הפסיכואנליטיקן וויניקוט, טבע את המושג "אם טובה דיה".
ואומר, אם שמספקת את צרכיו של התינוק לא בצורה מושלמת אלא בצורה הכי טובה שהיא יכולה.
היא יוצרת אצלו תסכול אופטימאלי, תסכול שהוא יכול לשאת אותו ומשם בעצם מגיעה הצמיחה שלו.
האם אפשר לקחת את המינוח הזה ולהשליך אותו על זוגיות? בן זוג טוב דיו.......?
האם כשנגמר עבורי הסחרור, העיניים נפקחות ומולן יחד עם התכונות הטובות עומדות גם כאלו שצורמות..... האם זהו הרגע שבו אני צריכה ללכת או זהו הרגע שכדאי להבין שהוא טוב דיו?
והיכן עובר הגבול? מה ייחשב כהתפשרות?
אני כל כך מבולבלת.... 😡
קרחון של רגשות
יהיה שמח, יהיה עצוב, מה שבטוח יהיה אמיתיהלב לא מפסיק לפעום, העוצמות מטורפות.
עברתי סשנים אחדים בחיי הבדס"מים, אבל שום סשן וירטואלי לא ריגש אותי כל כך.
הציפייה שהוא יקרה כבר, העבירה אותי מדעתי.
יושבת מולך, בוהה בתמונה.
יכולה לשמוע אותך מדבר אליי.
מדמיינת את חתך הדיבור שלך, חד עמוק ונוקב.
לא משאיר מקום לספק.
אוהבת את זה.
אתה מוריד אותי על ברכי, מוכנה באותו הרגע לחפור בור עמוק באדמה ולהיעלם שם עבורך.
עבורך ועבורי.
ככל שאני יורדת נמוך יותר, כך אני ממריאה גבוה אל על.
מרגישה איך הנשמה שלי נוסקת, לגוף לבדו ממילא אין משמעות.
עומדת שם על הברכיים, מרגישה אותי מטפטפת
רוצה אותך חודר לתוכי.
חודר לתוך ראשי.
ואתה....
קורא אותי כמו ספר פתוח
יודע מה אני מבקשת
מה אני צריכה
ולוקח ממני את השליטה
מסוחררת מהכוח שלך
מסוחררת מעוצמת הכניעה
באותם רגעים אני שלך
אני שלך לאותם רגעים בדיוק.
תודה על חוויה מקסימה
חוויה של שיכרון חושים.
עומדת בעמידת מוצא, משקיעה בה את כל כוחי,
מנסה לקחת לי את המקום שלי, להתקרקע בה, לפרוש ידיים לצדדים,
לגדול בה, מרגישה שעוד קצת ואני מצליחה לעוף.
היא מתקרבת, סוקרת אותי מכף רגע ועד ראש
ומתחילה לתקן את מנחי הגוף שלי
מוציאה אותי מאיזון.
אוחזת אותי בעורף, משנה לי את זווית הראש
וגורמת לי להתרסק מבפנים.
הדמעות חונקות אותי, אני מרגישה ככישלון
מאוכזבת, כועסת על עצמי.
אח"כ בשיחת עומק היא מציפה אצלי את דפוס המחשבה החוזר הזה
שאסור לי לא להיות הכי טובה, אם יש דבר אחד לתקן מתוך מכלול שלם
אז הכול מתפרק ושום דבר כבר לא שווה – כישלון מוחץ.
ביקורת עצמית מסרסת אותי, אני לא צריכה מבקר חוץ
יש לי מבקר אכזר מבית.
בתור ילדה לקחתי את המבטים מלאי ההערצה ששלחו אלי מכל כיוון
והפכתי אותם לציפייה, אסור לי לאכזב
אני אעשה הכול כדי לא לאבד את המבטים האלה
כדי שלא יתחלפו במבטי אכזבה.
ואחרי שהגענו לשם, הגיע תורה של שאלת המחץ
"היית ילדה אהובה"
ואני שואלת: מה זה בעצם ילדה אהובה?
חוסר היכולת שלי לענות תשובה וודאית
יוצר אצלי כאב, כאב שאוכל אותי מבפנים.
סיפקו לי את כל הצרכים החומריים
אבל את תחושת הביטחון
תחושה של no matter what אנחנו נקבל אותך
אותה הם לא נטעו בי
אז יש לי משימה להשבוע...
