חלום מתגשם

קמתי מוקדם והיה לי המון מרץ ואפילו לא נשארתי הרבה עם הקפה והמחשב וישר התארגנתי ויצאתי לבית של גבירתי. בדרך נורא התלבטתי אם להכין לה כבר היום את הדברים החדשים שלמדתי לבשל או לחכות עם זה כי ממש הרגשתי שאני לא יכולה להתאפק עד יום חמישי אבל יש מספיק אוכל בינתיים אצל גבירתי ולא ידעתי מה לעשות. אחר כך נזכרתי גם שהבטחתי לעצמי להתקשר למורה לנהיגה וזה שיצאתי מוקדם מהבית יכול פתאום לעכב אותי עכשיו עם כל העניין של ללמוד נהיגה ולא רציתי שוב להתחיל לדחות את זה כי כבר החלטתי ודיברתי עם גבירתי והכל מוכן והחלטתי שאם יהיה לי זמן אני אתקשר אליו מהבית של גבירתי אפילו שאני לא אוהבת לעשות את זה.

הגעתי לבית של גבירתי וסידרתי אותו והסתובבתי שם קצת כדי להתרגל מחדש כי תמיד אחרי הסוף שבוע אני מתגעגעת ככה ומרגישה שלא רק גבירתי היתה חסרה לי אלא אפילו הבית שלה. אחר כך ראיתי שגבירתי לא הכינה רשימה של קניות וישבתי והכנתי אותה לבד ובדקתי טוב את כל הארונות כדי לא לשכוח כלום ואז הלכתי לקניות. כל הזמן שהייתי שם עוד התלבטתי לגבי הבישול והסתכלתי על השעון וניסיתי לחשב את הזמן ואם אני אספיק וגם ידעתי שאני צריכה להכין את העגבניות רק אחרי הצהריים כי לא רציתי שזה יתקרר ובסוף החלטתי לעשות את זה וקניתי את כל מה שצריך וממש התרגשתי רק מזה שהחלטתי את זה. חזרתי לבית של גבירתי והמשכתי לנקות ולסדר וטיטאתי את כל הבית ותיכננתי איך אני אבשל כדי שזה ילך לי הכי מהר ורציתי בינתיים לנצל את הזמן ולהתקשר למורה לנהיגה אבל לא רציתי שפתאום יגיע השליח של הקניות באמצע ויפריע לי אז החלטתי לחכות עד שהוא יגיע ובינתיים חיפשתי מה לעשות ולא מצאתי אז סתם ישבתי בחדר שלי וחיכיתי וקצת קראתי והמשכתי לחשוב על כל התוכניות שלי.

כשהקניות הגיעו סידרתי הכל ואז התחלתי להכין את העוף ולא קניתי הרבה כי ידעתי שיש עוד אוכל בבית אז הייתי צריכה לחשוב מחדש על הכמויות של כל דבר וקיויתי שלא יצא לי מתובל יותר מדי או פחות מדי ואחר כך כשזה התבשל ישבתי לאכול מהאוכל הישן ואכלתי די מהר ואז שטפתי כלים. אחר כך הכנתי את הסלט טונה בשביל העגבניות הממולאות ושמתי אותו במקרר ואז סידרתי את המטבח וניקיתי ושטפתי ידיים ופנים והסתכלתי על השעון וראיתי שיש לי בדיוק זמן להתקשר למורה לנהיגה וידעתי שאין תירוצים ואני פשוט צריכה לעשות את זה וחשבתי על גבירתי ואיך אני אספר לה בערב שכבר קבעתי וזה המריץ אותי יותר. התקשרתי אליו וקיויתי שהוא לא יגיד שהוא באמצע שיעור או משהו והוא ירצה לחזור אלי ואני לא יכולה להרשות לעצמי שיתקשרו אלי ככה מתי שרוצים כשאני עובדת אצל גבירתי אבל זה היה בסדר והוא אמר שהוא בדיוק בין שני שיעורים ואמרתי לו שאני פנויה בימי שני וחמישי בבוקר או בשלישי כל היום והוא אמר "אני אבדוק רגע ביומן שלי" וברגע הראשון הביטוי הזה קצת הבהיל אותי אבל אז זה הצחיק אותי כי נזכרתי ביומן שלי והבנתי למה הוא מתכוון והוא אמר שבימי שני הוא יכול כרגע רק לקראת הצהריים וזה לא היה טוב ואמרתי לו שאם ככה אז נקבע לימי שלישי וחמישי והוא רשם את זה וקבענו שהוא יאסוף אותי ונורא שמחתי שזה יקרה סוף סוף וממש התרגשתי והייתי צריכה לשבת קצת ולהירגע בחדר כי לא רציתי להמשיך ככה להתרגש כל הערב כי אחר כך זה מפריע לי לשרת את גבירתי. אחר כך חשבתי על זה שאני לא יכולה לדעת מתי בדיוק גבירתי חוזרת וזה יפריע לי לתכנן את הזמן ולדעת מתי להתחיל להכין את העגבניות אבל לא רציתי להתקשר לגבירתי כי כבר החלטתי להפתיע אותה וזה גם לא נראה לי משהו מספיק חשוב בשביל להפריע לגבירתי. כל הזמן הסתכלתי על השעון וניסיתי לחשוב מתי גבירתי תגיע ובינתיים בדקתי שכל הבית מסודר ושהכל מוכן בשבילה.

כשגבירתי חזרה נורא התרגשתי כי חשבתי גם על מה שיש לי לספר לה וגם על האוכל שאני רוצה להגיש לה אבל התאפקתי וקודם כל עזרתי לה עם התיק ושאלתי אם היא רוצה קפה או משהו והיא שאלה "עשית את הקניות?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "יופי חמודה" ואז היא אמרה "מה אני מריחה? בישלת משהו?" ואז כבר זה נראה לי מתאים ואמרתי לה "כן גבירתי אני מכינה לך ארוחה מיוחדת" וגבירתי חייכה ונורא שמחתי שהיא מקבלת את זה ולא כועסת על היוזמה שלי והיא אמרה "מיוחדת?" ואני אמרתי "כן גבירתי למדתי להכין דברים חדשים" וגבירתי אמרה "אז למה השולחן לא ערוך?" ואני אמרתי "לא ידעתי אם תרצי... אני אערוך אותו ואכין את מה שנשאר לי להכין" וקיויתי שזה לא ישמע כאילו ביזבזתי את הזמן במקום להכין את האוכל ושהיא תבין שרציתי להכין ממש לפני שהיא אוכלת והיא אמרה "טוב חמודה אני אחכה" והיא הלכה בינתיים לסלון וראתה קצת טלויזיה והסתכלה בדואר שהגיע ואני הכנתי הכי מהר שיכולתי את העגבניות בתנור וסידרתי יפה בצלחת עם בצל ירוק כמו שתיכננתי ואז גם חיממתי קצת את העוף וסידרתי בצלחת אחרת והכנתי יין ונר על השולחן והשתדלתי באמת שהכל יהיה מוכן מהר ושהמטבח ישאר מסודר כשגבירתי באה לאכול ואז אמרתי לה שהכל מוכן ומחכה לה והיא חייכה וקמה והתישבה ליד השולחן וכשהיא ראתה את הצלחות היא אמרה "וואו זה נראה גם יפה וגם טעים" ואני אמרתי "בתאבון גבירתי" וירדתי על הברכיים וחיכיתי ככה והיא אכלה ואמרה שזה נהדר וליטפה לי את הראש ואני רציתי לעשות לה בינתיים מסג' ברגליים אבל נזכרתי שהיא לא אוהבת שאני עושה את זה בזמן שהיא אוכלת וחיכיתי אבל אז היא הורידה את הנעליים ושיחררה ככה את האצבעות ברגליים והבנתי את זה כמו רמז והתקרבתי והתחלתי לעשות לה את המסג' לאט והסתכלתי לראות אם זה בסדר מצידה והיא לא אמרה כלום אז המשכתי לעשות יותר חזק ויותר טוב עד שגבירתי סיימה לאכול ואמרה לי "משרתת סיגריה" ואני קמתי והבאתי סיגריות ומאפרה והידלקתי לה סיגריה והיא חייכה אלי ואמרה "זה היה נהדר" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ולא ידעתי אם להמשיך את המסג' או לפנות את השולחן וידעתי שאני צריכה להחליט מהר והסתכלתי על השולחן וזה לא נראה לי נעים שגבירתי תשב ככה אז החלטתי לפנות אותו והתחלתי גם לשטוף כלים וידעתי שגבירתי מסתכלת עלי ושמעתי אותה מניחה את הכוסית של היין ואז פתאום היא אמרה לי "תתפשטי" ואני הסתובבתי אליה והייתי נורא מופתעת והיא אמרה "שמעת מה אמרתי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא לא אמרה שוב ורק הסתכלה עלי ואני התחלתי להוריד את הבגדים וכל הזמן הסתכלתי עליה והיא לא אמרה כלום עד שנשארתי עם תחתונים והיא אמרה "בואי אלי" וכבר חשבתי על כל מיני דברים והיא התחילה לבדוק את התחתונים שלי אם הם נקיים ומסודרים ואז היא הרימה את הידיים שלי ובדקה שאני מגולחת ואז היא אמרה "תמשיכי" ואני חזרתי לכיור והמשכתי לשטוף את הכלים ואמרתי לעצמי שאסור לי להיות נבוכה מזה כי זאת גבירתי ומותר לה הכל ואני צריכה לדעת שהיא רוצה שאני אהיה מסודרת ונקיה כי זה מגיע לה שהמשרתת שלה תהיה ככה.

אחר כך גבירתי קמה ונתנה לי נשיקה בראש ואמרה "זאת היתה ארוחה נפלאה. אני באמבטיה תסדרי פה הכל" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והמשכתי לסדר את השולחן והיה לי קצת קר אבל לא התלבשתי כי חיכיתי שגבירתי תגיד לי שאני יכולה ורק שמתי את הבגדים בחדר בצורה מסודרת וכשגבירתי יצאה חיכיתי בסלון עד שהיא באה והיא הסתכלה עלי וקיויתי שאני נראית בסדר והיא אמרה "לכי להתקלח" ואני הרגשתי שבכל זאת משהו לא מצא חן בעיניה כשהיא בדקה אותי אבל לא שאלתי אותה והלכתי להתקלח מהר אבל בצורה יסודית ואז יצאתי וגבירתי אמרה "תתלבשי שלא יהיה לך קר" ורציתי לשאול אותה שוב אם משהו היה לא בסדר שאני אדע להשתפר אבל פחדתי וכשחזרתי גבירתי היתה בחדר שלה ולא נכנסתי ובינתיים סידרתי את האמבטיה ואז היא יצאה והיא היתה לבושה והיא אמרה לי "אני הולכת לחברה" ואני לא ידעתי אם היא מתכוונת שאני אחכה או שאני אלך הביתה אבל היא לא אמרה כלום ואחר כך חשבתי שאם היא לא אמרה אז היא בטח רוצה שאני אשאר ונשארתי וחיכיתי בחדר שלי עד שהיא חזרה וזאת היתה הרגשה מדהימה כאילו אני באמת גרה אצל גבירתי והיא הלכה וזה ברור שאני נשארת ומחכה למרות שידעתי שזאת סתם פנטזיה בינתיים.

