חלום מתגשם

לפעמים אני מרגישה שהזמן עובר מהר מדי ושכל שבוע נגמר לי עוד לפני שאני שמה לב ופתאום יום חמישי ואני יודעת שזה היום האחרון בשבוע עם גבירתי. אני אף פעם לא יודעת מה היא עושה בשישי ובשבת ורק פעמיים הייתי אצלה בשבת פעם אחת כשאמא שלי באה ופעם אחת כשהייתי צריכה להכין ולהגיש את הארוחה לחברים שלה ואני יודעת שזה לא ענייני ושאם היא לא רוצה אותי אני צריכה לכבד את זה ולתת לה את הזמן שלה אבל היא חסרה לי בסוף השבוע והייתי רוצה להיות איתה ולשרת אותה.

יש מין הרגשה מיוחדת כזאת בימי חמישי והיכרתי את ההרגשה הזאת קודם מכל מיני שלבים בחיים כמו בבית ספר או בצבא אבל אני חושבת שעכשיו כשאני משרתת ואני לא נפגשת עם גבירתי בימי שישי ושבת ההרגשה הזאת הרבה יותר חזקה וזה שונה מכל מה שהיכרתי פעם ואני לא יודעת למה אבל במיוחד היום זה מאוד חזק ואפילו קצת עצוב כזה. כל המחשבות האלה התערבבו לי בראש וכבר ידעתי שאם אני אמשיך ככה אז יהיה לי מצב רוח לא טוב וזה יכול גם להשפיע על העבודה שלי אז התלבשתי והתארגנתי מהר וניסיתי לחשוב כל הזמן בעיקר על זה שבימי חמישי אני ישנה אצל גבירתי וזה משהו מאוד מיוחד ומרגש בשבילי אפילו שזאת לא פעם ראשונה ובימים כאלה אני באמת יכולה להרגיש כמו משרתת אמיתית כמו שחלמתי ושאני עדיין חולמת שאני ממש גרה אצל גבירתי ומשרתת אותה גם ביום וגם בערב ובלילה ואחר כך גם בבוקר. נסעתי לגבירתי וכשהגעתי באמת השתדלתי לשכוח מכל המחשבות ורק לעבוד טוב כמו שאני יודעת וכמו שאני רוצה. סידרתי את כל הבית וניקיתי והרגשתי בכל זאת שזה לא כמו כל יום כי זה יום חמישי ואני מסדרת לפני סוף השבוע ואפילו שניקיתי אתמול את כל הבית עברתי עם מטאטא ועם סמרטוט על כל הדברים וניקיתי אבק וכבר התחלתי לחשוב מה אני אבשל לגבירתי וחשבתי גם על כל מיני מאכלים מיוחדים ומסובכים כמו במסעדות אבל ידעתי שזה יהיה לי קשה ושאם אני לא אצליח אז יצא שלא יהיה בכלל אוכל ובגלל זה אני צריכה לנסות לבשל דברים שאני מכירה כבר ובאמת אולי לעשות נסיונות בבית בסוף השבוע כדי ללמוד דברים חדשים.

בצהריים אכלתי ובאמת רוב האוכל כבר נגמר או שנשאר רק קצת מחלק מהדברים ופתחתי את הארונות והספרים וחשבתי מה לבשל ואמרו שיהיה סוף שבוע חורפי אז חשבתי על כל מיני מאכלים של חורף והכנתי מרק עשיר כזה עם המון ירקות ורסק עגבניות והכנתי גם צלי בשר בתנור שיתבשל הרבה זמן עם שום ותפוחי אדמה וכל מיני תבלינים טובים שעשו ריח ממש טוב וקיויתי שזה גם יצא טעים. אחר כך ניקיתי וסידרתי את המטבח ואפילו שטפתי אותו כי גם הרצפה התלכלכה לי ואז בדקתי שוב שכל הבית מסודר והתחלתי להכין באמבטיה נרות וקטורת וסידרתי שם יפה כדי שאני אוכל לפנק את גבירתי בערב. כשגבירתי הגיעה קיבלתי אותה כמו תמיד על הברכיים והתרגשתי אפילו מזה שהיא כאילו רגילה שיש לה משרתת ושהיא מתיחסת לזה בצורה טבעית כזאת. הראיתי לה מה בישלתי והיא אמרה שזה נראה מאוד טעים ומריח טוב מאוד ושאלתי אם היא רוצה לאכול והיא אמרה שאני קודם אסדר את המקרר ואזרוק את כל האוכל הישן ואוריד את הפח ואז אני אכין לה מנה והיא בינתיים צריכה לעשות כמה טלפונים. סידרתי את המקרר וניקיתי אותו ואחר כך ירדתי עם האשפה ושטפתי ידיים טוב ואז התחלתי לערוך את השולחן במטבח וסידרתי אותו יפה עם מפית ולקחתי גם נר אחד מהאמבטיה והדלקתי שם שיהיה כמו במסעדה והכנתי לגבירתי מנה מהאוכל על צלחת ואז בדקתי שהיא כבר לא עסוקה ואמרתי לה שהאוכל שלה מוכן. גבירתי באה לשולחן ואמרה לי שערכתי אותו יפה מאוד ואני שאלתי אותה מה היא רוצה לשתות והיא ביקשה מים ואחר כך יין ומזגתי לה וחיכיתי בצד לראות מה היא תגיד על האוכל והיא אמרה שהוא טעים ואני נורא שמחתי והרשיתי לעצמי לשאול אותה אם היא רוצה מסג' ברגליים והיא אמרה שאולי אחר כך אבל לא בזמן האוכל ואמרתי סליחה וישבתי על הרצפה לחכות. גבירתי שאלה אותי אם אני לא רעבה ואמרתי לה שלא למרות שהריח של האוכל באמת היה טוב ומגרה אבל רציתי להתאפק והיא שאלה אם אכלתי בצהריים ושאלה מה אכלתי ואמרתי לה והיא שאלה מה עוד עשיתי היום ואמרתי לה שסידרתי את הבית וניקיתי קצת ובישלתי ואמרתי לה גם שהכנתי את האמבטיה והיא אמרה שזה מתוק מצידי אבל היא לא יודעת אם נעשה היום אמבטיה כי היא עייפה ואני אמרתי "כן גבירתי" ואמרתי לעצמי שזה מה שהיא רוצה והיא קובעת ואסור לי להרגיש רע עם זה. אחרי שהיא סיימה לאכול היא הלכה להתקלח ואני שטפתי את הכלים וסידרתי את השולחן במטבח ואחר כך גם סידרתי את האמבטיה וגבירתי נכנסה באמצע והיא כבר היתה עם בגדי בית והיא חיבקה אותי מאחורה ואמרה לי "אולי תעשי לעצמך אמבטיה היום?" וזה היה לי מוזר בראש לעשות את זה אצלה ואמרתי לה שאני רוצה לשרת אותה והיא אמרה "טוב תיכנסי להתקלח ותחליטי מה שבא לך. אני מרשה לך להתפנק קצת היום" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" למרות שלא התכוונתי לעשות אמבטיה ובאמת רק התקלחתי מהר אבל התרגשתי מזה שהיא ככה מרשה לי ושכאילו היא נותנת לי פרס וזה עוד יותר נתן לי הרגשה שאני שייכת אליה ואל הבית שלה ושאני צריכה להרגיש אצלה הכי נוח בעולם.

אחרי שהתקלחתי הלכתי לחדר של גבירתי לשאול אם היא צריכה משהו והיא כבר היתה במיטה עם ספר ונזכרתי שהיא לא שקלה אותי ולא ידעתי איך להגיד לה וחשבתי לוותר ואולי לשאול אותה מחר כי היא נראתה לי עייפה ואני לא צריכה להטריד אותה עם זה. היא אמרה לי שאני משוחררת ושאני יכולה ללכת לראות טלויזיה או לחדר שלי לישון ואני אמרתי לה שאני לא רוצה להיות משוחררת והיא חייכה ואמרה "המילה הזאת מפחידה אותך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה למה ואמרתי לה שזה נשמע לי כאילו היא משחררת אותי וכאילו אני מפסיקה להיות משרתת שלה והיא אמרה "חמודה את עדיין משרתת שלי ואם אני אצטרך משהו אני אקרא לך טוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי שאולי זה היה מיותר להגיד לה את זה אבל היא באמת קיבלה את זה יפה והתיחסה לכל זה בחיוך כזה נעים שעשה לי חום בגוף והלכתי באמת לראות קצת טלויזיה בסלון וראיתי אחר כך גם שיש משחק כדורסל ואפילו התחלתי לראות אותו אבל זה לא עניין אותי והרגשתי שזה לא נכון שאני יושבת ורואה את המשחק כשגבירתי לא איתי אז הלכתי לחדר והתחלתי לקרוא את הספר שגבירתי פעם נתנה לי שוב מהתחלה כי כבר שכחתי אותו לגמרי ולא יכולתי להיכנס אליו באמצע וכל הזמן ניסיתי להקשיב אם גבירתי צריכה משהו אבל היא לא קראה לי ובגלל שהיא היתה עייפה חשבתי שאולי היא בעצם נרדמה מוקדם ובסוף גם אני הלכתי לישון.

כשקמתי הכנתי לי כרגיל קפה וישבתי עם המחשב אבל אחרי כמה דקות פתאום גבירתי התקשרה ואני עניתי לה בשמחה ומהר והיא נשמעה ממהרת וישר שאלה אותי אם ישנתי ואמרתי לה שלא והיא אמרה "יופי" ואז היא אמרה לי לפגוש אותה בבית קפה בקניון ולצאת מיד עכשיו כדי שאני אספיק להגיע כי היא כבר בדרך ואני ישר סגרתי את המחשב והתלבשתי מהר וסידרתי קצת את השיער והתארגנתי ויצאתי. היה קצת קר אבל הלכתי מהר כי רציתי לא לאחר לגבירתי וההליכה המהירה קצת חיממה אותי. בדרך הסתכלתי על האנשים וקצת חשבתי לאן הם הולכים וכל זה אבל לא חשבתי על זה הרבה כי התרכזתי בללכת מהר ולהגיע וחשבתי על גבירתי ואם אני אספיק להגיע לפניה כמו שרציתי והרגשתי שאם אני מתחילה לחשוב על דברים אחרים אז אני גם אלך יותר לאט וזה לא יהיה טוב.

הגעתי לקניון וישר נכנסתי לבית קפה וחיפשתי את גבירתי בכל השולחנות ולא ראיתי אותה ועמדתי וחיכיתי שהיא תבוא. המוכרת שאלה אותי אם אני רוצה להזמין משהו ואמרתי שאני עוד מחכה והיא חייכה ותמיד כשקורה משהו כזה אני ישר חושבת שמבינים ממני כבר את הכל ושהצורה שאני אומרת את זה או איך שאני נראית או משהו ישר מגלים לכולם שאני משרתת ואני מחכה לגבירתי אבל המזל שהיו עוד אנשים בתור והמוכרת כבר לא הסתכלה עלי וגם אני לא הסתכלתי עליה אלא חיפשתי לראות מתי גבירתי מגיעה. אחרי כמה דקות היא הגיעה והיא נראתה כל כך יפה ואלגנטית וזוהרת כזאת ואני תמיד בבוקר נראית מעוכה כזאת ועייפה וממש הייתי מהופנטת מלהסתכל עליה הולכת ככה בבטחון ישר אלי וכשהיא הגיעה הלב שלי כבר דפק ממש חזק והיא ליטפה לי את השיער ואמרה "אני שמחה שהספקת להגיע" ואני ניסיתי לחייך ואמרתי "שלום גבירתי" ככה בשקט שרק היא תשמע והיא חייכה והוציאה כסף מהארנק שלה ואמרה לי "תזמיני לי קפוצ'ינו ועוגה טעימה ולך מה שאת רוצה" ואני לא ידעתי איזו עוגה היא תרצה אבל לא הספקתי לשאול כי היא נתנה לי כזאת טפיחה קטנה על התחת ואמרה "קדימה" והלכה לשבת ולחכות. הזמנתי לה קפוצ'ינו וגם לי והמוכרת שאלה אותי אם אני רוצה אותו גדול או קטן והייתי חייבת להחליט בשביל גבירתי כי לא יכולתי ללכת לשאול אותה ובחרתי את הגדול ואחר כך הסתכלתי על העוגות ולא ידעתי מה לבחור והרגשתי שאנשים מאחורי לחוצים ואני מעכבת אותם ובחרתי עוגת גבינה וקיויתי שגבירתי תאהב את זה ולא אהבתי שאני צריכה ככה לבחור בלחץ של זמן אבל לא היתה לי ברירה ושילמתי וחיכיתי שהכל יהיה מוכן ובינתיים הסתכלתי על גבירתי וקיויתי שהיא מבינה שאני לא סתם מתעכבת אלא שאני מחכה שיכינו את הכל וחשבתי אולי בזמן הזה בכל זאת לבוא לשולחן וכל הזמן הסתכלתי לראות מתי ההזמנה תהיה מוכנה וככה עמדתי ולא באתי אליה עד שהכל היה מוכן והבאתי את המגש לשולחן וישבתי לאט ונתתי לה את העודף.

גבירתי נתנה לי את העודף ואמרה לי "זה שלך" ואני אמרתי לה תודה ואז היא שאלה למה לא הזמנתי גם לי עוגה ואמרתי לה שאני לא רוצה לאכול דברים משמינים בבוקר ורציתי שהיא תבין אותי והיא באמת לא אמרה כלום ואני שאלתי אם העוגה טעימה כי רציתי לדעת אם בחרתי משהו טוב וגבירתי אמרה "מאוד רוצה לטעום?" והרימה את הכפית עם ביס מהעוגה ככה מולי כמו שהיינו אז במסעדה ואני לא ידעתי מה להגיד כי העוגה נראתה ממש טוב אבל לא רציתי להתפתות אבל אם היא תגיד לי שזה מה שאני צריכה לעשות אני אעשה את זה והיא ראתה שאני לא עונה ואמרה "רק אם את רוצה" ואז הרגשתי יותר נוח להגיד לה "אני לא רוצה תודה גבירתי" והיא חייכה והמשיכה לאכול מהעוגה. חיכיתי שהיא גם תשתה מהקפה ורק אז שתיתי גם ואז היא אמרה לי "את יודעת למה הזמנתי אותך לכאן?" ולא ידעתי מה לענות וחשבתי שאולי היא רוצה שוב שאני אתנהג כאילו זאת הפעם הראשונה שאני נפגשת איתה וכאילו היא לוקחת אותי לעבודה אבל זה לא היה נראה לי ככה ופתאום נזכרתי בכל מה שדיברנו ביומיים האחרונים על זה שאני משרתת שלה או משרתת בגלל שזה מה שאני ועל זה שאמרתי לה בטלפון שאני שייכת לה והיא לא כל כך אהבה את הביטוי הזה ופחדתי שהיא רוצה להגיד לי שזה לא מתאים לה יותר ושהיא לא רוצה והתחלתי להזיע ככה במצח ולא אמרתי כלום והיא אמרה "את חולמת?" ואני אמרתי "לא סליחה גבירתי" והיא שאלה שוב "את יודעת למה הזמנתי אותך לכאן?" ואני במקום לנחש אמרתי פשוט "לא גבירתי" והיא אמרה "יש לי פגישה עוד מעט פה באיזור ורציתי לפנק אותך" ואז היא חייכה ואני עוד הייתי כל כך במחשבה על הדברים ההם שלקח לי כמה שניות להבין שבאמת היא לא כועסת אלא סתם רצתה להיפגש ושאלתי אותה "מה סתם?" והיא אמרה "לא סתם. לפנק אותך כי מגיע לך" ואני אמרתי לה תודה והיא אמרה "את מבינה שמגיע לך?" ואני אמרתי "אני חושבת" והיא חייכה ואמרה "אמרתי לך שאת צריכה עוד ללמוד לקבל מאחרים" ואני אמרתי לה שאני יודעת לקבל וחשבתי על איך שכל החיים הייתי רק דורשת ומקבלת דברים אבל ממנה זה שונה כי היא גבירתי ואני צריכה לעשות דברים בשבילה ולתת לה כל הזמן וזה מוזר לי שהיא עושה דברים כאלה לפעמים ואולי באמת אני צריכה להתרגל קצת אבל לא יותר מדי.