לעבור אותו מתוך האומץ להיות בלתי מושלמת.
לוקחת אויר, נעמדת מול המראה
הולכת לפגוש את הפגמים שלי
Face to face
להתמודד איתם ולקבל אותם מתוך השלמה.
לילה לבן
אני נכנסת למיטה, עין שמאל כבר נעצמה לה, הימנית עדיין מסרבת
פתאום טלפון, בכי קורע לב מהצד השני של הקו "בואי"
איך אפשר לסרב להצעה כל כך מפתה?
אז באתי...
אני נכנסת לדירה התל אביבית שלה, זו שההורים קנו לה
מוצאת אותה יושבת על השטיח, גליל נייר טואלט מצד אחד שלה
ותוכי, הכלב המפונק שלה מחובק בזרועותיה
עושה מאמץ עילאי להבין מה עובר על אמא שלו.
סרקתי עם העיניים את החלל והבנתי, זה נגמר סופית
הדברים שלו לא שם.
אחרי חצי שעה של חיבוקים ובכי קורע לב
היא אומרת לי "אני לא כועסת עליו, אני לא שונאת אותו
אני כועסת על עצמי, הוא חיפש שאני אחליף את אמא שלו,
זו שנפטרה לפני שנה
ולי – לי אין רגשות אמהיים"
אז אחרי שנתיים של יחד, אחרי מגורים משותפים
היא ילדה אותו ממנה ושלחה אותו להתמודד עם העולם האמיתי.
בדרך חזרה הביתה אחרי לילה בלי שינה
אני שומעת שיר שמדבר עליו ועליה
I don't want to be the filler if the void is solely yours
I don't want to be your glass of single malt whiskey
Hidden in the bottom drawer
I don't want to be a bandage if the wound is not mine
Lend me some fresh air
I don't want to be adored for what I merely represent to you
I don't want to be your babysitter
You're a very big boy now
I don't want to be your mother
I didn't carry you in my womb for nine months
Show me the back door
Visiting hours are 9 to 5 and if I show up at 10 past 6
Well I already know that you'd find some way to sneak me in and oh
Mind the empty bottle with the holes along the bottom
You see it's too much to ask for and I am not the doctor
I don't want to be the sweeper of the eggshells that you walk upon
I don't want to be your other half I believe that 1 and 1 make 2
I don't want to be your food or the light from the fridge
on your face at midnight
Hey what are you hungry for
I don't want to be the glue that holds your pieces together
I don't want to be your idol
See this pedestal is high and I'm afraid of heights
I don't want to be lived through
A vicarious occasion
Please open the window
Visiting hours are 9 to 5 and if I show up at 10 past 6
Well I already know that you'd find some way to sneak me in and oh
Mind the empty bottle with the holes along the bottom
You see it's too much to ask for and I am not the doctor
I don't want to live on someday when my motto is last week
I don't want to be responsible for your fractured heart
and its wounded beat
I don't want to be a substitute for the smoke you've been inhaling
What do you thank me
What do you thank me for
Visiting hours are 9 to 5 and if I show up at 10 past 6
Well I already know that you'd find some way to sneak me in and oh
Mind the empty bottle with the holes along the bottom
You see it's too much to ask for and I am not the doctor
Not The Doctor
by Alanis Morissette
כשנרשמתי ללימודים לא חשבתי שאסתובב כל היום עם מראה מול הפנים, ידעתי שהלימודים הם חווייתיים,
ידעתי שאני אעבור תהליך, אבל כרגיל חשבתי שאני אוכל להמשיך להציג את ורטיגו כמו שהעולם מכיר אותה,
ואת האמיתית אוכל להשאיר עמוק עמוק בפנים.
אבל למראה הזו יש שוליים חדים שחורצים בנפש שלי, כל פעם קו אחד עמוק יותר מהקודם,
וכל פתח שנפער צורב יותר, כל נגיעה מרגישה לי כמו הצלפה חדה, מדויקת וחסרת מעצורים.
ושם אין לי מילת בטחון, שם מעמתים אותי מול עצמי ואין לי את האפשרות לברוח או לעצור.
אותנטיות – להביא את עצמי למעגל ולהציג אותי ברגע אותנטי, להציג את עצמי כמו שאני,
לעשות כל מה שעולה ברוחי באותו רגע נתון.
