחרון כשכבר לא היה לה כוח ללכת אחריו, הוא הביא איתו מיטה, היום אין טיפול נוסף, אמר כשהתיישב לידה, היום את עוברת לחדר חדש, היא ידעה למה התכוון, היא זכרה את החדר בו ראתה את הקורבן הקודם.

כששכבה במיטה החדשה, מיטת בית חולים, עירוי תקוע בידה, קטטר משתלשל בין רגליה, לשמוע לא יכלה יותר כי הוא פגע באוזניה, ידעה שהסוף מתקרב, המחשבות הציפו אותה, פחדים עלו, ברגעים מסוימים לא רצתה למות, קיוותה, אולי בכל זאת יקרה נס, אולי יצילו אותה, ברגעים אחרים השתוקקה למות, לסיים את הכאב, לברוח ממנו, השתוקקה שעל כסא מנגד ישב הקורבן הבא, היא לא רצתה שמשהו אחר יסבול כמוה, אך ידעה שאם ישב שם קורבן אחר, הוא ישחרר אותה...... כן...... לפעמים מרוב כאב רצתה שישב שם קורבן אחר ויסבול כמוה..............

הרגישה אותו עומד לידה, האוויר זז מעט, ידו נגעה בה, גורמת לה לדמוע, הפה שלה נפער לרווחה וראשה הוסט לכיוונו, כפי שלימד אותה, כשסתם את אפה והחל להשתין, ידעה, אך גופה התנגד, רעד, השתולל, עד שזה נגמר.

הסוף
פאני היל

כשהתעוררה הייתה שוב מטושטשת, כמה היא שנאה את זה, את החולשה, הטשטוש בעיניים, הבחילה שעלתה בגרונה, היא ניסתה להסתובב ולקום אך לא יכלה, היא לא הצליחה להזיז את ראשה, ידיה ורגליה, כל חלק בגופה היה מקובע למיטה, שולחן, היא עוד לא הצליחה להבין מה קורה בדיוק, כשהטשטוש החל לעבור הבינה שהיא קשורה בכל גופה למיטת טיפולים בעלת מזרון דק, את הראש היא לא הצליחה להזיז מכיוון שהיו רצועות על מצחה וסנטרה ומשני צידי ראשה, צמוד ללחייה היו צמודים לוחות מתכת שמנעו ממנה כל תזוזה אפשרית.
היה קר בחדר והיא רעדה, הרעד היה גם מפחד, פחד מאובדן השליטה הטוטאלי בו הייתה נתונה, היא שמעה לפתע את פסיעות רגליו, כנראה שהיה בחדר וחיכה שהיא תתעורר ותתאושש, היא ראתה את ראשו מעליה והוא החל לדבר.

אני מחויב בפני חברי הטוב להשלים את המלאכה לפי ההוראות הכתובות שהשאיר בידי, אך מכיוון שכבר ניסית לברוח פעם אחת, החלטתי להקדים את המאוחר ולבצע פעולה שתמנע ממך כל ניסיון בריחה בעתיד, אני הולך לטפל בעינייך היפות, כדאי שתנצרי את הרגעים הללו כי אלו הרגעים האחרונים בהם את תוכלי לראות, מהיום כל מה שתראי יהיה בעיני רוחך, בזמן שדיבר ראה אותה בוכה, יותר מזה לא יכלה לעשות, הוא ליטף אותה והרגיע, אל תדאגי, אני אטפל בך ואשמור עלייך בחודשים הקרובים, אהיה מאור עינייך.

היא עצמה עיניים חזק, ניסתה להתנגד, אך הוא הצליח לפקוח עין ועוד עין, להכניס מתחת לעפעפיים משהוא שמנע מהן להסגר, מחט ומזרק נגלו לעיניה הדומעות והצורבות, זה ישרוף מעט הוא אמר, אך אל תדאגי, זה יעבור תוך עשר דקות, רבע שעה, לאחר מכן אעשה לך שטיפות מיוחדות על מנת למנוע דלקות בעיניים, היא ראתה בטשטוש את המחט מתקרבת, דפקה מרוב פחד עם האצבעות על המיטה, ניסתה בכל הכוח לקום, להשתחרר, כשהמחט נתקעה בעין היא צעקה ועוד פעם, זה כאב, שרף, היא לא הפסיקה לצעוק, בזמן כלשהוא היה נדמה לה שמשהוא אחר צועק, הראייה החלה להיטשטש, האור נעלם, כנראה שאיבדה הכרה כי כשהתעוררה בפעם הבאה שכבה על מיטה רגילה, ראשה על כרית ושמיכה על גופה הערום, החדר היה חשוך, בהתחלה לא הבינה למה כל כך חשוך, אני צריכה למצוא את מתג החשמל, הייתה המחשבה הראשונה שלה אך עיניה הצורבות הזכירו לה כי אור לא תראה יותר לעולם.

