בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 18 שנים. 23 בינואר 2006 בשעה 6:49

בבוקר עדיין כאב לי הגרון נורא אבל לא היה לי חום גבוה כמו אתמול. שתיתי תה ולא קפה וישבתי קצת עם המחשב. היה לי קצת קר ולבשתי בגדים חמים והתחלתי להרגיש מסורבלת כזאת ומזיעה בגלל החום ובגלל ששכבתי במיטה כל היום אתמול והדלקתי דוד להתקלח. חשבתי אפילו שאני יכולה להרגיש יותר טוב אחרי שאני אתקלח וללכת לבית של גבירתי ולהיות איתה היום אבל באמת הייתי חולה וזה לא עבר לי לגמרי ואחר כך גם גבירתי התקשרה ושאלה איך אני מרגישה ולא רציתי לשקר לה ואמרתי לה שעדיין כואב לי הגרון ושאולי יש לי קצת חום אבל לא גבוה והיא שאלה כמה היה לי אתמול ואמרתי לה והיא שאלה מה אני עושה ואם אני נחה ואמרתי לה שנמאס לי לשכב במיטה וקמתי קצת ושאני רוצה להתקלח. גבירתי אמרה שאחרי המקלחת אני צריכה לאכול ולחזור לנוח אפילו שזה לא נעים לי להיות ככה במיטה כי אחרת יקח לי יותר זמן להבריא והיא גם אמרה לי שאם הגרון עדיין כואב לי אני צריכה ללכת לרופא ואמרתי לה שאני לא אוהבת רופאים והיא אמרה שאף אחד לא אוהב ללכת לרופא אבל אין ברירה והיא לא אמרה את זה בצורה קשוחה כמו שחשבתי שהיא אולי תגיד אלא עם קול כזה מלטף ומרגיע וזה דווקא היה לי נעים ודמיינתי שהיא מלטפת לי את השיער ונותנת לי לנוח אצלה במיטה שלי.

אחר כך התקלחתי ובאמת הייתי נורא רעבה וזכרתי לכתוב בפתק מה אני אוכלת ולקח לי הרבה זמן לאכול כי כאב לי הגרון כל הזמן כשבלעתי ובגלל זה אכלתי לאט ובכלל הרגשתי חלשה כזאת ולא אהבתי את זה כי רציתי כבר להיות בריאה ודמיינתי את כל הדברים שאני תמיד עושה אצל גבירתי וניסיתי שזה יגרום לי להרגיש שיש לי כוח ומרץ כמו כשאני באמת עושה את זה אבל זה לא עבד. אחר כך חזרתי למיטה וגם ישנתי קצת ומדדתי שוב חום והיה לי קצת אבל לא גבוה. כשאמא שלי הגיעה היא ישר נכנסה לחדר שלי ושאלה איך אני מרגישה ואיך עבר היום ואמרתי לה שלא עשיתי כלום כל היום והיא אמרה שאני גם לא צריכה לעשות כלום ושאני רק צריכה לנוח והיא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שכן והיא שמה לי יד על המצח לראות אם יש לי חום ואמרתי לה שמדדתי והיא שאלה אם לקחתי כדור ואמרתי לה שלא והיא הלכה להביא לי וישר אמרה לי לא להתווכח ולקחת אותו כי הוא יעזור לי וזה היה מוזר כי היא אמרה לי "את רוצה להבריא מהר ולחזור לעבודה נכון?" ואני אמרתי לה "כן" והרגשתי איך אני מתחילה להזיע ולהסמיק אבל בגלל שהיה לי חום אמא שלי בטח לא שמה לב ולא הבינה שזה בגלל שהיא הזכירה את העבודה ואת זה שאני צריכה להבריא מהר אבל אני כאילו הרגשתי שהיא פתאום יודעת הכל ושהיא מתכוונת למה שאני מתכוונת והסתכלתי עליה ככה וניסיתי לנחש אם היא באמת יודעת וכאילו רומזת לי או שהיא סתם אמרה את זה במקרה. אחר כך היא אמרה שהיא תכין ארוחת ערב ואמרתי לה שאני לא רעבה והיא אמרה שאני אנסה לאכול קצת ואני התקפלתי בתוך השמיכה וניסיתי לחשוב שוב על מה שהיא אמרה לי קודם ועל זה שאני צריכה לחזור לשרת את גבירתי ופתאום שוב היתה לי הרגשה שאני לא מצליחה לשרת אותה כמו שהייתי רוצה כי אני עושה רק דברים פשוטים כאלה אפילו שאני לא יודעת מה כן הייתי רוצה עוד לעשות כי זאת סתם הרגשה כזאת שזה לא מספיק וגם נזכרתי שגבירתי שאלה מה הייתי רוצה בחיים שלי ושוב ניסיתי למצוא את התשובות ולחשוב איך הייתי רוצה לשרת אותה יותר טוב ואיך אני אגיד לה את זה כי אני חייבת להגיד לה משהו אמיתי ולא סתם משהו כללי כזה והראש שלי התחיל לעבוד עם כל המחשבות והתחלתי להזיע אולי גם בגלל החום ואז אמא שלי באה שוב ושמה יד על המצח שלי ושאלה אם החום ירד ואמרתי לה שלא עבר מספיק זמן והרגשתי שאני מזיעה ושלא נעים לי שהיא שמה עלי את היד ככה והיא אמרה שאני אקום ושזה לא טוב שאני יאכל במיטה.

קמתי וישבתי איתה במטבח ואכלתי ושוב היה לי קשה לבלוע ובגלל זה אכלתי לאט ואמא שלי אמרה שאני לא אוכלת כמעט כלום וניסיתי להסביר לה שאני לא רעבה ושבצהריים אכלתי המון והיא כל הזמן עודדה אותי לאכול עוד עד שממש הרגשתי מלאה ומנופחת ולא יכולתי אפילו לקום משם. ככה ישבתי כמה דקות ואמא שלי רק הסתכלה עלי וזה היה קצת מביך ואז היא שאלה אם דיברתי עם גבירתי היום ואמרתי לה שכן ושאלתי אם היא דיברה איתה ואמא שלי אמרה "מה פתאום שאני אדבר איתה?" כאילו שזה אף פעם לא קרה וכאילו שזה הדבר הכי מוזר שהיא שמעה אבל דווקא בגלל זה יותר חשדתי שהיא דיברה איתה וזה התחבר לי גם למה שהיא אמרה לי בחדר שאני רוצה לחזור לעבוד ואמא שלי שאלה אם גבירתי יודעת שאני חולה ואמרתי לה שכן והיא אמרה "טוב שלא תחשוב שאת סתם לא באה" ואני הסתכלתי על אמא שלי וחשבתי על זה והבנתי שאולי היא לא דיברה איתה בכל זאת והיא לא באמת יודעת כי אחרת היא לא היתה אומרת דבר כזה כי בחיים לא יכול להיות כזה דבר שאני סתם לא אבוא לגבירתי כי זה לא כמו העוזרת שהיתה לנו פעם שהיתה פתאום מבריזה ולא מגיעה כי אני ממש משרתת של גבירתי.

בערב כבר לא רציתי לשכב במיטה כי זה סתם משגע אותי ומשעמם אותי ולא נעים וישבתי קצת בסלון עם תנור ושמיכה וראיתי טלויזיה עם אמא שלי וכל הזמן היא שאלה אם אני רוצה לאכול או לשתות תה וכבר שתיתי המון תה ואכלתי המון וכל הזמן הייתי צריכה להגיד לה שאני לא רוצה כלום עד שפשוט אמרתי לה שאני הולכת לישון ואני עייפה למרות שלא באמת רציתי לישון אבל לא היה לי נעים שהיא כל הזמן שואלת ודואגת ככה ועדיף לי שתחשוב שאני ישנה ונחה ובאמת נכנסתי למיטה אבל לא נרדמתי מהר כי עוד חשבתי על כל הדברים המוזרים שהיו עם אמא שלי ועם מה שהיא אמרה לי.

לפני 18 שנים. 22 בינואר 2006 בשעה 6:59

קמתי בבוקר עם כאב גרון נוראי וממש היה לי קשה לבלוע והרגשתי שאני הולכת להיות חולה וכל כך לא רציתי את זה כי אני בתקופה טובה כזאת ואני לא רוצה שהכל יעצר עכשיו. שתיתי קפה וישבתי עם המחשב והיה ממש קר ולבשתי מעיל אפילו שהייתי בבית וכל הזמן חשבתי על גבירתי ועל הקניות שאני צריכה לעשות ועל זה שאני חייבת להתאושש וללכת לעבודה כי אני לא יכולה ככה להחליט מתי אני לא מסוגלת וגם חשבתי שאם אני אתחיל לעבוד אני בטח ארגיש יותר טוב כי אני אוהבת את זה והבית של גבירתי נותן לי חום כזה והרגשה טובה וגם גבירתי יודעת לתת לי הרגשה כזאת. התלבשתי טוב ויצאתי ודווקא היתה שמש כזאת נעימה למרות שהיה קר וזה גם נתן לי הרגשה אופטימית ובבית של גבירתי התחלתי ישר לסדר הכל ולנקות קצת וגבירתי לא השאירה לי רשימה לקניות אז עשיתי רשימה בעצמי והשתדלתי לא לשכוח שום דבר ולבדוק טוב את כל הארונות ולחשוב על כל הדברים שאני בדרך כלל קונה.

הלכתי לסופר וקניתי הכל והזמנתי משלוח ועדיין היה לי את הכאב הזה בגרון וחשבתי לקנות לעצמי גם כדורי מציצה לגרון וקניתי אותם בדרך אבל מהכסף שלי ולא של גבירתי ואז חזרתי הביתה ועדיין היה לי קר נורא והדלקתי תנור וישבתי מולו קצת להתחמם ולנוח ואמרתי לעצמי שאני אשב רק כמה דקות ככה עד שאני ארגיש יותר טוב ואז פתאום התחיל גשם ממש חזק והלכתי לבדוק שכל החלונות סגורים וכשחזרתי לתנור שוב היה לי קר והמשיך לי הכאב בגרון וכמעט בכיתי לא מהכאב אלא מזה שהבנתי שאני הולכת להיות חולה וכל כך לא רציתי את זה. כשהגיע השליח מהסופר סידרתי מהר את הדברים וניגבתי את הכניסה ואת המטבח כי הוא עשה המון סימנים של נעליים ושל מים וידעתי שאני כבר צריכה לאכול צהריים אבל לא היה לי תיאבון ואפילו היתה לי קצת בחילה רק מלחשוב על אוכל והוצאתי את הדף של הדיאטה וניסיתי לחשוב מה אני יכולה לאכול בכל זאת כי אני לא רוצה להרוס את הסדר ואת הדיאטה אבל לא רציתי שום דבר ולקחתי רק עוד כדור מציצה שיעזור לי לגרון וניסיתי להגיד לעצמי שאני עכשיו מתאמצת ומתרכזת חזק ומתגברת על זה אבל זה לא עזר. ככה ישבתי עוד כמה זמן ורק חשבתי כל הזמן אם הכל בבית מסודר ונקי שאני לפחות אדע שאני לא מבזבזת את הזמן שלי והדלקתי את הדוד לגבירתי והסתכלתי מסביב אם יש עוד משהו לעשות ואחר כך גבירתי התקשרה ושאלה מה אני עושה ומתי הגעתי וניסיתי להיות כאילו רגילה ולהגיד לה שעשיתי קניות וסידרתי והדלקתי לה דוד והיא שאלה למה הקול שלי רועד ואמרתי לה שקצר קר והיא אמרה לי להדליק תנור ואמרתי לה שהדלקתי ושאני יושבת עם תנור ואז התחרטתי שאמרתי לה שאני יושבת כי זה כאילו אומר שאני מתבטלת במקום לעבוד וגבירתי שתקה רגע וחשבתי שהיא תכעס על זה ואז היא אמרה "את חולה?" ואני הייתי בהלם מזה שהיא כאילו רואה את זה מרחוק ככה ואמרתי לה "כן גבירתי קצת" והיא שאלה "אז למה לא אמרת לי?" וניסיתי להגיד לה שזה רק התחיל היום ושזה לא משהו ושאני אהיה בסדר אבל היא התחילה לשאול מה בדיוק אני מרגישה ומה יש לי וכבר לא יכולתי להסתיר כי גם ככה הרגשתי רע עם זה שהסתרתי ממנה בהתחלה וסיפרתי לה בדיוק מה אני מרגישה וגם שקניתי כדורי מציצה והיא הקשיבה ואז היא אמרה לי "אני רוצה שתקחי את עצמך ותלכי הביתה" ואני אמרתי שאני רוצה לחכות לה והיא אמרה "אל תתחילי עם זה אני אומרת לך עכשיו ללכת הביתה ולהיכנס למיטה ומחר אני אתקשר אליך בבוקר ונראה מה עושים" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "זה לא אחראי להתרוצץ ככה כשאת חולה" ואני אמרתי שלא התרוצצתי ורק עשיתי קניות ומאז אני יושבת עם התנור וגבירתי אמרה שוב "לכי הביתה ותנוחי" ואני התארגנתי ללכת ובדקתי שוב שהכל מסודר וחשבתי לעצמי שבעצם זה בסדר כי עשיתי את מה שאני חייבת לעשות שזה הקניות ולסדר את הבית ואני יכולה ללכת ואני גם צריכה ללכת כי זאת הוראה של גבירתי והסתכלתי החוצה וכבר לא היה גשם אבל הכל היה רטוב וקר מהגשם שהיה קודם והלכתי מהר לאוטובוס ונסעתי הביתה.

בבית לבשתי את הטרנינג ונכנסתי למיטה ושכבתי וקצת נרדמתי ואחר כך התעוררתי והתחלתי ממש לרעוד מקור בלי שליטה למרות שהייתי עם בגדים חמים ועם שמיכה עבה וממש הרגשתי את השיניים שלי רועדות וכל הגוף רועד וגם העיניים קצת שרפו לי וידעתי שיש לי חום וקראתי לאמא שלי אבל היא לא ענתה ולא ידעתי מה השעה וחשבתי שבטח היא עוד לא בבית וניסיתי לחזור לישון ואני לא יודעת כמה זמן ישנתי עד ששוב התעוררתי ושוב רעדתי ככה וקראתי לאמא שלי ואז היא באה ונכנסה ואמרה "מה את בבית?" ואני אמרתי לה שאני חולה ושקראתי לה גם קודם והיא אמרה שהיא לא שמעה ואז היא שמה לי יד על המצח והיד שלה היתה קרה והיא אמרה שאני נורא חמה ואמרתי לה שאני רועדת כל הזמן ושכואב לי הגרון והיא הביאה לי את המדחום ואמרה שהיא מכינה לי תה ושאלה אם לקחתי כדור ואמרתי שרק כדורי מציצה לגרון והיא הביאה לי גם אופטלגין עם כוס מים ולקחתי והמדחום הראה שיש לי חום של 38.3 ואמא שלי שאלה אם כל היום הייתי בבית ואמרתי לה שיצאתי בבוקר והיא שאלה מתי זה התחיל ואמרתי לה שבבוקר היה לי קצת כאב בגרון אבל החום התחיל רק אחר כך והיא אמרה שאני לא צריכה לעבוד במצב כזה והיא ידעה שאני יכולה להתעצבן מזה אז היא ישר אמרה שגם גבירתי תגיד לי ככה אם אני אשאל אותה וממש לא היה לי כוח לדבר עם זה כי הרגשתי ממש חלשה ורק אמרתי לה "כן אני יודעת" והיא הלכה להביא לי את התה וישבה איתי קצת כששתיתי עד שאחר כך נרדמתי שוב והרגשתי שהיא שמה לי יד על המצח שוב וקצת מלטפת את השיער שלי ואז היא יצאה והשאירה את הדלת שלי פתוחה ודווקא לא היה איכפת לי כי רציתי שהיא תשמע אם אני קוראת לה.

