חלום מתגשם

כשהתעוררתי היה ממש קר ושנאתי את זה שאני ממשיכה לשכב מתחת לשמיכה כשאני ערה ושאני מתעצלת לקום אפילו שזה יום שבת ואין לי מה למהר כי זה מזכיר לי את איך שהייתי פעם כל הזמן ישנה ומתבטלת ואני לא אוהבת את זה. קמתי וממש רעדתי מקור ולבשתי עוד חולצה ארוכה והלכתי להכין קפה ובדרך הדלקתי את הדוד כי כבר הרגשתי איך אני מסריחה מכל הזיעה. הסתכלתי החוצה מהחלון עד שהמים רתחו אבל לא פתחתי אותו כי היה ממש קר ואחר כך הלכתי לשבת עם המחשב עם הקפה ולכתוב קצת. שמעתי את אמא שלי מתעוררת ומכינה לעצמה קפה והולכת לשבת בסלון אבל לא יצאתי כי רציתי להתרכז בכתיבה ועוד היה מוקדם. אחר כך סידרתי קצת את החדר וראיתי שהתחילה קצת שמש בחוץ אז פתחתי את החלון אבל למרות השמש היה עדיין נורא קר וסגרתי מהר חזרה את החלון ואז החלטתי ללכת להתקלח ויצאתי מהחדר ואמר שלי שאלה איך היה אתמול ואיך חזרתי ואמרתי לה שחזרתי ברגל עם טלי והיא די כעסה ושאלה למה לא התקשרתי שהיא תבוא לקחת אותי ואמרתי לה שהיתה לנו מטריה וזה לא כזה רחוק והיא אמרה שאני לא צריכה להסתובב ככה בגשם ושאני לא אחראית ושאני אהיה חולה מזה ואמרתי לה שזה לא כזה סיפור ושתפסיק להתייחס אלי כמו אל ילדה קטנה שכל הזמן צריך להסיע אותה ולהחזיר אותה והרגשתי שאנחנו שוב מתחילות לריב אז אמרתי לה שאני הולכת להתקלח.

כשהתפשטתי היה לי די קר שם אבל עמדתי והסתכלתי על עצמי במראה וממש יכולתי לראות איך השמנתי ואיך הבטן שלי גדלה ושנאתי את זה וצבטתי את עצמי קצת למרות שגבירתי צעקה עלי פעם כשעשיתי את זה אבל הרגשתי שאני לא שולטת בעצמי וכל כך שנאתי את הגוף שלי באותו רגע אז לא היה איכפת לי. אחר כך כשהתקלחתי חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שאני כזאת טיפשה כי אם אני אומרת לעצמי שלא איכפת לי ואני עושה משהו שאני יודעת שגבירתי שונאת אז כאילו אני כבר לא מכבדת אותה ואני מתעלמת ממנה ובאותו רגע רציתי שהיא פשוט תיכנס בדלת ותצעק עלי ותעמיד אותי במקום על זה והחלטתי שאני אתקשר אליה היום ואספר לה כי אני לא יכולה להסתיר את זה. החלטתי גם שבמקום כל הזמן לשנוא את איך שאני משמינה אני אחפש ברצינות דיאטה אמיתית לעשות ואני אתחיל לשמור על עצמי אבל הבעיה היא שאני אוכלת לא בגלל שאני רעבה אלא לפעמים בגלל שאני במתח או לפעמים סתם בגלל שיעמום ועם זה יהיה לי הכי קשה להילחם כי זה משהו שקשה לשלוט עליו. כשסיימתי להתקלח כל המראה היתה מלאה אדים ולא יכולתי לראות את עצמי וזה היה לי יותר נוח ככה והתלבשתי מהר בבגדים חמים ואז שמתי את כל הבגדים הישנים בכביסה והלכתי לחדר ושמתי גם את הבגדים שנרטבו לי בגשם בכביסה ואז אמא שלי אמרה שאבא שלי התקשר ושאלתי אם הוא התקשר לקו של הבית והיא אמרה שכן ודווקא שמחתי שיצא שאולי הם דיברו קצת ושאלתי אותה מה הוא אמר והיא אמרה שהוא רק שאל איפה אני וביקש שאני אתקשר אם אני יכולה ואז אמא שלי שאלה אם אני נפגשת איתו היום ואמרתי לה שלא קבענו כלום והיא אמרה "אה" וחשבתי שאולי היא חושבת שהוא יתקשר ויקח אותי שוב וזה אולי לא הוגן כי בשבת שעברה הייתי איתו ועכשיו אולי תורה ולא רציתי שהיא תחשוב ככה אז אמרתי לה שאני לא נפגשת איתו היום וחשבתי שהיא תשמח אבל היא פתאום שאלה למה ואם קרה משהו ואם רבתי איתו ואמרתי לה שלא ושפשוט לא קבענו כלום והוא לא יכול ככה להתקשר פתאום ולקחת אותי בלי לקבוע והיא התחילה להגיד לי שבכל זאת הוא לא גר פה והוא בא לביקור ואני לא צריכה לעשות לו כאלה פרינציפים וזה ממש הפתיע אותי שהיא ככה מגינה עליו כאילו היא רוצה שאני אלך ואז חשבתי על רעיון ושאלתי אותה אם היא חושבת שיש סיכוי שהוא יבוא לכאן ונהיה יחד וראיתי שהיא נורא מופתעת מזה והיא שאלה למה אני מתכוונת ואמרתי לה שנאכל צהריים יחד או משהו והיא שאלה אם דיברתי איתו על זה ואמרתי לה שלא ושזה משהו שרק עכשיו חשבתי עליו והיא חייכה קצת ואמרה שזה לא מעכשיו ושתמיד אני מנסה ככה להפגיש אותם ולא ידעתי מה להגיד והרגשתי פתאום קצת טיפשה ותמימה שאני באמת מנסה לעשות את זה אבל גם קצת כעסתי עליה שהיא לא מוכנה לשמוע על דברים כאלה וישר פוסלת ואמרתי לה שתדע שכבר מזמן גבירתי ביקשה לארח את שניהם אצלה והציעה לי את זה ואמרה לי להגיד לה ולאבא שלי אבל לא אמרתי רק בגלל שאני לא יודעת איך בכלל להציע להם וכל הזמן אני מרגישה שזה יהיה טיפשי להציע את זה ואמא שלי היתה ממש מופתעת ואפילו קצת לא האמינה לי שזה נכון וחשבה אולי שאני ממציאה הכל ואמרתי לה שבאמת גבירתי הציעה את זה ואמא שלי אמרה "זה לא יהיה לך קצת מוזר דבר כזה?" ואני אמרתי שאפילו אם זה יהיה לי מוזר אני רוצה את זה ואז לפני שהיא הספיקה לענות היה לי טלפון ורצתי לחדר לענות וחשבתי שזה אבא שלי אבל זאת היתה טלי והלב שלי דפק עוד מהשיחה עם אמא שלי ומהריצה לחדר אבל עניתי לה.

דיברנו קצת והיא שאלה מה רציתי לספר לה אתמול ונזכרתי ואמרתי לה שדיברתי עם אבא שלי ושהוא יכול אולי לסדר לה עבודה במקום שהוא עובד והיא לא הבינה בהתחלה ואמרה שהיא חשבה שהוא עובד בחו"ל ואני פתאום נזכרתי שהיא כל הזמן אומרת שהיא רוצה לגור בחו"ל ואולי עכשיו הכל יוצא מין אי הבנה כזאת והסברתי לה שזאת חברה ישראלית ואבא שלי עובד בחו"ל אבל כשהוא כאן אז הוא גם קצת עובד בארץ ושהוא התכוון לעבודה בארץ ושהוא אמר שהיא תתקשר אליו ושהוא יסדר לה ראיון עבודה והיא שאלה במה היא תעבוד ואמרתי שאני לא יודעת וסיפרתי לה גם שאבא שלי אמר שהוא התרשם ממנה שהיא נחמדה ובוגרת ושזה יכול להיות קרש קפיצה וככה רמזתי לה אולי שאחר כך היא תוכל לעבור לחו"ל אבל ידעתי שזה לא כל כך פשוט ושלא שולחים כל אחד ישר לחו"ל במיוחד שהיא תעבוד במשהו פשוט שם. נתתי לה את הטלפון שלו והיא אמרה שהיא תתקשר אבל לא היום ואמרתי לה שוב שכדאי לה ושזה מקום ממש טוב לעבוד ושאין לה מה להפסיד בכל מקרה ושלא תרגיש לא נעים בגלל שזה אבא שלי והיא הבטיחה להתקשר. אחר כך חזרתי לסלון ואמא שלי ראתה שם טלויזיה והיתה תוכנית בישול אז ישבתי איתה וראינו קצת יחד כי זה עניין אותי ורציתי שנמשיך לדבר אבל פתאום לא היה לי מה להגיד וכשהיו פרסומות אמא שלי שאלה אם דיברתי עם אבא שלי ואמרתי לה שלא ושזאת היתה טלי בטלפון והיא שאלה אם סיפרתי לו בכלל על ההצעה של גבירתי ואמרתי לה שלא ושאמרתי לה כבר קודם שאני לא יודעת בכלל איך להציע להם את זה כי אני מרגישה לא נעים והיא אמרה "את רואה שזה לא טבעי?" ואמרתי לה שלי אין בעיה עם זה וזה לא טבעי רק בגלל שהם נותנים לי להרגיש ככה והיא אמרה שאפילו היא לבד לא מרגישה הכי נוח לשבת שם כשאני מארחת אותה וזה בכלל הפתיע אותי ואמרתי לה שלא ידעתי ושחשבתי שהיה לה טוב שם כשהיא באה והיא אמרה שהיה נהדר אבל זה היה גם מוזר לה ושהיא לא רגילה ככה לשבת ולראות שאני מגישה דברים ולשמוע איך אני מנקה ומסדרת את הבית שם והרגשתי שכל מה שחשבתי פעם מתמוטט ואמרתי לה שטוב לי שם ונוח לי שם ואני אוהבת את העבודה הזאת וזה עושה אותי יותר בוגרת ויותר אחראית וממש שפכתי את כל מה שהיה לי בלב וכל מה שאני מרגישה בקשר לזה וממש התאפקתי לא לספר לה על מה שבאמת אני מרגישה כלפי גבירתי והיא אמרה שהיא מבינה אותי אבל זה פשוט קצת מוזר לה ושאני בשבילה עוד קצת ילדה וקשה לה לראות שאני מתבגרת ככה וביקשה שאני לא אכעס שהיא אומרת את זה ואמרתי לה שתחליט כי לפעמים היא אומרת שאני ילדותית מדי ומתנהגת כמו ילדה והיא לא אוהבת את זה ועכשיו פתאום היא אומרת שמוזר לה שאני מתבגרת ועובדת ושהיא כן מרגישה שאני ילדה והיא אמרה שאין כזה דבר להחליט ובשבילה תמיד אני אהיה ילדה אבל נכון שכשאני מתנהגת בצורה לא בוגרת זה פוגע בה ומפריע לה.

הרגשתי שלא יוצא כלום מהשיחה הזאת ובמיוחד הבנתי שאין סיכוי ששניהם יבואו לבית של גבירתי ובטח שאבא שלי לא יבוא ויאכל איתנו צהריים עכשיו וכל השיחה הזאת שסיפרתי איך אני אוהבת להיות אצל גבירתי ולעבוד שם רק גרמה לי להתגעגע יותר לזה ופשוט רציתי לברוח לשם ולנקות את הבית של גבירתי הכי טוב שאפשר ולשכוח מכל הבעיות האלה. אחר כך התקשרתי לאבא שלי והוא שאל מה אני עושה ואמרתי שאני בבית והוא שאל אם ניפגש ואמרתי לו שאני בבית עם אמא היום וידעתי שאין סיכוי שהוא יבוא אבל בכל זאת כאילו בשביל לעצבן אמרתי לו שאם הוא רוצה הוא מוזמן לפה והוא אמר שהוא לא בטוח שאמא שלי תשמח לארח אותו ואת החברה שלו ואמרתי לו שזאת לא בעיה שלי והוא שאל למה אני כל כך כועסת ומה הוא כבר עשה לי ואמרתי לו שהוא לא עשה כלום ושפשוט אני צריכה להחליט לפעמים עם מי להיות ואפילו שזה אומר לוותר על משהו אני לא יכולה להיות כל הזמן עם כולם כשהם לא רוצים להיות אחד עם השני והוא אמר שהוא מבין את זה ושהוא לא בא בטענות ושאני לא צריכה לכעוס ושנדבר במהלך השבוע וחשבתי שאני ארגיש יותר טוב אחרי שאמרתי לשניהם בעצם את מה שאני חושבת ומרגישה אבל דווקא הרגשתי יותר רע והרגשתי ששוב אני עושה את כל הטעויות שאפשר.

בסוף אכלתי צהריים עם אמא שלי וניסיתי להירגע ולהגיד לעצמי שאם כבר אני איתה היום אז אני לא יכולה כל הזמן לכעוס ואני חייבת להוציא מזה את המקסימום ושבאמת נרגיש שאנחנו ביחד. ניסיתי ממש בכוח לדבר איתה על דברים שלא קשורים לכל הבעיות ולאיך שאני מרגישה ואחר כך ראיתי שכבר יש שמש ונהיה יום יפה והצעתי לה שאני אעביר את הכביסה לחבל החיצוני שהיא תתיבש יותר מהר והיא אמרה שהיא לא יודעת ושאולי עוד ירד גשם ופתחתי את החלון ואמרתי לה שיש שמש ושאני אעשה את זה והתחלתי להעביר את כל הכביסה החוצה ואז פתאום סבתא שלי באה וצילצלה בדלת כרגיל בלי להגיד שהיא באה בכלל והיא ישבה עם אמא שלי במטבח בזמן שאני תליתי את הכביסה והיא שוב הציקה לאמא שלי עם כל העניין של אבא שלי וכאילו שאלה דברים מסביב אבל אני ידעתי למה היא מתכוונת וזה ממש עיצבן אותי ורציתי להתערב ולהגיד משהו אבל לא ידעתי מה והיה חבל לי שדווקא אחרי שאני ואמא שלי כבר נרגענו מזה סבתא שלי באה והוציאה את הכל שוב. הצעתי שנעבור לסלון ונשתה קפה וחשבתי שאולי אם נעבור לשם גם נוכל לשנות את הנושא ולדבר על דברים אחרים וככה ישבנו בסלון ואני הכנתי קפה והגשתי להן וכבר מההרגל התכופפתי מהברכיים ולא מהגב וראיתי שסבתא שלי מסתכלת ובטח חושבת שזה לא טבעי אבל היא לא אמרה כלום.

אחר כך אמא שלי הסיעה את סבתא שלי הביתה ואני בינתיים נורא רציתי לנצל את הזמן ולדבר עם גבירתי אבל הרגשתי קצת לא נעים להתקשר ולהפריע לה ולהתחיל לבכות לה אז קיויתי שהיא תתקשר בעצמה או שלפחות אני אפגוש אותה מחר וזה שידעתי שאני צריכה לעשות בשבילה קניות נתן לי תקווה וקצת שימח אותי והרגשתי כאילו כל השבת הזאת היא בלגן אחד גדול ומחר הכל יהיה יותר מסודר ויותר נוח. כשאמא שלי חזרה היא הלכה להתקלח ואני ישבתי עוד קצת עם המחשב ואחר כך ראינו יחד טלויזיה והאמת שרוב הזמן שתקנו ובמילא לא היה לי מה להגיד יותר ורק חיכיתי כבר שיהיה לילה ואני אישן ושיגיע כבר מחר.

בבוקר התעוררתי והיה לי ממש קר למרות שהיתה עלי שמיכה והתקפלתי ככה והרגשתי איך הראש שלי מתחיל לעבוד וכל המחשבות שוב מתחילות לי. קמתי ולבשתי טרנינג כי באמת היה קר והסתכלתי החוצה מהחלון וראיתי שיש רוח על העץ שמול החלון שלי ונזכרתי שבעצם כבר צריך להיות חורף ובמקרה היו הרבה ימים של שמש כאלה וחשבתי על זה שאולי זה טוב שיהיה קצת קר וגשם ושיגיע החורף כמו שאמרו שיהיה בשבת. יצאתי מהחדר והכנתי קפה ואמא שלי היתה כבר ערה והכינה את הכביסה במכונה ושאלה אותי אם יש לי משהו להוסיף ואני הבאתי כמה בגדים מהחדר שלי ואז היא שאלה מתי קניתי את כל התחתונים החדשים ואמרתי לה שהישנים היו קרועים וכבר לא רציתי אותם והיא אמרה "אה" ואני הכנתי קפה ושאלתי אותה אם גם היא רוצה והכנתי גם לה. היא שאלה איך היה אתמול ואמרתי לה שהיה נחמד למרות שאני לא כל כך אוהבת לראות משחקים והיא שאלה איך החברה של אבא שלי וניסיתי להיזכר אם לא דיברנו עליה כבר פעם ואמרתי לה שהיא נחמדה ומשתדלת לארח יפה אבל קצת מדברת יותר מדי ואחר כך חשבתי שאולי לא הייתי צריכה להגיד את זה כי אמא שלי עוד יכולה להגיד פעם לאבא שלי שאני חושבת ככה.

