👑
המפגש עם המשורר היה מרגש. אמנם יחסית ספונטני אבל אפילו אני יכולה לפעמים להיות ספונטנית.
ביום שישי עדכנתי אותו שיש לי בוקר פנוי ואני רוצה להיפגש איתו. בכל זאת, הוא יוצא מגדרו כבר כמה שבועות, מפגין יצירתיות כל בוקר בשעות שאני רק מתהפכת במיטתי, שקועה בשינה מלכותית עמוקה ומתוקה. וכיאה למלכה אצילית כמותי, מתעוררת כל בוקר כששיר חדש כבר מחכה לי בטלפון, חם חם מהתנור על מגש של זהב! וככה אני פותחת את הבקרים שלי כבר תקופה. בדיוק כמו שרציתי. קוראת, מחייכת חצי רדומה, מתמתחת ושולחת לו תשובה שאפשר לפרסם.
אז הגיע לו שאתגלה מולו במלוא הדרי!
הוא, כמובן וכמצופה, מיד עשה את כל המאמצים הנדרשים, הזיז את כל העיסוקים הצידה, הזמין לנו מקום לארוחת הבוקר וחיכה לי שם עם זר ורדים אדומים בקוד לבוש לדרישתי.
הגעתי, בעיכוב אופנתי, יש לומר, חיבוק לשבירת המתח ונכנסנו למסעדה.
עזבו את האוכל הטעים והקפה כמו שאני אוהבת, ריגש אותי לשמוע אותו מספר על חייו, מסמיק, מספר, מקשיב לי, מסתכל לי בעיניים וכהנה וכהנה..
בשלב מסוים, אמרתי לו כדרך אגב שהדבר היחידי שיכול לגרום לו לעצור את שטף הדיבור זה שאדחוף את הראש שלו בין רגליי.. אני חושבת שברגע הזה הלב שלו התבלבל ולא ידע עם להמשיך לפעום או לוותר ולפרוש...ואני ממשיכה לשתות את הקפה שלי כאילו כלום ולצפות בכל קשת הצבעים שהחליפו אחד את השני על פניו. ממש פלטת צבעים מהממת זיהיתי שם וזה ריגש אותי ממש. יושב מולי גבר גבר בכל מובן אפשרי של המילה, שתוך שניה, למשמע משפט פשוט שיצא מפי, לא יודע מה לעשות עם עצמו😉😊אוחחחח כמה שהרגעים האלה מטריפים אותי!!!
כמה שלא רציתי שהבוקר הזה ייגמר, אבל השעון האכזרי דפק ולא הייתה ברירה אלא לסיים את הפגישה.
הוא ליווה אותי לאוטו, עלה על האופנוע ויצאנו משם כשהוא רוכב אחריי עד שדרכינו נפרדו. לראות אותו במראה האחורית צמוד לאוטו שלי הייתה חוויה בפני עצמה...
"עד מתי תמשיכי להעביר אותי גיהנום?!", שואל אותי עפר ואפר. 🤔🤔 עד כמה שבא לי! עם מי שבא לי ומתי שבא לי! ואתה תבלע את הכל בהכנעה מוחלטת! כי אתה עפר ואפר לרגליי! בכל רגע נתון עד שאחליט אחרת!
וכך, רבותיי, התחיל לו עוד שבוע מהמם בממלכה!
המלכה ליסה♥️👑♥️
