אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 18 שנים. 3 בינואר 2006 בשעה 7:07

קמתי בבוקר ונזכרתי בכל מה שהיה אתמול ואיך ששירתתי את גבירתי אצלי בחדר ופתאום הכל חזר אלי ונהיה כאילו חי כזה וכאילו זה קרה ממש עכשיו והתחלתי קצת לרעוד ולהרגיש שקר לי. שתיתי קפה וישבתי עם המחשב קצת ואהבתי את השקט בבית ואת זה שאני יכולה לחשוב את כל המחשבות שלי בלי שאף אחד יפריע לי והיה נדמה לי אפילו שאני עדיין יכולה להריח את הריח של גבירתי בחדר. אחר כך התקשרתי לאבא שלי והזכרתי לו שאני באה אליו בערב ונדליק נרות והוא אמר שהוא כבר מחכה לזה ושאל מתי לבוא לקחת אותי ואמרתי לו שאני אולי אגיע לבד כי לא רציתי שהוא כל פעם יבוא ככה וגם לא ידעתי מתי בדיוק אני ארצה ללכת ומה עוד אני אעשה כל היום. אחר כך חשבתי להתקשר לטלי ולהיפגש איתה אבל פתאום הרגשתי שדווקא טוב לי להיות לבד ובשקט ובעצם לא רציתי שיהיה לי יום עמוס כזה ואני ארוץ ממקום למקום ושאולי כדאי לי להישאר לבד ולתת לראש שלי לנוח קצת למרות שלא ממש יכולתי לתת לו לנוח כי כל הזמן היו לי מחשבות על יום חמישי וחזרתי בראש על כל התוכניות של מה שאני אכין ואיך זה יהיה שם כי רציתי שזה יהיה מושלם ושיצא הכי טוב שאפשר. אחר כך התקלחתי והמשכתי לחשוב על הכל באמבטיה למרות שניסיתי להירגע ולחשוב על דברים אחרים ואחרי שיצאתי מהאמבטיה החלטתי שאני אשקול את עצמי ושככה אני אעשה כל יום שלישי וזה יהיה היום הקבוע שאני בודקת את הדיאטה שלי. ראיתי שהצלחתי לרדת קילו אחד וזה נחשב טוב כי אמא שלי אמרה לי שבדיאטה הזאת לא מורידים בבת אחת הרבה אבל רציתי כבר להרגיש שאני יורדת יותר וניסיתי לחשוב מה אכלתי כל השבוע ואיפה לא הייתי בסדר ומה אפשר לשפר וישבתי גם עם הדף שאני רושמת עליו את כל מה שאני אוכלת וחשבתי על הכל וגם המשכתי את הדף הזה שיהיה מקום לימים הבאים וניסיתי לחשוב מה אני יכולה לאכול בכל יום.

בצהריים גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי ואיך אני מבלה וסיפרתי לה על זה שירדתי קילו והיא שמחה ואמרה שהיא מאוד גאה בי ושזה טוב מאוד ואמרתי לה שהייתי רוצה לרדת יותר והיא אמרה שאני צריכה להיות סבלנית ולהתמיד ולא לצפות שבבת אחת אני אוריד את הכל והכי חשוב שאני אמשיך לאכול מסודר ומלא ולא ארעיב את עצמי ואז היא שאלה אם אכלתי כבר צהריים ואמרתי לה שלא וקיויתי שהיא לא תכעס עלי וקיויתי גם שהיא תגיד לי שנאכל ביחד למרות שידעתי שאין הרבה סיכויים שזה יקרה. היא לא כעסה אבל היא אמרה לי לא לשכוח לאכול ושאלה אם אני רעבה ואמרתי לה שקצת והיא אמרה שעדיף שאני יאכל עכשיו כשאני לא מאוד רעבה ושאני לא אחכה ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי כבר למקרר לראות מה יש לאכול עוד כשהייתי איתה בטלפון וראיתי שכל מה שיש זה את החמין של סבתא שלי שזה אוכל מאוד משמין והיה גם אורז לבן וגבירתי רצתה לשמוע שאני מכינה לעצמי את האוכל ושמתי בצלחת קצת מהחמין ויותר אורז למרות שגם זה משמין ורציתי לזכור לבקש מאמא שלי להכין ירקות מבושלים.

אחרי האוכל שתיתי קפה בחלון והיתה שמש נעימה ופתאום רציתי לצאת ולהסתובב קצת בחוץ. הלכתי בלי לדעת לאן וסתם הסתובבתי ברחוב והסתכלתי קצת על חנויות וחשבתי לקנות מתנה לגבירתי כדי להודות לה על כל מה שהיא עושה בשבילי אבל לא ידעתי מה לקנות וככה עמדתי מול חנות אחת והתחלתי לשחזר בראש את כל מה שעברתי מאז שהתחלתי להיות משרתת שלה ונזכרתי בכל הדברים שהיא אמרה לי ובכל מה שהיא לימדה אותי וחלק מהדברים כבר לא היו זיכרון כל כך ברור וחשבתי על זה שטוב שיש לי את היומן שאני יכולה לחזור ולקרוא אותו ולהיזכר גם בפרטים ופתאום נורא רציתי לקרוא אותו שוב וחזרתי הביתה מהר וישבתי עם המחשב וקראתי כמעט את הכל מהתחלה ונזכרתי בדברים ולפעמים כשקראתי ממש עלו לי דמעות או שקיבלתי צמרמורת כי כאילו זה היה שוב אמיתי וחי וזה היה נורא מעניין לקרוא ככה ולראות דברים שקרו פעם ושהיום אני אולי מבינה אותם יותר טוב ואיך שהייתי בהתחלה מבולבלת ולא ידעתי דברים אבל הרגשתי ממש טוב שהרצון שלי וההרגשה שלי לה השתנו כל הזמן ואני היום רוצה להיות משרתת של גבירתי בדיוק כמו בהתחלה ואולי אפילו יותר וחשבתי על איך שהיא שינתה אותי לטובה ואיך שהייתי פעם לפני שהיכרתי אותה כל כך שונה ממה שאני עכשיו וממש הרגשתי שנולדתי מחדש.

קראתי ככה וחשבתי די הרבה זמן וממש לא הרגשתי איך הזמן עובר ואז אמא שלי כבר חזרה וחשבתי שהיא חזרה מוקדם יותר מהרגיל אבל הסתכלתי על השעון וראיתי שזאת השעה שהיא תמיד חוזרת ורק אני נסחפתי עם הקריאה. ישבתי עם אמא שלי ודיברנו קצת והיא שאלה מה עשיתי כל היום ואמרתי לה שנשקלתי ושירדתי קילו והיא שמחה ואמרה שהיא מאוד גאה בי שאני מצליחה לבד ככה ושיש לי משמעת עצמית ואז נזכרתי גם וביקשתי ממנה לעשות ירקות מבושלים כי כל האוכל שיש בבית נורא משמין וקשה לי עם זה והיא אמרה שוב ככה "מה נעשה עם כל החמין הזה" ולא היה לי נעים כי ידעתי שבסוף לא נאכל הכל ואולי נזרוק חלק אבל נזכרתי גם שגבירתי אמרה לי שאני לא צריכה לאכול דברים רק בגלל שלא נעים לי מאנשים ושאני צריכה להיות חזקה ולהחליט מה אני אוכלת ומתי ולדאוג לעצמי. אמא שלי אמרה שהיא תכין לי את הירקות מחר כי היא צריכה לקנות אותם ואני אמרתי לה שזה בסדר ואז היא שאלה אם אני עובדת מחר ואמרתי לה שכן ושזה היום של הנקיון והיא חייכה וחזרה על הביטוי הזה "היום של הנקיון" ונראה לי שזה מצא חן בעיניה כמו שגם אני אוהבת שיש לי ימים קבועים לדברים. אחר כך דיברנו שוב על יום חמישי ואמא שלי אמרה שאני לא אשתגע עם הכנות שם וזאת לא סעודה ואמרתי לה שזאת לא סעודה אבל יהיה אוכל וכיבוד ושאני אוהבת לארח ככה ולהרגיש שהאורחים מרוצים ומקבלים את הכל והיא שאלה פתאום אם הרבה פעמים יוצא לי לארח אצל גבירתי אנשים ואמרתי לה שלפעמים באה רק חברה שלה אבל כבר היו פעמים שבאו עוד אנשים בערב או שהיתה הארוחה הזאת בשבת שהיתה ממש ארוחה מפוארת כזאת ומכובדת ואמא שלי ליטפה אותי ככה ושאלה אם זה לא קשה לי ואמרתי לה שזה גורם לי להרגיש ממש טוב כשאני מארחת ככה ושאני אוהבת את זה והיה חשוב לי שאמא שלי לא תחשוב שאני סובלת בעבודה אבל גם לא אמרתי את זה סתם כי באמת ככה אני מרגישה.

אמרתי לאמא שלי שאני הולכת לאבא שלי בערב והיא אמרה שאני אהנה ושאני אמסור ד"ש וזה היה מוזר שהיא אמרה את זה ואז היא שאלה אם אני והיא נדליק גם נרות ביחד לפני זה ואמרתי לה שכן והסתכלתי על השעון ואמרתי לה שאפשר להדליק כבר ועברנו לסלון וסידרתי את הנרות בחנוכיה ואמא שלי הסתכלה עלי וחייכה כשעשיתי את זה ואז בדיוק היה טלפון ואמא שלי ענתה וחשבתי שזה אבא שלי אבל זאת היתה חברה של אמא שלי ושמעתי שאמא שלי מזמינה אותה ושמחתי שאמא שלי לא תהיה לבד כי היא לא נפגשת הרבה עם חברות ותמיד כשאני הולכת אני מרגישה קצת לא נעים שהיא לבד בבית. חיכינו לחברה שלה כדי שנדליק נרות יחד ובינתיים דיברתי עם אבא שלי ושאלתי אם הוא כבר בבית ומתי לבוא והוא אמר שהוא בדיוק יוצא מהמשרד והציע שבכל זאת הוא יאסוף אותי בדרך כי זה כבר לא טירחה כמו שחשבתי בהתחלה והוא ממילא במכונית והסכמתי וקיויתי רק שהחברה של אמא שלי תבוא מספיק מהר. היא באמת הגיעה אחרי כמה דקות והדלקנו נרות ושרנו קצת ואז היא ישבה לדבר עם אמא שלי ואני הלכתי לחדר להתארגן וחשבתי גם להכין כבר את התיק למחר אבל אז אבא שלי התקשר ואמר שהוא למטה וכבר לא היה לי זמן אז ירדתי.

כשהגענו לבית של החברה שלו ראיתי שהיא כבר הכינה הכל על השולחן בסלון גם את החנוכיה וגם שתיה וסופגניות מכל מיני סוגים וחשבתי ישר על הדיאטה שלי ועל זה שעכשיו בגללה אני יכולה להעלות חזרה את כל מה שהורדתי כי היא כזאת משועממת וכל מה שיש לה בראש זה להאכיל אותי כל הזמן ולא להבין כמה זה קשה לשמור על דיאטה כשכל הזמן מגישים לי סופגניות ואוכל משמין. דיברנו קצת והפעם דווקא היא לא דיברה הרבה כל כך בהתחלה ובעיקר שאלה אותי כל מיני שאלות על העבודה שלי ולמרות שהיא החברה של אבא שלי הרגשתי קצת לא נעים להתחיל לספר לה הכל כי בכל זאת היא עדיין קצת זרה ואני לא צריכה להתחיל להיפתח לפניה בדברים שאפילו להורים שלי אני לא מספרת עד הסוף. אחר כך הדלקנו נרות ואבא שלי שר את הברכות וראיתי שהוא די מתרגש מזה ויש לו גם קול יפה כזה כשהוא שר ואחר כך המשכנו קצת לשיר שירי חנוכה ולא הייתי נבוכה מזה כמו בשנים הקודמות שזה נראה לי ילדותי ולא מתאים ופתאום רציתי את זה כי זה עשה אווירה כזאת משפחתית וגם למדתי כבר לא להיות נבוכה כל כך מדברים שאני רוצה אותם באמת ומרגישה נוח איתם וכששרנו פתאום חשבתי על גבירתי בגלל זה ודמיינתי אותה שם ואחר כך דמיינתי שוב את איך שזה יהיה ביום חמישי ועשיתי בראש סדר כזה של מה שיהיה עד אז ואיך אני אנקה מחר ואז אני אבוא ביום חמישי ואתכונן לאירוח והתחלתי ממש להתרגש מזה ואז באמצע שחשבתי על כל זה החברה של אבא שלי התחילה לחלק לנו סופגניות בצלחות וממש הרגשתי שהיא מכריחה אותי לאכול וששוב אני אשמין רק בגלל שלא נעים לי אבל באמת לא יכולתי להתאפק וזה נורא קשה כשהסופגניות ככה מול הפנים כל הזמן והחלטתי שאני יאכל רק אחת וזהו ובאמת אכלתי אחת ושתיתי דיאט קולה וישר חישבתי את הנקודות עם מה שאכלתי בצהריים וידעתי שזה יוצא הרבה ואמרתי לעצמי שזה יום אחד כזה ושמחר כבר אני אשמור יותר ושאני לא אתן לזה לקלקל את הדיאטה שלי עכשיו.

ישבנו עוד קצת ודיברנו ואמרתי שאני לא רוצה לחזור מאוחר כי אני עובדת מחר כל היום ופתאום אבא שלי התישב לידי קרוב וחיבק אותי ממש חזק ונתן לי נשיקה ואמר "את יודעת שאת מקסימה?" ואני אמרתי תודה והוא אמר "אף פעם אל תתני לאף אחד להגיד לך אחרת" ואני אמרתי לו שאף אחד לא אומר לי אחרת וחשבתי אחר כך שאולי זה היה שחצני להגיד את זה אבל התכוונתי שאני פשוט לא רוצה להתקרב לאנשים שלא מעריכים אותי ולא נותנים לי הרגשה טובה עם עצמי ואני מקווה שהוא הבין את זה ככה. הוא הסיע אותי הביתה והזכרתי לו שוב את יום חמישי והוא אמר שהוא כבר מחכה לזה ושמחתי ואמרתי לו שגם אני ולפני שעליתי הביתה הוא נישק אותי שוב. בבית אמא שלי עוד ישבה עם החברה שלה והיא התפלאה שחזרתי מהר והסתכלתי על השעון ואמרתי לה שזה לא היה כל כך מהר והיא אמרה שעוד די מוקדם ושאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שהכל מצוין ואני רק רוצה לישון מוקדם כי אני עובדת מחר וראיתי שהחברה שלה מסתכלת עליה ככה ושאחר כך היא תשאל במה אני עובדת ומה כל כך חשוב לי לקום מוקדם אבל עדיף אולי שהיא תסביר את זה ושאני לא אצטרך לשבת שוב ולדבר על זה עם מישהי שאני לא מרגישה לגמרי נוח איתה וצריכה לחשוב כל הזמן מה אני אומרת ומה לא ואז הלכתי לחדר והתארגנתי והלכתי לישון אפילו בלי לפתוח את המחשב שוב והרגשתי איך המיטה לאט לאט מתחממת עד שנרדמתי.

לפני 18 שנים. 2 בינואר 2006 בשעה 6:39

קמתי בבוקר מוקדם ולא יכולתי להמשיך לישון וכל הזמן עוד חשבתי על מה שהיה אתמול ואיך שפגעתי בגבירתי ושהייתי לא בסדר עם זה וחיכיתי שהיא תתקשר אפילו שלא היה לי נעים ממנה כי היה לי חשוב להגיד לה איך אני מרגישה ולבקש סליחה והרגשתי שכל זמן שהיא לא מתקשרת היא כאילו כועסת עלי או עדיין עצובה כזאת מאתמול. שתיתי קפה וניסיתי לכתוב קצת אבל לא יכולתי להתרכז ובסוף כשגבירתי התקשרה ישר נפלתי על הברכיים ונשענתי עם הראש על המיטה ואמרתי לה שאני מבקשת סליחה על אתמול והיא לא הבינה על מה אני מדברת ושאלה מה קרה ואמרתי לה שאני מרגישה כל כך לא נעים והיא שאלה למה ואמרה לי להסביר לה ואמרתי לה את זה שאכלתי את הסופגניה והרגשתי לא נעים בגלל שאצלה לא רציתי לאכול וסיפרתי לה את כל מה שאני מרגישה בקשר לזה והיא אמרה שהיא לא מבינה למה חשבתי שאני פוגעת בה והסברתי לה שוב והיא אמרה "אבל אני נתתי לך את הסופגניות ואמרתי לך בפירוש שזה לך ולאמא שלך" ואמרתי לה שזה נכון אבל כשהייתי אצלה לא הסכמתי בגלל הדיאטה ופתאום בבית כן אכלתי וזה לא ששיקרתי כי אני באמת מנסה לשמור על הדיאטה ולא רציתי לאכול ובבית לא הצלחתי להתאפק וגבירתי הקשיבה ואז אמרה לי שזאת הבחירה שלי ושאני צריכה להיות שמחה עם הבחירה שלי ושאני לא יכולה לאכול אצל כל אחד רק בגלל שלא נעים לי ומבחינתה זה בסדר גמור והיא לא נפגעה ולא נעלבה מזה ואמרתי לה תודה על זה אבל עדיין הרגשתי קצת לא נעים ואז גבירתי אמרה לי שהיא דווקא מאוד שמחה שאני יודעת לבחור ושאני לא נכנעת לכל פיתוי וזה מראה שאני חזקה ואמרתי לה תודה שוב והיא אמרה עוד פעם "את ילדה חזקה את מבינה את זה?" ואני אמרתי שאני לא יודעת והיא אמרה "תראי אותך את בחרת בעבודה שלאנשים אחרים אין אפשרות אפילו להבין אותה ואת גאה בעבודה הזאת ושמחה. את עושה דיאטה לבד ובוחרת מה לאכול בעצמך ושומרת על עצמך ואת בוחרת עם מי להיות במשפחה שלך במצב שהוא מאוד קשה" ואני אמרתי לה שאני מנסה לעשות את כל זה אבל לא תמיד מצליחה והיא אמרה שאני מצליחה יותר ממה שאני חושבת ושאני חזקה יותר ממה שאני חושבת ואז היא אמרה לי "משרתת שלי" ואני אמרתי ישר "כן גבירתי" והרמתי את הראש כאילו היא מדברת איתי ממש בחדר והיא אמרה "איך את מרגישה כשאני קוראת לך משרתת?" והשאלה שלה הפתיעה אותי אבל לא חיכיתי שניה וישר ידעתי את התשובה כי אני כל הזמן מרגישה את זה בבטן ואמרתי לה שאני מרגישה הכי טוב בעולם כשהיא קוראת לי ככה ושאני מרגישה שזה מה שאני צריכה להיות וזה טוב לי ועושה אותי מאושרת ואז היא אמרה "עכשיו תנסי להסביר את זה לאנשים שמכירים אותך" ואני חשבתי לרגע שהיא באמת מתכוונת שאני אסביר ואמרתי לה שאני לא יכולה והיא אמרה "אני יודעת שאת לא יכולה ואת גם לא צריכה. הם לא חייבים להבין אבל הם חייבים לכבד את זה כמו שאת מכבדת אותם על הבחירות שלהם וכמו שאני מכבדת את זה שאת חלק ממשפחה ולא רק המשרתת שלי" וזה נורא ריגש אותי ואמרתי לה תודה והרגשתי שהיא ממש מלמדת אותי על עצמי וירדו לי ממש דמעות על המיטה וגבירתי שתקה קצת ונתנה לי לחשוב ולבכות ואז היא אמרה לי "משרתת שלי את שם?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "יופי. אז תתכונני אני מגיעה עוד שעה" והראש שלי קפץ כאילו מישהו נגע לי ישר בלב ואמרתי "באמת?" והיא אמרה "כן. נאכל צהריים יחד" ואני אמרתי לה שאני כבר מכינה את הבית והיא צחקה ואמרה "אל תשתגעי אני באה רק לקצת" ואמרתי לה תודה.