אחר כך אמא שלי הלכה לקרוא עיתון ואני הלכתי לחדר עם הקפה וכתבתי קצת ביומן וקראתי דברים וכל הזמן היה נדמה לי שמתחיל כבר הגשם והסתכלתי החוצה אבל זאת סתם היתה רוח. הקפה נגמר לי מהר כי שתיתי חצי כבר במטבח עם אמא שלי והרגשתי כאילו בכלל לא שתיתי אז הלכתי להכין לי עוד כוס ואמא שלי שאלה אותי בדרך אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן ושאלתי למה היא שואלת והיא אמרה שאני מסתגרת בחדר ואמרתי לה שאני סתם במחשב וקצת התפלאתי שהיא פתאום שואלת על זה כאילו זה מפריע לה כי זה רגיל אצלי וכבר המון זמן אני ככה מתחילה את היום עם המחשב ובכלל מאז שאני בתיכון אני סוגרת את הדלת של החדר שלי כשאני שם. חיכיתי שהקומקום ירתח ואז אמא שלי באה והסתכלה החוצה מהחלון ואמרה לי שעוד מעט יתחיל גשם ושאלה אם אני יכולה לעזור לה לשים את הכביסה על המתקן של הייבוש בתוך הבית כי היא לא רוצה לתלות אותה בחוץ. עזרתי לה עם הכביסה וחשבתי על זה שאצל גבירתי אני אף פעם לא תולה כביסה כי יש לה מייבש כביסה וזה באמת יותר נוח וגם יותר מהיר ובמיוחד בימים כאלה שיש גשם אבל לא רציתי להגיד לאמא שלי שאנחנו צריכים לקנות כי אני זוכרת שפעם כבר דיברתי איתה על זה והיא אמרה שאין לנו בכלל מקום לזה והיום אני חושבת שבעצם היא חשבה שזה סתם ביזבוז של כסף כי היא לא יכולה לקנות דברים יקרים כאלה וצריכה לחשוב על מה להוציא את הכסף כי אני בטוחה שהיינו יכולות למצוא לזה מקום. אחר כך אמא שלי שאלה אם אני באה איתה לקניות והסכמתי למרות שכל הזמן יש לי הרגשה שאין לי זמן לכתוב ביומן וכשיש לי כבר זמן אז אני לא מצליחה להתרכז וזה מעצבן אותי אבל אני גם מרגישה שאני צריכה להיות יותר עם אמא שלי ולא להשאיר אותה לבד ואפילו שזה סתם ללכת לקניות אני רוצה לעזור לה ולהיות איתה. התלבשתי וכשיצאנו התחיל לרדת גשם ואמא שלי אמרה "מזל שלא תלינו את הכביסה בחוץ" כאילו שהיא לא ידעה מראש שיהיה גשם ובגלל זה היא תלתה בפנים ואני אמרתי לה "כן אמרו שיהיה גשם" והרגשתי שאני כאילו צוחקת עליה ועל מה שהיא אמרה למרות שלא התכוונתי לזה בכלל.

באמצע הקניות גבירתי התקשרה ולא היה לי נוח לדבר איתה שם גם בגלל הרעש וגם בגלל שאני לא לבד אבל נורא שמחתי שהיא מתקשרת ורציתי לדבר איתה אז עניתי לה והיא ישר הבינה שאני לא בבית ושאלה איפה אני והיא שמחה שאני עוזרת לאמא שלי ושאני לא מתבטלת בבית ואני קצת התרחקתי מאמא שלי כאילו בשביל שתהיה לי יותר פרטיות למרות שהיו המון אנשים בסופר ובעצם לא היתה לי פרטיות. אחר כך גבירתי אמרה "ביום ראשון תעשי גם לי קניות נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" אפילו בלי לחשוב וישר הסתכלתי מסביב לראות אם מישהו שמע אותי ובמיוחד אמא שלי אבל אני לא חושבת שמישהו שמע. גבירתי אמרה "יופי חמודה שלי" ואמרה שהיא לא תפריע לי עכשיו עם אמא שלי ושנדבר אחר כך ואני רעדתי מהקול שלה וכל כך רציתי פתאום לעזוב הכל ולהיות קרובה אליה וכשהיא ניתקה זה היה כאילו מישהו זרק אותי מעולם יפה ישר לתוך המציאות והחזיר אותי לכל הדברים המעצבנים שיש לי בחיים כשאני לא אצלה.

כשחזרנו הביתה עזרתי לאמא שלי לשים את הקניות במקום ולסדר הכל ואז היא הסתכלה על השעון ואמרה שכבר די מאוחר ושעוד מעט צריך לערוך את השולחן ושאלתי אותה מי בא והיא אמרה שסבתא שלי ודודים שלי באים וכשסידרנו את השולחן קצת התעצבנתי שהיא לא מודיעה לי מראש והיא אמרה שזה כבר די קבוע ואמרתי לה שזה לא קבוע בכלל כי לפעמים אנחנו הולכים לסבתא ולפעמים סתם אני והיא נשארות פה לבד והיא שאלה אם יש לי תוכניות אחרות שעשיתי ואמרתי לה שלא ואז היא שאלה מה הבעיה ואמרתי לה שאין בעיה עם זה שהם באים אבל אני רוצה שהיא תגיד לי מראש דברים כאלה והיא אמרה שהיא סתם שכחה להגיד לי וחשבה שאני יודעת אבל כאילו לא הבינה למה היא צריכה בכלל להודיע לי דברים כאלה אם אין לי תוכניות ואני יודעת שתמיד בימי שישי בצהריים אנחנו אוכלים יחד עם המשפחה ולא משנה אם זה פה או במקום אחר וכבר לא היה לי כוח להמשיך לריב איתה ולהסביר לה כי היא התעקשה לא להבין וחשבתי שאולי היא בחיים לא תבין למה אני מתכוונת ועדיף לעזוב את זה.

הספקתי עוד להיות קצת עם המחשב ואז הם כבר באו ואני סגרתי מהר את כל האתרים וכל הקבצים במחשב ואז גם כיביתי את המחשב לגמרי כי פתאום נכנס לי איזה פחד כזה שיבואו ויחטטו לי שם. אכלנו וכולם דיברו שוב על פוליטיקה ואחר כך גם על המשחק של אתמול והרגשתי טוב שאני מבינה על מה הם מדברים וכבר לא חיה בעולם שלי כמו שהייתי פעם שהייתי רק מבינה בתוכניות טלויזיה ורכילויות ולא יודעת מה קורה בחדשות בכלל. התינוק של דודים שלי היה ממש חמוד והוא רצה לשבת עלי באוכל וקצת האכלתי אותו אבל הוא בעיקר שיחק עם האוכל בידיים וכולם חשבו שזה יגעיל אותי אבל דווקא נורא נהניתי ואחר כך גם הלכתי איתו לחדר שלי ושיחקנו וניסיתי לדבר איתו כמו פעם על דברים שמציקים לי וכל מה שקשה לי אבל לא הרגשתי נוח כי כל הזמן חשבתי שישמעו אותי מבחוץ כי לא רציתי לסגור את הדלת כשהוא היה בחדר שלי.

בערב אחרי שהם הלכו רציתי להתקלח ולא היה לי כוח והיה לי קר לחשוב על להתפשט וכל הזמן משכתי את זה וקראתי עיתון או חיפשתי מה לראות בטלויזיה בשביל לדחות את זה ודיברתי גם בטלפון עם טלי ואחר כך גם עם דנה ושתיהן רצו להיפגש ואולי לצאת לחגוג את זה ששתיהן השתחררו מהצבא ואני הרגשתי עייפה כזאת ולא היה לי כוח לזוז בכלל וככה היו כמה טלפונים של כל אחת עם השניה ובסוף קבענו שניפגש אצל דנה וזה באמת הכריח אותי ללכת להתקלח אבל אז אבא שלי התקשר והתחיל לדבר איתי על כל מה שהוא עוד רוצה לעשות איתי ועל איך שהזמן עובר לו נורא מהר כשהוא פה ואמרתי לו שגם לי הזמן עובר מהר למרות שיש ימים שאני לא מוצאת מה לעשות וכאילו משתעממת אבל בסוף אני מרגישה שהיום עבר מהר מדי כי לא עשיתי כלום ורק כשאני אצל גבירתי ואני עובדת קשה ומשרתת אותה אני מרגישה שאני עושה משהו שווה עם הזמן שלי ועם עצמי בכלל. אבא שלי שאל אותי שוב על העבודה שהוא רוצה לסדר לי במקום שהוא עובד וזה כבר ממש התחיל לעצבן אותי אבל אז נזכרתי שרציתי לשאול אותו בשביל טלי ושאלתי אותו והוא שאל אם זאת החברה שלי שהיתה איתנו בפיקניק ואמרתי לו שכן והוא אמר שהיא ממש בחורה נחמדה ואמרתי לו שאני יודעת ושאלתי אותו שוב אם הוא יכול למצוא לה עבודה והוא אמר שאני חסרת סבלנות ושאל למה אני כזאת עצבנית ואם קרה משהו. אמרתי לו שלא קרה כלום ולא רציתי להגיד לו שאני קצת ממהרת ורק רציתי שהוא יענה כבר על זה והוא שאל מה היא עשתה בצבא ואם היא עבדה לפני זה ובסוף הוא אמר שאני אתן לה את הטלפון שלו והיא תבוא לראיון והוא ימצא לה משהו ואמרתי לו המון תודה על זה ונורא שמחתי שאני אוכל להגיד לטלי את זה כי זאת בשורה טובה בשבילה ואז אבא שלי שאל שוב מה איתי ואם אני לא רוצה גם לעבוד שם והתחיל לספר לי על התנאים ועל זה שהאנשים נחמדים ושזה יכול להיות קרש קפיצה וקשרים וכל זה ואמרתי לו שבינתיים טוב לי ושאם אני ארצה פעם אני אגיד לו ואמרתי את זה סתם בביל להשתיק אותו כי אני לא באמת חושבת שאני אלך לעבוד שם.

אחר כך רציתי להתקלח אבל כבר היה מאוחר והייתי צריכה להתארגן וללכת כי אני שונאת לאחר אז התלבשתי ואמא שלי שאלה לאן אני יוצאת ואמרתי לה שאני נפגשת עם דנה ועם טלי כי הן השתחררו מהצבא והיא שמחה לשמוע ואמרה שאני אמסור ד"ש ושאלה איך אני מגיעה ואמרתי לה שאני הולכת ברגל והיא אמרה שאני משוגעת כי נורא קר בחוץ וכל הזמן יש גשם ושהיא תסיע אותי ולא היה נעים לי שאני גם משאירה אותה לבד בבית וגם היא תסיע אותי ואמרתי לה שלא צריך והיא התעקשה ואמרה לי שאני אפסיק להתווכח על כל דבר אז הסכמתי. כשעליתי לבית של דנה שוב הרגשתי רע שלא קניתי לה או לטלי שום דבר ושהייתי צריכה להביא משהו אפילו בלון או פרח קטן וממש התחיל להיות לי לא נעים מזה כי הייתי צריכה לחשוב על זה מראש. כשהגעתי ישר התנצלתי על זה אבל שתיהן אמרו שזה שטויות ושהעיקר שאני באתי ושאני איתן. ישבנו שם והיה גם החבר של דנה והם כל הזמן התנשקו שם ואני חיפשתי רגע מתאים להגיד לטלי על העבודה של אבא שלי אבל לא רציתי להגיד את זה ליד דנה כי היא תתחיל לשאול ולהרגיש שאני מעדיפה את טלי וזה אולי נכון אבל דנה מסוגלת לעשות מזה עניין ולהעלב. כשרצינו ללכת היה כל הזמן גשם ולא רצינו לצאת ככה אבל כבר הרגשתי ממש לא נעים להיות שם כשדנה והחבר שלה ממילא כל הזמן עסוקים עם עצמם ובסוף הלכתי הביתה עם טלי מתחת למטריה שלה והיא היתה קצת שיכורה והתחילה לשיר "שתינו יחד תחת מטריה אחת" וזה היה חמוד כזה ופתאום לא נראה לי מתאים לדבר על העניין של העבודה כשאנחנו ממהרות וקר לנו ויורד גשם ואמרתי לה שתתקשר אלי מחר וכשנכנסתי הביתה אמא שלי כבר ישנה ואני הייתי רטובה לגמרי מהגשם למרות שהיתה מטריה והורדתי את הבגדים והיה ממש קר ולבשתי בגדים אחרים ונכנסתי מהר מתחת לשמיכה והתקפלתי ככה בשביל להתחמם והקשבתי לגשם על החלון עד שנרדמתי.

ישנתי ממש טוב בלילה כי עבדתי קשה לפני זה והייתי נורא מרוצה שחזרתי להיות משרתת ככה ליום שלם אפילו אם זה עכשיו לא קבוע כל כך. הכנתי קפה ולקחתי עוגיות וישבתי עם המחשב לכתוב קצת ביומן ודווקא כתבתי הפעם ממש ברצף ומהר ושמחתי שזה שוב מצליח לי. אחר כך סידרתי את החדר וסידרתי גם את הבגדים החדשים שקניתי בארון ושמתי את התחתונים שכבר קצת לוחצים לי במדף אחר ושוב חשבתי שאני חייבת לעשות דיאטה כדי לחזור ללבוש אותם כי עד שאני לא ארזה אני לא יכולה כי אני מרגישה שגבירתי לא מרשה לי וזה אולי עוד משהו שיעודד אותי לעשות דיאטה. הסתכלתי על הקופסה של העוגיות שאכלתי עם הקפה וזה עיצבן אותי שאני ככה בקלות שוכחת הכל ולוקחת קופסה של עוגיות ואוכלת כמו חזירה וככה בחיים אני לא ארזה. נזכרתי גם שלא התקלחתי אתמול אחרי שעבדתי קשה ושוב אני בטח מזיעה ומסריחה והשיער שלי פרוע ורציתי להיכנס למקלחת אבל אז טלי התקשרה ואמרה לי שהיא השתחררה ועכשיו היא אזרחית והיא כבר בדרך הביתה ואני נורא שמחתי יחד איתה ושאלתי אותה אם אנחנו לא חוגגות יחד כמו שתיכננו והיא אמרה שהיא לא היתה בטוחה שאני פנויה ואמרתי לה שברור שאני פנויה ואני רוצה שהיא תבוא אלי.

שוב לא הספקתי להתקלח ורק שטפתי קצת את הפנים וסידרתי את השיער ושמתי דאודורנט והתלבשתי וחיכיתי לטלי וחשבתי שאולי הייתי צריכה לקנות לה פרחים או משהו אבל כבר לא רציתי לצאת והרגשתי כמו שלפעמים אני מרגישה שאני לא מתכננת מספיק זמן מראש ולא חושבת על הדברים מהתחלה ואז אני לא מספיקה לעשות את מה שצריך. אחר כך טלי הגיעה וחיבקתי אותה ואמרתי לה מזל טוב וישבנו קצת ודיברנו ואז אמרנו שנלך לאכול צהריים בחוץ ובדרך עברנו ליד החנות של הפרחים והסתכלתי על כל הפרחים ועל הבלונים שמוכרים שם וחשבתי אולי לקנות לה אבל זה היה כבר טיפשי כשאנחנו יחד שאני איכנס לחנות לקנות. ישבנו בבית קפה ואכלנו ושתינו וטלי היתה נורא שמחה ואני נזכרתי שהיא רוצה לברוח מפה ולנסוע לחו"ל לגור שם ולא רציתי לשאול אותה או להזכיר לה את זה כי אולי קיויתי שהיא כבר לא חושבת ככה ושהיא לא תיברח לי ונמשיך להיות חברות טובות כאן. אחר כך היא אמרה שהיא חייבת למצוא עבודה כי היא כבר מרגישה שהיא משתגעת בבית רק מהשבועיים האלה של החופשת שיחרור שלה ואז נזכרתי בזה שאבא שלי הציע לי עבודה אצלו וחשבתי לשאול אותו על זה ולא רציתי להבטיח לטלי דברים בלי שאני יודעת שיש בכלל סיכוי אז רק אמרתי לה שאני אנסה לברר והיא שאלה איפה ואמרתי לה שאני אשאל כי באמת לא רציתי לפרט והיא חייכה ככה ואמרה "אה אצל הגברת שלך" ואני בכלל לא חשבתי על זה ואמרתי לה שלא והיא ישר אמרה שהיא לא מתכוונת לעבוד במקומי אלא איפה שגבירתי עובדת ואיפה שעבדתי בעצמי לפני הצבא ואני אמרתי לה שאני יכולה לשאול אותה אבל חשבתי בלב שזה אולי יהיה מוזר מדי וממילא בכלל לא לזה התכוונתי כשאמרתי לטלי שאני אשאל לגבי עבודה ואמרתי לה שבכל מקרה לא תיבנה על זה ואני לא מבטיחה כלום והיא אמרה שהיא מבינה ושאני בכל זאת מדהימה והיא נורא מודה לי.

