קמתי בבוקר די מוקדם כדי לא לקום אחרי גבירתי וישר יצאתי מהחדר לבדוק שהיא באמת עוד ישנה ואחר כך סידרתי את המיטה שלי והתארגנתי קצת ולא רציתי עוד להכין קפה כי גבירתי ישנה בסלון ולא רציתי לעשות לה רעש וסתם ישבתי במטבח וחשבתי על מה שאני אעשה כל היום ואחר כך גם הסתכלתי על הדף של הדיאטה וניסיתי לחשוב מה אני ארשום לארוחת צהריים אבל לא ידעתי איפה אני אוכלת צהריים ומה יהיה לאכול ולא יכולתי לרשום שום דבר והרגשתי ממש לא טוב עם זה כי גבירתי אמרה לי לרשום מעכשיו לפני שאני אוכלת. ככה ישבתי מול הדף וניסיתי לדמיין אם נאכל אצל סבתא שלי או בבית וניסיתי לחשוב אם אני יכולה בכל זאת להחליט מראש ואז שמעתי שגבירתי מתעוררת והיא קראה לי ורצתי אליה וירדתי על הברכיים והיא ליטפה לי את השיער ושאלה אם אני ערה כבר הרבה זמן ואמרתי לה שלא כל כך והיא אמרה לי להכין לנו קפה ואני רציתי להיות משרתת טובה ומושלמת ולא כמו אתמול ואמרתי "כן גבירתי" ורצתי למטבח להכין קפה ובזמן שגבירתי התארגנה באמבטיה לקחתי את השמיכה שלה מהסלון וסידרתי את המיטה שלה והרגשתי את החום של הגוף שלה עוד בשמיכה וזה היה נעים אבל לא יכולתי להתעכב עם זה וחזרתי למטבח למזוג את הקפה ולהכין את המאפרה והסיגריות לגבירתי ולקחתי מהסלון גם את הכוסית של היין לכיור ואז גבירתי יצאה מהאמבטיה והתישבה במטבח ולפני שאני ישבתי היא אמרה לי לבחור לה בגדים להיום ואני הלכתי לחדר שלה ובחרתי לה בגדים והכנתי אותם על המיטה בצורה מסודרת ואז חזרתי למטבח וגבירתי ישבה שם והסתכלה על הדף של הדיאטה שהשארתי שם ושאלה מה אני אוכלת היום בצהריים ואמרתי לה שניסיתי לחשוב על זה קודם אבל אני לא יכולה לדעת כי אני גם לא יודעת איפה תהיה הארוחה ואמרתי שאני מצטערת ושאני יודעת שאני צריכה לרשום לפני האוכל וגבירתי אמרה לי שברגע שאני אדע אני ארשום ושאני לא אשכח את זה והבטחתי לה לזכור ואז היא אמרה לי לשתות את הקפה ושתיתי די מהר כי ראיתי שהיא כבר כמעט סיימה את שלה ואז היא נתנה לי את הדף של הדיאטה ואמרה לי שהיא הולכת להתלבש ושאני אסדר הכל בינתיים ואתארגן גם והיא תסיע אותי הביתה וקצת הייתי מאוכזבת שהיא מחזירה אותי כל כך מוקדם אבל אמרתי רק "כן גבירתי".
היא התלבשה ואני בינתיים שטפתי את הכלים והתלבשתי גם וסידרתי את התיק שלי ובדקתי מהר שכל הבית מסודר ואז גבירתי קראה לי מהאמבטיה וחשבתי שהיא רוצה שאני אעזור לה עם השיער כי היא בדיוק הסתרקה אבל היא אמרה "שוב לא בחרת לי נעליים" ואני אמרתי "כן גבירתי סליחה" והיא אמרה "כשאני נותנת לך לבחור לי בגדים אני מתכוונת גם לנעליים" ואני אמרתי "אני מבינה גבירתי אני אבחר עכשיו" והיא אמרה "רוצי אין זמן" ולא ידעתי למה היא ממהרת ככה אבל רצתי לחדר שלה ובחרתי נעליים שנראו לי מתאימות לבגדים ואז גבירתי באה לחדר ואני עזרתי לה עם הנעליים ואז היא קמה ואמרה "בואי" ואני לקחתי את התיק והיא הסיעה אותי הביתה.