סידרתי מהר את החדר שלי ואת כל הבית והוצאתי גם מאפרה מהארון וטיטאתי מהר את הבית שלא יהיה מלוכלך כשגבירתי באה ורחצתי את הכלים שהיו בכיור ואז בדקתי איזה אוכל יש במקרר והיה שם עוד די הרבה מהחמין של סבתא שלי וקיויתי שגבירתי תאהב את זה וחשבתי גם מה להכין לה אם היא לא תרצה את החמין ואז סידרתי את עצמי קצת באמבטיה והחלפתי בגדים והלב שלי נורא דפק. גבירתי באה ודפקה בדלת ואני פתחתי לה והיא נכנסה ועמדה בכניסה ואמרה שיש גשם ושהיא לא רוצה ללכלך את הבית עם הנעליים ואני ישר התכופפתי והורדתי לה את הנעליים ושמתי בצד וגם נתתי לה נשיקה על כל כף רגל והיא נכנסה וישבה בסלון ושאלה אם אפשר לעשן פה ואמרתי לה שברור שכן ורצתי להביא לה את המאפרה וישבתי על הרצפה לידה וחשבתי שזה יהיה מוזר לשבת ככה בבית שלי אבל זה היה לי הכי טבעי בעולם כי זאת גבירתי וככה אני מרגישה שאני צריכה להיות לידה. דיברנו עוד על מה שהתחלנו לדבר בטלפון ואמרתי לה שהיא צדקה ושיש דברים שאני לא מבינה כמו החברה של אבא שלי או כל מה שטלי מרגישה או איך שאמא שלי מתנהגת לפעמים ואמרתי לגבירתי שבדרך כלל אני מתעצבנת מדברים כאלה והיא אמרה שאני לא צריכה להתעצבן אלא לקבל אותם ושבדיוק על זה היא דיברה ושאם אני אראה להם שאני מכבדת ומבינה אותם אז גם הם יבינו אותי ויכבדו אותי וכל כך הערצתי אותה על כל החוכמה שלה והשקט שלה ואיך שהיא רואה דברים נכון ורגוע ונצמדתי לרגליים שלה ורציתי להישאר ככה לנצח.

אחרי כמה דקות גבירתי אמרה "משרתת" ואני קיבלתי צמרמורת מזה במיוחד בגלל שזה היה בבית שלי ובמיוחד אחרי כל מה שדיברנו ושאמרתי לה בטלפון שאני אוהבת שהיא קוראת לי ככה ואמרתי "כן גבירתי" ושמחתי שאני יכולה לענות לה ככה והיא אמרה "מה יש לאכול?" ואני אמרתי לה שיש חמין שסבתא שלי הכינה ושאלתי אם היא אוהבת את זה והיא אמרה שחמין זה נהדר וביקשה שאני אכין לה ואני הלכתי למטבח והיא באה אחרי והכנתי לה צלחת וגם לי וחיממתי קודם לה והיא אמרה שזה נהדר ושמחתי שהיא אוהבת את זה וככה ישבנו ואכלנו ובסוף כמעט התחלתי לשטוף כלים רק מההרגל שלי כשאני ליד גבירתי אבל היא ביקשה קפה והכנתי לה ואז היא הלכה קצת בבית והסתכלה על דברים ואז היא נכנסה לחדר שלי והתישבה על המיטה וליטפה ככה את השמיכה ושמחתי שסידרתי את החדר והבאתי לה את המאפרה וישבתי שם על הרצפה ועשיתי לה מסג' ברגליים כשהיא שתתה קפה ועישנה וזה נורא ריגש אותי שאנחנו ככה אצלי בחדר והרגשתי שאני ממש מארחת אותה ושאני מודה לה שהיא מסכימה להתארח אצלי ושזה ממש גורם לי להיות גאה בעצמי. דיברנו תוך כדי המסג' על הדיאטה שלי וגבירתי שאלה איך הולך לי ושאלתי אותה אם היא רוצה לראות את הדף שאני רושמת מה אכלתי אבל היא אמרה שהעיקר שאני מקפידה לרשום ולשמור והיא סומכת עלי ולא צריכה לראות את זה ואני הרגשתי נוח ונעים והעזתי לשאול את גבירתי מה לגבי כל השבוע והיא צחקה ואמרה "כל השבוע? מה כבר נשאר?" ואמרה לי שהערב אני עם אמא שלי ומחר אני חופשיה כל היום ומדליקה נרות אצל אבא שלי בערב וביום רביעי אני מנקה ומכינה עוגה וכשהיא הגיעה ליום חמישי היא משכה את השיער שלי ככה שאני אסתכל עליה ואני עצרתי רגע את המסג' והיא אמרה "ביום חמישי זה היום הגדול שלך. את מתרגשת?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "מותר לך להתרגש אבל תזכרי שזה היום שלך לגמרי ואני לא רוצה שתהיי מתוחה. אני לא גבירתך ביום הזה אלא מתארחת ביחד עם ההורים שלך" ואני אמרתי "כן גבירתי" ובלעתי את הרוק עם קצת דמעות של התרגשות והיא אמרה שאני אבוא אליה מתי שאני חושבת שצריך ביום חמישי ואני אכין חנוכיה ואקנה סופגניות וכיבוד ואני הקשבתי לכל מה שהיא אמרה וחיבקתי את הרגליים שלה ואמרתי לה המון תודה על זה ועל כל מה שהיא עושה בשבילי ואז היא ליטפה לי את הראש והרימה אותי קצת ונישקה אותי ואמרה שהיא צריכה כבר לחזור למשרד ואני הבאתי את הנעליים שלה ושמתי לה אותן על הרגליים והיא אמרה שזה עושה קצת ליכלוך ואמרתי לה שאני אנקה כשהיא תלך ובדלת עוד פעם היא חיבקה אותי ואז היא הלכה.

לקח לי כמה דקות להתאושש מזה ולהירגע ואז באמת טיטאתי את החדר שלי וניקיתי עם סמרטוט גם אותו וגם את הכניסה ושטפתי את הכלים ואת המאפרה והדלקתי דוד שיהיו מים חמים וכתבתי ביומן בינתיים ואז הלכתי להתקלח ואמא שלי הגיעה כשהייתי עוד באמבטיה וצעקה לי שלום מאחורי הדלת וכשיצאתי היא שאלה אם לא עבדתי היום ולא ידעתי איך בעצם לענות לה ובסוף אמרתי לה שגבירתי באה לכאן לצהריים ואמא שלי היתה ממש מופתעת ושאלה מה היא עשתה כאן ואמרתי לה שסתם דיברנו על מה שיהיה ביום חמישי וכיבדתי אותה בחמין של סבתא ואמא שלי דווקא שמחה ואמרה שממילא החמין הזה לא נגמר פה ואמרה שחבל שהיא לא ידעה שהיא באה כי היא היתה חוזרת מוקדם לפגוש אותה וחשבתי בלב שמזל שזה לא היה ככה ושהייתי יכולה להיות לבד עם גבירתי ולהרגיש חופשיה ואת ההרגשה המיוחדת הזאת של לשרת אותה כאן בבית. אחר כך אמא שלי גם התקלחה ואני דיברתי עם אבא שלי ואמרתי לו שאני רוצה שמחר נדליק נרות בערב ביחד והוא נורא שמח שזה בא מיוזמתי והזכרתי לו גם על יום חמישי. הדלקתי נרות עם אמא שלי ואפילו שרנו קצת שירים והיה מאוד רגוע לשבת ככה יחד ולראות טלויזיה ולהסתכל על הנרות והלב שלי דפק כל פעם שנזכרתי בשיחה עם גבירתי ובאיך שהיא היתה פה ושירתתי אותה וכל הערב הייתי קצת מרחפת כזאת וככה גם הלכתי לישון עם חיוך.

לפני 18 שנים. 1 בינואר 2006 בשעה 7:22

בבוקר גבירתי התקשרה ואמרה שאין לה הרבה זמן אבל היא רוצה להזכיר לי שאני אעשה קניות ואני אמרתי לה שאני זוכרת והיא שאלה איך אני אגיע כי יש גשם ובדיוק כשהיא אמרה את זה התחיל ממש ברד ודפק על החלון שלי ואמרתי לה שאני אסתדר וחשבתי שהיא תתחיל להגיד לי להתלבש חם ולקחת מטריה וכל מיני כאלה אבל היא רק אמרה "טוב אני סומכת עליך" ואז היא היתה צריכה ללכת. המשכתי לשתות את הקפה והתארגנתי וחיכיתי שאולי הגשם קצת יפסיק ואני אוכל לצאת אבל הגשם לא הפסיק ובסוף ראיתי שאין ברירה ומתחיל להיות מאוחר אז לקחתי מטריה ושמתי גם כובע צמר ויצאתי. התחלתי ללכת לתחנת אוטובוס אבל הגשם היה נורא חזק והיה לי קר וגם היה מאוחר כבר ולא רציתי לבזבז זמן אז בסוף לקחתי מונית והנהג נסע די לאט בגלל הגשם ורציתי להגיד לו שיסע מהר כי אני ממהרת אבל ידעתי שאני לא יכולה להגיד לו איך לנסוע.

הגעתי לבית של גבירתי והורדתי את הנעליים בכניסה כדי לא לעשות סימנים בבית ואז ראיתי את הרשימה שהיא הכינה וגם בדקתי עוד קצת מה חסר בבית וראיתי שבאמת אני צריכה לבשל וקיויתי שגבירתי תשמח והחלטתי להכין מרק ירקות כי זה מתאים לחורף וצלי בשר עם תפוחי אדמה ושום וגם אורז עם עדשים וידעתי שזה הרבה בישול אבל רציתי ככה להכין הרבה כי כשראיתי שאין כלום במקרר הרגשתי ממש לא נעים עם זה כי עכשיו זה התפקיד שלי לבשל לגבירתי ואני צריכה לפצות אותה על זה שלא היה אוכל מוכן.

הלכתי לסופר בגשם וקניתי את כל מה שצריך וביקשתי משלוח אבל את הדברים שקשורים לבישול לקחתי בעצמי וחשבתי על זה שגבירתי לא תיכעס כי זה לא הרבה לסחוב וזה בעצם רעיון טוב כי אני אחסוך זמן ואוכל להתחיל לבשל ישר כשאני חוזרת. כשחזרתי שוב הורדתי את הנעליים בחוץ ושמתי את המטריה באמבטיה וניגבתי את הכניסה והמסדרון כי קצת טיפטפו ממני מים שם והבגדים שלי היו רטובים אז הורדתי את הסוודר ואת המכנסיים והחלטתי שאני אהיה רק עם החולצה שמתחת ככה אבל היה לי קר אז לקחתי את התנור מהחדר ושמתי אותו במטבח. עברתי בבית וסידרתי אותו ולא יכולתי לפתוח חלונות ולאוורר כי כל הזמן היה גשם בחוץ אבל זה דווקא נתן הרגשה טובה כזאת של בית חם ומוגן כזה כשבחוץ חורף ואהבתי את זה. אחר כך התחלתי לבשל ועשיתי את המרק עם המון ירקות חתוכים לקוביות קטנות ובאמצע לא הייתי בטוחה פתאום והתקשרתי לאמא שלי והיא הסבירה לי והיא גם שאלה אם לבשתי חם ואיך הגעתי ואם לא נרטבתי בגשם ואם לא קר לי וזה היה קצת מצחיק כי היא לא ידעה שאני חצי ערומה כשאני מדברת איתה אבל לא היה לי קר כי הייתי ליד התנור והגוף שלי התחמם גם מהעבודה. כשהמרק התבשל התחלתי להכין את שאר הדברים ואז חיכיתי שהכל יהיה מוכן ולא היה לי מה לעשות וסידרתי עוד קצת את הבית כי אני לא יכולה עם ההרגשה הזאת שאני לא עושה כלום ואני חייבת לבדוק כל הזמן שאני לא שוכחת כלום ומזל שעשיתי את זה כי ככה נזכרתי להדליק את הדוד שיהיו מים חמים.

אחר כך אבא שלי התקשר ואמרתי לו שאני בעבודה והוא אמר שהוא לא רוצה להפריע ושהוא רוצה רק לשאול מה שלומי ושאל מה אני עושה ואמרתי לו שאני מבשלת והוא מאוד התפעל מזה ושאל מה אני מבשלת ורציתי לספר לו כדי שישמח ויהיה גאה בי אבל מצד שני גם היתה לי הרגשה לחוצה כזאת שאני מדברת איתו בזמן העבודה ופחדתי שגבירתי תגיע פתאום ותראה שאני ככה בטלפון ולא היה לי נעים. ואז אבא שלי אמר "יש כאן מישהי שרוצה לדבר איתך" ואני שאלתי מי והתחלתי לחשוב מי זאת יכולה להיות וישר חשבתי על גבירתי כי כל השיחה היא היתה בראש שלי כי חשבתי שהיא יכולה לחזור פתאום אבל הוא העביר את הטלפון וזאת היתה טלי והיא היתה נורא שמחה ואמרה לי שהיא מתחילה לעבוד שם ואמרה לי המון פעמים תודה על זה שדיברתי ככה עם אבא שלי וסידרתי לה את זה ואני אמרתי לה שאני נורא שמחה בשבילה ושאנחנו צריכות לחגוג את זה בהזדמנות אבל אני לא יודעת אם יצא לי השבוע כי אני עוד לא יודעת מתי אני עובדת וביום חמישי אני מארחת את ההורים שלי אצל גבירתי ואני יודעת שכל השבוע הזה יהיה לחוץ לי בגלל זה. טלי אמרה שזה בסדר ושהיא גם לא רוצה להפריע לי בעבודה ככה ושהיא רק רצתה לספר לי ואמרה לי גם שאבא שלי מקסים ונחמד ושהוא הזמין אותה לצהריים ושמחתי בשבילה אבל פתאום גם קצת קינאתי שהיא אוכלת איתו ארוחת צהריים ולא אני ושנאתי את עצמי על זה כי אני לא צריכה לקנא בה ואני צריכה להיות שמחה בשבילה באמת וחוץ מזה אצל גבירתי הכי טוב לי אפילו שאבא שלי כאן והרי אמרתי לו שהוא צריך לדעת שאני עובדת ושאני לא יכולה להיפגש כל הזמן מתי שאני רוצה ולחכות שגם הוא יהיה פנוי וזה טוב לי שיש לי סדר כזה. אבל זה שבוע חדש ואני לא כל כך ידעתי איך אני אעבוד ומה התוכניות של גבירתי חוץ מיום רביעי וחמישי שכבר דיברנו עליהם וחשבתי על זה שכשגבירתי תחזור אני אבקש ממנה שוב שתגיד לי את התוכניות לשבוע הזה וקיויתי שהיא תסכים.

כל הזמן בדקתי את הבישול לראות מתי הוא מוכן וזה תמיד מה שמלחיץ אותי שאני לא אדע להפסיק אותו בזמן ואו שהוא לא יהיה מוכן לגמרי או שהוא ישרף או יהיה יותר מדי מבושל וכל הזמן טעמתי קצת וחשבתי גם אם אני צריכה לספור את זה בדיאטה כי כל הטעימות האלה זה בעצם לאכול אפילו אם זה קצת כל פעם. אחר כך הגיע השליח עם הקניות וסידרתי את הכל ואז גם העברתי את האורז לקערה יפה ושטפתי את הסיר ואז גם באמת אכלתי קצת כדי לטעום אם זה בסדר וגם כדי שגבירתי לא תכעס שאני לא אוכלת ושמחתי שהאוכל יצא בסדר. שטפתי את הכלים שלי ואז באמת נהיה לי קר והעברתי את התנור לסלון וישבתי קצת מולו והתחממתי והקשבתי לשקט בבית ולגשם בחוץ וראיתי פתאום כל מיני לכלוכים בפינות של הבית וקמתי וטיטאתי את הבית וגם ניגבתי עם סמרטוט את הרצפה בכניסה שוב כי היה נדמה לי שעוד לא נקי שם לגמרי מהמים והבוץ שהשליח הביא מבחוץ וממש התכופפתי על הברכיים ובדקתי מקרוב שאין עוד כתמים כי הבית של גבירתי צריך להיות מבריק ונקי כשגבירתי באה הביתה.

אחרי שעה בערך גבירתי הגיעה ואני קפצתי מהדפיקה שלה בדלת ורצתי לפתוח לה והיא הסתכלה עלי ככה מלמעלה למטה והתפלאה שאני לובשת רק תחתונים וחולצה ארוכה ושאלה אם לא קר לי ואמרתי לה שהבגדים היו רטובים והיא שאלה שוב אם לא קר לי ורציתי שהיא תחבק אותי אבל לא היה לי נעים לבקש או לחבק אותה כשהיא דיברה איתי ככה ואמרתי לה שהדלקתי תנור ופתאום חשבתי שאולי זה לא בסדר שעשיתי את זה בלי רשות ושאלתי אותה אם זה בסדר שעשיתי את זה והיא הלכה לסלון ושמה את הידיים מעל התנור ואז היא הורידה את התיק ונתנה לי אותו ואני רצתי לשים אותו במקום וגבירתי עמדה ככה ליד התנור ושאלה אותי מה עשיתי היום וסיפרתי לה מה בישלתי ואיך עשיתי קניות וניקיתי וסידרתי והיא שאלה מה אכלתי וסיפרתי לה שאכלתי ממה שבישלתי והיא שאלה איך זה יצא ושאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה והיא אמרה שלא ואז היתה שתיקה כזאת וחשבתי כבר לשאול את גבירתי על המשך השבוע אבל לא היה לי נעים ואז גבירתי אמרה לי "אוי שכחתי את הסופגניות במכונית" וביקשה שאני אקח את המפתח וארד להביא משם את השקית עם הסופגניות שהיא קנתה ואני לא רציתי ללבוש שוב את המכנסיים הרטובים ולבשתי את הטרנינג שהבאתי בתיק ושמתי נעליים וירדתי למכונית והבאתי משם שקית עם 4 סופגניות שגבירתי קנתה וכשחזרתי גבירתי היתה בחדר שלה והחליפה בגדים ואמרה לי "תכיני לנו תה" ואני רצתי למטבח והכנתי תה לשתינו וגבירתי באה למטבח והסתכלה על האוכל שבישלתי ושאלה מה פתאום בישלתי היום ואמרתי לה שלא נשאר אוכל ושחשבתי שאני צריכה לבשל ושאני מצטערת אם זה לא היה בסדר מצידי והיא אמרה שזה בסדר גמור ושהיא שמחה שאני ככה תופסת יוזמה ואמרתי לה תודה והיא שאלה אם אני רוצה סופגניה ורציתי נורא אבל אני בדיאטה וביקשתי מגבירתי אם אני יכולה לא לאכול סופגניה איתה אפילו שהיא קנתה ושהיא מכבדת אותי והרגשתי ממש לא נעים מזה וקצת התחרטתי שאמרתי לה את זה אבל היה מאוחר מדי והיא בכל מקרה הסכימה וביקשה צלחת ואכלה סופגניה אחת בעצמה והיתה שתיקה כזאת מוזרה ולא ידעתי אם זה בגלל שלא הסכמתי לאכול סופגניה או זה שהדלקתי את התנור בלי לשאול או זה שהייתי עם תחתונים וגבירתי כועסת עלי וחיכיתי שהיא תסיים לאכול ואז היא ביקשה מפית והבאתי לה מהסלון והיא ניגבה ידיים ואני ניגבתי גם את השולחן מהסוכר שהתפזר שם וגבירתי ביקשה סיגריה ונתתי לה ואז במקום לשבת על הכיסא התישבתי על הרצפה וגבירתי הסתכלה ואמרה "לא קר לך?" ואני אמרתי "לא גבירתי" ושמתי ידיים על הכפות רגליים שלה והן היו נורא קרות אז הצמדתי אותן לבטן שלי ועטפתי אותן בידיים שלי וחיממתי אותן ככה וגבירתי אמרה שזה נעים ונורא שמחתי. אחרי כמה דקות גבירתי ליטפה לי את הראש ואני הרמתי אותו אליה והיא אמרה לי לסדר את החנוכיה בסלון ושנדליק נר ואני לא רציתי לעזוב את הרגליים שלה כי היה לה קר אבל היא אמרה לי שזה בסדר והלכתי לסלון והוצאתי את החנוכיה מהארון ושמתי נרות ואז גבירתי באה וחיבקה אותי מאחורה ככה והרגשתי חום כזה של הגוף שלה ואיך היא כאילו שומרת עלי ומגינה עלי עם הידיים שלה ובחוץ היה גשם אבל בבית היה חם ונעים. גבירתי אמרה לי שהיה לה יום קשה ושאני לא צריכה להרגיש רע שהיא קצת מרוחקת ושאלתי אותה אם היא כועסת עלי והיא אמרה שלא ואז היא אמרה "אני כועסת על אנשים אחרים" ואני שאלתי "מי?" ופתאום הסמקתי כי אני לא צריכה לשאול כאלה דברים וגבירתי אמרה "אל תדאגי הכל יסתדר" ואני לא שאלתי יותר ורק שקעתי בתוך החיבוק שלה ואז היא אמרה לי "אנחנו נדליק נרות ואחר כך אני ארצה להיות לבד קצת טוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורציתי להגיד לה שבימים כאלה שהיא מרגישה קצת לא טוב אני נורא רוצה לשרת אותה אבל לא אמרתי כי היא ביקשה להישאר לבד.