כשהיא חזרה היא שאלה אם הכל מסודר בבית ואמרתי לה שכן והיא סידרה לי קצת את השיער ואז היא אמרה לי "משרתת היום הכנת לי הפתעה מאוד נעימה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונורא שמחתי שהיא אהבה את זה והיא אמרה "סיפרתי על זה לחברה שלי והיא ביקשה שתסבירי לה איך מכינים את זה" ולא ידעתי אם להיות שמחה כי זאת מחמאה אבל מצד שני הרגשתי כאילו הדבר המיוחד שלי עכשיו כבר לא יהיה מיוחד אבל ישר תפסתי את עצמי ואמרתי לעצמי שזה מה שגבירתי מבקשת ואני אעשה את זה ואני אשמח שהיא מרשה לי לעשות את זה ושאלתי מתי והיא אמרה לי שאני אתקשר אליה מחר כי מאוחר כבר והיא נתנה לי את הטלפון שלה ואני הבטחתי שאני אתקשר מחר וגבירתי אמרה "יופי חמודה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" כדי שהיא תדע שאני מקבלת את זה כמחמאה ואז היא אמרה לי ללכת הביתה ושניפגש מחר ואמרה לי לילה טוב ואני נסעתי הביתה ורק בדרך נזכרתי שבכלל לא סיפרתי לה על המורה לנהיגה ועל זה שביום שלישי אני אתחיל ללמוד אבל ידעתי כבר שזה קורה ושגבירתי קובעת מה אני עושה ואם זה לא יצא אז אולי מחר זה יצא ואני לא צריכה להרגיש רע עם זה כי הכי חשוב שגבירתי היתה מרוצה ממני היום למרות שעדיין הרגשתי שמשהו לא מצא חן בעיניה כשהיא בדקה אותי ושלחה אותי להתקלח ככה.

התעוררתי קצת מאוחר וקצת כאב לי הראש מהאלכוהול והכנתי לעצמי קפה וקצת התארגנתי ואז ישבתי עם המחשב קצת וכתבתי ואחר כך סידרתי את החדר וחשבתי מה אני אעשה היום כדי שאני ארגיש שאני עושה משהו גם בשביל גבירתי ומתקדמת ולא מבזבזת את הזמן והחלטתי לנסות להכין אוכל מיוחד כמו שאני רוצה תמיד וחיפשתי מתכונים באינטרנט והחלטתי להכין שני דברים. אחד זה חצאי עגבניות צלויות ממולאות בסלט טונה והשני עוף מצופה עם רוטב מיוחד של עשבי תיבול והלכתי להתחיל להתכונן לזה ואמא שלי שאלה מה אני מכינה ואמרתי לה שאני מנסה להכין מאכלים מיוחדים ולא רציתי להגיד לה מה בדיוק כי היא תתחיל להציק לי עם עצות ואמרתי לה שזאת הפתעה והיא חייכה ואמרה שאם אני צריכה עזרה אני אגיד ובדקתי אם יש את כל מה שאני צריכה ואז התחלתי להכין הכל וקצת אילתרתי גם כי אני בבית והרשיתי לעצמי באמת לנסות דברים ולראות מה יוצא. זה לקח לי די הרבה זמן אבל בסוף אני חושבת שהצלחתי וגם הדברים שלא כל כך הלכו לי טוב לימדו אותי איך כן צריך לעשות את הדברים והרגשתי שלפחות בשני הדברים האלה אני יכולה להגיד שאני כבר בסדר ושאני יכולה להכין אותם לגבירתי וכשסידרתי את המטבח אמא שלי באה ושאלה איך הולך לי ואמרתי לה שאני חושבת שזה טוב וחיכינו שהעוף יתבשל ואז ישבנו לאכול ואפילו סידרתי את העגבניות על הצלחת עם קישוט של בצל ירוק בצד וזה ממש נראה יפה כמו במסעדה ואמא שלי אמרה "וואו ממש השתפרת בזה" ובטח היא חשבה שאני כל הזמן מכינה כאלה דברים והיא לא הבינה שאני מנסה בפעם הראשונה וזה הצחיק אותי אבל הכי היה לי חשוב לדעת אם זה גם טעים ואמא שלי טעמה ואמרה שזה ממש מוצלח ונורא שמחתי ואז היא אמרה לי "את חייבת ללמד גם אותי כאלה דברים" וצחקתי והבטחתי לה שאני אלמד אותה וגם זה היה מצחיק שאני כאילו אלמד את אמא שלי לבשל.

אחרי שסיימנו לאכול אני שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח כי הרגשתי שאני חייבת לאמא שלי על זה שהיא הרשתה לי ככה לנסות דברים שם והיא באמת לא הפריעה לי כשהכנתי את זה ואז הלכתי לנוח קצת כי עוד קצת חזר לי הכאב ראש ורציתי שהוא יעבור ושהוא לא ישאר לי עד מחר. אחר כך טלי התקשרה ואמרה שהיא מצטערת אם היא הביכה אותי אתמול ואמרתי לה שהיא בכלל לא הביכה אותי ושהיה לי ממש נעים ושלא תדבר שטויות והיא אמרה שהיא קצת היתה שיכורה גם מהאלכוהול וגם מכל האווירה וכל המחשבות שאולי היא אמרה דברים שהביכו אותי ואמרתי לה שהיא לא אמרה שום דבר כזה והיא אמרה שהיא שמחה שזה ככה ושאני מקבלת אותה גם כשקשה לה ואני אמרתי לה שאני נורא רוצה לעזור לה ושהיא תהיה מאושרת ושאם אני קצת מצליחה בזה אז זה עושה לי הרגשה ממש טובה. אחר כך ישבתי עוד קצת עם המחשב וכתבתי ביומן והרגשתי שממש היה סוף שבוע טוב כזה גם בגלל שעזרתי לטלי וגם בגלל שעשיתי את האוכל כמו שרציתי ושמחתי גם שעכשיו אני יכולה להכין את זה לגבירתי וגם שבאמת לא דחיתי את זה ופתאום נורא התרגשתי כשחשבתי איך אני אגיש את האוכל הזה לגבירתי וניסיתי לחשוב מתי אני אכין את זה כי בדרך כלל אני מבשלת רק בימי חמישי אבל אולי אני אבקש מגבירתי להכין לה את זה עוד לפני זה או שאולי אני אכין לה את זה בהפתעה למרות שאני לא יודעת אם זה יהיה טוב כי אולי היא לא תרצה ואני כבר יודעת שאני צריכה להתרכז במה שגבירתי רוצה ומה שטוב לה כדי להיות משרתת טובה בשבילה וכל דבר כזה חדש שאני מצליחה לעשות אני מרגישה כאילו הוא מקרב אותי לחלום האמיתי שלי להיות משרתת של גבירתי כל הזמן ועד הסוף.

ככה עבר הערב עם מחשבות ורציתי כבר שהוא יגמר ושיתחיל השבוע ושאני שוב אשרת את גבירתי ונכנסתי לאמבטיה להירגע ואחר כך ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה ובאמת ניסיתי קצת לשכוח מכל ההרגשות האלה שעושות לי דפיקות לב וניסיתי פשוט לנוח ולהרגיע את עצמי עם זה שהספקתי לעשות את כל מה שתיכננתי בשבת הזאת ולחשוב כמה אני בעצם מאושרת וכמה טוב לי בחיים עכשיו.

בבוקר קמתי מוקדם והכנתי כבר במטבח את הכוסות לקפה אבל לא הרתחתי את המים כי חיכיתי שגבירתי תתעורר ובינתיים סידרתי קצת את הסלון ואת החדר שלי והסתכלתי קצת מהחלון בסלון והקשבתי לשקט וניסיתי להירגע ולחשוב על מה שאני אעשה היום בשביל גבירתי ובכלל בסוף השבוע אבל אז חשבתי שאני לא צריכה לעשות תוכניות כי אחר כך אני סתם מתאכזבת כשדברים לא קורים ואני פשוט צריכה לחשוב כל הזמן על גבירתי ועל מה שהיא חושבת ולקבל את מה שהיא מבקשת ולהתרכז באיך אני עושה את זה הכי טוב. אחר כך גבירתי התעוררה ואני הכנתי את הקפה ואז הלכתי לסדר את החדר שלה וגם להתארגן קצת באמבטיה בעצמי וכשבאתי למטבח גבירתי כבר ישבה עם הקפה ואמרה לי לשבת איתה ואני ישבתי והלב שלי דפק פתאום רק מזה שאני לידה ככה ומאיך שהיא מחייכת אלי ואומרת לי "בוקר טוב משרתת יפה" ואני אמרתי לה "בוקר טוב גבירתי" ואז הרגשתי שאני אומרת את זה כאילו זה משהו אוטומטי כזה אז אמרתי גם "אני אוהבת אותך" וגבירתי ליטפה לי את הראש ושאלה "מה את רוצה לעשות היום?" ונזכרתי איך קודם חשבתי בדיוק על זה ואיך שהגעתי למסקנה שאני לא צריכה לעשות תוכניות ושאני צריכה לעשות מה שגבירתי מבקשת אבל מצד שני אם היא מבקשת שאני אגיד לה מה אני רוצה לעשות אז זה קצת מבלבל כי אני בכל זאת צריכה להחליט. בסוף אמרתי לה שאני רוצה לשרת אותה ושהיא תהיה מרוצה וחשבתי שזאת תשובה טובה כי בכל זאת הרגשתי שהיא לא היתה מרוצה ממני אתמול למרות שהיא לא כעסה עלי. גבירתי שאלה אם דיברתי עם החברה שלי טלי ואמרתי לה שלא והיא שאלה אם זה לא מסקרן אותי לשמוע מה היה שם ואמרתי לה שכן אבל אני אדבר איתה בסוף השבוע וגבירתי אמרה "כשאת חופשיה בחדר שלך את יכולה גם לדבר בטלפון" ואני חשבתי על זה ודמיינתי איך אני יושבת שם ומדברת בטלפון ופתאום גבירתי קוראת לי כי היא צריכה משהו וזה נראה לי ממש לא לעניין לדבר בטלפון אפילו כשאני לא ממש עובדת ואמרתי לגבירתי "אני מעדיפה לא לעשות את זה כשאני איתך" וגבירתי חייכה ואז היא אמרה לי "נשקלת אתמול?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "גם זה לא מסקרן אותך?" ואני אמרתי "חיכיתי שאת תשקלי אותי גבירתי" והיא אמרה "אז בואי אני אשקול אותך" ואני קמתי והלכתי להביא את המשקל ואת הדף של הדיאטה.