אני נעמדת, מביטה לכולם בעיניים ו – כלום
אני לא מסוגלת, לא מסוגלת להוציא את עצמי החוצה.
התחשק לי לצרוח, התחשק לי לבכות, התחשק לי לרקוע ברגליים,
לשחרר אגרסיות, להתיש את עצמי בשנייה אחת של איבוד שליטה ו .... לא.
לא חוויתי אכזבה כזו גדולה כבר הרבה מאוד זמן, נתקלתי בחומה הכי גדולה שלי,
חוסר היכולת שלי להביא את עצמי כמו שאני.
תמיד להיות בשליטה, תמיד להציג דמות חזקה, גם כשהכי מתאים לי להתפרק ולהתרפק על מישהו שיבין, שיכיל.
שנים של אטימות, של חינוך מסרס רגשות, השכיחו ממני את היכולת לעשות את זה.
אח"כ בשיחה תוך כדי הזלת דמעה אני מודה בפה מלא שאני לא יכולה אפילו לדמיין את עצמי מאבדת שליטה,
לא רואה את עצמי עומדת וצועקת ככה לפני כולם.
אני מנצלת את הפורום הזה, לזעוק את זעקתי
" נמאאאאאאאאאאאאאאאאססססססססס לי !!! " [b]
יותר ויותר אנשים פונים בשנים האחרונות לריפוי טבעי בעת מחלה/בעיה.
מי מכם שהלך למרפא טבעי, נתקל אולי במטפל שעוד בטרם התיישבתם על הכסא, כבר שטח בפניכם את כל מכאוביכם, בעיותיכם הפיזיות והנפשיות ולא שכח לגעת קלות גם בילדותכם.
אתם פוערים את פיכם וכל הווייתכם שואלת: כיצד הוא יודע זאת? האם הגעתי למטפל או לרואה נסתרות? הירגעו..... אתם אצל מטפל, וכנראה מטפל טוב.
אבל באמת, כיצד המטפל יודע כל זאת?
ישנם כמה וכמה היבטים שהופכים אותנו "שקופים" לראיית האחר:
• השתקפות הנפש בגוף
• האופן בו אנו נושמים
• פעילות גופנית
• מגע עם החומר הסובב אותנו
• המודעות העצמית שלנו
השתקפות הנפש בגוף
גופכם לוקח אתכם לכל מקום באשר אתם הולכים. יד ביד עם הגוף הולכת גם הנפש, וגם בעיותיכם הפיזיות, בעיותיכם הנפשיות וכל מי שאתם עד לרגע הזה. כל אלו קבלו צורה ומשמעות במהלך חייכם והכוונה היא למבנה הגוף, מבנה הפנים, שפת הגוף, הבעיות הפיזיות והבעיות הנפשיות.
במהלך חיינו אנו חווים תחושות, רגשות נעימים ורגשות פחות נעימים. אנו מעבדים את הרגשות ומתייחסים אליהם בהתאם לראות עיננו באותו רגע. לפעמים אנו דוחים את הרגש ומעבדים אותו לאחר זמן ולפעמים אנחנו מעדיפים "לדחוף" את הרגש פנימה, להתעלם ממנו ולנסות לשכוח אותו. אלא שאותו רגש "נשכח" לא יעלם והוא ימצא לעצמו מקום בחלק מגופנו. ככל שאנו "שוכחים" תחושות ורגשות במהלך חיינו, הופך אותו איבר להיות מעוצב בהתאם.
ניקח לדוגמה את ההתפלגות שבין הגו לגפיים: הגו מסמל את הגרעין (מי שאני) והגפיים, שהם חיצוניים יותר, מסמלים את העשייה (מה אני עושה לסביבה). גו גדוש ומפותח עם זרועות ורגליים חלשות, מעידים על אדם המלא ברגשות ותשוקות, שמתקשה לבטא את עצמו או להביא את עצמו למימוש רגשות אלו.
לעומת זאת גו חלש עם זרועות ורגלים חזקות מעיד על אדם אשר פועל למען הסביבה אך מתקשה לעשות למען עצמו.
בספרו "גופנפש" מפרט קן דיכטוואלד בהרחבה על הקשר בין הגוף והאופי למען הבריאות השלמה.
גם מבנה הפנים תורם רבות להשתקפות האופי כלפי חוץ. ידוע כי עודף דאגה גורם לקמטי הבעה אנכיים במצח, ותשומת לב לפרטים קטנים לקמטי הבעה מאוזניים במצח.