אחר כך החום קצת ירד לי ובלילה לקחתי עוד כדור אבל הגרון ממש כאב לי חזק ואמא שלי אמרה שאולי כדאי שאני אלך לרופא מחר ואמרתי לה שאני שונאת ללכת לרופאים ושאני מקווה שבכלל זה יעבור מהר והיא שאלה אם אני רוצה עוד תה ולא רציתי כלום רק לישון והלכתי לשירותים וכשחזרתי שוב התחלתי לרעוד והתקפלתי מתחת לשמיכה וניסיתי להתחמם עד שנרדמתי ובכלל לא ידעתי בכל הזמן הזה מה השעה ורציתי רק לקום בבוקר בריאה ושאני אגיד לגבירתי שזה עבר ושאני רוצה שהיא תיתן לי לחזור אליה.

לפני 18 שנים. 21 בינואר 2006 בשעה 9:40

בבוקר התעוררתי די מוקדם והמשכתי לשכב במיטה ולהתחמם ואז קמתי וישבתי עם קפה עם המחשב קצת וכתבתי ובגלל שהיה קר הרגשתי כל נגיעה של הטרנינג עלי כאילו היא מחממת אותי כל פעם מחדש. אחר כך שמעתי את אמא שלי קמה ומתחילה לסדר את המטבח ויצאתי אליה ושאלתי מה היא עושה והיא אמרה שהיא רוצה לבשל ופתאום יצא ששאלתי אותה אם היא רוצה שאני אבשל וזה קצת הפתיע אפילו אותי ואמא שלי חייכה ושאלה מה אני אבשל וניסיתי לחשוב וכל מה שהיה לי בראש זה ספגטי בולונז וזה מה שאמרתי לה והיא אמרה שנבדוק אם יש את כל מה שצריך והיה לנו בשר בהקפאה וגם ספגטי בארון והתחלתי להכין. בהתחלה אמא שלי עוד ניסתה לתת לי הוראות ולהגיד לי מה אני עושה לא בסדר אבל ביקשתי שתפסיק והשתדלתי לבקש יפה שהיא לא תיעלב והיא באמת חייכה ורציתי שהיא תלך ושאני אבשל לבד אבל היא התישבה במטבח ועדיין הסתכלה עלי ועל מה שאני עושה אבל היא לא אמרה כלום. כל פעם שהסתכלתי עליה היא חייכה ככה ובסוף שאלתי למה היא מחייכת כל הזמן כי היה נראה לי שהיא צוחקת עלי או מזלזלת באיך שאני מבשלת אבל היא אמרה שזה מקסים בעיניה שלמדתי ככה לבשל ורציתי לשאול אותה אם היא חושבת שאני עושה משהו לא נכון אבל לא שאלתי כי החלטתי שאני יודעת מה אני עושה ואני לא צריכה שהיא תתחיל להעיר לי.

כשהכל היה מוכן העברתי את הספגטי לקערה ואת הרוטב לקערה אחרת ואמא שלי אמרה שזה מריח טוב והיא שאלה מתי אני רוצה לאכול והסתכלתי על השעון והיה עוד די מוקדם ולא ידעתי אם זה טוב לאכול מוקדם או שכדאי לחכות כי כשאוכלים מוקדם אחר כך פתאום רעבים שוב ואז יצא שאני יאכל הרבה ואמרתי לאמא שלי שאולי נחכה קצת אם היא לא רעבה והיא הסכימה. היא הלכה לקרוא עיתון וגם אני קראתי קצת ואז טלי התקשרה אלי ושאלה מה אני עושה ואיך היה השבוע וסיפרתי לה על כל מה שהיה וגם על הדברים הלא נעימים כי אחרי שהכל מסתדר ואני מרגישה טוב אני יכולה גם לדבר בצורה יותר נוחה על דברים שלא היו טובים וטלי כל הזמן ניסתה להרגיע אותי ולעודד אותי ואמרתי לה שהכל כבר בסדר ואני מרגישה יותר טוב ושהיא לא צריכה לעודד אותי ושאני מספרת לה רק כי חשוב לי שהיא תדע כי היא חברה שלי ופתאום שתינו נורא רצינו להיפגש כי הטלפון לא היה מספיק ובאמת כבר שבוע לא ראיתי אותה וגם לא דיברנו כמעט ושאלתי אותה אם היא רוצה לבוא לאכול איתנו צהריים והיא אמרה שלא נעים לה שתמיד היא באה ואוכלת כאן ואמרתי לה שזה שטויות וכבר מזמן היא לא באה וגם אמא שלי תשמח שהיא תבוא וחוץ מזה לא רציתי לצאת בגשם וגם להשאיר את אמא שלי לבד וגם טלי יודעת שאצלי הרבה יותר נוח ויש פרטיות ואפשר לדבר כמו שאנחנו רוצות. היא באה ואני ניגבתי אחריה את הכניסה כי הנעליים שלה היו רטובות והיה לה נורא לא נעים מזה ואמרתי לה שזה בסדר ושאני רגילה פשוט לנגב ולנקות ככה והיא חייכה אבל היא לא אמרה כלום כי אמא שלי גם היתה שם אבל ידעתי מה היא רוצה להגיד על זה.

אחר כך אכלנו ביחד ואמא שלי אמרה לטלי שאני הכנתי את האוכל וטלי הסתכלה עלי וחייכה ואמרה לאמא שלי "היא משהו אה?" ואמא שלי אמרה "כן היא מלאך" וקיויתי שהיא לא תגיד שאני פיה כי זה משהו שאני מרגישה שרק לגבירתי מותר להגיד וזאת המילה שלה ואני ארגיש מאוד לא נוח אם יתחילו לקרוא לי ככה. אחרי האוכל אני סידרתי את הכלים בכיור ורציתי לשטוף אבל אמא שלי אמרה שאני לא צריכה ושאני אהיה עם טלי וממש התעקשה על זה למרות שפתאום רציתי ככה לשטוף כלים. ישבנו בחדר שלי ודיברנו ושאלתי את טלי איך מסתדר לה בעבודה כי חשוב לי לדעת שטוב לה שם כי אני מרגישה כאילו יש לי קצת אחריות על זה שהיא שם והיא אמרה שממש טוב לה שם ושזה גם כסף טוב ושהיא נורא שמחה שעזרתי לה בזה ואמרה לי תודה ואמרתי לה שהיא לא צריכה להגיד לי תודה כי בשביל זה יש חברות ואז היא אמרה לי שהיא הולכת להגיד לי משהו ושזה בינינו והיא סיפרה לי שיש מישהי בעבודה שהיא חושבת שהיא קצת מתחילה איתה ואני ישר התחלתי לשאול המון שאלות וטלי אמרה שאני לא אתלהב כי זה לא כזה ברור וזה לא שהיא באה ואמרה לה אבל היא רואה קצת מבטים וקצת רמזים ושההיא כל הזמן מחמיאה לה ומנסה להיות לידה ושאלתי את טלי אם ההיא מוצאת חן בעיניה והיא אמרה שכן אז אמרתי לה שתנסה לרמוז לה בחזרה או להגיד לה משהו ולהיות קצת יותר יוזמת והיא כמעט צעקה עלי ואמרה "השתגעת?" ולא הבנתי למה זה כל כך משוגע להגיד את זה ואמרתי לה שאם שתיהן ככה לא יעיזו להגיד אז לא יצא כלום וחבל כי שתיהן רוצות וטלי אמרה שאני אירגע וזה לא כמו שאני מתארת כי זה לא כזה ברור ואולי היא סתם נחמדה אליה והיא מפחדת שאם היא תגיד משהו וזה בסוף לא יהיה לעניין אז זה יצא פדיחה וכולם ידברו על זה והיא תרגיש לא נעים אפילו להמשיך לעבוד שם ואני אמרתי לה שהיא חייבת להעיז כי אחרת אף פעם לא יצא כלום וכמו שאני אמרתי בסוף לגבירתי שאני רוצה להיות משרתת שלה ככה אני יודעת שאם לא מעיזים אז סתם נשארים עם מחשבות של מה היה יכול להיות וטלי ניסתה להגיד שזה לא אותו דבר ואמרתי לה שזה בדיוק אותו דבר ואולי אפילו יותר קל בשבילה כי להגיד למישהי שאת רוצה להיות משרתת שלה זה הרבה יותר קשה ולא מקובל מלהגיד שהיא רוצה לצאת איתה וניסיתי לחשוב על ניסוח טוב של איך טלי יכולה להגיד לבחורה ההיא משהו שלא יהיה ממש בוטה אבל שהיא תבין מזה אולי אם יש סיכוי כמו נגיד סתם להזמין אותה לאכול צהריים יחד או לצאת סתם לפאב בערב וטלי אמרה שזה כן בוטה וזה ממש כאילו להתחיל איתה ולא ידעתי מה להגיד על זה ואמרתי לה "אז אולי את צריכה להתחיל איתה" וטלי הסמיקה ואמרה "די תירגעי כבר למה סיפרתי לך בכלל" ואמרתי לה שאני לא מתכוונת ללחוץ ואני מצטערת אם זה יצא ככה ושאני רק רוצה שיהיה לה טוב ואני לא רוצה שהיא לא תספר לי דברים ואז שתקנו ככה וכל אחת היתה עם המחשבות שלה ואני לא יודעת מה טלי חשבה באותו זמן אבל אני חשבתי שאני עדיין צודקת ושהיא חייבת לעשות צעד.

אחר כך שתינו קפה עם אמא שלי בסלון ודיברנו קצת וטלי סיפרה על העבודה שלה ואמרה לאמא שלי שזה הכל בזכותי ואמא שלי חייכה ואמרה שוב שאני מלאך וידעתי שבראש היא חושבת עדיין למה אני לא לקחתי את העבודה הזאת ולמה אני ממשיכה לעבוד אצל גבירתי למרות שהיא לא אמרה כלום וניסתה להראות שהיא שמחה בשביל טלי. המשכנו לראות טלויזיה ואני פתאום בגלל שכבר נהיה ערב התחלתי לחשוב בלי לשלוט על זה על מחר ועל גבירתי כאילו כבר לא עניין אותי מה שקורה היום וכאילו אני מתחילה לחיות את מחר כבר ומחכה לזה ובכלל לא התרכזתי בטלויזיה וזה היה טוב שאמא שלי וטלי כן התרכזו שם כי זה נתן לי את השקט לחלום ככה ודווקא שמחתי שאני עוד יכולה ככה לחלום בשבת בבית כי כשאני עובדת אני משתדלת לא לעשות את זה ולהתרכז רק בעבודה ובגבירתי.

בערב טלי הלכה ואני התקלחתי וחשבתי שוב אם זה היה בסדר להגיד לטלי את מה שאמרתי ולהיות כזאת לוחצת אבל כן הרגשתי שאני צודקת ושהיא חייבת לעשות משהו ואולי לא להגיד את זה בצורה ישירה אבל כן למצוא דרך לרמוז על זה ולראות מה יוצא כי נורא חבל לי בשביל טלי שדבר כזה יתפספס רק בגלל ששתיהן לא יודעות איך להגיד ומתביישות וחשבתי שאם אני אמצא רעיון אני אגיד לטלי בשביל לעזור לה ולא בשביל להציק וללחוץ כי אני באמת חושבת רק לטובתה. אחר כך ישבתי עוד קצת עם המחשב וכתבתי וקראתי דברים והדלקתי טלויזיה ושכבתי במיטה אבל שוב חשבתי רק על מחר ועל גבירתי ובקושי ידעתי בכלל מה אני רואה בטלויזיה.

לפני 18 שנים. 20 בינואר 2006 בשעה 7:49

התעוררתי בבוקר והסתכלתי מהחלון איך הכל רטוב מהגשם ונקי כזה ואהבתי את זה ואז יצאתי מהחדר וכל הבית עוד היה שקט וראיתי שהכל עוד מסודר מאתמול והתארגנתי באמבטיה וסידרתי את המיטה שלי וגבירתי עדיין ישנה ולא רציתי להעיר אותה אז ישבתי בסלון וחיכיתי והסתכלתי על הדף של הדיאטה וניסיתי לחשוב מה יהיה היום לארוחת צהריים אבל שוב לא ידעתי כי זה יום שישי ואני אף פעם לא יכולה לדעת איפה נאכל ומה יהיה שם וניסיתי לזכור לשאול את אמא שלי כשאני אגיע הביתה. ישבתי ככה די הרבה זמן וגבירתי המשיכה לישון ולא רציתי להעיר אותה ולהפריע לה אבל התחלתי לדאוג שאולי היא חולה או משהו כי בדרך כלל היא מתעוררת מוקדם וכל הזמן הסתכלתי על השעון והלכתי לחדר שלה ואפילו היצצתי קצת לראות אם היא אולי ערה ורוצה משהו ולא יכולה לקום אבל היא סתם ישנה ויצאתי מהר וחזרתי לסלון כי לא היה לי נעים ככה להציץ.

אחר כך כבר ממש התחלתי לדאוג אבל לא רציתי להעיר את גבירתי כי חשבתי שאו שהיא סתם רוצה לישון עד מאוחר או שהיא באמת לא מרגישה טוב ובכל מקרה אני לא צריכה להפריע לה וחיפשתי אם יש משהו שאני יכולה לעשות בבית בשקט בלי להפריע לה אבל הכל היה מסודר ושקט כזה ופתאום השקט הזה היה מפחיד והתגעגעתי לקול של גבירתי ולנוכחות שלה לידי וסתם ישבתי וחיכיתי קצת בסלון ואחר כך בחדר שלי וניסיתי לקרוא אבל לא יכולתי להתרכז בזה ולא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מעל הדאגה הזאת. בסוף פתאום שמעתי את גבירתי קוראת לי ורצתי לחדר שלה והיא אמרה "וואו נורא מאוחר" ואני שאלתי אם היא לא מרגישה טוב והיא אמרה שהכל בסדר ושאלה אם דאגתי לה ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאני מתוקה ושאלתי אם היא רוצה קפה והיא אמרה שכן. הכנתי לשתינו קפה ורציתי לשאול אם היא רוצה גם עוגה אבל היא בדיוק נכנסה לאמבטיה להתארגן ולא רציתי להפריע לה שם ורק הוצאתי את העוגה וצלחת אבל לא חתכתי ואחר כך רצתי מהר והבאתי את הדף שלא הדיאטה וכתבתי שאני שותה קפה. גבירתי באה וישבה במטבח ואמרה "אני לא יודעת מה קרה לי שישנתי עד עכשיו" ואני שוב שאלתי אם היא מרגישה טוב והיא חייכה ונתנה לי יד ואמרה "את דואגת לי?" ואני הסמקתי קצת ואמרתי "כן גבירתי דאגתי" והיא אמרה לי לבוא אליה ואני ישבתי על הרצפה ושמתי את הראש על הברכיים שלה כמו שאני אוהבת והיא חיבקה אותי וליטפה לי את הראש ואמרה "אני בסדר גמור כנראה סתם הייתי עייפה מכל השבוע" ואני הרגשתי כל כך טוב וכל כך מוגנת בידיים שלה ואמרתי לה "אני אוהבת אותך גבירתי" והיא המשיכה ללטף אותי ואז היא שאלה אם אני לא רוצה להמשיך לשתות את הקפה עם העוגה ואמרתי לה שהכנתי את העוגה בשבילה והיא אמרה "אני לא רוצה עכשיו עוגה" ואני אמרתי לה שאני רוצה להישאר ככה קרובה אליה אם אפשר והיא לא אמרה כלום ורק ליטפה אותי עוד ואני שקעתי שם וכל הזמן אמרתי לעצמי שזה לא בסדר ושאני צריכה לקום ולחזור להיות משרתת כי אני כאילו מרשה לעצמי יותר מדי סתם להתפנק אבל מצד שני לא יכולתי לקום ושם וכאילו נדבקתי ככה והשתתקתי וגבירתי לא אמרה לי לקום ולא זירזה אותי והבינה שזה מה שאני צריכה.