התפשטתי ועליתי על המשקל וגבירתי כמו תמיד לא הסתכלה עליו ורק שאלה אותי כמה הוא מראה ואני אמרתי לה וראיתי שירדתי חצי קילו וקצת התאכזבתי כי חשבתי שאני ארד יותר וגבירתי רשמה את זה ואז היא הסתכלה עלי ושאלה "את מאוכזבת?" ואני אמרתי "קצת" וגבירתי אמרה "את כבר יודעת שדיאטה זה לא דבר קל" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "זה לא תמיד הולך כמו שמצפים אבל אני סומכת עליך שתגיעי ליעד שהיצבנו כי את לא בחורה שנשברת נכון?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וזה באמת עודד אותי ואז היא אמרה "תתלבשי ותבואי לשים לי לק" ואני התלבשתי והחזרתי מהר את המשקל לחדר ולמרות שהחלטתי להישקל תמיד שוב בחדר לא עשיתי את זה הפעם כי הרגשתי שאני ממהרת לגבירתי ושאני לא יכולה לתת לה לחכות. הבאתי את הלק והאציטון וגבירתי ישבה ושתתה את הקפה ועישנה בזמן שאני שמתי לה לק בידיים ואחר כך היא הסתכלה על זה וחיכיתי לשמוע אם היא מרוצה ואז היא אמרה "יופי עכשיו גם ברגליים" ואני הרגשתי שזה שאני יורדת לרגליים שלה זה פרס על זה שהצלחתי בידיים כי אני אוהבת להיות ליד הרגליים שלה ולהרגיש את האינטימיות הזאת ושהיא מרשה לי את זה.

שמתי לה לק ברגליים ממש בזהירות כאילו זה מקום קדוש כזה ורציתי גם לעשות לה מסג' או לפחות לתת לה נשיקה שם אבל פחדתי שזה יהרוס את הלק ולא רציתי לגעת יותר מדי ולהרוס וכשסיימתי הסתכלתי למעלה על גבירתי והיא שאלה אם סיימתי ואמרתי לה שכן והיא אמרה "יופי חמודה עכשיו את בוחרת לי בגדים ואז מתארגנת לצאת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי לחדר שלה ובחרתי בגדים מהחדשים שהיא קנתה בשבוע שעבר והכנתי אותם על המיטה ושמעתי שגבירתי מדברת בטלפון וקובעת עם חברה שלה ואז הלכתי לחדר שלי והתלבשתי וסידרתי את התיק והדף של הדיאטה עוד היה במטבח והלכתי לקחת אותו וגבירתי אמרה "את מוכנה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא נתנה לי את הדף ואני הלכתי לשים אותו בתיק והיא הלכה להתלבש. היא הסיעה אותי הביתה רק אחרי שהגעתי פתאום שמתי לב שבכלל לא הרגשתי רע עם זה שגבירתי אמרה לי שאני הולכת הביתה כי תמיד אני מרגישה ככה ודווקא שמחתי על זה לא בגלל שהיא שיחררה אותי הביתה מוקדם אלא בגלל שבאמת הצלחתי סוף סוף לא לחשוב על עצמי ובאמת רק לעשות את מה שהיא מבקשת.

בבית התארגנתי קצת ואמא שלי בדיוק יצאה לקניות ולא הלכתי איתה אבל הבטחתי לה שאני אעזור לה לסחוב הכל כשהיא תחזור ובינתיים ישבתי בחדר וקצת נירגעתי מהמחשבות והקשבתי לגשם בחוץ ואז התקשרתי לטלי והיא ישר התנצלה על זה שהיא הפריעה לי אתמול ואמרתי לה שוב שהיא לא הפריעה ואמרתי לה שאני רוצה לדעת הכל והיא קצת היתה נבוכה וביקשה שאני אשאל כי היא לא יודעת איך לספר ואני שאלתי ולאט לאט היא סיפרה לי למרות שבאמת זה היה רק ארוחת צהריים כזאת בעבודה ולא יותר אבל היא אמרה שבאמת היתה כימיה כזאת ושהיא מקווה שהיא לא טועה בהרגשה שלה ושהיא לא בונה פנטזיות מכלום ואני אמרתי לה שאולי היא צריכה לשאול את הבחורה ההיא אם היא רוצה לצאת בערב וככה לדעת כי זה לא הזמנה בוטה כזאת וישירה אלא אפשר גם לחשוב שהיא סתם שואלת אבל אם הבחורה ההיא גם בעניין אז היא ישר תבין וטלי אמרה שהיא יודעת שאני צודקת אבל כל פעם שהיא חושבת על זה אין לה אומץ ואני אמרתי לה פתאום "תעשי חזרות עלי" והיא לא הבינה ואמרתי לה שתציע לי כאילו אני הבחורה ההיא וככה כאילו תתאמן וטלי צחקה ואמרתי לה שאני רצינית ואז היא אמרה לי "בא לך לשבת באיזה מקום בערב?" ואני רציתי לצחוק כי זה היה באמת קצת מלאכותי ומביך אבל התאפקתי כי זה היה פוגע בטלי ואמרתי "כן מתי? היום?" וטלי קצת שתקה והבנתי שהיא קצת נבוכה ואז אני כאילו לקחתי את היוזמה ואמרתי לה "את יכולה היום?" והיא אמרה "כן" כזה חנוק ואני אמרתי "טוב אז נגיד ב-11 ניפגש אצלי?" והיא לא אמרה כלום ואני המשכתי כאילו את המשחק ונתתי לה את הכתובת שלי ואז שמעתי אותה צוחקת וקצת נירגעתי כי חשבתי כבר שהיא התעלפה שם או משהו ואמרתי לה "אז קבענו?" והיא אמרה "כן" ואני אמרתי "אחלה אז ב-11" והיא אמרה "כן" ואני אמרתי גם "את חמודה היה לי נורא נחמד אז בצהריים" והיא אמרה "גם לי" ואז שמעתי את אמא שלי חוזרת ואמרתי לה "טוב אז ביי בינתיים" והיא אמרה "ביי" וזאת היתה השיחה הכי מוזרה שהיתה לי בטלפון בחיים ובטח עם טלי אבל הרגשתי טוב שעשיתי את זה בשבילה וידעתי שהיא תתקשר אחר כך שוב וחייכתי.

בצהריים אכלנו אצל סבתא שלי וכל הזמן חשבתי אם טלי תתקשר אבל היא לא התקשרה וחשבתי שאולי היא נפגעה מזה שהפסקתי את השיחה ככה והחלטתי שאני אתקשר אליה כשאני אחזור מהארוחה. כשחזרתי באמת התקשרתי אליה ופתאום שתינו היינו נבוכות ואמרתי "היי" וגם היא אמרה "היי" ואז שתקנו קצת ואז היא אמרה "מה? את מבטלת?" ואני בהתחלה לא הבנתי ואז צחקתי ואמרתי לה "לא מה פתאום" ושוב שתקנו ואז אמרתי "סתם התגעגעתי ורציתי לראות מה שלומך" והיא אמרה "קבענו ב-11" ואני אמרתי "כן" ופתאום חשבתי שאולי היא באמת חושבת שאני זאת שמתחילה איתה אבל לא פחדתי מזה כי ידעתי שהיא יודעת למה התכוונתי ושבערב גם נמשיך לדבר על הכל ואז היא אמרה שהיא צריכה ללכת. גם זאת היתה שיחה מוזרה אבל זה רק גרם לי יותר לרצות שכבר יגיע הערב ושהכל יחזור להיות רגיל ובינתיים כתבתי קצת ביומן וישבתי עם המחשב ואז הלכתי להתקלח ואחר כך גם ראיתי קצת טלויזיה וניסיתי לחשוב מה גבירתי היתה אומרת על כל מה שעשיתי עם טלי בטלפון וקיויתי שהיא תהיה מרוצה ממני שהייתי כזאת יוזמת ובוגרת ושהיה לי את הרעיון הזה שבסופו של דבר אולי יגרום לטלי באמת לא לפחד.

טלי הגיעה בעשר וחצי וכשפתחתי את הדלת היא אמרה "קצת הקדמתי" וחייכה ועמדה בדלת ואני משכתי אותה פנימה וחיבקתי אותה וגם היא חיבקה אותי ואמרה לי "זה כזה מפחיד" ואני אמרתי לה "מה יש לפחד זה מה שאת רוצה שיקרה" והיא אמרה "בגלל זה זה מפחיד" ואני לקחתי אותה לחדר שלי ואמרתי לה כמו שהיא אמרה לי פעם "אל תפחדי אני לא נושכת" והיא אמרה "די את לא מבינה אני באמת הרגשתי שאני קובעת איתך לצאת" ואני צחקתי ואמרתי לה "באמת קבענו לצאת" והיא אמרה "די נו את יודעת למה התכוונתי" ואני אמרתי לה "אני יודעת אבל אני רק מנסה להרגיע אותך ושלא תפחדי" והיא שמה את הראש בידיים ואז היא הרימה אותו ואמרה "טוב אז לאן הולכים?" ופתאום חשבתי שכבר מזמן רציתי ללכת עם טלי לפאב של לסביות בגלל שהיא אמרה שהיא רוצה ומפחדת ושאם נלך שתינו זה יהיה יותר קל אבל עכשיו זה פתאום נראה לי באמת מוגזם כי זה כאילו באמת לקחת את המשחק הזה יותר מדי והחלטנו ללכת לפאב שתמיד אנחנו הולכות אליו והייתי צריכה להתלבש ופתאום הרגשתי קצת נבוכה להתלבש ליד טלי ודי שנאתי את עצמי על זה כי בכל זאת היא חברה שלי אבל כל השיחות המוזרות שלנו כאילו גרמו גם לי לחשוב שזה באמת ובסוף התלבשתי מהר ככה וראיתי שגם טלי לא מסתכלת עלי כי אולי גם היא הרגישה ככה.