דאגה רבה גורמת למתח פנימי, שהוא אחד הגורמים המשחרר רדיקאליים חופשיים בגופנו. רדיקאליים חופשיים בגופנו הינם מצע קל ונוח להתפתחותן של מחלות.
כפי שקמטי הבעה הן שפת הפנים שלנו, כך גם שפת הגוף מלמדת רבות:
אדם סגור ומופנם יגן על חזיתו הקדמית, ידיו תהיינה משולבות, הוא יניח רגל על רגל ויהיה מעט רכון קדימה, כסימן להתגוננות מפני "פגיעה חיצונית". אי היפתחות כלפי הסביבה יכולה לגרום במשך הזמן בעיות נפשיות, שתגרורנה אחריהן בעיות בריאותיות - קלות עד קשות - שכולן יצדיקו התרחקות מהחברה.
האופן בו אנו נושמים
נשימה = לקיחת אויר (שאיפה) והוצאתו מגופנו (נשיפה). האופן שבו הגוף נושם מראה על המצב העכשווי בו הנפש נמצאת ועל המצב "הכרוני" שלה, אם קיים.
נשימה הינה היכולת של הנפש לקלוט מסרים חיצוניים. נשימה עמוקה בקצב רגוע מעידה על אדם שקט ורגוע, היכול לקלוט מסרים מסביבתו ולעבד אותם ללא כל הפרעה.
נשימה שטוחה מעידה על מתח רב בו הנפש נמצאת ועל חוסר יכולת להתמודד עם מסרים סביבתיים, עד כדי כך שברכת בוקר טוב עלולה להפוך למסר עוין.
פעילות גופנית
פעילות גופנית תורמת רבות לאיזון שבין גוף ונפש והרי לא לחינם הפך המשפט "גוף בריא בנפש בריאה" לסיסמתם הכללית של שוחרי הבריאות. הפעילות הגופנית תורמת לאיזון הגוף והנפש כל עוד היא מאוזנת ועובדת על כל חלקי הגוף.
מגע עם החומר הסובב אותנו
אנו מוקפים בחומרים רבים השונים זה מזה במראה, במרקם, בריח, בטעם ובצבע.
המגע, הריח, הצבע, כל אלו גורמים לנו לתחושה מסוימת. תחושה זו הינה השתוקקות הנפש לפעולה מאוזנת.
מניעת מזון לנפש יכולה להביא לתסכול ברמה כזו או אחרת, לתקופות של חוסר אנרגיה בחיי היום יום, למחשבות שמשהו חסר בחיינו ועוד. תחושות אלו, כשהן נחוות לאורך זמן, יכולות לגרום להתפתחות של בעיות פיזיות בגופנו.
ידוע שאנשים, שיצאו לפנסיה לאחר שעבדו כל ימי חייהם והחלו לעסוק בתחביבים חדשים, התמלאו מחדש באנרגיות, שהיו חסרות להם כל חייהם, עד כדי כך שתחביבים אלו הפכו להיות הסיבה לפקיחת עיניהם בכל בוקר. אנשים אלו נוהגים לומר: "חבל שלא מצאתי זמן לעסוק בכך לפני כן".
בכך התחילו אנשים אלה, אולי בפעם הראשונה בחייהם, לשרת את עצמם ולא אחרים.
מודעות עצמית
מודעות עצמית הינה היכולת להבין את תגובותינו לסביבה במצבי קצה (כעס נוראי, עצב עמוק, התפרצויות וכדומה), לדעת מהיכן נובעים מחסומים שונים בנפשנו ולמצוא/לרכוש את הכלים המתאימים לנו על מנת לעמוד מול המחסומים ולפתור אותם.
ככל שנעמיק במודעות העצמית, נלמד לאהוב את עצמנו, עם כל המורכבות שלנו, ולקבל את עצמנו כפי שאנו. והיות ואהבה מכילה בתוכה את הכוח הגדול ביותר לריפוי נוכל בעזרתה לרפא את עצמנו.
לסיכום
גופכם הוא מבצרכם ורצוי שמבצר זה יתוכנן כראוי עם דלתות וחלונות, שנפתחים ונסגרים על פי פקודתכם בלבד, ועם נוף יפה שישתקף מבעד לחלונות.
