תקראו לי ליידי - הג'ינג'ית

העברתי סדנה.

אני, רוני אדמון, העברתי סדנה.

אני חושבת שכולנו ידענו שזה רק עניין של זמן עד שזה יגיע.

אבל, זה הגיע מוקדם ממה שציפיתי.

-----------

ידיד שלי, פודקאסטר בעצמו, שלח לי הודעה ואמר לי ״המלצתי עלייך להעביר סדנה להקמת פודקאסט לבני נוער בעיריית ירושלים, בהצלחה״

״מה על מה אתה מדבר? שנייה רק תן לי להבין״

״הציעו לי להעביר סדנה ואין לי זמן לזה כרגע, אז המלצתי עלייך.״

״אממ אוקיי. הם יודעים שהפודקאסט שלי הוא מיני?״

״לא אבל זה בני נוער הם יודעים הכל היום אל תדאגי.״

״אוקי״

----------

מפה לשם, יום-יומיים אחרי, מתקשרת אליי בחורה נחמדה ומסבירה לי על מה מדובר.

אני, עושה בשנית גילוי ומסבירה שהפודקאסט שלי - הוא לא כל כך תמים. ויותר מזה, שאני אצטרך לקחת דוגמאות ממנו.

״אין לנו בעיה עם זה. כל עוד את לא נכנסת איתם לשיחות לא מתאימות ואלה רק דוגמאות, הכל טוב. הם בני נוער, הם יודעים יותר ממה שאנחנו ידענו בגיל הזה.״

״אוקיי מושלם, אז יש לי איזה מועד ב' עוד שבועיים, אז עוד שבועיים אשלח לך הצעת מחיר וסילבוס.״

בייסיקלי, השארתי אותם על אש קטנה כי באמת לא יכולתי להתעסק בזה כרגע. היה לי מועד ב' במבוא למקרו והייתי חייבת לסיים עם ציון מינימלי שיספק אותי.

היא תזכרה אותי אחרי כשבוע והזכרתי לה שאני באמצע מבחנים ושאני אשלח ברגע שאסיים.

התייעצתי עם כל ידיד.ה שלי שמעבירים סדנאות והרצאות וניסיתי להבין איך אני בונה את הסילבוס הזה.

לונג סטורי שורט,

העברתי לה סילבוס שהייתי מרוצה ממנו וקבענו לדבר יומיים אחרי.

היא התחילה את השיחה:

״אני רק רוצה להגיד לך משהו, אני קיבלתי כבר כמה וכמה הצעות מחיר לסדנה הזאת מאנשים שונים, חלקם הרבה יותר מבוגרים ממך ועם הרבה יותר ניסיון ממך. את היחידה שרואים שהשקיעה מחשבה בסילבוס ולא שלחה לי משהו מוכן.״

שמחתי לשמוע, עברתי איתה על עוד כמה נקודות שלא יכולתי לציין בהצעת מחיר ואז היא אמרה לי את זה:

״תקשיבי. את פשוט נועדת לעשות את זה. את חייבת לעשות את זה אחרי זה.״

יצאתי מהשיחה הזו בהרגשה ממש ממש טובה, אבל עדיין לא סגרנו שום דבר. הזמן שלי שווה כסף ועיריות כמו עיריות, צריכות לקבל אישור לפני שהן מוציאות כספים.

----------------

לונג סטורי שורט#2 (כן נו מה לעשות, זה סיפור ארוך והוא צריך להיות מתועד היכנשהו עם הבעיות זיכרון שלי)

אותה בחורה כבר עזבה, זה כמעט התפספס בגלל אילוצי לוז, אבל בסוף הם הסכימו לסגור איתי על התאריכים היחידים שיכולתי לתת להם.

שני ערבים בתחילת מרץ, שבוע אחרי שבוע. באמת שכבר לא האמנתי שזה יקרה.

אבל זה קרה. ואני גאה בעצמי. ואני מחכה כבר לסדנה הבאה. ולהרצאה הראשונה. ולכל הדברים הבאים שאני הולכת לעשות.

ובעיקר, לראות מה התוצאה הסופית שלהם תהיה עם כל המידע שזרקתי עליהם.