כשהגעתי הביתה אמא שלי שאלה "ישנת שם?" ואמרתי לה שכן וכבר רציתי להגיד לה שזה כמו כל יום חמישי כי כבר באמת הרגשתי שהשיגרה חזרה ושזה חזר להיות קבוע אבל אמא שלי לא שאלה למה ולא אמרה שהייתי צריכה להודיע או משהו כמו שחשבתי שהיא תגיד והיא רק שאלה אם אני רוצה קפה ואמרתי לה שכן כי באמת לא הספקתי לשתות את כל הקפה אצל גבירתי ואמא שלי אמרה שהיא תכין ושבינתיים אני אביא את כל הכביסה שלי והלכתי לחדר והבאתי לה את הכל ובדקתי טוב את הכיסים ואז אמא שלי ישבה עם הקפה והעיתון ואני הלכתי לחדר וכתבתי קצת ביומן וקראתי חדשות ואחר כך סידרתי את החדר כי באמת הזנחתי אותו כבר כמה ימים וזה חלק מלחזור לשיגרה כמו שאני צריכה עכשיו לעשות. אחר כך שאלתי את אמא שלי איפה אוכלים היום והיא אמרה שסבתא נסעה לטיול ושאנחנו רק שתינו בבית ושאלתי אותה מה אוכלים והיא אמרה שהיא עדיין לא בישלה ושאלה מה אני רוצה וזה היה טוב כי יכולתי לבחור ולהחליט מה הכי טוב בשבילי אבל זה גם היה לי קשה כי לא יכולתי לחשוב על שום דבר שאני רוצה ופתחתי את המקרר אבל לא היה שם בעצם מה לראות וניסיתי לחשוב ובסוף אמרתי לה שאולי נאכל אורז וירקות בתנור והיא שאלה איזה בשר אני רוצה ואמרתי לה שאני לא יודעת ושבשר זה משמין והיא אמרה שחייבים לאכול בשר ושהיא יכולה לעשות עוף כי זה פחות משמין וקצת נמאס לי מעוף ומה שבאמת רציתי זה ספגטי בולונז כזה עם גבינה למעלה אבל ידעתי שאסור לי ואמרתי לה שאולי באמת תכין עוף והיא קמה והתחילה לבשל ואני קצת עזרתי לה והיא ראתה שאני גונבת קצת מהירקות כשאני חותכת אותם והיא אמרה לי שאם אני רעבה אולי אני אכין לי משהו קל ולא אחכה ואמרתי לה שאני מעדיפה לחכות ושאני לא רוצה לאכול לא מסודר והיא אמרה שזה לא בריא להישאר רעבה ואמרתי לה שזה לא בסדר שהיא ככה מעודדת אותי לאכול כל הזמן ושהיא צריכה לעזור לי והיא התחילה להגיד שהיא עוזרת לי כי היא יודעת שזה לא בריא להיות רעבה וזה לא תורם לדיאטה ואני אמרתי לה שהכי חשוב לי לאכול מסודר ולדעת מה אני אוכלת ולרשום את זה והיא אמרה "אמרתי לך שאת צריכה ללכת לקבוצה ושיסבירו לך את חושבת שאת יודעת הכל לבד ואני קצת יותר מנוסה ממך ואת סתם עקשנית" ואני התעצבנתי ואמרתי לה שהיא לא עוזרת לי בכלל עם הדיאטה ואז גם אמרתי לה משהו די מגעיל על זה שהיא לא באמת מנוסה בזה כמו שהיא חושבת כי עובדה שהיא לא הצליחה אף פעם והיא לא ענתה לי על זה אבל אני יודעת שזה העליב אותה והיא רק המשיכה לבשל בשקט ופתאום לא היה לי אומץ להגיד לה שאני מצטערת על זה ושלא הייתי צריכה להגיד את זה וגם אני שתקתי ואז היא הלכה לתלות כביסה ואני הלכתי לסלון וקראתי קצת בעיתון ופתחתי טלויזיה לראות אם אומרים משהו חדש על ראש הממשלה אבל כל התוכניות חזרו להיות רגילות וכבר לא היו חדשות כל הזמן.