ישבנו בפאב ושתינו קצת ואז באמת שתינו נירגענו וטלי סיפרה לי עוד על הבחורה ההיא ומה שהיה בארוחת צהריים שהיא היתה איתה ואני ניסיתי באמת להרגיע אותה ולא ללחוץ יותר ממה שכבר עשיתי ופתאום חשבתי שאולי באמת מסתכלים עלינו וחושבים שאנחנו זוג לסביות או משהו כי דיברנו ככה חלש וקרוב שלא ישמעו על מה אנחנו מדברות ופתאום הרגשתי אולי קצת כמו שטלי מרגישה שהיא מפחדת שידעו או יחשבו ושהיא כל הזמן מרגישה שהיא צריכה להתחבא ופתאום נורא הבנתי אותה כי ראיתי כמה זה מביך אפילו שבמקרה שלי זה אולי מביך כי אני לא לסבית ואפשר היה לחשוב שאם אצלה זה נכון אז מה איכפת לה מה חושבים אבל זה לא משנה כי עצם זה שהרגשתי אותה ככה גרם לי להבין אותה ורציתי להגיד לה את זה אבל לא ידעתי איך וגם באמת פתאום פחדתי ששומעים אותנו ושזה יהיה יותר מדי וניסיתי לשנות את הנושא ולמצוא על מה לדבר שיהיה סתם כזה נוח ונעים ודיברנו על כל מיני דברים וגם סיפרתי לה על דברים שהיו לי השבוע כדי שהיא לא תרגיש שרק היא מדברת על דברים אישיים והיא גם שאלה אותי אם התחלתי ללמוד נהיגה ובאמת נזכרתי שלא התקשרתי שוב למורה לנהיגה והבטחתי לעצמי שאני אעשה את זה ביום ראשון. כשחזרנו שתינו היינו קצת שיכורות והיה קר וטלי חיבקה אותי ואמרה לי תודה ושאני מדהימה ונתנה לי נשיקה בלחי ואני קצת הסמקתי אבל היא בטח לא ראתה בגלל החושך ואז היא אמרה "את כזאת מושלמת" ואני הרגשתי שזאת ממש מילה שאסור להגיד כי זה מה שאני תמיד אומרת על גבירתי אבל לא אמרתי לטלי את זה ואז טלי אמרה "רק חיסרון אחד יש לך" ואני שאלתי איזה והיא אמרה "תחשבי לבד מפגרת" וצחקה והלכה הביתה.

בבוקר גבירתי התקשרה והזכירה לי שאני צריכה לבשל היום והיא שאלה מה אני אבשל ולא ידעתי להגיד לה וניסיתי מהר לחשוב על דברים ולהחליט ולהגיד לה אבל היא אמרה "טוב תחשבי על זה ותקני מה שצריך אני סומכת עליך" והבנתי שזה באמת היה קצת מיותר לנסות לחשוב על זה בזמן שאני מדברת איתה ולבזבז את הזמן שלה עם זה כי היא בטח עסוקה בעבודה ובדיוק בשביל זה יש לה משרתת כדי שהיא לא תצטרך להיות מוטרדת מכאלה דברים. חיפשתי קצת בספרים של אמא שלי ובאינטרנט ונזכרתי שאני רוצה לבשל דברים מיוחדים כמו במסעדה וזה דבר שבכלל לא רשמתי בפתק של הדברים שאני רוצה לעשות כי שכחתי מזה אז ועכשיו אני יודעת שגם היום זה לא יצא כי אמרתי לעצמי כבר שאני לא אעשה נסיונות אצל גבירתי והבטחתי לעצמי לנסות דברים כאלה בבית בסוף השבוע וככה אני גם ארגיש ששישי ושבת הם לא ימים שאני מבזבזת את הזמן ומשתעממת אלא שאני בכל זאת עושה דברים בשביל גבירתי אפילו שאני בבית.

בינתיים החלטתי להכין דברים די פשוטים שאני כבר מכירה או דברים שלא נראו לי קשים ועשיתי רשימה של מה שצריך לקנות והיה לי קצת חבל שזה יהיה ככה רק דברים רגילים וזה קצת צבט לי בלב אבל אמרתי לעצמי שאני לפחות אעשה את זה הכי טוב שאני יכולה שגבירתי תהיה מרוצה ואני גם אכין לה את השולחן יפה ומרשים אם היא תרצה לאכול בערב ובכל מקרה החלטתי גם לקנות פרחים ולהחליף את אלה שיש בבית שלה כדי שלפחות הבית יהיה יפה בסוף השבוע. התארגנתי והתכוננתי לצאת וכשהכנסתי בגדים להחלפה לתיק התרגשתי כי חשבתי על זה שאני ישנה אצל גבירתי היום. קניתי את כל מה שהייתי צריכה בדרך וגם פרחים וכשהגעתי לבית של גבירתי סידרתי אותם באגרטל וזרקתי את הקודמים ואז ניקיתי וסידרתי את הבית וזאת היתה הרגשה טובה כזאת למרות שניקיתי רק אתמול אבל כאילו אני מנקה ביום חמישי לקראת השבת ואני אוהבת לראות איך הכל נקי ומסודר וללכת אחר כך בשקט ובעדינות בבית ולהסתכל על הכל. אחר כך התחלתי לבשל וכל הבית התמלא ריח של שום ותבלינים ובשר וזה היה ממש מגרה אבל פתחתי את החלונות כדי שזה יצא החוצה כי לא רציתי שיהיה בבית ריח כזה.

כשסיימתי לבשל ניקיתי את כל המטבח ואז ישבתי לאכול ואחר כך שטפתי את הכלים והפח היה מלא אז הורדתי אותו ואחר כך עשיתי שוב סיבוב כזה איטי בבית והקשבתי לשקט והסתכלתי על כל הנקיון והסדר וממש דמיינתי שגבירתי גרה בארמון כזה אפילו שאני יודעת שזאת מחשבה ילדותית אבל הבית שלה מעוצב מאוד יפה וכשהוא מסודר ונקי הוא באמת נראה כזה מכובד ומפואר ואני שמחה שאני עוזרת לגבירתי לשמור עליו ככה. אחר כך הכנתי את האמבטיה לגבירתי כמו בכל יום חמישי ואז לא היה לי מה לעשות וכבר התרגלתי לזה למרות שזה לפעמים עדיין נראה לי מוזר וישבתי בחדר שלי וקראתי קצת ואז פתאום טלי התקשרה ולא ידעתי אם לענות לה כי פחדתי שפתאום גבירתי תגיע ואני ארגיש רע עם זה שדיברתי בטלפון אפילו שאין לי מה לעשות וזה כאילו זמן חופשי שלי אבל בגלל שזאת טלי עניתי והיא דיברה ככה בהתרגשות אבל בשקט והיא אמרה לי "את לא תאמיני" ואני שאלתי מה קרה והיא אמרה שהיא אכלה צהריים עם הבחורה ההיא מהעבודה ושנראה לה שאולי היא באמת רוצה לצאת איתה ואני גם התחלתי להתרגש וביקשתי שתספר לי הכל אבל טלי אמרה שהיא באוטובוס והבנתי שהיא לא יכולה לדבר בחופשיות ואמרתי לה שזה לא פייר שהיא ככה משאירה אותי במתח והיא צחקה ואני אמרתי לה שהיא נשמעת כמו ילדה מאוהבת והיא היתה קצת נבוכה מזה ואמרה לי "די אל תעשי לי את זה" אבל היא לא אמרה שהיא לא מאוהבת אז שאלתי אותה והיא אמרה שהיא לא יודעת ושאלה אם היא יכולה להתקשר יותר מאוחר ואמרתי לה שאני אצל גבירתי ושעוד מעט היא תגיע ואני לא אוכל לדבר והיה לי חבל שזה ככה וטלי התחילה להתנצל שהיא התקשרה בלי לחשוב על זה שאני אצל גבירתי ושהיא מפריעה ואמרתי לה שאם לא הייתי יכולה לא הייתי עונה והיא המשיכה להתנצל ואמרה שפשוט היא היתה חייבת לספר לי ואני שוב אמרתי לה שזה בסדר אבל שתינו לא יכולנו לדבר הרבה ואמרנו שנדבר על הכל מחר והשבעתי אותה שהיא מספרת לי הכל.

אחר כך גבירתי הגיעה ואני עוד הייתי במצב רוח טוב כזה ממה שטלי סיפרה לי וממש שמחתי בשבילה וגבירתי ראתה שאני כזאת שמחה ושאלה מה קרה ואני פתאום הרגשתי שזה לא טוב שאני עוד בראש עם טלי ושאני צריכה להפסיק לחשוב על זה ולחזור להיות משרתת כי גבירתי בבית ופתאום נבהלתי מעצמי ואמרתי לגבירתי סליחה ואמרתי לה שבישלתי לה אוכל וניקיתי את הבית ושאלתי אם היא רוצה לאכול או רק קפה ואמרתי לה גם שהכנתי את האמבטיה ופתאום כאילו ניסיתי להגיד לה את הכל בבת אחת ושתראה שלא התבטלתי כל היום אלא שעשיתי דברים וגבירתי אמרה לי "תירגעי מה קרה לך?" ואני שוב ביקשתי סליחה והרגשתי שאני מגזימה באמת ומתנהגת מוזר וירדתי על הברכיים ואמרתי לגבירתי "אני מצטערת תני לי להיות המשרתת שלך בבקשה" ואז כשאמרתי את זה גם זה נשמע לי מוזר להגיד וגבירתי אמרה "תכיני לי קפה ושבי קצת להירגע" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורציתי להתנצל שוב או להסביר אבל הרגשתי שבאמת אני צריכה להירגע כי אחרת כל מה שאני אגיד רק יעשה את זה יותר גרוע. הכנתי לגבירתי קפה והיא ישבה בסלון לשתות ולעשן ולהסתכל על הדואר שהגיע ואני ישבתי בצד על הרצפה איפה שהיא אמרה לי וחשבתי על הכל שוב וניסיתי להרגיע את עצמי ואז גבירתי כיבתה את הסיגריה ושאלה "נירגעת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי "עכשיו תספרי לי מה קרה" ואני לא כל כך רציתי כי זה נראה לי לא קשור ולא לעניין אבל היא אמרה לי לא לפחד ולספר לה וחשבתי איך היא מכניסה אותי לחיים שלה ושבאמת אסור לי להסתיר ממנה וסיפרתי לה את מה שטלי סיפרה לי וגבירתי הקשיבה ואמרה "זה מקסים מצידך שאת ככה דואגת לה" ואז היא שתקה קצת ואני הרגשתי שהיא הולכת להגיד "אבל..." ולהסביר לי שאני צריכה לשים את זה בצד כשאני משרתת ולהיות לגמרי איתה וזה נכון אבל היא לא אמרה את זה וכל ה"אבל" הזה היה רק בראש שלי והסתכלתי עליה וכאילו חיכיתי לזה ואז היא אמרה לי להתקרב אליה והלב שלי דפק כי עד עכשיו היא לא הרשתה לי וישבתי רחוק. התקרבתי והיא ליטפה את הראש שלי ושמה אותו על הברכיים שלה ואמרה לי "גם לי את דואגת ככה?" ואני אמרתי "גבירתי את כל החיים שלי אני אעשה בשבילך הכל" והיא אמרה "ואם אני אספר לך שיצאתי עם מישהו איך תרגישי?" ואני הייתי נורא מופתעת מהשאלה הזאת כי גבירתי אף פעם לא דיברה איתי על כאלה דברים וניסיתי לחשוב מה לענות אבל גבירתי לא שאלה שוב ורק אמרה "לכי תכיני לי את האמבטיה" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכשמילאתי את האמבטיה עוד חשבתי כל הזמן על מה שגבירתי שאלה ואז על טלי וכל המחשבות התחילו להתערבב לי ואני שונאת כשזה קורה במיוחד כשאני בעבודה וניסיתי לשכוח מזה ולהתרכז במה שאני צריכה לעשות בשביל גבירתי.