המשך יבוא
פאני היל

הקורבן הבא- חלק 15- סיפור אימה

היא הייתה מתוחה, עמדה ליד רכבה במגרש החנייה בו קבעו, בעוד מספר דקות תפגוש את האדון הראשון איתו קבעה, הוא כתב לה שאין לו גבולות, שייקח אותה לקצה היכולת שלה, בדיוק כמו שרצתה, רכב התקרב וחנה לידה, הגבר שיצא מהרכב העלה חיוך קל על שפתיה, הוא היה נמוך ממנה בחצי ראש, הוא מעד מעט בזמן שיצא מהרכב, כשתקרב אליה ,נעמד והסתכל עליה ועל מגרש החנייה לסירוגין, כולו שידר לה חשש, חולשה, כשפצה את הפה והחל לדבר, היא הקשיבה בהתחלה בנימוס, מנסה להשתלט על הצחוק שעלה בגרונה, כלבה, הוא אמר לה, תרדי על הברכיים ותנשקי לי את כף היד, היא לא עמדה בזה, הצחוק פשוט פרץ והתגלגל, מזמן לא הייתה כל כך משועשעת, אלוהים חשבה בליבה, היצור הזה מנסה לשלוט בי? הרי היא הבהירה לו היטב שהיא לא כלבה, לא שפחה ולא זונה, היא מחפשת משהו שיכאיב לה, בלי גבולות, בלי לפחד ממנה ומהצעקות שאולי תצעק, מהבכי שתבכה.....

כשחזרה הביתה פתחה את המחשב, הודעה חיכתה לה ממשהו נוסף, הפרופיל שלו מצא חן בעיניה ומכיוון שהייתה מאוכזבת מהפגישה הראשונה החליטה לקבוע למחרת עם אותו אדון, באותו מגרש חנייה שהיה די ריק בשעות הערב אך בכל זאת קרוב לכביש ראשי שבו נסעו הרבה מכוניות, היא קיבלה תוך מספר דקות תשובה חיובית ומספר טלפון שתוכל להתקשר אליו בדקות הבאות ולשוחח.
קולו היה חם ומזמין, היא הרגישה איך דגדוגים נעימים עולים בבטנה ויורדים לכיוון הכוס שלה שנרטב כולו, בזמן שדיברו היא אוננה וגמרה מספר פעמים, נותנת לו להקשיב, היא התחילה לבכות והוא חיכה בסבלנות, אינו משדל אותה לתת הסברים, כשנרגעה הייתה לה תחושה שהוא מתאים למה שהיא מחפשת, היא לא ידעה עד כמה היא צודקת.

למחרת בשעה היעודה היא חיכתה ליד רכבה בחנייה, היו רק עוד שתי מכוניות שחנו בקצה השני של המגרש, רכבו התקרב אליה גורם להתרגשות לעלות בגרונה, היא לא יכלה לראות מבעד לשמשות איך הוא נראה, הרכב שלו נעמד לידה, קרוב, הוא הוציא רגל ועוד רגל וכשיצא מהרכב היא התחילה לרעוד, הוא חיבק אותה, את ידעת שזה יקרה, חיכית לי, אני מבטיח לקחת אותך לקצה, הכי הכי רחוק, כשהמחט ננעצה בזרועה, ידעה שהוא לא משקר, שהוא לא ירחם, לא ישעה לצעקותיה ולבכייה, בדיוק כמו שכתבה בהודעה, בדיוק כמו שביקשה ממנו בשיחה.

המשך יבוא
פאני היל

הקורבן הבא- חלק 14- סיפור אימה

כשחקרו אותה השוטרים היא סיפרה על האיש מאחורי המצלמה, על כך שהיא חושבת
שהבחורה נרצחה בתוך בית החולים, הבלש שאחראי היה על החקירה הסכים לבדוק
עבורה שוב את כל הנתונים, הם חזרו לשטח, אך לא מצאו שום עדות לרוצח נוסף,
לא טביעות אצבעות ולא שום דבר אחר, לבסוף הם ייחסו את הסיפורים שלה לחרדה
טבעית שנובעת כתוצאה מהטראומה שעברה וייעצו לה לפנות לפסיכולוג.

לאחר ששוחררה מבית החולים כל תפיסת עולמה השתנה, היא ידעה שזמנה מוקצב,
לא היה טעם ללמוד, לתכנן תוכניות לעתיד, היא החליטה לנצל את זמנה בבילויים, הנאות,
יצאה לבלות עד שעות מאוחרות של הלילה, נפגשה עם גברים ונפרדה מהם לאחר פגישה
או שתיים, הרי לא היה טעם עבורה להתאהב, לתת לבחורים המסכנים להקשר אליה,
היא ניסתה אפילו סמים, דבר שלא היה עולה על דעתה בעבר, היא לא המשיכה בכך כי
זה לא מצא חן בעיניה.