אחר כך היא ביקשה שאני אדליק את הנרות ולא זכרתי את הברכות אז היא עזרה לי עם זה והיה קצת מצחיק וגם היא חייכה ונורא שמחתי והסתכלתי על החיוך שלה וממש הייתי מהופנטת עליו כמה שניות ואז הסתכלתי על הנרות ופתאום אמרתי לגבירתי "גבירתי אני אוהבת אותך" והיא שוב באה אלי מאחורה וחיבקה אותי ונישקה אותי בראש ואמרה "את מקסימה ילדה שלי" ואהבתי להרגיש ככה קטנה ליד גבירתי ואהבתי את זה שאני מרגישה ככה ומותר לי להרגיש ככה ושאני לא צריכה להסביר כלום על מה שאני רוצה והיה לי טוב. אחר כך גבירתי אמרה "אני אסיע אותך הביתה טוב ילדה?" ואני אמרתי לה שאי אפשר להשאיר את הנרות דולקים כשאין אף אחד בבית ואפילו היא אמרה לי פעם דבר כזה והיא אמרה שיש גשם בחוץ ונורא קר ואמרתי לה שאני אסתדר ואז היא ביקשה את הטלפון והבאתי אותו והיא התקשרה להזמין לי מונית ואמרה לי שעוד חמש דקות הוא פה והלכה למטבח ואמרה לי לבוא איתה והיא הוציאה סופגניה אחת והשאירה על צלחת וחשבתי שהיא תכריח אותי לאכול אבל מה שהיא אמרה זה שאני אקח את שתי אלה שנשארו ואביא לי ולאמא שלי וביקשה שנדליק נרות היום יחד בבית ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה תודה ונורא התרגשתי והתחלתי לשטוף את הכוסות של התה אבל גבירתי אמרה שאין זמן לזה ורציתי לשאול אותה לגבי כל השבוע אבל פתאום נלחצתי שהמונית תחכה למטה ושגבירתי אמרה שאין זמן ורק שאלתי אם לבוא מחר והיא אמרה "אנחנו נדבר בבוקר על הכל בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא רציתי להטריד אותה יותר ולקחתי את התיק ואת המטריה ושמתי נעליים ואמרתי לה שאני מצטערת שאני הולכת כשהבית לא מסודר והיא אמרה שזה בסדר היום ולפני שיצאתי אמרתי לה "אני רוצה שתהיי שמחה גבירתי" והלב שלי דפק והיא חייכה וליטפה אותי בראש ואמרה "את עושה אותי שמחה פיה קטנה" וחייכתי גם ואז הלכתי.

חזרתי הביתה והבאתי לאמא שלי את הסופגניות ואמרתי לה שגבירתי שלחה את זה לנו ואמא שלי נורא שמחה ורצתה להתקשר אליה להגיד לה תודה ואני עצרתי אותה כמעט בצעקות ואמרתי לה שהיא עייפה ושאי אפשר להפריע לה עכשיו וזה לא מתאים ואמא שלי אמרה שאני לא אשכח למסור לה כשאני מדברת איתה או הולכת לשם מחר ואז היא שאלה "את הולכת לשם מחר?" ואמרתי לה שאני עוד לא יודעת וזה היה יום מבלבל כזה ומוזר ואני לא יודעת למה אמרתי את זה בכלל וזה פשוט נפלט לי אבל אמא שלי לא שאלה שאלות ואז אמרתי לה שאולי נדליק נרות והיא הצביעה על השולחן בסלון וראיתי שהיא כבר הכינה את החנוכיה והלכנו והדלקנו נרות ביחד ונזכרתי בחנוכיה של גבירתי ואיך שהדלקנו גם שם נרות ואני לא יודעת אם הייתי שמחה או עצובה או אולי קצת שמחה וקצת עצובה באותו זמן. אחר כך אמא שלי הביאה את הסופגניות עם צלחות ואמרתי לה שזה לא טוב לדיאטה והיא שאלה מה אכלתי היום וניסיתי לחשב אם אני עוד יכולה לאכול סופגניה וראיתי שכן והיה לי גם נורא קשה להתאפק אז אכלתי ואז הכנתי תה וכשעמדתי שם וחיכיתי שהמים ירתחו נורא היה עצוב לי שאכלתי עכשיו סופגניה וכשהייתי עם גבירתי לא הסכמתי וממש הרגשתי שפגעתי בה בזה והיה לי כל כך לא נעים וביקשתי מאמא שלי ללכת לנוח בחדר קצת וישבתי שם וניסיתי לכתוב אבל כל הזמן חשבתי על זה והתחלתי לבכות מכל ההרגשה הזאת והגשם בחוץ עשה לי עוד יותר עצוב בלב ואחר כך הלכתי לשטוף פנים וקיויתי שאמא שלי לא שמה לב שאני בוכה ואז ישבתי קצת איתה אבל לא דיברנו ורק הסתכלתי איך הנרות נגמרים בחנוכיה ולא יכולתי להשתחרר מהעצב הזה.

לפני 18 שנים. 31 בדצמבר 2005 בשעה 8:49

קמתי די מאוחר ובגלל זה גם קמתי במין בהלה כזאת וקפיצה וישר הדלקתי דוד כי שוב יצא שהתעצלתי להתקלח. אמא שלי ישבה בסלון ושאלה אם אני כבר ממהרת ואמרתי לה שאני חושבת שאני אלך רק בצהריים אבל רציתי לקום יותר מוקדם והיא חייכה ואמרה שמותר לי לישון בשבת בבוקר. הכנתי קפה וישבתי עם המחשב אבל הרגשתי שאין לי זמן ושאני ממהרת כל הזמן למרות שאמא שלי קצת צדקה ואני לא צריכה למהר ומותר לי לנוח אבל זה כבר משהו שאני לא שולטת בו ואני דווקא שמחה שאני כזאת חרוצה ואוהבת לקום מוקדם ואוהבת לעבוד ולהרגיש שאני נותנת את כולי לגבירתי. אחר כך ישבתי עם אמא שלי ודיברנו ושאלתי אותה אם היא נשארת בבית והיא אמרה שאין לאן לצאת במזג אוויר כזה ואני אמרתי לה שאולי תלך לחברה או תזמין חברה כי לא היה לי נעים שהיא כל הזמן לבד והיא אמרה שזה בסדר ושאני לא אדאג ושלפעמים טוב לה שיש קצת שקט והיא יכולה להיות לבד ולחשוב ולא ידעתי את זה שהיא מרגישה ככה אבל פתאום הבנתי שכמו שאני אוהבת להיות לבד ובשקט בבוקר אולי גם היא לפעמים רוצה את זה למרות שיכול להיות שהיא סתם אמרה לי את זה כדי שאני לא ארגיש רע עם זה שאני הולכת. היא שאלה לאן אני אלך עם אבא שלי ואמרתי לה שאני רק הולכת אליו ונאכל צהריים ולא נראה לי שנצא בכלל כי כמו שהיא אמרה יש גשם וקר בחוץ והיא אמרה "אליו זה לבית של החברה שלו?" ואמרתי לה שכן והיא אמרה "אז הוא גר אצלה כל הזמן?" ואמרתי לה שכן כשהוא פה הוא בדירה שלה והיא שאלה אם בחו"ל הם גם גרים יחד ואמרתי לה שאני לא יודעת ושלא ידעתי בכלל שיש לו חברה עד שהוא אמר לי בטלפון לפני שהוא בא וראיתי שגם היא לא ידעה על זה ושזה מפתיע אותה כמו שזה מפתיע אותי.

אחר כך התקלחתי במים ממש חמים וכל האמבטיה התמלאה אדים וקצת השתעלתי מזה. חפפתי והסתרקתי יפה וכשיצאתי מהאמבטיה אמא שלי אמרה שהיא לא מוכנה שאני אצא עם שיער רטוב ואמרתי לה שאני לא יוצאת ממש אלא הולכת להיות בתוך בית והיא אמרה שבכל זאת אני יכולה להיות חולה מזה ושאני אביא את הפן והיא תייבש לי. ישבתי שם והיא ייבשה לי את השיער ולפעמים קיבלתי קצת כוויות מהאוויר החם והיא גם משכה לי את השיער חזק כשהמברשת נתקעה בקשרים וזה כאב וקצת צעקתי עליה והיא כל הזמן ביקשה סליחה וזה היה ממש לא נעים וחיכיתי כבר שזה יגמר ובשביל להרגיע את עצמי ניסיתי לחשוב איך עושים את זה יותר טוב ואיך נזהרים מדברים כאלה שאני אדע איך לעשות את זה לגבירתי למרות שלא יוצא לי הרבה לייבש לה אבל גם כשאני מסרקת אותה אני צריכה להיזהר. ככה העסקתי את עצמי במחשבות האלה וזה טוב שניסיתי להוציא מזה משהו טוב אבל כל פעם שאמא שלי שוב משכה לי ככה בשיער זה כאב וזה הוציא אותי מריכוז ועוד יותר התעצבנתי גם על זה שהיא לא נזהרת וגם שהיא מפריעה לי לחשוב. בסוף כשהיא סיימה כבר שמחתי כי באמת זה לא היה נעים ואמרתי לה תודה בכל זאת וכשהחזרתי את הפן למקום חשבתי על זה שאני אף פעם לא אגיע למצב כזה שאני אכאיב לגבירתי או שאני אעשה לה את הפן ככה בצורה לא זהירה והיא גם אף פעם לא תגיד לי תודה סתם מנימוס כי אם אני אעשה משהו לא טוב היא תדע להגיד לי וזה טוב שהיא אומרת לי ואולי אני צריכה גם לדעת להגיד ישר מה אני מרגישה ולא תמיד להיות מנומסת כמו עכשיו עם אמא שלי כי בפעמים שיצא שאמרתי ישר לאנשים מה אני חושבת ומרגישה זה יצא לטובה אפילו שזה לא היה נעים בהתחלה.

אחר כך אבא שלי התקשר ושאל אם אני מוכנה ואמרתי לו שכן ושאני רק צריכה להתלבש והוא אמר שהוא כבר יוצא ואני התלבשתי וסידרתי את החדר קצת וגם סגרתי את המחשב ואז הייתי מוכנה ובאתי לשבת בסלון ולחכות ואמא שלי אמרה שאני מאוד יפה וחיבקה אותי ובחוץ פתאום נהיה גשם ממש חזק ואמא שלי אמרה לי לקחת מטריה אפילו שזה רק מהפתח של הבית למכונית כי בגשם כזה גם בשניה הזאת אפשר להירטב נורא ומצאתי את המטריה שלי למרות שאני לא אוהבת ללכת עם מטריות. כשאבא שלי הגיע באמת היה גשם חזק והנעליים שלי קצת נרטבו וישר נכנסתי למכונית שלו ונסענו ממש לאט בגלל הגשם וכשהגענו בקושי מצאנו חניה שם והיינו צריכים ללכת ברגל בגשם עד הבית של החברה שלו ואפילו שהיתה לי מטריה די נרטבנו. כשנכנסנו כל הבית היה מלא ריח של אוכל והשולחן כבר היה ערוך ובאמת הייתי רעבה אבל לא רציתי לאכול כמו חזירה ולהתנפל על האוכל כמו שעשיתי כשהייתי שם וראינו משחק כדורסל. אכלתי די מעט וכל הזמן החברה של אבא שלי אמרה לי לאכול עוד ושאלה אם זה לא טעים לי ולמה אני לא לוקחת הרבה וניסיתי להגיד שאני מנסה לשמור על דיאטה והיא צחקה ככה וזה עיצבן אותי כי כל הרזות האלה שצוחקות כשאומרים להן דיאטה לא מבינות בכלל כמה זה קשה וחושבות שכולן כמוהן יכולות לאכול הכל או שקל להן לאכול קצת ולשמור וזה די מעליב שהיא מזלזלת ככה ולא מבינה שאני באמת מתאמצת ושזה חשוב לי וכמעט אמרתי לה את כל מה שאני חושבת כמו שחשבתי לפני זה בבית שאני צריכה להגיד לאנשים אבל כאילו משהו עצר אותי ולא היה לי נעים אולי בגלל אבא שלי או שאני לא מכירה אותה כל כך.

אחר כך ישבנו בסלון ושתינו קפה והיא התחילה עם כל הסיפורים שלה על העבודה שלה ועל חו"ל וכל הטיולים שהיא עשתה בעולם והרגשתי שבמקום להיות עם אבא שלי ולדבר איתו כמו שאני אוהבת שאנחנו עושים אנחנו רק יושבים שנינו ומקשיבים לה כאילו היא עושה לנו הרצאה וכל הזמן גם חשבתי על העניין של ההזמנה של גבירתי ונורא רציתי לשאול את אבא שלי שיגיד לי כבר מתי זה יהיה נוח אבל לא רציתי לעשות את זה ליד החברה שלו כי אולי הוא עוד לא אמר לה בכלל. בסוף היה רגע כזה שהיא הלכה לשירותים ואני ישר שאלתי את אבא שלי והוא חשב קצת ואז הוא אמר לי "ביום חמישי זה בסדר?" ואני חשבתי שיום חמישי זה נורא רחוק וכבר רציתי שזה יהיה יותר מוקדם אבל ככה נוח לו ולא היה זמן להתחיל להתווכח על זה ואמרתי לו שזה טוב וישר חשבתי שאני לא אוכל לעשות לגבירתי טיפול ביום חמישי אבל מצד שני זה יהיה אחרי שאני מנקה ביום רביעי אז זה יצא טוב ובאותו רגע היה הכי חשוב לי להתקשר לגבירתי ולהגיד לה כי הרגשתי שכל דקה שאני יודעת את זה ולא מספרת לה זה ביזבוז זמן אבל החברה של אבא שלי שוב התישבה ודיברנו ובעיקר היא דיברה וכל מה שרציתי זה שהיא תיעלם משם ואני אוכל להיות עם אבא שלי לבד ולאט לאט בכלל איבדתי את הריכוז במה שהיא אומרת והתחלתי לחשוב על האירוח של ההורים שלי אצל גבירתי.

בערב אבא שלי החזיר אותי ואמא שלי שאלה איך היה ומה היה לאכול ועמדתי וסיפרתי לה אבל כל הזמן הייתי לחוצה כי רציתי כבר להודיע לגבירתי. שאלתי את אמא שלי אם יום חמישי נוח גם בשבילה והיא אמרה שכן ונורא שמחתי שזה מסתדר וכל הזמן רק חשבתי על השיחה עם גבירתי ושאני אשאל אותה על זה ובסוף כשיכולתי כבר להיכנס לחדר ולהתקשר אליה הרגשתי שאני מזיעה מרוב הלחץ הזה וישבתי על הרצפה עם הידיים על המיטה והקול שלי קצת רעד גם מהקור וגם מהתרגשות ושאלתי את גבירתי אם יום חמישי זה בסדר והיא אמרה שזה מצוין ושביום חמישי בבוקר אני אסדר את הבית שלה ואקנה סופגניות וכיבוד ואם אני אספיק ביום רביעי אחרי הנקיון גם להכין עוגה זה יהיה הכי טוב והבטחתי לה שאני אספיק אפילו אם אני אצטרך לעבוד עד אמצע הלילה והיא צחקה ואמרה שהיא מקווה שזה לא יגיע לאמצע הלילה ואמרתי לה שברור שלא ואני אעבוד מהר ואחר כך חשבתי שזה אולי לא טוב להגיד את זה כי היא תחשוב שאני מתכוונת שאני לא אעבוד טוב ולא אקפיד בנקיון רק בשביל לסיים מהר ולא לזה התכוונתי.

בערב ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה ורשמתי גם את כל מה שאכלתי וחישבתי מה מותר לי לאכול מחר וידעתי שאני עושה קניות לגבירתי ובטח אני לא אהיה בבית בצהריים ופתאום חשבתי שאולי אצל גבירתי אין בכלל אוכל ואני צריכה לבשל אבל כבר לא היה לי נעים להתקשר אליה שוב ולשאול והחלטתי שאם היא תתקשר בבוקר אני אשאל אותה ואם לא אני אבדוק בעצמי מה יש ומה אפשר להכין ואני אכין בעצמי משהו. ככה כל הזמן חשבתי על דברים ובכלל לא התרכזתי בטלויזיה ובסוף ראיתי שגם אמא שלי נרדמה שם והערתי אותה ואמרתי לה שאולי עדיף שהיא תעבור למיטה ועזרתי לה ללכת כי היא היתה קצת מסוחררת מהשינה ואז גם אני הלכתי לחדר וכתבתי עוד קצת והלכתי לישון כי לא רציתי להישאר עד מאוחר שלא יצא שאני אקום מאוחר בבוקר.