ככה ישבנו ושתינו יחד קפה וזאת היתה באמת הפתעה נעימה שהיא עשתה את זה למרות שבהתחלה פחדתי ואחר כך כשהיא היתה צריכה ללכת היא שאלה "מה את עושה עכשיו?" ואני לא ידעתי אפילו מה השעה אבל נזכרתי שאני צריכה ללכת לנקות את הבית שלה ואמרתי לה "אני הולכת לנקות" והיא חייכה ואמרה "לכי ישר לשם אל תעברי בבית" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא נתנה לי נשיקה בראש והסתכלתי עליה עוד קצת כשהיא הלכה ואז יצאתי וישר הלכתי לתחנת אוטובוס כי באמת כבר הייתי צריכה למהר. הגעתי לבית של גבירתי והתחלתי לסדר ולנקות הכל והיה לי ממש מרץ והמון כוח לעשות את הדברים הכי טוב ויסודי שאני יכולה וכל הזמן חשבתי על גבירתי וכמה אני מעריצה אותה ואפילו כל פעם ששטפתי את הסמרטוט אמרתי "תודה גבירתי" בהתחלה בלב אבל אחר כך גם אמרתי בקול כי ממילא לא שומעים וזה מה שהרגשתי שאני מודה לה על כל רגע שהיא נותנת לי להיות איתה.

בצהריים אכלתי ורשמתי את מה שאני אוכלת ואז המשכתי וגם בדקתי כל הזמן שאני לא שוכחת דברים ושכל מה שסיימתי לעשות באמת נקי ומסודר וגמור כמו שצריך וראיתי בשעון שאני מספיקה הכל בזמן כמו שאני אוהבת. כשגבירתי הגיעה הכל כבר היה מוכן ומסודר וכל הבגדים היו בארון ואני הייתי פנויה ומוכנה לשרת אותה איך שהיא תגיד לי וקיבלתי אותה על הברכיים ונשארתי ככה גם כשהיא הלכה בבית ובדקה את איך שניקיתי ואז היא חזרה אלי ואמרה "ניקית יפה מאוד משרתת" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" וזה היה כאילו המשך לכל היום שאמרתי את זה בזמן שניקיתי ועכשיו זאת היתה הפעם הכי חשובה והכי משמעותית. אחר כך היא שתתה קפה עם העוגיות שהכנתי ואני עשיתי לה מסג' ברגליים וגם העזתי והתכופפתי ונישקתי את הכפות רגליים שלה ואמרתי לה תודה ואחר כך היא הלכה להתקלח ואני ניקיתי וסידרתי את המטבח והדלקתי תנור בסלון שיהיה לה חם כשהיא יוצאת. כשהיא יצאה מהאמבטיה הלכתי לסדר שם ואז באתי לסלון ושאלתי אם היא רוצה משהו והיא ביקשה את הספר שלה וסיגריות והבאתי לה והיא אמרה לי לשבת איתה וישבתי על הרצפה והיא קראה ועישנה והיה שקט כזה וזאת היתה אוירה מאוד רגועה ואחר כך גבירתי גם ליטפה לי את הראש ושיחקה לי קצת בשיער ככה בזמן שהיא קראה והרגשתי שאני יכולה להיות ככה לנצח ונצמדתי לרגל שלה וזה באמת נמשך הרבה זמן אבל השתדלתי לא לשקוע בחלומות.

אחר כך גבירתי אמרה שכבר מאוחר ושעבדתי קשה ואני צריכה ללכת הביתה לנוח ואני הסתובבתי על הרצפה ושוב התכופפתי ונישקתי את הרגליים שלה ואמרתי לה "תודה גבירתי אני אוהבת אותך" והיא חייכה וליטפה לי את הפנים ואמרה "את מדהימה פיה שלי" וכל כך שמחתי שהיא שוב קראה לי ככה ואז קמתי ולקחתי את התיק והיא אמרה לי "להתראות מחר" והלכתי הביתה ולפני השינה הקשבתי לגשם בחוץ והתכרבלתי בשמיכה והרצתי בראש את כל היום הזה ממש כל דקה ואהבתי הכל וכמעט בכיתי מרוב אושר על זה שבאמת הגשמתי את החלום שלי ואני משרתת שלה.

בבוקר אחרי שכתבתי ביומן כל הזמן נזכרתי בשאלה של גבירתי אם אני אולי בעצם משרתת באופי שלי ואולי זה לא בגללה וממש כל הזמן ראיתי את התמונה הזאת איך שאני יושבת איתה במטבח שלה והיא שואלת אותי ואני מנסה להסביר לה וכל הזמן הקול שלה היה לי בראש כשהיא שואלת את זה. אני מרגישה שאני משרתת רק שלה ושאם לא הייתי מכירה אותה אז בכלל לא הייתי חושבת על הכיוון הזה ואני לא יודעת איך היו נראים החיים שלי. אולי הייתי באמת הולכת לעבוד בחברה של אבא שלי או שהייתי מחפשת עבודה במלצרות כמו דנה ובטח הייתי ממשיכה להיות עצלנית כזאת ומפונקת וכל היום רואה טלויזיה וחושבת שזה כל העולם. אני חושבת שאני קודם כל משרתת של גבירתי ורק אחר כך כל השאר ולא כמו שהיא שאלה שאני קודם כל משרתת ורק אז המשרתת שלה. אני חושבת שאולי היא שאלה את זה כי היא רוצה לדעת שאני מחוייבת אליה ושאני שייכת לה ושאני רק שלה ושאני לא ארגיש פתאום שאני רוצה לעשות דברים אחרים או להיות משרתת של מישהי אחרת או מישהו אחר ורק המחשבה על זה עושה לי גועל כזה. בשביל גבירתי אני מוכנה לעשות הכל באמת אבל אם היא תבקש ממני לשרת מישהו אחר אני לא יודעת מה יהיה. אני בטח אעשה את זה כי זאת תהיה הוראה ממנה אבל אני ארגיש כל הזמן שאני משרתת אותה ולא את המישהו האחר הזה ונראה לי שזה מה שחשוב וזה מה שקובע כי אם זאת תהיה ההרגשה שלי אז זה אומר שאני באמת קודם כל משרתת שלה ובכלל לפני שהיכרתי אותה האופי שלי היה ממש לא של משרתת אלא דווקא של אחת שעושים בשבילה הכל והיא לא עושה כלום. חשבתי על זה הרבה כל הבוקר וכתבתי את זה והיה חשוב לי גם להגיד את זה לגבירתי ושמחתי שכתבתי את זה כי אני אוכל לזכור הכל ולא להתבלבל אולי אם היא תתקשר ותרצה שוב לדבר על זה.

אחר כך התקלחתי והסתכלתי על עצמי במראה ממש די הרבה זמן בשביל לבדוק אם רואים שהורדתי במשקל והרבה זמן לא עשיתי את זה כי שנאתי את איך שאני נראית וכל פעם שהייתי עומדת ככה ערומה מול המראה התעצבנתי וכעסתי על עצמי אז השתדלתי לא להסתכל על עצמי ככה והיום העזתי והסתכלתי ממש טוב ואולי באמת קצת ירדה לי הבטן וקצת התחת אבל יש לי עוד הרבה להוריד בשביל להיראות כמו שהייתי באמת רוצה וזה דווקא שימח אותי שהסתכלתי ככה כי ראיתי קצת שינוי וזה חיזק אותי להמשיך לשמור ולהקפיד ולא לעצור את התנופה שלי ובאמת להוריד אולי כל שבוע קילו והכי חשוב שאני גם אתרגל לא לאכול הרבה ולדעת מה אני אוכלת ולא לאכול סתם וזה משהו שגבירתי בעיקר לימדה אותי ואני חושבת שזה הכי חשוב בדיאטה כי הייתי משמינה רק מזה שאכלתי בלי לחשוב בכלל ולא בגלל שהייתי רעבה אלא בגלל מצבי רוח או שיעמום וכשרושמים כל דבר כמו שאני עושה אז זה כל הזמן מול העיניים וכל הזמן במודעות במיוחד כשרושמים לפני שאוכלים כמו שגבירתי אמרה לי לעשות ולא אחרי כמו שבדרך כלל עושים.

כבר מזמן לא היתה לי מקלחת כזאת טובה שהרגשתי את המים ממש מלטפים אותי ולא הייתי עסוקה במחשבות או במצבי רוח רעים וממש נהניתי מזה הפעם ואפילו הודיתי לגבירתי בלב על זה שהיא נותנת לי את היום חופש הזה לעצמי כדי שאני אוכל גם לנוח וגם לסדר את המחשבות וגם לדאוג לעצמי ולטפל בעצמי כדי שאני אהיה מטופחת בשבילה כמו שהיא תמיד מבקשת ושאני לא ארגיש מוזנחת כשאני משרתת אותה. זה היה אפילו קצת מפתיע בשבילי כי בזמן האחרון כל הזמן הרגשתי שהימים שאני בבית ולא משרתת את גבירתי הם ביזבוז זמן ושאני לא צריכה אותם והיום ממש כאילו נהניתי מזה ולא בגלל שהתבטלתי אלא בגלל שהיה לי זמן לדאוג לעצמי בשביל שגם גבירתי תהיה מרוצה ממני כי אם אני מוזנחת או עייפה מדי אני לא יכולה להיות משרתת טובה כמו שאני רוצה וכמו שמגיע לגבירתי. אחרי המקלחת אכלתי די לאט כי ידעתי שיש לי זמן ושאני לא צריכה למהר ושאולי אפילו להיפך אני צריכה להעביר את הזמן כדי לא להגיע לערב ולהרגיש משועממת פתאום. אחר כך שתיתי קפה ועמדתי ככה בחלון כמו שאני אוהבת ולבשתי רק תחתונים וחולצה ולא היה לי קר וגם לא הרגשתי שאני צריכה להתלבש בשביל להסתיר את עצמי כי הרגשתי טוב שאני מצליחה עם הדיאטה ואמרתי לעצמי שמחר או מחרתיים גבירתי תשקול אותי ונורא קיויתי והתפללתי שאני שוב אראה שהורדתי במשקל ושהיא תהיה מרוצה ממני.

אחרי הצהריים גבירתי התקשרה סוף סוף ונורא התרגשתי וישר פתחתי במחשב את מה שכתבתי קודם אבל לא הקראתי לה כי היא לא שאלה והיא רק סיפרה לי שההצגה היתה מאוד מעניינת ואני אמרתי לה שאני שמחה שהיא נהנתה וניסיתי לדמיין אותה הולכת עם הבגדים שבחרתי לה. אחר כך היא שאלה מה עשיתי וסיפרתי לה למרות שזה לא נשמע שעשיתי הרבה ואז גם אמרתי לה שחשבתי על כל מה שדיברנו ואמרתי לה את מה שחשבתי ואת מה שכתבתי ולא ממש הקראתי אבל היצצתי במחשב לראות שאני לא שוכחת כלום ושאני מסבירה את עצמי כמו שצריך וגבירתי אמרה שהיא שמחה לשמוע את זה והיא גם אמרה לי שבחיים אני לא אחשוב שהיא תעביר אותי ככה למישהו אחר כי אני לא איזה חפץ שמעבירים ואז שאלתי אותה "אני שלך גבירתי?" והיא אמרה "כן משרתת את שלי" ואני שאלתי "אני שייכת לך?" ושמעתי שהיא נשפה ככה ושתקה קצת ואני חושבת שהיא לא אוהבת שאני אומרת את זה והיא אמרה "את רוצה להיות שייכת לי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "מה זה אומר?" ואני אמרתי "שאני רק שלך שאני עושה הכל רק בשבילך ושאני עושה כל מה שאת מבקשת ממני" והיא אמרה "ואם את עושה משהו בשביל עצמך?" ואני ישר חשבתי על המקלחת שעשיתי היום ושהרגשתי שאני מטפלת בעצמי אבל הרגשתי שאני עושה את זה בשביל גבירתי ואמרתי לה "גם כשאני עושה דברים בשביל עצמי אני מרגישה שאני עושה אותם בשבילך גבירתי" והיא אמרה "את מדהימה ילדה" ואני לא ידעתי למה היא מתכוונת ושאלתי "זה טוב גבירתי?" והיא אמרה "כן חמודה זה מדהים ומקסים בעיני" ואני אמרתי לה תודה ושמחתי אחר כך שהצלחתי להסביר את עצמי ולהגיד לה באמת את מה שאני מרגישה כי לפעמים כשאני לידה אני קצת מתבלבלת ומתרגשת מדי ואז אני לא מצליחה לנסח את עצמי טוב.

בערב החלטתי להקדיש גם זמן לאמא שלי וגם זה משהו שגבירתי אמרה לי לעשות וישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה ואכלנו ארוחת ערב למרות שהשתדלתי לא לאכול הרבה וגם קצת דיברנו על כל מיני דברים ואז הלכתי לכתוב עוד קצת במחשב ואני חושבת שמזמן לא הרגשתי כל כך טוב והייתי כל כך שמחה ביום החופשי שלי כשאני לא ממש עובדת וזה בעיקר בגלל שהבנתי שגם כשאני עושה דברים אחרים אני בעצם עושה אותם בשביל גבירתי ואני אוהבת את ההרגשה הזאת.

בבוקר קמתי עם מצב רוח ממש טוב והיו לי צמרמורות כשנזכרתי בכל מה שהיה אתמול ואיך שירתתי את גבירתי כמו שתמיד רציתי ואיך היא קיבלה אותי בתור משרתת ואיך שהיא אמרה לי "את משרתת קטנה" וכל העור שלי הסתמר מהצמרמורת הזאת ואמרתי בלב לגבירתי תודה. אחר כך ישבתי עם הקפה כמו כל בוקר והיה לי שקט כזה וטוב והרגשתי חום כזה פנימי כי באמת לא יכולתי להוציא מהראש את כל מה שהרגשתי וישבתי לכתוב את זה מהר ובינתיים הדלקתי דוד ואחר כך התקלחתי די מהר ואז התארגנתי ויצאתי כי כבר לא יכולתי להיות בבית כי כל הזמן חשבתי על הבית של גבירתי ועל איך שהוא נראה ועל הריחות שם ועל ההרגשה של החום ושל ההגנה שגבירתי נותנת לי. נסעתי לבית של גבירתי וכל הזמן הסתכלתי על השעון ורציתי כבר להגיע למרות שידעתי שגבירתי לא שם ושאני אהיה לבד אבל רציתי רק להיות בבית שלה ולהרגיש שאני המשרתת הקטנה שלה ואמרתי לה בלב "אני המשרתת הקטנה שלך גבירתי" כמה פעמים וקיויתי שזה לא יצא לי בטעות בקול ושמישהו לא שמע.

כשהגעתי לבית שלה סידרתי אותו וניקיתי וכשסידרתי את המיטה שלה ממש ליטפתי קצת את הסדין והשמיכה וזה היה נעים לא בגלל שהם היו חלקים כאלה ורכים אלא בגלל שאני יודעת ששם גבירתי ישנה ושהיא היתה שם ואחר כך כשסידרתי את האמבטיה עוד יכולתי להריח את כל הריחות מאתמול וממש עצמתי עיניים והרחתי ככה וזה עשה לי הרגשה שאני לא יכולה לתאר בכל הגוף. בימי שני אין לי משימות מיוחדות אצל גבירתי ואני רק מסדרת ככה ומכינה הכל לזה שהיא תגיע אחרי העבודה והכל יהיה לה נוח ואז אני אעשה מה שהיא תבקש ממני אבל הרגשתי שאחרי אתמול אני באמת כאילו מתחילה מחדש וצריכה להוכיח לגבירתי שמגיע לי להיות משרתת שלה אז החלטתי להכין עוגיות ומצאתי מתכון וירדתי גם לקנות כמה דברים שהייתי צריכה בשביל זה ואז הכנתי את העוגיות וחלק נראו לי קצת אפויות מדי כמעט שרופות וחשבתי אם לזרוק אותן כדי שישארו רק העוגיות המוצלחות או אולי לאכול אותן כי בשביל גבירתי אני מוכנה לאכול במקומה את מה שלא מצליח לי בבישול ואולי אפילו אני מוכנה שאני אשמין קצת בשביל זה כי קצת חבל לזרוק אוכל ובאמת אכלתי שתי עוגיות כי גם החלטתי שזאת דרך טובה לטעום אם בכלל הצליח לי ואם העוגיות מספיק מתוקות וטעימות אבל אחר כך השארתי את כל העוגיות האחרות ונזכרתי שאני חייבת לרשום מה שאני אוכלת ורשמתי את שתי העוגיות בדף שלי. אחר כך הייתי צריכה לאכול צהריים והרגשתי שאני כאילו אוכלת יותר מדי כי זה היה לא הרבה אחרי העוגיות. לא אכלתי הרבה ואמרתי לעצמי שגם אם בערב אני אהיה שוב רעבה אני לא יאכל כי בערב אני צריכה לשרת את גבירתי ולדאוג לה וגם ככה אני בדיאטה ומנסה לשמור אז עדיף לא לאכול כל פעם שמתחשק.