וכל אלו יהיו סגולה לחיים טובים ומאושרים יותר.
עם השנים, יש לכולנו צורך, שהולך וגדל, להעשיר את ידיעותינו בתחומי הנפש, המדע והרפואה מתפתחים ביותר בתחומי הבנת הגוף, אבל אנחנו לא מצליחים באותה מידה להבין את הנפש והרוח – כלומר להבין את עצמנו. בהכללה, ניתן לומר שדורנו הוא דור שחייו מלווים בתחושות של תסכול וייאוש.
אלו הן תוצאות של מצוקה פנימית הבאה לידי ביטוי בגירושין, התאבדויות, דיכאונות, סמים והרס עצמי מסוגים שונים, היום ברור יותר ויותר לכל העוסקים בתחומים הטיפוליים השמרניים והאלטרנטביים, וכמובן לעוסקים בטיפול נפשי, כי הכוח המניע והמחייה את האדם הוא חיבור הנפש והגוף.
כלומר כדי לעזור לאדם לצאת ממצוקותיו – חייבים להתייחס לנפש ולגוף כמכלול אחד.
כשהגוף חולה, לנפש יש חשיבות מכרעת בהחלמה, וכשהנפש במצוקה, יש לכך השפעות פיזיולוגיות מובהקות על הגוף. אם נמצא את סוד הקשר וההשפעה – נמצא את המפתח לבעיות רבות. סוד הקשר גוף נפש יוצר את השוני המהותי בין אדם לאדם אחר.
בהשאלה, ניתן לומר כי זהו מעין "קשר נישואין" בין מה שאנחנו חושבים ומרגישים – התודעה, לבין התהליכים הפיזיולוגים שלנו. ה"אני" שלי אינו גופי ואף לא רוחי, אלא המשותף לשניהם! אני לא זה ולא זה, ואולם – אני גם זה וגם זה.
האיברים בגופינו - על מה הם מאותתים ?
פעמים רבות אנו מגיעים לטיפול כאשר מתפרצת בנו מחלה רצינית שאינה מאפשרת יותר להתעלם מן המצב (התקפי לב, לחץ דם גבוה, כולסטרול, השמנה, מיגרנות, התמוטטות מערכות שונות וכו'). ולפעמים זו אינה מחלה, אלא תחושה נפשית קשה אשר אינה מאפשרת לנו עוד לחיות כרצוננו באיכות החיים האהובה עלינו (דיכאון, מתח הצבור בגוף, חרדות ופחדים וכו').
רק אז, כאשר הבעיה גדולה מנשוא, אנו מביטים לאחור ומגלים שהיו איתותים. גופינו סיפר לנו לכל אורך הדרך שמצבו אינו טוב, ואנו בחרנו להתעלם. לקחנו עוד אקמול שישתיק את הסימפטום והמשכנו הלאה כאילו הכל תקין בחיינו.
* המאמר מפרט את האיתותים שמקורם הינו במצוקה רגשית או חשיבתית, ואינו שולל את האפשרות כי המקור לבעיה הינו פיזי לחלוטין.
עיניים- בעיות בעיניים באות לאותת לנו על " מה אנחנו לא רוצים לראות". מה אנו לא מוכנים לראות, או מה אנו פוחדים לראות.
אוזניים- מה איננו רוצים לשמוע, מפחדים לשמוע או מפחדים לדעת. שימו לב כי ילדים רבים מפתחים דלקות אוזניים בגילאים צעירים. זוהי תגובה אוטומטית לרצון להתעלם מהנאמר להם או מבעיות בבית (ריבים בין ההורים) שאינם מעוניינים להיות חלק מהם.
שיניים וחניכיים- חלל הפה מייצג את אזור איברי המין. בעיות חוזרות ונשנות במקום עשויות להצביע על בעיות רגשיות הקשורות דווקא לענייני המין (הטרדות מיניות, אונס, ועוד).
מיתרי הקול ובלוטת התריס- נמצאים באיזור הגרון ומייצגים את התקשורת שלנו. בעיות באיברים אלו מצביעות על חוסר היכולת שלנו להביע את עצמינו כראוי במקומות בהן אנו מעוניינים בכך (בוס שיורד עלינו בעבודה ואנו חוששים להגיב מפחד שנפוטר, בעל מאיים או שאינו קשוב שלא ניתן להתבטא לידו וכו'). אנשים ש"משתיקים" אותם לאורך שנים או שהם "משתיקים" את עצמם מפתחים חסימה גדולה באיזור המתבטאת בסופו של דבר בבעיות בריאותיות.