אחר כך היא באה ואני עזרתי לה להוריד את הבגדים ונישקתי את הרגליים שלה כי הרגשתי שאני צריכה להראות לה שאני איתה ושהראש שלי לא במקומות אחרים ואז היא נכנסה לאמבטיה ושתתה יין ופתאום נזכרתי שאין שוקולד בבית ואמרתי לה שאני מצטערת ששכחתי את זה והיא אמרה שזה בסדר והתחלתי לרחוץ אותה והיא הפסיקה אותי ואמרה לי פשוט לשבת בשקט וניסיתי להבין אם היא כועסת עלי או שהיא סתם רוצה קצת לשבת ולהירגע באמבטיה ובאמת פשוט חיכיתי בשקט ואמרתי לעצמי שמשהו הישתבש אצלי כי אני כבר למדתי לקבל את מה שגבירתי רוצה בלי לחשוב כל הזמן מה זה אומר ופתאום כאילו אני שוב לא מצליחה. אחר כך בכל זאת קצת רחצתי את גבירתי אבל לא הרבה כמו שתמיד והיא גם רחצה את עצמה קצת ואז היא רצתה לצאת ועזרתי לה ואמרתי לה שאני רוצה לעשות לה טיפול והיא אמרה שלא צריך היום והרגשתי שהיא באמת קצת כועסת עלי או שקצת התרחקנו והיא אמרה "תיכנסי לאמבטיה חמודה" וזה קצת הרגיע אותי שהיא קראה לי ככה אבל כשהתקלחתי עוד חשבתי על כל זה ועל איך אני יכולה לפצות את גבירתי על זה שלא הייתי מספיק מרוכזת וקצת הצטערתי אפילו שעניתי לטלי לטלפון וחשבתי שאולי היה יותר טוב אם לא הייתי יודעת מזה עד מחר. כשיצאתי גבירתי היתה בסלון וראתה טלויזיה ואני שאלתי אם היא צריכה משהו והיא אמרה שלא וממש הרגשתי שאני רוצה לעשות בשבילה משהו אבל רק ישבתי שם ואז הבנתי שאני רוצה את זה בשביל ההרגשה הטובה שלי והיא אולי לא רוצה ואני רק מרוכזת בעצמי ובצרכים שלי וזה לא טוב וניסיתי להירגע ולשכוח מהכל ופשוט להרגיש שאני עם גבירתי ושאני משרתת כמו שתמיד רציתי ונשמתי עמוק ועצמתי עיניים קצת ולאט לאט באמת נירגעתי ואז היה לגבירתי טלפון ואני הבאתי לה אותו והיא דיברה עם חברה שלה ואז היא אמרה לה "רגע" ואמרה לי שאני יכולה ללכת לחדר שלי ואני רציתי להגיד לה סליחה על היום אבל לא רציתי להפריע לה בטלפון ושוב הרגשתי שזה שאני חושבת על זה ככה רק אומר שאני שוב מרוכזת בעצמי ושאם אני רוצה להיות משרתת באמת אני צריכה לעשות מה שגבירתי אומרת כי זה מה שהיא רוצה והלכתי לחדר וגבירתי אמרה לי "לילה טוב מתוקה" ואני אמרתי "לילה טוב גבירתי" וניסיתי לקרוא ולשכוח מכל המחשבות או לפחות לחשוב איך אני מחר משתפרת בהתנהגות שלי והיה לי די קשה להירדם כי רציתי כל הזמן לשרת את גבירתי ולפצות אותה אבל לא העזתי לצאת מהחדר.

רציתי לצאת מוקדם לבית של גבירתי כי כבר ממש רציתי להיות לידה ולדבר איתה ולהחליט על הימים שאני אלמד נהיגה וזה מצחיק כי דיברנו אתמול בטלפון ובכל מקרה היא חוזרת רק בערב ואני אהיה לבד אבל כאילו הרגשתי שאם אני אהיה שם יותר מוקדם אז אני גם כאילו אפגוש אותה יותר מוקדם ובכל מקרה אני אוהבת לנקות את הבית שלה ולהרגיש שאני נותנת לה את כולי אחרי שהיא כל כך דואגת לי ועוזרת לי בזמן האחרון. אבל לפני שיצאתי נזכרתי שלא התקלחתי ושגבירתי אוהבת שאני נקיה ומסודרת ולובשת בגדים נקיים אז הלכתי להתקלח מהר והיו ממש מעט מים חמים אבל בכל זאת היה לי חשוב לעשות את זה ולהרגיש נקיה אפילו שאני הולכת לעבוד וביום רביעי אני עובדת הכי קשה. אחר כך התארגנתי ולקחתי בגדים להחלפה ונסעתי לבית של גבירתי וכשהגעתי עשיתי סיבוב כזה שקט בבית לפני שהתחלתי לנקות כאילו בשביל להיכנס לאווירה ולהירגע מכל הרעש של הדרך ולספוג את השקט הזה שיש אצל גבירתי בבית ואת הנוכחות שלה בכל פינה גם כשהיא לא שם.

ניקיתי ממש טוב ולפי הסדר שאני רגילה והיו רגעים שזה ממש הרגיע אותי והיו רגעים אחרים שממש הרגשתי את גבירתי כאילו מסתכלת עלי וניסיתי לנקות הכי טוב שאני יכולה בשביל שאני אצליח לדמיין אותה מחייכת ומרוצה. אני אוהבת את הדקות האלה של סוף הנקיון כשנשארים לי רק כמה דברים לסדר ופתאום מכמה פעולות פשוטות הבית נהיה כאילו כמו חדש נקי ומסודר וריחני כזה וממש מרגישים שכל האוויר נקי וצלול למרות שזאת אשליה וזה לא באמת שאני מנקה את האוויר. לפעמים יש לי מחשבות כאלה מוזרות כשיש לי מצב רוח טוב ומיוחד כזה. אחרי שסיימתי לסדר את הכל ולעבור שוב עם הסמרטוט על כל מיני פינות שפתאום ראיתי שהיה בהן ליכלוך ישבתי במטבח והרגשתי את הרגליים שלי כאילו נירגעות וכאילו שוב הדם זורם שם וזאת הרגשה ממש טובה בכל הגוף במיוחד כשבראש אני יודעת שעשיתי את זה בשביל גבירתי וברגעים האלה אני ממש יכולה לראות את הפנים שלה מולי ואפילו לפעמים לשמוע את הקול שלה שמרעיד אותי תמיד או לדמיין איך היא מלטפת את השיער שלי ואומרת לי "פיה קטנה שלי". אני רוצה להיות הפיה הקטנה שלה לנצח. אני רוצה להיות המשרתת הקטנה שלה שהיא לימדה אותי להיות ושהיא תלמד אותי לעשות עוד דברים ושהיא תרגיש שהיא באמת סומכת עלי ושתרשה לעצמה לתת לי אפילו משימות קשות כמו שהיא אמרה לי לעזור לה עם התיוק של החשבונות למרות שזה לא היה קשה אבל זה היה כאילו עוד התקדמות ומשהו חדש שאף פעם היא לא נתנה לי לעשות ואני יודעת שאלה דברים אישיים שלה ושזה שהיא הירשתה לי לעשות את זה אומר שהיא באמת סומכת עלי.

אחר כך ישבתי בחדר ולקחתי את הספר לקרוא קצת אבל במקום לקרוא חשבתי על דברים ונזכרתי לא רק איך פעם הייתי ילדותית ומפונקת אלא איך גם כשהתחלתי להיות משרתת הייתי כזאת לא טובה ולא הייתי אוכלת בזמן או שהייתי מכעיסה את גבירתי ועכשיו אני מצטערת על כל הדברים האלה אבל אני יודעת שאולי לא היתה ברירה וזה היה חייב להיות ככה כי באמת לא ידעתי איך זה לשרת אפילו שחלמתי על זה ודמיינתי את זה. אחר כך פתאום נבהלתי ועשיתי שוב סיבוב מהר בבית עם הסמרטוט לראות שבאמת הכל נקי כי היה נדמה לי שעבר הרבה זמן וזה אומר שכאילו סיימתי לנקות מהר מדי אז חשבתי ששכחתי משהו אבל כשהסתכלתי על השעון ראיתי שבעצם גבירתי קצת מאחרת ובגלל זה כאילו היה לי הרבה זמן אבל אז בדיוק גבירתי הגיעה ואני פתחתי לה את הדלת וירדתי על הברכיים ועוד החזקתי את הסמרטוט וגבירתי שאלה "את עדיין מנקה" ואני חשבתי על זה שאפילו שסיימתי לנקות מוקדם זה לא נראה לה ככה כי אני באמת מחזיקה את הסמרטוט אבל גבירתי יודעת שאני לא משקרת לה ואמרתי לה שסיימתי כבר מזמן ורק עברתי לראות אם יש עוד משהו שפיספסתי וראיתי שהיא מאמינה לי כי היא ליטפה לי את הראש ואמרה "די תשטפי ידיים ותכיני לנו קפה" ואני נורא שמחתי שהיא באמת מאמינה לי כי היו פעמים שהיא שאלה שוב ושוב על דברים שנראים מוזרים וכשהכנתי את הקפה נשבעתי לעצמי שאני בחיים לא אנצל את זה שגבירתי מאמינה לי ובחיים אני לא אשקר לה או אסתיר ממנה דברים אפילו אם אני יודעת שהתגובה שלה יכולה להיות קשה כי אני גם יודעת שהיא אף פעם לא רעה אלי וכל מה שהיא עושה זה לטובתי.

ישבנו ככה ודיברתי עם גבירתי על העניין של ללמוד נהיגה והיא אמרה שאני יכולה לקחת שיעורים בימי שני וחמישי או גם ביום שלישי כי זה יום חופשי ואני יכולה לעשות בו מה שאני רוצה אבל מבחינתה שני וחמישי בבוקר זה טוב ואז אני אגיע ישר אליה והיא סומכת עלי שאני אדע לנהל את הזמן שלי ולהספיק הכל ואני הייתי מהופנטת כשהיא דיברה אלי כי זה היה עם הקול הסמכותי שלה ואיך שתמיד היא יודעת להחליט הכל בלי להסס ותמיד זה יוצא הדבר הנכון ואני מעריצה את הבטחון הזה שלה כי הוא גם נותן בטחון לי בחיים שלי. זה ממש המיס אותי ואז פשוט ירדתי על הברכיים וגבירתי הסתכלה ושאלה מה אני עושה ואני רק התישבתי ליד הרגליים שלה ושאלתי "אני יכולה לשבת פה גבירתי?" והיא חייכה ואמרה "כן חמודה" ואז היא הדליקה סיגריה ואמרה לי "אם את כבר שם אולי תעשי משהו מועיל" ואני ישר הבנתי והורדתי לה את הנעליים ועשיתי לה מסג' והיא היתה במצב רוח ממש טוב וצחקה ככה ואמרה "אני מתנצלת על הריח" ואני במקום לענות לה פשוט התכופפתי ונישקתי את הכף רגל שלה נשיקה ממש ארוכה ונשארתי שם עם הפה והאף להראות לה שזה בכלל לא מפריע לי ושאני מוכנה לעשות בשבילה הכל ושאני אפילו אוהבת שהיא נותנת לי לגעת ברגליים שלה כשהן ככה לא נקיות כי זה באמת מראה שהיא סומכת עלי ומרגישה נוח איתי והמשכתי לנשק לגבירתי ככה את הרגליים ואפילו ללקק קצת בין האצבעות כדי שהיא באמת תראה מה אני מרגישה.