אחר כך בדקתי שוב שכל הבית נקי ומסודר ומוכן בשביל גבירתי וסידרתי את הפרחים בסלון וגם את הקערה של השוקולד עם מה שנשאר מאתמול וככה העברתי את הזמן בלחפש מה אני יכולה עוד לעשות ובלחשוב מה גבירתי יכולה לרצות שאני אעשה בשבילה. העברתי את העוגיות שעשיתי לצנצנת וניקיתי את התבנית ושמתי את הצנצנת על השולחן במטבח ורציתי לכתוב לידה פתק או ברכה כזאת שגבירתי תדע שאני עושה את הכל רק בשבילה ושלא תחשוב שעשיתי עוגיות כי אני כל הזמן חושבת על אוכל אבל גם לא רציתי כל הזמן לכתוב לה דברים כי אולי זאת קצת התחמקות ואני צריכה ללמוד להגיד לה את מה שאני מרגישה גם כשאני עומדת מולה אפילו אם זה יותר קשה לפעמים.

כשגבירתי באה הלב שלי קפץ והרגשתי בבטן כמו שהרגשתי אתמול ופתחתי לה את הדלת והיא נכנסה ושמה את התיק שלה בצד והסתכלה עלי ואני רק מהמבט שלה ישר ירדתי על הברכיים ולא הרמתי אפילו את הראש אליה והיא שאלה "משרתת מה עשית היום?" ואני אמרתי לה איך סידרתי וניקיתי את הבית וגם שהכנתי עוגיות והרגשתי פתאום שזה נורא מעט ליום שלם ולא היה לי נעים למרות שבאמת לא היו לי עוד משימות ולא ידעתי מה לעשות ובאמת ניסיתי לחשוב כל היום מה לעשות וגם לא ביזבזתי את הזמן על דברים שאני לא צריכה לעשות. גבירתי אמרה "הכנת עוגיות?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ביקשתי ממך להכין עוגיות?" ואני פתאום הרגשתי שאולי זה באמת היה רעיון רע ושלא הייתי צריכה לעשות את זה כי אולי היא ביקשה ממני משהו ובמקום לעשות אותו הכנתי עוגיות סתם כי רציתי וניסיתי להיזכר אם באמת היא ביקשה משהו כזה אבל לא הצלחתי לחשוב בכלל על כלום והיא שאלה שוב "משרתת אני ביקשתי ממך להכין עוגיות?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "אז למה הכנת עוגיות?" ואני כמעט בכיתי כבר אבל התאפקתי ורציתי להראות לה שאני לא בוכה מכל דבר ושאני מספיק חזקה בשביל להיות המשרתת שלה ואמרתי לה "הכנתי את העוגיות בשבילך גבירתי רציתי שתהיה לך הפתעה נעימה" ואז גבירתי שתקה קצת ואני נשכתי את השפתיים ואז היא אמרה "זאת באמת הפתעה נעימה משרתת כל הכבוד" וככה ליטפה קצת את הראש שלי ופתאום נורא נרגעתי בבת אחת כמו שהתחלתי לדאוג בבת אחת ואמרתי לה "תודה גבירתי" על זה שהיא קיבלה את זה בתור משהו טוב. היא הלכה למטבח ואמרה לי "אז תכבדי אותי בעוגיות שהכנת עם כוס קפה" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקמתי והכנתי לה קפה ושמתי כמה עוגיות בצלחת ולא ידעתי כמה לשים שהיא לא תחשוב שזה מעט מדי אבל שזה לא יהיה גם הרבה מדי כי היא לא כמוני שיכולה לאכול בלי גבול כשכל הקופסה מול העיניים שלי ואני צריכה ללמוד איך לדעת את הכמות הנכונה. גבירתי טעמה מהעוגיות ואמרה שזה טעים ואני אמרתי לה תודה והבאת לה סיגריות ומאפרה כמו שהיא אוהבת אבל היא אכלה עוד עוגיה לפני שהיא עישנה ואז היא ביקשה ממני לשבת מולה ואני ישבתי על הרצפה אבל היא אמרה לי לשבת על הכיסא וקמתי לאט וישבתי ממש בזהירות על הכיסא כאילו פחדתי שהוא ישבר או משהו ואז היא אמרה לי שכל היום היא חשבה עלי ואני הסמקתי קצת ואמרתי לה תודה ורציתי להגיד לה שגם אני כל היום חושבת עליה והיא אמרה "חשבתי על מה שאמרת לי אתמול" וניסיתי להיזכר למה היא מתכוונת והיא אמרה "אמרת שאת המשרתת שלי כי את מעריצה אותי ורוצה לשרת אותי" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ואני אמרתי לך שאת משרתת כי זה מה שאת. משרתת קטנה" ואני לא ידעתי איך לענות על זה כי זאת לא היתה ממש שאלה ורק אמרתי "כן גבירתי" והשתדלתי לא להוריד את העיניים ולא לשקוע במחשבות והיא אמרה לי "כמה זמן רצית להיות משרתת?" ואני זוכרת שכבר דיברתי איתה על זה וחשבתי שאולי היא רוצה לבדוק אם אמרתי את האמת אז ואם אני לא אגיד עכשיו משהו אחר ויצא ששיקרתי אבל אני אף פעם לא משקרת לה ואמרתי לה שמאז שעבדתי אצלה לפני הצבא רציתי להיות משרתת שלה והיא אמרה "ולפני זה לא רצית אף פעם?" ואני אמרתי לה שלא ושבכלל לא חשבתי על זה אף פעם ונזכרתי גם איך הייתי כזאת ילדה מפונקת ואם היו אומרים לי אז שאני אהיה משרתת ואעבוד ככה בשביל מישהי הייתי צוחקת על מי שאמר את זה וגבירתי הדליקה סיגריה ואמרה "אז מה את חושבת זאת אני או שזאת את?" ואני לא הבנתי למה היא מתכוונת ושאלתי אותה והיא אמרה "את חושבת שאני גרמתי לך לרצות להיות משרתת או שזה משהו שאת רצית?". אמרתי לה שאני רציתי ואני עדיין רוצה כל הזמן אבל אני רוצה להיות משרתת שלה ולא של אף אחד אחר וגם אף פעם לא חשבתי על הרעיון הזה בכלל לפני שפגשתי אותה והיא אמרה "אתמול אמרתי לך שאת משרתת קטנה. שזה מה שאת באמת" ואני אמרתי "כן גבירתי אבל אני המשרתת שלך" ואני לא יודעת למה אבל פתאום נזכרתי במה שהיה פעם עם החברים שלה שהיו פה ושהגבר הנשוי שם אמר לי שאולי אני אהיה משרתת שלו ופתאום פחדתי שגבירתי רוצה שאני באמת אהיה משרתת של אחרים גם או שהיא רוצה שאני אפסיק להיות משרתת שלה ואמרתי לה "אני המשרתת רק שלך גבירתי" והיא אמרה "אני מבינה" ואז היא שתקה ורציתי להסביר לה את זה שוב כי הרגשתי שאולי לא הצלחתי להסביר למה אני מתכוונת אבל לא רציתי לחזור על עצמי וגבירתי קמה וליטפה לי את הראש וגם התכופפה ונתנה לי נשיקה ואמרה לי "אני הולכת להתקלח תסדרי פה ותכיני לי בגדים אני יוצאת היום להצגה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא הלכה להתקלח ואני סידרתי את המטבח וניקיתי את השולחן מהפירורים ואז שטפתי את הכוס של הקפה ושטפתי את הידיים והלכתי לבחור לגבירתי בגדים יפים שהיא תיראה מכובדת בהצגה ושכולם ידעו שהיא לא סתם מישהי כי לא לכל אחת מגיע שתהיה לה משרתת אפילו שזה אולי קצת שחצני להגיד את זה אבל אני מתכוונת לא לזה שאני משהו מיוחד אלא שהיא מיוחדת.

כשגבירתי יצאה מהמקלחת היא הלכה להתלבש ואז היא ביקשה שאני אעזור לה לסדר עליה את הבגדים יפה ושאלה אותי איך היא נראית ואמרתי לה שהיא נראית מדהים והיא אמרה שאני אתארגן והיא תקפיץ אותי הביתה כי יש לה עוד קצת זמן ואני אמרתי לה תודה והיא הסיעה אותי הביתה ולפני שהיא הורידה אותי עוד רציתי להגיד לה שוב כמה אני מעריצה אותה וכמה היא מיוחדת ושהיא זאת ששינתה אותי כל כך וגרמה לי לרצות להיות משרתת ולתת את כל מה שאני יכולה בשבילה אבל אמרתי לה רק שאני אוהבת אותה ולא הצלחתי להגיד יותר אפילו שהרגשתי הרבה יותר ממה שאמרתי באותו רגע.

בבוקר ניסיתי לתכנן את היום ומה אני אעשה עם גבירתי ואיך אני אשרת אותה ונזכרתי שרציתי לנצל את השבת לחשוב על מתנה שאני אוכל לקנות לה ואולי גם על מה שהיא שאלה אותי כבר די מזמן ועדיין לא עניתי לה ופתאום נורא כעסתי על עצמי שביזבזתי את כל השבת על שטויות ועל טלויזיה ואוכל במקום לנצל את הזמן לדברים יותר חשובים שהם בעצם בשביל גבירתי והרגשתי שכאילו הייתי עצלנית כזאת כמו פעם וסתם התחמקתי מדברים שהייתי בעצם צריכה לעשות אפילו שזה שבת. ניסיתי לחשוב מהר מה אני יכולה לקנות לגבירתי ונזכרתי גם שאני לא צריכה לעשות קניות לגבירתי אז אולי יש לי זמן לעבור באיזו חנות ולחפש רעיון כי ככה כשאני יושבת לבד בבית אני לא מוצאת רעיונות וניסיתי לתכנן את הזמן ולראות איך אני אספיק הכל ואחר כך כבר הרגשתי שאני מתחילה למהר ושבאמת אני מבזבזת עוד פעם את הזמן כשאני בבית אז התלבשתי ובגלל שידעתי שאני אהיה עם גבירתי היום באמבטיה לבשתי את התחתונים והחזיה שהיא קנתה לי ובדקתי שהריח שלי בסדר ושאין לי שיער בבית השחי ועשיתי צמה ואז יצאתי.

עברתי בחנות של מתנות שאני מכירה ושיש להם דברים לא יקרים מדי והכל נראה לי סתמי כזה כמו כל מיני דברים למשרד או כלים לבית או פסלים קטנים כמו הפסל של הפיה שקניתי פעם לגבירתי וחיפשתי משהו מקורי ומיוחד שיראה לגבירתי שאני חושבת שהיא מיוחדת וחשובה לי ולא שאני נותנת לה סתם משהו רק בגלל שרציתי לקנות משהו. חשבתי לקנות לה ספלים לקפה אבל זה באמת נראה לי טיפשי כי יש לה הרבה ספלים יפים וחשבתי גם על פסלים כאלה מברזל שהיו יפים אבל גם נראו לי כאלה קרים ולא אישיים ולא מתאימים לזה והרגשתי שאני שוב מבזבזת את הזמן ושזה לא בסדר כי אפילו שאני עסוקה בלבחור מתנה לגבירתי זה כאילו אני מתעכבת ולא הולכת לעשות את העבודה האמיתית שלי וכשחשבתי שוב על הבית של גבירתי עלתה לי התמונה של איך היא תהיה באמבטיה היום ופתאום נזכרתי שבעצם הכי חשוב שאני אקנה שוקולד כי היא אוהבת לאכול שוקולד באמבטיה ואז היה לי רעיון כזה וקניתי בחנות של המתנות מין קערת זכוכית יפה כזאת שיכולה להיות שימושית גם אחר כך בבית ובחנות אחרת קניתי כל מיני שוקולדים במשקל ופיזרתי אותם שם בקערה והם היו ממש נחמדים וגם עטפו לי את הכל בצלופן כזה עם סרט והחלטתי שאני אשים את זה באמבטיה כשאני אכין אותה ואז גבירתי תוכל לאכול את השוקולדים האלה במקום שוקולד רגיל שאני קונה תמיד וזה גם יהיה בקערה כזאת חגיגית שאני אוכל לשים לידה וגם הקערה תהיה אחר כך בבית ותהיה שימושית.

כל הדרך החזקתי את המתנה הזאת בזהירות ודווקא הייתי מרוצה מעצמי שהצלחתי למצוא רעיון שהוא גם מקורי וגם שימושי ונורא קיויתי שגבירתי תאהב את זה ושגם היא תחשוב שזה מוצלח והסתכלתי על השעון והרגשתי שבאמת אין לי כבר הרבה זמן כי רציתי לסדר ולנקות את הבית ממש טוב לפני שגבירתי תגיע וגם להכין את האמבטיה עם כל מה שצריך שם ואחר כך שמתי לב שמישהו באוטובוס מסתכל עלי כל הזמן וגם על הקערה עם השוקולד שהחזקתי והסתכלתי עליו גם לשניה ואז הוא ראה את זה וחייך והפסקתי להסתכל עליו והתחלתי לחשוב מה הוא חושב ומה הוא רוצה ואפילו קצת פחדתי והתפללתי שהוא ירד מהאוטובוס לפני שאני יורדת ושהוא לא יתחיל לעקוב אחרי או משהו כי אני מפחדת מכאלה דברים.

הוא לא ירד ואני לא כל כך הסתכלתי עליו או ככה השתדלתי לפחות אבל מדי פעם כן היצצתי וקיויתי שהוא לא שם לב וכשהגיעה התחנה שלי ירדתי מהר והסתכלתי אחורה וראיתי שהוא לא ירד מהאוטובוס ורק כשהדלת נסגרה והאוטובוס נסע והסתכלתי שוב קצת נרגעתי ובכל זאת הלכתי מהר לבית של גבירתי והרגשתי שאני מזיעה. כשהגעתי לבית של גבירתי היה לי כבר חם מההליכה המהירה ומזה שהיזעתי. שמתי את הקערה בסלון בינתיים והתחלתי לסדר את הבית מהר ולטאטא ולנקות אבק ולא ניקיתי ממש כמו ביום של הנקיון אבל בכל זאת ניקיתי ממש טוב את כל הבית ובכל הפינות. אחר כך ישבתי לאכול ובינתיים חשבתי על איך אני אסדר את האמבטיה וקמתי באמצע האוכל להדליק דוד כי למרות שהיתה קצת שמש רציתי שיהיו הרבה מים חמים ואחר כך המשכתי לתכנן את הכל וקצת לדמיין איך זה יהיה. אחרי האוכל סידרתי את האמבטיה עם מוזיקה ונרות והכל ושמתי שם את הקערה עם השוקולד והכנתי גם יין וכוסית ומאפרה וגם סיגריות כי מצאתי קופסה שעוד היתה בבית וכנראה גבירתי לקחה קופסה אחרת לעבודה. ניקיתי גם את כל האמבטיה שוב משערות וסידרתי הכל שם והכנתי גם את כל הקרמים והלק ואציטון וצמר גפן בחדר שלי ליד המיטה ואפילו הדלקתי שם תנור שיהיה לגבירתי חם כשהיא תצא מהאמבטיה וממש השתדלתי לחשוב על הכל מראש. אחר כך ישבתי והיה שקט כזה וניסיתי להירגע ולחשוב רק על דברים טובים ולשכוח מכל המחשבות הרעות שמפריעות לי לשרת את גבירתי והלכתי לאמבטיה וישבתי שם על הברכיים וניסיתי להירגע והחלטתי שבשביל להרגיש שאני ממש מתחילה מחדש וחוזרת להיות משרתת כמו שאני צריכה להיות אני אקבל את גבירתי כשהיא תבוא כאילו זאת הפעם הראשונה וכאילו אני מבקשת להיות משרתת שלה שוב רק שהיום אני פחות מפחדת מזה ויודעת מה זה אומר מבחינת אחריות ולסמוך עליה ולעשות כל מה שהיא מבקשת ואני יודעת שככה אני ארגיש הרבה יותר טוב.