בסוף הרמתי את הראש והסתכלתי עליה וראיתי שהיא מסתכלת עלי ומחייכת ושאלתי "מה אני יכולה לעשות בשבילך גבירתי" והיא ליטפה לי את הפנים עוד קצת ואמרה "מה היית רוצה לעשות?" ואני אמרתי "מה שתבקשי ממני גבירתי" והיא אמרה "אבל טוב לי ככה אני לא צריכה כלום עכשיו" ואני חייכתי ונישקתי לה את היד שליטפה אותי ואמרתי לה "גם לי טוב ככה גבירתי" ונשארנו ככה עוד כמה דקות וזה היה נורא מרגיע והרגשתי שאני מרחפת כמו בחלום נעים. אחר כך גבירתי הרימה אותי שאני אקום ואז גם היא קמה ואמרה לי לסדר את המטבח ואני כאילו התעוררתי מהחלום ונזכרתי שאני בעצם המשרתת שלה ושטפתי את הכוסות וניקיתי את השולחן וכל הזמן עוד חייכתי ככה וגבירתי בינתיים התלבשה בחדר שלה ואז היא יצאה והלכה להתארגן ולהסתרק באמבטיה ואני הלכתי מהר לסדר לה את המיטה ואחר כך כבר הלכתי לארגן את התיק שלי כי ידעתי שגבירתי כבר רוצה שאני אלך ושהיא כנראה רוצה ללכת גם ולא רציתי לעכב אותה וחיכיתי בסלון וכשהיא היתה מוכנה היא באה ונתנה לי נשיקה בראש ואמרה לי "בואי משרתת שלי אני איקח אותך הביתה".
בבית עזרתי לאמא שלי עם הכביסה ובגלל שהיה גשם תלינו הכל בתוך הבית על המתקן ואחר כך נסענו לסבתא שלי וישר ניסיתי לברר מה יש לאכול וסבתא שלי חשבה שאני שואלת את זה כי אני כבר רעבה ואמרה שיש הרבה דברים והתחילה להגיד את הכל ואני ניסיתי לחשוב מה אני יאכל ורשמתי את זה בדף ורציתי לשים את הדף מולי על השולחן כשאני אוכלת אבל לא רציתי שאמא שלי וסבתא שלי יתחילו להציק לי עם שאלות אז פשוט זכרתי את הכל ואכלתי רק מה שהחלטתי מהתחלה ואחר כך סבתא שלי עוד הביאה המון עוגיות ועוגות וממתקים והיה לי ממש קשה להתאפק כשכל זה מולי ורציתי להגיד לה שתפסיק כל פעם לשים את כל הדברים האלה על השולחן כי זה נורא קשה אבל לא אמרתי לה כי ידעתי שזה יתחיל שוב ויכוח כזה על למה אני עושה דיאטה ושאני לא צריכה בכלל ועוד היה לי מצב רוח כל כך טוב מהבוקר עם גבירתי ולא רציתי לקלקל אותו אז פשוט התאפקתי גם מהאוכל וגם מלהגיד את זה למרות שסבתא שלי כל הזמן שאלה למה אני לא אוכלת כלום וכל הזמן אמרה שיש עוגיות ויש עוגות וכאילו הסבירה לי מה יש על השולחן מול העיניים שלי וזה היה עוד יותר קשה והרגשתי שזה ממש כמו נסיון בשבילי לא להתעצבן מזה ולענות בסבלנות ולהתעלם מהכל.

חזרתי הביתה די מוקדם וכתבתי קצת ביומן ופתאום הייתי נורא עייפה והלכתי קצת לישון ובערב ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה וכל הזמן ניסיתי עוד לשמור את המצב רוח הטוב ולהיזכר בגבירתי וכמה היה לי טוב אצלה ולא לקלקל את זה עם מחשבות על אוכל ועל כל מיני דברים מעצבנים ואחר כך נהיה לי ממש קר והלכתי לחדר ונכנסתי מתחת לשמיכה והתקפלתי ככה ושכבתי שם עוד די הרבה זמן ערה עד שנרדמתי.

לפני 18 שנים. 19 בינואר 2006 בשעה 6:38

בבוקר היה קר וכל הזמן היה גשם וישבתי עם המחשב והקפה וכל המחשבות מהלילה חזרו אלי והרגשתי כאילו בכלל לא ישנתי וכאילו כל הלילה רק חשבתי על דברים ואני פשוט ממשיכה לחשוב ולא עשיתי הפסקה מזה בכלל. כתבתי גם כמה דברים שיכולים אולי להיות התחלה של שיר ואני לא יודעת אם זה באמת יצליח לי אבל שמרתי את זה כי יצאו לי כמה שורות שבאמת אפשר להתחיל איתן משהו. כל הזמן גם היה גשם בחוץ והתארגנתי וחיכיתי שהגשם קצת יפסיק כדי שאני אוכל לצאת ובינתיים סידרתי את החדר שלי וגם את המיטה של אמא שלי ואפילו שטפתי קצת כלים אבל בסוף הרגשתי שאני סתם מבזבזת את הזמן בבית והחלטתי לצאת. בדרך חשבתי על זה שאולי היום אני אישן אצל גבירתי ואולי אפילו היא תיתן לי לשרת אותה מחר בבוקר וחשבתי מה אני אעשה היום בשביל שהיא תראה שאני משרתת טובה ושמגיע לי לישון אצלה ולהישאר ביום שישי בבוקר ושהיא לא תמהר להחזיר אותי.

הגעתי לבית של גבירתי והתחלתי לסדר מהר את הכל ולטאטא ולנקות אבק כי כל הזמן היתה לי הרגשה שלא ניקיתי טוב את הבית אתמול ושהיום אני צריכה לתקן את זה. שטפתי כלים וקיפלתי קצת בגדים שהיו בחדר של גבירתי וניקיתי עם סמרטוט את הרצפה בכניסה כי היה נראה לי שהכל מלא כתמים שם ושהבאתי בוץ כשבאתי ובאמצע שניקיתי ככה גבירתי התקשרה ואני עניתי לה מהר והיא שאלה איך הגעתי ומתי הגעתי ומה אני עושה ואמרתי לה והלב שלי דפק מהתרגשות רק מהקול שלה ואז היא אמרה "אני רוצה שתכיני עוגה ותקני כיבוד כי בערב באים חברים" ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי ממש שמחה שהיא נותנת לי שוב לארח והיא שאלה מה אני אקנה ואמרתי לה מה אני חושבת וישר לקחתי פתק ועט ורשמתי את זה והיא קצת תיקנה אותי ואז היא אמרה שהיא חוזרת לעבוד ושנתראה כשהיא תחזור ושאני לא אשכח גם לאכול ואני אמרתי לה תודה. יצאתי לקנות את כל הדברים שהייתי צריכה ועוד כמה דברים בשביל העוגה שאני אכין וכל הזמן היה גשם אבל לא היה איכפת לי כי שמחתי לעשות את זה וכל הזמן חשבתי איך אני אגיש לאורחים כיבוד אפילו שגבירתי לא אמרה מי האורחים ואפילו לא אמרה לי כמה אורחים יבואו. קניתי גם עוד פרחים למרות שזה לא היה ברשימה ולמרות שעוד היו פרחים בבית אבל רציתי שיהיו יותר פרחים והקודמים כבר היו קצת ישנים וחשבתי גם לפורר אותם באמבטיה ולפנק את גבירתי שם כי מזמן לא עשיתי את זה אבל לא ידעתי אם יהיה זמן וקיויתי שגבירתי בכל זאת תסכים ותרצה את זה כי ממש התגעגעתי לזה.

חזרתי הביתה והורדתי את הנעליים בכניסה וניגבתי שם שוב וסידרתי את כל הקניות בארון ואפילו כבר הוצאתי כלים שאני אגיש בהם את הכיבוד לאורחים למרות שהיה עוד נורא מוקדם לזה והמכנסיים שלי היו קצת רטובים מהגשם אבל לא הורדתי אותם כי היה קר ונשארתי גם עם גרביים ופתאום הבית נראה לי מבולגן כזה עם הסמרטוט בכניסה והמטריה שלי באמבטיה ובגלל שהבגדים שלי היו רטובים היתה לי כל הזמן הרגשה שכל הבית רטוב ומלוכלך. הדלקתי את המזגן כי באמת היה לי קר ואני כבר יודעת שגבירתי מרשה לי לעשות את זה ואז החלטתי שאני אכין לעצמי ארוחת צהריים אפילו שהיה עוד קצת מוקדם לזה ורשמתי בדף שלי מה אני אוכלת וראיתי שם את הכתב של גבירתי מאתמול וקצת שקעתי ככה רק בלהסתכל על המילים שהיא כתבה ואז גם נזכרתי שלא נשקלתי בבית למרות שהייתי צריכה והלכתי להישקל בחדר והורדתי את הבגדים ונשארתי רק עם תחתונים וחזיה וראיתי שדווקא ירדתי כמעט קילו מיום חמישי שעבר וזה היה טוב ונורא רציתי להתקשר לגבירתי ולספר לה אבל ידעתי שזה טיפשי להתקשר רק בשביל זה ורק רשמתי את זה על הדף וקיויתי שגבירתי תשאל בערב ותרצה לראות את הדף שלי. התלבשתי חזרה כי היה לי קר וחיממתי את האוכל ואכלתי די מהר וניסיתי לחשוב אם אני גם יאכל ארוחת ערב כי לא ידעתי אם יהיה לי זמן בגלל האורחים אבל החלטתי שזה דווקא יהיה טוב אם לא יצא לי לאכול למרות שגבירתי אומרת שאני צריכה לאכול מסודר כי ככה אני אמשיך את התנופה הזאת של הדיאטה ואני אצליח להוריד עוד וחשבתי שאם כל שבוע אני אוריד קילו זה יהיה מעולה ואני באמת יכולה להצליח עם הדיאטה הזאת. אחר כך שטפתי את הכלים והתחלתי להכין את העוגה מהר ושמתי אותה בתנור וכל כמה דקות הסתכלתי עליה לראות אם היא יוצאת גבוהה כמו שצריך ולא נופלת ואחר כך הכנתי גם קרם לעוגה וחשבתי רק בצחוק ככה אם אני אכתוב עליה משהו עם הקרם כמו "גבירתי אני אוהבת אותך" או "לגבירתי מהמשרתת" ושיחקתי ככה עם הקרם וכתבתי דברים כאלה אבל אחר כך מרחתי את הקרם על כל העוגה ובדקתי שלא רואים מה כתבתי כי זה סתם נראה לי ילדותי ומיותר והכנסתי את העוגה למקרר ואז שטפתי את כל הכלים וניקיתי את השולחן במטבח ובדקתי שכל הבית מסודר ונקי והוצאתי את הסמרטוט מהכניסה וגם את המטריה שלי מהאמבטיה וסידרתי שם הכל והתחלתי שוב לחשוב איך אני אגיש לאורחים ומה אני צריכה לזכור ואיך להתנהג ודמיינתי את הפנים של גבירתי כשהיא מרוצה ממני ומסתכלת עלי ליד האורחים בגאווה כזאת והרגשתי צמרמורת בגוף כי נורא רציתי שזה יהיה ככה. אחר כך סידרתי את עצמי קצת באמבטיה ואז סתם ישבתי לחכות לגבירתי ומדי פעם קמתי ועשיתי סיבוב בבית ובדקתי שהכל מסודר ומוכן שלא יצא שסתם ישבתי והתבטלתי בזמן שהייתי צריכה לעשות עוד משהו.

כשגבירתי הגיעה פתחתי לה את הדלת ואמרתי "שלום גבירתי" והלב שלי דפק וירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה והיא ליטפה לי את הראש קצת ושאלה "הכל מוכן משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ביקשה לראות את העוגה והראיתי לה והיא ראתה גם שהכנתי את הכלים לכיבוד ואמרה שהעוגה נראית מצוין ושאלתי אותה אם היא רוצה לטעום והיא אמרה שלא ושנאכל יחד עם האורחים וכשהיא אמרה "נאכל" חשבתי שאולי היא מתכוונת שגם אני יאכל ולא רציתי לשאול אבל חשבתי על זה שזה יכול להיות מסוכן לדיאטה ונזכרתי בזה שנשקלתי ורציתי לספר לגבירתי אבל עצרתי את עצמי כי היא רק הגיעה הביתה ויש לה אורחים בערב ומגיע לה לנוח קצת ושאני אשרת אותה ושאני לא אהיה ילדה קטנה ומפונקת שמרוכזת בעצמה כל הזמן. גבירתי ישבה במטבח ואני התכופפתי והורדתי לה את הנעליים והיא ביקשה קפה ושטפתי ידיים והכנתי לה קפה והיא אמרה לי להכין גם לי וככה ישבנו וכל הזמן הרגשתי שאני רוצה לשבת על הרצפה ולעשות לה מסג' ברגליים כמו שהיא אוהבת או לפחות להסתכל על הרגליים שלה והיא בטח ראתה שאני מסתכלת אבל היא לא אמרה על זה כלום והיא רק שאלה מה עשיתי ומה אכלתי ומתי וחשבתי שהיא תבקש לראות את הדף של הדיאטה אבל היא לא ביקשה ואני לא רציתי להביא אותו והחלטתי להפסיק לחשוב על זה כל הזמן ולהתחיל לחשוב על מה שגבירתי צריכה ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אכין לה אמבטיה והיא חשבה קצת ואני בלב אמרתי כל הזמן שהלואי שהיא תסכים ואז היא כיבתה את הסיגריה במאפרה ואמרה "כן אני רוצה שתעשי לי אמבטיה" וכל כך שמחתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ושאלתי אם אני יכולה ללכת להכין והיא אמרה שכן.