אחרי כמה דקות גבירתי אמרה שהיא הולכת להתקלח ושנמשיך אחר כך והיא חייכה כשהיא אמרה את זה ואמרתי לה תודה ובאמת הרגשתי שיש לה מצב רוח טוב כזה ובינתיים כשהיא התקלחה אני ניקיתי וסידרתי את המטבח אבל כשהיא יצאה מהאמבטיה והתחלתי לעשות לה שוב מסג' בסלון היא אמרה שהיא לא רוצה יותר ושאני אביא את הספר שלה ואם אני רוצה גם את שלי וככה ישבנו בסלון היא על הספה ואני על הרצפה צמודה לרגל שלה ושתינו קראנו וזה היה כל כך שקט ונעים ומרגיע ומדי פעם היא שיחקה לי בשיער כמו שאני אוהבת ואני השתדלתי לא להפריע לה אבל שאלתי פעמיים אם היא רוצה משהו והיא אמרה שלא ופתאום הרגשתי ממש עייפה ופחדתי להירדם שם והייתי חייבת לעשות משהו עם עצמי וגם קיויתי פתאום שגבירתי תגיד לי לישון אצלה בגלל שכבר היה די מאוחר והיה לה מצב רוח כזה שהיה סיכוי שזה יקרה ובינתיים השתדלתי רק להישאר ערה ולא להירדם והמשכתי לקרוא למרות שכבר היה קשה לי להתרכז והייתי צריכה לקרוא כל דבר פעמיים עד שגבירתי אמרה לי שהיא רוצה לישון ואני הסתכלתי עליה ממש רק לשניה והיא כאילו קראה את המחשבות שלי וזה היה מדהים כי היא אמרה "את הולכת הביתה עכשיו. מחר את ישנה פה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלב שלי דפק מאיך שהיא ידעה מה רציתי לשאול למרות שלא הייתי שואלת את זה אלא הייתי רק מחכה שזה יבוא ממנה ולפני שהלכתי היא ממש חיבקה אותי חזק ואמרה לי "אני מרוצה ממך משרתת שלי" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והמשפט הזה עם הקול שלה כאילו חזר לי בראש כל הדרך הביתה והלב שלי דפק ממנו אפילו כשכבר שכבתי בבית במיטה לפני השינה.

בבוקר עוד לפני שפתחתי את המחשב ניסיתי להכין לעצמי רשימה של משימות שאני אעשה היום כדי שאני לא ארגיש שאני מבזבזת את הזמן וכדי שאני אהיה מסודרת. החלטתי לברר על לימוד נהיגה וחשבתי לשאול את טלי או את דנה או אולי את שתיהן על איפה שהן למדו ולברר מחירים והכל ולא רציתי עדיין להתחיל לקבוע כי לא דיברתי עם גבירתי על הימים שאני אלמד ואיך זה יסתדר עם העבודה אצלה ורציתי שזה לא יתנגש ושהיא אפילו תקבע לי באיזה ימים אני יכולה ללמוד אבל החלטתי שהיום לפחות אני אברר את כל מה שצריך כדי שמחר אני אוכל כבר לשאול את גבירתי וככה אני גם אראה לה שאני באמת לא מושכת את הזמן ואני עושה דברים מהר. החלטתי גם שאני אכתוב מייל לאבא שלי וגם שבכל זאת אני אנסה לכתוב שיר ואני אראה מה יוצא לי כמו שכתבתי את הרשימה הזאת של הדברים שאני רוצה ופשוט הוצאתי את מה שהיה לי בראש בלי לחשוב ואולי זאת הדרך הנכונה לעשות את זה וגם חשבתי שאולי אני אטייל קצת בחוץ כי יש יום יפה ואני יודעת שבבית אני תמיד משתגעת אם אין לי מה לעשות.

כתבתי קצת ביומן ואז התקשרתי לטלי וקיויתי שאני לא מפריעה לה בעבודה והיא נורא שמחה שאני מתקשרת ואמרתי לה שאני רוצה להתחיל ללמוד נהיגה והיא נורא שמחה לשמוע כי תמיד פחדתי מזה ואמרתי לכולם שאני לא אהיה טובה בזה ושאין לי טעם לנסות וטלי אמרה שבאמת הגיע הזמן ושאלתי אותה על המורה שלה ואם הוא היה טוב ואם הוא היה זול או יקרן ואפילו שאלתי אותה על המורה של דנה כי העדפתי לא להתקשר לדנה ולשאול אותה כי לפעמים התגובות שלה ילדותיות ומעצבנות וטלי אמרה לי שהיא חושבת שהן למדו אצל אותו מורה בכלל ואם זה ככה אז באמת זה היה מיותר להתקשר גם לדנה. טלי אמרה לי שהיא תמצא את הטלפון שלו ותיתן לי ואז היא שאלה אם אני רוצה לאכול צהריים יחד אם אני פנויה ופתאום זה נראה לי רעיון טוב למרות שלא חשבתי על זה מראש וקבענו שניפגש ליד איפה שהיא עובדת בצהריים.

אחר כך התקלחתי והתארגנתי וכבר יצאתי מהבית ובהתחלה באמת עשיתי טיול קצת ברגל והסתכלתי על חנויות וחשבתי על דברים והרגשתי שאני ממש מאושרת בימים האלה וטוב לי ואחר כך נסעתי לעבודה של טלי ונפגשנו ואכלנו באיזו מסעדה וטלי ראתה שאני רושמת על הדף של הדיאטה לפני האוכל והיא אמרה שבאמת רואים שרזיתי ושאלתי אותה אם זה באמת או שהיא סתם אומרת בשביל שאני ארגיש טוב והיא אמרה שהיא תמיד אומרת לי את האמת והיא לא טיפוס שאומר דברים רק בגלל שנוח לאחרים לשמוע ואני אמרתי לה תודה והיא אמרה פתאום "בגלל זה כולם שנאו אותי בתיכון" וזה נשמע לי נורא עצוב ואמרתי לה שלא שנאו אותה וזה לא נכון והיא אמרה שהיא יודעת שכן אבל זה לא ממש משנה לה כבר וזה בסדר ואני אמרתי שלא שנאו אותה רק חשבו שאולי היא מסוגרת כזאת ולא חברותית אבל היא לא ממש רצתה לדבר על זה והיא אמרה לי שזה עבר והיה מזמן והיא כבר רחוקה מזה ואז היא החליפה נושא ושאלה אותי מה פתאום החלטתי ללמוד נהיגה וישר היא גם אמרה שהיא חושבת שזה רעיון טוב שאני לא אחשוב שהיא אומרת את זה כי היא נגד ואני סיפרתי לה על כל מה שהיה עם גבירתי ואיך שהיא ביקשה ממני לחשוב על דברים שהייתי רוצה לעצמי ושכתבתי רשימה כזאת ושגבירתי גם הסכימה שאני אלמד נהיגה וטלי נתנה לי את הטלפון של המורה שלה ואמרה שהוא ממש נחמד ויש לו סבלנות והוא לא מאלה שצועקים גם כשהיא עשתה טעויות ולגבי מחירים היא אמרה לי שהיא לא יודעת וזה בטח השתנה כבר והכי טוב שאני אדבר ישר איתו.

אחר כך חזרתי הביתה וישבתי עוד קצת וניסיתי להתגבר על הבושה והמבוכה ושיהיה לי אומץ להתקשר אליו ותיכננתי בראש מה אני בדיוק אגיד לו וזה באמת היה מביך אבל ידעתי שאני חייבת לעשות את זה ואמרתי לעצמי שעשיתי כבר דברים יותר מביכים וזה בעצם רגיל בשבילו שמתקשרים כשרוצים ללמוד אצלו ונזכרתי בגבירתי ואמרתי לעצמי שאני עושה את זה בשבילה וככה היה לי אומץ וישבתי והתקשרתי אליו והוא באמת נשמע נחמד אבל הוא אמר לי שהוא באמצע שיעור ושהוא יתקשר אלי אחר כך. כשאמא שלי הגיעה לא ידעתי איך לספר לה את זה כי הרגשתי לא נעים אם אני אסתיר אבל רציתי לספר לה ושהיא תשמח בשבילי ורציתי גם לספר את זה לפני שהמורה מתקשר אלי חזרה אז שוב לקחתי נשימה ואמרתי לעצמי שאני יכולה לעשות את זה ואמרתי לה והיא דווקא נורא שמחה ואפילו הציעה שהיא ואבא שלי יממנו את זה חצי חצי ואמרתי לה שלא צריך ושאני אשלם את זה והיא אמרה שחבל על הכסף שלי ואמרתי לה שככה אני רוצה וביקשתי שלא תתווכח אבל אמרתי את זה יפה ולא בעצבים והיא באמת קיבלה את זה ואז היא שאלה אם יש לי כבר מורה ואמרתי לה שהתקשרתי למורה של טלי והוא צריך לחזור אלי ואמא שלי ממש התפעלה שאני ככה החלטתי וכבר מזיזה דברים מהר ואז היה לי טלפון ורצתי לחדר וזה באמת היה המורה לנהיגה ודיברתי איתו והוא אמר לי גם את כל המחירים ומה צריך לעשות ואיך זה יהיה ואמרתי לו שלגבי הימים אני עוד לא בטוחה כי אני עובדת וצריכה לראות איך זה מסתדר לי וזה יצא הסבר טוב כזה והגיוני והוא אמר שהוא ישמח לשמוע ממני כשאני ארצה ממש לקבוע והוא אפילו אמר שבגלל שהוא לימד שתי חברות טובות שלי הוא יעשה לי איזו הנחה קטנה. נורא שמחתי שזה התקדם ככה ואז ישבתי לכתוב מייל לאבא שלי וסיפרתי לו גם על זה וגם שאני בתקופה ממש טובה כי חשוב לי שהוא ידע את זה כי הוא רחוק וכל הזמן הוא בטח דואג לי ואני מרגישה ממש קרובה אליו אחרי שהוא היה פה.