כשגבירתי באה הרגשתי שאני באמת מתרגשת כאילו זאת הפעם הראשונה וגם לא ידעתי איך היא תגיב לכל זה ואם זה לא יראה לה טיפשי וקיויתי שלא. פתחתי לה את הדלת ואמרתי "שלום גבירתי" וירדתי על הברכיים אבל לא נצמדתי אליה והיא סגרה את הדלת והתקרבה אלי ואני הסתכלתי עליה ככה מלמטה והלב שלי דפק ואמרתי לה "גבירתי אני רוצה שתקחי אותי בתור משרתת שלך אני מבטיחה להיות טובה ולעשות כל מה שתבקשי ממני" ואז הסתכלתי עליה וחיכיתי לראות אם היא תחשוב שאני השתגעתי או שהיא תקבל את זה והיא שתקה קצת והסתכלה עלי וככה הלכה מסביבי ופתאום הפסקתי לחשוב על איך היא תגיב ועל זה שהיא כבר מכירה אותי ובאמת הרגשתי קצת כאילו זאת פעם ראשונה ואני מבקשת ממנה להיות משרתת שלה והיא בוחנת אותי ובודקת אם אני מתאימה והסתכלתי לראות אם הבגדים שלי יפים ומסודרים וגם סידרתי קצת את השיער ואז גבירתי אמרה "למה שאני אקח דווקא אותך להיות המשרתת שלי?" ובאמת קצת פחדתי ממה שהיא אמרה ואמרתי לה "אני מבטיחה להיות משרתת טובה גבירתי אני אעזור לך ואעשה כל מה שתבקשי" והמשכתי להיות ככה על הברכיים והיא המשיכה ללכת מסביבי ולהסתכל עלי ואז היא שאלה "יש לך חבר?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא שאלה "את עובדת?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "את יודעת שלהיות משרתת זאת עבודה קשה" ואני אמרתי "כן גבירתי אני יודעת" והיא שאלה "אז למה את רוצה להיות משרתת?" ואני אמרתי "כי אני מעריצה אותך ורוצה לשרת אותך" והיא אמרה "מעריצה אותי? את לא מכירה אותי" והקול שלה היה ממש רציני ואני ממש פחדתי והרגשתי דמעות בגרון והיא אמרה "את רוצה להיות משרתת כי זה מה שאת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את משרתת קטנה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ומה אני?" ואני אמרתי "את הגבירה שלי" והיא אמרה "אני גבירה שצריכה משרתת קטנה?" ואני רציתי להגיד לה שכן ורציתי שהיא תחבק אותי ושהיא באמת תהיה גבירתי כמו קודם אבל פחדתי להגיד כן כי זה כאילו אני אומרת לה מה לעשות ורק אמרתי "בבקשה גבירתי" והיא אמרה "בבקשה מה?" ואני אמרתי "בבקשה תני לי להיות המשרתת שלך".

היא הסתכלה עלי עוד כמה שניות ואני נשארתי על הברכיים ואז היא אמרה "קומי תכיני לי קפה" ואני אמרתי "כן גבירתי" כאילו זה אומר שהיא כבר הסכימה והיא קיבלה אותי ואז היא אמרה "כפית סוכר ולא יותר מדי חלב" כאילו היא באמת מסבירה לי בפעם הראשונה ואני אמרתי "כן גבירתי" והתחלתי להרתיח את המים ולהכין את הכל בכוס יפה וגבירתי התישבה על כיסה במטבח ושמה רגל על רגל ואמרה "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא לא אמרה כלום ורק הסתכלה עלי ואז הסתכלה על הרגל שלה וכאילו המבט שלה שעבר ממני לרגל שלה ממש משך אותי לשם כמו חבל ואני ירדתי על הברכיים והתחלתי להוריד את הנעל שלה ואז היא החליפה רגליים ואני הורדתי לה את הנעל השניה ואז הקומקום רתח והיא אמרה "מה עם הקפה משרתת?" ואני קמתי ושטפתי ידיים והכנתי לה את הקפה והיגשתי לה אותו לשולחן והיא אמרה "אני אוהבת לעשן עם הקפה" ואני אמרתי פתאום "אני יודעת" והיא הסתכלה עלי רגע ואז אמרה "אם את יודעת אז איפה הסיגריות ואיפה המאפרה?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והלכתי לאמבטיה והבאתי את המאפרה והסיגריות שלה וקצת היה חבל לי שעד שהכנתי הכל שם כל כך מושלם הייתי צריכה להוציא את המאפרה והסיגריות אבל בעצם הייתי צריכה לחשוב שזה יקרה ככה. כשחזרתי למטבח גבירתי אמרה "מה המאפרה והסיגריות עשו שם?" ואני התחלתי להגיד לה שהכנתי שם דברים אבל היא לא חיכתה שאני אענה וישר אמרה "את מעשנת פה בבית בזמן שאני לא נמצאת?" ואני ישר אמרתי "לא גבירתי באמת שלא" והיא נשמעה מאוד תקיפה ושאלה שוב ואני כבר ממש פחדתי ואמרתי לה "לא גבירתי אני לא מעשנת בכלל" והיא אמרה "אני מעשנת אבל למשרתת שלי אסור לעשן. אם את רוצה להיות משרתת שלי את לא תעשני" ואני אמרתי "אני לא מעשנת גבירתי" והיא שתקה ורציתי להגיד לה שוב כי הרגשתי שאולי היא לא מאמינה לי אבל כבר לא יכולתי כי היא שאלה "ניקית את הבית?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "מה עוד עשית?" ואני אמרתי "הכנתי את האמבטיה שלך ואני אעשה לך גם טיפול עם קרמים ולק וקניתי לך שוקולד" ואמרתי את זה למרות שקצת רציתי להשאיר את השוקולד שיהיה הפתעה כשגבירתי תיכנס לאמבטיה אבל היא דיברה איתי בצורה מאוד תובענית כזאת ולא יכולתי לא לספר לה את הכל והיא אמרה "שבי אל תעמדי לי פה על הראש" ואני ישבתי על הרצפה והיא שתתה את הקפה ועישנה ורציתי נורא לעשות לה מסג' ברגליים אבל באמת קצת פחדתי באותו רגע ובסוף החלטתי שאם אני רוצה להיות משרתת באמת אני חייבת לחשוב על מה גבירתי רוצה וצריכה ולא על הפחדים שלי ולקחת את הסיכון שאולי היא לא תסכים או אפילו תכעס ושאלתי "גבירתי אני יכולה לעשות לך מסג' ברגליים?" והיא קירבה את הרגל שלה אלי עד שהיא ממש נגעה בי בבטן והתחלתי לעשות לה מסג' והידיים שלי קצת רעדו וקיויתי שהן לא קרות מדי וגבירתי אמרה "תורידי את הגרביים אם את רוצה לעשות מסג' כמו שצריך" ואני הורדתי לה את הגרביים והמשכתי לעשות מסג' והיא אמרה "אם תהיי משרתת שלי תצטרכי לא להתבייש ממני" ואני אמרתי "כן גבירתי אני לא אתבייש" והיא אמרה "תצטרכי לסמוך עלי ותמיד לחשוב מה אני צריכה" ואני אמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה" וממש התרגשתי כאילו זאת באמת הפעם הראשונה.

אחרי כמה דקות גבירתי אמרה "אמרת שהכנת לי אמבטיה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "לכי תמלאי שם מים אני כבר אבוא" ואני הלכתי למלא מים וסבון באמבטיה עם הרבה קצף ובדקתי שהכל מוכן ובמקום שם ואז גם הבאתי לשם את המאפרה והסיגריות וגבירתי באה והיא היתה ערומה והיא שמה את הבגדים שלה בכביסה ואני לא רציתי להסתכל עליה אבל היא אמרה "תסתכלי עלי משרתת" ואני הסתכלתי על הפנים שלה והיא אמרה "תסתכלי עלי לא על הפנים שלי" ואני הסתכלתי על הגוף שלה והרגשתי לא נעים והיא אמרה "אמרתי לך לא להתבייש ממני" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את נבוכה? תגידי את האמת" ואני אמרתי "קצת גבירתי" והיא אמרה "אמרת שתעשי מה שאני מבקשת נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "ועכשיו אני מבקשת ממך רק להסתכל ואת כבר נבוכה" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" ואז היא נכנסה לאמבטיה ועצמה עיניים ואני קצת נרגעתי כי ראיתי שהיא מרוצה מהאמבטיה ושהיא נהנית ולא ידעתי אם לחכות קצת או לקחת כבר את הספוג או להציע לה יין או שוקולד או סיגריה אבל החלטתי שאסור לי ככה לקפוא ולחכות ואני חייבת להמשיך. מזגתי יין לכוסית וירדתי על הברכיים והיגשתי את הכוסית לגבירתי והיא לקחה ואמרה לי תודה ונורא שמחתי שהייתי בסדר והיא שתתה מהיין ואמרה "אמרת שיש שוקולד?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיגשתי לה את הקערה והיא אמרה "תפתחי את זה" ואני פתחתי את העטיפה וניסיתי לשים את הקערה על הקצה של האמבטיה כדי שאני אוכל להיות פנויה לרחוץ את גבירתי אבל לא הצלחתי ופחדתי שהקערה תיפול והמשכתי להחזיק אותה בזמן שגבירתי אכלה מהשוקולד והיא נתנה לי את העטיפות ואני שמתי אותן בפח ונזהרתי שהקערה לא תיפול בינתיים ואז גבירתי לקחה כמה שוקולדים ואמרה לי לשים את הקערה בצד ואכלה את השוקולד עם היין ואמרה לי לקחת את הספוג ואני כבר הבנתי מה אני צריכה לעשות והתחלתי לרחוץ אותה ברגליים ואחר כך בכל הגוף ממש טוב ובצורה יסודית בלי להתבייש. באמצע גבירתי ביקשה ממני סיגריה ואני הדלקתי לה והבאתי לה את המאפרה והיא אמרה לי להמשיך ואני רחצתי אותה ועשיתי לה מסג' עם הקצף והמים החמים ועם הספוג וגם עם האצבעות שלי עד שבסוף היא אמרה לי לקחת את היין והמאפרה ממנה ולשים בצד ואז היא אמרה לי לצאת ואני רציתי להמשיך וגם לנגב אותה אבל יצאתי בלי להתווכח ושטפתי את הכוס של הקפה בינתיים ובדקתי שבחדר שלי הכל מוכן ומסודר ואחרי כמה דקות גבירתי יצאה ואני אמרתי לה שהכנתי את כל הטיפול בחדר שלי והיא באה לשם ונשכבה על המיטה ואני התחלתי לפנק אותה עם הקרמים לאט לאט ולא היה איכפת לי שהאצבעות שלי כואבות ושלא נוח לי כי בפנים הרגשתי הכי נוח וטוב שאפשר מין אושר כזה שבחיים לא היה לי כאילו כל העולם נעלם וכל המחשבות שלי באמת נמחקו כמו שרציתי. אחר כך מרחתי לגבירתי לק והשתדלתי לא לרעוד כדי שיצא יפה ואני לא אצטרך להוריד עם אציטון ולעשות הכל מחדש ובסוף גבירתי אמרה לי לשבת מולה ואני ישבתי על הברכיים והיא אמרה "אני חושבת שאני באמת אקח אותך בתור משרתת" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיה לי אושר כזה שהלב שלי עמד להתפוצץ ולעוף החוצה והיא אמרה לי להתקרב אליה ואני התקרבתי ועדיין ישבתי על הרצפה והיא חיבקה אותי ונתנה לי נשיקה על הראש ואמרה לי "אוכל את יודעת להכין?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי מה להכין לארוחת ערב ואני הלכתי להכין מהר ולערוך את השולחן ולא רציתי לאכול איתה כי זה לא נראה לי מתאים וגם מרוב התרגשות וזה שהתרכזתי רק בלשרת בכלל לא הרגשתי רעבה ואחרי כמה דקות גבירתי באה והיא כבר היתה לבושה בבגדי בית ונראתה זוהרת כזאת והיא חיבקה אותי שוב ונישקה אותי בראש ואז היא התישבה ואני היגשתי לה את הארוחה עם עוד יין.

אחרי האוכל אני שטפתי כלים וגבירתי ישבה ועישנה וידעתי שהיא מסתכלת עלי ועדיין היתה לי כל הזמן הרגשה שזאת פעם ראשונה ושהיא בודקת אותי ואחר כך היא אמרה לי ללכת לסדר את האמבטיה ואני סידרתי מהר ושמתי את הקערה עם השוקולד בסלון וכשיצאתי גבירתי כבר היתה בחדר שלה וקראה ספר ואני באתי בשקט והיא אמרה לי להתקרב ואני ישבתי על הרצפה והיא אמרה לי "תבואי גם מחר משרתת" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והרגשתי באמת כאילו הצלחתי לזכות עכשיו בלהיות משרתת שלה והיא נתנה לי לנשק את היד שלה והיה לה ריח מדהים שם ולפני שהלכתי אמרתי לה "תודה גבירתי שלקחת אותי בתור משרתת" והיא חייכה ואמרה לי "לילה טוב משרתת קטנה שלי" וכל הדרך הביתה הייתי מרחפת כזאת וגם בבית ישר נכנסתי לחדר ולא רציתי לצאת מההרגשה הזאת וישר התפשטתי ונכנסתי למיטה והגוף שלי עוד קצת רעד מהתרגשות והראש שלי היה בעננים.

התעוררתי די מאוחר וזה היה נורא מוזר כי חשבתי שכבר התרגלתי להתעורר מוקדם גם בשבת אבל גם כשקמתי הרגשתי קצת חלשה כזאת וקיויתי שאני לא חוזרת להיות חולה כי כבר הבראתי ואפילו גבירתי כבר הסכימה שאני אחזור אליה והרגשתי שזה לא הוגן שאני ככה מתעוררת מאוחר כשאני כבר לא חולה וכאילו מאחורי הגב של גבירתי אני מתעצלת ומתפנקת. הייתי איטית כזאת ועייפה כל הבוקר ואפילו לא היה לי כוח לפתוח את המחשב ושתיתי קפה בחלון כמו שאני עושה לפעמים וחשבתי על דברים ואמא שלי באה ושאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן ואפילו חייכתי כדי שהיא תראה שאני בסדר ולא תמשיך להציק עם שאלות אבל בפנים כל הזמן ניסיתי לחשוב מה קרה לי ובשביל להרגיש טוב ניסיתי אפילו לחשוב על מחר ועל איך שאני אשרת את גבירתי ואפנק אותה ואעשה לה טיפול כמו שהיא אמרה וכמו שאני רוצה כי מזמן לא פינקתי אותה ככה ואולי בגלל זה אני מרגישה שאני קצת מזניחה אותה וזה כואב לי כשאני חושבת על זה ממש כואב פיזית בבטן.