הכנתי את האמבטיה וכבר נראה לי מיותר להתחיל לשים שם את הפרחים ושזה סתם יקח זמן אבל הכנתי קצת נרות שם ומוזיקה ויין וחיכיתי עד שגבירתי תקום כדי לקחת את המאפרה והסיגריות כי חשבתי שהיא אולי עוד תרצה לעשן לפני זה. מילאתי מים באמבטיה וכשהכל היה מוכן קראתי לגבירתי ולקחתי איתי את הסיגריות והמאפרה וגבירתי נכנסה ואמרה "וואו איזה יופי הכנת" כאילו שזאת הפעם הראשונה ואני חייכתי ועזרתי לה להוריד את הבגדים ולהיכנס לאמבטיה והיא נשכבה שם ועשתה כזה "הממממ" ושמחתי שהיא אוהבת את זה ונרגעת ככה ולא ידעתי אם להתחיל לפנק אותה שם או לתת לה קודם להירגע והיגשתי לה כוסית יין והיצעתי לה סיגריה והיא שכבה במים ככה ועישנה ושתתה מהיין ופתאום חשבתי שלא קניתי שוקולד ושאני כבר צריכה לדעת שהיא אוהבת שוקולד באמבטיה ולא רציתי שהיא תבקש ואני אגיד לה שאין אז עוד לפני שזה יגיע אמרתי לה "גבירתי אין שוקולד את רוצה שאני אלך לקנות?" והיא חייכה ואמרה "לא צריך חמודה אל תצאי בגשם הזה רק בשביל שוקולד" ואני אמרתי "אני יכולה ללכת מהר ולקנות אם את רוצה" והיא אמרה "ששש תירגעי ושבי פה" ואני ישבתי על הברכיים ליד האמבטיה והיא ביקשה שאני אתן לה יד והיא החזיקה את היד שלי וקצת ליטפה אותה עם המים והסבון וזה היה נעים ואני הרגשתי שאני כבר צריכה להתחיל לרחוץ אותה ושאלתי אותה והיא חייכה ואמרה כן ונורא שמחתי ולקחתי את הספוג והתחלתי לרחוץ את הרגליים שלה לאט עם הרבה סבון ומים והיא שמה את הרגל על הקצה של האמבטיה ואני רחצתי אותה ואז עזבתי את הספוג והתחלתי לעשות לה שם מסג' כי כבר לא יכולתי להתאפק והסתכלתי על הפנים שלה לראות אם היא אוהבת את זה וראיתי שהיא עוצמת עיניים ומחייכת ואז התכופפתי קצת ונישקתי את האצבעות ברגליים שלה והסתכלתי עליה שוב והיא עדיין חייכה ככה ועצמה עיניים וככה המשכתי גם לנשק את האצבעות וגם לעשות לה מסג' בכף רגל. אחר כך עשיתי את אותו דבר ברגל השניה שהיא הרימה ככה על הקצה של האמבטיה ואז היא הורידה אותה חזרה למים וחשבתי שאולי עשיתי משהו לא טוב והסתכלתי עליה והיא אמרה "רק את הרגליים את רוחצת היום?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והתחלתי לעשות עם הספוג בעדינות את כל הגוף שלה. אחר כך היא ביקשה עוד לשכב קצת ולהירגע והיא אמרה לי שאני יכולה לחכות בחוץ ואני ניגבתי את הידיים ויצאתי ובדקתי שאני לא משאירה אחרי סימנים של מים על הרצפה והידלקתי תנור בסלון וחיכיתי בחוץ בסבלנות וחשבתי להתחיל להכין את הכיבוד אבל חשבתי על זה שהכל יכול להתרכך ולא להיות טרי והחלטתי שאני אכין את זה ממש כשיבואו האורחים למרות שעדיין לא ידעתי מתי זה בדיוק.

אחר כך גבירתי קראה לי ואני באתי מהר לאמבטיה והיא ביקשה את המגבת שלה והחזקתי את המגבת ועטפתי ככה את גבירתי וניגבתי אותה וחיממתי אותה וגבירתי שאלה "הכנת לי בגדים?" ואני אמרתי "לא גבירתי" וחשבתי שאני כזאת טיפשה והייתי צריכה לחשוב על זה במקום סתם לחכות בחוץ אבל גבירתי לא כעסה והיא רק אמרה לי ללכת להכין לה ואז לבוא ולהתקלח בעצמי והלכתי מהר להכין לה בגדים וגם נעליים ואז חזרתי לאמבטיה וגבירתי יצאה ואמרה לי להתקלח ולסדר את הכל ואז לבוא לסלון ולשים לה לק בידיים. התקלחתי ממש מהר ולא שכבתי במים של גבירתי באמבטיה כמו שאני אוהבת כי כל הזמן חשבתי על זה שהיא מחכה לי בסלון ואני צריכה לשים לה לק ואז התנגבתי מהר וסידרתי את כל האמבטיה וניקיתי שם הכל ולקחתי את הלק שנראה לי הכי מתאים לבגדים שלה ואת האציטון ובאתי לסלון וגבירתי אמרה לי "תתלבשי קודם" ובאמת לא שמתי לב שאני ערומה ולא חשבתי על זה אולי כי זה נראה לי טבעי כזה להיות לידה ככה. התלבשתי בחדר והצטערתי קצת שלא הבאתי בגדים יותר מכובדים כי לא ידעתי בבוקר שיהיו אורחים וקיויתי שגבירתי תאהב את הבגדים בכל זאת. באתי לסלון ומרחתי לה לק לאט ובזהירות והיא בינתיים ראתה קצת טלויזיה וכשסיימתי היא הסתכלה ואמרה "יפה מאוד" ואני אמרתי לה תודה והיא התכופפה ונישקה אותי בראש ואז היא אמרה לי להחזיר את הכל ולסדר את האמבטיה ורק בדקתי שהכל מסודר שם כי סידרתי כבר קודם ואז באתי ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו והיא שאלה אם הכל מסודר ומוכן ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהאורחים יגיעו עוד חצי שעה ושבינתיים אני יכולה להיות בחדר שלי או איתה בסלון והיא שאלה מה אני מעדיפה ואני שאלתי אם היא היתה מעדיפה להיות לבד והיא אמרה שאני אחליט ואמרתי לה שאני רוצה להיות לידה כל הזמן אם אפשר והיא חייכה ואמרה לי לשבת על הספה וזה היה מוזר לשבת ככה כי אני כבר לא כל כך רגילה לראות את גבירתי ככה.

כשהאורחים הגיעו הלכתי לפתוח את הדלת ורק אז ראיתי שזה הזוג הנשוי שאני כבר מכירה וחשבתי שגם החברה השניה של גבירתי שאני מכירה יותר תבוא אבל היא לא היתה שם ושניהם נכנסו ואמרו לי "היי חמודה" ואני אמרתי להם שלום והם נכנסו לסלון ואמרו שלום לגבירתי וישבו ואני חיכיתי שיהיה רגע שקט ואז שאלתי מה רוצים לשתות והם ביקשו קפה והלכתי להכין ועד שהמים רתחו הכנתי מהר את הכיבוד על הצלחות והבאתי לסלון ואז הכנתי את הקפה והיגשתי להם בזהירות שלא ישפך לי ודווקא הייתי מופתעת שלא רעדתי ושלא התרגשתי ואחר כך הבאתי את העוגה וצלחות קטנות ומזלגות והחברה של גבירתי אמרה שזה יותר מדי ובעלה שאל אם אני הכנתי את העוגה ואמרתי לו שכן והוא אמר "אז היא בטח מתוקה" ואשתו הסתכלה עליו וחייכה ולא ידעתי מה היא חושבת על זה אבל החלטתי לא לחשוב יותר מדי ורק להתרכז בעבודה שלי וירדתי על הברכיים והתחלתי לחתוך את העוגה ולשים בצלחות ולהגיש לכולם ואחר כך שאלתי אם רוצים עוד משהו והם אמרו שבינתיים לא ואני הלכתי לשבת במטבח ולחכות.

אחר כך הם ראו את המשחק של הכדורסל בטלויזיה ושמעתי שהם מתלהבים כי היה משחק טוב ומדי פעם פיניתי את הכלים והיגשתי עוד דברים וכל הזמן הסתכלתי על גבירתי לראות שהיא מרוצה ממני אבל היא לא הסתכלה בחזרה והשתדלתי כל הזמן לא להסתיר את הטלויזיה ובאחת ההפסקות החברה של גבירתי הלכה לשירותים ובדרך היא עברה במטבח ושאלה אותי למה אני לא יושבת איתם ולא ידעתי איך לענות לה והיא אמרה "היא לא מרשה לך?" ולא רציתי שהיא תחשוב שגבירתי רעה אלי וניסיתי לחשוב על תשובה טובה ואיך להגיד לה שככה אני רוצה ושאני לא צריכה לשבת איתם כי אני רק המשרתת אבל כאילו השתתקתי ולא ידעתי איך להגיד את זה והחברה של גבירתי אמרה "את יכולה לבוא אם את רוצה" ואני אמרתי לה "תודה" אבל ידעתי שזאת קצת חוצפה שהיא אומרת לי את זה ככה כי זה הבית של גבירתי ואני המשרתת של גבירתי ורק גבירתי יכולה להחליט אם אני יכולה לשבת איתם או לא ואני לא יכולה ככה לקבל הוראות סתם מחברה שלה. המשכתי לשבת במטבח ולחכות ולחשוב על כל זה ואז פתאום גבירתי באה ושמה לי יד על הכתף והתכופפה ושאלה בשקט "את רוצה לשבת איתנו?" ואני ידעתי שהחברה שלה אמרה לה משהו על זה ולא רציתי שיצא כאילו שאני ביקשתי לשבת איתם וכאילו התלוננתי לחברה של גבירתי כי זה בכלל לא היה ככה וזה לא נכון ואמרתי לגבירתי בביטחון כזה "לא גבירתי" והיא לא אמרה כלום והיא רק ליטפה לי קצת את השיער וחזרה לסלון. אחרי שהמשחק נגמר כבר היה די מאוחר והחברים של גבירתי הלכו וכולם היו שמחים כי היה ניצחון במשחק וגם אני הייתי שמחה כי גבירתי נתנה לי לארח ולהגיש ולהיות ממש כמו שרציתי היום עם האמבטיה והלק והכל ואחרי שהם הלכו גבירתי אמרה לי שהייתי נהדרת ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" והלכתי לסדר את הסלון ולטאטא שם ורחצתי כלים מהר וגבירתי בינתיים כבר החליפה בגדים והלכה לחדר שלה ואני כיביתי את התנור בסלון ובדקתי שהכל מסודר ואז באתי לחדר שלה בשקט ובזהירות ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא אמרה לי לבוא ואני ירדתי על הברכיים והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "את מקסימה משרתת שלי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואחר כך אמרתי "תודה שנתת לי להיות משרתת שלך היום" והיא חייכה ואמרה לי לתת לה נשיקה ואני הרגשתי את הלב שלי דופק ולא ידעתי איפה לתת לה נשיקה ובסוף נישקתי לה את היד והיא ליטפה לי את הפנים ונישקתי שוב ואז היא אמרה לי ללכת לישון ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" וכששכבתי במיטה שיחזרתי את כל היום הזה בראש כי גם מימים טובים אני צריכה ללמוד איך להיות משרתת טובה.

לפני 18 שנים. 18 בינואר 2006 בשעה 6:24

בבוקר היה לי נורא קר ולבשתי בגדים חמים וממש קצת רעדתי. ישבתי עם המחשב ועם הקפה של הבוקר וכתבתי ביומן ואז סידרתי את החדר והתארגנתי וניסיתי לזכור לבקש מגבירתי להישקל היום אצלה. לקחתי בגדים חמים גם בתיק ולבשתי מעיל ולקחתי גם מטריה ונסעתי לבית של גבירתי באוטובוס למרות שהיה גשם וכשהגעתי לשם הבגדים שלי כבר היו די רטובים והורדתי אותם אבל היה לי קר אז לבשתי את הטרנינג שהבאתי והתחלתי לעבוד והיתה הרגשה כזאת מוזרה כי כל הבית היה חשוך וקר בגלל הגשם כאילו אי אפשר לדעת אם זה בוקר או ערב וקצת רעדתי מקור כשעבדתי וניסיתי לעבוד מהר ובכוח בשביל להתחמם אבל זה לא עזר וגם המים היו נורא קרים כששטפתי את הרצפה. המשכתי ככה לנקות את הבית ולסדר הכל ולעשות את הכביסה ואחר כך חיממתי לי אוכל ובזמן שאכלתי ניסיתי לחשוב מה אני אבשל מחר וזה יצא מוזר כזה שאכלתי דבר אחד ודמיינתי דבר אחר וכאילו הטעמים התערבבו לי בראש.

המשכתי לנקות ופתאום היה נראה לי שבכלל לא ניקיתי טוב ושמרוב שניסיתי רק להתחמם ולנקות חזק בכלל לא שמתי לב אם אני מנקה בכל מקום ואם באמת הכל יוצא נקי וככה לקחתי שוב את המגב והסמרטוט והתחלתי לנקות מחדש את כל הבית והתחלתי גם להילחץ שאני לא אספיק ושגבירתי תגיע ותחשוב שבאתי מאוחר או שלא הספקתי לנקות את כל הבית לפני שהיא חוזרת ושוב ניקיתי מהר אבל השתדלתי גם לשים לב שאני מנקה טוב ושבאמת אני לא מפספסת שום דבר ואז גבירתי הגיעה ויצא שהיא גם באה יותר מוקדם מהרגיל וגם שניקיתי פעמיים אז לא הספקתי את הכל והבגדים עוד היו במייבש והרצפה בכניסה עוד היתה קצת רטובה וגבירתי אמרה "מה זה עוד רטוב פה?" ואני אמרתי "כן גבירתי סליחה לא הספקתי" והיא נכנסה לחדר שלה בהליכה כזאת זהירה אבל נהיו סימנים על הרצפה ועברתי אחריה עם סמרטוט ממש על הברכיים וכבר לא היה איכפת לי שהסמרטוט קר והידיים שלי רועדות קצת וכשהגעתי לחדר של גבירתי היא ישבה על המיטה והורידה את הנעליים ואמרה "מה קרה קמת מאוחר?" ואני אמרתי לה שלא ושפשוט לא הייתי מרוצה מאיך שיצא הנקיון והתחלתי שוב והיא אמרה "קר פה נורא למה לא הדלקת תנור או מזגן?" ולא ידעתי מה להגיד כי לא ידעתי שמותר לי להדליק ככה את התנור או המזגן כשאני רוצה וגבירתי אמרה "אני מדברת אליך למה את עובדת ככה בקור הזה?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי לא ידעתי שאני יכולה" והיא אמרה "יכולה מה? להדליק מזגן? ברור שאת יכולה" ואני אמרתי שאני אדליק עכשיו והלכתי להדליק את המזגן ובהתחלה יצא עוד אוויר קר וגבירתי קראה לי חזרה לחדר שלה ואמרה "קחי מכאן את הסמרטוט" ואני לקחתי את הסמרטוט לאמבטיה והמטריה שלי עוד היתה שם כי לא הספקתי בכלל לנקות את האמבטיה והשירותים וראיתי שגם המייבש כבר סיים ופתאום היו לי המון דברים לעשות וגם גבירתי היתה בבית ולא ידעתי במה להתחיל וגבירתי קראה לי ובאתי לחדר שלה והיא אמרה "תכיני לי קפה ותגידי לי כשאני יכולה לצאת מהחדר" ואני הכנתי לה קפה והבאתי לה גם סיגריות ומאפרה והתחלתי לנקות את האמבטיה והשירותים ולסדר שם והיה לי לא נעים שכאילו גבירתי סגורה בחדר שלה ולא יכולה לצאת ממנו בגללי.