באמצע שישבנו שם אבא שלי התקשר ושאל אם אני זוכרת שהיום אני באה אליהם ואמרתי שכן והוא אמר שהוא יאסוף אותי בשמונה וחצי ואני שאלתי אם צריך להביא משהו והוא צחק ואמר מה פתאום ושאני פשוט אביא את עצמי ואת החיוך שלי ואני אוהבת שאבא שלי אומר כאלה דברים. טלי חשבה שאני צריכה ללכת וישר שאלה אותי וביקשה שאני אגיד לה את האמת כאילו אני מסתירה ממנה ואמרתי לה שתפסיק לחשוב ככה ושאם אני צריכה ללכת אני אומרת לה אבל זה פשוט אבא שלי ואני הולכת אליו בערב.

אחר כך ליויתי את טלי הביתה ואמרתי לה שאני חייבת לה מתנה לשיחרור והיא אמרה שזה שטויות ושאני לא צריכה ואמרתי לה שככה אני מרגישה ושאולי ביום שישי נצא יחד ובדיוק לפני שאמרתי לה שלום גבירתי התקשרה ועניתי לה והרגשתי חופשי להגיד גבירתי כי זה היה עם טלי ואני אפילו שמחה שאני יכולה להיות ככה חופשיה למרות שזה בעצם היה ברחוב. גבירתי שאלה מה שלומי וסיפרתי לה הכל וטלי חיכתה בסבלנות אבל עשתה כאילו היא לא מקשיבה. אמרתי לגבירתי שאני הולכת לאבא שלי בערב לראות את המשחק וגבירתי צחקה ואמרה שאני מתחילה לראות הרבה כדורסל ונזכרתי איך היא גם הזמינה אבל זה שונה לגמרי כי שם לא ממש ראיתי את המשחק ורק שירתתי את גבירתי ואת האורחים. גבירתי אמרה שהיא מקווה שאני אהנה ויהיה לי כיף ורציתי לשאול אותה מה היא עושה בערב אבל לא היה לי נעים. אחר כך חזרתי הביתה ואמא שלי שאלה אם עבדתי היום ואמרתי לה שלא וסיפרתי לה שהייתי עם טלי ושהיא השתחררה ואמא שלי שמחה לשמוע ואמרתי לה שאני הולכת לאבא שלי לראות את המשחק בערב ואמא שלי שאלה מתי ואמרתי לה שהוא אוסף אותי בשמונה וחצי והסתכלתי על השעון ואמרתי לעצמי שאני אתקלח מהר שיהיה לי זמן גם להיות איתה לפני שאני הולכת ואמרתי לה שאני חייבת להתקלח ונכנסתי והרגשתי ממש טוב שסוף סוף אני מתקלחת כמו שצריך וחפפתי וניקיתי הכל והורדתי שיער למרות שלא היה לי הרבה ואחר כך יצאתי והתלבשתי והספקתי באמת לשבת עם אמא שלי ושתינו קפה ודיברנו קצת והיה לי נורא חשוב לדעת שהיא בסדר עם זה שאני הולכת ושהיא נשארת לבד.

אבא שלי אסף אותי ונסענו לבית של החברה שלו וזאת היתה דירה נחמדה כזאת אבל פשוטה והחברה שלו כבר חיכתה לנו שם עם שולחן מלא עוגיות ושתיה ופיצוחים וסופגניות והיתה כזאת לבבית ושמחה כאילו שאני מישהי שהיא מכירה שנים ולא ראתה המון זמן וזה היה נראה לי נורא מלאכותי. ישבנו ודיברנו וכרגיל היא דיברה הכי הרבה כאילו הסיפורים שלה אף פעם לא נגמרים. בלי להרגיש אכלתי שם המון ואחר כך הרגשתי גם מלאה וגם שנאתי את עצמי שממש לחצו לי הבגדים וגם הרגשתי שהחברה של אבא שלי כל הזמן מסתכלת על האוכל שנשאר וחושבת בטח איזה חזירה אני שאני אוכלת כל כך הרבה ומשמינה ובטח היא לא אמרה כלום רק בגלל שלא נעים לה מאבא שלי. ראינו את המשחק ושניהם נורא התלהבו וצעקו כל פעם שהיה סל או חטיפה וזה היה באמת משחק טוב ואני יודעת ממה שהם דיברו שעד עכשיו היו משחקים פחות טובים והם שמחו נורא ואני לא באמת מתעניינת בזה אבל שמחתי שאבא שלי שמח ככה ושמחתי שהוא נהנה ושהוא מרשה לעצמו לצעוק ככה ולהראות את מה שהוא מרגיש. אם הם לא היו צועקים ככה בטח הייתי נרדמת כי כבר הייתי עייפה לקראת הסוף אבל לא יכולתי ואחר כך עוד ישבנו ודיברנו קצת ואז אמרתי שאני עייפה ואבא שלי אמר שהוא יחזיר אותי הביתה והצעתי לעזור לסדר שם אבל החברה שלו צחקה ואמרה שאני אורחת ושאני לא אדבר שטויות ואבא שלי גם צחק ונסענו והיא נשארה לסדר שם. בדרך אבא שלי אמר לי שהוא מאוד נהנה ואמרתי לו שגם אני ואז אמרתי לו שאני אתקשר אליו מחר כי נזכרתי שרציתי לשאול אותו בשביל טלי על עבודה אבל זה לה היה נראה לי מתאים ככה בלילה וכשהגענו הוא חיבק אותי ונישק אותי ואני עליתי הביתה עם חיוך ואמא שלי שכבה במיטה וישנה כבר אבל האור שלה היה פתוח והיה לה איזה ספר על הבטן ככה שהיא נרדמה איתו ואני היזזתי אותו בעדינות וכיביתי לה את האור והלכתי לישון ולא יודעת למה אבל לפני שנרדמתי בכיתי קצת.

קמתי בבוקר די מוקדם ושתיתי קפה והתארגנתי וישבתי רק קצת ליד המחשב כי ידעתי שזה יום עמוס ויש לי הרבה מה לעשות ושמחתי שזה ככה. אחר כך יצאתי לקניון ועברתי בכמה חנויות לחפש חזיות ולקח לי באמת זמן למצוא משהו מתאים וכל הזמן חשבתי איך גבירתי תבדוק את זה ושאני לא יכולה סתם לקחת משהו כי חשוב לה שזה ישב עלי טוב ושזה יהיה נוח ומכובד ובסוף קניתי שתי חזיות ועוד כמה תחתונים שלא יהיו לוחצים ואמרתי לעצמי שאם אני אצליח בדיאטה אז אני אוכל ללבוש את התחתונים היותר קטנים שיש לי בבית אבל בינתיים הם באמת לוחצים מדי וזה לא מכובד.

אחר כך נסעתי לבית של גבירתי עוד עם השקיות של הקניות שלי ובדרך קניתי פרחים לגבירתי גם כדי שהבית יהיה יפה אבל בעיקר בשביל להראות לה כמה אני מודה לה במיוחד אחרי אתמול שהיא דאגה לי כל כך. הגעתי וישר התחלתי לנקות ולסדר ממש טוב ואמרתי לעצמי שהיום אני לא בוכה ולא שוכחת דברים ועושה הכל כמו שצריך. ניקיתי וסידרתי את הכל ועבדתי קשה ובכל הפינות וממש זחלתי ואספתי את כל האבק והפירורים מקרוב שלא ישאר כלום. בצהריים גבירתי התקשרה ושאלה אם אני מנקה ואם הכל בסדר ואמרתי לה שאני מנקה וסיפרתי לה גם שקניתי חזיות ותחתונים והיא אמרה שהיא מאוד שמחה שלא שכחתי את זה ושלא התחמקתי מזה ואמרתי לה שוב תודה על אתמול ואז היא אמרה לי לא לשכוח לאכול ושאם אני אספיק היא רוצה שאני אבשל עוד ספגטי בולונז ואמרתי לה שאני אעשה את זה וכשהמשכתי לנקות כל הזמן ניסיתי להיזכר בכמויות של המתכון כי לא רציתי לטעות שם ובפעם שעברה הבאתי פתק שהעתקתי מאמא שלי אבל כבר אין לי אותו. המשכתי לנקות מהר ורציתי להספיק הכל אבל לא רציתי לנקות לא טוב בגלל שאני צריכה גם לבשל ולא היה איכפת לי שיקח לי עוד קצת זמן ואפילו שאני אבשל כשגבירתי כבר תחזור הביתה. כשניקיתי את החדר שלי היה לי קצת עצוב שאני כבר לא ישנה בו יותר ושהמיטה שלי ככה ריקה כל הזמן וסידרתי אותה יפה וקיויתי שבכל זאת גבירתי תיתן לי לישון בה באיזה יום אפילו שאבא שלי בארץ ושהיא חושבת שאני צריכה להיות בבית בתקופה הזאת. הספקתי לנקות הכל ולכבס ולקפל את הבגדים ועוד לבדוק שהכל בסדר ונקי ואין אפילו פירור אחד או שערה אחת באמבטיה והכל מצוחצח ואז הלכתי לבשל ונזכרתי שלא אכלתי צהריים אבל אמרתי לעצמי שאני אטעם מהאוכל שאני מבשלת וככה גם אני אדע אם הוא טוב. חשבתי שאני אצטרך לקנות דברים לבישול אבל בדקתי והכל היה כבר בבית וחשבתי שגבירתי בטח תיכננה את זה שהיא רוצה ספגטי בולונז וקנתה כבר את הדברים כי היא גם ישר אמרה לי מה לבשל ולא אמרה לי להחליט לבד. את הספגטי היה קל להכין כי כבר ידעתי איך וגם יש הוראות על האריזה אבל עם הרוטב הלך לי קצת יותר לאט כי כל הזמן ניסיתי להיזכר בכמויות ובדקתי שאני לא טועה ודאגתי שלא יצא גרוע או שלא ישרף אבל בסוף זה יצא טוב והריח היה ממש מגרה ולקחתי לעצמי צלחת קטנה ואכלתי מהר כי ידעתי שגבירתי כבר צריכה לחזור ולא רציתי לאכול כשהיא מגיעה כי רציתי להיות פנויה לשרת אותה. הספקתי לאכול וגם לשטוף את כל הכלים ולנקות שוב את המטבח ואת הגז מכל הבישול ואז סידרתי גם קצת את עצמי ושטפתי פנים והסתרקתי ועברתי שוב בבית לראות שהכל בסדר וישבתי לחכות לגבירתי.

אבא שלי התקשר והתחיל לשאול מה שלומי ולהגיד שכולם בעבודה שלו אמרו שאני מקסימה ויפה ואני אחרי אתמול אצל גבירתי בכלל לא הרגשתי שהייתי אתמול יפה אלא הרגשתי שהייתי שם מוזנחת ומלאה איפור כבד ומזל שהם לא שמו לב או שהם סתם היו מנומסים בגלל שזה אבא שלי אבל לא היה לי זמן לדבר איתו הרבה ואמרתי לו שאני בעבודה ואני לא יכולה לדבר והוא אמר שהוא לא יפריע ורק רצה להזכיר לי על מחר ואמרתי לו שאני זוכרת ושאני אבוא והרגשתי קצת לא נעים שאני צריכה ככה לסגור מהר את השיחה איתו למרות שגם הוא כשהוא עסוק בעבודה אומר לי שהוא לא יכול לדבר ואני מקבלת את זה ומבינה את זה. אחרי כמה דקות באמת גבירתי הגיעה ואני קיבלתי אותה ממש יפה וחיבקתי אותה ברגליים והיא הלכה איתי וראתה איך ניקיתי הכל והסתכלה על מה שבישלתי ואמרה לי שהיא מאוד שמחה שהספקתי לעשות הכל ושלא שכחתי כלום ושיצא לי טוב ואני אמרתי לה תודה. היא ביקשה לטעום מהאוכל ואני הכנתי לה צלחת עם יין ואז התכופפתי ובזמן שהיא אכלה הורדתי לה את הנעליים וקצת עשיתי לה מסג' בכפות רגליים וכשהיא סיימה לאכול אספתי את הכלים מהשלוחן ושטפתי אותם בזמן שהיא עישנה ואז היא שאלה אותי אם הבאתי את מה שקניתי ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיא רוצה לראות ושאני אביא את זה והלכתי להביא את השקיות והראיתי לה מה קניתי והיא אמרה "ככה אני לא יכולה לראות תמדדי". התפשטתי שם במטבח ומדדתי את התחתונים והחזיות אחד אחד והראיתי לגבירתי והיא בדקה והסתכלה שזה יושב עלי טוב ושזה לא לוחץ ואמרה לי שבחרתי דברים ממש מוצלחים וגם יפים ואמרתי לה תודה והיא אמרה "את רואה? זה לא היה כל כך קשה ולא היית צריכה להיתקע עם חזיה ישנה ולא מתאימה ולהמציא תירוצים" ואני אמרתי לה שהיא צודקת ואמרתי לה תודה על זה שהיא הכריחה אותי ככה ללכת לקנות והיא אמרה "החזיה ההיא בטח היתה אצלך מגיל 17 או משהו נכון?" ואני ניסיתי להיזכר ממתי היא היתה ובאמת זה היה לי קשה וזה סימן שהיא באמת היתה ישנה מדי ואני חושבת שגבירתי צדקה ושזה היה בערך מגיל 17 ואמרתי לה שכן והיא אמרה "אני מאוד שמחה שקנית היום בגדים" ואני אמרתי לה שוב תודה ואז היא אמרה לי להתלבש שלא יהיה לי קר ואני התלבשתי חזרה וכבר נשארתי עם תחתונים וחזיה חדשים למרות שעוד לא התקלחתי.

אחר כך גבירתי קראה לי אליה קרוב וחיבקה אותי ואני ירדתי על הברכיים וחיבקתי אותה חזק ושמתי ראש על הבטן שלה והיא אמרה לי "אני כל כך גאה בך פיה שלי" ואני אמרתי לה "אני אוהבת אותך גבירתי אני רוצה להיות שלך לנצח" והיא ליטפה לי את השיער כמו שמרגיעים ילדה והרגשתי שעכשיו מותר לי להיות קטנה כזאת ושהיא תגן עלי למרות שחשוב לי להראות לה תמיד שאני בוגרת ומקבלת דברים גם כשהם קשים לי כי אני כבר סומכת עליה ויודעת שבסוף הכל יהיה לטובתי אפילו שאני לא יכולה לראות את זה מהתחלה ובגלל זה אני כל כך אוהבת אותה ומעריצה אותה על זה שהיא יכולה לראות את הדברים ככה. אחרי כמה דקות שבאמת נרגעתי שם היא אמרה שהיא רוצה להתקלח ושאני יכולה ללכת הביתה ואני שאלתי אותה אם היא לא רוצה שאני אעשה לה אמבטיה והיא אמרה שעבדתי מספיק קשה היום ואמרתי לה שבשבילי זאת לא עבודה קשה ואני אוהבת לשרת אותה כמה שיותר ולא איכפת לי והיא אמרה לי "ששש די תירגעי אני רוצה שתלכי הביתה לנוח ושלא תשתגעי לי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ויצא לי כזה מאוכזב אבל היא לא אמרה על זה כלום ואני ביקשתי אם אפשר לנשק אותה והיא אמרה שכן ואז נישקתי לה את הידיים והתכופפתי וממש זחלתי ונישקתי לה את הכפות רגליים ואמרתי לה "גבירתי אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שאת עושה בשבילי" והיא אמרה "פיה קטנה שלי קחי אותי לאמבטיה" ואני שמחתי כי חשבתי שאולי בכל זאת היא רוצה שאני אעשה לה אמבטיה אבל כשהגענו לאמבטיה היא חיבקה אותי וליטפה לי את הראש ואמרה לי "לכי הביתה עכשיו ותנוחי ואנחנו נדבר מחר" ואני הבנתי שהיא כן רוצה להיות לבד ואמרתי לה "תודה גבירתי" והלכתי הביתה והרגשתי שזה אחד מהימים האלה שאני מספיקה לעשות המון דברים ואני מרוצה מעצמי גם בגלל שגבירתי מרוצה אבל גם בגלל זה שאני מרגישה עם זה ממש טוב.