אחר כך בכל זאת הלכתי למחשב וכתבתי קצת וקראתי וכאילו הזמן עבר נורא לאט ושוב כל הזמן חשבתי על מחר ורציתי שכבר תעבור כל השבת הזאת ואני אוכל לחזור להיות עם גבירתי כמו שאני רוצה וכמו שאני אוהבת וכמו שמגיע לה. אחר כך הלכתי להתקלח כי כבר הרגשתי כל כך מזיעה ומוזנחת שכאילו כל הבגדים נדבקים לי כבר לגוף והתקלחתי המון זמן וחפפתי והכל וממש הרגשתי כאילו אני שוטפת מעלי את כל הזיעה ואת כל הליכלוך וקיויתי שאני שוטפת גם את ההרגשות הרעות שיש לי כי אני לא יכולה לבוא לגבירתי עם מחשבות כאלה שמטרידות אותי כי אז קשה לי להתרכז בעבודה ולפעמים גבירתי כועסת כשהיא מרגישה את זה אבל הרבה יותר מפריע לי לא כשהיא כועסת אלא כשהיא כאילו מפסיקה אותי ולא נותנת לי לשרת אותה ומתחילה לדאוג לי ולהיות מוטרדת בגללי וזה נעים אבל אחר כך זה נותן לי הרגשה מאוד לא טובה כי לא ככה אני רוצה לשרת אותה. אחרי שהתקלחתי התלבשתי די חם כי לא רציתי לחזור להיות חולה ואני יודעת שזה יכול לחזור בקלות אם אני לא איזהר ואז אמא שלי כבר היתה רעבה והציעה שנאכל וכשהיא אמרה את זה פתאום גם אני הרגשתי רעבה ואכלנו וזכרתי לרשום בדף של הדיאטה את מה שאני אוכלת לפני האוכל ואמא שלי ראתה שאני עושה את זה אבל היא לא אמרה כלום כמו שגם אתמול כולם ראו ולא אמרו כלום.

אחרי האוכל שוב ניסיתי להעביר את הזמן ואפילו התקשרתי לטלי ואחר כך גם לדנה ודיברנו סתם דברים רגילים וזה היה בעיקר בשביל לא להשתעמם ובשביל להיות נחמדה ולא לגרום לדנה לחשוב שאני מתנתקת או משהו וסיפרתי לה שהייתי חולה והיא אמרה "אוי" כזה בקול מתוק שנשמע לי נורא מלאכותי אבל גם אני המשכתי עם זה ואמרתי לה שאני בסדר ותודה על איך שהיא דואגת כי רציתי לתת לה הרגשה טובה כי באמת הכוונות שלה טובות אפילו אם יש דברים שיותר מעניינים אותה בחיים. אחר כך פתחתי טלויזיה וראיתי סתם שטויות בלי להפסיק תוכנית אחרי תוכנית וגם אכלתי קצת שטויות והרגשתי שזה מיותר למרות שרשמתי הכל וזה היה בסדר מבחינת הדיאטה ובאמת הייתי רעבה אבל הרגשתי שאני סתם מבזבזת את הזמן ושהמוח שלי מתייבש אבל לא היה לי משהו יותר טוב לעשות בזמן הזה ורק חיכיתי שיהיה כבר ערב ואני אתעייף ואלך לישון וכל פעם שחשבתי על איך שאני אהיה מחר עם גבירתי התרגשתי אבל השבת הזאת סתם היתה יום משעמם ומיותר.

קמתי בבוקר די מאוחר וקפצתי מהמיטה ואז נזכרתי שזה יום שישי ואני בבית אבל בכל זאת קמתי ואמא שלי כבר ישבה עם הקפה ועם עיתון ושאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני כבר בריאה והיא אמרה שהקול שלי נורא צרוד ושאלה אם כואב לי הגרון ואמרתי לה שלא ושאני לא יודעת למה הקול שלי ככה אבל באמת הוא היה אפילו יותר צרוד מאתמול. אחר כך היא שאלה איך היה לי אתמול בעבודה וסיפרתי לה גם איך עבדתי וגם איך גבירתי לקחה אותי למסעדה ואמא שלי מאוד התפלאה ואמרה שזה מאוד יפה מצידה ולא סיפרתי לה שאני שילמתי ורק אמרתי שגבירתי לא רצתה שאני אעבוד קשה ואבשל גם אחרי שניקיתי ושהיא רצתה לתת לי הרגשה טובה אז הלכנו למסעדה וראיתי שאמא שלי מתחילה לקנא אז ניסיתי לא לעשות מזה עניין למרות שכשסיפרתי לה הכל עלה לי מחדש בראש ודי התרגשתי כשנזכרתי בזה. הכנתי לעצמי קפה והלכתי להביא את הפתק של הדיאטה ורק אז שמתי לב שהשארתי את התיק אצל גבירתי כי אולי חשבתי שאני אישן שם והיא החזירה אותי הביתה אחרי המסעדה וככה גם הפתק נשאר שם וגם הארנק שלי ורשמתי בינתיים על דף אחר את הקפה ואז ישבתי עם המחשב וניסיתי לכתוב אבל כל הזמן חשבתי אם אני צריכה להתקשר לגבירתי ולהגיד לה על זה כי אולי היא בכלל לא שמה לב שהתיק שלי נשאר שם ואם הארנק שלי לא היה שם אז לא היה איכפת לי והייתי מחכה עד יום ראשון אבל לא ידעתי מה לעשות ולא היה לי נעים להתקשר וחשבתי אם גבירתי כבר ערה ואם זה בסדר. בסוף החלטתי להתקשר כי אחרי הערב במסעדה באמת הרגשתי קרובה לגבירתי ושאני יכולה להתקשר אליה להגיד דבר כזה והתקשרתי והיא ענתה די מהר וישר שאלתי אם אני מפריעה או אם היא ישנה והיא אמרה שלא ואמרתי לה ששכחתי את התיק אצלה והיא אמרה "כן חמודה ראיתי" ואז לא ידעתי מה להגיד כי לא היה לי נעים לבקש שהיא תביא אותו ומצד שני לא היה לי ארנק ולא יכולתי לנסוע באוטובוס ופתאום אמרתי "גבירתי היה לי נורא טוב אתמול" וגבירתי אמרה "גם לי היה טוב פיה קטנה" ואז שוב שתקתי קצת ובסוף מרוב שחשבתי על המסעדה נזכרתי שלא בישלתי לגבירתי אתמול ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אבוא לבשל והיא שאלה "עכשיו?" וחשבתי שאולי זה לא היה נכון לשאול אבל כבר שאלתי אז אמרתי "כן אם את רוצה" והיא שאלה איך אני אגיע ואמרתי לה שאני אקח כסף מאמא שלי וכבר חשבתי איך אני גם אגיד לאמא שלי שאני לא אוכלת איתה היום וקיויתי שהיא לא תהיה לבד אלא שהיא הולכת לסבתא שלי כי זה היה לא מתוכנן ככה וגבירתי אמרה "תשאלי את אמא שלך אם אין לה תוכניות איתך היום" ואני אמרתי "כן גבירתי רק רגע" והיא אמרה "תחזרי אלי עוד כמה דקות" ואני אמרתי "כן גבירתי" כי באמת זה לא נכון שהיא תחכה ככה על הקו.

שאלתי את אמא שלי מה התוכניות להיום והיא אמרה שהיא מתכננת לעשות קניות ושבצהריים אנחנו מוזמנים לסבתא שלי ושאלה למה אני שואלת ואמרתי לה ששכחתי את התיק אצל גבירתי ושאני צריכה לקחת אותו משם ואמא שלי אמרה "אין בעיה אני יכולה להקפיץ אותך לשם ונעשה יחד את הקניות" ואז אמרתי לה שחשבתי שאם אני כבר שם אני אבשל כי לא הספקתי אתמול ונגמר שם האוכל ואמא שלי הסתכלה על השעון ואמרה "את תספיקי גם לבשל וגם להגיע לסבתא אחרי זה?" וכבר לא היה לי נעים ואמרתי לה שאני לא בטוחה שאני אבוא לסבתא אם אני לא אספיק ואמא שלי אמרה שזה יהיה מאוד חבל לסבתא שלי כי היא ממילא רואה אותי רק פעם בשבוע והיא רוצה שאני אבוא והסתכלתי גם על השעון ואמרתי לאמא שלי שאולי אם נצא עכשיו אני יכולה להספיק ושמקסימום אני אגיע טיפה יותר מאוחר לסבתא וניסיתי כל הזמן לחשוב איך אני מתכננת את הזמן ובעיקר איך אני אומרת לגבירתי שאני אצטרך ללכת אחרי שאני אבשל כי היה לי חבל כי חשבתי כבר שאני אוכל להישאר שם אבל גם אמא שלי צודקת והרגשתי שוב שאני לא יודעת מה לבחור ומה לעשות והחלטתי שאני אגיד את כל האמת לגבירתי ושאני אעשה מה שהיא תגיד לי ולא איכפת לי מה זה יהיה ואני אתמודד.

התקשרתי לגבירתי ואמרתי לה שאמא שלי מוכנה אפילו להקפיץ אותי אבל שהיא ביקשה שאני אבוא לסבתא שלי אחר כך ואני רוצה גם לבשל ואני לא יודעת מה לעשות וביקשתי ממנה שהיא תחליט ותגיד לי ואני אקבל את זה וגבירתי חשבה רגע ואני הייתי במתח ואז היא אמרה לי בדיוק איך הזמן יכול להתחלק ואיך אני אבוא ונלך יחד לקניות כדי שנוכל להביא את הדברים במכונית ולא נבזבז זמן על המשלוח ואז אני אבשל מהר ואני אספיק ללכת לסבתא שלי אם הכל יעבוד טוב ואני אמרתי לה תודה ושמחתי שהיא מסכימה ושהכל מסתדר ושאני יכולה להספיק הכל למרות שזה אומר שאני לא אישאר אצל גבירתי הרבה אבל בכל זאת זה יום שישי וזה מאוד מיוחד שאני באה לעבוד שם ביום שישי והרגשתי גם שזה כמו מבחן כזה לראות אם אני באמת אצליח לעבוד טוב ולהספיק הכל לפי התוכנית.

התארגנתי מהר וראיתי שאמא שלי מתארגנת יותר לאט ואמרתי לה שאנחנו צריכות לצאת ואין זמן וממש התחלתי להילחץ ובסוף יצאנו וכל הזמן הרגשתי שאנחנו נוסעות לאט מדי ושאין זמן ושאני לא אספיק וניסיתי להירגע כי כשאני לחוצה אני גם יכולה לעשות טעויות בעבודה וזה יהיה הכי גרוע. בסוף הגעתי ונכנסתי לבית של גבירתי ורציתי כבר ללכת לקניות ולהספיק הכל ולקחתי את הרשימה וחשבתי שגבירתי גם תמהר אבל היא עמדה והסתכלה עלי ואמרה "וחיבוק לגבירתך לא מגיע?" ואני חיבקתי אותה ואמרתי "סליחה גבירתי" ואז ירדתי על הברכיים וניסיתי לשכוח מהכל ורק לשקוע שם ולשכוח שאני ממהרת כי באמת הייתי לחוצה מדי ואז היא אמרה לי "בואי" ורציתי לצאת והיא אמרה "לא שכחת משהו?" ואני ירדתי שוב על הברכיים ונישקתי את הרגליים של גבירתי ואמרתי שוב סליחה כי חשבתי שבאמת לא קיבלתי אותה יפה כשבאתי והיא הרימה אותי והסתכלה עלי וקצת פחדתי ואז היא חייכה ואמרה "התיק שלך חומד שוב שכחת אותו" ואני רצתי להביא אותו מהחדר ואמרתי שוב "סליחה גבירתי" ויצאנו. עשינו את כל הקניות וקיויתי שאמא שלי לא החליטה לעשות את הקניות שלה גם באותו מקום ושלא נפגוש אותה פתאום כי זה יהיה מביך למרות שהיא יודעת שאני עושה קניות והכל ובגלל זה כל הזמן בקניות הסתכלתי על כל האנשים וגבירתי אפילו אמרה לי שאני נראית לחוצה ושאני אירגע והשתדלתי לא להסתכל ככה יותר אבל לפעמים לא התאפקתי. אחר כך חזרנו לבית של גבירתי ועזרתי לה לקחת את כל השקיות וסידרנו הכל בארונות ואז גבירתי נעמדה לידי והחזיקה לי את הפנים מול הפנים שלה ואמרה לי "משרתת את חייבת להירגע את לחוצה וזה לא מוצא חן בעיני" ואני אמרתי לה שוב "סליחה גבירתי" והיא אמרה "אל תבקשי סליחה כל הזמן פשוט תירגעי יש מספיק זמן והכל יהיה בסדר אני לא רוצה שתעבדי בלחץ כזה" ואני אמרתי "כן גבירתי" וניסיתי באמת להירגע והרגשתי את הלב שלי דופק חזק וגבירתי אמרה לי לקחת נשימה עמוקה ואחר כך עוד אחת והרגשתי שאני באמת מנסה להירגע ואז היא אמרה לי להתחיל לבשל ואני לקחתי את הפתק שהכנתי וגבירתי בינתיים ישבה במטבח וראיתי שהיא לקחה מהתיק שלי את הפתק של הדיאטה ומהתיק שלה את הפתק שרשמנו במסעדה והעתיקה לשם הכל ואמרתי לה שגם שתיתי קפה בבוקר והיא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שלא והיא רשמה גם את זה והכניסה את הפתק לתיק שלי ואמרה לי לחשב בבית הכל ולראות מה המצב שלי ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי להמשיך לבשל כי באמת הפסקתי קצת כשדיברנו על זה.

ניסיתי לא להסתכל על השעון כל הזמן אבל מדי פעם כן הסתכלתי ובסוף באמת הספקתי הכל לפי התיכנון ושטפתי כלים וגבירתי הסתכלה בסירים ובתנור איך האוכל מתבשל ואמרה לי "את רואה שהספקת הכל?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ושוב הרגשתי איך היא יודעת הכל יותר טוב מראש במקום להילחץ ולהתבלבל כמוני ואמרתי לה תודה על זה והיא חייכה ואמרה שאחרי שאני אסיים את הכלים אני אתארגן ואלך לסבתא שלי כי מחכים לי שם ורציתי להישאר עוד לפחות עד שהאוכל יהיה מוכן אבל לא רציתי להתווכח וסיימתי לשטוף ולנקות את הכל וגבירתי עוד חיבקה אותי בדלת ואמרה לי לא לדאוג ושאת הטיפול של יום חמישי אני אעשה לה ביום ראשון ואמרתי לה שאני מבטיחה ושאני לא אאכזב אותה והיא אמרה "אני יודעת שלא תאכזבי אותי משרתת" וככה הלכתי לסבתא שלי עם ההרגשה הטובה הזאת. הגעתי דווקא די בזמן ולא מאוחר מדי וישבנו לאכול ורשמתי את הכל לפני זה ולא היה איכפת לי שסבתא שלי תשאל למה אני עושה את זה אבל היא בכלל לא שאלה ואני כל הזמן חשבתי בכלל על יום ראשון ועל הטיפול שאני אעשה לגבירתי.

אחרי הצהריים חזרנו הביתה והלכתי קצת לנוח ובערב דיברתי עם טלי וחשבנו לצאת אבל הייתי עייפה וגם התחיל גשם ולא בא לי לצאת ופתאום גם נזכרתי שרציתי לקנות מתנה לגבירתי ולא הספקתי אפילו לחשוב על זה אבל חשבתי שממילא עשיתי דברים יותר חשובים בשביל גבירתי היום ושאלתי את טלי מה דעתה ומה אני צריכה לקנות והיא לא ידעה להגיד לי ורציתי שאולי נלך יחד אבל ידעתי שלא יהיה מתי כי ביום ראשון גם היא עובדת וגם אני צריכה ללכת לגבירתי למרות שעשיתי את הקניות היום ופתאום התבלבלתי ולא ידעתי מה אני אעשה שם כל היום וחשבתי שאולי בכל זאת אני יכולה להספיק לקנות משהו אם אני אחשוב על זה בשבת ואדע מה בדיוק לקנות. בסוף לא נפגשתי עם טלי ואמרתי לה שאולי תתקשר לבחורה ההיא ותקבע איתה וישר אמרתי לה שלא תיכעס שאני אומרת את זה וטלי צחקה ואמרה שהיא לא כועסת אבל היא גם לא הולכת להתקשר אליה ובכלל אין לה את הטלפון שלה ורציתי להגיד לה שוב שתעשה משהו בכיוון אבל לא אמרתי.