לפני 18 שנים. 30 בדצמבר 2005 בשעה 6:50

התעוררתי במיטה אצל גבירתי ולא ידעתי מה השעה ונזכרתי פתאום בכל מה שהיה וקפצתי מהמיטה וראיתי שהשעון של גבירתי עוד מונח על השידה והסתכלתי וראיתי שעוד די מוקדם ונרגעתי אבל כבר לא יכולתי לחזור לישון וקמתי ויצאתי מהחדר. ראיתי שגבירתי עוד ישנה ולא רציתי לעשות רעש ולהעיר אותה למרות שהייתי צריכה לסדר את האמבטיה כי הכל נשאר שם מאתמול. בינתיים רק סידרתי את המיטה שלי והחזרתי את השמיכה לסלון ואחר כך התחלתי להחזיר את הדברים מהאמבטיה אבל ממש בשקט ובעדינות וסידרתי שם והחזרתי גם את כל הקרמים והדברים מהחדר. אחר כך בכל זאת רוקנתי את המים באמבטיה ואז שמעתי שגבירתי מתעוררת והיא נכנסה לאמבטיה ואני אמרתי לה שאני מצטערת אם הערתי אותה והיא ליטפה אותי ככה בראש ואמרה "בוקר טוב חמודה" ואני אמרתי "בוקר טוב גבירתי" והרגשתי לא נעים שבמקום להגיד בוקר טוב ישר אמרתי סליחה אבל גבירתי לא אמרה על זה כלום והיא התחילה להתארגן באמבטיה ואני הלכתי להכין לה קפה ובינתיים גם סידרתי את המיטה שלה והיצצתי החוצה וראיתי שאין גשם ואפילו היתה קצת שמש אבל היה קר אז לא פתחתי את החלון בחדר שלה. הכנתי לגבירתי קפה והכנתי גם לי כי היא תמיד כועסת אם אני לא שותה איתה בבוקר. כשגבירתי באה למטבח הקפה כבר היה מוכן והיא ישבה והדלקתי לה סיגריה ואז היא שאלה איפה השעון שלה והלכתי לחדר להביא אותו והיא שמה אותו על היד והסתכלה ואמרה לי "תשתי את הקפה ותתארגני ואני אסיע אותך הביתה" ואני ניסיתי לשתות את הקפה מהר אבל הוא היה עוד קצת חם והרגשתי שאני מבזבזת זמן כי גבירתי רוצה שאני אלך הביתה ובאמת היה לי קצת לא נעים שישנתי אצלה בלי שזה היה מתוכנן רק בגלל שנרדמתי והיה מאוחר ואני יודעת שבתקופה הזאת היא לא רוצה שאני אישן שם אז לא רציתי להתווכח. ביקשתי רשות לסדר בינתיים עוד את האמבטיה וגבירתי הרשתה לי והלכתי וראיתי שכל המים ירדו ושטפתי את האמבטיה קצת וניגבתי ליד הכיור וסידרתי עוד קצת את הכל שם ואז עברתי מהר בכל הבית והסתכלתי אם הכל מסודר וכשחזרתי לשבת ליד גבירתי היא תפסה לי את היד עוד לפני שישבתי ומשכה אותי אליה ואני ירדתי על הברכיים ישר והיא שמה את הראש שלי על הברכיים שלה והרגשתי את הנשימות שלה בבטן והיא לא אמרה כלום ורק ליטפה לי את השיער וקצת את האוזן וזה עשה לי צמרמורת נעימה כזאת ואחרי כמה דקות היא אמרה לי "די לכי להתארגן אני רוצה להחזיר אותך הביתה" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכשקמתי אמרתי גם "תודה גבירתי" והיא חייכה ואמרה "לכי להתארגן" ולא רציתי לעכב אותה אז הלכתי והחלפתי בגדים מהר והכנתי את התיק וכשיצאתי ראיתי שגבירתי מסתרקת ורציתי לסרק אותה בעצמי אבל לא היה זמן לזה ולא ידעתי איך להגיד לה כשהיא כבר באמצע.

היא הסיעה אותי הביתה ולפני שיצאתי מהמכונית שלה אמרתי לה שוב תודה על זה שהיא נתנה לי לישון אצלה והיא חייכה ואמרה "תבלי יפה בסוף השבוע" והבטיחה שנדבר בטלפון ואמרתי לה תודה ואז עליתי הביתה. אמא שלי עוד ישנה ואני נכנסתי בשקט לחדר שלי וישבתי עם המחשב והיה לי מוזר שאני שם בלי קפה ובמיוחד רציתי נורא עוגיות או משהו אבל החזקתי את עצמי ממש בכוח ובמקום לאכול הוצאתי את הפתק שלי ורשמתי וחישבתי נקודות של הדיאטה וזה עזר לי לעודד את עצמי ולהבין שחבל שאני אזלול עוגיות למרות שלא אכלתי ארוחת ערב והייתי רעבה. אחר כך אמא שלי התעוררה ואני יצאתי ושתיתי איתה עוד קפה כי הייתי עייפה קצת והיא שאלה אם ישנתי בבית ואמרתי לה שלא והסברתי לה שנרדמתי אצל גבירתי וזה לא היה מתוכנן שאני אישן שם ואמא שלי אמרה "זה בסדר לא היית צריכה לחזור בגשם הזה יותר טוב שהיא נתנה לך לישון אצלה" ושמחתי שאמא שלי מבינה ולא כועסת על זה. אחר כך עזרתי לה עם הכביסה והיא אמרה שאני ממש מתוקה שאני עוזרת ככה ותלינו את הכביסה בחוץ כי היתה קצת שמש ורוח ולא היה גשם אבל לפני הצהריים כשישבתי עם העיתון בסלון ואמא שלי בישלה פתאום היא צעקה לי שיורד גשם ושאני אעזור לה עם הכביסה ורצתי והכנסנו מהר הכל פנימה ורוב הדברים כבר היו כמעט יבשים ורק נרטבו קצת מהגשם שהתחיל וכששמתי הכל בסלון פתאום ראיתי שמהכיס של הג'ינס שלי בולט החוצה נייר והוצאתי אותו וזה היה הפתק שגבירתי כתבה לי אז בבית שלה ושמתי אותו בכיס ושכחתי להוציא. הסתכלתי עליו והוא היה כזה מקומט וקשה וחלק מהדיו נמרח ופתאום נבהלתי שאולי אמא שלי ראתה אותו והלכתי מהר ושמתי אותו במגירה בחדר שלי וניסיתי לא להסמיק כשחזרתי אבל אמא שלי לא אמרה על זה כלום אז אולי היא לא ראתה וגם היה לי נורא חבל ששכחתי להוציא אותו מהכיס ושהוא נהרס ככה כי רציתי לשמור אותו למזכרת וממש כעסתי על עצמי בגלל זה.

בצהריים נסענו לסבתא שלי ובדרך היתה שמש והיה מזג אוויר יפה. סבתא שלי הכינה חמין וזה היה נורא טעים אבל כל הזמן חשבתי כמה זה משמין והורס לי את הדיאטה והשתדלתי לא לאכול הרבה. כשהיינו שם אבא שלי התקשר ושאל מה אני עושה ואיך עבר השבוע ואמרתי לו שהיה שבוע נהדר ונזכרתי בכל מה שהיה ובמיוחד אתמול אצל גבירתי והוא שאל אם זה תורו בשבת ובהתחלה לא הבנתי והוא אמר שבשבוע שעבר הייתי עם אמא והשבת הזאת הוא רוצה כבר לפגוש אותי ושאני אבוא לצהריים אליו ואמרתי לו שאני אבוא והוא שמח ואמר שהחברה שלו בישלה המון דברים טעימים ואמרתי לו שאני בדיאטה והוא שוב צחק ואמר שאני אשכח מהדיאטה ליום אחד ואמרתי לו שאסור לי כי ככה זה תמיד מתחיל שיום אחד שוכחים ומזלזלים ואז הכל נשבר והוא נבהל מהתגובה שלי ואמר שהוא רק צחק וזה בסדר ורציתי לשאול אותו אם יש לו תשובה באיזה יום נלך לגבירתי אבל לא היה לי נוח לדבר על זה שם ליד כולם וניסיתי בכוח להכניס לעצמי לראש לשאול אותו כשאני אהיה אצלו ולא לשכוח את זה ואמרתי את זה לעצמי אולי עשרים פעמים שזה יכנס לי לזיכרון. בסוף כשהלכנו בערב סבתא שלי עוד נתנה לנו קופסה עם המון חמין ואמא שלי אמרה "מה נעשה עם כל זה?" וסבתא שלי אמרה שנאכל כל השבוע ואני אמרתי גם לה שאני בדיאטה ואני לא יכולה כל השבוע לאכול חמין וסבתא שלי אמרה "אבל הכנתי הרבה אין לי מה לעשות עם זה" והרגשתי שזה ממש מסוכן וכל הדיאטה שלי יכולה ליפול רק בגלל שסבתא שלי הכינה יותר מדי אוכל ולאמא שלי לא נעים להגיד לה לא ואחר כך גם לי יהיה לא נעים להשאיר את זה במקרר וחוץ מזה אני יודעת שאני אוהבת את זה ואמרתי לעצמי שאני חייבת להיות חזקה השבוע ולא לאכול הרבה.

בערב דיברתי עם טלי ועם דנה אבל היה גשם ולאף אחת לא היה כוח לצאת מהבית וכל אחת רצתה שיבואו אליה ובסוף סתם נשארנו בבית ולא עשינו כלום וישבתי עם אמא שלי בסלון וראינו טלויזיה ודיברנו ואמרתי לה גם שאני הולכת לאבא מחר והיא לא עשתה פרצוף על זה אבל היא רק אמרה שוב "מה אני אעשה עם כל האוכל הזה?" ולא ידעתי מה להגיד לה כי חשבתי להגיד שזאת בעיה של סבתא שהיא הכינה כל כך הרבה ועכשיו היא מצפה שכולם יגמרו את זה אבל לא היה לי נעים להגיד דבר כזה. אחר כך אמא שלי הלכה לישון ואני עוד קצת הייתי עם המחשב וכתבתי וקראתי עד שהייתי עייפה וכשנכנסתי למיטה היא היתה קרה כזאת ובשביל להתחמם ניסיתי להיזכר בחום של המיטה אצל גבירתי כשנכנסתי אליה אחרי שהיא ישנה שם והזכרונות האלה לא חיממו את המיטה אבל הרגשתי שאני מתחממת מזה והיה לי נעים להתכרבל ככה ולשמוע את הגשם בחוץ.

לפני 18 שנים. 29 בדצמבר 2005 בשעה 7:10

בבוקר כאבו לי השרירים בגוף מהקור ומהמאמץ של הנקיון ונורא אהבתי את ההרגשה הזאת. היה לי אפילו קשה לקום וללכת לאמבטיה ולמטבח להכין קפה אבל זה היה כאב טוב כזה. שתיתי את הקפה ליד המחשב ונהניתי מהשקט של הבוקר בבית ואחרי שכתבתי קצת חשבתי מה לעשות היום וידעתי שצריך להיות גשם אבל בחוץ דווקא היתה שמש ונראה נעים כזה למרות שכשפתחתי את החלון הרגשתי שבעצם קר בחוץ. סידרתי את החדר והחלטתי שהיום אני אלבש בשביל גבירתי משהו חגיגי כי זה סוף השבוע ואני עושה לה טיפול מפנק ואני יודעת שהיא אוהבת שאני מתלבשת יפה. בחרתי חצאית וחולצה שאני אלבש ובחרתי גם את התחתונים והחזיה שהיא קנתה לי והכנתי הכל בצד וחשבתי שלפני שאני אלך אליה אני עוד אתקלח כדי להיות נקיה ויפה והדלקתי את הדוד כדי שבטוח יהיו לי מים חמים כי לא יכולתי לסמוך על זה שתהיה מספיק שמש. אחר כך התקשרתי לאבא שלי לדבר איתו אבל הוא לא ענה וחשבתי שבטח הוא בישיבה או משהו והוא יחזור אלי אחר כך וקיויתי שהוא יספיק להתקשר אלי לפני שאני אלך לגבירתי כי אחר כך אצלה כבר לא יהיה לי זמן לדבר איתו ואני רוצה לדבר איתו. היה לי די משעמם בבית והרגשתי שאם זה ימשיך ככה אני אשתגע ואז אולי אני אתחיל שוב להתנפל על העוגיות והאוכל ולא רציתי את זה אז התקשרתי לטלי ושאלתי אותה מה היא עושה ולא היו לה תוכניות אז קבענו להיפגש.

היא באה ודיברנו קצת אצלי ושאלתי אותה אם יש משהו חדש בקשר לעבודה והיא אמרה שעוד לא אבל שזה בסדר ושאני לא אגיד לאבא שלי כי לא נעים לה שאני כאילו אלחץ עליו והבטחתי לה שאני לא אדבר איתו על זה אבל נזכרתי בעצמי שאני כן חייבת לברר איתו כבר בקשר ליום שהוא ואמא שלי יבואו לגבירתי. דיברתי על זה גם עם טלי והיא אמרה שזה מדהים ושהיא לא מבינה בכלל מאיפה יש לי את הכוח לעשות דברים כאלה ואיך אני מתמודדת עם מצבים כאלה מביכים וסיפרתי לה איך גבירתי עוזרת לי ואיך היא אמרה לי שבעצם זאת אני מארחת והיא כאילו רק נותנת את הבית שלה ובשבילי הכי חשוב זה שההורים שלי יהיו ביחד ואני אעשה משהו בשבילם וטלי שאלה שוב מה ההורים שלי יודעים על העבודה שלי ואמרתי לה שהם לא יודעים הכל והיא שאלה אם אני לא מפחדת שפתאום הם יגלו ואמרתי לה שאני סומכת על גבירתי לגמרי שהיא לא תספר להם ושנורא חשוב לי שהם פשוט ישמחו שאני שם וילמדו לקבל את זה ואז טלי שאלה אם אני חושבת שיום אחד אני אספר להם ואמרתי לה שלא נראה לי שיש סיכוי כי אני יותר מדי מפחדת שהם יכעסו ויתחילו לריב עם גבירתי כי אין להם סיכוי להבין בכלל מה זה אומר שאני משרתת והם יחשבו שזה לא טוב ושגבירתי מנצלת אותי או משהו ואמרתי לטלי שהייתי נורא רוצה שכל זה היה פשוט דבר מקובל ואפשר היה לדבר על זה חופשי ולא רציתי להגיד לה אבל חשבתי שעובדה שפעם גם הומואים ולסביות היו משהו כזה שמתביישים בו ולא מדברים עליו ועכשיו זה הרבה יותר נוח וגלוי וככה הייתי רוצה אבל לא נראה לי שיש סיכוי לזה. אפילו שבאמת לא השויתי את זה למצב שלה ולא אמרתי לה את כל מה שחשבתי היא בעצמה פתאום דיברה על עצמה ואמרה שגם היא מרגישה ככה שהיא לא יכולה לספר להורים שלה על עצמה ושהיא מרגישה אולי שאף פעם היא לא תוכל לספר אבל מצד שני היא יודעת שהיא לא תוכל לחיות כל החיים עם זה בתור סוד ואמרתי לה שזה באמת יהיה קשה להסתיר את זה כל החיים ואז היא שאלה אותי שוב עלי ועל זה שאמרתי לה כבר פעם שהייתי רוצה להיות משרתת של גבירתי לתמיד והיא אמרה שאולי במצב כזה גם אני אהיה חייבת לספר בסוף ולא חשבתי על זה אף פעם ולא ידעתי מה להגיד לה ואז היא התחילה להרגיש לא נעים כאילו היא שאלה משהו שהיא לא היתה צריכה לשאול והיא ביקשה סליחה על זה ואמרתי לה שלא תבקש סליחה כי רק איתה אני יכולה לדבר על זה ואני שמחה שאני מדברת איתה על זה בצורה חופשית ושהיא מבינה אותי והיא אמרה שגם אצלה אני היחידה שיודעת על הכל ושהיא שמחה שיש לה אותי וכל השיחה היתה כבדה כזאת ואמרתי לה שבשביל לשנות אווירה אולי נצא קצת והסתכלנו החוצה ולא היה גשם והיה אפילו נראה די נעים. הלכנו בלי לדעת לאן ובסוף יצא שהלכנו לקניון והסתובבנו שם למרות שאף אחת מאיתנו לא רצתה לקנות משהו ורק קניתי שם שוקולד לגבירתי ואז נזכרתי ושאלתי את טלי מה היא רוצה מתנה לשיחרור והיא אמרה שאני אפסיק עם זה ואני לא צריכה לקנות לה כלום ואמרתי לה שאני רוצה בכל זאת משהו קטן כי אני מרגישה לא נעים ככה ואמרתי לה שבסוף אני אקנה לה משהו לבד וזה יהיה משהו מביך וכדאי לה לבחור בעצמה אם היא לא רוצה שזה יביך אותה והיא צחקה ושאלה מה כבר אני אקנה שיהיה מביך ואמרתי לה שאני לא אגלה לה וסתם אמרתי את כל זה בצחוק אבל ישר נזכרתי איך קניתי לגבירתי ויברטור ואיך היא קנתה לי תחתונים וחזיה ואחר כך שלחה אותי גם לקנות לעצמי וחשבתי ככה בצחוק איך טלי תגיב אם אני אקנה לה משהו כזה אינטימי למרות שבאמת לא התכוונתי לעשות את זה. בסוף לא קניתי לה כלום ונהיה כבר צהריים ואמרתי לה שאני רוצה לחזור כי אני רוצה עוד להספיק לאכול ולהתקלח ואחר כך אני צריכה ללכת לגבירתי והיא ליותה אותי הביתה והזמנתי אותה לאכול איתי אבל היא לא רצתה לעלות ואמרה שכבר לא נעים לה כל הזמן לאכול אצלי והיא ממש התעקשה אז היא הלכה הביתה.

אכלתי מהר וגם לא הרבה ורשמתי הכל ואחר כך נכנסתי להתקלח וכל הזמן חשבתי עוד על השיחה שהיתה לי עם טלי לפני שיצאנו לקניון וזה לא עזב אותי איך אני אתמודד עם זה כי באמת יום אחד אני אצטרך לספר שאני משרתת גם להורים שלי ואולי גם לעוד אנשים ולא נעים לי לשאול את גבירתי על זה והחלטתי שיש עוד זמן ושאני לא צריכה להילחץ מזה עכשיו אבל ככה זה אצלי תמיד כשמשהו נכנס לי לראש הוא לא עוזב אותי ואני לא יכולה פשוט לשכוח מזה ואני יודעת שזה ימשיך להטריד אותי. התלבשתי והתארגנתי מהר כי כבר היתה לי הרגשה שנהיה מאוחר מדי ואז יצאתי לבית של גבירתי וכשהגעתי לשם ישר בדקתי שהיא עדיין לא הגיעה כי פחדתי מזה שיצא כאילו שאני מאחרת. גבירתי עוד לא היתה שם ואני התחלתי ישר לסדר ולנקות את הבית והדלקתי דוד כדי שיהיו מספיק מים לאמבטיה שלה וסידרתי את האמבטיה עם כל מה שתמיד אני שמה שם ועם השוקולד והיין והכנתי בצד את הסבון ובחדר שלי הכנתי את הקרמים והלק והאציטון וכל מה שצריך בשביל הטיפול ופתאום בחוץ נהיה יותר חשוך וכל האווירה וההרגשה שלי נהיו יותר חגיגיים כאלה והרגשתי כמה אני כבר רוצה לשרת את גבירתי ולדעת שאני המשרתת הקטנה שלה ולהרגיש שאני שייכת רק לה.