קמתי בבוקר וחשבתי איך אני צריכה לנצל את הזמן הפנוי שלי יותר טוב ולהחליט בעצמי מה אני עושה ושלא יצא מצב שאני מחכה לתוכניות של אחרים ואז מתאכזבת. ניסיתי להיות חיובית כזאת במחשבה ולראות איך אני יכולה לשפר את המצב כי כשכתבתי וקראתי ביומן ממש קיבלתי דיכאון מהימים האחרונים. שתיתי קפה וניסיתי להירגע ולחשוב מסודר יותר ולא להיכנס ללחץ ואז גבירתי התקשרה והלב שלי התחיל לדפוק והבטן שלי התהפכה כי המון זמן אפילו לא דיברתי איתה וממש התגעגעתי לקול שלה. היא שאלה מה שלומי ומה עשיתי בכל הימים האלה וסיפרתי לה את הכל בבת אחת והיא הקשיבה ולא אמרה שאין לה זמן או משהו ובסוף היא אמרה "חבל שלא ידעתי שאתמול היית ככה. הייתי מנצלת אותך קצת" ונורא שמחתי שהיא אמרה את זה כי הייתי צריכה לדעת שהיא עוד רוצה אותי בתור משרתת וגם אהבתי שהיא אמרה לנצל כי זה יכול להישמע שלילי אבל היא לא מפחדת להגיד את זה והיא יודעת שאני לא מפחדת לשמוע את זה. מצד שני זה רק עיצבן אותי כי אם הייתי בכל זאת מתקשרת אליה אז אולי הייתי משרתת אותה במקום להתבטל ולהשתגע כל היום משיעמום ואז גבירתי אמרה "את שותקת לי" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "את רוצה שאני אנצל אותך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וממש התלהבתי והיא אמרה "זה לא נשמע לי שאת רוצה" ואני אמרתי לה חזק "אני רוצה שתנצלי אותי גבירתי אני רוצה להיות המשרתת שלך" והיא אמרה "ככה אני אוהבת את המשרתת שלי" ואני חושבת שיכולתי לשמוע את החיוך שלה. רציתי להציע לה שאני אשרת אותה היום אבל שוב לא ידעתי מה יהיה איתי ואבא שלי אמר שניפגש היום וזה גם יום שלישי למרות שעכשיו הימים כאלה מבולבלים ואני מרגישה שכל השיגרה שלי נשברה אז זה כבר לא ממש חשוב שזה כאילו יום חופשי שלי.

ואז גבירתי שאלה מה אני עושה היום ואני ממש התרגשתי ואמרתי לה שאני לא יודעת ושאלתי אם היא רוצה אותי והיא אמרה שהיא רוצה שאני אגיד לה את האמת ואם אני צריכה להיפגש עם אבא שלי שאני לא אסתיר ממנה כי זה יכעיס אותה שאני משקרת ואמרתי לה שאבא שלי אמר שאולי ניפגש לצהריים אבל אני עדיין לא יודעת והיא אמרה שאני אודיע לה ושמחתי שהיא רוצה אותי אפילו ביום שלישי והבטחתי לה להתקשר.התקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו אם אנחנו נפגשים היום והרגשתי מאוד טוב עם זה שאני יוזמת ומתקשרת ומתעניינת ולא משאירה את הכל פתוח כמו אתמול. אבא שלי אמר שהוא שמח שהתקשרתי ושהוא מצטער שאתמול לא יצא לנו להיפגש ושאני אבוא אליו לעבודה לצהריים ואני פתאום לא ידעתי אם לשמוח או להיות עצובה מזה כי אחרי השיחה עם גבירתי פתאום נורא רציתי כבר להיפגש איתה וכבר חשבתי שאני איפגש איתה ועכשיו הייתי צריכה להתקשר ולהגיד לה שבצהריים אני עם אבא שלי וזה לא היה נעים לי אבל לא היתה לי ברירה כי הבטחתי אז התקשרתי אליה והיא שאלה ואמרתי לה שאני נפגשת עם אבא שלי בסוף לצהריים ושאני מצטערת ושאני נורא רוצה לשרת אותה אבל היא ביקשה שאני תמיד אגיד לה את האמת ושאם אבא שלי רוצה להיפגש אני אלך איתו. גבירתי לא כעסה אבל ידעתי שהיא מאוכזבת מזה ואמרתי לה שאני יכולה לבוא לשרת אותה אחרי זה והיא אמרה שנדבר מאוחר יותר ונראה ושאני לא צריכה להבטיח ואמרתי לה תודה על זה שהיא מבינה ככה ומתחשבת. אחר כך סידרתי את החדר וגם קצת הסתדרתי בעצמי עם בגדים ועשיתי לעצמי צמה ואז נשאר לי זמן והחלטתי לשים לק בציפורניים ושמתי לק אדום ממש בזהירות ולאט ויצא די יפה ואחרי זה גם התאפרתי קצת ואז יצאתי לעבודה של אבא שלי.

הגעתי לשם והתקשרתי אליו לשאול איפה הוא בדיוק והוא יצא לקראתי ואז הוא הכניס אותי והלך איתי מחובק ככה במסדרון עם חיוך כזה גאה והציג אותי לכל מי שעבר שם ואמר שאני הבת שלו ואני הייתי די נבוכה מזה והסמקתי כל הזמן ואז הוא הראה לי איפה הוא יושב ואמר שהוא צריך לסיים משהו ושאל אם אני רוצה בינתיים לשתות או לאכול עוגיות כי יש שם פינת קפה מאוד מפוארת כזאת ואני רק ישבתי שם ושתיתי דיאט קולה ואכלתי כמה עוגיות אבל לא רציתי לאכול הרבה כי אמרנו שנלך לאכול צהריים. כשישבתי שם בא מישהו ואמר לי שלום ועניתי לו וחשבתי שהוא מכיר אותי ובגלל זה הוא אומר לי שלום ואני לא זוכרת אותו וצריכה להיזכר מהר כדי שלא יהיה מצב לא נעים ואז הוא שאל אם אני חדשה פה והבנתי שהוא לא מכיר אותי בכלל ולא יודע מי אני והיה לי מצב רוח כזה טוב ואמרתי לו שכן ושאני חדשה ואני מחכה לשיחה עם המנהל והוא התישב לידי ושאל עם מי אני צריכה להיפגש ואמרתי לו את השם של אבא שלי והייתי די מרוצה מכל המשחק הזה וחשבתי שאולי ככה הוא יגיד לי מה הוא חושב על אבא שלי בלי שהוא יודע שזה אבא שלי בעצם והוא אמר לי שאני צריכה להיות רגועה ושהוא רואה שאני קצת מתוחה אבל הכל יהיה בסדר ושאל לאיזה תפקיד אני מתראיינת ואני כמעט אמרתי לו ככה ישר "משרתת" אבל בסוף אמרתי מזכירה ולא ידעתי אם זה הגיוני בכלל שאבא שלי יראיין מזכירות. הבחור ההוא הסתכל עלי ואמר "את מאוד יפה" ואמרתי לו תודה והמשכתי לשתות והוא שאל אם אני רוצה קפה או משהו ואמרתי לא תודה ואז הוא שאל אם אני רוצה להיפגש לקפה בהזדמנות אחרת ואמרתי לו שאני לא יודעת לגבי זה והוא נתן לי כרטיס ביקור שלו ואמר שהוא ישמח אם אני אתקשר כי אני מאוד מוצאת חן בעיניו ואמרתי לו תודה והייתי קצת בהלם מאיך שהוא התחיל איתי ככה בצורה ישירה ומאיך שנכנסתי למשחק הזה. הוא הכין לעצמו קפה ושאל אותי שוב אם אני בטוחה שאני לא רוצה ואמרתי לו "לא תודה" והוא חייך ואני חייכתי אליו בחזרה וראיתי שהוא מסתכל על הציצים שלי ככה ומנסה שאני לא ארגיש ואז אבא שלי הגיע ואמר "טוב סיימתי את מוכנה?" ואני אמרתי כן וקמתי ואז אבא שלי חיבק אותי מהצד ככה ונתן לי נשיקה בראש ושאל מה אני ארצה לאכול ואני רציתי להסתכל על התגובה של הבחור ההוא כשאבא שלי ככה חיבק ונישק אותי כשהוא כאילו אמור רק לקבל אותי לראיון עבודה אבל לא יכולתי להסתובב ולהסתכל עליו ואני ואבא שלי יצאנו מהבניין והלכנו.

לא רציתי לספר לאבא שלי על זה כדי שלא יכעס עלי או על הבחור ההוא כי הוא באמת לא ידע וסתם ניסה להיות נחמד. אכלתי עם אבא שלי במסעדה ממש נחמדה וכל הזמן חשבתי על האוכל שהגישו שם ואיך מכינים אותו ואם אני יכולה להכין גם לגבירתי דברים כאלה. אבא שלי אמר שוב שהוא מצטער על אתמול ואמרתי לו שזה בסדר ושהוא לא צריך להרגיש ככה לא נעים והוא חייך וליטף אותי ואמר "את כזאת מתוקה" והוא סיפר לי שגם החברה שלו אמרה שאני חמודה נורא ושהיא רוצה להזמין אותי אליה ושאל מה דעתי עליה ואמרתי לו שהיא נחמדה ושאני מקווה שטוב להם יחד והוא אמר שאני לא נשמעת מתלהבת ואני צחקתי ככה שלא יחשוב שאני שונאת אותה או משהו ואמרתי לו שזה סתם הפתיע אותי והיה לי מוזר והיא באמת נחמדה והוא אמר שהוא שמח שהיא מוצאת חן בעיני ואז הוא שתק רגע ושתה קצת ואז הוא שאל אותי "ומה איתך? אין איזה חבר באופק?" ואני אמרתי לו שאין לי כרגע ולא רציתי להתחיל להסביר לו את כל מה שאני מרגישה והוא אמר שבטח מתחילים איתי כל הזמן ואני צחקתי ככה והייתי נבוכה וחשבתי על הבחור ההוא שהתחיל איתי שם בעבודה של אבא שלי אבל לא סיפרתי לו ורק אמרתי שאני לא יוצאת הרבה ושלא מתחילים איתי כל כך הרבה כמו שהוא אומר והוא חייך ושאל אם הוא מביך אותי ואמרתי לו שכן והוא אמר "טוב אז אני אפסיק" ושוב אמר לי שאני יפה ומתוקה ושאל איך האוכל. אחרי האוכל שתינו קפה שם והוא גם הכריח אותי לאכול עוגה ואמרתי לו שאני צריכה לשמור ולא לאכול הרבה והוא אמר שאני אפסיק עם זה כי אני נראית נהדר ואחר כך הוא שאל אם הייתי רוצה שהוא יסדר לי עבודה איפה שהוא עובד ואמרתי לו שיש לי עבודה והוא אמר שאני צריכה לעשות משהו מעניין ואני לא יכולה כל הזמן רק לנקות ולבשל ואמרתי לו שטוב לי עם זה ושהוא לא מבין בכלל איך זה משנה אותי והוא אמר שלדעתו עבודה שם יכולה הרבה יותר להתאים לי ולתרום לי ואני ארגיש הרבה יותר סיפוק והתאפקתי לא לריב איתו כי באמת לא רציתי עד שהוא בא לכאן להתחיל לריב ועוד באמצע המסעדה ורק אמרתי לו שיש לי המון סיפוק בעבודה ושאני נורא אוהבת את זה ומאושרת שם ואני לא צריכה לחפש משהו אחר רק כי הוא או מישהו אחר חושבים שזה לא מכובד או משהו והוא נבהל קצת ואמר שזה לא מה שהוא התכוון ושהוא לא אמר לרגע שזה לא מכובד ומאיפה בכלל הבאתי את זה והוא רק רוצה שיהיה לי מעניין וטוב ואני אמרתי לו שמעניין לי וטוב לי והוא אמר "טוב אבל תחשבי על זה ואל תתביישי לבקש" ואמרתי לו "טוב" כזה עצבני והוא אמר "למה את מתעצבנת אני בסך הכל רוצה לעשות את זה בשביל שיהיה לך טוב" ואמרתי לו שאני מבינה ואני מעריכה את זה אבל הוא לא מבין שטוב לי עכשיו ושנמאס לי שכולם מנסים להגיד לי מה אני צריכה לעשות כי זה מה שהם חושבים שהכי טוב בשבילי בגלל שזה מה שהם מכירים שטוב בשבילים ואבא שלי ניסה להרגיע אותי ואמר לי שזה טבעי ושאף אחד לא קורא מחשבות ותמיד מנסים לתת עצות לפי הנסיון וכל אחד אומר את מה שהוא מכיר ואמרתי לו שצריך לדעת לכבד גם את זה שאולי לא מכירים משהו כמו שאם אני אומרת שטוב לי ככה אז לקבל את זה ולהיות שמחים בשבילי והוא אמר שאני צודקת ושהוא דווקא שמח שאני ככה עומדת על דעתי ושזה מראה על בגרות ואופי ואמרתי לו תודה ואז חייכתי גם כי לא רציתי שזה יהפוך לריב כזה.

כשחזרנו למשרד שלו הוא שאל מה אני עושה עכשיו ואמרתי לו שאני אחזור הביתה כי אני לא רוצה להפריע לו והוא שאל מתי ניפגש ולא ידעתי להגיד אבל באמת רציתי שנקבע משהו ושאני אדע מראש וככה אני אוכל לתכנן לעצמי דברים ולדעת להגיד לגבירתי מתי אני יכולה לשרת אותה בלי לפחד שהתוכניות מתנגשות וככה קבענו ליום חמישי בערב לראות משחק כדורסל בדירה של החברה שלו. אחר כך נסעתי הביתה ובדרך התקשרתי לגבירתי ואמרתי לה שאני פנויה ושאלתי אם היא רוצה אותי והיא אמרה "מה את חושבת?" ואני אמרתי לה "אני רוצה שתנצלי אותי גבירתי" כמו שהיא אמרה לי בבוקר והיא חשבה קצת ואז היא אמרה לי ללכת ולחכות לה בבית שלה ואני נורא שמחתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא אמרה שהיא תשתדל לצאת כבר בזמן הקרוב.