אחר כך ראיתי שהרצפה כבר יבשה ובאתי לחדר של גבירתי ואמרתי לה שהרצפה יבשה בכל הבית והיא שאלה מה עוד נשאר לי לעשות ואמרתי לה שאני רק צריכה לקפל את הכביסה והיא אמרה לי שאני אקפל אותה בסלון ואני הלכתי והבאתי את כל הכביסה לסלון ועדיין היה לי קר וקצת רעדתי גם בגלל הקור וגם בגלל שהיה לי כל כך לא נעים מגבירתי שאני מנקה כשהיא בבית ושלא סיימתי בזמן ואני לא יכולה להיות פנויה ולשרת אותה והתחלתי לקפל את הכביסה וגבירתי באה לסלון והדליקה תנור ליד הרגליים שלה ופתחה טלויזיה וראתה חדשות ולא אמרה כלום ומדי פעם הסתכלתי עליה אבל היא לא הסתכלה עלי וגם לא אמרה שום דבר ואני רק ניסיתי לקפל את הבגדים הכי יפה שאני יכולה ולא לשקוע יותר מדי במחשבות וכשסיימתי לקפל את הכביסה הלכתי לסדר את הכל בארונות ואז הרגשתי שסיימתי לנקות אבל בדרך כלל אני גם מספיקה לעבור בבית עוד פעמיים ולראות שהכל מסודר והפעם לא יכולתי ופחדתי ששכחתי משהו אבל באתי לסלון לגבירתי ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו והיא שאלה אם סיימתי הכל ואמרתי "כן גבירתי" והיא קראה לי לבוא קרוב אליה וידעתי שהיא כועסת ושאולי היא תגיד לי שהייתי לא בסדר והיא הסתכלה עלי ואני כבר התכוננתי ואמרתי לעצמי שבאמת לא הייתי בסדר ושזה מגיע לי אבל אז גבירתי אמרה "למה את יחפה?" ואני אמרתי שככה אני תמיד עובדת והיא שאלה "לא קר לך?" והיא בטח ראתה שאני רועדת ואמרתי לה שקצת קר לי והיא התכופפה ושמה את הידיים על הרגליים שלי והידיים שלה היו חמות כאלה והיא אמרה "הרגליים שלך קפואות את מטורפת לכי מיד ללבוש גרביים" ואני רצתי מהר לחדר ולבשתי גרביים ואז חזרתי לסלון ורציתי לשבת על הרצפה אבל גבירתי אמרה לי לקום ולעמוד ואז היא ביקשה שאני אסביר לה שוב למה לא הספקתי לנקות בזמן ושאני אגיד את האמת וסיפרתי לה הכל ואמרתי לה שזאת האמת ושדווקא באתי מוקדם וזה לא שלא התעוררתי או משהו והיא רק הסתכלה עלי ואז היא שאלה אם הרגליים שלי יותר חמות כבר ואמרתי לה שכן והיא שאלה אם אני רוצה לשבת ואמרתי לה "כן בבקשה" והיא אמרה "לא הרצפה קרה תמשיכי לעמוד" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא שתקה ואני אמרתי שאני יודעת שלא הייתי בסדר ושאני יודעת שהיא כועסת ושאני רוצה לפצות אותה והיא אמרה "את צריכה לפצות את עצמך לא אותי" ולא הבנתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "אני לא רוצה שתעבדי ככה בקור בימים כאלה בלי חימום ויחפה ותעשי לעצמך את הדברים האלה" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "תבקשי מעצמך סליחה לא ממני" וניסיתי להגיד לה שוב שלא ידעתי אם מותר לי להדליק חימום והיא אמרה שאני יודעת שזה מרגיז אותה שאני פוגעת בעצמי ובכל זאת אני ממשיכה ואז היא שוב אמרה לי לבקש סליחה מעצמי ולא ידעתי איך לעשות את זה והיא המשיכה להגיד לי את זה עד שממש אמרתי בקול שאני מבקשת סליחה מעצמי ואז גבירתי קמה ואמרה לי לשבת על הספה איפה שהיא ישבה ואני ישבתי לאט והסתכלתי עליה והיא אמרה "אני הולכת להכין לנו ארוחת ערב" ואני אמרתי "לא בבקשה גבירתי אני רוצה להכין" והיא אמרה "את תשבי פה ותתחממי" ואני אמרתי "כן גבירתי" וככה ישבתי וגבירתי הכינה ארוחת ערב וכל כך שנאתי את עצמי על זה שהרסתי את כל היום הזה ושבמקום לשרת את גבירתי היא כאילו משרתת אותי ואחרי כמה דקות גבירתי הביאה לנו את החביתות והסלט לסלון ושאלה איפה הדף של הדיאטה שלי והתחלתי לקום ואמרתי שאני אביא אותו והיא אמרה "שבי לא ביקשתי ממך לקום" והתישבתי חזרה והיא שאלה שוב איפה הדף ואמרתי לה שהוא בתיק שלי והיא הלכה לחדר שלי והביאה אותו והביאה גם עט והתישבה לידי על הספה ורשמה שם את מה שאני אוכלת ואז היא הסתכלה על הדף ושאלה אם לא נשקלתי ואמרתי לה שרציתי שהיא תשקול אותי והיא אמרה "לא עכשיו קר מדי" ואני אמרתי לה שלא קר לי כבר והיא אמרה "תאכלי עכשיו" והתחלתי לאכול לאט והסתכלתי עליה ורק אחרי שהתחלתי לאכול גם היא התחילה לאכול ובחוץ היה כל הזמן גשם ורעמים חזקים וגבירתי כל הזמן שאלה אותי אם עדיין קר לי ואמרתי לה שכבר לא קר לי ורציתי נורא שזה יפסיק כבר ושאני אוכל לשרת אותה שוב אבל כבר לא אמרתי לה וככה אכלנו ואז גבירתי לקחה את הצלחות למטבח והתחילה לשטוף אותן ואני ישבתי שם בסלון והרגשתי כל כך רע עם כל מה שקורה.

אחר כך היא חזרה לסלון ושוב שאלה אם אני בסדר ואמרתי לה שכן ואז היא שאלה אם יש לי תשובה לשאלה שלה ושאלתי איזו שאלה והיא אמרה "שאלתי אותך ביום שני מה היית רוצה" ואמרתי לה שניסיתי לחשוב על זה אבל אני עדיין לא יודעת והיא אמרה "טוב" ואני אמרתי שאני מצטערת שעדיין אין לי תשובה והיא נשענה אחורה על הספה וקצת ליטפה לי את השיער ואמרה לי "את עדיין מרגישה שהיית לא בסדר היום?" ואני אמרתי לה שכן והיא שאלה במה הייתי לא בסדר ואמרתי לה שוב שלא הייתי בסדר בגלל שלא הספקתי לנקות בזמן ולא הספקתי לשרת אותה והיא אמרה "את עדיין לא מרגישה שהיית לא בסדר כלפי עצמך?" ואני אמרתי לה שהיא יותר חשובה והיא אמרה "אז מה זה היה שביקשת סליחה מעצמך קודם? זאת היתה הצגה בשבילי?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "אז גם כלפי עצמך לא היית בסדר" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה שאני חייבת ללמוד לכבד גם את עצמי וללמוד לקבל כי אחרת אני לא אוכל לדעת לתת ואני חשבתי על זה שאני כן מרגישה שאני יכולה לתת ולכבד אותה גם בלי זה אבל היא אמרה לי את זה שוב וידעתי שגם אם אני מרגישה ככה אז היא יודעת יותר טוב והיא צודקת ושאלתי אם אני יכולה להגיד לה משהו והיא אמרה שהיא מקשיבה ואמרתי לה "גבירתי אני מצטערת על זה ואני יודעת שאני לא בסדר בזה ואני יודעת שפגעתי גם בך ולא רק בעצמי וככה אני מרגישה בבקשה תביני אותי" והיא אמרה שהיא מבינה אותי ושהיא לא רוצה לדבר על זה יותר עכשיו ושאני רק אזכור את זה ואלמד מזה ואמרתי לה שאני מבטיחה ואז שאלתי אם אני יכולה להישקל וגבירתי אמרה שאני אשקול את עצמי בבית מחר וארשום על הדף ושהיא סומכת עלי ודווקא רציתי שהיא תשקול אותי וכבר לא היה לי קר אבל לא רציתי להתווכח ואז היא משכה אותי אליה ושמה את הראש שלי על הברכיים שלה וליטפה לי את השיער ואמרה "יש לך עוד מה ללמוד משרתת" ואני אמרתי "אני כל הזמן לומדת ממך גבירתי" והיא אמרה "ששש" והמשיכה ללטף לי את השיער והפנים ואני ניסיתי להירגע ואז היא אמרה לי "בואי אני אקח אותך הביתה" וידעתי שאסור לי להתווכח ושאני באמת צריכה ללמוד מהיום הזה איך להיות משרתת יותר טובה ולא סתם לשקוע בהרגשות הרעות ולקחתי את התיק וגבירתי הסיעה אותי הביתה והיה גשם נורא חזק ואמרתי לה תודה ענקית על כל מה שהיא עשתה בשבילי כי היא באמת יותר שירתה אותי היום ואני לא שירתתי אותה בכלל והיא חיבקה אותי שוב לפני שהיא הורידה אותי ורצתי הביתה כי היה גשם.

בבית אמא שלי שאלה איך היה היום שלי ואם הסתדרתי עם הגשם ואמרתי לה שהיה בסדר בלי לספר כלום והיא שאלה אם אני רוצה לאכול ואמרתי לה שכבר אכלתי ונכנסתי להתקלח וחשבתי שוב על הכל וניסיתי לסדר את כל המחשבות בראש ואחר כך סידרתי גם את החדר ואת השולחן שלי כי חשבתי שזה יעזור לי גם להרגיש יותר מסודרת וכתבתי קצת ושכבתי במיטה להתחמם וחשבתי על הכל ואיך אני יכולה להשתפר ואיך אני מודה לגבירתי שיש לה כזאת סבלנות אלי וניסיתי גם לחשוב על תשובה בשבילה והקול של הגשם והרעמים החזיר אותי לאיך שישבתי אצלה בערב ואיך שהיא עשתה לי ארוחת ערב ודיברה איתי ונרדמתי ככה עם דמעות בעיניים.

לפני 18 שנים. 17 בינואר 2006 בשעה 9:15

בבוקר ישבתי עם המחשב והיה לי בוקר כזה רגוע והרגשתי שאני נחה אבל לא רציתי את זה כי העדפתי להמשיך להיות משרתת והרגשתי שעכשיו בגלל שיש לי יום חופש אז זה קוטע את כל המאמצים שלי וכל זה שאני משתפרת ונכנסת באמת לשיגרה. נזכרתי ששוב לא אכלתי ארוחת ערב והסתכלתי על הדף שלא הדיאטה וראיתי שאני יכולה לאכול יותר ממה שחשבתי אבל נזכרתי גם שבימי שלישי אני נשקלת ולא רציתי לאכול בדיוק לפני זה ואז גם לא ידעתי אם אני יכולה להישקל בכלל כי פתאום חשבתי שמותר לי להישקל רק אצל גבירתי ושהיא תבדוק אותי ולא ככה לבד ורציתי להתקשר אליה ולשאול אם מותר לי אבל קצת לא היה לי נעים וקיויתי שהיא תתקשר ובינתיים יצא שגם לא אכלתי וגם לא התקשרתי וסתם ניסיתי לשכוח מזה והמשכתי לכתוב ביומן וגם ניסיתי שוב לכתוב שיר כי יש בתוכי כל כך הרבה הרגשות שאני רוצה להוציא אבל אני לא מצליחה לכתוב משהו שיראה לי מיוחד ויפה כמו השירים שאני קוראת.

אחר כך פתחתי את האימייל ופתאום ראיתי שיש לי שם מכתב מאבא שלי ושהוא כבר מלפני כמה ימים כי אני אף פעם לא זוכרת לבדוק את האימייל ויוצא שאני עושה את זה אולי פעם בשבוע והיה לי נורא לא נעים שככה לא החזרתי לו תשובה. הוא שלח לי את התמונות שלי ושלו מהזמן שהוא היה בארץ ואני בדרך כלל לא אוהבת את עצמי בתמונות אבל זה החזיר אותי לכל מה שהיה וכמה שנהניתי שהוא היה פה וזה היה ממש מרגש ורציתי להדפיס את התמונות אבל המדפסת שלי מקולקלת כבר המון זמן וחשבתי שאולי אני אקנה חדשה בשביל זה ובינתיים רק שמרתי את התמונות במחשב ועניתי לאבא שלי וכתבתי לו שאני מצטערת שלא ראיתי את המכתב קודם ושפשוט לא בדקתי ושלא יחשוב שאני כועסת או משהו ושאני אוהבת אותו ומתגעגעת ושהיה לי ממש כיף כשהוא היה פה. אחר כך סידרתי קצת את החדר והדלקתי דוד להתקלח ובחוץ היה מזג אוויר כזה כאילו כל רגע הולך לרדת גשם ובגלל זה גם לא רציתי לצאת ולהסתובב וישבתי סתם במיטה קצת וניסיתי לחשוב על מה שגבירתי שאלה אותי אבל לא ידעתי מה אני רוצה כי ניסיתי לחשוב למשל אם אני רוצה לעשות רשיון נהיגה והבנתי שאני נורא רוצה להיות יכולה להסיע את גבירתי ולהיות גם הנהגת שלה אבל תמיד פחדתי ללמוד נהיגה וזה נראה לי מסובך ושאני לא אהיה טובה בזה וחשבתי שגם גבירתי לא תסמוך על הנהיגה שלי ובעצם לא ידעתי אם זה מה שאני רוצה עכשיו ואחר כך חשבתי שמה שאני רוצה זה להיות משרתת של גבירתי ממש ולגור אצלה אבל נזכרתי איך לפעמים אני יושבת שם ולא יודעת מה לעשות וכאילו מתבטלת וזה יהיה ממש לא נעים לי לגור אצלה ולהגיד שאני משרתת שלה כל הזמן ובעצם לא לדעת מה לעשות ולהרגיש ככה שאני לא עושה מספיק. אני גם רוצה לכתוב שירים אבל לא נראה לי שגבירתי התכוונה לדברים כאלה בשאלה שלה ואני רוצה להוריד במשקל אבל את זה אני כבר מנסה לעשות וגבירתי ממש עוזרת לי בזה ואז כשהתחלתי לחשוב על זה שוב חזר לי הרעב ושוב נזכרתי שאני לא יכולה לאכול כי אני רוצה להישקל וכבר לא ידעתי אם מה שאני יאכל יהיה ארוחת בוקר או כבר צהריים והחלטתי שבמקום לחשוב כל הזמן על אוכל אני אתקלח ונכנסתי והתקלחתי הרבה זמן וחפפתי והורדתי שערות וזה דווקא היה טוב שהיה לי זמן ויכולתי לעשות את זה לאט ובאופן יסודי ואחר כך כבר באמת היה צהריים וידעתי שאם אני יאכל זה יהיה ארוחת צהריים ודווקא שמחתי שהצלחתי למשוך את זה ככה ולא לאכול שטויות וזה בטח יעזור לי לדיאטה אבל באמת הייתי רעבה וכבר הכנתי לעצמי אוכל ואמרתי לעצמי שאני לא אישקל אם גבירתי לא תתקשר ותרשה לי ומקסימום אני אישקל אצלה מחר וככה זה יהיה הכי מסודר.