כל המחשבות האלה עוד היו לי בראש כשגבירתי הגיעה הביתה וממש רעדתי כשהיא נכנסה והרגשתי אותה הכי חזק שיכולתי וירדתי על הברכיים ונישקתי את הרגליים שלה ואמרתי לה ממש בלי לשלוט על זה כאילו משהו בתוכי יצא החוצה "גבירתי אני שייכת לך". והצמדתי את הראש למגפיים שלה והיא שאלה "מה אמרת?" ואני פחדתי שאמרתי משהו שלא מוצא חן בעיניה והרמתי את הראש והסתכלתי עליה מלמטה ככה והיא שאלה שוב "מה אמרת משרתת?" וידעתי שאני לא יכולה עכשיו להגיד משהו אחר ואפילו אם היא תכעס על זה אני חייבת לחזור על מה שאמרתי אז אמרתי שוב "אני שייכת לך גבירתי" וראיתי שהיא מחייכת וקצת נרגעתי והיא שאלה "את שייכת לי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "את הרכוש שלי?" והלב שלי התחיל לדפוק מהתרגשות ואמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "ממתי את הרכוש שלי" ואמרתי לה "מתמיד אני הרכוש שלך גבירתי אני שייכת לך לנצח" ואז היא התכופפה קצת ואני הסתכלתי על הפנים שלה והלב שלי דפק ממש חזק והיא ליטפה אותי והכניסה את האגודל לפה שלי ולחצה קצת בפנים ואני כמעט התעלפתי והיא שאלה "איך תשרתי אותי היום?" ואני אמרתי לה "אני אעשה כל מה שתבקשי גבירתי" והיא הוציאה את האגודל מהפה שלי ומשכה לי את השיער קצת אחורה ואמרה "תספרי לי איך תשרתי אותי" עם הקול המצמרר שלה ואני אמרתי לה "אני אעשה לך אמבטיה גבירתי ואני אעשה לך טיפול ברגליים ובפנים ומסג' בכל הגוף ואטפל בציפורניים שלך" והיא שאלה "וזה מספיק?" ואני לא ידעתי למה עוד היא מתכוונת ואמרתי לה שוב "אני אעשה כל מה שתבקשי ממני גבירתי" והיא שאלה "למה תעשי כל מה שאני אבקש?" ואני אמרתי "כי אני המשרתת שלך" ואז אמרתי "כי אני שייכת לך גבירתי" וכל השיחה הזאת ממש שיגעה אותי והרגשתי שהלב שלי עוד מעט מתפוצץ שם והיא שתקה והסתכלה עלי ואני גם הסתכלתי עליה ואז היא שאלה "האמבטיה מוכנה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא קמה והתחילה ללכת לשם ואני הלכתי אחריה והיא התישבה על הקצה של האמבטיה ואני פתחתי את הברז ושמתי סבון באמבטיה שיהיה קצף ואז היא שמה רגל על רגל ואני התכופפתי והתחלתי להוריד את המגפיים שלה וזה היה קשה ומשכתי חזק אבל לא רציתי שיכאב לה ובסוף הצלחתי והיא ככה שיחררה את האצבעות שלה והזיזה אותן ואז היא החליפה רגליים והורדתי לה את המגף השני ואז לא התאפקתי ונישקתי את האצבעות ברגליים שלה עם הגרביים והיא קצת דחפה לי אותן לפה ולא היה איכפת לי בכלל וממש לא ידעתי איפה אני. אחר כך הורדתי לה את הגרביים ושוב נישקתי לה את האצבעות של הרגליים ואז עזרתי לה להתפשט ושמתי את כל הבגדים שלה בצד יפה ואז היא נכנסה לאמבטיה ונשכבה שם ואני הגשתי לה את היין וקוביית שוקולד וכל זה היה בלי להגיד כלום ודווקא בגלל זה זה היה כל כך חזק. אחר כך הגשתי לה סיגריה והדלקתי לה ועדיין היה שקט כזה ויכולתי לשמוע את הרעש של המים כשגבירתי זזה בפנים ואת הלב שלי דופק והחזקתי לה את המאפרה והיא שתתה יין ועישנה ואז היא הרימה את הרגל על הקצה של האמבטיה ואני ידעתי שאני צריכה להתחיל לרחוץ עם הספוג אבל המאפרה היתה ביד שלי והסתכלתי על הרגל שלה ועל המאפרה ולא ידעתי מה לעשות והסתכלתי על גבירתי והיא חייכה ולא אמרה כלום וגם אני השתתקתי ולא רציתי להיות הראשונה שמדברת ואז לקחתי את הספוג והתחלתי לרחוץ את הרגל שלה ביד אחת וכל הזמן שמרתי שהיד השניה תחזיק את המאפרה ישר ושהמאפרה תהיה קרובה לגבירתי שהיא לא תצטרך להתאמץ וזה היה קשה אבל בעיקר בגלל שהייתי במתח ולא בגלל שזה היה קשה פיזית. בסוף גבירתי סיימה לעשן וכיבתה את הסיגריה ורק אז שמתי את המאפרה בצד והמשכתי לרחוץ את הרגליים שלה והפעם עם שתי ידיים ויותר טוב עם הספוג בכפות רגליים ובין האצבעות. המשכתי לרחוץ אותה ומדי פעם הסתכלתי עליה וחיכיתי שהיא תגיד לי שהיא רוצה שוקולד אבל היא לא אמרה כלום ולא ידעתי אם היא רוצה ובסוף החלטתי לתת לה וניגבתי ידיים מהר ונתתי לה קוביה של שוקולד לפה והיא חייכה וליטפה אותי ואז המשכתי לרחוץ אותה בכל הגוף לאט לאט כמו שהיא אוהבת ואחר כך רחצתי לה גם את הגב עם הספוג ופתאום היא אמרה "משרתת" וממש נבהלתי גם בגלל שהקול שלה היה כזה מצמרר כמו תמיד וגם בגלל שעד אז היה שקט ולא אמרנו כלום ועניתי לה בלחישה "כן גבירתי" והיא אמרה "תעמדי רגע" ואני עמדתי והיא הסתכלה עלי ואמרה "את כל כך יפה" ואני הסמקתי ואמרתי לה תודה והיא אמרה "קר היום" ואני חשבתי שאולי המים קרים לה ושאלתי והיא אמרה שהמים נהדרים אבל יהיה לה קר לצאת והיא אמרה לי להדליק תנור בחוץ ואני רצתי החוצה והדלקתי את התנור בחדר שלי והסתכלתי מהר שוב שהכל מוכן שם ואז חזרתי לאמבטיה ואמרתי לגבירתי שהדלקתי את התנור והיא אמרה לי לשבת קצת איתה עד שהחדר יתחמם ואני ישבתי על הברכיים לידה והיא עישנה עוד סיגריה ושתתה עוד יין והיינו בשקט אבל לא הייתי במתח מזה כמו שתמיד קורה לי כשגבירתי שותקת אלא זאת היתה אווירה כזאת נורא מיוחדת והסתכלתי עליה והערצתי אותה וחשבתי כמה היא יפה וכמה אני אוהבת להיות לידה ככה.

אחר כך היא קמה ואני ניגבתי אותה ועטפתי אותה במגבת וקיויתי שלא קר לה ואז היא נתנה לי יד ואני לקחתי אותה לחדר שלי וראיתי שהיא קצת מופתעת מזה כי היא אולי ציפתה שאני אעשה לה את הטיפול בסלון או בחדר שלה אבל היא לא אמרה כלום ושמחתי שבחרתי בחדר שלי כי זאת הרגשה שונה ומיוחדת. היא שכבה על המיטה ואני לאט לאט טיפלתי בה עם הקרמים ושקעתי לתוך זה וכאילו לא ראיתי כלום מסביב ולא חשבתי על כלום חוץ מעל התנועות של הידיים שלי ולא ראיתי כלום חוץ מאת העור החלק של גבירתי. בסוף כשסיימתי כיסיתי אותה והיא היתה כמעט רדומה ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה שאני אנוח ושזה היה מדהים ואני ישבתי שם על הברכיים והרגשתי איך הידיים שלי משתחררות אחרי המאמץ וכל החדר היה מלא ריח של קרמים ושל המקלחת של גבירתי. אני לא יודעת מתי זה קרה אבל כנראה שבגלל החושך והחום של התנור וכל ההרגשה שלי בגוף נרדמתי ופתאום התעוררתי על הרצפה וקמתי מהר וגבירתי עוד ישנה במיטה שלי והיה די מאוחר ולא ידעתי מה לעשות כי לא רציתי ללכת בלי רשות ובלי להגיד לה שלום ומצד שני לא רציתי להעיר אותה וחשבתי על זה שאם אני אישן שם כל הלילה לא תהיה לי שמיכה בעצם כי אני לא איקח את השמיכה של גבירתי מהמיטה שלה וישבתי כמה דקות והסתכלתי עליה וקיויתי שהיא תתעורר אבל היא לא התעוררה ולא ידעתי מה לעשות.

בינתיים הלכתי בשקט והבאתי מהסלון את השמיכה שיש שם וזאת לא שמיכה עבה כמו במיטה אבל היא נעימה כזאת וכשנכנסתי בחזרה לחדר הלב שלי דפק רק מלהרגיש ליד גבירתי והתישבתי שוב על הרצפה שם והתכסיתי בשמיכה והתקפלתי ככה בשביל להתחמם והקשבתי לגשם בחוץ. שוב נרדמתי והתעוררתי כשגבירתי העירה אותי וראיתי אותה יושבת על המיטה ומלטפת את הראש שלי ומתכופפת אלי ואומרת לי "פיה קטנה נרדמת". אחרי רגע שראיתי אותה והבנתי איפה אני קפצתי ככה ונבהלתי ורציתי לקום והיא אמרה לי "ששש תירגעי" ואני התישבתי על הברכיים וביקשתי ממנה סליחה שנרדמתי והיא צחקה ואמרה שאין מה לבקש סליחה וניסיתי לחפש שעון מסביב כי לא היה לי מושג מה השעה ואין שעון שם בחדר וגם השעון של גבירתי לא היה עליה והיא כאילו קראה את המחשבות שלי ושאלה "מה השעה לדעתך?" ואני אמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "גם אני לא יודעת. תנחשי וגם אני אנחש ונראה מי צודקת" ואני אמרתי שאחת והיא אמרה שלא יכול להיות כל כך מאוחר והיא חושבת שרק 11 ואז היא אמרה לי להביא את השעון שלה ואני הלכתי להביא אותו מהאמבטיה וכל הבית היה חשוך ושקט וראיתי שהאמבטיה עוד מלאה במים וכל היין והשוקולד עוד שם אבל לא רציתי לסדר ככה באמצע הלילה וגם גבירתי חיכתה לי. הבאתי לה את השעון וכשבאתי לחדר היא שאלה מי מאיתנו היתה יותר קרובה לשעה ונתתי לה את השעון ואמרתי לה שלא הסתכלתי והייתי נורא גאה בעצמי שהתאפקתי כדי שהיא תסתכל בשעון ותגיד לי אבל היא נתנה לי את השעון ואמרה "מה השעה משרתת?" ואני חשבתי פתאום שאני צריכה באמת להגיד לה מה השעה ולא לתת לה לעשות את זה. הסתכלתי בשעון ולא האמנתי כי השעה היתה כמעט 2 בלילה וגבירתי ראתה את התגובה שלי ושאלה ואמרתי לה את השעה והראיתי לה את השעון והיא לקחה אותו בלי להסתכל עליו בכלל ושמה בצד על השידה וסימנה לי להתקרב אליה ואני התקרבתי והיא חיבקה אותי והגוף שלה היה חם כזה והיא אמרה "נשארת פה לשמור עלי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "מה נעשה איתך תגידי?" ואני לא ידעתי למה היא מתכוונת ואמרתי לה "אני מצטערת גבירתי אני יודעת שאני לא יכולה לישון פה" והיא אמרה לי לקום ואני קמתי והרגשתי שאולי היא תכעס עלי אבל היא קמה מהמיטה ואמרה "את ישנה כאן עכשיו את לא יכולה לחזור הביתה בשעה כזאת בגשם" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה "תיכנסי למיטה" ואני שאלתי אם אני יכולה להחליף בגדים והיא חייכה ואמרה "כן חמודה בטח" והורדתי מהר את החצאית והחולצה והוצאתי מהתיק את הטרנינג שאני ישנה איתו וגבירתי אמרה "זה הסט שאני קניתי לך?" ואני הסתכלתי על התחתונים והחזיה שלי ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא חייכה וליטפה לי את הראש ואמרה לי להתלבש מהר כי קר והתלבשתי ואז קיפלתי את השמיכה שלקחתי מהסלון ורציתי להחזיר אותה לשם אבל גבירתי תפסה לי את היד ואמרה לי "מחר בבוקר תסדרי הכל עכשיו לכי לישון" והיא חיבקה אותי ונתנה לי נשיקה בראש ואני נכנסתי למיטה והרגשתי את החום שהיה שם מתחת לשמיכה עוד מזה שגבירתי ישנה שם וזאת היתה ההרגשה הכי מדהימה בעולם ללכת לישון ככה בחום שלה.

לפני 18 שנים. 28 בדצמבר 2005 בשעה 6:30

כבר כשקמתי התחלתי להתרגש מזה שאני מנקה היום והלב שלי התחיל לדפוק וממש רציתי כבר להיות שם. הדלקתי את הדוד כדי להספיק להתקלח לפני העבודה כי לא רציתי ששוב גבירתי תגיד שאני מוזנחת אפילו שהיא תגיע הביתה אחרי שאני אעבוד ואני בטח אזיע ואני אפילו מקווה שאני אזיע כדי שהיא תיראה שעבדתי קשה. אחר כך שתיתי קפה וכתבתי קצת ביומן וקראתי וחשבתי על כל השבוע ומה שהיה ומה שעוד יהיה ובעיקר כל הזמן חשבתי על איך שההורים שלי יהיו אצל גבירתי ואני אארח אותם שם ונזכרתי שאבא שלי עוד לא אמר לי מתי הוא יכול לבוא וזה קצת הלחיץ ועיצבן אותי כי מגיע לגבירתי לדעת את זה ולהתכונן ואולי גם לה יש תוכניות ולא כל יום מתאים לה ואני ארגיש ממש לא נעים שהיא תשאל ואני לא אדע להגיד לה. התקלחתי ממש טוב ובדקתי שהבגדים שאני לובשת יפים ובלי חורים ואחר כך כבר התחלתי להתארגן ושמתי בתיק בגדים חמים להחלפה וכבר התחיל להיות מאוחר ויצאתי. כשהגעתי לבית של גבירתי שוב נזכרתי שלא דיברתי עם אבא שלי כי רציתי עוד לפני שאני יוצאת מהבית לשאול אותו אם יש לו תשובה בשבילי אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי לא רציתי לבזבז את הזמן שלי כשאני אצל גבירתי בטלפונים כאלה וחשבתי שאם יהיה לי זמן אולי בצהריים בזמן האוכל אני אתקשר אליו. נכנסתי לבית של גבירתי וקודם כל הדלקתי דוד שיהיו מים חמים כי כל הדרך חשבתי על זה שאסור לי לשכוח את זה. אחר כך התחלתי לסדר את הסלון והיתה שם כוס של קפה שהבאתי למטבח ואז ראיתי שעל השולחן במטבח היה פתק שגבירתי כתבה לי והיה כתוב שם "משרתת חמודה שלי אל תשכחי לייבש את החולצה שעל החבל ולהכין עוגת גבינה לפי המתכון שבספר. אני יודעת שאת מחייכת. שיהיה לך יום מקסים ורוצי לעבוד". זה היה כל כך מרגש לקרוא את זה והסתכלתי עוד כמה שניות על הכתב שלה וחשבתי איך היא ישבה וכתבה לי את זה ובאמת חייכתי ואז קיפלתי את הפתק והכנסתי אותו לכיס שלי והמשכתי לסדר ולנקות באמת יותר מהר ובמרץ ואז עצרתי רגע ופתחתי את הספר של המתכונים והסתכלתי לבדוק אם יש בבית את כל מה שצריך לעוגה או שאני צריכה לקנות דברים ובאמת טוב שבדקתי כי לא היה את הכל אז עשיתי הפסקה והלכתי לקנות את מה שחסר וקניתי גם פרחים חדשים ושוקולד.

כשחזרתי התחיל לרדת גשם והיתה הרגשה מדהימה לעבוד ככה קשה ולהזיע כשבחוץ קר וגשם כל הזמן. המשכתי לנקות והיזזתי את כל הספות בסלון וניקיתי מאחוריהן ושטפתי בכל הפינות ממש על הברכיים עם הסמרטוט ביד ובאמת הקפדתי שאני לא שוכחת כלום ושלא נשאר אבק על כל הדברים הקטנים שיש בסלון. אחר כך ניקיתי גם את החדר של גבירתי וגם שם היזזתי את המיטה וניסיתי להזיז גם את הכוננית של הספרים אבל זה היה כבד מדי ולא הצלחתי ורק ניקיתי אבק מכל הספרים והמדפים שם. עשיתי כביסה של כל הבגדים והמצעים והמגבות והורדתי את החולצה של החברה של גבירתי מהחבל ולא ידעתי להחליט אם היא עוד קצת רטובה או סתם קרה מהאוויר שבחוץ אבל שמתי אותה ליד המייבש כדי לזכור לייבש אותה עם כל הכביסה אחר כך. בצהריים עשיתי הפסקה לאכול כי היה חשוב לי באמת לאכול מסודר ולהקפיד על מה שאני אוכלת ורשמתי את מה שאכלתי וחשבתי על זה שכשאני עובדת ככה אז אין לי בעיה לא לאכול שטויות וזה קורה רק כשאני לבד בבית ומשתעממת ומחפשת מה לעשות או כשאני במתח בגלל משהו ועכשיו אני בתקופה רגועה וזה טוב כי זה יעזור לי להצליח בדיאטה. אחר כך שטפתי כלים וניקיתי את המטבח למרות שידעתי שהוא יתלכלך שוב כשאני אכין את העוגה אבל אני לא יכולה להרגיש שלא ניקיתי את כל הבית כמו שאני צריכה כי אני עושה את המשימות שלי אחת אחת ואני אוהבת להרגיש שסיימתי אחת לגמרי לפני שאני מתחילה את השניה. אחר כך הכביסה סיימה והעברתי הכל למייבש ושמתי גם את החולצה של החברה של גבירתי ואז התחלתי לנקות את האמבטיה והשירותים וראיתי שאני כאילו מסיימת די מוקדם וזה היה לי מוזר כי פתאום חשבתי שאולי לא ניקיתי טוב או ששכחתי משהו ובדקתי שוב את כל החדרים ואפילו ניקיתי עוד פעם אבק מכל מיני מקומות. ניקיתי את האמבטיה וסידרתי שם את הכל ואז קיפלתי את כל הכביסה ואת החולצה של החברה של גבירתי שמתי בשקית בצד ובדקתי שוב את כל הבית והסתכלתי על השעון וישר התחלתי להכין את העוגה לפי המתכון. זה לא היה מאוד קשה אבל כל הזמן דאגתי לדברים כמו שהקצפת תצא מספיק טובה או שהבצק לא יצא עם גושים ואחר כך קיבלתי גם כוויה קטנה באצבע כשהוצאתי את הבצק מהתנור אבל שטפתי מהר במים וקיויתי שלא ישאר סימן והמשכתי וכשהעוגה היתה מוכנה שמתי אותה במקרר וניקיתי שוב את כל המטבח כמו שתיכננתי כבר והלכתי לסדר קצת את עצמי שאני לא אהיה יותר מדי מזיעה ופרועה כשגבירתי באה ואז יכולתי לעמוד ככה מול החלון ולהסתכל קצת על הגשם והרגשתי איך אני מתנשפת מכל העבודה ואיך כל השרירים שלי מרגישים טוב אחרי המאמץ.

כשגבירתי הגיעה פתחתי לה את הדלת וחיבקתי אותה ברגליים והיא ליטפה לי את הראש ושאלה אם הכל מוכן ואם הספקתי הכל ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיה לה יום מעייף אז אמרתי לה שאני כאן בשביל לשרת אותה ולעשות שיהיה לה ערב מרגיע ונעים והיא אמרה "אני כבר יותר רגועה" וזה מאוד שימח אותי והורדתי לה את הנעליים עוד בכניסה ולקחתי אותם לחדר שלה והיא בינתיים פתחה את המקרר והסתכלה על העוגה ואז שמעתי שהיא אומרת לי "אפשר לקבל קפה בבית הזה?" ורצתי מהר למטבח ואמרתי "כן גבירתי" ולא רציתי שהיא תחשוב שאני מתעכבת בחדר שלה או ששכחתי שאני צריכה להכין לה קפה כשהיא חוזרת והכנתי לה קפה ושאלתי אותה אם היא רוצה עוגה והיא אמרה "בודאי" ושמחתי וחתכתי לה חתיכה והסתכלתי עליה לראות אם היא מרוצה מאיך שאני חותכת שזה לא יצא כאילו אני שמה לה חתיכה קטנה מדי ואז היא שאלה "את לא שותה איתי קפה עם עוגה?" ואני אמרתי לה שאני רוצה לשמור ולא לאכול עוגות ולא היה נעים לי וחשבתי שהיא תכעס כי אני כאילו לא מסכימה לעשות משהו שהיא אומרת לי אבל היא חייכה וליטפה אותי ככה בפנים ואני בלי להרגיש כאילו רדפתי עם הפה אחרי היד שלה והיא אמרה שהיא שמחה שיש לי אופי ושאני מצליחה לשמור ושאלה "קפה מותר לך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והכנתי גם לי קפה ואז ישבתי איתה ליד השולחן ושתינו קפה והיא עישנה ודיברנו על מה שהיה היום והיא סיפרה לי גם דברים מהעבודה למרות שאני אף פעם לא שואלת על זה או על דברים אישיים שלה. אחר כך היא שאלה אם החולצה של החברה שלה מוכנה ואמרתי לה שהכנתי אותה מקופלת בשקית והיא אמרה לי שהיא הולכת להתקלח ושאני בינתיים אסדר את המטבח ואז אתקשר לחברה שלה ואגיד לה שהיא מזמינה אותה לכאן וגם שהחולצה שלה נקיה. סידרתי את המטבח ושטפתי את הכלים ואז באמת התקשרתי לחברה שלה וקצת היה לי מביך כי לא ידעתי בדיוק איך להציג את עצמי ובסוף פשוט אמרתי שאני המשרתת של גבירתי ואמרתי לה שהחולצה שלה נקיה ושגבירתי מזמינה אותה לכאן הערב והיא אמרה המון תודה ושהיא באמת תגיע יותר מאוחר ואחרי שניתקתי את הטלפון ראיתי שאני רועדת אבל זאת היתה הרגשה טובה להגיד בטלפון שאני המשרתת ולהרגיש שאני עושה את הטלפון הזה בשביל גבירתי.