בבוקר הרגשתי כבר טוב וכשחשבתי שאני חוזרת לשרת את גבירתי הרגשתי אפילו עוד יותר טוב ושטפתי פנים חזק בשביל להתעורר וכאילו להוציא מחדש את כל הכוחות והמרץ שלי והשתעלתי קצת אבל ניסיתי לעצור את זה אבל אחר כך חשבתי שעדיף שאני אוציא את כל השיעול בבית לפני שאני הולכת לגבירתי והתחלתי להשתעל בכיור בכונה והשיעול גרם לי להשתעל עוד יותר וזה אפילו קצת שרף לי בגרון וקצת ירדו לי דמעות אבל המשכתי עד שהרגשתי שהגרון שלי כבר יבש ואז שטפתי שוב את הפנים והלכתי להכין תה בשביל שהגרון שלי יהיה רך ויכאב פחות. ישבתי עם התה ועם המחשב אבל קמתי די מהר והתחלתי להתארגן ולקחתי גם בגדים להחלפה למרות שלא ידעתי אם גבירתי תרשה לי כבר לישון אצלה כי אולי היא תחשוב שאני עוד חולה ושאני יכולה להדביק אותה.

קצת לפני שרציתי לצאת אמא שלי התקשרה ושאלה איך אני מרגישה ורק אז שמתי לב שהקול שלי נורא צרוד ומוזר כזה ואמא שלי קצת נבהלה מזה אבל אמרתי לה שכבר לא כואב לי הגרון ושזה רק מרוב שהשתעלתי הקול שלי נהיה ככה ודיברתי איתה בעמידה ובלי הרבה סבלנות כי כבר רציתי לצאת והיא כאילו עיכבה אותי ולמרות שיכולתי להמשיך לדבר איתה מהדרך זה לא נראה לי מתאים ורציתי לסיים את השיחה בבית ורק אז ללכת. בדרך כל הזמן חשבתי על זה שאני צרודה ככה ואיך אני אדבר עם גבירתי עם הקול הזה ומה היא תגיד ושאולי היא גם תחשוב שאני עוד חולה בגלל זה אבל החלטתי שזה לא משנה ואני אהיה היום המשרתת הכי טובה שאני יכולה להיות כי כל השבוע לא שירתתי את גבירתי וזה לא מגיע לה שאני ככה אתפנק כל כך הרבה זמן. לפני שהגעתי לבית של גבירתי קניתי זר פרחים גדול ורציתי לקנות לגבירתי גם מתנה ממש אבל לא ידעתי מה ולא רציתי לבזבז את הזמן והחלטתי שאולי מחר בבוקר אני אלך לחפש משהו אם גבירתי לא תצטרך אותי אצלה. כשפתחתי את הדלת בבית של גבירתי ממש התרגשתי כאילו אני חוזרת למקום שאני אוהבת ושלא הייתי בו הרבה זמן וכבר רצו לי המחשבות על איך אני אסדר ואנקה ואולי אפילו אבשל משהו או שאני אכין עוגה. נכנסתי והבית של גבירתי היה די מסודר ונקי וניסיתי לבדוק אם היא ניקתה אותו אתמול במקומי ואפילו הרחתי כל מיני פינות לראות אם יש ריח של חומרי ניקוי אבל לא ידעתי להחליט והתחלתי לסדר את המיטה של גבירתי ואת המטבח ואת הסלון כי בכל מקרה הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה ולא לבדוק מה גבירתי עשתה כשלא הייתי. כששטפתי כלים התחלתי כבר לחשוב מה לבשל לגבירתי ואז חשבתי שאולי בכל זאת לפני שאני אבשל אני אנקה את הבית כי לא הייתי אתמול ועכשיו כאילו יש לי עבודה של יומיים להספיק והשתדלתי למהר והתחלתי לטאטא את כל הבית ולנקות אבק ואז לקחתי את הדלי והסמרטוט עם הרבה חומר ניקוי והתחלתי לשטוף את הרצפה בהתחלה בחדר של גבירתי ואז עברתי לסלון ופתאום נזכרתי שאני צריכה לשאוב אבק וכאילו כל הימים האלה שלא עבדתי קצת בילבלו אותי ושכחתי את הסדר של העבודה ופחדתי שבגלל זה אני באמת אפספס משהו כי אני בדרך כלל משתדלת לעבוד מאוד מסודר ואז באמצע גבירתי התקשרה וסגרתי את השואב אבק ועניתי לה והיא שאלה מה אני עושה ואמרתי לה שסידרתי את הבית ושאני מנקה עכשיו והיא שאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני כבר ממש בריאה ובדיוק כשאמרתי את זה הרגשתי שוב את השיעול ככה מדגדג בגרון וזה מוזר כי עד אז מהבוקר לא השתעלתי ובדיוק כשהיא שאלה זה כאילו כמעט התחיל והייתי צריכה להתאפק אבל לא השתעלתי וגבירתי אמרה שנהיה לי קול סקסי ואני צחקתי ושמחתי שהיא אוהבת את זה כי פחדתי שהיא תיבהל מזה כמו אמא שלי ואז היא אמרה "את לא עובדת קשה היום נכון?" ואני אמרתי לה שאני רק רוצה לנקות את הבית ואולי לבשל משהו וזה לא הרבה והיא אמרה "אמרתי לך לא להשתגע עוד יהיו לך מספיק ימים לעבוד" ואני ניסיתי להסביר לה שאני ממש צריכה את זה ורוצה לנקות ושאני כבר בריאה וביקשתי שתרשה לי לנקות את הבית כמו שצריך והיא אמרה "טוב חמודה תנקי את הבית" ואז ביקשתי ממנה אם אני יכולה גם לבשל והיא אמרה "נראה אולי נבשל יחד כשאני אחזור" ולא רציתי להתווכח ואמרתי "כן גבירתי" למרות שלא רציתי שנבשל יחד אלא שאני אבשל לה ואפילו עוד לפני שהיא תחזור כדי שהאוכל יהיה מוכל בשבילה כשהיא חוזרת אבל ידעתי שאני לא יכולה לעשות את זה כבר ואני באמת צריכה לחכות כמו שהיא אמרה.

המשכתי לנקות ושמחתי שאני יודעת שגבירתי מרשה לי לעשות את זה ורוצה שאני אנקה וזה נתן לי המון מרץ ואחרי ששטפתי את הסלון שוב נזכרתי שאני מבולבלת וששכחתי את הכביסה אבל כשבדקתי ראיתי שאין כביסה והבנתי שגבירתי עשתה את זה בעצמה ולא יכולתי לכעוס עליה כי זאת אשמתי שלא הייתי אצלה והיא צריכה את הבגדים אבל זה היה נורא מאכזב שכאילו לקחו לי את העבודה אבל אחר כך כשהלכתי לחדר שלי ראיתי את כל הכביסה הנקיה בערימה על המיטה שלי והתפלאתי שלא ראיתי את זה קודם ואז נזכרתי שבכלל לא נכנסתי לחדר שלי מאז שבאתי ושהתיק שלי בכלל עוד בכניסה והבאתי אותו לחדר ואז ישבתי לקפל שם את כל הכביסה וסידרתי בארונות ואחר כך המשכתי לנקות את החדר ואז את הכניסה והמסדרון ואחר כך גם את האמבטיה והשירותים ולא רציתי לעשות הפסקה והחלטתי שאני יאכל רק אחרי שאני אסיים לנקות כי הרגשתי כל הזמן שיש לי המון עבודה בגלל כל הזמן הזה שלא הייתי אצל גבירתי ושאני קודם כל צריכה לסיים הכל.

אחרי שכל הבית היה נקי הלכתי לאכול ופתחתי את המקרר והוא היה כמעט ריק וזה היה נורא עצוב כי ישר חשבתי על גבירתי ואיך אין לה אוכל למרות שזה טיפשי מצידי לחשוב ככה כי ברור שגבירתי לא נשארה רעבה רק בגלל שלא הייתי אצלה ולא בישלתי. הוצאתי משהו מההקפאה והכנתי לעצמי ובינתיים רשמתי בדף של הדיאטה את מה שאני אוכלת ואחרי שסיימתי לאכול גם הכנתי לי קפה וישבתי וניסיתי להתחיל להכין רשימה לקניות כי שוב הרגשתי שבגלל שלא הייתי אצל גבירתי הרבה זמן אני צריכה להתחיל לחזור לעצמי ולסדר את הבית ולדאוג לדברים שגבירתי סומכת עלי שאני אדאג. ניסיתי לחשוב אם לעשות כבר את הקניות והסתכלתי על השעון והתלבטתי כי זה גם לא היום של הקניות ולא היו דברים ממש דחופים חוץ מדברים שאני אצטרך לבישול אבל לא ידעתי מה אני אבשל וניסיתי לחשוב ולהחליט ורשמתי את זה על דף נפרד והחלטתי שכשגבירתי תבוא אני אשאל אותה אם זה בסדר ואז אני אלך לקנות את הכל מהר ואני אוכל לבשל. סידרתי עוד קצת את הבית ובדקתי שלא שכחתי כלום וסידרתי מחדש את הפרחים בארגטל בסלון וישבתי קצת אבל ישר קמתי ושוב הסתובבתי בבית ובדקתי שהכל מוכן והכל בסדר כי לא הרגשתי נוח כשישבתי ככה בלי לעשות כלום. ככה עבר הזמן עד שגבירתי פתאום דפקה בדלת ואני רצתי לפתוח לה וסידרתי את השיער והבגדים עוד שניה לפני זה ונורא התרגשתי מזה שאני אראה אותה סוף סוף וכשפתחתי את הדלת היא חייכה ואמרה "שלום משרתת" ואני אמרתי "שלום גבירתי" והבטן שלי התהפכה וירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה ונישקתי אותן גם וגבירתי ליטפה לי את הראש ואמרה לי לקום ואני קמתי ושמתי את התיק שלה במקום והיא ליטפה את הפנים שלי ככה ואמרה "יפה שלי" ואני הרגשתי כאילו היא בודקת כמה השמנתי בפנים אבל עמדתי מולה ככה והסתכלתי עליה ולא התביישתי מזה ואז היא חיבקה אותי ושאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה מצוין והתחלתי לספר לה איך ניקיתי וסידרתי את כל הבית לכבודה והיא אמרה "בואי תראי לי" ונורא שמחתי מזה והלכתי והראיתי לה איך הכל נקי ומסודר והיא כל הזמן אמרה "יפה מאוד משרתת" וזה ממש עזר לי להרגיש שאני חוזרת למסלול וזאת היתה הרגשה טובה וכשגבירתי ראתה את הפרחים היא אמרה "וואו" וממש שמחה ואני גם נורא שמחתי שבחרתי זר כזה גדול ומרשים ואמרתי לגבירתי שזה לכבודה וזה בתור תודה על איך שהיא דואגת לי ושומרת עלי. ואז גבירתי התישבה בסלון והדליקה טלויזיה ושאלה אותי אם לא שמעתי על הפיגוע ואמרתי לה שלא ושאלתי איזה פיגוע וישר התחלתי לדאוג והרגשתי מנותקת כזאת והיא סיפרה לי שהיה פיגוע בתחנה המרכזית וראינו יחד קצת חדשות ואני הייתי בהלם גם מהפיגוע וגם מזה שבכלל לא ידעתי את זה והתנהגתי כאילו הכל רגיל ושמח כשגבירתי באה. אחרי כמה דקות גבירתי שאלה אם בישלתי ואמרתי לה שלא כי היא ביקשה שאני אחכה והיא אמרה "נכון אבל לפעמים את לא שומעת בקולי" וניסיתי להיזכר בדברים שלא שמעתי בקולה ואני תמיד משתדלת כן לעשות רק מה שהיא אומרת. גבירתי שאלה מה חשבתי לבשל ואמרתי לה שהכנתי רשימה של קניות ורשימה של בישול וגבירתי אמרה "תכיני לי כוס קפה ונשב על זה" ואני הרגשתי שזה אולי היה מיותר וטיפשי ככה להתרכז בדברים שעשיתי וכאילו לשכוח את הצרכים שלה ולא לשאול ישר אם היא רוצה קפה למרות שהיא לא אמרה את זה בכעס אבל אני הרגשתי מאוכזבת קצת מעצמי.

הכנתי לה קפה והיא ישבה והסתכלה על הרשימה ואמרה שהיא לא בטוחה שיש את הכל בבית ואמרתי לה שוב שהכנתי גם רשימה של קניות ושאני יכולה ללכת לקנות את מה שצריך וגבירתי חשבה רגע ואז היא ביקשה ממני את הדף של הדיאטה שלי ואני רצתי להביא אותו והיא הסתכלה וקראה ולא אמרה כלום ואני עמדתי שם והייתי במתח ממה שהיא תגיד כי עוד היה לי בראש הקטע הזה עם העוגיות שאכלתי בלי לשמור ונזכרתי איך הרגשתי רע עם זה ואיך הרגשתי שגבירתי מתאפקת לא לכעוס עלי רק בגלל שהייתי חולה ואז היא שמה את הדף בצד ואמרה לי ללכת להביא את המשקל וידעתי שעכשיו כבר אני לא יכולה לרמות ושעכשיו כל האמת תצא גם כלפי גבירתי וגם כלפי עצמי וזאת האחריות שאני צריכה לקחת על מה שאני עושה והבאתי את המשקל והתחלתי להוריד את הבגדים וגבירתי חיכתה ושוב החזיקה את הדף של הדיאטה ביד וקצת רעדתי אבל אמרתי לעצמי שאני צריכה להיות אמיצה ואחראית ואז עליתי על המשקל וגבירתי לא הסתכלה ושאלה אותי "כמה?" ואני הסתכלתי ולא האמנתי כי יצא שירדתי יותר מחצי קילו וביקשתי לראות מה כתוב בדף על הפעם האחרונה שנשקלתי כי חשבתי שאולי אני לא זוכרת נכון וגבירתי הראתה לי את הדף ואני עליתי שוב על המשקל וחיכיתי כמה שניות שהמספרים יפסיקו לרוץ שם וגבירתי שוב שאלה "כמה הוא מראה?" ואני אמרתי לגבירתי והיא רשמה את זה בדף ואמרה לי "כל הכבוד את בדרך הנכונה" ואני אמרתי לגבירתי שאולי משהו לא בסדר עם המשקל וזה לא יכול להיות והיא חייכה ואמרה "את רוצה לקנות שוב משקל חדש?" ואני אמרתי "לא גבירתי" ופחדתי פתאום שהיא שוב תכריח אותי לקנות משקל מהכסף שלה וזה באמת לא נעים וגם טיפשי כי זה משקל חדש לגמרי ואמרתי לה שזה פשוט לא הגיוני לי והיא אמרה "היית חולה ולא אכלת הרבה השבוע. המשקל לא משקר" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי להחזיר אותו לחדר וכשהייתי בחדר לפני ששמתי אותו במקום עליתי עליו מהר שוב לראות אם בכל זאת לא טעיתי קודם בקריאה אבל הוא הראה אותו דבר ושמתי אותו במקום וחזרתי מהר לסלון וגבירתי כבר כיבתה את הטלויזיה ועמדה שם ואמרה "אני הולכת להתקלח" ואני שאלתי מה לבשל בינתיים והיא אמרה "אל תבשלי עדיין כלום. חכי לי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ובינתיים שטפתי את הכוס של הקפה וסידרתי את המטבח והחזרתי את הדף של הדיאטה לתיק.