אחר כך שתיתי קפה וכתבתי עוד קצת ביומן ורציתי לכתוב את השיר אבל היה יותר קל לי פשוט לכתוב את היומן ולקרוא דברים ואמרתי לעצמי שזה בסדר כי כמו שגבירתי אמרה לפעמים זה צריך להתבשל ולצאת לבד ואי אפשר ללחוץ על זה ואולי זה שכל הזמן ככה נלחצתי מזה רק הפריע לי. בערב גבירתי התקשרה ושאלה איך עבר היום ומה עשיתי וסיפרתי לה הכל והרגשתי שזה באמת יום שאפילו שהוא היה יום חופשי הספקתי בו הרבה דברים וממש שמחתי לספר לה על כל מה שעשיתי וגם היא שמחה לשמוע שהתקדמתי עם התוכניות שלי ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תגיד לי באיזה ימים אני יכולה לקחת שיעורי נהיגה והיא אמרה שהיא תחשוב על זה ושנדבר על זה מחר בערב ואני אמרתי לה תודה ענקית על איך שהיא מבינה אותי ועוזרת לי ודואגת לי והיא אמרה לי בסוף "לילה טוב פיה שלי" ואני אמרתי "לילה טוב גבירתי" וזה נורא ריגש אותי.

בבוקר קצת אחרי שקמתי גבירתי התקשרה ואמרה לי שאני צריכה לקנות כמה דברים בדרך והקריאה לי רשימה של כל מיני דברים משרדיים כמו קלסר וחוצצים ודפים ואני רשמתי הכל בשביל לא לשכוח ולא שאלתי בשביל מה זה אבל שמחתי שגבירתי נותנת לי הוראות כאלה ושהיא באמת מרגישה שאני שלה ושהיא יכולה לתת לי משימות אפילו שזה משהו קטן ולא קשה פשוט עצם זה שהיא חושבת עלי כשהיא צריכה משהו נורא משמח אותי וגורם לי להרגיש טוב. אחרי שישבתי קצת עם המחשב התארגנתי ונסעתי לבית של גבירתי ובדרך קניתי את כל מה שהיא ביקשה. שמתי את הכל בבית בצורה מסודרת ואחר כך ניקיתי וסידרתי את כל הבית וידעתי שזה יום שני ואין לי דברים מיוחדים לעשות אבל כל הזמן זכרתי את מה שחשבתי אתמול ושאני צריכה להרגיש נוח גם כשאני סתם אצל גבירתי ולא עושה דברים כי זאת הדרך שאני אגיע בסוף להיות משרתת שלה כל הזמן כמו שאני רוצה וכשזה יקרה אז זה יהיה ככה כי ברור שלא יהיה לי מה לעשות כל דקה בכל יום ואם אני רוצה להיות משרתת טובה אני צריכה לקבל את זה בצורה טבעית.

בצהריים אכלתי ושטפתי כלים ואחר כך בדקתי שבאמת כל הבית מסודר ומוכן וקצת חשבתי על מה שיהיה בערב אבל לא רציתי לתכנן יותר מדי כי בסופו של דבר גבירתי מחליטה ואני לא יכולה לתכנן תוכניות גם כי בסוף אני לפעמים מתאכזבת וגם כי אני באמת לא יכולה לדעת מה יהיה כמו שגבירתי הלכה פתאום להצגה או הלכה לחברה שלה ואני נשארתי אצלה בבית ועכשיו אני מבינה שזה טוב שזה ככה כי אני לא רוצה לתת לגבירתי הרגשה לא נעימה כשיש לה תוכניות בלעדי כאילו שאני כל הזמן צריכה תשומת לב כמו ילדה. אחר כך גבירתי התקשה ושאלה אם קניתי את מה שהיא ביקשה ואני אמרתי לה שכן והיא אמרה לי לקחת את כל הערימה של הניירות והמסמכים שיש על השולחן בכניסה ולמיין את הכל לפי סוגים של חשבונות או מסמכים אחרים ולהדק כל חבילה בנפרד והיא תסתכל על זה כשהיא תגיע הביתה ואני שמחתי שיש לי משהו לעשות וגם שגבירתי נותנת לי לעשות דברים כאלה שהם בעצם אישיים וזה אומר שהיא סומכת עלי ואמרתי לה תודה. ישבתי והתחלתי למיין את כל הערימה הזאת ולסדר אותה כמו שגבירתי ביקשה ואז הבנתי גם בשביל מה הקלסר כי היא בטח רוצה לתייק את הכל ולסדר את זה כי באמת הצטברה שם ערימה די גדולה ושמחתי שאני יכולה לעזור ולחסוך לגבירתי זמן כי אם היא היתה עושה את הכל לבד אז סתם היה מתבזבז לה כל הערב על זה והיא חוזרת עייפה מהעבודה ובערב היא צריכה לנוח ושאני אפנק אותה ולא לעבוד ולעשות דברים שאני יכולה לעשות בשבילה.

כשסיימתי סידרתי את כל הערימות יפה ואז כבר לא היה לי מה לעשות ורק בדקתי שוב שהבית מסודר ואז הלכתי לחדר שלי וחיכיתי שם שגבירתי תגיע ובינתיים קראתי קצת בספר כי כבר הרגשתי לא נעים שגבירתי נתנה לי אותו מזמן ולא קראתי אותו כאילו אני לא מסוגלת לקרוא ספר ולהיות גם תרבותית כמו שבטח גבירתי מצפה ממני כי אם היא ברמה כזאת אז היא בטח רוצה שגם המשרתת שלה לא תהיה בטלנית וכזאת שלא קוראת ספרים. כשגבירתי הגיעה פתחתי לה את הדלת ושמתי את התיק שלה במקום והיא שאלה אם סיימתי את מה שהייתי צריכה לעשות ואמרתי לה שכן וניסיתי מהר להיזכר אם באמת עשיתי הכל כי תמיד יש לי את הפחד הזה שאני אשכח משהו במיוחד כשהוא די ברור ואז היא תגלה את זה ותכעס. היא אמרה "יופי ילדה" וליטפה אותי קצת וביקשה שאני אראה לה ואני הראיתי לה את הערימות שעשיתי והיא הסתכלה קצת ואז היא אמרה לי להביא את זה לסלון עם מה שקניתי ואני הבאתי את זה והיא הלכה להחליף בגדים ואז היא אמרה לי להכין לה קפה ולבוא ואני הכנתי לה קפה עם עוגיות אפילו שהיא לא ביקשה עוגיות אבל ראיתי שהיא לא אמרה כלום על זה ואפילו אכלה עוגיות ושמחתי שאני מצליחה לעשות דברים מהיוזמה שלי ושמסתבר שהם דברים נכונים שהייתי צריכה לעשות. ישבתי עם גבירתי והיא בדקה כל ערימה ואמרה לי למיין לפי תאריכים וזה באמת משהו שלא עשיתי כי לא חשבתי על זה וככה מיינתי כל ערימה ואז גבירתי הסתכלה עליה וקצת קראה וקצת גם שינתה את הסידור של הערימות ואז תייקנו הכל ביחד בקלסר לפי הסוגים ובסוף גבירתי אמרה לי לשים את הקלסר בארון בחדר שלי וזה ריגש אותי שזה יהיה שם כי זה באמת משהו אישי שלה ושמחתי שהיא סומכת עלי ושמה את זה בחדר שלי ואמרתי לה תודה על זה והיא חייכה ואז היא אמרה לי שבדרך חזרה אני אביא לה סיגריות והבאתי לה והיא אמרה לי לנקות את השולחן בסלון כי נשארו עליו שאריות של אבק וחתיכות נייר ואני הבאתי סמרטוט וניקיתי ואז גבירתי ראתה קצת טלויזיה ואחר כך היא אמרה לי "אני שמחה שעשינו את הסדר הזה כבר מזמן רציתי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי שנתת לי לעזור לך בזה" ושוב הרגשתי שאני רוצה להגיד לה הרבה דברים שאני מרגישה אבל אני לא מצליחה לנסח את זה והיא חייכה וליטפה לי את השיער ואז נזכרתי ברשימה שהכנתי וחשבתי שזה זמן מתאים ולא רציתי שעכשיו אחרי שכבר עשיתי את זה אז עוד פעם זה יתעכב בגלל שלא נעים לי לדבר על עצמי עם גבירתי ולקחתי נשימה ואמרתי לה שעשיתי את זה וראיתי שהיא הגיבה בשמחה ואפילו בהפתעה ואמרה לי "אז תשמעי מה נעשה. אני אלך להתקלח ואת תכיני לנו ארוחת ערב ונשב ונדבר על זה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונורא שמחתי שהיא תדבר איתי על הכל ונישקתי את הרגליים שלה ואז היא הלכה להתקלח.

הכנתי חביתות וסלט וגבינות לארוחת ערב והבאתי גם את הדף של הדיאטה לרשום את הכל וגם את הפתק של הדברים שאני רוצה וכשגבירתי יצאה מהאמבטיה היא באה וישבנו יחד ואכלנו והיא גם הסתכלה קצת על הדף של הדיאטה אבל בעיקר היא קראה את הרשימה שהכנתי וקצת לא היה לי נעים שהיא עושה את זה תוך כדי האוכל כי רציתי שהיא תאכל ותהיה פנויה אבל הבנתי שהיא לא רוצה לבזבז עוד זמן. היא שאלה מתי כתבתי את זה ואמרתי לה שזה היה בשבת וגם הסברתי לה שלא רציתי לחשוב על כל דבר ולמחוק אלא לרשום כל מה שעולה לי בראש ואפילו לא הסתכלתי על הרשימה הזאת מאז וגבירתי המשיכה לקרוא ולא אמרה מה דעתה והתחלתי להיות במתח ורק אחרי שהיא סיימה לאכול היא הדליקה סיגריה ואני רציתי לשטוף כלים והיא אמרה לי לחכות עוד קצת והתחילה לדבר איתי על הרשימה שלי והיא אמרה לי "מעניין שלא כתבת מילה על הדיאטה שלך" ואני ניסיתי להיזכר אם באמת לא כתבתי את זה וגבירתי אמרה "את מרוצה מהדיאטה?" ואני אמרתי "כן גבירתי בזכותך אני מצליחה להוריד במשקל" והיא שאלה כמה עוד אני רוצה להוריד ולא ידעתי בדיוק להגיד לה והיא אמרה שאנחנו צריכות לקבוע משקל יעד ולדעת שזאת המטרה שלי כי בלי מטרה אין דרך ואני נורא הערצתי את איך שהיא יודעת להסביר דברים ולחשוב בצורה מסודרת כזאת ורציתי להגיד לה תודה על איך שהיא מלמדת אותי את זה. היא ביקשה שאני אחליט ולקחה שוב את הדף שלא הדיאטה והסתכלה עליו ואני ביקשתי שהיא תגיד לי אבל היא אמרה שזה לא בא בחשבון ושאני זאת שאחליט על זה ושאני אחליט מיד ואני חשבתי קצת ואז החלטתי והיא אמרה "טוב" ואני שאלתי אם זה בסדר כי לא ידעתי מהתגובה שלה אם החלטתי נכון והיא אמרה שכל מה שבסדר לי בסדר גם מצידה בעניין הזה והיא רשמה את זה ואז היא אמרה לי "אני שמחה שאת כבר פחות עסוקה במשקל שלך ופחות מוטרדת ממנו" וכשחשבתי על זה באמת הבנתי שאני מרוצה מהדיאטה ושאני באמת כבר לא מתעסקת כל כך במשקל וכל זה וגבירתי אמרה "כששקלתי אותך בפעם האחרונה אמרת שאת חושבת שהמשקל לא השתנה את זוכרת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ונזכרתי שהיא אמרה שזה שיפור ושלא הבנתי את זה אז והיא אמרה לי "אם הייתי שואלת אותך אותו דבר לפני כמה שבועות היית אומרת שבטוח עלית במשקל" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא אהבתי את עצמי בזמן ההוא גם כי באמת הייתי יותר שמנה אבל גם כי כל הזמן הייתי מרוכזת בעצמי ובעצם פיספסתי את העניין של להיות משרתת בגלל זה וגבירתי אמרה "אני חושבת שהשתפר לך הדימוי העצמי אני צודקת?" ואני אמרתי "כן גבירתי זה בזכותך" והיא ליטפה אותי בראש וחייכה ואמרה "טוב הלאה" ואז עברנו על כל הרשימה שלי וגבירתי אמרה שיש דברים שהם פחות בשליטתי ואני אמרתי לה שאני יודעת ושסתם רשמתי כל מה שעולה לי בראש אפילו אם זה פנטזיה והיא חייכה ואמרה "את כבר יודעת שאין כזה דבר פנטזיות. הכל יכול לקרות אם תהיי מספיק אמיצה וחכמה" ואני חשבתי על זה שכל הזמן רציתי להיות משרתת שלה עד שבסוף היא הסכימה וזה נתן לי תקווה פתאום שאולי באמת יכול לקרות שאני אהיה משרתת שלה לתמיד ואגור אצלה ושזה משהו שאני באמת צריכה להאמין בו למרות שאפילו שזה היה כתוב בפתק שלי גבירתי לא אמרה כלום על זה ספציפית.