אחר כך גבירתי יצאה מהמקלחת ושאלה מה החברה שלה אמרה בטלפון וסיפרתי לה והיא אמרה שהיא שמחה ואמרה "אנחנו נגיש לה מהעוגה שלך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" וזה באמת עשה אותי שמחה וגאה כי כאילו גבירתי טעמה את העוגה וחשבה שהיא מספיק טובה בשביל להגיש אותה וחשבתי על זה שכל דבר כזה כאילו מכין אותי למשימה הכי קשה שזה לארח את שני ההורים שלי כאן ואמרתי לגבירתי שגם כשההורים שלי יהיו כאן אני רוצה להכין להם עוגה והיא אמרה שכשההורים שלי יבואו אני אחליט ואני אקבע במה אני אכבד אותם ואיך אני אארח אותם וזה ערב שכולו שלי וכל האחריות עלי ושאני אחשוב על זה כאילו היא רק אורחת כאן למרות שזה בעצם הבית שלה וזה היה מאוד מרגש ואמרתי לה תודה על זה ואז היא שאלה מתי הם רוצים לבוא ונזכרתי ששכחתי בסוף להתקשר לאבא שלי כמו שתכננתי ואמרתי לה שאבא שלי עוד צריך להחזיר לי תשובה וגם אמרתי לה שהוא לא בסדר ושאני קצת כועסת עליו שהוא מתעכב עם זה והיא אמרה לי לא להילחץ ושברגע שתהיה לי תשובה שאני רק אודיע לה. אחר כך ישבנו בסלון וחיכינו לחברה שלה וגבירתי ראתה קצת טלויזיה בזמן שאני עשיתי לה מסג' ברגליים ואז החברה שלה דפקה בדלת ופתחתי לה והכנסתי אותה והיא התישבה בסלון ושאלתי אותה מה היא רוצה לשתות והיא ביקשה קפה ושאלתי את גבירתי מה היא רוצה והיא לא רצתה כלום ולפני שהלכתי למטבח גבירתי אמרה לי "תשטפי ידיים כן?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקצת הסמקתי לא יודעת למה. הכנתי את הקפה והגשתי לחברה שלה עם פרוסה מהעוגה שהכנתי והיא אמרה שהיא מלאה אבל גבירתי אמרה "את חייבת זאת עוגה מדהימה שהמשרתת שלי הכינה" וקיבלתי צמרמורת מאיך שהיא אמרה "המשרתת שלי הכינה" אבל זאת היתה צמרמורת טובה וחייכתי ככה וגבירתי אמרה "לי לא מגיעה עוד פרוסה?" ואני אמרתי ישר "סליחה גבירתי" והלכתי להביא גם לה עוד עוגה ובדרך חשבתי על זה שכל כך טוב לי שאפשר להיות חופשיה ככה עם החברה של גבירתי ולהגיד "גבירתי" או "משרתת" בלי להסתיר או בלי להסביר דברים וכאילו הכל טבעי כזה כמו שתמיד רציתי וחלמתי והלואי שכל זה היה מקובל ופשוט ואפשר היה להגיד את זה לכולם כל הזמן וכולם היו מקבלים את זה בטבעיות כמו שאנשים אומרים על עצמם כל דבר. גבירתי הזמינה אותי לשבת איתן בסלון וראינו טלויזיה ואני ישבתי על הרצפה לידה והיא ליטפה לי את השיער ככה ולא רציתי לשקוע יותר מדי בטלויזיה כי כל הזמן היה חשוב לי לשים לב אם גבירתי צריכה משהו או אם אני צריכה לקום ולעשות משהו כמו שנשפך המיץ באותו יום והייתי צריכה מהר לרוץ ולנקות הכל. בסוף החברה של גבירתי אמרה שהיא באה רק לקצת והיא צריכה ללכת ואז גבירתי אמרה לי "תני לה את החולצה שלה" ואני קמתי והבאתי את השקית עם החולצה שלה והיא חייכה ואמרה לי המון תודה על זה ואפילו שאני באמת כיבסתי אותה זה היה לי מוזר שהיא כאילו אומרת לי תודה ולא לגבירתי.

אחרי שהיא הלכה סידרתי את הסלון ושוב שטפתי כלים ושאלתי את גבירתי אם היא צריכה משהו והיא אמרה שאם הבית מסודר אז שאני אתארגן והיא תסיע אותי ואמרתי לה שהיא לא צריכה להסיע אותי והיא אמרה לי שקר נורא בחוץ ויש גשם מדי פעם ולא כדאי שאני אתרוצץ באוטובוסים ואמרתי לה תודה על זה והלכתי באמת להתארגן מהר כדי לא לעכב אותה. היא הסיעה אותי הביתה ואני לא יודעת למה אבל הבטן שלי התהפכה כל הנסיעה רק מלהיות ככה ליד גבירתי במכונית ואמרתי לה תודה על כל היום הזה ושהיה לי ממש טוב ואמרתי לה גם תודה על זה שהיא עשתה לי סדר בשבוע הזה והיא שאלה אם אני זוכרת מה אני עושה מחר ואמרתי לה שמחר אני באה אחרי הצהריים ועושה לה טיפול בערב והיא חייכה ואמרה "פיה שלי" וליטפה לי את הראש ככה וכל כך רציתי לקבור את הראש שלי בבטן שלה או ברגליים שלה אבל ברור שלא יכולתי ורק הרגשתי איך הלב שלי דפק והוא המשיך לדפוק ככה גם אחר כך בבית כשהתקלחתי ואפילו כשישבתי אחרי זה קצת עם אמא שלי ודיברתי איתה.

לפני 18 שנים. 27 בדצמבר 2005 בשעה 6:47

התעוררתי מוקדם ואפילו שהיה קר ושלא הייתי צריכה לקום מוקדם קמתי והכנתי לעצמי קפה והסתכלתי מהחלון על היום הזה שנהיה חורף והיה נראה שכל רגע ירד גשם. הרגשתי ממש טוב כי ידעתי שאפילו שזה היום החופשי שלי פתאום הכל נראה יותר מסודר וידעתי מה אני אעשה כל השבוע וגם נורא שמחתי שאני כבר ביום השני של הדיאטה וחשבתי לשקול את עצמי אבל החלטתי שלא טוב להישקל כל יום ועדיף לעשות את זה כל שבוע או משהו ולראות באמת שינויים וככה גם זה יתן לי מטרה שאני אדע שיש יום כזה. החלטתי שאני אכתוב ביומן בבוקר ואחר כך אני אתקשר לאבא שלי ואציע לו להיפגש ואז בערב אני אהיה עם אמא שלי וככה הכל יהיה מסודר וכולם יוכלו להיות מרוצים ונזכרתי שבכלל לא דיברתי עם אבא שלי אתמול אחרי שאמא שלי סיפרה לי שהוא הסכים להיפגש אצל גבירתי וגם אחרי שטלי אמרה לי שהיא נפגשה איתו וזה היה לי קצת מוזר שהוא לא התקשר לדבר איתי וחשבתי פתאום שאולי הוא כועס עלי וניסיתי להיזכר למה הוא יכול לכעוס ומרוב שחשבתי על זה כבר הבנתי שאני לא אוכל להתרכז בכתיבה ביומן והתקשרתי אליו והלב שלי פתאום התחיל לדפוק כי באמת כבר חשבתי שהוא כועס.

כשהוא ענה לי הוא בכלל לא נשמע כועס אלא דווקא נורא שמח שאני מתקשרת ואפילו התפלא שאני ערה כל כך מוקדם למרות שהסתכלתי על השעון ובכלל לא היה מוקדם אבל אולי הוא חשב שאני ישנה תמיד עד מאוחר. שאלתי אותו אם הוא עסוק והוא אמר שלא ואז שאלתי אם הוא כועס עלי והוא אמר מה פתאום ולמה אני שואלת ואמרתי לו שחשבתי ככה בגלל שהוא לא התקשר אתמול במיוחד אחרי שהוא נפגש עם טלי ואחרי שהוא דיבר עם אמא שלי על חנוכה והכל והוא אמר שהוא נורא מצטער ושהוא לא חשב שאני ארגיש ככה והוא פשוט היה קצת עסוק בעבודה אתמול ואחר כך הוא ישר נסע עם החברה שלו לפגוש את ההורים שלה והוא התנצל אולי חמש פעמים על זה ואמר שהוא לא התכוון שאני איפגע ככה והייתי צריכה להרגיע אותו ולהגיד לו שזה בסדר ושישכח מזה ושלא קרה כלום. אחר כך הוא אמר שטלי מאוד נחמדה ונראית מאוד מוכשרת ושהוא ישתדל מאוד לעזור לה וכבר חשבתי שהוא יתחיל שוב להגיד לי שגם אני צריכה לחפש עבודה שם וכל הנאום הזה אבל הוא דווקא הפתיע אותי ולא הזכיר את זה בכלל ושמחתי כי זה היה כאילו הוא באמת מקבל את מה שאמרתי לו בפעם הקודמת ומכבד את זה שבחרתי לעבוד אצל גבירתי. שאלתי אותו על המפגש אצל גבירתי והוא אמר שהוא באמת דיבר על זה עם אמא שלי ושהם הבינו שזה באמת נורא חשוב לי ושהוא ישמח גם להכיר את האישה שאני עובדת בשבילה וזה נורא ריגש אותי כשהוא אמר את כל זה ואמרתי לו שזה באמת נורא חשוב לי ולא רציתי להתחיל להסביר לו כמה זה באמת מרגש אותי לא רק שהם יהיו שם ביחד אלא שאני אארח אותם ואתמודד עם זה ששניהם שם ביחד עם גבירתי כי זה האנשים הכי חשובים לי בחיים ואמרתי לו שהוא יראה כמה שזה יהיה ערב נחמד ואיך למדתי לארח יפה ואני אכין עוגה במיוחד בשבילם ואני אקנה סופגניות וידעתי שהוא אוהב יין ואמרתי לו שיהיה גם יין טוב והוא צחק ואמר שהכי חשוב שאני אהיה שם ואמרתי לו שלא ידאג ואני לא אוותר על זה בחיים עכשיו עד שהם הסכימו. הוא אמר שהוא עוד יגיד לי באיזה יום יהיה לו הכי נוח ודווקא רציתי שנקבע את זה כבר כדי לדעת שזה סגור ולדעת כבר באיזה יום זה וביקשתי ממנו שיודיע לי כמה שיותר מהר כי אני רוצה לדעת וגם להודיע לגבירתי והוא הבטיח שהוא רק יברר עם החברה שלו ופתאום נבהלתי שהוא יביא גם אותה ולא ידעתי איך להגיד לו שזה לא במקום ושאלתי "גם היא תבוא?" והוא אמר שזה לא נראה לו מתאים ונרגעתי ושמחתי שהוא חושב כמוני והוא אמר שהוא רק רוצה לברר איתה מתי נוח לשניהם ואם היא אולי תיכננה משהו. רציתי לקבוע איתו לאכול צהריים למרות שרציתי לבנות את התפריט לפי הדיאטה אבל אמרתי לעצמי שאני יכולה גם לאכול ואחר כך לרשום ולחשב מה אכלתי ואבא שלי אמר שהוא לא יודע אם יהיה לו זמן בצהריים ושאל מה דעתי על הערב ואמרתי לו שבערב אני בבית עם אמא וקצת רעד לי הקול כשאמרתי את זה אבל הייתי ממש שמחה שזה יצא לי ככה ושהייתי חזקה ושאני מארגנת את הזמן כמו שגבירתי אמרה והוא דווקא הבין את זה ולא אמר כלום והוא אמר שהוא נורא ישתדל אבל אולי זה יהיה בצהריים היותר מאוחרים ואמרתי לו שזה בסדר ושיודיע לי.

אחרי השיחה הזאת הייתי ממש שמחה והרגשתי שזאת תקופה טובה כזאת שהכל מצליח ללכת לפי התוכנית שלי ושאני כבר לא מבולבלת כזאת ויותר שולטת בחיים שלי אבל ידעתי שזה הכל בזכות גבירתי ושבעצם היא זאת שעזרה לי לסדר את כל ההרגשות שלי וכל כך הערצתי אותה באותו רגע וממש ירדתי על הברכיים ליד המיטה שלי וקברתי את הראש בשמיכה ואמרתי לגבירתי תודה בלב ודמיינתי שהיא שם ושהראש שלי עליה ושאני אומרת לה את התודה וקיויתי שהיא תתקשר ושאני אוכל באמת להגיד לה כי לא רציתי להפריע לה בעבודה. אחר כך הרגשתי כל כך טוב שהחלטתי באמת לכתוב ביומן כי כשאני רגועה זה הולך לי הכי טוב וישבתי ובאמת כתבתי רצוף ככה בלי עצירות ואז הסתכלתי על השעון וחיכיתי שאבא שלי יתקשר ולא ידעתי אם ללכת להתקלח ואם יהיה לי מספיק זמן אבל נזכרתי שבכלל אין מים חמים כי לא הדלקתי דוד ובחוץ היה ממש חורף ופשוט עמדתי ליד החלון והסתכלתי על הגשם והיה לי נעים בכל הגוף.

בסוף אבא שלי התקשר ואמר שהוא קצת מתעכב ושאל אם נוכל להיפגש מחר ואמרתי לו שאני עובדת כל היום מחר ואז הוא שאל גם על יום חמישי אם נראה את המשחק ביחד ואמרתי לו שגם ביום חמישי בערב אני עובדת וקצת היה לי לא נעים מזה שכל מה שהוא מציע אני ככה מבטלת אבל מצד שני נורא שמחתי שאני יודעת מראש את התוכניות והבטחתי לו שביום שישי או שבת ניפגש אפילו שבדרך כלל ביום שישי אני אוכלת עם אמא שלי וסבתא שלי ושאלתי אם בכל זאת אולי ניפגש היום אפילו לקצת והוא חשב קצת ואז הוא אמר לי שאני אבוא והוא יתפנה כי אני הכי חשובה ונאכל צהריים יחד וביקשתי להיפגש איתו ליד המשרד שלו ולא בפנים כי לא רציתי שעוד פעם כולם שם יגידו לי שלום ויתחנפו אלי ואולי אני אפגוש את הבחור ההוא שהתחיל איתי ויהיה מצב לא נעים. נפגשנו שם בחוץ למרות שהיה גשם והלכנו לאכול ואבא שלי שאל אותי אם אני מתביישת לעלות למשרד ואמר שחבל שהתעקשתי לחכות בחוץ בגשם ואמרתי לו שזה בסדר והוא אמר שחבל שאני לפעמים מתעקשת על שטויות ולא על הדברים החשובים ולא רציתי לריב איתו עד שאנחנו נפגשים אז רק אמרתי לו שישכח מזה ולא חשוב והוא חייך וחיבק אותי ואמר שזה באמת לא חשוב והמשכנו לדבר במסעדה והיה ממש טוב ונעים ככה איתו ובכלל הייתי רגועה מכל היום.

אחרי הצהריים הגעתי הביתה והדלקתי דוד שיהיה לי ולאמא שלי וחיכיתי לה ואז כשהיא הגיעה היא רצתה לאכול איתי ואמרתי לה שאכלתי צהריים מאוחר ושאולי נאכל אחר כך כי אני גם רוצה לשמור ואז באמת נזכרתי שאני צריכה לחשב ולרשום את מה שאכלתי וראיתי מה עוד נשאר לי בתפריט שמותר לי לאכול בערב וראיתי על הדף של התפריט שגם כתוב לי מה אני צריכה לעשות כל יום וחשבתי כבר על מחר ואיך שאני אנקה אצל גבירתי ואז פתאום נזכרתי שהשארתי את החולצה של החברה שלה על החבל בחוץ ואמנם יש שם מיסתור כביסה והגשם לא מגיע לחבלים אבל קיויתי שהחולצה לא נרטבה מחדש בכל זאת ולא התלכלכה וממש התחלתי להזיע ולהרגיש לא נעים ששכחתי את זה שם כי הייתי צריכה לדעת שיהיה גשם. זה כל כך הציק לי שכבר לא היה איכפת לי להתקשר לגבירתי כי ידעתי שאני לא יכולה להמשיך ככה וכל הערב זה יהיה לי בראש והתקשרתי אליה ואמרתי לה את זה וישר אמרתי שאני מצטערת ושזאת היתה טעות והיא הרגיעה אותי ואמרה שזה בסדר והחולצה לא נרטבת שם והגשם לא מגיע לשם בכלל ושמחר אני אבדוק אם החולצה עוד לא התיבשה אני אייבש אותה במייבש עם כל שאר הכביסה וגבירתי שוב אמרה לי להירגע ואני באמת נרגעתי ואז היא שאלה מה עשיתי היום וסיפרתי לה הכל והיא אמרה שהיא יושבת בבית ושותה קפה ואמרתי לה שהלואי שהייתי איתה ומכינה לה את הקפה והכל והיא אמרה לי "את באמת חסרה לי" ואני אמרתי "באמת גבירתי?" והיא אמרה "כן באמת" ונורא שמחתי אבל אז היא אמרה "אבל את יודעת שקבענו שהיום את עם המשפחה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז גם אמרתי לה את כל התודה שחשבתי עוד בבוקר על זה שהיא עוזרת לי לעשות סדר בחיים ולהרגיש כל כך רגועה.

בערב אכלתי עם אמא שלי ואחר כך התקלחתי וגם היא וישבנו לראות טלויזיה ודיברנו על כל מיני דברים וגם על מה שיהיה כשניפגש אצל גבירתי ואמרתי לה שוב תודה על זה שהיא הסכימה ואמרתי לה שהיא לא תתחרט על זה ושאני אעשה את הערב הזה הכי טוב שאפשר והיא צחקה ואמרה שהעיקר שאני אהיה שם ואמרתי לה שזה מדהים שגם אבא שלי אמר את זה בדיוק והיא חייכה ואמרה שאפילו שהם לפעמים לא מסתדרים הם עדיין שני ההורים שלי והם עדיין מרגישים כלפי אותו דבר וזאת ההוכחה לזה ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה.