הגעתי לבית של גבירתי ונכנסתי מהר והיא לא היתה בבית וסידרתי מהר הכל ולא ידעתי אם להכין לה את האמבטיה או שהיא תרצה משהו אחר ובינתיים ניקיתי קצת אבק והתחלתי לטאטא ואז היא דפקה בדלת ואני רצתי לפתוח לה והיא נכנסה והסתכלה עלי ככה מלמעלה למטה ושאלה "מה עשית?" ואמרתי לה "סידרתי ואני מטאטאת עכשיו" והיא אמרה "לא לא. מה עשית לעצמך? מה זה האיפור הזה והלק?" ואני אמרתי לה שרק התאפרתי קצת בשביל להיות יותר יפה והיא אמרה "אני לא אוהבת את זה" ואני הרגשתי רע שכבר הכל מתחיל לא טוב ואמרתי לה "סליחה גבירתי אני אוריד את זה" והיא אמרה "לא את תישארי עם זה עכשיו" ואמרתי לה שאני יכולה להוריד את זה בדקה והיא אמרה "אמרתי לך שתישארי ככה" והיא בדקה לי את הבגדים ואת הצמה שלי ואז היא אמרה "תכיני לי קפה בסלון" ואני רצתי להכין קפה והבאתי אותו לסלון עם עוגיות ועם הסיגריות שלה ומאפרה והיא אמרה לי "תמשיכי במה שעשית" ולא הבנתי בהתחלה למה היא מתכוונת והיא אמרה "אמרת שאת מטאטאת לא?" ואמרתי "כן גבירתי" והמשכתי לטאטא את הסלון כשהיא ישבה שם עם הקפה והעוגיות והיא מדי פעם אמרה לי לטאטא יותר טוב ולהגיע לפינות ואז כשהלכתי להביא את היעה היא אמרה "חכי" ואני עצרתי והסתכלתי עליה והיא שוב הסתכלה עלי ככה מלמעלה למטה ואמרה לי "תורידי את המכנסיים" ואני התפלאתי על זה אבל ישר הורדתי בלי לשאול שאלות והיא אמרה לי לבוא קרוב אליה והתקרבתי והיא בדקה שאין לי חורים בתחתונים ואז היא אמרה לי להוריד גם את החולצה והורדתי והיא ביקשה שאני ארים ידיים והסתכלה ואמרה לי "זה יפה מאוד שאת מתאפרת ושמה לק אבל מתחת לבגדים את קצת מזניחה" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "ככה את רוצה לשרת אותי?" ואני אמרתי לה שאני אלך להוריד את השערות והיא אמרה "לא לא תמשיכי לעבוד עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי להביא את היעה ואספתי את כל מה שטיטאתי וכשהתכופפתי ידעתי שהיא מסתכלת עלי ונזהרתי לא לפספס כלום ואז שמעתי שהיא אומרת "תסדרי את התחתונים הם נכנסים לך" וסידרתי אותם ואז התכופפתי שוב והצמה נפלה לי על הפנים והפריעה לי והעפתי אותה אחורה כי הרגשתי שאני לא מצליחה אפילו לטאטא כמו שצריך וגבירתי אמרה לי "הם קצת קטנים עליך אה?" ואני קמתי וסידרתי אותם שוב והסתכלתי וראיתי כמה אני באמת שמנה ואמרתי לה שאני מצטערת והיא אמרה "תמשיכי למה הפסקת?" ואני התכופפתי שוב אבל הפעם מהברכיים ולא מהגב ואספתי את כל מה שטאטאתי והלכתי לזרוק את זה וכשחזרתי גבירתי ישבה בסלון ועישנה ורציתי לשאול אותה אם היא צריכה משהו והיא הסתכלה עלי ושאלה אותי "למה את תמיד עם אותה חזיה? יש לך רק חזיה אחת?" ואני אמרתי לה שיש לי עוד כמה אבל זאת הכי נוחה לי ותמיד קשה לי למצוא חזיות נוחות חדשות והיא אמרה "זאת שאני קניתי לך לא נוחה?" ואני אמרתי שהיא גם נוחה והרגשתי שהעלבתי אותה במה שאמרתי והיא אמרה "את כל הזמן עם אותה חזיה? את לא מכבסת אותה אף פעם?" ואני עמדתי ככה מולה ולא ידעתי מה להגיד והיא אמרה "תראי איך היא לוחצת עליך וכמה היא ישנה ובלויה" ואני הסתכלתי על עצמי ככה והרגשתי שהדמעות עולות לי אבל לא רציתי לבכות שם כדי שגבירתי לא תחשוב שוב שאני חלשה כזאת ולא יכולה להיות משרתת שלה והיא אמרה "תורידי אותה ותכבסי אותה" ואני עוד עמדתי שם והיא אמרה יותר חזק "שמעת אותי? עכשיו" ואני הורדתי את החזיה והלכתי לאמבטיה וגבירתי צעקה לי "תכבסי אותה ביד לא במכונה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ומילאתי את הכיור באמבטיה במים ושמתי קצת אבקת כביסה והתחלתי לשפשף ממש טוב את החזיה והרגשתי שוב כמו בשבוע שעבר כשעשיתי נקיון ולא שלטתי בעצמי והתחלתי לבכות בשקט למרות שלא רציתי את זה ומרוב עצבים ממש שיפשפתי חזק את החזיה בכיור והמים השפריצו עלי קצת ואז שטפתי את החזיה מכל הסבון ורעדתי מהבכי והסתכלתי על עצמי במראה וראיתי כמה אני שמנה ככה בלי הבגדים ואיך שהאיפור נמרח לי מהדמעות ואז סחטתי את החזיה ממש חזק ולא ידעתי איך לייבש אותה וניגבתי את הפנים עם היד ככה וזה רק מרח את האיפור עוד יותר והלכתי לסלון וידעתי כבר שגבירתי תדע שבכיתי ושאלתי אותה אם לתלות את החזיה לייבוש בחוץ והיא אמרה "את באמת חשבת לצאת ככה לחלון ערומה?" וכבר לא היה לי איכפת ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "תזרקי אותה לפח אני לא רוצה לראות אותה יותר" ואני רצתי לפח וזרקתי את החזיה שלי למרות שהיא באמת היתה נוחה לי ואהבתי אותה ואז חזרתי לגבירתי ושאלתי מה היא צריכה והקול שלי עוד רעד והעיניים שלי שרפו והיא אמרה "אני רוצה שתלכי עכשיו להתקלח ותטפלי בעצמך קצת" ואני אמרתי לה שאני רוצה לשרת אותה ואני אטפל בעצמי בבית והיא אמרה "את לא יכולה לשרת אותי כשאת ככה מוזנחת" ואני הלכתי להתקלח ואחרי דקה היא באה אחרי ועמדה שם ודיברה איתי בזמן שהתקלחתי ואמרה לי לנקות טוב טוב ולשטוף את הפנים כמו שצריך ולא לעבור מהר ואחר כך היא אמרה לי לחפוף את הראש וגם להוריד שערות מהרגליים ומבית השחי ואני עוד קצת בכיתי שם עם המים אבל כאילו כבר נרגעתי והרגשתי יותר טוב שאני מתקלחת בשביל גבירתי.

כל הזמן שהייתי שם היא הסבירה לי שאני חייבת להיות יותר מטופחת ושלשים איפור כבד זה לא נקרא לטפח את עצמי אם מתחת לאיפור אני לא מגולחת ולובשת בגדים מוזנחים ושאני לא יכולה לשרת אותה בצורה כזאת ושאני צריכה קודם כל לטפל בעצמי ולהיות נקיה ומסודרת ואז נזכרתי שאין לי בגדים להחליף ואמרתי לה והיא שתקה קצת ואז אמרה "טוב אז תצטרכי ללבוש את אותם בגדים כנראה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והמשכתי להתקלח ולהוריד שיער ואחרי דקה היא שאלה אותי "את בוכה שם?" ואני אמרתי לה "לא גבירתי" והיא אמרה "יופי את לא צריכה לבכות" ואני אמרתי "אני יודעת גבירתי אני מצטערת" ואז היא שאלה אם סיימתי ואני בדקתי טוב שלא פיספסתי כלום ושטפתי את עצמי עוד פעם אחת ואמרתי לה שכן והיא פתחה את הוילון ועמדה שם וחיכתה לי עם המגבת שלי. היא עטפה אותי במגבת וקצת ניגבה אותי בכתפיים ואז היא הביאה עוד מגבת קטנה לראש ועטפה לי את הראש איתה וניגבה אותי עוד קצת בראש ובכתפיים ואמרה לי "תתנגבי ותתלבשי ואני מחכה לך בחוץ" והיא יצאה ואני התנגבתי מהר והסתרקתי וסידרתי את האמבטיה והיה נראה לי שאני עושה את זה לאט מדי ואחרי זה ראיתי שגבירתי הכינה לי את הבגדים שלי שם והתלבשתי ויצאתי והיא ישבה בסלון ואמרה לי לבוא אליה ואני באתי והתישבתי על הרצפה והיא ליטפה את השיער הרטוב שלי ואת הפנים שלי והרימה את הפנים שלי ככה שאני אסתכל עליה וליטפה לי את השפתיים וקצת הכניסה את האצבע שלה לפה שלי ואני נישקתי את האצבע שלה ואז היא משכה אותי יותר קרוב והתכופפה וחיבקה אותי ואני חיבקתי את הרגליים שלה והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "מחר אני רוצה שתקני חזיות חדשות" ואני אמרתי "אני מבטיחה גבירתי" והיא אמרה "את צריכה כסף?" ואני אמרתי "לא גבירתי זה בסדר" והיא אמרה "טוב אני סומכת עליך שתקני בלי תירוצים" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה והתחלתי לחשוב איפה אני אקנה ואז נזכרתי שזה יהיה יום רביעי ואמרתי לה שזה היום של הנקיון והיא אמרה "יותר חשוב לי שתדאגי לעצמך קצת" ואני אמרתי לה שאני רוצה לנקות והיא אמרה "אם תספיקי לקנות בבוקר ולבוא לנקות פה אז באמת תהיי משרתת טובה" ואני אמרתי לה שאני אספיק ואני אעשה את זה והיא אמרה "אבל אל תמהרי עם הקניה רק בגלל זה. תקני משהו שיהיה לך נוח ומתאים" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "יופי משרתת שלי אני מרוצה ממך" ושמה את הרגל שלה על הבטן שלי ולחצה קצת ואני זזתי קצת אחורה והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים כמו שאני אוהבת וזה שהיא נתנה לי ככה את הרגל שלה הראה לי שהיא באמת סלחה לי ושהיא רוצה אותי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ועשיתי לה את המסג' הכי טוב שיכולתי.

אחר כך היא אמרה שהיא הולכת להתקלח ושאני אכין לנו בינתיים ארוחת ערב והכנתי חביתות וסלט ולחמניות עם גבינה וכשגבירתי יצאה מהמקלחת ישבנו לאכול והיא ביקשה גם יין ומזגתי לה והיא אמרה לי למזוג גם לי ואמרתי לה תודה ואכלנו ושתינו יחד והייתי כבר הרבה יותר רגועה וגבירתי שאלה אותי אם שאלתי את ההורים שלי לגבי האירוח שלהם אצלה ואמרתי לה שעוד לא ושאני לא יודעת איך לשאול כי הם לא ממש רוצים להיות יחד והיא אמרה שהיא לא יכולה להכריח אבל שלפחות אני אשאל ושהיא סומכת עלי שאני אמצא דרך מתאימה לשאול את זה והבטחתי לה שאני אשאל אותם. אחר כך היא ישבה שם ועישנה ואני שטפתי כלים וכשסיימתי ניקיתי גם את המאפרה ואז גבירתי אמרה שזה היה יום ארוך בשבילי ושכדאי שאני אלך ואני רציתי להישאר כי הרגשתי שרק עכשיו אני בעצם מתחילה לשרת אותה כי כל הזמן התבזבז על זה שהייתי מוזנחת והייתי צריכה לטפל בעצמי אצלה במקום לפני זה בבית אבל היא אמרה לי ללכת ואני לקחתי את התיק ובדקתי שהכל מסודר ושלא שכחתי כלום ולפני שהלכתי היא אמרה לי לקחת את השקית של הזבל ולזרוק למטה ואני נזכרתי שהחזיה הישנה שלי בפנים וזה היה מוזר לי ללכת ככה בלי חזיה כי אני אף פעם לא הולכת ככה ברחוב אבל שמחתי שגבירתי הכריחה אותי לזרוק אותה כי היא באמת היתה ישנה ואני בעצמי לא הצלחתי להיפטר ממנה וכל הזמן אמרתי לעצמי שהיא היחידה שנוחה לי אבל זה לא היה נכון כי סתם התביישתי לחפש חזיות חדשות בגלל שתמיד קשה לי למצוא וזה מביך שזה לוקח הרבה זמן בחנות. כשעמדנו בדלת לפני שהלכתי אמרתי לגבירתי תודה ענקית על איך שהיא דואגת לי ועל זה שהיא נתנה לי היום גם לשרת אותה וגם לטפל בעצמי ושאני מאוד שמחה שבאתי והיא חייכה וליטפה אותי ואמרה לי שנתראה מחר ואני כבר רציתי שיעבור הלילה מהר ושיהיה כבר מחר.

קמתי בבוקר וניסיתי לחשוב מה יהיה היום. כל הימים האלה עושים אותי מתוחה כי אני לא יכולה לדעת מראש מה יקרה ועם מי אני אהיה ואיך יגמר היום וזה חסר לי הסדר הזה. ביום חמישי חשבתי שאני אהיה עם אבא שלי ויצא שהייתי אצל גבירתי והיה מדהים וביום שישי חשבתי שאני אהיה עם אבא שלי ובסוף הייתי עם אמא שלי וביום שבת אמא שלי רצתה להיות איתי ואני נסעתי עם אבא שלי לפיקניק וככה גם אתמול שאמא שלי פתאום נשארה בבית ויצא שהלכנו לקניון והיינו כל היום יחד וזה היה טוב ואולי הייתי צריכה את זה וגם היא אבל קשה לי עם זה שאני לא יודעת מראש מה יהיה ואז אני מרגישה שבזמן שאני עושה משהו אולי הייתי צריכה לעשות משהו אחר ולהיות במקום אחר ואני כל הזמן חושבת על כל האנשים האחרים.

התקשרתי לאבא שלי והוא ענה לי אבל אמר שהוא בישיבה ושהוא יחזור אלי אחר כך ואז ישבתי עם המחשב וכתבתי וסידרתי את החדר ואחר כך סתם עמדתי בחלון וחשבתי על דברים והתגעגעתי נורא לגבירתי ולאיך שאני נרגעת אצלה כשאני משרתת אותה ואפילו התגעגעתי לבית שלה ולדברים קטנים שיש בו ולמיטה שלי שם שאני מרגישה בה בטוחה כזאת ומוגנת. רציתי שגבירתי תתקשר אלי למרות שלא ידעתי אם אני אספר לה את כל מה שאני מרגישה כי אני סתם מדאיגה אותה וזה גם גורם לי להרגיש אחר כך מוזר כאילו אני מספרת לה דברים שלא צריכים לעניין אותה וסתם מערבת אותה בעניינים שלי ואחר כך היא חושבת אולי שהיא צריכה לוותר לי ולהקל עלי ואני לא רוצה את זה כי אני רוצה להיות משרתת טובה ושהיא לא תחשוב שאני חלשה כזאת ותפחד להעיר לי ולצעוק עלי כשאני לא בסדר ולבקש ממני כל דבר שהיא רוצה וצריכה. כתבתי עוד קצת במחשב וגם קראתי והכל שיעמם אותי וממש חיפשתי בכוח מה לעשות ואפילו הסתכלתי אם צריך לעשות כביסה או לשטוף כלים בבית למרות שאני אף פעם כמעט לא עושה את זה פה אבל גם לא היה צריך כי אמא שלי עשתה הכל כבר. חשבתי להציע לטלי לאכול צהריים יחד אבל לא רציתי ששוב יקרה מצב שאבא שלי ירצה להיפגש לצהריים ואני כבר אקבע משהו אז לא התקשרתי אליה ובסוף כבר השתגעתי משיעמום בבית אז יצאתי החוצה קצת להסתובב סתם בלי לדעת לאן וישבתי בגינה ליד הבית על ספסל והסתכלתי על הילדים משחקים שם עם האמהות וניסיתי לחשוב על דברים ולסדר את כל ההרגשות בראש ואפילו ניסיתי לחשוב על איזה שיר לכתוב כי תמיד רציתי לכתוב שיר כמו שאני קוראת לפעמים וכשקוראים אז זה נראה כל כך קל ויפה והכל מתחבר ככה אבל אני לא מצליחה לחשוב על מילים בצורה מספיק מתוחכמת בשביל לכתוב שיר וזה עוד יותר עיצבן אותי שאני רוצה את זה ולא מצליחה.

ככה ישבתי עד שנמאס לי וכבר היה צהריים וחשבתי למה אבא שלי לא מתקשר אלי אבל לא רציתי להציק לו כי אולי הוא עסוק בעבודה וגם גבירתי ככה ואני כמעט אף פעם לא מתקשרת אליה ולטלי לא התקשרתי כי חשבתי כל רגע שאבא שלי בכל זאת יתקשר ונלך לאכול יחד ובסוף כל המחשבות שיגעו אותי שוב וקמתי והתחלתי ללכת וסתם הסתובבתי ברחוב והסתכלתי על בגדים בחלונות ראווה והכל נראה לי מכוער כזה אבל ממילא לא הייתי קונה שום דבר כי סתם הלכתי בשביל להעביר את הזמן. חזרתי הביתה וישבתי עוד קצת עם המחשב וניסיתי לקרוא עיתון של שבת ולא הצלחתי להתרכז וחשבתי על הספר שגבירתי נתנה לי ושאולי הייתי יכולה לנצל את הזמן בשביל לקרוא אותו אבל הוא אצלה בבית ולא רציתי להתחיל ספר אחר ממה שיש אצלנו בבית כי אני מפחדת שאם אני אקרא שני ספרים ביחד אז דברים יתערבבו לי ואז אני לא אהנה מאף ספר. שכבתי במיטה לנוח אבל לא ישנתי ואז כבר ממש הייתי רעבה והחלטתי לאכול רק קצת כדי שאם בכל זאת אני אצא עם אבא שלי לאכול לא יצא שאני שוב אוכלת כמו חזירה והכנתי לעצמי טוסט וזה לא השביע אותי אבל החזקתי את עצמי בכוח ואמרתי לעצמי שממילא אני בימים האלה אוכלת המון ואולי זה טוב לאכול יום אחד רק טוסט ואולי אני ארזה קצת. ניסיתי גם לראות טלויזיה והשארתי אותה פתוחה למרות שלא ממש הסתכלתי ואפילו לא חיפשתי יותר מדי בכל הערוצים כי ידעתי כבר שאני לא אמצא כלום במיוחד בשעה כזאת שתמיד אין משהו מעניין לראות.