כשאכלתי נזכרתי שמרוב שמיהרתי לא רשמתי את האוכל לפני שהתחלתי ולקחתי מהר את הדף ורשמתי וישבתי עם הדף מולי כמו שגבירתי אוהבת. אחרי שסיימתי שטפתי כלים ופתאום הרגשתי את הבטן נפוחה כאילו אכלתי יותר מדי וגם הרגשתי עייפה כי זה תמיד ככה אצלי שבימים שאני לא עושה כלום אני הכי עייפה ודווקא בימים שאני עובדת קשה אני מרגישה מלאה מרץ. רציתי לשתות קפה ולהתעורר מזה אבל ממש הרגשתי שאני מלאה מהאוכל ושאני לא אצליח אפילו לשתות קפה והלכתי קצת לנוח בחדר והסתכלתי על הספר עם הציורים של הפיות שהרבה זמן לא הסתכלתי בו ואמרתי לעצמי שזה עוד דבר שהייתי רוצה לדעת לצייר יפה ככה אבל בטח גבירתי לא התכוונה לדברים כאלה כי זה משהו שאי אפשר באמת לשנות ונזכרתי פתאום שהחבר שהיה לי פעם לפני כמה שנים ידע לצייר ממש יפה ויש לי במגירה ציור שהוא צייר לי של פייה כזאת ופתחתי את המגירה ומצאתי את הקופסה הזאת ששמרתי את כל המכתבים שלו ומתנות קטנות כאלה שהוא קנה לי והיה שם גם הציור הזה שהיה ממש מושקע ויפה עם צבעים והסתכלתי עליו ונזכרתי פתאום בחבר הזה שבאמת היה לנו קשר יפה אבל בסוף לא הסתדרנו אחרי שהלכנו לצבא וכל אחד פתאום רצה דברים אחרים והתעניין בדברים אחרים וכאילו לא היינו יכולים למצוא נושאים משותפים וזה סתם נהיה קשר כזה של סקס ולא אהבתי את זה אבל כשהסתכלתי במכתבים ובציורים שלו נזכרתי בזמנים הטובים וידעתי שזה לא באמת יכול לחזור להיות ככה אבל אולי קצת התגעגעתי אליו בכל זאת.

שכבתי ככה במיטה והקשבתי לגשם בחוץ וחשבתי על דברים וכמעט נרדמתי אבל אז שמעתי את אמא שלי מגיעה ויצאתי מהחדר להגיד לה שלום והיא חיבקה אותי ושאלה מה עשיתי היום ואמרתי לה שלא עשיתי כלום והיא שאלה אם לא עבדתי ואמרתי לה שבימי שלישי אני לא עובדת והיא שאלה אם הייתי בבית כל היום ואמרתי שכן ושסתם היה לי משעמם והיא אמרה שאולי אני צריכה למצוא משהו לעשות כמו ללמוד והיא ישר אמרה שהיא לא מתכוונת במקום העבודה כי היא יודעת שאני יכולה להתעצבן מזה והיא אמרה שהיא מתכוונת רק נגיד בימי שלישי שאני חופשיה ואמרתי לה שאני לא יודעת מה אני רוצה ללמוד וחשבתי על זה שאני גם לא יודעת אם באמת ימי שלישי ימשיכו להיות חופשיים כמו עכשיו כי אולי בכל זאת גבירתי תיקח אותי להיות משרתת כל השבוע אבל את זה לא אמרתי לאמא שלי והיא אמרה לי רק לחשוב אם יש משהו שמעניין אותי וזה שוב הזכיר לי את השאלה של גבירתי ושוב הבנתי שאני סתם מתבלבלת ואין לי תשובה בשבילה וקיויתי שאני אמצא תשובה עד מחר כי היא בטח תשאל אותי שוב. ככה עבר הערב ולא עשיתי כלום וגם לא דיברתי בטלפון כי רציתי להמשיך לחשוב למרות שלא הצלחתי להתרכז בזה וניסיתי עוד קצת לכתוב ולקרוא דברים ולראות טלויזיה עד שנרדמתי די מוקדם ועדיין לא מצאתי תשובה בשביל גבירתי.

לפני 18 שנים. 16 בינואר 2006 בשעה 7:00

בבוקר קמתי ועוד לפני שהכנתי קפה סידרתי את המיטה שלי ועוד היה קצת ריח של הסיגריות של גבירתי ודווקא שמחתי למרות שפעם ממש שנאתי שנדבק לי ריח של סיגריות ובכלל שמעשנים לידי אבל היום אני שמחה אפילו כשאני מחזיקה בשביל גבירתי את המאפרה. אחר כך הסתכלתי על הדף של הדיאטה וחשבתי על איך שגבירתי החזיקה אותו והסתכלה עליו ואמרה לי מה לרשום עליו ואפילו הרחתי אותו קצת לראות אם יש לו את הריח שלה אבל לא היה לו ואז רשמתי עליו שאני שותה קפה בבוקר ורק אז יצאתי מהחדר והלכתי להכין את הקפה ואחר כך ישבתי בחדר קצת עם המחשב ונזכרתי שאני צריכה לעשות את הקניות בשביל גבירתי במקום אתמול ופתאום נורא רציתי את זה ככה להיות בבית שלה ולסדר ולעבור בסופר בין המדפים ולחשוב שכל דבר שאני קונה זה בשבילה וזה ישמח אותה וראיתי שאין גשם בחוץ ופחדתי שיתחיל פתאום והחלטתי לצאת כבר למרות שאני לא באמת צריכה למהר. אירגנתי את התיק וראיתי שם את המכתב שכתבתי לגבירתי וחשבתי לקרוא אותו שוב אבל החלטתי שאני תמיד לא מרוצה ממה שאני כותבת ושעדיף לי פשוט לתת לה אותו ככה איך שכתבתי אותו לפי מה שהרגשתי באותו רגע וזהו.

נסעתי לבית של גבירתי וכל הדרך חשבתי על זה שאני צריכה לזכור לתת לה את המכתב וקיויתי שהיא לא תגיד לי ללכת הביתה אחרי הקניות ושהיא תרצה שאני אשאר אצלה היום ואפנק אותה ואשרת אותה באמת כי הרגשתי שמזמן לא עשיתי את זה באמת כמו שצריך ובימים האחרונים היא היתה לא מרוצה ממני כל הזמן ואני חייבת להראות לה שאני חוזרת לעצמי כבר. בדיוק כשהגעתי והתחלתי לסדר את הבית אמא שלי התקשרה ושכחתי להעביר את הטלפון לשקט ועניתי לה ודווקא שמחתי שהיא התקשרה כי אחרת היה יכול להיות לי טלפון כשגבירתי כבר היתה חוזרת הביתה וזה היה לא נעים. אמא שלי שאלה איפה אני ואמרתי לה שאני עובדת והיא שאלה אם התלבשתי חם ואמרתי לה שכן ושלא תדאג וראיתי שהיא כאילו מושכת את השיחה למרות שלא היה לה ממש מה להגיד ואני הייתי לחוצה כי אני לא אוהבת לדבר בטלפון בזמן העבודה כי זה כאילו שאני מבזבזת את הזמן והבית עוד בכלל לא היה מסודר ועוד לא הלכתי לקניות ואמרתי לאמא שלי שאני באמצע העבודה והיא שאלה אם גבירתי שם ואמרתי לה שלא אבל שבכל זאת יש לי דברים לעשות ולא היה לי נעים להגיד את זה בצורה גסה אבל באמת התחלתי להילחץ ואמא שלי שאלה אם היא תראה אותי בערב ואמרתי לה שאני לא יודעת כי פתאום חשבתי שאולי גבירתי תרשה לי לישון אצלה ואז אמא שלי אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושהיא לא תפריע לי ושיהיה לי יום מקסים ואמרתי לה שגם לה ותודה ואז באמת העברתי את הטלפון לשקט והמשכתי לסדר מהר את הבית.

אחר כך הלכתי לקניות ודמיינתי שאני עושה את הקניות עם גבריתי ושכל הזמן היא אומרת לי מה לקנות ולאן ללכת ואהבתי את ההרגשה הזאת למרות שזה היה יותר מלחיץ ככה ואז הגעתי לקופה ושילמתי וביקשתי משלוח ובדרך חזרה קניתי גם זר פרחים די גדול ושמתי אותו בבית של גבירתי באגרטל בסלון ואז שמתי ליד האגרטל את המכתב שכתבתי לגבירתי וניסיתי להיזכר מה בדיוק כתבתי בו אבל לא רציתי לפתוח אותו והייתי פתאום במתח מאיך שהיא תגיב וניסיתי לדמיין את זה אבל ידעתי שזה סתם ישגע אותי ובמקום להמשיך לחשוב על זה טיטאתי את הבית וניקיתי אבק ואז הגיע המשלוח של הקניות וזה היה מהר הפעם ונתתי טיפ לשליח והוא אמר לי "תודה מותק" וזה היה קצת צורם כי זה מוזר שאנשים זרים קוראים לי ככה. סידרתי את כל הדברים במקום והמשכתי לנקות ולסדר את הבית וחשבתי אפילו לנקות ממש ולא היה איכפת לי שגם אתמול ניקיתי את הבית שלי וגם ביום רביעי אני אנקה כי אני אוהבת את זה אבל הסתכלתי על השעון לראות אם יש לי זמן וראיתי שכבר הייתי צריכה לאכול ולא רציתי שגבירתי תתקשר ותשאל אם אכלתי ואני אגיד לה שלא אז הסתכלתי במקרר ואז רשמתי על הדף שלי מה אני הולכת לאכול והכנתי לי מהר את האוכל וגם אכלתי די מהר ושטפתי את הכלים ואחר כך חיפשתי מה לעשות ולא ידעתי אם להתחיל באמת לנקות כי לא הייתי מספיקה לנקות את כל הבית כמו שצריך לפני שגבירתי מגיעה וניסיתי לחשוב מה אני יכולה להכין בשבילה שיהיה מיוחד כזה ויראה לה שאני רוצה להיות משרתת שלה ושאני אוהבת אותה ומתאמצת בשבילה ולא סתם עושה רק את הדברים הרגילים שלי אבל לא מצאתי כלום וכמה שניסיתי יותר לחשוב בכוח ככה יותר התבלבלתי ולא הצלחתי להתרכז ולא הצלחתי למצוא רעיונות וסתם ישבתי ככה והרגשתי שבסוף מכל התוכניות אני רק מבזבזת את הזמן וניסיתי עוד להסתובב בבית ולמצוא מה לעשות וזה היה פתאום נורא עצוב לי שאני לא יודעת מה לעשות ואיך לשרת את גבירתי ושכל מה שאני עושה זה דברים רגילים כאלה כמו לנקות ולבשל ואפילו שזה מה שגבירתי רוצה ואני יודעת שאני עוזרת לה אני לא מרגישה ממש שאני משרתת שלה כי אני יודעת שיש דברים שהיא לא מבקשת ממני ואם למשל היה לי רשיון נהיגה אז הייתי יכולה גם להסיע אותה למקומות או לעשות בשבילה סידורים שהיא לא נותנת לי לעשות ולא ידעתי איך אני יכולה להסביר לה את זה שאני רוצה יותר ושאני מרגישה שאני לא משרתת אותה מספיק ואולי הייתי צריכה לכתוב גם את זה במכתב.

כשגבירתי חזרה מהעבודה פתחתי לה את הדלת וקיבלתי אותה הכי יפה שאני יכולה על הברכיים עם חיבוק ונשיקה ואמרתי לה "שלום גבירתי" וניסיתי להיות מכובדת ולא להיות כזאת ילדה קטנה ובעייתית כמו שהייתי בזמן האחרון ובאמת לחשוב רק על מה שגבירתי רוצה וצריכה ולא על עצמי כל הזמן. גבירתי ליטפה לי את הראש ושאלה איך היה היום ואם עשיתי את הקניות ואמרתי לה שעשיתי את הקניות וניקיתי וסידרתי ואפילו שאלתי איך היה היום שלה והיא אמרה שהיה טוב מאוד ושהיא קצת עייפה ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אכין לה קפה ואעשה לה אמבטיה ופתאום רציתי שאם אני לא עושה את כל הדברים האחרים שאני יכולה לעשות אז לפחות את מה שאני כן עושה שאני אעשה הכי טוב וכמה שיותר ורציתי הכל בבת אחת גם להכין לה קפה וגם ארוחה וגם לעשות לה מסג' וגם אמבטיה ואפילו לנקות וממש הכל מילא לי את הלב ביחד וגבירתי צחקה ואמרה שקודם הקפה ואחר כך האמבטיה ולא ביחד ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי להכין את הקפה וגבירתי התישבה במטבח ושמה ככה רגל על רגל ונידנדה את הרגל וזה ממש היפנט אותי ומשך אותי לרדת על הברכיים ולהוריד לה את הנעליים ולפנק אותה אבל אז הקומקום רתח וקודם הכנתי לה את הקפה ונתתי לה מאפרה וסיגריות ורק אז ירדתי ככה על הברכיים כמו שרציתי והורדתי לה את הנעליים ושמתי בצד והתחלתי ללטף ולעשות לה מסג' בכפות רגליים ואז היא ראתה את הפרחים בסלון ושאלה אם אני קניתי את הפרחים ואמרתי לה שכן ושזה לכבודה והיא שאלה ככה "לכבודי?" ואני לא הפסקתי את המסג' ואמרתי "כן גבירתי כי אני אוהבת אותך ומעריצה אותך ורוצה להראות לך שאני שלך" והיא אמרה "זה כל כך מתוק מצידך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ושמחתי שהיא אוהבת את זה וחשבתי על המכתב שם אבל לא רציתי להגיד לה עליו כי זה שוב יהיה כאילו להתרכז בעצמי ולא במה שגבירתי צריכה.

אחרי הקפה גבירתי שאלה אם יש מים חמים למקלחת ואמרתי לה שכן ושאלתי אם היא רוצה שאני ארחץ אותה והיא אמרה שלא והיא ראתה שאני קצת מאוכזבת אז היא אמרה לי "את תייבשי לי ותסרקי אותי אחר כך טוב?" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא נכנסה לאמבטיה. בינתיים סידרתי את המטבח וחשבתי אם גבירתי תרצה ארוחת ערב או סתם משהו קטן מתוק. חיכיתי בסבלנות כי גבירתי התקלחה הרבה זמן והכנתי לה על המיטה את הבגדים שהיא תלבש אחרי זה וגם הדלקתי תנור בסלון שיהיה לה חם. כשהיא יצאה היא עשתה בבית ריח ממש טוב שאני תמיד אוהבת והלכתי לסדר את האמבטיה ולהכין בסלון את הפן והמברשת ושמתי גם קרם פנים בסלון כי חשבתי לשאול את גבירתי אם היא רוצה את זה ואז היא יצאה מהחדר שלה עם הבגדים שאני הכנתי לה וזאת היתה ממש הרגשה טובה לדעת שעזרתי לה גם בזה אפילו בלי שהיא ביקשה. היא באה לסלון וישבה על הספה ואני שאלתי אם היא רוצה שאני אייבש לה והיא אמרה שכן והתחלתי לייבש לה ממש בזהירות ובעדינות והשתדלתי ממש לא למשוך בשיער שלה כשאני מסרקת ופותחת את הקשרים ואז גבירתי פתחה את הטלויזיה לראות חדשות ופתאום היא ראתה את המכתב ליד הפרחים והיא שאלה מה זה כאילו שזה איזה משהו ששכחתי לסדר שם ואמרתי לה שזה מכתב בשבילה והיא שאלה למה אני שמה מכתבים שלה במקום כזה ולא בכניסה ואמרתי לה שזה לא מכתב מהדואר אלא משהו שאני כתבתי לה ואז הקול שלה השתנה והיא נשמעה פחות כועסת ואמרה לי להביא אותו. היא קראה אותו כשהמשכתי לסדר לה את השיער וכמעט יכולתי להציץ מאחוריה ולקרוא מה שכתוב שם אבל לא הסתכלתי כי התרכזתי בשיער שלה ואז היא סיימה לקרוא והסתובבה אלי וליטפה לי את הפנים ואמרה "את כזאת ילדה מקסימה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" וניסיתי להיזכר באמת מה בדיוק כתבתי במכתב כי זכרתי רק באופן כללי וגבירתי ליטפה לי את הראש ואמרה "פיה שלי" ואני שאלתי "אני שלך גבירתי?" והיא אמרה "את המשרתת שלי" ואני אמרתי "אני אוהבת להיות שלך גבירתי" והיא התכופפה ונתנה לי נשיקה בראש והשיער שלה נפל על הפנים שלי ומילא אותי בריח שלה וליטף לי את הפנים ככה ואז היא הסתובבה ואני המשכתי לסדר לה את השיער והיא קראה את המכתב שוב ושמחתי שהיא קוראת ושהיא אוהבת אותו.