לפני 18 שנים. 26 בדצמבר 2005 בשעה 6:12

היה ממש קר בבוקר אבל נזכרתי איך גבירתי אתמול אמרה לי שהיא צריכה אותי ושהיא לא מתכוונת להגיד לי ללכת וזה שימח אותי והייתי יותר רגועה מכל הימים האחרונים והיתה לי הרגשה כזאת של משהו חדש ושעכשיו אני כבר לא ארגיש לחוצה ומבולבלת ואני אדע יותר טוב איך לסדר את הזמן שלי למרות שלא ידעתי מה אני אעשה כל היום כי עדיין לא קבעתי כלום והחלטתי שאני באמת אתחיל לחפש לעצמי דיאטה כמו שהבטחתי לגבירתי וזה שהיא הסכימה נורא עזר לי כי זה גרם לי להרגיש שאני באמת חייבת לעשות את זה ולא רק בגלל שנורא השמנתי אלא בגלל שאמרתי לה שאני אעשה את זה ועכשיו זה כאילו משהו שהיא ביקשה ממני. חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי כל מיני כתבות שחלק היו מעניינות אבל לא מצאתי ממש דיאטה שאני יכולה לעשות בצורה מסודרת ואז נזכרתי שפעם אמא שלי ניסתה לעשות דיאטה של שומרי משקל והיתה להם חוברת כזאת והתחלתי לחפש אותה בבית ולא מצאתי איפה אמא שלי שמה אותה ופחדתי שהיא זרקה את זה כי רציתי שאם אני איפגש עם גבירתי אני כבר אוכל להראות לה מה אני מתכננת לעשות. התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה והיא התפלאה ושאלה מה פתאום אני מחפשת את זה ואמרתי לה שאני רוצה לעשות דיאטה ושנמאס לי שאני כל הזמן משמינה והיא התחילה להגיד לי שאני לא צריכה ושזה בסדר ושאני סתם מרגישה ככה ואמרתי לה שתפסיק עם זה כי אני יודעת שזה לא נכון וככה אני מרגישה ושתגיד לי כבר איפה החוברת הזאת ואז היא אמרה לי שזה לא כל כך פשוט לעשות את הדיאטה הזאת רק מהחוברת וצריך ללכת לשם ולהירשם וללכת לפגישות כל שבוע ואמרתי לה שאני רק רוצה לקרוא ולא הבנתי למה היא כל הזמן מתחמקת וכאילו לא רוצה להגיד לי אבל בסוף היא אמרה לי איפה היא חושבת שזה יכול להיות ומצאתי את החוברת הזאת והתחלתי לקרוא וראיתי שזה דווקא לא כזה מסובך ואפשר לעשות את זה לבד רק לפי מה שכתוב. ישבתי והתחלתי לחשב את הנקודות שלהם ולראות מה אני יכולה לאכול היום ובדקתי מה יש בבית ובאמת ניסיתי לתכנן את כל היום כמו שגבירתי אמרה וממש לבנות לעצמי ארוחות מסודרות ולכתוב הכל.

כשסיימתי נורא רציתי להתקשר לגבירתי ולספר לה על זה ולהראות לה שאני רצינית ושאני לא סתם כל הזמן אומרת שאני רוצה דיאטה אלא שאני ממש עושה משהו בשביל להתקדם עם זה אבל לא רציתי להפריע לה בעבודה ולהטריד אותה עם שטויות כי הרגשתי שבזמן האחרון במקום שאני אשרת אותה היא עושה בשבילי דברים כל הזמן ואני לא אוהבת את זה. כתבתי עוד קצת וסידרתי את החדר ובאמצע טלי התקשרה וסיפרה לי שהיא נפגשה עם אבא שלי הבוקר ובהתחלה לא הבנתי על מה היא מדברת אבל היא הזכירה לי שזה בקשר לעבודה שאבא שלי אמר שהוא אולי יסדר לה בחברה שהוא עובד. היא סיפרה שאבא שלי היה ממש נחמד והכיר לה שם אנשים וקצת שאל עליה ועל הנסיון שלה וגם על מה שהיא עשתה בצבא ואמרה שעוד לא יצא מזה כלום אבל שאבא שלי הבטיח לה לדבר שם עם אנשים ולהיות איתה בקשר והיא אמרה לי תודה על זה והתחילה להגיד שאני כזאת חברה טובה ושאף פעם לא היתה לה חברה כמוני וזה היה די מביך כל המחמאות האלה ואז שאלתי אותה איפה היא ומה היא עושה והיא אמרה שהיא בדרך הביתה ורציתי נורא להיפגש איתה פתאום אז קבענו שנלך לקניון. הסתובבנו שם ודיברנו עוד וסיפרתי לה גם על הבחור ההוא שהתחיל איתי שם בעבודה של אבא שלי וטלי צחקה ושאלה אותי אם אני באמת מתכוונת להתקשר אליו ואמרתי לה שמה פתאום והיא שאלה למה בעצם אם הוא נחמד והכל זה אולי יכול להיות טוב ואמרתי לה שאני ממש לא מחפשת עכשיו חבר ורק זה חסר לי עכשיו כשגם ככה אני לא מצליחה לחלק את הזמן שלי וכל הזמן מרגישה שאני לא מספיקה לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות וכל הזמן מרגישה שגבירתי לא מקבלת ממני מספיק וטלי אמרה שגבירתי בעצמה אמרה לי שבימים האלה ניפגש פחות ושאני לא צריכה להרגיש ככה וסיפרתי לה איך בזמן האחרון כל הזמן אני עושה שטויות וכל פעם שאני נפגשת עם גבירתי זה לא מה שאני מצפה והיא כועסת למרות שאחר כך תמיד היא דואגת לי והכל יוצא לטובתי וסיפרתי לה גם על הקטע עם החזיה ועם התחתונים וטלי אמרה שזה נורא מביך והתפלאה איך לא בכיתי או ברחתי משם ואמרתי לה שזה לא היה מביך כי אני לא נבוכה כשאני עם גבירתי אבל שזה בעיקר היה מעצבן וכעסתי על עצמי כי איכזבתי אותה וטלי אמרה שאם היא היתה שם היא היתה נורא נבוכה מזה ואמרתי לה שאם היה לה קשר כמו שלי יש עם גבירתי ואם

היא היתה מרגישה כלפי מישהי את מה שאני מרגישה כלפי גבירתי זה לא היה מביך אותה בכלל וניסיתי להסביר לה אפילו שלא הרגשתי חופשיה לדבר כי היינו בקניון עם מלא אנשים מסביב וטלי אמרה שהלואי שהיא היתה יכולה להרגיש ככה עם מישהי ואחר כך ישר אמרה שהיא לא מתכוונת להיות משרתת כמו שאני אלא להרגיש ככה נוח ולא נבוכה ליד מישהי ואז פתאום שאלתי אותה אם יצא לה כבר פעם להיות ככה עם מישהי במצב אינטימי וראיתי שאפילו השאלה הזאת הביכה אותה ואפילו שאנחנו חברות טובות ושאני מספרת לה דברים כאלה היא ככה היתה בהלם מזה אז אמרתי לה שהיא לא חייבת לספר ושאני מצטערת אם שאלתי משהו אישי מדי ואז היא אמרה שהיא תספר לי כי זה לא הוגן שאני מספרת לה תמיד הכל ורציתי להגיד לה שזה לא ככה ושהיא לא צריכה להרגיש חייבת רק בגלל שאני מספרת אבל לא הספקתי כי היא ישר התחילה לספר לי איך היא פעם התנשקה עם מישהי שהיתה איתנו בתיכון ואז אני הייתי בהלם כי לא חשבתי על ההיא דברים כאלה אבל טלי אמרה לי שהיא לא חושבת שהיא באמת לסבית ושזה סתם היה רק נשיקה כזאת של סקרנות ובכל מקרה חוץ מהנשיקה הזאת לא היה לה שום דבר אמיתי ורק מחשבות כל הזמן אבל עכשיו היא מרגישה שאולי היא מספיק מוכנה לזה למרות שהיא עדיין תהיה נורא נבוכה.

טלי רצתה שנאכל צהריים יחד שם אבל אמרתי לה שאני מתחילה דיאטה ואני לא יכולה לאכול מה שאני רוצה כי קבעתי לעצמי מה לאכול כל היום והצעתי לה לבוא אלי ושנאכל יחד והלכנו אלי הביתה והכנתי לשתינו אוכל וטלי צחקה שעכשיו אני גם עושה לה דיאטה למרות שזה לא היה ממש אוכל דיאטטי ורק היה לי יותר קל לחשב את הנקודות של הדיאטה ככה ולדעת שאני מקפידה לאכול לפי התפריט שקבעתי. אחר כך טלי ישבה קצת עם המחשב שלי ואני לא רציתי להסתכל על מה שהיא עושה אפילו שזה המחשב שלי ושתמיד אני פוחדת שיראו שם דברים אבל רציתי לתת לה את הפרטיות שלה ואמרתי לה שאני אלך להתקלח ובדיוק אז גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי וסיפרתי לה מה עשיתי ושהתחלתי ממש לעשות דיאטה של שומרי משקל והיא אמרה שהיא ביקשה ממני להראות לה קודם לפני שאני מתחילה ואמרתי לה שרק חישבתי את הנקודות ובעצם אכלתי אוכל רגיל בצהריים אז חשבתי שמותר לי והיא אמרה "ברור שמותר לך את יודעת שאני שונאת את זה שאת לא אוכלת" ואמרתי "כן גבירתי" וראיתי שטלי ככה נבוכה מזה ורוצה לצאת מהחדר ולתת לי להיות לבד אבל לא נתתי לה לצאת ואני לא יודעת למה עשיתי את זה וגבירתי שאלה מה אני עושה אחר כך ואמרתי לה שאין לי תוכניות והתחלתי להתרגש והיא אמרה שהיא תאסוף אותי אחרי העבודה שלה וניפגש קצת ונדבר על הדיאטה שלי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ואז באמת הלכתי להתקלח והתקלחתי ממש טוב שגבירתי תהיה מרוצה ואחר כך טלי אמרה שאולי היא תלך אם אני צריכה להיפגש עם גבירתי ואמרתי לה שיש עוד קצת זמן ושתינו עוד קפה יחד ואני הכנתי דף כזה שאני אוכל לרשום מה אכלתי כל יום ולחשב את זה והכנסתי אותו לתיק יחד עם החוברת של שומרי משקל שאני אוכל להראות לגבירתי ואז טלי באמת הלכה הביתה כי כבר לא היה לה נעים והאמת שגם אני פתאום רציתי קצת להיות לבד לפני שאמא שלי חוזרת ולפני שאני אצטרך ללכת וישבתי עוד קצת עם המחשב ככה בשקט כמו שאני אוהבת.

אחר כך אמא שלי חזרה ושאלה מה שלומי ומה עשיתי וסיפרתי לה והיא שאלה אם הסתדרתי עם החוברת של הדיאטה ואמרתי לה שכן ושאני ממש רוצה להתחיל עכשיו להקפיד על מה אני אוכלת ולרשום הכל והיא אמרה שהיא תעזור לי עם זה אבל שעדיין היא חושבת שלטובתי אני צריכה גם ללכת לפגישות שלהם אם אני באמת רוצה להצליח ואמרתי לה שאני אתחיל לבד ואני אראה אם אני מסתדרת כי ממש לא רציתי עכשיו להתחיל לעשות פגישות של שומרי משקל במיוחד כשאני חושבת שזה לא כזה חשוב וגם אין לי זמן לבזבז על זה. אחר כך אמרתי לאמא שלי שאני עוד מעט הולכת לגבירתי ואולי אני אעבוד קצת הערב והיא התפלאה שלא עבדתי מהבוקר ואמרתי לה שזה לא שעות קבועות וכשאמרתי את זה הלב שלי קצת נצבט כי פעם זה כן היה ימים ושעות קבועים ואני כן רוצה שזה יהיה ככה ועכשיו זה רק זמני בצורה כזאת. ואז אמא שלי אמרה לי "תשמעי דיברתי עם אבא שלך ואני חושבת שאנחנו נקבל את ההצעה שלה" ואני שאלתי על מה היא מדברת אבל ניחשתי ורק רציתי להיות בטוחה ולא לטעות ולהתאכזב סתם והיא אמרה שאולי באמת בחנוכה הם יבואו ביחד באיזה ערב אליה כי גם אבא שלי אמר שהוא רוצה לפגוש אותה ולראות איפה אני עובדת ושהיא ראתה כמה זה חשוב לי שנהיה ערב אחד יחד ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה תודה ושזה מקסים מצידם והיא אמרה "אנחנו עושים את זה בשבילך כי זה חשוב לך" ואמרתי לה שאני יודעת ושאני לא ילדה קטנה ואני לא חושבת שפתאום הם יחזרו להיות יחד ושאלתי אותה אם זה כבר בטוח ואם אפשר להגיד לגבירתי ושנקבע והיא אמרה שכן ושרק צריך לברר מתי נוח לאבא שלי ומתי נוח לה ונורא שמחתי.

אחרי כמה דקות גבירתי התקשרה ואמרה שהיא למטה ואני לקחתי מהר את התיק וירדתי ונתתי עוד נשיקה לאמא שלי ואמרתי לה שוב תודה וכשנכנסתי למכונית של גבירתי נורא התרגשתי כי חשבתי איך אני אספר לה את זה ושהיא נורא תשמח. סיפרתי לה את זה עוד בדרך והיא באמת שמחה ואמרה שזה נפלא ואז היא שאלה אותי "את תעמדי בזה?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה שהיא לא רוצה שאני אתמוטט לה כמו שהיה כשאמא שלי היתה שם בפעם האחרונה ואמרתי לה שאני מבטיחה שהכל יהיה בסדר ואני אארח אותם הכי טוב שאפשר והיא תהיה גאה בי וכבר כשאמרתי את זה הייתי מאוד גאה בעצמי והרגשתי שהדברים מתחילים לקרות כמו שאני רוצה ושהכל מסתדר ושכל ההרגשות הרעות שהיו לי בזמן האחרון עוברות. הגענו לבית של גבירתי ואני ישר הלכתי לסדר ולנקות והיא החליפה בגדים והכנתי לה קפה והיא ישבה בסלון קצת ואז היא קראה לי ושאלה אם סיימתי לסדר ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי לשבת לידה ולהראות לה הכל ואני הבאתי את התיק וישבתי ממש לידה על הספה והראיתי לה את החוברת ואת הדף שהכנתי והסברתי לה איך אני אעשה את הדיאטה והיא אמרה שהיא מאוד מרוצה ואמרה לי שוב שאני אקפיד לאכול מסודר ושאני לא ארעיב את עצמי ושאני אשמור על התפריט והיא שאלה אם אני מתכוונת להירשם וללכת לפגישות שלהם ואמרתי לה שאמא שלי אמרה שצריך את זה אבל אני חושבת שאני יכולה לעשות את זה לבד והיא אמרה שזה בסדר וכמו שאני חשבתי שאני אתחיל לבד ושהיא סומכת עלי ויודעת שיש לי משמעת עצמית אבל שאם קשה לי ואני מרגישה שאני צריכה את זה אני אגיד לה בכנות ואני אירשם כי היא לא רוצה שאחר כך יהיו לי תיסכולים סתם ואני הבטחתי לה שככה אני אעשה. גבירתי ליטפה את הראש שלי ואני נישקתי את היד שלה והסתכלתי עליה ואני חושבת שהיא ראתה שהמבט שלי ממש מתחנן לחיבוק אז היא משכה אותי אליה וחיבקה אותי חזק ואמרה לי "פיה קטנה שלי את אמיצה ואת חזקה הרבה יותר ממה שאת חושבת" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" וככה התחבקנו אולי דקה ואז ביקשתי ממנה אם אני יכולה לפנק אותה והיא לא ענתה אבל היא נשכבה ככה על הצד של הספה והרימה את הרגליים ושמה אותם על הברכיים שלי ואני התחלתי ללטף אותה שם ולעשות לה מסג' והיא ביקשה סיגריה ושוקולד ואני הבאתי לה והדלקתי לה את הסיגריה על הברכיים ואז חזרתי לעשות לה מסג' ברגליים אבל כבר ישבתי על הרצפה והיא אכלה את השוקולד לאט ועישנה ואני לא יכולתי להתאפק והכנסתי את הראש בין הכפות רגליים שלה ונישקתי אותן אפילו שהיה לה ריח מכל היום ואז היה טלפון והיא אמרה לי להביא לה אותו ולא רציתי לקום משם אבל ידעתי שזה היה אגואיסטי מצידי לרצות להישאר ליד הרגליים שלה ומהר קמתי והבאתי לה את הטלפון והיא דיברה ואז היא אמרה לי שחברה שלה תבוא לקפה עוד כמה דקות ואני שאלתי אם אני יכולה להישאר ולשרת את שתיהן והיא התפלאה ואמרה "מה זאת אומרת אם את יכולה? את נשארת ומשרתת אותנו עכשיו" ואני אמרתי לה תודה והיא ביקשה שאני אסביר לה למה שאלתי בכלל ואמרתי לה שאני כבר מבולבלת מהימים האלה ולא יודעת אף פעם מה אני צריכה לעשות ופעם הכל היה קבוע וזה היה יותר קל לי ואז היא אמרה לי להתקרב אליה ואני קצת רעדתי והתקרבתי על הברכיים והיא הסתכלה לי ישר בעיניים ואמרה "את רוצה סדר? אז הנה סדר" ואז היא אמרה לי שמחר זה היום החופשי שלי ואני אהיה עם אבא שלי ועם אמא שלי איך שאני רוצה וביום רביעי אני אבוא לנקות את הבית שלה ואכין עוגת גבינה וביום חמישי אני אהיה עם אבא שלי או עם חברות בבוקר ובצהריים ואחרי הצהריים אני אבוא לבית שלה ואסדר אותו ואז כשהיא תבוא אני אעשה לה טיפול. ואני השתדלתי להיות מרוכזת ולזכור הכל ולא להיסחף לכל מיני מחשבות ודמיונות על איך זה יהיה ואמרתי לה תודה על זה שהיא קבעה לי ככה את השבוע ואז היא אמרה לי להכין כיבוד על השולחן ואני קמתי והלכתי למטבח והבאתי כוסות ובקבוקים של שתיה קרה ועוגיות מסודרות על צלחות ואחר כך גם רוקנתי את המאפרה של גבירתי ושאלתי אותה אם היא צריכה עוד משהו אבל אז בדיוק החברה שלה דפקה בדלת וגבירתי אמרה לי ללכת לפתוח.

אירחתי אותה יפה ושמחתי שגבירתי יושבת ככה ולא צריכה לעשות כלום בעצמה והכנתי לחברה שלה קפה והן ישבו ודיברו ואני מדי פעם הגשתי עוד דברים ופיניתי דברים אבל רוב הזמן ישבתי במטבח וחיכיתי ונתתי להן להיות לבד וחשבתי על כל השבוע שיהיה לי אבל נשארתי מרוכזת כדי לשמוע אם אני צריכה לעשות משהו ואז פתאום שמעתי את גבירתי קוראת לי ורצתי לשם וראיתי שנשפך מיץ על החולצה של החברה שלה ועל הרצפה וגם קצת על הספה והבאתי מהר סמרטוט וניקיתי והסתכלתי על גבירתי אם זה בסדר והחברה שלה הלכה לאמבטיה לשטוף קצת את החולצה וכשהיא חזרה החולצה שלה היתה עוד יותר רטובה וגבירתי אמרה לה שהיא תיתן לה חולצה אחרת ושתשאיר את זאת כאן והיא רצתה לקום אבל אז היא ראתה אותי שם ואמרה לי איזו חולצה לתת לה מהארון ואני הלכתי ונתתי לה את החולצה והיא החליפה מהר ואז גבירתי אמרה לחברה שלה לתת לי את החולצה הרטובה ואמרה לי "לכי תכבסי לה אותה בכיור" והחברה שלה היתה קצת נבוכה ואמרה שלא צריך ושהיא תיקח אותה בשקית אבל גבירתי אמרה לי שוב "לכי תכבסי אותה" והרגשתי שכאילו היא אומרת את זה בעצם לחברה שלה וכאילו אומרת לה שהיא זאת שקובעת ושלא תתווכח כמו שהיא אומרת לי לפעמים. הלכתי לכבס את החולצה של החברה של גבירתי ובדקתי טוב שלא נשארו כתמים ושאני שוטפת טוב את הסבון ואחר כך תליתי את החולצה על החבל בחוץ ואז חזרתי לסלון והחברה של גבירתי כבר בדיוק קמה ללכת והיא אמרה לי "תודה מתוקה" וליטפה אותי ככה בשיער והרגשתי שזה קצת לא במקום והסתכלתי על גבירתי וחשבתי שאולי היא תכעס על זה אבל גם אחרי שהחברה שלה הלכה היא לא אמרה כלום.

