Theories of Everything

מי אמר שמיותר ללמוד מתמטיקה ואין מה לעשות עם זה? בולשיט.

לגבר הממוצע יש מחשבון כיס לשם חישוב התדמית העצמית שלו, ובניגוד למה שנשים חושבות, הנוסחה על פיה הוא פועל די מורכבת.
כשגבר פוגש בחורה הוא מנסח כללי היסק, בוחן מסה, היקף, ובודק אם המשולש למטה שווה, וגם השוקיים. מספר הבחורות צריך לשאוף לאינסוף, ואנו רוצים שיעמדו אצלנו בטור הנדסי מלא כוסינוסיות. אך סביר יותר שתיווצר משוואה עם נעלמות, כי זה מה שהן עושות בדר"כ.
לדוגמא, בדר"כ כשרוצים מישהי על ארבע כדי לעשות בה אנאליזה, היא טוענת שהיא עושה מספרים טבעיים בלבד. מספרים אי-רציונאליים נמצאים מחוץ לנוסחא שלה. נו טוב, כך זה כשחקר ביצועים לעיתים מסתיים בהוכחה על דרך השלילה, כי קשה לחשוב מהראש כל עוד לא כינסנו איברים. איפה לעזאזל מוצאים משוואה פתוחה וזורמת?

הנשים עובדות בעיקר על עקומות, בזמן שאת הגבר מעניינת במרחב רק נקודה A, למתוח קו לנקודה B, ולעזאזל שאר הנקודות אבל איפה כבר נקודת ה G. החישוב מסתבך בעיקר כשהבחורה אומרת "אתה נחמד, אני מרגישה שיש לנו נשמות מקבילות", ואתה מיד מבין שה X שלך לעולם לא יתלכד עם ציר ה Y שלה. למזלנו, כל הנוסחה עולה בחזקה אם מצליחים להגיע למשולש הזהב. וזה כבר לא משנה מי היתה ב90 מעלות ומי היתה בתנוחה האנכית. שלא לדבר על לממש יחסים בין קבוצות... אך סביר יותר להניח שיצא לנו Error במחשבון.

לו רק ידענו להסתכל על כל אדם בערך מוחלט, ללא המינוסים, להתמקד במכנה במקום במונה, להוציא את הערך המשותף ולא את ההופכי... או אז חיינו היו כה לינאריים.

אמנם עשיתי 5 יחידות, אך מתמטיקה תמיד הייתה הצד החלש שלי. זאת אומרת, אהבתי אותה מאוד, באמת. אך היא מעולם לא החזירה לי אהבה. ותאכלס, כבר יש לי שברים אלגברים ממאמץ ויצא לי השורש מכל השטויות האלה. לכן עם פוקהונטס אני מתרכז באנטומיה שימושית בלבד.