אחר כך שתיתי עוד קפה וככה עבר כל היום סתם עם ביזבוז זמן כזה שלא עשיתי כלום ולא דיברתי עם אף אחד וכל הזמן רק חשבתי איפה כל אחד ומה הוא עושה ובמיוחד חשבתי על גבירתי ואיך היא מסתדרת ומה היא עושה וחשבתי אם היא מנקה ומסדרת לבד וזה צבט לי בלב כי כל היום הזה סתם התבטלתי ויכולתי לעשות בשבילה דברים כמו שאני אוהבת והרגשתי פתאום כאילו היא באמת כבר לא רוצה אותי ולא צריכה אותי ואפילו לא מתקשרת ואני יודעת שהיא אמרה לי בפירוש שהיא כן רוצה שאני אהיה משרתת שלה אבל ככה הרגשתי ואפילו לבכות לא הצלחתי מזה וזה היה הכי מדכא כי אם אני לא בוכה אז כאילו זה לא נוגע לי ולא איכפת לי ורציתי להוכיח לעצמי שזה כן איכפת לי ושאני כן רוצה להיות משרתת שלה ושזה כואב לי שאני לא אצלה ושימים כאלה מעצבנים אותי עכשיו כי אני כבר לא בטלנית כמו שהייתי לפני זה אבל לא הצלחתי לבכות והמחשבות האלה רק עשו אותי יותר מתוחה.

הלכתי להתקלח ובאמצע שהייתי שם אמא שלי חזרה והיא לא נכנסה לי באמצע כי פעם כבר כעסתי עליה כשהיא נכנסה ואז כשיצאתי היא שאלה מה עשיתי היום ואמרתי לה שלא עשיתי כלום והיא שאלה "לא נפגשת עם אבא?" ואמרתי לה שלא כי הוא היה עסוק ושגם לא עבדתי כי גבירתי חושבת שבגלל שאבא בארץ אני צריכה חופש ולהיות איתו ויצא ככה שהייתי לבד כל היום ואמא שלי חיבקה אותי ואמרה שזה לא נורא ושמותר לפעמים לנוח ואמרתי לה "כן" למרות שלא נחתי בכלל כי כל הזמן הייתי מוטרדת אבל לא סיפרתי לה את זה. חשבתי שאולי נשב יחד אבל אמא שלי היתה עייפה והלכה לנוח ולקרוא ספר במיטה ואני הלכתי לחדר ולא ידעתי מה לעשות ושכבתי במיטה ככה וממש לא עשיתי כלום ושנאתי את זה וניסיתי גם לא לחשוב על כלום אבל זה היה לי עוד יותר קשה. אחר כך אבא שלי התקשר ואמר שהוא מצטער שלא יצא לו לחזור אלי קודם ואני אמרתי לו שלא נורא ושאני לא רציתי להפריע לו והוא אמר שאני אף פעם לא מפריעה ושאני לא ארגיש ככה אבל ידעתי שכן הפרעתי לו כי עובדה שהתקשרתי כשהוא היה עסוק ולא היה לו זמן לחזור אלי עד הערב. הוא אמר שאולי ניפגש מחר ושאל אם אני פנויה ואמרתי לו שכן ורציתי להגיד לו שלא יגיד לי סתם ובסוף יהיה עסוק אבל זה היה ילדותי מצידי להגיד דבר כזה אז לא אמרתי ורק אחרי שדיברנו התקשרתי לטלי וסיפרתי לה שרציתי לאכול איתה צהריים והיא שאלה למה לא התקשרתי ואמרתי לה שלא ידעתי אם אני אהיה עם אבא שלי או לא והיא אמרה שחבל כי ממילא היא לא עשתה כלום כל היום ואז הרגשתי עוד יותר רע מזה כי יצא ששתינו ככה השתעממנו ולא היה לנו מה לעשות ויכולנו באמת להיפגש ולנצל את הזמן יותר טוב ואז גם לא הייתי כל הזמן חושבת את כל המחשבות האלה שמעצבנות אותי ועושות אותי מתוחה. טלי שאלה אם אני רוצה לבוא אליה והלכתי אליה וישבנו ודיברנו אבל אצלה אין ממש פרטיות כי אח שלה כל הזמן מציק וגם ההורים שלה היו ומרוב שהם רצו לדבר איתי ולשאול מה שלומי ולשאול על אבא שלי יצא שבקושי הייתי עם טלי בעצם. היא אמרה לי שהיא משתחררת מהצבא ביום חמישי ונורא שמחתי ואמרתי לה שנלך לחגוג ואז נזכרתי איך אני אף פעם לא יודעת מה התוכניות שלי ואם אבא שלי ירצה שניפגש ושוב הרגשתי שאני לא מצליחה לקבוע כלום ואו שאני כל היום לא עושה שום דבר או שכל התוכניות מתנגשות ואמרתי לה שנדבר ונקבע משהו ומקסימום ניפגש ביום שישי והיא אמרה שזה בסדר וזה לא חייב להיות בדיוק כשהיא משתחררת ואני דווקא נורא רציתי להיות איתה ולחגוג ישר אחרי השיחרור ושוב הרגשתי שאני לא מצליחה להחליט מה אני רוצה. כשחזרתי הביתה אמא שלי כבר ישנה ואני כיביתי לה את האור בחדר והלכתי לחדר שלי וקצת ישבתי עם המחשב עד שהרגשתי שאני עייפה.

בבוקר קמתי ואמא שלי ישבה עם הקפה והעיתון בסלון ואני הכנתי לעצמי קפה והלכתי לשתות בחדר ואחרי כמה זמן יצאתי ואמא שלי עוד היתה בסלון וקראה עיתונים והיה כבר מאוחר יחסית ושאלתי אותה אם היא לא הולכת לעבודה והיא אמרה שהיא עוד לא יודעת ואין לה כוח ואולי היא תיקח יום חופש ואז היא שאלה אם אני עובדת היום ואמרתי לה שלא נראה לי והיא שאלה אם אני עם אבא היום ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא כאילו ניסתה לברר אם אני פנויה אבל במקום לשאול ישר היא שאלה מסביב ככה ואני רציתי לשבת בחדר אבל הרגשתי לא נעים וגם ככה הרגשתי כאילו אני לא לבד ואני לא יכולה להיות חופשיה והלכתי לסלון אבל גם שם לא היה לי מה לעשות וככה הייתי עצבנית כזאת וחסרת סבלנות ואז אמא שלי אמרה "נראה לי שאני לא אלך היום" והתקשרה להודיע בעבודה שלה שהיא לא באה וחשבתי שהיא תציע לי לעשות משהו אבל היא המשיכה לשבת שם ולקרוא עיתונים ובסוף לא יכולתי לסבול את זה ואמרתי לה בעצמי "את רוצה לצאת?" והיא שאלה "את מתכוונת שתינו?" ואני אמרתי "כן ברור" וחשבתי איך היא שוב כאילו מתביישת להיות ישירה ואני צריכה להגיד הכל והיא אמרה שכן ושאלה לאן אני רוצה ללכת ולא ידעתי להגיד לה.

הלכנו בסוף לקניון והסתכלנו על בגדים ותכשיטים אבל לא קנינו כלום ובאמת ניסיתי להיות קרובה אליה ולדבר איתה והיא נראתה לי קצת עצובה כזאת. אחר כך ישבנו בבית קפה לאכול צהריים ואז היא פתאום התחילה להגיד לי שהיא יודעת שבטח קשה לי עם זה שאין לנו הרבה כסף והיא לא יכולה לקנות לי מתנות כל הזמן ולקחת אותי למסעדות כמו אבא ושאלה אם יש משהו שחסר לי ואמרתי לה שהיא מדברת שטויות וששום דבר לא חסר לי ושטוב לי בחיים והיא ליטפה אותי בראש ככה ואני לא ברחתי מהיד שלה אפילו שזה כמעט אוטומטי אצלי כשהיא באה ללטף או לחבק אותי והיא אמרה שאני מלאך ואמרתי לה שאני לא רציתי שכל התקופה הזאת שאבא פה תהיה כזאת מסובכת וכל הזמן כולם ירגישו לא נעים אחד מהשני והיא אמרה שאני כבר גדולה ואי אפשר להסתיר ממני ואני יודעת שהמצב לא פשוט אבל אני מתמודדת איתו ממש יפה ובצורה בוגרת והבטן שלי התהפכה כי בכל הזמן הזה אני מרגישה בדיוק ההיפך שאני לא יודעת להתמודד עם כל זה ואני הולכת לאיבוד בין כל המחשבות האלה ורק מחפשת משהו שירגיע אותי ויהיה מסודר כמו שאני אוהבת.

המשכנו להסתובב בקניון והסתכלנו על בגדים ואמא שלי כמעט קנתה לי משהו אבל אני התעקשתי שאני לא צריכה שהיא סתם תוציא כסף ואמרתי לה שאני לא צריכה מתנות עכשיו ושכל מה שאני צריכה זה לא להרגיש בלחץ כל הזמן והיא שאלה למה אני מרגישה בלחץ ואמרתי לה שאני לא יודעת איך לחלק את הזמן ושאם אני עם אבא אני מרגישה לא נעים שהיא נשארת לבד ואם אני בבית אני מרגישה לא נעים שאבא פה ואני לא נפגשת איתו והיא חיבקה אותי ואמרה שזה לא צריך להיות ככה ושאני צריכה לבחור איפה ועם מי להיות וכולם צריכים לכבד את הבחירה שלי ואני חשבתי בלב שאולי מה שאני הכי רוצה זה להיות עם גבירתי בכלל ושכולם יכבדו את זה ושכולם ידעו שאני המשרתת שלה ואני שייכת לה ואני עושה כל מה שהיא מבקשת אבל אני יודעת שזה לא יקרה כי אני בחיים לא אוכל להגיד להם שאני משרתת והם בחיים לא יכבדו את זה אפילו שזאת בחירה שלי לגמרי.

אחרי הקניון עברנו גם אצל סבתא שלי וישבנו אצלה ושתינו עוד קפה וסבתא שלי שאלה על אבא שלי ואני חושבת שהיא אוהבת אותו וקצת אולי כועסת על אמא שלי שהיא כאילו איבדה אותו בזה שהם התגרשו כי היא כל הזמן אומרת כל מיני דברים קטנים כאלה כאילו קצת לפגוע באמא שלי ולהציק לה על זה ומתפעלת מזה שיש לו עבודה כזאת בחו"ל ומשלמים לו גם כשהוא כאן על מכונית ועל הטיסות וזה הפריע לי כי אחרי כל היום הזה דווקא פתאום הרגשתי שאני מבינה את אמא שלי וכמה שקשה לה והיא לא צריכה עכשיו גם שאמא שלה תציק לה עם זה כי היא צריכה לתמוך בה ולא להגיד לה כל הזמן שכאילו היא עשתה טעויות בכל החיים שלה. בסוף נמאס לי מזה אפילו שלא ממש היה שם ריב או משהו ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה שנלך הביתה והיא שאלה אם אני ממהרת ואמרתי לה שלא ושנהיה יחד בבית וסבתא שלי שאלה אם אנחנו לא רוצות ארוחת ערב ואני אמרתי שאני לא רעבה ובאמת הלכנו. רציתי לשאול את אמא שלי אם גם היא מרגישה ככה כמו שסבתא שלי אומרת שהיא עשתה טעות אבל לא שאלתי כי זה לא במקום ואני לא רוצה להעליב אותה עם זה ואני רוצה שהיא תרגיש נוח עם מה שהיא בחרה כמו שהיא אמרה שאני צריכה להרגיש נוח עם מה שאני בוחרת בחיים בלי שיציקו לה כל הזמן מסביב ויתנו לה הרגשה שהיא טועה ושהיא היתה צריכה לעשות משהו אחר.

אמא שלי התקלחה ואני כתבתי קצת ביומן רק בשביל לזכור ואחרי זה אני הלכתי להתקלח ואמא שלי בינתיים הכינה לנו ארוחת ערב ואכלנו יחד ואחר כך אמרתי לה שאני שוטפת כלים ושהיא תנוח והיא הלכה לסלון ואני שטפתי וניקיתי יפה את המטבח ואחר כך המשכנו לשבת בסלון וראינו טלויזיה וצחקנו קצת וכל פעם הסתכלתי אם היא באמת צוחקת ונהנית ולא חושבת כמוני על כל מה שהיה וכל פעם שהיא צחקה נורא שמחתי. באמצע אבא שלי התקשר ושאל מה שלומי ומה אני עושה ואמר גם שהחברה שלי ממש חמודה ושהיה מאוד נחמד בפיקניק ואמרתי לו שגם לי היה מאוד נחמד וגם טלי אמרה את זה והוא שמח לשמוע ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה לדבר עם אמא קצת וראיתי שאמא שלי היתה מופתעת מזה אבל החלטתי שאני אולי צריכה להיות יותר יוזמת ולהגיד מה שאני חושבת. הוא אמר שאם היא רוצה ואני שאלתי אותה אם היא רוצה לדבר איתו והיא עשתה פרצוף כזה של "לא יודעת" או "אין לי מה להגיד לו" ואז הרגשתי טיפשה כזאת שחשבתי שבגלל שאני אחליט אז הם פתאום ידברו והכל יהיה בסדר והרגשתי כאילו אני משדכת ביניהם וויתרתי על הכל ואמרתי לו שנדבר מחר ואחר כך כשהלכתי לישון חשבתי על זה שזה באמת היה רעיון טיפשי ואני לא יכולה להכריח אותם וכל ההרגשה הזאת שאני כזאת בוגרת ומסתדרת עם מה שקורה נעלמה לי ופתאום מתחת לשמיכה הרגשתי שוב כמו ילדה קטנה שמנסה להגיד לגדולים מה לעשות והם רק בגלל הנימוס לא אומרים לה באמת את מה שהם חושבים עליה ורציתי לבכות אבל לא הצלחתי וסתם התקפלתי ככה במיטה וניסיתי לשכוח מכל המחשבות האלה ולהירגע ולהירדם אבל לקח לי עוד די הרבה זמן.

קמתי בבוקר ובדקתי אם יש מים חמים למקלחת במקום אתמול והיו כי הדוד נשאר דולק כל הלילה וככה התקלחתי סוף סוף הרבה זמן כמו שרציתי וחפפתי והרגשתי קצת יותר נקיה ומסודרת וכשיצאתי מהמקלחת אמא שלי כבר היתה ערה ושאלה אם אני לא הולכת לפיקניק עם אבא ותמיד היא ככה שואלת בסגנון שלילי וזה מעצבן ואמרתי לה "כן אני הולכת הוא צריך להתקשר" והלכתי להתלבש ושתיתי קפה וישבתי קצת עם המחשב וחיכיתי ואז טלי התקשרה ושאלה אם זה עדיין בתוכנית הפיקניק ופחדתי שהיא מתחרטת או שפתאום היא צריכה ללכת למשהו אחר עם המשפחה שלה וכבר בניתי עליה ולא רציתי להיות לבד עם אבא שלי והחברה שלו ושאלתי אותה אם היא באה והיא אמרה שכן כמו שקבענו ושמחתי לשמוע את זה. אמרתי לה שאני מחכה לטלפון מאבא שלי ובדיוק אז הוא התקשר בממתינה ואמרתי לה שאני אחזור אליה וניסיתי לעבור לשיחה איתו אבל הכל התנתק כמו שתמיד קורה עם זה. התקשרתי אליו חזרה והוא שאל אם אני מוכנה ואמרתי לו שכן ואמרתי לו גם שאם זה בסדר אז חברה באה איתי והיא אמר שברור שזה בסדר ושאל מי באה ואמרתי לו שזאת טלי והוא ניסה להיזכר כי הוא תמיד מתבלבל בין החברות שלי אפילו שאף פעם לא היו לי הרבה חברות.