תעלות הגוף השונות- סינוסים, מעיים, ושט, קנה נשימה ועוד- תקיעות כלשהי בתעלה מייצגת תקיעות בחיים, או חוסר יכולת ל"עכל" משהו (בעיקר עם מדובר בוושט או במעי). עצירות, הצטברות ליחה בסינוסים וחסימות נוספות נועדו להצביע על מקום כלשהו בחייכם שהינכם חשים תקועים בו(עבודה, זוגיות, קריירה, כסף וכו').
ידיים- מייצגות עשייה. כאבים בידיים, דלקות ועוד, מייצגים מקומות בהם אתם חשים כי אינכם יכולים לבטא את עצמכם מבחינת עשייה, ועל כן החולשה הפיזית במקום זה.
כתפיים- כאבים בכתפיים ובשכמות ותחושה ש"תפוס" כל הזמן מייצגת את האחריות הכבדה שמוטלת על כתפינו או שלקחנו אנו מרצוננו, שעתה איננו מסוגלים להתמודד עם משקלה הרב( בעבודה, בבית עם הילדים, פיננסית, עזרה להורים מבוגרים וכו').
רגליים- מייצגות את ההתקדמות שלנו בחיים. את הצעידה קדימה.בדרך כלל מקושרות להתקדמות בקריירה.
מפרקים- מייצגים את הגמישות שלנו בחיים או חוסר הגמישות שלנו במקומות השונים בחיינו. עם זה במפרקי הידיים- מדובר בגמישות שלנו לעשות ככל העולה על דעתנו.
אם מדובר בכאבים במפרקי הרגליים- אזי הדבר קשור לרוב לתחושה כי הצעידה שלנו קדימה מעוכבת, או שאנו פוחדים לעשות צעדים חשובים בחיינו.
עור- המעטפת החיצונית של גופינו. נמצאת על מנת להגן על איברי גופינו השונים מפני חשיפה ופגיעה. בעיות עור מעידות על מקום "חשוף" בחיינו, או פחד שמקום רגיש ייחשף.
עמוד השדרה- מיצג את החוזק שלנו במצבים שונים. בסיס עמוד השדרה מייצג את ילדותינו, האם הייתה לכם ילדות מאושרת ובטוחה? מעורערת ומפחידה? בסיס עמוד השדרה שלכם (גב תחתון), מעיד עבורכם על חוויות העבר. חישבו על עמוד השדרה כגזע עץ, ששורשיו הינם בבסיסו- באזור עצם הזנב. על שורשים אלו (ילדותכם) הינכם בנויים. בעיות בחוליות השונות מצביעות על בעיות גמישות בתחומים מסוימים בחייכם, וגיבנת מייצגת תקופה של חוסר ביטחון שנתנה את אותותיה.
ציפורניים- מייצגות את יצר החיים. שבירה ופיצול מייצגים תקופות של שברים בחיינו, שייתכן ועדיין לא החלימו לחלוטין.
לב- משאבת הגוף. אדם שליבו חלש מכדי להזרים את כמות הדם הדרושה לצורך חיים. בד"כ נובע הדבר מ-4 סיבות אפשריות: תזונה לא מאוזנת שאינה מספקת את הדרוש לתפקודי לב תקינים.
מיצוי הגירוי האינטלקטואלי בחיים. חוסר ידע איך לשדרג את החיים מעבר לידוע לאדם באותו רגע. חוסר רצון לחיות מסיבות שונות (לעיתים סיבות הינן בתת-המודע בלבד).
איברי המין השונים- בעיות באיברים אלה (דלקות, דימומים, כאבי מחזור קשים, וכאבים בזמן קיום יחסים) עשויות לייצג נושאים לא פתורים או בעייתיים בנושא שבינו לבינה, פגיעות מיניות מן העבר שעדיין לא טופלו (הטרדה מינית, אונס), חוסר מסוגלות רגשית להכיל רגש ועוד.
לבלב- אחראי לייצור האינסולין בגוף. הורמון זה, המופרש מן הלבלב, ממונה על שמירת הריכוז המתאים של הסוכר בדם. בעיות בייצור האינסולין מעידות על קושי של האדם להעניק או לחוות רגש של אהבה או נתינה.