אחר כך סידרתי את הסלון ושטפתי כלים וגבירתי אמרה שכבר מאוחר ושאני אלך ואני לא רציתי להתווכח ואמרתי לה שוב תודה על הכל והלכתי ובדרך באוטובוס רשמתי לעצמי מה אני צריכה לאכול בערב וגם רשמתי על אותו נייר את איך שאני צריכה לעבוד השבוע כמו שגבירתי אמרה והייתי מאוד שמחה ששוב יש לי סדר כזה ושאני יכולה להיות יותר רגועה.

לפני 18 שנים. 25 בדצמבר 2005 בשעה 7:25

קמתי בבוקר וכשהלכתי להכין קפה הרגשתי את השקט הזה ושאני לבד ושזה מרגיע אותי ושכל השבת המשוגעת הזאת כבר מאחורי ואני צריכה לנקות את כל ההרגשות הרעות שלי ולחזור להיות משרתת ולחזור להיות מה שהכי נוח לי. כתבתי ביומן וקראתי קצת וחיכיתי לטלפון של גבירתי אבל אז נזכרתי שאני לא צריכה בעצם לחכות כי היא אמרה לי כבר ביום שישי שאני צריכה לעשות קניות ואני סתם מבזבזת את הזמן אז התארגנתי ויצאתי. הגעתי לבית שלה וראיתי שהיא הכינה לי רשימה וכסף לקניות אבל הייתי חייבת לסדר את הבית שלה לפני שאני יוצאת למרות שידעתי שיהיה לי זמן כשאני אחכה למשלוח אבל פשוט לא יכולתי להתאפק והייתי ממש צריכה את זה. סידרתי את המיטה של גבירתי וניקיתי ממנה את השיער ואחר כך טיטאתי את החדר וניקיתי בזהירות את הויברטור של גבירתי כמו שהיא לימדה אותי ושמתי אותו במקום. אחר כך שטפתי כלים וטיטאתי את כל הבית והרגשתי את הריח של גבירתי ואת הנוכחות שלה שם אפילו שהיא לא באמת היתה שם.

רק אחרי זה הלכתי לעשות את הקניות וקניתי גם פרחים חדשים ושוקולד ואז חזרתי לבית של גבירתי והמשכתי לסדר ולנקות את הסלון ואחר כך את האמבטיה ואת השירותים וממש כמעט עשיתי את כל הנקיון ובסוף לקחתי את הפרחים הישנים ופירקתי אותם ופיזרתי את העלים שלהם באמבטיה על הרצפה וליד הכיור והכנתי שם גם נרות ובקבוק יין וכוסית ושמתי גם את השוקולד והכנתי ככה הכל וקיויתי שגבירתי תאהב את זה ושאני אוכל לפנק אותה ולשרת אותה באמבטיה ואם היא תגיד לי ללכת אז בכל זאת הכל יהיה מוכן בשבילה שם. אחר כך אבא שלי התקשר ואמרתי לו שאני בעבודה והוא שאל עד איזו שעה ואמרתי שאני לא יודעת והוא שאל אם אני עוד כועסת עליו ואמרתי לו שאני לא כעסתי עליו וסתם הרגשתי איך אני לא מצליחה לסדר את הכל בראש והוא אמר שאני לא צריכה לדאוג כל הזמן איך אנשים אחרים יתנהגו ושאני צריכה להתמקד במה שטוב לי ושאחרים כבר יבינו את זה ואמרתי לו שזה באמת מה שאני עושה ובגלל זה אולי הוא חושב שאני כועסת והוא אמר שזה בסדר והוא מבין ואני אמרתי לו פתאום שאני נורא מאושרת פה בעבודה וזה לא היה ממש קשור למה שהוא אמר אבל זה היה קצת כן קשור כי כל הזמן הוא אומר לי שאני צריכה עבודה אחרת וחשוב לי להסביר לו שטוב לי עם העבודה הזאת ושאם הוא באמת רוצה שאני אעשה מה שטוב לי ולא אדאג למה שאומרים לי כל הזמן אז הוא צריך לקבל את זה וגם הוא לא צריך להגיד לי כל הזמן מה טוב בשבילי כי אני יודעת הכי טוב. שמחתי שאמרתי לו את זה ושנראה לי שהוא הבין ואחרי שדיברתי איתו חיפשתי מה עוד לסדר בבית של גבירתי ואז השליח עם הקניות הגיע וסידרתי את הכל בארונות ובמקרר וחשבתי אולי להכין עוגה והתחלתי לחפש בספרים איזו עוגה להכין וחשבתי על זה שהייתי צריכה לתכנן את זה מראש ולחפש גם בספרים של אמא שלי או באינטרנט. בסוף מרוב המחשבות לא הכנתי עוגה ואז גבירתי התקשרה ושאלה איפה אני ומה אני עושה ואמרתי לה שעשיתי קניות וניקיתי את הבית וסידרתי ושאני מחכה לה שהיא תבוא ואני אוכל לשרת אותה כי אני נורא מתגעגעת לזה והיא שאלה איך אני רוצה לשרת אותה ואמרתי לה שאני רוצה לעשות כל מה שהיא תבקש והיא שאלה שוב מה למשל הייתי רוצה לעשות והתחלתי להגיד לה שאני רוצה שהיא תבוא ואני אוריד לה את הנעליים וכשאמרתי את זה פתאום התישבתי על הברכיים כאילו היא באמת איתי ואני עושה את זה והמשכתי להגיד לה שאני רוצה לעשות לה מסג' ברגליים ואמבטיה וטיפול בכל הגוף ולהגיש לה אוכל והתחלתי ממש לדמיין את זה ואז היא שאלה אם אני כבר אכלתי ואמרתי לה שעדיין לא והיא שאלה למה אני מזניחה את עצמי ואמרה שזה שאני משרתת שלה לא צריך לבוא על חשבון הצרכים שלי ואמרתי לה שזה בסדר ואני תיכף אלך לאכול והיא אמרה "אל תאכזבי אותי" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" ורעדתי קצת מצמרמורת והיא אמרה "אל תכעיסי אותי" ואני שוב אמרתי "סליחה גבירתי" ואז היא שאלה "את רוצה שאני אכעס עליך?" ואני אמרתי "לא יודעת" והיא נשמעה מופתעת מזה ושאלה מה זאת אומרת ואני אמרתי לה שלפעמים אני מרגישה שמגיע לי שהיא תכעס עלי ושאני לא רוצה שהיא תתאפק ותרחם עלי והיא שאלה "למה אני צריכה לכעוס עליך?" ואני אמרתי שוב שאני לא יודעת והיא אמרה "אל תתחמקי תגידי לי מה עשית שאני צריכה לכעוס עליך" ואני אמרתי לה שאני מרגישה שאני לא מצליחה לשרת אותה כמו שהייתי רוצה ושאני כבר בקושי באה אליה ואני לא רוצה להרגיש ככה שהכל מתפרק כי היא הדבר הכי חשוב שיש לי בחיים והיא אמרה "את יודעת שאת באמת מכעיסה אותי עם כל הדיבורים האלה?" ואני כבר לא ידעתי אם זה טוב או רע בשבילי ושאלתי למה זה מכעיס אותה והיא אמרה שהיא תסביר לי בבית כשהיא תבוא ואז היא שאלה אם כל הבית מסודר ואמרתי לה שכן והיא שאלה אם סיימתי לעשות את כל מה שהייתי צריכה ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי ללכת לאכול ואחר כך ללכת לחדר שלי ולא לצאת משם עד שהיא חוזרת ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ניתקה.

הלכתי לאכול ואחר כך שטפתי מהר את הכלים ואז הלכתי לחדר שלי כמו שגבירתי אמרה לי לעשות וישבתי שם על המיטה וחשבתי על הכל ואחר כל ניסיתי להמשיך לקרוא את הספר אבל שכחתי כבר את כל מה שקראתי לפני זה אז ניסיתי להתחיל לקרוא אותו מהתחלה אבל לא הצלחתי להתרכז וכל הזמן חשבתי על איך גבירתי מרגישה ולמה היא כועסת עלי ואיך אני יכולה לפצות אותה על זה שאני גורמת לה להרגיש ככה במקום להיות משרתת טובה שצריכה לגרום לה להרגיש טוב. אחר כך רציתי לצאת ולבדוק שוב שהבית מסודר כי תמיד יש לי מחשבות כאלה ששכחתי משהו אבל לא רציתי לצאת כי גבירתי אמרה לי להישאר בחדר עד שהיא חוזרת ורק ניסיתי לחשוב בראש ולהיזכר בכל מה שעשיתי ואם לא שכחתי לנקות משהו או אם החזרתי דברים למקום והיו דברים שממש לא יכולתי להיזכר אם עשיתי אותם או לא וידעתי שאני אדע את זה רק כשגבירתי תחזור ואני אוכל לצאת מהחדר ואז אני אצטרך לבקש ממנה סליחה גם על זה וחבל כי בזמן שאני בחדר אני יכולה לבדוק ולתקן את הכל ולמנוע את זה אבל ככה היא רצתה.

זה נראה לי כמו המון זמן עד שגבירתי חזרה ואני כל הזמן הייתי עסוקה במחשבות למרות שידעתי שזה לא עוזר וזה רק מבלבל אותי עוד יותר. כששמעתי את גבירתי פותחת את הדלת וקמתי מהמיטה ורצתי לכיוון של הכניסה והיא נכנסה ואמרה לי "תישארי בחדר שלך" ואני נעצרתי ככה ונורא רציתי לרוץ אליה אבל היא לא הסתכלה עלי והיא שמה את התיק שלה במקום ואז היא ראתה שאני עוד עומדת שם ואמרה "אמרתי לך לחזור לחדר" ואני חזרתי לחדר והתישבתי על הרצפה ואמרתי לעצמי שאסור לי לבכות עכשיו ואסור לי להיות חלשה כזאת ואני צריכה להיות אמיצה ולקבל את מה שמגיע לי וחיכיתי שגבירתי כבר תיכנס ותתחיל לצעוק עלי ולהסביר לי במה הייתי לא בסדר ופשוט חיכיתי שם ושמעתי אותה הולכת בבית ומוזגת לעצמה מים מהברז ואז שמעתי שהיא מוציאה דברים מהארונות במטבח וניסיתי לחשוב מה היא עושה ואחר כך ניסיתי לחשוב מה אני אגיד לה ואיך אני אסביר לה הכל אבל הגעתי למסקנה שזה לא טוב לתכנן ככה ושאני צריכה לחכות שהיא תגיד לי את מה שיש לה להגיד. הבנתי לפי הרעש שהיא מכינה לעצמה קפה וזה צבט לי בלב כי במקום לשבת ככה על הרצפה לבד יכולתי להכין לה את הקפה ולשרת אותה כמו שמגיע לה ואחר כך שמעתי שהיא נכנסת לחדר שלה ומחליפה בגדים ואחר כך גם שמעתי שהיא מדליקה סיגריה ומדברת בטלפון עם חברה שלה ואחר כך עם מישהו מהעבודה וכל הזמן הזה פשוט הייתי כמו משותקת ככה על הרצפה בחדר שלי.

בסוף היא נכנסה ואני לא קמתי מהרצפה אבל רק ישבתי יותר זקוף והסתכלתי עליה והיא עמדה בכניסה והסתכלה עלי ואמרה לי "תקשיבי לי טוב" ואני רעדתי מהקול שלה והיא אמרה לי שהיא לקחה אותי בתור משרתת כי זה טוב לשתינו ושאף פעם לא היתה לה משרתת והיא לא חשבה שתהיה לה או שהיא צריכה משרתת ואז היא אמרה "אני יכולה לשרת את עצמי טוב מאוד" ואני הרגשתי שהיא כאילו אומרת לי שהיא לא צריכה אותי אבל אז היא אמרה "אבל אני אוהבת שאת משרתת אותי ואני אוהבת את ההתמסרות שלך ואת האומץ שלך ואת מדהימה בעיני" ואני אמרתי "תודה גבירתי" וכמעט בכיתי והיא אמרה "אף פעם אל תחשבי שבגלל שאת לא באה לכאן כל יום אני פחות רוצה אותך בתור משרתת. את לא פה בגלל שאני לא יכולה לעשות דברים בעצמי את פה בגלל שיש בינינו קשר אמיתי ואני צריכה אותך כמו שאת צריכה אותי את מבינה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והקול שלי רעד והיא אמרה "את לא מבינה אבל אולי תביני יום אחד" ועוד לפני שעניתי היא אמרה לי לקום ואני קמתי והיא אמרה לי להוריד מכנסיים וחולצה ואני הורדתי מהר אפילו שהיה קצת קר והיא אמרה לי להרים ידיים והתקרבה ובדקה את התחתונים והחזיה שלי ואם הורדתי שיער ואני עוד הרגשתי שהיא כועסת ואמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ואני אמרתי לה "אני מצטערת שהכעסתי אותך אני לא רוצה שזה יהיה ככה" והיא סידרה את השיער שלי שקצת היה פרוע ושאלה "איך ככה?" ואני אמרתי שאני לא רוצה שעד שסוף סוף אנחנו נפגשות היא תצטרך לעשות דברים לבד ואני לא אוכל לשרת אותה והיא תכעס עלי והיא אמרה "את תשרתי אותי איך שאני אגיד לך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אם אני רוצה שתהיי בחדר שלך ואני אהיה לבד אז ככה זה יהיה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את לא קובעת את המשרתת את מבינה?" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבינה" והיא שאלה "מה את מבינה?" ואמרתי לה "אני המשרתת שלך גבירתי ואני לא קובעת מה אני אעשה ורק את מחליטה" והיא אמרה "נכון" ונתנה לי מין שתי סטירות כאלה על הלחי אבל לא חזקות רק כמו טפיחות כאלה ואז היא יצאה מהחדר ואמרה לי לבוא איתה ואני כל כך שמחתי שאני סוף סוף יוצאת ושהיא רוצה שאני אבוא איתה והיא נכנסה לאמבטיה ואמרה לי "סידרת פה יפה מאוד" ואני אמרתי לה תודה והיא התחילה להתפשט ואמרה לי למלא את המים ואני התחלתי למלא מים וסבון באמבטיה והיא התישבה על הקצה של האמבטיה וביקשה יין ואני מזגתי לה וירדתי על הברכיים והתחלתי לעשות לה מסג' בכף רגל שהיתה באוויר אפילו בלי שהיא ביקשה ואחר כך היא נכנסה לאמבטיה ואני רחצתי אותה ונתתי לה שוקולד כמו שהיא אוהבת ישר לפה ואחר כך היא ביקשה סיגריה ואני יצאתי והבאתי את הסיגריות והמאפרה והיא עישנה ושתתה יין ואני המשכתי לרחוץ אותה ולפנק אותה והרגשתי כל כך טוב עם זה כאילו חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן ועכשיו זה קורה ממש כמו שהרגשתי בפעם הראשונה שהיא אמרה שהיא מסכימה שאני אהיה משרתת שלה אחרי שרציתי את זה כמעט שנתיים.

אחר כך ניגבתי אותה וסירקתי אותה ואז היא אמרה לי "תיכנסי לאמבטיה עכשיו עבדת קשה היום" ואני הרגשתי שבכלל לא עבדתי וכל הזמן רק ישבתי בחדר והתבטלתי אבל לא רציתי להתווכח איתה ואמרתי לה רק "תודה גבירתי" ונכנסתי למים שהיא השאירה באמבטיה והרגשתי ממש כאילו אני מתחברת אליה ככה אבל לא נשארתי שם הרבה זמן ואחר כך התנגבתי והתחלתי לסדר את האמבטיה ולנקות את השערות שנפלו שם ואז יצאתי ובאתי לסלון ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו והיא סימנה לי להיות בשקט ולחכות והצביעה על הטלויזיה והסתכלתי וראיתי שמדברים על זה שראש הממשלה בבית חולים וגבירתי היתה ממש מרוכזת בזה ולא רציתי להפריע לה וגם היה לי קצת קר אז הלכתי להתלבש ואחר כך המשכתי לסדר את האמבטיה ולהחזיר את הכל למקום ואז באתי ככה בזהירות לסלון כי לא רציתי להפריע לגבירתי לראות חדשות והיא ראתה אותי ואמרה "שמעת את זה?" ואני שאלתי מה אמרו ומה קרה והיא אמרה שעוד לא יודעים עד הסוף והסבירה לי מה אמרו עד עכשיו ואז היא אמרה לי לבוא לשבת איתה ואני שאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה שהיא לא צריכה כלום ואני התישבתי על הרצפה והיא שאלה אם לא קר לי ואמרתי לה שלא והיא ליטפה לי את השיער ופתאום הרגשתי כל כך נוח איתה וכאילו הוצאנו את הכל וניקינו את כל ההרגשות הרעות ואמרתי לה "גבירתי אני רוצה לעשות דיאטה" והיא אמרה "את מתכוונת לא לאכול כמו פעם?" ואני אמרתי לה שלא ושאני פשוט רוצה להוריד משקל ושאני ממש השמנתי בזמן האחרון והיא אמרה "את יודעת שדיאטה זה אומר לאכול מסודר ולא לצום" ואני אמרתי "כן גבירתי אני יודעת" ואז אמרתי לה שאני לפעמים אוכלת בגלל שיעמום וזוללת עוגיות וכל מיני דברים והיא אמרה שהיא אף פעם לא ראתה שאני עושה את זה ואמרתי לה שרק בבית אני ככה כי אני במתח או שאין לי מה לעשות ורציתי להגיד לה שאם אני אגור אצלה אז זה יהיה אחרת כי אני כל הזמן אהיה עסוקה בעבודה ואז אני לא אתמלא באוכל כל הזמן אבל לא אמרתי את זה והיא אמרה "אני מוכנה שתעשי דיאטה אבל שזאת תהיה דיאטה אחראית ומסודרת ולא סתם שגעונות שלך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי לברר איזו דיאטה אני רוצה לעשות ואז להראות לה ולדבר איתה על זה ושאני לא אתחיל בלעדיה ואמרתי "כן גבירתי" ואחרי זה אמרתי לה תודה ונישקתי לה את הרגליים על זה שהיא דואגת לי ככה ועל זה שהיא בכל זאת הסכימה שאני אעשה דיאטה ולא אמרה לי כמו תמיד שאני מדברת שטויות ושאני לא שמנה.

נשארנו ככה וראינו גם חצי מהמשחק שהיה ואז גבירתי אמרה שהיא עייפה ושהיא נרדמת ושאני אעזור לה לקום ואני עזרתי לה ולקחתי אותה לחדר שלה והיא נכנסה למיטה ואמרה לי שאני יכולה ללכת ורציתי לשאול אם אולי רק היום אני יכולה לישון שם אבל לא העזתי ורק ירדתי על הברכיים ונישקתי את היד שלה ואמרתי לה תודה ונורא התרגשתי והיא אמרה לי שאני מקסימה ומדהימה ואז היא אמרה לי "לילה טוב פיה שלי" ואני נורא התגעגעתי לזה ואמרתי לה "לילה טוב גבירתי" והלכתי הביתה והרגשתי שלמרות שהיה יום כזה שלא הלך לגמרי לפי מה שתיכננתי אולי זה טוב כי אני לא צריכה לתכנן יותר מדי ובכל זאת היה יום מדהים ואני רוצה שכל יום אני אוכל ככה להרגיש קרובה לגבירתי וגם נורא שמחתי שעכשיו אני באמת יכולה להתחיל לעשות דיאטה כמו שרציתי.