אחר כך אמרתי לטלי שתבוא אלי וניסע מפה והיא באה די מהר ויצא שחיכינו קצת לאבא שלי ורציתי שנדבר ורציתי גם לבקש ממנה סליחה עם זה שאתמול הייתי אולי קצת לא נחמדה ולא היה לי כוח לכלום אבל ישבנו בסלון עם אמא שלי. כשאבא שלי הגיע אמא שלי ניסתה להיות נחמדה ולהגיד לנו שנבלה יפה ושנהנה אבל ידעתי שהיא לא מרגישה נוח עם זה שאני הולכת ככה בשבת ותמיד כשהיא רוצה לטייל אני לא יכולה או אין לי חשק אבל כבר אין לי כוח למלחמות האלה. נסענו עם אבא שלי והחברה שלו ליער קנדה ליד ירושלים ודיברנו שם וזה קצת הזכיר לי את החלום המפחיד הזה שטלי והחברה של אבא שלי היו איתי בפאב וכל הזמן ניסיתי לברוח מזה אבל היה בסדר שם וממש נחמד לבלות ככה ומזל שטלי באה איתי ולא הרגשתי לא נוח עם החברה של אבא שלי. אבא שלי עשה לנו בשר על האש ואכלנו המון ועוד אכלנו אחרי זה עוגה שחברה של אבא שלי הביאה ונשאר אחר כך עוד המון בשר והוא הציע שניקח הביתה אבל לא היה לי נעים מזה וגם טלי לא רצתה ובסוף הם לקחו קצת ואת השאר זרקנו. בערב התחיל להיות די קר וחזרנו ושאלתי את טלי אם היא רוצה לבוא אלי קצת והיא באה לקצת ואמא שלי לא היתה בבית. טלי אמרה שהיא נורא נהנתה ושאבא שלי ממש חמוד ואני שאלתי אותה מה דעתה על החברה שלו וטלי אמרה "עוד פעם את מתחילה עם זה" ואני אמרתי שסתם שאלתי לא בקטע של לעצבן אותה ולהציק לה והיא אמרה "כן בטח" וסיפרתי לה מה אני חושבת על החברה של אבא שלי ועל זה שהיא דברנית כזאת ולא נותנת לסיים משפט וטלי אמרה שהיא מצטערת שהיא לא הבינה אותי נכון וחשבה שאני שוב מנסה לשדך לה כל אחת שאני רואה ואמרתי לה שזאת חברה של אבא שלי ושהיא משוגעת אם היא חשבה ככה ונזכרתי שוב בחלום ההוא ופחדתי שעכשיו באמת המחשבה הזאת על טלי והחברה של אבא שלי לא תעזוב אותי. טלי אמרה שהיא נראתה לה דווקא בסדר ואולי אני סתם מרגישה ככה כי זה מוזר לי וחדש לי ואמרתי לה שזה לא נכון ושאני באמת רוצה שיהיה לאבא שלי טוב ולא איכפת לי שתהיה לו חברה וטלי שאלה איך אני ארגיש אם לאמא שלי פתאום יהיה חבר ואמרתי לה שזה יהיה מוזר אבל כבר היה לה חבר לפני כמה שנים ואני כבר לא ילדה קטנה ואני יודעת שהם גרושים ולכל אחד יש את החיים שלו ואז פתאום טלי שאלה "ואם לך יהיה חבר?" ואני לא הבנתי מה היא רוצה ושאלתי מה הקשר והיא אמרה שאם לי יהיה חבר פתאום אז היא אולי תרגיש שהיא קצת מקבלת ממני פחות אבל ישר היא אמרה שזה בסדר ושאני לא צריכה להרגיש רע עם זה כי זה טבעי והיא התחילה לדבר על זה כאילו זה ממש עכשיו קורה ואמרתי לה שאין לי שום חבר ושלא תכניס את עצמה לסרטים ושבחיים לא נתרחק כי אנחנו חברות טובות והיא אמרה לי שהנה לדנה יש חבר ואנחנו כבר לא נפגשות ואמרתי לה שאין קשר ודנה כבר פחות מעניינת אותי ותמיד היו לה קטעים מעצבנים כאלה והרגשתי שטלי באמת פתאום מרגישה שאני יכולה להתרחק ממנה למרות שזה בכלל לא המצב ואין לי חבר ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא חשובה לי והיא חברה טובה שלי ושאני איתה ושלא תרגיש ככה.

אחר כך אמא שלי חזרה ושתינו קפה ביחד וסיפרתי לאמא שלי איך היה בפיקניק ואמא שלי באמת ניסתה להיות מפרגנת ולא להראות לי שהיא מקנאה ואז טלי אמרה שהיא כבר צריכה ללכת והרגשתי שהיא אומרת את זה רק בגלל שלא נעים לה מכל המצב הזה ושהכנסתי אותה לכל הבילבול הזה שיש לי בעצמי בתקופה הזאת. אחרי שהיא הלכה התקלחתי ואחר כך ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה יחד עד שהייתי עייפה והלכתי לישון ואמרתי לה גם ללכת לישון אבל היא אמרה שהיא לא עייפה והיא נשארה שם עוד ושכבתי במיטה והתחלתי להרגיש לא נעים שאני ככה עוזבת אותה ושלא הייתי איתה כל היום וכאילו הרגשתי אשמה שבחרתי לנסוע עם אבא שלי ולא להיות איתה וניסיתי לברוח מהמחשבות האלה ולהגיד לעצמי שהייתי בסדר אבל כבר הרגשתי לגמרי מבולבלת ומפוזרת והולכת לאיבוד עם כל ההרגשות האלה ורק כשנזכרתי בגבירתי ובבית שלה ואיך שאני מנקה שם ומשרתת אותה הצלחתי קצת יותר להירגע ולהירדם.

קמתי מוקדם עוד לפני אמא שלי וישבתי עם הקפה עם המחשב וכתבתי. בזמן האחרון יותר קשה לי לכתוב כי כל מיני הרגשות מתבלבלות לי וכאילו החיים שלי קצת מבולבלים בעצמם וזה מקשה עלי להתרכז ולכתוב בצורה מסודרת כמו פעם אבל אני לא מרגישה פחות משרתת אלא נורא מתגעגעת לזה ורוצה את זה כל הזמן וחושבת ונזכרת איך זה היה כשהייתי אצל גבירתי כל יום כמעט וזה היה כל מה שהיה לי בחיים ועכשיו כאילו אני צריכה כל הזמן להרגיש דברים שונים במקביל ולהיות גם עם אבא שלי וגם עם אמא שלי ואפילו עם חברות וכל הזמן גבירתי בראש שלי ואני חושבת עליה. פעם הייתי יכולה לכתוב ביומן ככה רצוף ממש כאילו האצבעות שלי רצות לבד ועכשיו לפעמים אני נעצרת ולא יודעת איך לכתוב את מה שאני מרגישה ופתאום הולכת למקום אחר וקוראת דברים או עושה משהו אחר ואז אני חוזרת לזה ובכלל הכל מתנתק לי ואני שוכחת מה כבר כתבתי ומה לא.

ניסיתי להירגע ולכתוב פשוט את מה שקורה בלי לחשוב אבל גם זה היה קשה ושמעתי את אמא שלי מתעוררת ומתחילה לבשל ולעשות רעש עם הסירים והכלים וזה עוד יותר הוציא אותי מריכוז וקצת התעצבנתי עליה שהיא לא חושבת שאולי אני עוד ישנה וכבר היא מתחילה לעשות רעש ואפילו שלא ישנתי וזה סתם הפריע לי להתרכז זה נראה לי כאילו היא לא חושבת על זה שהיא היתה יכולה להעיר אותי. יצאתי ורציתי להגיד לה את זה והיא אמרה לי בוקר טוב כאילו באמת רק עכשיו קמתי ואמרתי לה רק שהיא עושה המון רעש והיא אמרה שהיא מצטערת ושאלה איך ישנתי ואמרתי לה שישנתי טוב והיא שאלה אם נפגשתי אתמול עם אבא ואמרתי לה שלא ושעבדתי אתמול והיא אמרה רק "אה" כזה שאני אף פעם לא מבינה מה הוא אומר.

אחר כך ניסיתי לקרוא עיתון וחשבתי שוב על כל מה שאני לא מצליחה לכתוב ביומן ושאולי אני צריכה לשנות את מה שכבר כתבתי ואז אמא שלי שאלה אם אני רוצה לבוא איתה לקניות ואמרתי לה שלא והיא נראתה מאוכזבת כזאת והלכה להתלבש ואז קמתי ואמרתי לה שאולי בכל זאת אני אבוא והיא שמחה ואמרה לי להתלבש שלא יתחיל להיות עמוס שם ואני התלבשתי והלכנו. אני לא יודעת אם זה היה טוב שהלכתי כי הייתי רעבה ויצא שהכנסתי לעגלה כל מיני שטויות ועוגיות וידעתי שאחר כך אני אצטער על זה אבל לא יכולתי להתאפק ואמא שלי לא אמרה לי כלום ולא היה איכפת לה שאני קונה את כל הדברים האלה שהיא לא תיכננה לקנות. חזרנו הביתה ועזרתי לה לסחוב את הכל וחשבתי אולי פעם להציע לה גם להזמין משלוח אבל לא רציתי שזה יתחיל להיות שיחה כזאת על העבודה שלי אז ויתרתי בינתיים. סידרנו את הכל ואז חזרתי לחדר וניסיתי לכתוב עוד קצת ושוב היה לי קשה אבל בכל זאת הצלחתי ואז אמא שלי דפקה בדלת ונתנה לי מכתב מהבנק ואמרה לי שזה שלי ושאלתי אותה למה זה פתוח והיא אמרה שהיא בטעות פתחה כי היא חשבה שזה שלה וכעסתי עליה ואמרתי לה שלא תפתח לי את הדואר ולא תחטט לי בדברים והיא גם התעצבנה ואמרה לי "אמרתי לך שזה היה בטעות מה את עושה עניין כזה?" ואמרתי לה שזה אולי מכתב פרטי ושהיא צריכה לשים לב ולא לחטט ככה והיא אמרה שזה בסך הכל מכתב מהבנק ושאני אפסיק להתנהג כמו ילדה ולהיות בלתי נסבלת כזאת ולהתעצבן מכל שטות ואני רציתי לענות לה ופתאום בדמיון שלי ראיתי את גבירתי עומדת שם מאחורי אמא שלי ומסתכלת עלי והיא לא אמרה כלום ורק המבט שלה השתיק אותי ולא עניתי לאמא שלי ואז אמא שלי אמרה שאני אתארגן כי הולכים לסבתא לאכול ואני אמרתי לה שאין לי מה להתארגן ואני לבושה והיא שאלה אם שמתי בגדים בכביסה כי היא רוצה להעמיד מכונה ואני בדקתי מה יש לי בחדר לכבס ונזכרתי שהבגדים שלי הם עוד מאתמול ובכלל לא התקלחתי והרגשתי מלוכלכת כזאת אבל לא היה לי כבר זמן להתקלח ואמרתי לאמא שלי שאין לי בגדים לכביסה.

הלכנו לסבתא שלי ונשארנו שם עד די מאוחר ובאמצע אבא שלי התקשר ושאל מה קורה ומה אני עושה ואם אני יוצאת עם חברות היום ואמרתי לו שאני לא יודעת אבל לא נראה לי כי אין לי כוח היום ואני רוצה לנוח כי באמת הרגשתי שעם כל הבילבול הזה שיש לי בראש אני לא רוצה גם לצאת ועוד להיות במקום רועש ואין לי כוח אפילו לדבר עם טלי ובטח לא עם דנה שתתחיל לספר לי כמה החבר שלה מושלם ועל כל התנוחות שלהם כמו שהיא עושה תמיד. ואז אבא שלי שאל אם בא לי מחר לנסוע איתם לפיקניק והוא אמר "איתנו" כאילו זה כבר ברור שאני נוסעת איתו וגם עם החברה הדברנית והדי מעצבנת שלו כאילו אנחנו משפחה או משהו. בסוף הסכמתי כי אני רוצה להיות איתו ואני מוכנה לסבול קצת את החברה שלו בשביל זה כי בכל זאת אני לא רואה אותו הרבה כל השנה ואפילו עכשיו כשהוא כאן לא יוצא לנו להיפגש כל יום. אחרי שדיברנו אמא שלי שאלה אם זה היה אבא ואמרתי לה שכן והתפלאתי שהיא בכלל שואלת ומתעניינת והיא שאלה אם אני נפגשת איתו היום ואמרתי לה שהוא הזמין אותי מחר לפיקניק והיא שוב אמרה "אה" כזה וחשבתי שהנה שוב מתחיל הקטע הזה שהיא עושה לי פרצופים שאני נפגשת איתו ושהיא רוצה שכל הזמן אני אהיה איתה אפילו שהיא לא אמרה את זה אבל יכולתי להרגיש את זה שהיא חושבת ככה.

כשחזרנו הביתה אמא שלי הלכה להתקלח ואני ישבתי בחדר שלי וניסיתי לכתוב עוד ולקרוא קצת ואז נחתי קצת על המיטה ולא עניתי לטלפונים של חברות שלי כי רציתי שקט והיה לי קר פתאום ונכנסתי מתחת לשמיכה וככה נרדמתי והתעוררתי בלילה והיה רעש בבית ויצאתי מהחדר וראיתי שאמא שלי ישבה עם שתי חברות שלה בסלון והן אמרו לי שלום ושאלו מה שלומי ואני עוד הייתי חצי ישנה ואמרתי שאני הולכת להתקלח וכשהתפשטתי ראיתי כמה אני כבר מסריחה מזיעה והרגשתי מוזנחת כזאת ורציתי לעשות מקלחת ארוכה ולחפוף ולהוריד שיער והכל אבל בקושי היו מים חמים והתקלחתי מהר ובסוף המקלחת כבר ממש היו מים קרים ורעדתי מקור והרגשתי כאילו לא התקלחתי בכלל והדלקתי את הדוד להתקלח אחר כך שוב אולי ורציתי להגיד לאמא שלי שזה לא בסדר שהיא לא חשבה עלי ולא השאירה מים חמים אבל לא רציתי לריב איתה ליד החברות שלה אז נכנסתי לחדר וחיפשתי מה לראות בטלויזיה והכל שיעמם אותי ואז טלי שוב התקשרה והפעם כן עניתי לה ודיברנו קצת וסיפרתי לה על כל מה שאני מרגישה והיא שאלה אם בא לי להיפגש או שאני מעדיפה להיות לבד ולא היה לי כוח לזוז אבל פתאום חשבתי על רעיון ושאלתי אותה אם היא רוצה לבוא מחר לפיקניק עם אבא שלי והחברה שלו וידעתי שלא יהיה לאבא שלי איכפת וממילא גם זה לא שאני והוא נפגשים רק שנינו וטלי שאלה אם אני בטוחה שזה בסדר ואמרתי לה שכן ושאני רוצה שהיא תבוא וככה קבענו שניפגש ואמרתי לה שאני אתקשר אליה בבוקר ושתהיה מוכנה ואחר כך המשכתי לשכב ולחשוב על כל הדברים שמבלבלים אותי וניסיתי לעשות סדר בראש ובסוף שוב נרדמתי בלי להתקלח עוד פעם כמו שתיכננתי.

חלמתי בלילה חלום נורא מוזר ומבלבל ואפילו קצת מפחיד שאני וטלי הולכות לפאב וזה פאב של לסביות ויש שם רק נשים ושתינו קצת נבוכות מזה ואז פתאום יושבת איתנו בשולחן החברה של אבא שלי וטלי אומרת לי "תכירי את החברה החדשה שלי" והיא לוחצת לי את היד ושתיהן מחייכות ככה והחברה של אבא שלי שעכשיו היא החברה של טלי אומרת לי ללכת להביא יין ואני ישר קמה והולכת ובמקום שיהיה שם בר יש מטבח כזה כמו בבית שלי ואני מחפשת יין ולא מוצאת ומתחילה להילחץ ואז פתאום אני שומעת את גבירתי מאחורי אומרת לי "את משרתת אנשים אחרים עכשיו?" ואני אומרת "לא גבירתי" ומתחילה לפחד ויורדת על הברכיים ואז אני רואה שהרצפה מלוכלכת ומלאה אבק ושערות וגבירתי אומרת "כמה זמן לא ניקית פה?" ואני מנסה להיזכר מתי ניקיתי ולא מצליחה ואז גבירתי מושכת אותי ביד ככה למעלה שאני אקום ואני מרגישה שהיא עוד מעט נותנת לי סטירה ואז התעוררתי.