* אני ממליצה בחום לקרוא את הספר גופנפש/קן דיכטוואד כדי להשלים את התמונה.
רוב הדברים הכתובים כאן נלקחו מתוך הספר.
[/b]
כל כך קל לך לפזר מילים ולא לעמוד מאחוריהן.
כל כך קל להאשים אותי שמעולם לא נתתי לך הזדמנות אמיתית.
כל כך קל לך לומר שאני בורחת ושופטת אותך עוד לפני שקרה משהו
עוד לפני שהיתה לך הזדמנות להוכיח אחרת.
אתמול זעקתי לעזרה, אתמול שיתפתי אותך בחלק הכי כואב בחיים שלי.
ואתה.... הפנת לי עורף.
לא סתם אומרים שמגלים מי חבר אמיתי, רק בעת צרה.
תודה לכל אלה שכן היו שם, תודה לכל מי שעשה מאמץ להבין, לנחם, לחבק ולאהוב.
שמרתי עליו כל כך טוב בשלושת השנים האחרונות.
קברתי אותו עמוק בפנים
עטפתי אותו בצמר גפן
בניתי לו מבצר
והקמתי חומה ענקית.
בשניה שהחלטתי לתת לך הזדמנות,
הזדמנות אמיתית לנסות לחדור פנימה,
בשניה הזו הוא נשבר.
כמה זה כואב...
מודעות עצמית, עד כמה בעצם היא קיימת אצלי?
אני, שהרגשתי שהחיבור שלי לעצמי הוא אחד הטובים, התבדיתי ובגדול.
היה לנו תרגיל בלימודים, שכדי להבין מה בדיוק עובר עלינו, צריך חיבור מאוד גדול ובעיקר אומץ.
אומץ להתמודד עם התכנים שעולים.
שכבתי ועשיתי את התרגיל, ודמעות החלו לזלוג ובמשך חצי שעה, לא הצלחתי להבין למה.
עד עכשיו בעצם, אני לא מבינה לאן זה לקח אותי.
אני מוצאת את עצמי לא פעם, עסוקה בלנתח אותי, אבל כנראה שהניתוחים הם קוסמטיים.
אין לי אומץ לחפור עמוק יותר, מפחדת מההתמודדות וכמו פולניה טובה ממהרת לכסות וליפות את הכל.
הצומת הזו שהגעתי אליה היום, הייתה מאוד לא קלה.
מצד אחד יש את כל הלגיטימציה לבכות, לשחרר, להוציא.
מצד שני, יש אותי.
והיום, עם נגיעה אחת רכה, למדתי לשחרר.
נתתי לעצמי לבכות, גם מבלי להבין בדיוק במה מדובר, מבלי להבין מה עשה לי יותר רע,
הפחד שלי מלחוות את עצמי?, או האכזבה מזה שאני לא מצליחה להניח את האצבע על המקום המדויק שעושה לי רע?
הבועה הזו שחייתי בה, המודעות הפנימית האישית שלי, שכל כך הייתי גאה בה,
התפוצצה לי היום בפנים, והחוויה לא קלה.
מסתבר שיש לי עוד דרך ארוכה, אבל לפחות עכשיו אני מרגישה סוף סוף בנתיב הנכון.
I'm gonna take my time
I have all the time in the world
To make you mine
It is written in the stars above
The gods decree
You'll be right here by my side
Right next to me
You can run but you cannot hide
Don't say you want me
Don't say you need me
Don't say you love me
It's understood
Don't say you're happy
Out there without me
I know you can't be
'cause it's no good
I'll be fine
I'll be waiting patiently
Until you see the signs
And come running to my open arms
When will you realise
Do we have to wait till our worlds collide
Open up your eyes
You can't turn back the tide
Don't say you want me
Don't say you need me
Don't say you love me
It's understood
Don't say you're happy
Out there without me
I know you can't be
'cause it's no good
I'm gonna take my time
I have all the time in the world
To make you mine
It is written in the stars above
Don't say you want me
Don't say you need me
Don't say you love me
It's understood
Don't say you're happy
Out there without me
I know you can't be
'cause it's no good
Don't say you want me
Don't say you need me
Don't say you love me
It's understood
Don't say you're happy
Out there without me
I know you can't be
'cause it's no good