בסוף אמא שלי באה לסלון וישבה וקראה גם עיתון והסתכלתי עליה אבל היא לא הסתכלה עלי ואז היה לי טלפון וזאת היתה טלי ודיברנו קצת וסיפרתי לה על מה שהיה לי השבוע והיא שאלה אם ניפגש בערב ולא ידעתי מה להגיד לה כי פתאום לא היה לי מצב רוח להיפגש ולחגוג למרות שאני יודעת שהבטחתי לה וגם לדנה שניפגש ואמרתי לה שנראה והיא שאלה מה קרה ולמה יש לי מצב רוח כזה ואמרתי לה שרבתי קצת עם אמא שלי והיא שאלה על מה ולא אמרתי לה בדיוק אלא רק אמרתי לה שזה בקשר לדיאטה שלי. אחר כך ישבתי עוד קצת בחדר ואז יצאתי לסלון ואמא שלי היתה במטבח ושטפה כלים והסתכלתי עליה וניסיתי להגיד לעצמי שגם היא אשמה כי גם היא אמרה לי דברים לא יפים ושיחזרתי בראש את כל השיחה שלנו וניסיתי לחשוב מה גבירתי היתה אומרת על זה וידעתי שהיא היתה כועסת על מה שאמרתי ולא רציתי שהיא תכעס ופתחתי את החלון ועמדתי שם קצת והסתכלתי החוצה ואז אמא שלי שאלה מתי אני רוצה לאכול ואמרתי לה שאני רוצה עכשיו והיא התחילה לערוך את השולחן ואני הלכתי מהר לחדר ורשמתי בדף של הדיאטה את מה שאני מתכוונת לאכול ואת הכמויות ואז חזרתי למטבח והכל כבר היה מוכן וישבנו וניסיתי ממש בכוח להצליח להגיד לה שאני מצטערת אבל לא הצלחתי והיא דווקא דיברה איתי על כל מיני דברים כמו על ראש הממשלה ועל מה שהיה לי השבוע ועל העבודה ואם היה לי קשה לחזור לעבוד ואפילו על איך שליויתי את אבא שלי בשדה התעופה וכאילו הכל היה רגיל אבל הרגשתי עדיין קצת עצובה מזה.
אחרי האוכל אני שטפתי כלים ואמא שלי רצתה להוריד את הכביסה אבל לא הכל היה יבש והיא הורידה רק חלק וקיפלה ואז היא הלכה לנוח ופתאום לא היה לי מה לעשות וניסיתי לכתוב קצת ביומן ולקרוא ולכתוב דברים אחרים אבל לא הייתי מרוכזת וניסיתי גם לישון קצת אבל לא הצלחתי להירדם וסתם שכבתי מתחת לשמיכה וחשבתי שוב על הכל ובסוף כן נרדמתי והתעוררתי מזה שדנה התקשרה ושאלה אם ניפגש היום ושאלתי אותה אם היא דיברה עם טלי והיא אמרה שלא וממש לא היה לי כוח וסבלנות לצאת ולהיפגש אבל ידעתי שהבטחתי לה כבר ושזה יהיה ממש לא נעים אם לא ניפגש וככה בסוף נפגשנו ויצאנו לפאב ודנה סיפרה שהיא מחפשת עבודה בתור מלצרית ושהיא שאלה בכל מיני מקומות ותמיד מחפשים גם נסיון ואני אמרתי לה שתמיד מתחילים בלי נסיון ואין מה לעשות ויצא שאמרתי שגם אני התחלתי בלי נסיון וטלי הסתכלה עלי במבט מופתע כזה כאילו שאני מספרת עכשיו את כל הסודות וכבר פחדתי באמת שדנה תתחיל לשאול על העבודה שלי אבל אז החבר שלה התחיל לחבק ולנשק אותה ולהגיד שזה יהיה בסדר ושהוא ישאל במקומות שהוא מכיר וככה הם התחילו להתרכז בעצמם וזה דווקא היה טוב הפעם. כשחזרתי הביתה אמא שלי כבר ישנה ואני הסתכלתי עליה קצת ונהייתי נורא עצובה ונזכרתי בכל מה שאמרתי לה והלכתי לחדר ונכנסתי למיטה והשמיכה היתה קרה וקצת רעדתי וחשבתי שאני אבכה אבל לא הצלחתי לבכות.
לפני 18 שנים. 14 בינואר 2006 בשעה 7:28