כשסיימתי גבירתי ליטפה לעצמה את השיער כאילו לבדוק אם עשיתי הכל כמו שצריך ואני חיכיתי שהיא תגיד לי אם זה בסדר או לא ואז היא אמרה "אני רואה שהבאת לי קרם" ואני אמרתי "כן גבירתי את רוצה?" והיא אמרה שכן ונשענה קצת אחורה אבל היא לא שכבה כמו שתמיד היא עושה ואני לא ידעתי איך למרוח לה כי זה לא היה נוח לעמוד ולהתכופף ככה וניסיתי למצוא את הדרך הכי טובה ואז גבירתי ליטפה את הספה לידה ואמרה "בואי לכאן" ואני ישבתי שם והיא צחקה ואמרה לי "לא ככה תורידי נעליים ותעלי עם הברכיים על הספה" וזה היה ממש מוזר שהיא מרשה לי לעשות את זה אבל עשיתי מה שהיא ביקשה ובאמת היה לי יותר נוח ומרחתי לה את הקרם לאט לאט וממש טוב ויכולתי לראות את העור שלה ממש מקרוב ולאהוב כל דבר שם וכשסיימתי ירדתי מהספה וגבירתי אמרה לי תודה ואני אמרתי לה שהיא לא צריכה להגיד לי תודה כי אני עושה את הכל בשבילה מאהבה ושהיא עושה בשבילי הרבה יותר ואני לא יכולה בכלל להשוות בין מה שהיא עושה בשבילי לדברים שאני עושה בשבילה והיא חייכה ואמרה לי שאני מקסימה ושאני אלך להחזיר את הדברים לאמבטיה ולשטוף ידיים וכשחזרתי שאלתי אותה אם היא רוצה ארוחת ערב או משהו אחר והיא אמרה שהיא לא צריכה כלום ואני התישבתי על הרצפה ואז היא שאלה "ומה את רוצה?" ואני אמרתי "מה שתרצי גבירתי" והיא אמרה "אני רוצה שתחשבי על משהו שאת רוצה" ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "אל תגידי לי עכשיו. אנחנו נדבר על זה עוד אבל אני רוצה שתחשבי על משהו שאת באמת רוצה משהו שחסר לך" ואני אמרתי "לא חסר לי כלום גבירתי אני רק רוצה להיות איתך ולשרת אותך" והיא אמרה "ששש... אמרנו שלא עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי" והסתכלתי עליה איך היא יושבת שם ורואה טלויזיה וכל כך הערצתי אותה באותו רגע שאפילו פחדתי לגעת בה או לדבר איתה ורק רציתי להסתכל עליה ככה וכאילו להרגיש שאני לומדת אותה ומקבלת ממנה דברים גם בלי לדבר רק מהמבט הזה.

אחרי כמה דקות שישבתי ככה גבירתי קמה וליטפה לי את השיער והתחילה ללכת ואני אמרתי "תגידי לי בבקשה מה את צריכה אני אביא לך" והיא חייכה אלי ואמרה "אני הולכת לשירותים אפשר?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והרגשתי קצת מטופשת על זה והמשכתי לחכות לה בסלון. כשהיא חזרה היא אמרה "כבר מאוחר ועשית המון היום לכי לנוח" ואני רציתי להגיד שלא עשיתי כמעט כלום היום אבל עצרתי ברגע האחרון כי ככה תמיד גבירתי מתחילה לכעוס שאני לא מסכימה עם מה שהיא אומרת עלי אבל לא ידעתי אם היא מתכוונת שאני אלך לנוח בחדר או בבית וקמתי ואז היא חיבקה אותי וליטפה לי את השיער ואמרה לי "מחר תנצלי את החופש שלך ותספרי לי אחר כך מה עשית טוב?" ואז הבנתי שהיא אומרת לי ללכת הביתה וחשבתי פתאום שזה בגלל שהיא כועסת על קודם ואמרתי לה "גבירתי אני מצטערת על קודם רק רציתי לשרת אותך" והיא שאלה על מה אני מדברת ואמרתי לה שהקטע שכאילו עצרתי אותה בדרך לשירותים והיא צחקה ותפסה לי את הלחיים ככה עם היד ואמרה "את לפעמים משוגעת" ואני חייכתי והיא ליטפה לי שוב את השיער ואמרה "לא קרה כלום פשוט מאוחר ואני רוצה שתלכי הביתה לנוח בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" כי זה באמת מטופש שאני תמיד מתווכחת איתה כשהיא אומרת לי לעשות דברים ואני רוצה משהו אחר ואני צריכה פשוט ללמוד לקבל את זה כי זה חלק מלשרת אותה ולעשות מה שהיא מבקשת ולקחתי את התיק והלכתי ובדרך חשבתי על כל היום הזה ודווקא נורא שמחתי כי הרגשתי שסוף סוף אני באמת חוזרת להיות משרתת ולחשוב רק על מה שגבירתי צריכה ולא על עצמי אבל נזכרתי שהיא אמרה לי לחשוב על משהו שאני רוצה ובאמת לא ידעתי איך לענות לה וגם בבית לפני השינה חשבתי על זה המון ולא הצלחתי להבין עד הסוף למה היא התכוונה או מה אני יכולה לענות לה.

לפני 18 שנים. 15 בינואר 2006 בשעה 6:32

בבוקר קמתי מוקדם והלכתי להכין קפה ואז לקחתי את הדף של הדיאטה וקודם כל כתבתי עליו שאני שותה קפה והייתי נורא רעבה והחלטתי שמותר לי עוגיה אחת כי אני רושמת ועוקבת אחרי מה שאני אוכלת ולקחתי עוגיה וקיויתי שזה ירגיע לי את הרעב ואז ישבתי קצת עם המחשב ושמעתי את אמא שלי מתארגנת והיא דפקה לי בדלת וסגרתי את החלונות במחשב ואמרתי לה להיכנס והיא שאלה אם אני יוצאת מוקדם היום ואמרתי לה שאני עוד לא יוצאת והיא אמרה שיהיה גשם היום אז היא חשבה שאם אני יוצאת בזמן הקרוב היא תיקח אותי טרמפ שהגשם לא יתפוס אותי ואמרתי לה תודה וזה באמת היה ממש יפה ומתחשב מצידה אבל לא ידעתי מתי אני אצא וחשבתי אם באמת כדאי לי לצאת מוקדם בשביל שהיא תסיע אותי אבל רציתי עוד קצת להיות בבית ועם המחשב לפני שאני יוצאת אז אמרתי לה שלא צריך ושאני אסתדר ומקסימום אני אקח מונית והיא אמרה שאני אתלבש חם ושאני אקח מטריה כי היא יודעת שאני שונאת ללכת עם מטריות והבטחתי לה שאני אהיה בסדר והיא הלכה להתארגן ולצאת.

כמה דקות אחרי שהיא יצאה פתאום גבירתי התקשרה וישר שאלה אם היא העירה אותי ואמרתי לה שלא ושאני כבר ערה והיא אמרה "טוב מאוד" ואז היא שאלה אם אמא שלי בבית ואמרתי לה שהיא כבר יצאה ופחדתי פתאום שהיא רוצה לדבר איתה על מה שסיפרתי לה וגם חזרו לי הפחדים שתמיד היו לי שפתאום גבירתי לא תרצה אותי יותר כי היא מרגישה שאני רבה יותר מדי עם אמא שלי וגבירתי שתקה ואז היא שאלה מה אני עושה ואמרתי לה שאני שותה קפה וכותבת ביומן והיא אמרה לי לסגור את היומן וסגרתי ולא הבנתי למה היא אומרת לי את זה ואז היא אמרה לי לסגור את המחשב וסגרתי את המחשב לגמרי ולא שאלתי אותה שאלות אבל התחלתי באמת לפחד ואז היא אמרה לי שעוד שתי דקות היא מגיעה ושאני אחכה לה עם הדלת פתוחה ואני שאלתי ככה בלי לשלוט על זה "מה את פה?" והיא אמרה "תעשי מה שאני אומרת לך" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורצתי לדלת ופתחתי אותה והיה שקט כזה בחדר מדרגות וסידרתי מהר את השיער ככה עם הידיים וגם קצת את הבגדים כי לבשתי עוד את הטרנינג שאני ישנה איתו ולא הספקתי להחליף ואז שמעתי את הצעדים של גבירתי במדרגות והחזקתי את הדלת פתוחה וחיכיתי והלב שלי התחיל לדפוק יחד עם הצעדים שלה ואז ראיתי אותה עולה והיא באה והרגשתי שהיא עוד כועסת עלי ואז היא נכנסה וסגרה אחריה את הדלת והסתכלה עלי מלמעלה למטה ככה ואמרה "שלום משרתת" ואני אמרתי "שלום גבירתי" ולא ידעתי אם לרדת על הברכיים או לא והייתי די משותקת כזאת ואז היא החזיקה לי את הפנים והסתכלה לי בעיניים ושאלה "את שמחה שבאתי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז באמת ירדתי על הברכיים כי הבנתי שבגלל שלא ידעתי קודם מה לעשות היא הרגישה שאני לא שמחה שהיא באה אבל היא אמרה לי לקום ולעמוד ואני עמדתי ואז היא אמרה "זה שבאתי לכאן היום זה לא פרס בשבילך" והקול שלה היה ממש רציני כזה וקצת כועס ואני שתקתי והיא אמרה "מאוד לא מוצא חן בעיני מה שקורה בינך לבין אמא שלך" ואני אמרתי לה שאני מתנצלת על זה שוב והיא הלכה למטבח ואמרה לי "היום את תעבדי פה ולא אצלי" ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת והיא אמרה "תתחילי בלעשות כביסה" ואני הסתכלתי על המכונת כביסה ואמרתי לה "אבל גבירתי אין כביסה" והיא אמרה "מה זה אין?" ואמרתי לה שעשינו כביסה ביום שישי והיא אמרה "עשינו או אמא שלך עשתה?" ואני אמרתי "אמא שלי עשתה". ואז גבירתי הלכה למקרר ופתחה אותו ואמרה "היא גם בישלה אני רואה" ואני רציתי להגיד לה שעזרתי לאמא שלי לבשל אבל נזכרתי שבדיוק כשעזרתי לה היה הריב הזה ובעצם לא עזרתי הרבה וגם התביישתי להגיד כזה דבר ואמרתי לה רק "כן גבירתי" והיא אמרה "אמא שלך עושה בשבילך את הכל כאן?" ואני לא ידעתי מה להגיד וגבירתי אמרה "כשאת כאן את ילדה מפונקת שאמא שלה עושה בשבילה הכל?" ואני לא רציתי להגיד שכן כי אני לא חושבת שאני ילדה מפונקת וגבירתי אמרה "קחי את המטאטא ותתחילי לעבוד" ואני רציתי לבכות אבל התאפקתי בכוח ולקחתי את המטאטא והתחלתי לטאטא את המטבח וגבירתי אמרה "תטאטאי את כל הבית" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא בהתחלה הסתכלה עלי איך אני מטאטאת ואז היא הלכה לסלון ודיברה שם קצת בטלפון והוציאה את הניירות שלה ורשמה דברים ועבדה ככה ואחרי שהיא סיימה לדבר היא שאלה אותי אם סיימתי לטאטא ואמרתי לה שעוד לא והיא אמרה "מה לוקח לך כל כך הרבה זמן? את רוצה שכל היום אני לא אלך לעבודה?" ואני אמרתי "לא גבירתי" כי לא רציתי שהיא תפסיד עבודה בגללי והתחלתי לטאטא יותר מהר וכשסיימתי אמרתי לה והיא קמה וחשבתי שהיא תגיד שהיא הולכת אבל היא אמרה "תביאי שואב אבק ותנקי את הסלון".

שאבתי אבק מהספות וגבירתי בינתיים ישבה במטבח וכשהחזרתי את השואב אבק ראיתי שהיא שותה קפה ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו כי הרגשתי לא נעים שלא הצעתי לה קפה ושהיא הכינה לבד והיא אמרה "אני מסתדרת סיימת לשאוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "תסדרי את המיטות ואת החדרים שלך ושל אמא שלך ואז תתחילי לשטוף את הרצפה" ואני לא האמנתי שעכשיו אני הולכת לנקות את כל הבית ככה והיא אמרה לי "קדימה קדימה" ואני רצתי והתחלתי לסדר את החדרים ואחר כך שטפתי את הרצפה חדר אחרי חדר וראיתי שגבירתי בודקת אם שאבתי אבק טוב מהסלון ואם ניקיתי אבק בחדרים והיא אמרה לי לנקות שוב אבק בסלון והפסקתי עם הרצפה וניקיתי שם אבק ואז חזרתי לשטוף את הרצפה וכל הזמן גבירתי בדקה אחרי ואמרה לי מה לעשות ואמרה לי לנקות מהר אבל גם לא לשכוח שום דבר וכשניקיתי את האמבטיה והשירותים ממש זחלתי שם וגבירתי ממש עמדה כמעט מעלי והסתכלה איך אני עושה את זה והרגשתי ממש את העיניים שלה כאילו דוקרות אותי ובודקות אותי כל הזמן והשתדלתי ממש לנקות טוב ולא לעשות טעויות ומדי פעם היא דיברה בטלפון על עבודה והרגשתי שבגללי היא קצת עצבנית על אנשים שם והיה לי לא נעים שהיא ככה מפסידה עבודה וצועקת על כולם בגללי וכשסיימתי לנקות כבר נהיה צהריים וגבירתי אמרה לי לסדר את עצמי קצת ואני סידרתי קצת את השיער ואז הלכתי אליה והיא היתה בחדר שלי עם הארון פתוח ובדקה אותו וקיויתי שהוא מספיק מסודר כי אני באמת משתדלת לשמור עליו מסודר ואז היא אמרה לי "סיימת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "תתלבשי" ואני לקחתי בגדים והתלבשתי מהר וחשבתי שאני צריכה לעשות את הקניות בשבילה היום אבל היא אמרה "תלבשי מעיל וקחי מטריה ולכי לקנות לאמא שלך פרחים" ואני לא יכולתי כבר להגיד כלום ורק אמרתי "כן גבירתי" ולקחתי מטריה והסתכלתי עליה לפני שיצאתי כי לא ידעתי אם היא רוצה להישאר שם לבד והיא אמרה "לכי למה את מחכה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי.