אחר כך חיכיתי בסבלנות שגבירתי תצא וחשבתי שוב על הבישול ואז היא קראה לי ואני באתי לאמבטיה והיא ביקשה שאני אסבן לה את הגב ואני סיבנתי את הגב ורציתי לסבן לה את כל הגוף ולפנק אותה אבל היא אמרה לי תודה ואני חשבתי שאני צריכה לצאת ואז היא אמרה לי להישאר שם ואני נשארתי והיא סגרה את הוילון והמשיכה להתקלח ואני חיכיתי ואז שמעתי שהיא סוגרת את המים ופותחת את הוילון והיא אמרה לי "תני לי מגבת" ואני הרגשתי שוב ששכחתי את התפקידים שלי והבאתי מהר את המגבת ורציתי לעטוף את גבירתי ולנגב אותה אבל היא רק לקחה את המגבת והתחילה להתנגב ורציתי לבקש סליחה על זה אבל גבירתי שאלה אותי פתאום "התקלחת כבר היום?" ואני אמרתי לה שלא ושאני אף פעם לא מתקלחת כשהיא לא בבית והיא אמרה "תיכנסי עכשיו" ופתאום הרגשתי שהיא ממהרת כזאת ושמהתחלה כשהיא באה היא היתה ככה וחשבתי שאולי יש אורחים והיא לא אומרת לי והורדתי את התחתונים והחזיה וגבירתי יצאה מהאמבטיה והמשיכה להתנגב ולהסתרק מול הראי ונורא רציתי לסרק אותה בעצמי אבל היא אמרה לי "כנסי להתקלח למה את מחכה?" ואני נכנסתי והתחלתי להתקלח מהר כי רציתי להספיק לסיים לפני שהיא יוצאת כדי שהיא תראה שאני לא מבזבזת זמן באמבטיה אבל לא הספקתי כי עוד כשהייתי עם הסבון היא אמרה שהיא יוצאת ושאני אסיים מהר והמשכתי להתקלח עוד יותר מהר ואחר כך התנגבתי וסידרתי את האמבטיה ויצאתי וגבירתי קראה לי מהחדר שלה וראיתי שהיא שמה לעצמה קרם גוף ושוב הרגשתי שהיא לא נותנת לי לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות ושאלתי אם היא רוצה שאני אתחיל לבשל ואז היא אמרה "יש לי רעיון יותר טוב. את לוקחת אותי למסעדה היום" ואני הייתי בהלם כי בכלל לא חשבתי בכיוון הזה ועוד איך שהיא אמרה את זה שאני לוקחת אותה למסעדה ולא ידעתי מה זה אומר כי אני לא מכירה מסעדות ואני לא יכולה לנהוג ואולי אני יכולה רק לשלם על הארוחה וגבירתי קטעה לי את המחשבות האלה ואמרה "תבחרי לי בגדים מתחיל להיות לי קר" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכשפתחתי את הארון ראיתי שאני רועדת מהתרגשות ואולי קצת מקור ובחרתי בגדים יפים לגבירתי וגם נעליים וחיכיתי לראות מה דעתה על מה שבחרתי אבל היא לא אמרה אם זה טוב או רע וכאילו פשוט קיבלה את הבחירה שלי ואז היא אמרה לי ללכת להתלבש גם ובדרך ניסיתי להיזכר איזה בגדים הבאתי ואם יש לי משהו מכובד ויפה כי לא ידעתי שנצא ובסוף לבשתי את אותו ג'ינס ובדקתי שאין עליו כתמים ואת החולצה השניה שהבאתי ואת המעיל וזה לא נראה הכי טוב כי אם הייתי יודעת שאני יוצאת הייתי בוחרת בגדים יותר מתאימים אבל כבר לא היתה ברירה ועמדתי מול הראי וניסיתי לראות אם זה בסדר ואם זה לא יוצא מגוחך לגמרי.

אחר כך גבירתי באה לאמבטיה להסתדר מול הראי ואני הסתכלתי כמה היא יפה וכמה אני מעריצה את זה שהיא תמיד מכובדת כזאת וזוהרת והיא ראתה שאני מסתכלת עליה ושאלה למה ואז אמרתי לה "גבירתי אני שמחה שאת נותנת לי להיות משרתת שלך" והיא חייכה ואז היא הסתובבה וליטפה לי קצת את הראש ואמרה לי "בואי חמודה שלי". בדרך ניסיתי לחשוב על מסעדות שאני יכולה להציע אבל גבירתי לא שאלה אותי בכלל ונסענו לאן שהיא רצתה וראיתי שהיא יודעת לאן היא לוקחת אותי וזאת היתה מסעדה מאוד יפה ועם אווירה כזאת שקטה ונעימה ונרות על השולחן וגבירתי בחרה איפה לשבת ואז קיבלנו תפריטים ואז גם הרגשתי מספיק אמיצה ואמרתי לגבירתי שאני רוצה לשלם על הארוחה וגבירתי צחקה קצת ואני אמרתי לה "בבקשה גבירתי אני רוצה את זה וחוץ מזה אמרת שאני לוקחת אותך למסעדה" וגבירתי הסתכלה עלי ואני חשבתי פתאום שאולי שמעו מסביב שאמרתי "גבירתי" ואני חושבת אפילו שראיתי מישהו שמסתכל וקיויתי שהיא לא תכעס על זה אבל היא בכלל לא התיחסה לזה והיא אמרה "טוב את צודקת. את משלמת" ואני אמרתי קצת יותר בשקט "תודה גבירתי" ואז בדיוק בא המלצר ושאל אם אנחנו רוצות להזמין ואני לא יודעת כמה זמן הוא עמד שם ואם הוא שמע את מה שדיברנו וקצת הסמקתי אבל גבירתי ממש התנהגה כאילו לא קרה כלום ואמרה לו שאנחנו עדיין לא החלטנו והוא הלך. אחרי שהזמנו את האוכל נזכרתי שלא לקחתי את הדף של הדיאטה ואמרתי את זה לגבירתי והיא הוציאה מהתיק שלה דף ועט ואמרה לי "תכתבי" ואני התחלתי לכתוב אבל ידעתי שיהיה לי קשה לחשב את האוכל הזה כי זה לא דברים שאני מכירה ואחר כך גבירתי לקחה את העט וגם את הדף ואמרה שהיא תשמור את זה בינתיים ואמרתי לה תודה.

היה ערב מדהים וכל האווירה של המסעדה הזאת היתה רגועה כזאת וכל הזמן הסתכלתי על גבירתי והערצתי אותה ונזכרתי כמה התגעגעתי אליה בימים האלה שלא שירתתי אותה וזה היה מוזר לי שכאילו משרתים אותי ואותה ביחד ושאני לא זאת שמגישה את האוכל ומפנה את הכלים למרות שכבר ישבנו הרבה פעמים בבתי קפה ואני מכירה את זה וכל הזמן ניסיתי לחשוב איך בכל זאת אני יכולה לשרת את גבירתי אפילו שאנחנו במסעדה ולא בבית אבל לא מצאתי דרכים. האוכל גם היה מעולה וניסיתי לחשוב אם אני יכולה לבשל דברים ברמה כזאת אבל ידעתי שזה יהיה לי נורא קשה והחלטתי שאני צריכה לנסות אולי בבית קודם לעשות דברים מסובכים ולא לבזבז את הזמן ואת הדברים של גבירתי על הנסיונות שלי. ישבנו שם המון זמן ועוד שתינו קפה אחר כך וגבירתי גם אכלה עוגה אבל אני הרגשתי שאכלתי יותר מדי ולא רציתי עוד לאכול עוגה וגבירתי רק נתנה לי לטעום קצת משלה והיא עשתה את זה עם הכפית שלה וזה היה בשבילי כמו חלום ככה והרגשתי שאני מתחברת אליה ושזה רק השיא של כל הערב הזה שהרגשתי כל כך קרובה אליה וכל כך אוהבת אותה ושוב הרגשתי את מה שפעם היה קורה לי הרבה שמרוב רגשות הלב שלי מתפוצץ כמעט ואני עוד מעט בוכה אבל התאפקתי. אחר כך גבירתי החזירה אותי הביתה ונתנה לי נשיקה והרגשתי את החום של הפנים שלה על הראש שלי ורציתי לשקוע שם ולא ללכת אף פעם אבל לא היתה ברירה ועליתי הביתה ואמא שלי כבר ישנה ורק כששכבתי במיטה שיחררתי את הכל וירדו לי דמעות של התרגשות טובה כזאת ולא היה איכפת לי כי בבית אני יכולה להרשות לעצמי.

כשקמתי כבר לא כאב לי הגרון אבל השתעלתי יותר מאתמול וכשישבתי עם הקפה חשבתי על זה שאם השיעול לא היה יכול להדביק את גבירתי הייתי כבר יכולה ללכת לנקות את הבית שלה כי אני כבר מרגישה בריאה וזה גם נורא חסר לי וקשה לי לחשוב על זה שאני סתם יושבת בבית ושהיא מנקה במקומי. סידרתי קצת את החדר ואחר כך את כל הבית אבל אפילו שידעתי שאמא שלי תשמח מזה ושאולי גם גבירתי תשמח לשמוע שעשיתי את זה עדיין הרגשתי שזה לא מה שבאמת הייתי רוצה ושזה לא סתם שאני רוצה או אוהבת לנקות ולסדר אלא אני צריכה להרגיש שאני באמת עושה את זה בשביל גבירתי ובגלל שכל השבוע לא הייתי אצלה ולא שירתתי אותה אני מרגישה קצת אפילו שאני כבר לא משרתת טובה ושהכל יכול להתפרק ושגבירתי לא תרצה אותי יותר אפילו שהיא לא אומרת את זה ואפילו שאני יודעת שהיא דואגת לי ורוצה שאני אבריא.

הייתי לבד כל הבוקר ואפילו שבדרך כלל אני אוהבת שיש לי שקט כזה בבוקר ואני יכולה לחשוב ולכתוב בלי שיפריעו לי הפעם גם לא יכולתי ממש לכתוב כי כבר לא יכולתי עם כל המחשבות והגעגועים וגם זה היה יותר מדי זמן שיש לי שקט כזה ושאני לבד וגבירתי לא התקשרה כל הבוקר ואפילו טלי או אמא שלי לא התקשרו ולא שאלו מה שלומי וזה לא שאני מחפשת שיתעניינו בי אלא פשוט היה לי משעמם וכבר קראתי את כל העיתונים וקראתי דברים באינטרנט ורציתי לצאת החוצה אבל ידעתי שגבירתי לא מרשה לי ולא רציתי להתקשר אליה רק בשביל לשאול אם מותר לי כבר כי הרגשתי בעצמי שעד שאני לא חוזרת לשרת אותה אני לא יכולה סתם להסתובב בחוץ כי זה שאני לא משרתת את גבירתי בימים האלה זה בגלל שהיא דואגת לי ובגלל שאני חולה ואני לא יכולה מצד אחד לא לתת לה את עצמי ומצד שני לבלות בחוץ כאילו הכל רגיל כי אם הכל היה רגיל הייתי קודם כל הולכת לשרת אותה. אבל הכי גרוע זה שמרוב שהיה לי משעמם הרגשתי רעבה ולא שלטתי בעצמי ואכלתי שוב עוגיות כמו שהייתי עושה פעם ממש בלי גבול ואחר כך הרגשתי קצת בחילה בעיקר בגלל ששנאתי את עצמי על זה והרגשתי שממש בגדתי בגבירתי בגלל שהיא כל כך מתאמצת ומשתדלת בשביל לעזור לי עם הדיאטה למרות שהיא לא הסכימה בהתחלה ועכשיו אני אוכלת מאחורי הגב שלה בזמן שאני בכלל לא משרתת אותה אלא סתם יושבת בבית.

כל כך שנאתי את עצמי אחרי שעשיתי את זה וידעתי שאני חייבת לספר לגבירתי ולא להסתיר ממנה וידעתי שהיא תכעס עלי אבל שזה מגיע לי ולא רציתי להפריע לגבירתי בעבודה אבל ידעתי שכשהיא תדבר איתי אני אספר לה ואודה במה שקרה ורק המחשבה על מה שעשיתי גרמה לי לבכות ושכבתי במיטה ככה ובכיתי והשתעלתי נורא כי עדיין היה לי שיעול והבכי רק הגביר והוציא אותו ומרוב שיעול ירדו לי עוד דמעות וככה זה נמשך עד שהבטן ממש כאבה לי ורציתי להקיא את כל העוגיות האלה אבל לא היתה לי בחילה וידעתי שאני לא אצליח סתם ככה להקיא מתי שאני רוצה וגם ידעתי שאני צריכה לקחת אחריות על מה שעשיתי ושעכשיו העוגיות האלה כבר בגוף שלי ואני אשמין מהן כמו שמגיע לי ושוב חשבתי על גבירתי וכמה איכזבתי אותה בזה וחשבתי איך היא יושבת במשרד או בישיבה ואולי חושבת עלי ודואגת לי ולא יודעת שבאותו זמן בגדתי באמון שלה.

אחרי שנרגעתי קצת הלכתי לשטוף פנים וכל השיער שלי היה פרוע וקצת סידרתי אותו ואז חזרתי לחדר שלי והבנתי שאם אני באמת לוקחת אחריות על מה שעשיתי אז אסור לי באמת להסתיר את זה ורשמתי את כל מה שאכלתי על הדף והחלטתי שאני לא אוכלת יותר היום אפילו שאני צריכה לאכול מסודר אבל גם הרגשתי מלאה ולא יכולתי לחשוב על אוכל וגם כל מה שאכלתי זה כבר יותר מדי ואני לא יכולה להרשות לעצמי עוד כלום כל היום. אחר כך גבירתי התקשרה ואיך שעניתי לה שוב עלו לי הדמעות לעיניים ולגרון והתחלתי להשתעל וגבירתי אמרה "אני רואה שאת עדיין חולה" ואני אמרתי לה "לא גבירתי אני רק קצת משתעלת אבל אני כבר מרגישה טוב" והיא שתקה רגע ואני אמרתי "בבקשה גבירתי תני לי לחזור לשרת אותך אני לא יכולה כבר ככה" והיא אמרה "אבל את עדיין משתעלת ואת בטח חלשה ועדיין לא הבראת לגמרי" ואני אמרתי לה שאני כן מרגישה בריאה ושאני מרגישה שאני חייבת לחזור לשרת אותה ולא ידעתי איך להסביר לה את מה שאני מרגישה ואמרתי לה שאני רק קצת משתעלת וזה לא נורא וביקשתי ממש יפה והיא אמרה "טוב משרתת את תבואי מחר ותנקי קצת ובערב תכיני לי אוכל אבל אני רוצה שתבטיחי לי שאת לא משתגעת ולא עושה יותר מדי" ואני אמרתי לה תודה והיא ביקשה ממני שוב להבטיח ולא הבנתי למה היא מרחמת עלי ולא רוצה שאני אעבוד קשה כי זה מה שאני רוצה אבל הבטחתי לה וידעתי שאם אני מבטיחה אני חייבת לקיים וכל הזמן היה לי בראש העניין עם העוגיות במיוחד אחרי שהבטחתי לה את זה כי הרגשתי שגם זה היה כמו משהו שהבטחתי שאני יאכל מסודר ואשמור על הדיאטה וארשום לפני האוכל ולא עשיתי את זה. חיפשתי מתי ואיך להגיד לגבירתי על מה שקרה והיא היתה כזאת טובה אלי ושומרת עלי ולא היה לי אומץ להגיד לה והתחלתי לבכות ולהשתעל שוב ולא רציתי שגבירתי תשמע את זה שאני בוכה וגם לא שאני משתעלת כי היא עוד היתה יכולה לחשוב שאני באמת עדיין חולה ולהתחרט על זה שהיא הסכימה שאני אחזור אליה מחר אבל חשבתי גם על זה שאם אני לא אספר לגבירתי אני ארגיש עוד יותר רע ושאפילו אם אני אספר לה רק מחר היא עוד יותר תכעס על זה שהסתרתי את זה וניצלתי את זה שהיא מסכימה שאני אשרת אותה ואז ממש לפני שהיא כבר רצתה לסיים את השיחה אמרתי לה שיש לי משהו לספר לה ושאני רוצה לבקש סליחה על זה ושאני יודעת שהייתי לא בסדר והיא עצרה אותי ואמרה שלפני שאני מבקשת סליחה ושופטת את עצמי מגיע לה לדעת על מה אני מדברת בכלל ולקחתי נשימה ואמרתי לה שאכלתי המון עוגיות היום מרוב שהיה לי משעמם והיא שאלה כמה אכלתי ואמרתי לה שהרבה והיא ממש התעקשה לדעת כמה והייתי חייבת לספר לה והיא שתקה קצת ואני שוב ביקשתי סליחה ואמרתי לה שאני יודעת שלא הייתי בסדר ושבגדתי באמון שלה והיא שאלה למה אני מרגישה שבגדתי והסברתי לה והיא שאלה אם רשמתי את זה בדף ואמרתי לה שכן והיא אמרה שלפחות הייתי כנה עם עצמי ויש לזה משמעות וזה טוב ואז היא אמרה שאולי אני צריכה לחשוב על ללכת לקבוצה ולקבל עזרה בדיאטה ואני אמרתי לה שאני לא רוצה את זה ושאני באמת אשתדל יותר ושהיא עוזרת לי עם זה הרבה יותר מהקבוצה ושאני אעשה מעכשיו כל מה שהיא אומרת לי וביקשתי שתיתן לי עוד הזדמנות ותרשה לי להמשיך את הדיאטה איתה כמו עד עכשיו והיא אמרה שהיא מסכימה בינתיים אבל שאני תמיד אהיה כנה עם עצמי ואיתה והיא גם אמרה שהיא מעריכה את זה שסיפרתי לה ושהיא יודעת שזה לא היה לי קל ואני אמרתי לה תודה המון פעמים על הכל כי היא היתה כל כך טובה אלי בשיחה הזאת והבטן שלי התהפכה מרוב שהרגשתי פתאום כמה אני מעריצה אותה וכמה אני רוצה לתת לה ולהראות לה שאני אוהבת אותה.