התעוררתי והיה עוד מוקדם בבוקר והבית היה חשוך והלכתי להכין לעצמי קפה כי כבר לא יכולתי להירדם ולא יכולתי בעצם לעשות כלום. הייתי משותקת כזאת וישבתי עם הקפה לד המחשב וכל הזמן ראיתי בדמיון עוד את החלום ואת גבירתי כועסת עלי ופתאום ראיתי שהחדר שלי מלוכלך ואולי הגזמתי אבל באמת ראיתי אבק ושערות בכל פינה אז לקחתי את המטאטא והתחלתי לסדר ולנקות את החדר. כשאמא שלי התעוררה היא באה לחדר שלי ושאלה מה קרה לי ולמה אני מנקה כל כך מוקדם ואמרתי לה שסתם התעוררתי מוקדם והיא הלכה לאמבטיה ואחר כך חזרה ושאלה אם אני רוצה קפה ואמרתי לה שכבר שתיתי. היא התארגנה ויצאה ואני ניסיתי לכתוב ביומן ולשכוח מהחלום שהיה לי אבל לא הצלחתי להתרכז והיה לי ממש קשה לכתוב כי באמת כל הזמן עוד נזכרתי בחלום המוזר הזה וכל האנשים שהיו שם רצו לי בראש. אחר כך גבירתי התקשרה והלב שלי דפק כי עוד זכרתי אותה מהחלום כועסת אבל בטלפון היא דווקא היתה מאוד רגועה ונחמדה ושאלה מה שלומי ואיך עובר היום וסיפרתי לה שסידרתי את החדר ואז לא רציתי להסתיר ממנה וסיפרתי לה על החלום והיא הקשיבה ואמרה לי שאני קצת מדאיגה אותה ואני אמרתי שזה סתם חלום מבולבל כזה כי אולי אני מבולבלת בכל התקופה הזאת אחרי שהתרגלתי כבר להיות רק המשרתת שלה והיא אמרה שזה לא רק החלום אלא גם איך שהתמוטטתי אצלה בבית כשניקיתי ואני ניסיתי להסביר לה שזה באמת רק בגלל שאני מבולבלת ושאני מתגעגעת אליה ואז היא אמרה "בואי לכאן בצהריים ונאכל יחד" ואני נורא שמחתי ואמרתי "תודה גבירתי" ואז שתקתי וגם היא שתקה ולא רציתי לנתק ושאלתי אותה פתאום אם היא כועסת עלי והיא אמרה "מה פתאום למה שאני אכעס עליך?" ואמרתי לה שככה אני מרגישה והיא אמרה שזה רק החלומות והמחשבות שלי ואני יודעת שהיא שונאת שאני חולמת ונסחפת עם זה. היא שוב אמרה לי לבוא בצהריים ושנדבר ואז היא היתה צריכה ללכת ואני נכנסתי להתקלח והתלבשתי יפה וחיכיתי עוד קצת כי לא רציתי לצאת יותר מדי מוקדם ואז אבא שלי התקשר ושאל מה אני עושה ואמרתי לו שאני לא עושה כלום כי לא רציתי להתחיל לספר יותר מדי אבל אז הוא אמר שאם אני לא עושה כלום זה מצויין ושהוא יבוא לקחת אותי לארוחת צהריים ואני התחלתי לגמגם ולא ידעתי מה להגיד לו כי מצד אחד נורא רציתי להיפגש איתו ומצד שני כבר קבעתי עם גבירתי ואני לא יכולה להתקשר להגיד לה שאני לא באה כי אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה. הוא שאל מה הבעיה ואמרתי לו שכבר קבעתי לצהריים והוא שאל "עם מי? חברה?" ואני אמרתי שלא והוא כאילו לא שמע ואמר שאני יכולה להביא את החברה איתי וזה בסדר וזה התחיל להתבלבל לי בראש כמו החלום שהיה לי ואמרתי לו שזאת לא חברה והוא נשמע ממש מאוכזב והתחלתי לחשוב אם אולי אני אספיק גם לפגוש אותו אחרי הארוחה עם גבירתי ושאלתי מתי הוא חשב ללכת והוא אמר לי וניסיתי לחשוב אם אני יכולה להספיק ואמרתי לו שאולי אפשר ושאני אודיע לו ואחר כך ישר התחרטתי וחשבתי שזה יותר מדי לחוץ ואני לא יכולה למהר עם גבירתי ולהגיד לה שאני צריכה ללכת.

יצאתי ונסעתי לגבירתי וכל הדרך חשבתי על זה והסתכלתי על השעון וניסיתי לחשב איך אני אספיק אולי בכל זאת וכשהגעתי לגבירתי הייתי מזיעה מרוב שהלכתי מהר מהתחנה והיא אמרה לי לשטוף פנים ואני הלכתי לשטוף פנים ולסדר את השיער ואז חזרתי אליה והיא חיכתה לי בחדר שלה בעמידה וסגרה את הדלת אחרי ואז היא הלכה ונשענה ככה על השולחן שלה מקדימה והסתכלה עלי והלב שלי התחיל לדפוק רק מלראות אותה והרגשתי שאני מתחילה לרעוד ושהרגליים שלי נהיות חלשות וירדתי שם על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה אפילו שזה המשרד ושהיא יכולה לכעוס על זה אבל היא לא כעסה ואני המשכתי לחבק ככה ולנשק אותה ברגליים והיא התישבה על השולחן והורידה נעל אחת והרימה את הרגל לפנים שלי וליטפה עם הרגל את הפנים שלי ואני הרגשתי שכל העולם נעלם לי ושאני מקבלת צמרמורת מאיך שהרגל שלה נוגעת בי והתחלתי לרדוף אחרי האצבעות שלה עם הפה שלי. היא לא נתנה לי ללקק לה את האצבעות אלא התכופפה לידי וחיבקה אותי ולחשה לי "דאגתי לך קטנה שלי" ואני הסתכלתי עליה ונורא התרגשתי מזה ואמרתי לה "כל כך התגעגעתי אליך גבירתי" והיא אמרה "ניקית יפה את הבית אתמול" ואני אמרתי "תודה גבירתי" וככה היא חיבקה אותי עוד כמה דקות ואז היא אמרה "בואי נלך לאכול".

ישבנו בבית קפה ואכלנו והיא שאלה אותי על אבא שלי ועל אמא שלי ואיך אני מסתדרת והיא שאלה גם על החברה של אבא שלי וסיפרתי לה הכל והיא רצתה לשמוע שוב על החלום ואחר כך אמרה לי שוב שניקיתי יפה אתמול ושהפרחים שהבאתי מקסימים ואז אבא שלי התקשר ולא היה לי נעים לדבר איתו ככה כשגבירתי מחכה ואמרתי לו שכבר לא יצא לנו לאכול היום ביחד ושאני מצטערת שקודם חשבתי שאפשר והוא אמר שלא נורא ושנדבר ושאולי ניפגש בשבת. אחר כך גבירתי שאלה למה לא אמרתי לה שאבא שלי רצה לאכול איתי צהריים ואמרתי לה שהוא התקשר אחרי שכבר קבעתי איתה והיא אמרה לי שבתקופה הזאת אני צריכה להיות איתו ואמרתי לה שהוא פה כל החודש ואני לא יכולה ככה כל הזמן לרצות להיות עם כולם באותו זמן ואני לא מצליחה להחליט והיא ניסתה להרגיע אותי ואמרה שהיא מבינה את זה שקשה לי אבל לפעמים צריכים לקבל החלטות ולפעמים אנשים מתאכזבים ואי אפשר להיות בסדר עם כולם כל הזמן.

אחרי האוכל גבירתי היתה צריכה לחזור לעבודה ואני ליויתי אותה לחדר שלה והיא סגרה את הדלת ואמרה לי שאני צריכה לחזור הביתה ואני לא רציתי להפריע לה ואז היא משכה אותי ככה בשיער וקירבה אותי אליה ואמרה "למרות שהייתי מעדיפה שתפנקי אותי בבית" ואני אמרתי שגם אני רוצה את זה עכשיו הכי בעולם וזה נורא חסר לי והיא שאלה "היית רוצה עכשיו לפנק ולשרת אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלב שלי דפק והיא שאלה שוב "כן משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ובקושי יכולתי לנשום והרגשתי איך הרגליים שלי נהיות חלשות כאלה והיא עוד החזיקה אותי ואז היא הסתכלה בשעון ואמרה לי "לכי תכיני לי את האמבטיה" ואני לא האמנתי ושאלתי "באמת גבירתי?" והיא אמרה "כן משרתת שלי רוצי" ואז היא עזבה אותי ואני הלכתי מהר ונסעתי אליה הביתה. כשהגעתי ישר סידרתי את כל הבית והתחלתי ממש מהר לסדר את האמבטיה ולהכין שם הכל ונורא התרגשתי מאיך שגבירתי רצתה שאני אכין לה אמבטיה פתאום. אחר כך גם הכנתי את הקרמים והאציטון והלק בחדר שלי ליד המיטה וחשבתי שאני אעשה לגבירתי טיפול כמו בפעם שעברה ואז חיכיתי ונורא רציתי שהיא תבוא כבר וקיויתי שהיא לא שכחה אותי ושהיא לא אמרה לי להכין את האמבטיה סתם בצחוק.

בסוף היא הגיעה ואני פתחתי לה את הדלת והיא חייכה ונכנסה ואמרה "משרתת שלי הכל מוכן?" ואני אמרתי כן גבירתי והתכופפתי להוריד לה את הנעליים והיא שוב הרימה את הרגל וליטפה אותי ככה בפנים והפעם היא כן הכניסה את האצבעות לפה שלי ואז היא הלכה לכיוון האמבטיה ואני נשארתי קצת על הברכיים אבל אחרי שניה הלכתי אחריה והיא הסתכלה על הכל ואמרה "תמלאי אותה" ואני פתחתי את הברז וכיוונתי שיהיו מים נעימים והוספתי סבון וגבירתי בינתיים הורידה את החולצה ואת המכנסיים והסתכלה עלי וביקשה את היין שכבר הכנתי שם ונתתי לה לשתות והיא הדליקה גם סיגריה ואז היא התישבה על הקצה של האמבטיה עם רגל על רגל ואני ירדתי על הברכיים והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים עד שהמים באמבטיה יתמלאו. כשהאמבטיה היתה מלאה גבירתי ביקשה שאני אעזור לה להיכנס ואני עזרתי לה להוריד את החזיה והתחתונים והיא נכנסה לאמבטיה ואז היא שאלה אותי אם יש שוקולד בבית ואמרתי לה שאני אבדוק והלכתי לבדוק אבל לא היה. אמרתי לה שאין והיא נראתה מאוכזבת ואני הרגשתי לא נעים שלא הכנתי הכל למרות שהיה לי זמן ואז היא אמרה לי "לכי לקנות ותחזרי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ויצאתי ונעלתי את הדלת אחרי ורצתי ממש לקנות לה שוקולד. חזרתי ורצתי לאמבטיה והבאתי לגבירתי את השוקולד והיא חייכה ואמרה לי לפתוח את החבילה ואני פתחתי את החבילה ועדיין התנשמתי ככה מהריצה וקצת רעדתי והיא ביקשה שאני אגיש לה קוביה של שוקולד לפה ואני שמתי לה בזהירות את השוקולד בפה והיא סגרה את הפה על האצבע שלי ומצצה קצת ואמרה שזה טעים ואז היא ביקשה עוד יין ואני מזגתי לה. היא שתתה מהיין ואז אמרה לי לרחוץ אותה ואני התחלתי לרחוץ עם הספוג את הרגליים שלה ואז באמצע היא אמרה "תני לי עוד שוקולד" והידיים שלי היו רטובות ממים וסבון אז הלכתי על הברכיים מהר לנגב אותן ואז לקחתי עוד קוביה של שוקולד ושמתי לגבירתי בפה והיא חייכה ואז חזרתי לרחוץ את הרגליים שלה וככה המשכנו עוד וכל פעם היא ביקשה עוד שוקולד ואני ניגבתי את הידיים ונתתי לה ואז המשכתי לרחוץ אותה ואחרי כמה זמן היא אמרה לי לעמוד ואני עמדתי וחשבתי שאולי עשיתי משהו לא בסדר וניסיתי להיזכר מה והיא אמרה לי להוריד את הג'ינס ואני ישר הורדתי ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי להסתובב ואחר כך היא אמרה לי שאני יכולה לחזור לשבת והסבירה לי שהיא בדקה אם אני לא לובשת במקרה שוב תחתונים עם חורים ואני אמרתי לה שזרקתי את כל הישנים והיא חייכה וביקשה עוד שוקולד ועוד יין ואני הגשתי לה ואז היא קמה קצת והתישבה באמבטיה ואמרה לי לבוא מאחוריה ולעשות לה מסג' בכתפיים ואני התישבתי מאחוריה על הקצה של האמבטיה והתחלתי לעשות לה מסג' ולסבן לה את הגב והיא ביקשה יותר חזק וכיוונה אותי ככה ואז היא נשכבה חזרה ואמרה לי לשבת לידה ואני ישבתי והיא אמרה לי "את יודעת שגם כשאת לא כאן את כל הזמן איתי" ואני נורא שמחתי לשמוע את זה ואמרתי לה שגם היא כל הזמן בראש שלי ואני כל הזמן מתגעגעת אליה והיא אמרה "את רואה נכנסת לי ללב" ולא ידעתי אם היא אומרת את זה כי היא אוהבת להרגיש ככה או שהיא כאילו אומרת שעשיתי לה משהו לא טוב ושתקתי ואז היא אמרה "את ממשיכה להיות משרתת שלי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אל תשכחי את זה" ואני אמרתי "אני לא שוכחת גבירתי אף פעם אני שייכת לך" והיא חייכה ואמרה "יופי" וליטפה לי את הפנים עם היד הרטובה שלה והכניסה לי אצבע לפה ולא היה איכפת לי שיש שם סבון ושזה מר. היא שתקה קצת ואז אמרה לי "תראי אותך פרועה ככה ומלאה סבון" ואני הסתכלתי על עצמי ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "איך אני אציג אותך ככה לפני האורחים" ואני שאלתי "מה יש אורחים היום?" והיא צחקה ואמרה שלא ושאני אירגע ואז היא קמה ואמרה "מגבת" ואני רצתי והבאתי את המגבת שלה ועטפתי אותה וניגבתי אותה לאט והיא אמרה לי לא להתבייש לנגב גם במקומות אינטימיים והשתדלתי לא להתבייש ולא להיות נבוכה והיא בינתיים סידרה את השיער שלה ואז היא אמרה לי שהיא רוצה שאני אתקן את הלק שלה ואני אמרתי לה שהכנתי הכל כבר בחדר והיא שאלה מה זה הכל ואמרתי לה והיא אמרה שהיא רק רוצה לק ושזה יהיה בסלון ואני הלכתי להעביר את הדברים לסלון וכשחזרתי לאמבטיה להחזיר את הקרמים היא אמרה לי "תסדרי פה קצת" ואז היא יצאה ואני סידרתי מהר וניגבתי את הרצפה ובאתי מהר לסלון והיא כבר ישבה שם וחיכתה.

הורדתי לה את הלק ברגליים ושמתי חדש לאט והיא בינתיים עישנה ודיברה בטלפון ושמחתי שאני ככה משרתת אותה בזמן שהיא עושה דברים שהיא רוצה לעשות ולא כאילו שהיא מפסיקה הכל בשבילי ואחר כך עשיתי לה לק גם בידיים ופתאום חשבתי על זה שזה יום חמישי ושאולי היא רוצה שאני אישן שם למרות שמאז שאבא שלי בא היא אמרה שלא ניפגש כמו פעם והיום זה כאילו הכל היה בהפתעה ולא מתוכנן והחלטתי להיות אמיצה וכשסיימתי עם הלק שאלתי אותה "גבירתי אני יכולה לישון פה היום?" והיא הסתכלה עלי ואמרה לי "לא" וזה צבט לי בלב למרות שחשבתי שאולי היא לא תסכים והיא אמרה "את ישנה בבית בימים האלה ולא כאן" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אני מאוד נהנית היום אל תגרמי לי להתחרט" ואני אמרתי "סליחה גבירתי לא התכוונתי" והיא אמרה לי להמשיך עם הלק ואני אמרתי לה שסיימתי ולא רציתי להגיד לה את זה כי הרגשתי שהיא תגיד לי ללכת אבל באמת סיימתי ולא היתה לי ברירה והיא הסתכלה על הציפורניים שלה ואולי רציתי שהיא תגיד שהיא לא מרוצה ושאני אתחיל מהתחלה אפילו שהיא תכעס אבל אני אוכל להישאר ואז היא שאלה מה השעה והסתכלתי על השעון ואמרתי לה והיא שאלה אם הבית מסודר וידעתי כבר שכשהיא שואלת ככה זה כשהיא רוצה שאני אלך ואמרתי לה שהכל מסודר והיא משכה אותי אליה וחיבקה אותי ונישקה אותי בראש ואמרה לי "לכי תתלבשי" ואני קמתי והלכתי להתלבש וסידרתי את השיער וחזרתי אליה והיא שאלה פתאום "היית רוצה לארח פה את ההורים שלך יחד?" ואני הייתי נורא מופתעת ולא ידעתי מה לענות והיא ראתה שאני ככה ואמרה "תחשבי על זה אל תעני לי עכשיו" ואני הבטחתי לה שאני אחשוב אבל ידעתי שזה לא תלוי רק במה שאני רוצה והיא אמרה לי ללכת הביתה ולנוח ואני אמרתי לה תודה ענקית על זה שהיא הזמינה אותי ככה ונתנה לי לשרת אותה והיא חייכה ואמרה "משרתת שלי את מדהימה" ואני אמרתי שוב תודה ואז הלכתי.

כל הערב חשבתי על זה אם אני רוצה לארח את ההורים שלי ביחד אצל גבירתי וידעתי שאולי זה יהיה לי יותר מדי ואני לא אצליח ומצד שני חשבתי איך כבר עשיתי דברים יותר מביכים וקשים אבל בכלל לא הייתי בטוחה ששניהם ירצו ושהם יסכימו להיות ביחד כי כבר הצעתי לאמא שלי שנלך לארוחה במסעדה יחד וראיתי שהיא מתחמקת ולא רוצה ואז חשבתי שאולי זה באמת הפתרון הכי טוב שנלך לגבירתי ושלא יהיה להם נעים להגיד לא ואפילו שהיא תהיה שם עדיין אני ארגיש כמו שרציתי שאנחנו משפחה וגם באותו זמן אני ארגיש שאני משרתת של גבירתי וזה אולי יהיה הדבר הכי שלם בשבילי.