קניתי פרחים יפים ועשיתי את זה הכי מהר שיכולתי כי כל הזמן חשבתי על גבירתי שמחכה ככה ולא הלכה לעבודה בגללי וכשחזרתי היא הסתכלה על הפרחים ואמרה לי לשים אותם באגרטל בסלון ואני סידרתי אותם ואז היא אמרה לי "הדלקתי לך דוד לכי תתקלחי" ואני באמת הרגשתי מזיעה ומסריחה ולא התקלחתי כל השבת והיה לי לא נעים ואמרתי לה תודה והלכתי להתקלח ועשיתי את זה מהר כי כל הזמן חשבתי איך היא מחכה לי וגם לא היו הרבה מים חמים ויצאתי ובהתחלה שמתי עלי מגבת ואז חשבתי שלא נעים לי שגבירתי תחשוב שאני מתביישת ממנה אז הורדתי את המגבת ויצאתי ערומה ובאתי לחדר שלי וגבירתי ישבה שם ודיברה בטלפון ולא רציתי להפריע לה ורציתי לצאת מהחדר אבל שמעתי אותה אומרת בטלפון "רק רגע" ואז היא אמרה לי "בואי לכאן" ואני באתי ועמדתי מולה וקצת רעדתי מהקור והיא אמרה לי "תתלבשי את רועדת" ואני התלבשתי וחשבתי על זה שאולי שמעו בטלפון שהיא אמרה "תתלבשי" ומה יכולים לחשוב שם אבל לא היה איכפת לי כי זאת ההחלטה שלה להגיד את זה ואני לא צריכה להתבייש מזה. כשהייתי לבושה היא כבר סיימה את השיחה ואז היא אמרה לי "לכי תכיני לנו אוכל" ואני הלכתי למטבח והכנתי לשתינו צלחות והיא באה לשם ושמה על השולחן את הדף של הדיאטה ואמרה לי לרשום מה אני אוכלת ואני רשמתי וחישבתי את הנקודות של הדיאטה ואז ערכתי את השולחן ושאלתי את גבירתי מה היא רוצה לשתות והיא ביקשה רק מים וככה ישבנו ואכלנו ולא אמרתי כלום וגם היא שתקה ואחר כך שטפתי את הכלים עוד לפני שהיא אפילו אמרה לי לעשות את זה והיא עישנה סיגריה ואז ניקיתי את הכיור והשולחן במטבח וראיתי שגבירתי מסתכלת בשעון ואומרת "נורא מאוחר כבר" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי" והיא הרימה את העיניים אלי ושאלה "על מה את מצטערת?" ואני אמרתי "אני מצטערת שהפסדת עבודה בגללי גבירתי" והיא אמרה "אני לא מצטערת על זה" ואני לא ידעתי מה להגיד ורק אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא שאלה "תודה על מה?" ולא ידעתי מה להגיד לה והיא אמרה "היית משרתת שלי היום?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "איך שירתת אותי?" ואני אמרתי "אני תמיד משרתת שלך גבירתי ועשיתי היום כל מה שביקשת" ואז היא אמרה "היום לא היית משרתת שלי היום היית הבת שאת צריכה להיות לאמא שלך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "עכשיו אולי יותר תעריכי את כל מה שהיא עושה בשבילך" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מצטערת שפגעתי בה וגם שפגעתי בך" והיא קמה וליטפה לי את השיער ואני ממש הרגשתי איך אני מתגעגעת למגע של היד שלה ואיך אני צריכה את זה והיא אמרה "את יכולה להיות ילדה נפלאה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואז היא חיבקה אותי והרגשתי כאילו זה הדבר שהכי רציתי בעולם והראש שלי היה צמוד אליה ואמרתי "תודה גבירתי" אבל לא ידעתי אם היא שמעה כי זה לא יצא ברור.

אחרי כמה דקות היא הפסיקה לחבק אותי וליטפה עוד קצת את הפנים שלי ואני נישקתי לה את היד ואז היא אמרה "אני אלך עכשיו" ואני הרגשתי כבר שאני יכולה לשאול אותה אם היא רוצה קפה ושאלתי והיא אמרה "לא מתוקה אני הולכת. את הקפה תכיני לאמא שלך כשהיא תבוא" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז שאלתי מה עם הקניות שהייתי צריכה לעשות וגבירתי כבר עמדה ליד הדלת עם התיק שלה ואמרה לי "מחר תעשי את הקניות" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא הלכה ואני הלכתי לחדר והלב שלי דפק נורא חזק ונשכבתי על המיטה להירגע וחשבתי על כל מה שהיה ועל כל מה שאמרתי והרגשתי שלא אמרתי לה מספיק כמה שאני מודה לה על מה שהיא עשתה בשבילי היום והיה לי חבל על זה והלכתי למחשב והתחלתי לכתוב ביומן אבל יצא לי בעצם מין מכתב שאני אומרת לה מה אני מרגישה וכמה אני מודה לה אז הפסקתי לכתוב במחשב וכתבתי הכל על דף ושמתי בתיק והחלטתי שמחר אני אתן לה את המכתב הזה.

אחר כך אמא שלי הגיעה ואני פתחתי לה את הדלת ושאלתי מה שלומה והיא אמרה "מה זה הריח הזה?" ושאלתי אותה איזה ריח והיא אמרה "עישנת פה?" ואמרתי לה שלא והיא אמרה שיש ריח של סיגריות ואמרתי לה שגבירתי היתה פה והיא שאלה מתי ומה היא עשתה פה ואמרתי לה שהיא באה בבוקר ושאכלנו יחד ולא היה לי נעים להגיד הכל אבל אמא שלי ראתה פתאום את הפרחים בסלון ושאלה אם גבירתי הביאה אותם ואמרתי לה שאני קניתי אותם והיא שאלה למה והיתה נורא מופתעת ואמרתי לה שניקיתי גם את כל הבית והיא שאלה "ניקית? מה זאת אומרת?" ואז סיפרתי לה הכל ואמרתי לה גם כמה שאני מצטערת על איך שרבנו ואמא שלי הסתכלה על כל הבית וראתה איך הוא מסודר ונקי ואז היא הסתכלה עלי ופתאום היה לה חיוך כזה והיא חיבקה אותי ואמרה שזה מקסים מצידי ולא היה לי נעים שהיא תחשוב שזה יוזמה שלי כי זה לא יהיה נכון ואמרתי לה את האמת שגבירתי אמרה לי לנקות ולקנות פרחים ואמא שלי היתה ממש מופתעת ונישקה אותי ואז שאלתי אותה אם היא רוצה קפה וממש לקח לה זמן לחשוב על זה ולענות כי היא עוד הסתכלה על הכל וחשבה על הכל וקיויתי שהיא תאהב את זה ושהיא לא תכעס על גבירתי וכבר התכוננתי להסביר לה שזה בעצם טוב ושלא תרגיש רע עם זה ואז אמא שלי אמרה שהיא רוצה קפה ואני הכנתי לה וגם לי וישבנו לשתות והיא שאלה וביקשה שאני אסביר לה שוב מה היה ואיך זה היה וסיפרתי לה את הכל וראיתי שהיא עדיין לא מבינה כי היא לא יכולה להבין הכל כי היא לא יודעת מה יש ביני לבין גבירתי וגם אם היא היתה יודעת אולי היא לא היתה מבינה אבל הכי היה חשוב לי שהיא תשמח מזה ושאלתי אותה אם היא שמחה ואם זה בסדר והיא אמרה שזה מקסים ושהיא לא יודעת מה להגיד ושאלתי שוב אם היא שמחה כי לא הבנתי מהתשובה שלה והיא אמרה "אני מאוד שמחה מותק אני מאוד שמחה" ואז גם אני נרגעתי ושמחתי.

אחר כך היא התקלחה והיו לה מים חמים כי גבירתי הדליקה את הדוד עוד קודם ואחר כך גם הכנתי ארוחת ערב ולא שכחתי לרשום לפני שאכלתי ואז ישבנו לראות חדשות ואמא שלי מדי פעם עוד שאלה אותי על כל היום ומה בדיוק עשיתי וסיפרתי לה עוד פעמיים או שלוש הכל וראיתי שהיא עוד היתה קצת בהלם ואחר כך היא כבר ראתה טלויזיה ואני סתם ישבתי לידה ולא יכולתי להתרכז בכלום וסתם היתה לי הרגשה טובה בראש ובכל הגוף עד שממש הרגשתי שאני עייפה ואמרתי לאמא שלי שאני הולכת לישון והיא אמרה לי תודה על הנקיון והרגשתי שלא מגיעה לי התודה הזאת אבל לא אמרתי את זה.

לפני 18 שנים. 14 בינואר 2006 בשעה 18:28

התעוררתי בבוקר אבל לא יצאתי מהמיטה וסתם התהפכתי והתחממתי שם עד ששמעתי את אמא שלי קמה ולא היה לי נעים לצאת מהחדר וסידרתי אותו ואז גבירתי התקשרה והלב שלי קצת קפץ כי זה היה מפתיע שהיא מתקשרת בשבת וחשבתי שאולי היא רוצה אותי ועניתי והיא שאלה מה שלומי ואיך ישנתי ומה עשיתי אתמול וסיפרתי לה הכל ובסוף גם סיפרתי לה על איך שרבתי עם אמא שלי והיא שתקה וידעתי שהיא כועסת ורציתי לבקש ממנה שלא תכעס אבל ידעתי שזה רק יכעיס אותה עוד יותר אז שתקתי ובסוף היא אמרה "אני לא מאמינה שאמרת לה דבר כזה" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי זה לא היה בכוונה" והיא אמרה "מה זאת אומרת לא בכוונה?" ואני אמרתי שלא התכוונתי ככה לפגוע בה וגבירתי אמרה "את יודעת שזה עוד יותר מכעיס שאת לא לוקחת אחריות על מה שעשית?" ואמרתי לה שאני מצטערת ומבקשת סליחה והיא אמרה "ממני את מבקשת סליחה?" ואני שתקתי והיא אמרה "את צריכה לבקש ממנה סליחה ואני לא מבינה איך לא עשית את זה אתמול מיד אחרי שזה קרה" ואני התחלתי לבכות והיא אמרה "את לפעמים יכולה להיות כזאת חסרת אחריות שזה משגע אותי" ואני אמרתי לה שאני לא חסרת אחריות והיא אמרה שאם אני לא מבקשת סליחה מאמא שלי ואם אני חושבת שזה שלא התכוונתי לפגוע עושה את זה בסדר אז אני לא לוקחת אחריות על המעשים שלי ואני שתקתי ובכיתי ואז גבירתי אמרה לי ללכת ולדבר עם אמא שלי ולבקש סליחה ושנדבר אחר כך ואני שאלתי אם אני אוכל להתקשר אליה והיא אמרה שאני אתקשר אליה רק אחרי שאני אדבר עם אמא שלי על הכל וממש קבעה איתי שעה מדויקת שאני אתקשר.

יצאתי מהחדר והלכתי לשטוף פנים ואז הלכתי לסלון ואמא שלי ישבה שם והיא ראתה שהפנים שלי ככה אחרי בכי ושאלה מה קרה ולמה אני בוכה והיא היתה כזאת דואגת והתחלתי שוב לבכות ואמרתי לה שאני מבקשת סליחה על מה שאמרתי ופתאום זה היה נראה לי כל כך קל להגיד את זה ולא הבנתי למה לא אמרתי את זה קודם ואמא שלי שאלה אם בגלל זה אני בוכה ואמרתי לה שכן כי אני מאתמול לא מרגישה טוב עם זה ולא הצלחתי להגיד לה את זה ואמא שלי קראה לי לשבת לידה וחיבקה אותי ואמרה שאני לא צריכה ככה לסחוב הכל בבטן ושתמיד הכי טוב להגיד מה שמרגישים ואמרתי לה שאני יודעת את זה אבל היה לי קשה והיא לא אמרה כלום ורק חיבקה אותי עוד ואז פתאום התחיל לרדת גשם ואמא שלי אמרה "אוי הכביסה" ושתינו רצנו להוריד את הכביסה מהר ועשינו את זה יחד ואחר כך גם קיפלנו אותה יחד ואז אמא שלי שאלה אותי אם אני כבר רוצה לאכול ואני הסתכלתי על השעון לראות אם יש לי זמן כי קבעתי להתקשר לגבירתי ולא ידעתי אם אני אספיק לאכול לפני זה ואמרתי לה שאני עוד לא ממש רעבה ושאולי נאכל אחר כך וקבענו מתי נאכל ככה שזה יסתדר לי ואז הבאתי את הפתק של הדיאטה ורשמתי מה אני הולכת לאכול ואמא שלי שאלה למה אני רושמת לפני שאני אוכלת ואמרתי לה שככה זה יותר טוב לי כי אני כאילו יותר מחויבת ויותר מקפידה והיא לא אמרה כלום אבל ידעתי שהיא עדיין חושבת שאני לא עושה את הדיאטה בצורה הנכונה ושאני צריכה ללכת לפגישות והכל. אחר כך הלכתי לחדר והתקשרתי לגבירתי ואמרתי לה שביקשתי סליחה מאמא שלי ושהכל בסדר וסיפרתי לה איך דיברתי עם אמא שלי ואיך גם קיפלנו את הכביסה יחד וגבירתי אמרה "אני רוצה שתלמדי מזה ולא תשכחי את זה" ואני הבטחתי שאני אלמד מזה ושאני אהיה יותר טובה ושזה לא יקרה שוב וגבירתי שאלה מה התוכניות שלי להיום ואני שאלתי אם היא צריכה אותי והיא אמרה "אל תעני בשאלה פשוט תעני לי" ואמרתי לה שאין לי תוכניות ושאני עוד מעט הולכת לאכול ואחר כך אני סתם בבית והיא אמרה "לכי לאכול ותמסרי ד"ש לאמא שלך" ואני רציתי שוב לשאול אם היא צריכה אותי או שסתם היא שאלה מה התוכניות שלי אבל כבר לא שאלתי וידעתי שאם היא תצטרך אותי היא תגיד לי.

אכלנו צהריים ואחר כך סתם ישבתי עם המחשב וכתבתי קצת ואמא שלי נחה ואחר כך בערב היא הלכה לחברה והיא שאלה אם אני יוצאת ואמרתי לה שלא והיא אמרה לי שאולי אני צריכה לצאת ולבלות קצת כי כל השבוע אני עובדת קשה או שאני סתם בבית ואמרתי לה שטוב לי ככה בבית ובאמת היה לי טוב שהיה שקט כזה וניסיתי לראות סרט בטלויזיה אבל לא ממש התרכזתי בו וחשבתי מה היה יכול להיות אם באמת גבירתי היתה אומרת לי לבוא אליה ולשרת אותה היום וכל כך רציתי את זה וממש דמיינתי איך זה יהיה ומה אני אעשה כי הרגשתי שכאילו עבר הרבה זמן שלא הייתי משרתת ורק עכשיו חזרתי לזה וכאילו צריך להשלים את כל הזמן שעבר ולא היה איכפת לי מה היא תגיד לי לעשות אבל זה סתם היה דימיונות כי היא לא התקשרה וסתם עבר הערב ככה בשקט עד שאמא שלי חזרה ואחר כך עוד סתם שכבתי במיטה מול הטלויזיה ולא עשיתי כלום עד שנרדמתי.