יום אחד, ישבה ליד המחשב והקליקה בגוגל- "הצלפות" מתוך סקרנות, מה שהופיע על
המסך ריתק אותה, היא התחילה להתעניין בבדסמ, קראה הרבה, נרשמה לאתרים
שונים והחלה להתכתב עם אנשים מהתחום, רעיון עלה במוחה, היא חייבת להכין את
עצמה גופנית ונפשית לעינויים שיהיו מנת חלקה, בכך לא היה לה ספק, היא חיה על
זמן שאול, היא קנתה לעצמה בגדים מתאימים, בגדי עור שחורים, החלה ללכת למסיבות,
יום אחד היא פרסמה באתרי בדסמ מודעה: דרוש שולט שמוכן לקחת אותי אל הקצה,
ללא גבולות וללא מילת ביטחון.
למחרת היא קיבלה מספר פניות, היא בדקה את הפרופיל של כל שולט שפנה אליה,
קראה את התגובות שלו בפורומים השונים, קראה את הבלוג(אם היה בלוג) וקבעה
ארבע פגישות במרווחים של שבוע ביניהם.

המשך יבוא
פאני היל

כשהתעוררה, הייתה מטושטשת ומבולבלת, החדר שבו שכבה לא דמה לאף חדר במקום
בו הייתה שבוייה, החדר דמה לחדר רגיל בבית חולים, היא עצמה עיניים, מנסה להתגבר
על גל הבחילה שעלה בה, היא פקחה שוב עיניים וניסתה להתרומם לישיבה, כדי להתגבר
על הסחרחורת שתקפה אותה, היא ישבה רגעים אחרים, רגליה מחוץ למיטה, ידיה מחזיקות
חזק את הסדין, בזמן הזה היא קלטה פרטים נוספים, במיטה שלצידה שכבה הבחורה מהמרתף,
חיוורת כולה, עיניה עצומות והיא מחוברת למכשירים שונים, צינורות יצאו מאפה וזונדה הייתה
מחוברת לשקית שתן שהוצמד לצד המיטה.

קולות שעלו מחוץ לחדר משכו את תשומת ליבה, היא קמה לאיטה, מחזיקה היטב במיטה
על מנת לא ליפול מרוב חולשה וסחרחורת, כשהרגישה מספיק יציבה החלה ללכת לכיוון
הדלת, פתחה אותה ומצאה את עצמה מול חדר המתנה רגיל של בית חולים כשבצד שמאל
שלה היה מסדרון ובו עמדת אחיות מאויש באחות שהייתה עסוקה בניירת כלשהיא.

בחדר ההמתנה ישבו מספר אנשים שצפו במסך טלוויזיה, היא התקדמה מספר צעדים על
מנת להקשיב למשדר החדשות שהוקרן ברגע זה, צמרמורת עברה בה, הקריינית סיפרה
על הרוצח הסדרתי שנתפס, מסתבר שבזמן שחיפשו אחר הזוג שנעלם באזור האגם, המשטרה
הצליבה מידע וגילו שגם היא נעלמה לא רחוק משם, לפחות לפי השיחה האחרונה שלה, שהייתה
מספר קילומטרים מהאגם, בזמן החיפושים נתנו לכלבי הגישוש
להריח בגדים שלה ושלהם, הכלבים עלו על נתיב הבריחה שלה דרך החורשה והגיעו לבית
הרוצח, שם ניגלו לעיני השוטרים מחזות זוועה, בחצר הבית נמצאו מספר גופות והחוקרים
חושדים שימצאו עוד.

כל מה שקרה ברגעים הבאים, נדמה היה לה שקורה מתוך חלום, משהוא בדיווח הטלוויזיוני
הפריע לה, הציק לה, היא לא הצליחה להבין מה, מאחוריה נהייתה לפתע המולה, פסיעות רגליים
מהירות, קולות, פקודות, היא הסתובבה לאחור, לחדר שלה ושל הבחורה נכנסו רופאים ואחיות,
מכשירים בידיהם, מבעד לדלת ראתה את הבחורה, לא היה קשה להבין שהיא כבר לא בין החיים,
באינסטינקט ידעה ששום טיפול לא יעזור, תוך כדי התמקדות במה שקורה בחדר, משך את
תשומת ליבה גבר גבוה שלבש חלוק לבן של רופאים, הוא יצא מהחדר בלי חיפזון, ידיו בתוך
כיסי החלוק, היא עקבה אחריו הולך לכיוון דלת המחלקה ואז זה הבזיק לה, נשימתה נעתקה,
בדיווח, אמרו רוצח, האיש מאחורי המצלמה..... האיש...... היא המשיכה לעקוב אחריו במבטה,
כשהגיע אל הדלת ואחז בידית הוא הסתובב והתבונן בה, נועץ מבט, היא הלכה לאט לכיוונו,
מבטו משך אותה, כשהייתה קרובה, כל כך קרובה, הוא רכן לעברה ולחש, כשהמקום החדש
יהיה מוכן, את תתקבלי בברכה, אמר, פנה לאחור ויצא מהמחלקה מותיר אותה רועדת וחלושה.

המשך יבוא

פאני היל