אחר כך חשבתי שאני חייבת לקנות לגבירתי משהו שבאמת יראה את זה אבל ידעתי שאני לא יכולה לצאת ולהסתובב ונשארתי בבית והתחלתי לכתוב לה עוד מכתב אבל הפסקתי אותו באמצע וזרקתי אותו כי הוא נראה לי טיפשי מדי וחוזר על דברים שכבר אמרתי וכבר כתבתי לה. הלכתי לנוח קצת כי נורא התרגשתי מזה שמחר אני חוזרת לשרת את גבירתי ורציתי שאני לא אהיה עייפה ושיהיה לי כוח לעשות הכל והתחלתי לדמיין מה אני אעשה ואיך אני אשרת אותה והמון דברים רצו לי בראש בבת אחת ולא ידעתי באמת מה יהיה כי גבירתי אמרה שאני לא אעבוד קשה מדי אבל המחשבות הלאה היו טובות כי הן היו משמחות ונתנו לי המון מרץ ומוטיבציה ורציתי שכבר יעבור הזמן ויהיה מחר. אחר כך אמא שלי חזרה ושאלה איך אני מרגישה והציעה לי לאכול אבל אמרתי לה שאני לא רוצה ובאמצע שדיברתי איתה גם טלי התקשרה ואחר כך אפילו אבא שלי התקשר כי כתבתי לו במייל שאני חולה ופתאום אחרי שכל הבוקר הרגשתי לבד והשתגעתי משיעמום פתאום כולם רצו לדבר איתי ולא היה לי כמעט רגע לעצמי אבל אחר כך זה נרגע וראיתי קצת טלויזיה סתם בשביל להשקיט את הראש כי אחרת כל המחשבות היו ממשיכות לי ולא הייתי מצליחה להירדם.

כל הימים האלה של המחלה כל כך משעממים ואני מרגישה ממש תיסכול שאני גם לא יכולה לשרת את גבירתי וגם אין לי הרבה מה לעשות בבית ואני סתם מתבטלת והיום עובר נורא לאט. אני כבר מרגישה יותר טוב והגרון פחות כואב לי אבל אני קצת משתעלת וחלשה למרות שאני בטוחה שאם הייתי עכשיו אצל גבירתי לא הייתי מרגישה חלשה אלא הייתי עובדת ומשרתת אותה כמו שצריך אבל היא לא מרשה לי וזה גם יום שלישי ואני רק מקווה שמחר היא תסכים שאני אנקה את הבית שלה כי אני אבטיח לה להתלבש חם ולשמור על עצמי ואני אסביר לה שאני צריכה את זה ושאני משתגעת ככה בבית.

חשבתי שבימים האלה לפחות אני אכתוב יותר ויהיה לי זמן לסדר את היומן ואולי אפילו לכתוב שיר או משהו אבל אני לא מצליחה להתרכז בזה מרוב שאני חושבת על גבירתי וכאילו כל הגוף מתגעגע לזה כי כאילו הכריחו אותי לא להיות משרתת שלה כמה ימים וזה נורא קשה. מרוב שהיה לי משעמם סידרתי את כל הבית וטיטאתי ושטפתי כלים ואז אכלתי צהריים ורשמתי לפני זה בדף של הדיאטה והתמלאתי מהר וקיויתי שלפחות אולי הימים האלה שהייתי חולה יעזרו לי להוריד במשקל כי קשה לי לאכול הרבה אבל החלטתי לא להישקל עד שגבירתי תסכים שאני אבוא אליה כי אני רוצה שרק היא תשקול אותי ואפילו שזה יותר קשה ככה לעמוד מולה ולהישקל זה יותר טוב בשבילי. אחרי האוכל דיברתי עם אמא שלי בטלפון ואמרתי לה שאני משתעממת ושאולי אני אלך לטייל בחוץ כי הגשם הפסיק והיתה שמש ואמא שלי אמרה שלמרות שיש שמש די קר בחוץ ואולי לא כדאי לי ואחר כך דיברתי עם טלי ולא היה לה הרבה זמן לדבר אבל רציתי לדעת מה קורה עם הבחורה ההיא מהעבודה וטלי אמרה שאין שום חדש ושבכל מקרה היא לא יכולה לדבר על זה שם והבנתי את זה. סיפרתי לה שאני חולה והיא אמרה שהיא תבוא אלי לטפל בי וזה הצחיק אותי שהיא אמרה את זה ככה וחשבתי שאולי יותר טוב שאני אצא קצת החוצה ושאלתי אותה מתי היא חוזרת והצעתי לה שניפגש בחוץ והיא אמרה שהיא תתקשר אלי כשהיא מסיימת אז לא יצאתי וחיכיתי לטלפון שלה ובינתיים התקלחתי ושתיתי עוד תה וכתבתי קצת.

אחר כך גבירתי התקשרה ושאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה הרבה יותר טוב אבל היא שמעה שאני משתעלת למרות שניסיתי להתאפק עם זה והיא אמרה שאני עדיין חולה ושאני צריכה לנוח ואני ביקשתי ממנה שתרשה לי לבוא מחר ולנקות והבטחתי לה שאני אתלבש חם ושאני אשמור על עצמי אבל היא לא הסכימה והיא אמרה שנדבר מחר ושאם אני באמת ארגיש יותר טוב אז אולי ביום חמישי ניפגש והיא אמרה לי להתאפק וניסיתי להסביר לה כמה אני צריכה את זה ושאם אני אשרת אותה אז אני אבריא יותר מהר והיא צחקה מזה קצת אבל עדיין לא הסכימה לזה והיא אמרה לי להישאר בבית ולנוח ולהבריא ואז אני לא יודעת איך פתאום שאלתי אותה אם היא מרשה לי לצאת לקפה עם טלי וגבירתי שאלה מתי ואמרתי לה שהיום אחרי הצהריים או בערב כשטלי תחזור מהעבודה וגבירתי שאלה "את מבקשת רשות?" ואני אמרתי "כן בבקשה גבירתי" והיא שתקה קצת וקיויתי שהיא תסכים אבל היא אמרה "לא" ואני שתקתי והיא אמרה "את לא יוצאת מהבית בימים האלה כשאת חולה ובחוץ כל כך קר" ואני לא התווכחתי ואחר כך חשבתי שזה אולי סימן טוב שהיא לא מרשה לי כי היא באמת מרגישה שאני שלה ושאם אני לא משרתת אותה בימים האלה אז באמת אני לא יכולה לצאת למקומות אחרים כאילו אני בריאה כי אם גבירתי חושבת שאני עדיין חולה אז אני צריכה לכבד את זה ולדעת שבאמת אסור לי לצאת כמו שאסור לי לבוא אליה ואני לא יודעת אם הצטערתי ששאלתי אותה כי מצד אחד זה באמת היה מיותר ויכולתי לחשוב על זה לבד אבל מצד שני אולי לא הייתי מבינה לבד ועובדה שהייתי צריכה לשאול וקיויתי רק שגבירתי לא כועסת על זה יותר מדי.

אחר כך התקשרתי לטלי ואמרתי לה שאני לא יכולה לצאת והיא שאלה אם אני מרגישה רע ואמרתי לה שאני כבר מרגישה יותר טוב אבל שאני לא יכולה לצאת כשאני חולה וכשאני לא עובדת וטלי אמרה שאם אני מרגישה ככה אז באמת לא כדאי שנצא אבל שהיא רוצה לבוא אלי וראיתי שהיא לא מבינה לגמרי את מה שאמרתי ולמה אני לא יכולה לצאת אבל לא הסברתי לה ואמרתי לה שאם היא רוצה ויש לה זמן שתבוא ורק שתיזהר שאני לא אדביק אותה והיא צחקה ואמרה שאני איזהר שהיא לא תדביק אותי גם וצחקתי למרות שזה היה קצת מביך אם הבנתי את זה נכון אבל פתאום חשבתי שאולי גם לזה גבירתי לא תסכים ואמרתי לטלי שתתקשר אלי אחר כך כשהיא תוכל וישבתי עם הטלפון ולא ידעתי אם להתקשר לגבירתי לשאול כי לא היה לי נעים ככה להפריע לה וניסיתי לדמיין ממה שאני מכירה איך היא תגיב ומה היא תגיד על זה אבל לא ידעתי להחליט כי למרות שאני מכירה אותה אני לפעמים לא יכולה לדעת מה היא תגיד על דברים כי אני לא מצליחה לחשוב כמוה ורק אחרי שעובר זמן אני מבינה אותה ואת מה שהיא החליטה ורואה שזה היה כאילו הדבר הכי נכון להחליט. בסוף התקשרתי וישר אמרתי שאני מצטערת להפריע ושאני לא רוצה להיות נודניקית וגבירתי אמרה שאם הייתי מפריעה למשהו היא לא היתה עונה ושזה בסדר ואמרתי לה תודה והיא שאלה איך אני מרגישה ומה קרה ואמרתי לה שהכל בסדר ורק רציתי לשאול משהו ושלא תכעס עלי והיא אמרה "כשאת אומרת לא לכעוס עליך אני מיד חושבת שכנראה יש לך סיבה לחשוב שאני אכעס" ואני אמרתי שאני לא יודעת אם היא תכעס ובגלל זה התקשרתי והיא שאלה מה אני רוצה לשאול ושאלתי אותה אם אני יכולה שטלי תבוא אלי בערב במקום לצאת והשתעלתי קצת כשדיברתי וגבירתי אמרה שאם אני משתעלת אני יכולה להדביק אותה וקצת שמחתי שחשבתי על זה לבד קודם ואמרתי לגבירתי שאמרתי את זה לטלי ושלא איכפת לה וגבירתי אמרה שאם ככה זאת ההחלטה של טלי ושהיא לא תיקבע לה מה לעשות ואני שאלתי "אבל את מרשה לי גבירתי?" והיא שתקה רגע ואז היא אמרה "כן אני מרשה לך" ונורא שמחתי ואמרתי לה תודה ואז אמא שלי נכנסה הביתה ורציתי עוד להגיד לגבירתי שאני מתגעגעת אליה ושאני שולחת לה נשיקות לרגליים אבל כבר לא יכולתי כי אמא שלי ישר באה לחדר ושאלה מה שלומי ואמרתי לה שאני מדברת בטלפון וכעסתי קצת כי היא רואה את זה והיא יכולה לחכות אבל גבירתי אמרה לי בטלפון "תתנהגי יפה לאמא שלך" ואני רציתי להגיד "כן גבירתי" וגם את זה לא יכולתי כי אמא שלי עמדה וחיכתה מולי כאילו היא לא הבינה מה ביקשתי ממנה קודם וגבירתי אמרה "נדבר מחר תרגישי טוב" וקצת כעסתי על אמא שלי שהיא הרסה לי את השיחה בדיוק כשהרגשתי טוב עם מה שגבירתי אמרה ובדיוק כשרציתי להודות לה ולא הספקתי.

אמא שלי שאלה שוב איך אני מרגישה ואיך עבר היום ועניתי לה אבל היא ראתה שאני קצת חסרת סבלנות למרות שהשתדלתי להירגע כי עוד שמעתי בראש את גבירתי אומרת לי להתנהג יפה ואמא שלי שמה לי יד על המצח ואני אמרתי לה שאין לי חום והיא הציעה לי לאכול או לשתות תה ואמרתי לה שאני לא רוצה כי אכלתי ושתיתי וכבר יש לי בחילה מרוב תה ואמא שלי הבינה את זה ככה בצורה ישירה ושאלה אם יש לי בחילות והרגשתי שהיא לא מבינה אותי ושכל דבר שאני אומרת היא מפרשת אחרת מאיך שזה באמת וזה קורה איתה לפעמים ואמרתי לה שאין לי בחילות ורק נמאס לי לשתות תה כל הזמן ואמא שלי אמרה שזה טוב לגרון ואמרתי לה שאולי אחר כך רק בשביל שהיא תפסיק להציק עם זה. אחר כך טלי התקשרה ואמרה שהיא בדרך ושאלה אם זה בסדר שהיא תבוא ואמרתי לה שכן ופתאום לא רציתי להגיד לה ששאלתי את גבירתי אם היא מרשה כי חשבתי שאולי טלי תיעלב מזה. היא באה וישבה איתי קצת בחדר ודיברנו ושאלתי אותה שוב על הבחורה ההיא מהעבודה אבל ראיתי שהיא נבוכה מזה ולא רציתי להציק יותר מדי. אמא שלי הכינה לשתינו תה וכבר נמאס לי להגיד לאמא שלי שאני לא רוצה תה אפילו יותר ממה שנמאס לי לשתות את התה. סיפרתי לטלי שבגלל שאני לא עובדת כל הימים האלה אני משתגעת ומשתעממת ונורא מתגעגעת לגבירתי ולעבודה וטלי אמרה שאני באמת צריכה לנוח ואמרתי לה שאני חושבת שאם אני אשרת את גבירתי אני אבריא יותר מהר ושגבירתי לא מרשה לי גם לבוא מחר ולנקות ואני כל הזמן חושבת על הבית שלה ועל זה שאני מזניחה אותו וטלי צחקה ואמרה שהיא בטוחה שהבית לא מוזנח ושגבירתי בעצמה מטפלת בו ואמרתי לה שזה עוד יותר מדכא אותי כי אני לא רוצה שהיא תעשה דברים שאני צריכה לעשות בשבילה ואז טלי חשבה קצת ואמרה לי שאני צריכה לחשוב שאולי גבירתי גם לא רוצה שאני אדביק אותה ואסתובב לה חולה בבית ובאמת לא חשבתי על זה ואולי טלי צודקת למרות שגבירתי לא אמרה לי שום דבר כזה אבל זה באמת יהיה לא אחראי להסתובב שם כשאני חולה ואם גבירתי תידבק ממני וגם תהיה חולה ולא תלך לעבודה אני יודעת שזה יכאב לי הרבה יותר מאיך שאני מרגישה עכשיו כשאני לא יכולה לעבוד אצלה בעצמי ואמרתי לטלי שאולי היא צודקת באמת ולא חשבתי על זה וטלי אמרה "בשביל זה יש חברות" וחייכה בשמחה כזאת ונתנה לי יד.

בערב טלי כבר הלכה הביתה ואני שוב הייתי משועממת וחיפשתי מה לעשות ושוב ישבתי עם המחשב ואחר כך עם הטלויזיה ואמא שלי כל הזמן שאלה מה שלומי ואיך אני מרגישה וככה הערב עבר נורא לאט ואפילו לא הצלחתי להתרכז בדברים שהחלטתי שאני אחשוב עליהם בזמן שאני ככה חולה ולא יכולה לעשות כלום ואמרתי לעצמי שמחר אני חייבת לפחות לעשות את זה כדי לנצל את הזמן יותר טוב והלכתי לישון די מוקדם למרות שלא נרדמתי מהר.