גבירתי אמרה לי שאני אתחיל ללמוד נהיגה באמת והיא אפילו שאלה אם אני רוצה שהיא תשלם על זה אבל ביקשתי שאני אשלם על זה והיא הסכימה ואמרה לי להתחיל להזיז את זה מהר ולא לדחות את זה והבטחתי לה שזה מה שאני אעשה ולגבי השיר שאני רוצה לכתוב היא אמרה לי שאי אפשר להכריח את זה לבוא ושאם זה משהו שבאמת מתבשל אצלי אז הוא יצא יום אחד ושום לחץ לא יעזור לזה אולי אפילו להיפך זה רק יפריע. אחרי שסיימנו לדבר על הכל גבירתי אמרה שהיא מאוד מרוצה ממני שרשמתי את כל הדברים האלה ושדיברתי איתה על זה ואני אמרתי לה תודה על זה שהיא ככה עוזרת לי בחיים ואמרתי לה שאני מעריצה אותה ואוהבת אותה ונורא התרגשתי מזה וממש בלי שליטה ירדתי על הברכיים ונישקתי את הרגליים שלה ואפילו קצת עשיתי לה מסג' עדין שם כמה דקות עד שהיא אמרה לי להחזיר את הפתקים לתיק שלי ולשטוף את הכלים ואני ישר קמתי ועשיתי את זה וגבירתי בינתיים כבר הלכה לחדר שלה לקרוא וכשסיימתי נכנסתי לשם בזהירות והיא שאלה אם הכל מסודר ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי לבוא אליה ואני באתי וירדתי על הברכיים והיא ליטפה לי את הראש ואמרה לי "היית נפלאה היום משרתת" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונישקתי לה את היד והיא אמרה לי שאני יכולה ללכת וזה לא כמו בפעמים הקודמות שהיא אמרה לי פשוט ללכת אלא היא אמרה שאני יכולה ללכת וחשבתי רגע שאולי אני יכולה גם להישאר ושכאילו זאת בחירה שלי אבל אז היא בכל זאת אמרה "לכי הביתה חמודה נדבר מחר" ואני אמרתי שוב "תודה גבירתי" וזאת היתה תודה על כל כך הרבה דברים ביחד שזה ממש ריגש אותי ולא רציתי ללכת אבל ידעתי שזאת הוראה מגבירתי והלכתי ובלילה לפני השינה כל השיחות עם גבירתי וכל המילים והרגשות התערבבו לי בראש והלב שלי דפק נורא חזק ונורא אהבתי את גבירתי על כל מה שהיא עושה בשבילי.

בבוקר ישבתי קצת עם המחשב וכתבתי וגם קראתי קצת ואחר כך התארגנתי ולקחתי את התיק ונסעתי לבית של גבירתי. כל הדרך חשבתי על הרשימה שעשיתי ונורא שמחתי שעשיתי את זה סוף סוף והתאפקתי לא להוציא אותה ולקרוא כי החלטתי שאני לא מסתכלת עליה עד שאני אומרת אותה לגבירתי כי אחרת אני יכולה למחוק דברים ולהתחיל להתלבט כמו שאני תמיד עושה ועדיף שאני אתמודד עם מה שכתבתי כשהחלטתי שאני פשוט כותבת מהלב בלי לחשוב על זה וככה זה הכי אמיתי. סידרתי קצת את הבית של גבירתי והשתדלתי אפילו לא לחשוב על הפתק שלי בינתיים ולשכוח ממנו עד הערב. אחר כך לקחתי את הרשימה של הקניות והלכתי לסופר ועשיתי את הקניות מהר ובדרך חזרה קניתי גם פרחים כדי שהבית של גבירתי יהיה יפה בשבוע החדש ואחר כך בבית המשכתי לנקות ולסדר את הכל ולא רציתי להתחיל לאכול לפני שהקניות מגיעות אז חיכיתי ובינתיים חיפשתי מה לעשות אבל לא מצאתי ובאמת חיפשתי טוב אם צריך לעשות משהו אבל כל הבית היה מסודר ושקט כזה.

אחר כך גבירתי התקשרה ושאלה מה אני עושה ואיך אני מסתדרת ואמרתי לה שסידרתי וניקיתי הכל ועשיתי קניות ואני מחכה שהשליח יגיע ושאלתי אותה אם יש משהו שהיא רוצה שאני אעשה והיא חשבה רגע ואמרה שאין משהו מיוחד ואני ביקשתי שוב וכמעט התחננתי שתיתן לי לעשות משהו כי אני מרגישה שאני מתבטלת וגבירתי שאלה אם אכלתי כבר ואמרתי לה שלא ושאני מחכה שהקניות יגיעו והיא אמרה שאחרי שאני אסדר את הקניות אני יאכל ואז אם סיימתי הכל שאני אחכה שהיא תחזור ואני ביקשתי ממנה שוב שתגיד לי מה לעשות והיא אמרה לי "משרתת תירגעי" והקול שלה הבהיל אותי פתאום והיא אמרה "אמרתי שאין משהו שאני רוצה שתעשי אז אין" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את רוצה ללכת הביתה בגלל שאין לך מה לעשות?" ואני נבהלתי ואמרתי "לא גבירתי" והתפללתי שהיא לא תגיד לי באמת ללכת כי הייתי קצת חוצפנית והיא אמרה "אז תעשי מה שאומרים לך ופשוט תחכי לי עד הערב. זה חלק מהתפקיד שלך לחכות" ואני אמרתי "כן גבירתי סליחה" ואז השליח הגיע והיא שמעה את זה והיא אמרה לי ללכת לפתוח לו ושהיא הולכת לאכול.

סידרתי את כל הקניות במקום וחשבתי שוב על זה שבאמת לפעמים התפקיד שלי זה רק לחכות ולדעת שאני המשרתת ושגבירתי תגיד לי כשיהיה לי מה לעשות ושאני צריכה גם לדעת לחכות בשקט ולא להפריע ולא לחשוב על עצמי בזה שכאילו אני זאת שמשעמם לה למרות שכששאלתי את גבירתי זה לא היה בגלל שחשבתי על עצמי אלא בגלל שחשבתי עליה ועל מה שהיא צריכה אבל אם סיימתי את מה שהיה לי לעשות ואם גבירתי לא בבית אז באמת אני צריכה רק לחכות ולהיות סבלנית.

המשכתי לקרוא את הספר שלי בחדר בינתיים וכשגבירתי חזרה זרקתי את הספר על המיטה ורצתי לפתוח לה את הדלת וקיויתי שהיא לא כועסת עדיין והלב שלי דפק קצת מרוב פחד והיא נכנסה ואני שמתי את התיק שלה בצד ורציתי לשאול מה אני יכולה לעשות בשבילה אבל פתאום גם עם זה לא הרגשתי הכי נוח כי זה הזכיר לי את איך שהיצקתי לה בטלפון ואפילו הדברים הפשוטים כמו להכין לה קפה או אוכל או להוריד לה את הנעליים וכל מה שאני רוצה לעשות כאילו היה לי מחסום כזה מלבקש אותם והשתתקתי וגבירתי אמרה "מה קרה? מה את קפואה כזאת?" וכל מה שהצלחתי להגיד זה "גבירתי אני מבקשת סליחה על איך שהתנהגתי בצהריים בטלפון" והיא הסתכלה עלי וחשבתי שהיא תיכעס ואולי שהיא תיתן לי סטירה אבל היא אמרה "בגלל זה את ככה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא הספקתי להסביר בדיוק והיא אמרה "אז די. זה היה ועבר. הסברתי לך ואני מקווה שהבנת ועכשיו תחזרי להיות מה שאת צריכה להיות" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואפילו בלי שהיא שאלה אמרתי "אני המשרתת שלך גבירתי" ואז שאלתי "את רוצה שאני אכין לך קפה?" והיא אמרה "כן תכיני".

הכנתי לה קפה והיא בינתיים החליפה בגדים ואז היא ישבה במטבח והבאתי לה את הסיגריות והמאפרה והיא התחילה להגיד לי משהו אבל בדיוק היה לה טלפון והיא ישבה ודיברה ואני רציתי לתת לה פרטיות אז הלכתי והבאתי את הרשימה שהכנתי בבית בשבת וחיכיתי עם זה בסלון והשתדלתי לא להקשיב לשיחה שלה אבל גם לשים לב מתי היא מסיימת ובסוף כשהיא סיימה ישר באתי למטבח ורציתי להגיד לה שהכנתי את הרשימה ושאולי אם היא תסכים נדבר על זה אבל היא עוד לפני זה אמרה לי "לכי תכיני לי בגדים אני הולכת לחברה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והכנסתי את הפתק שלי לכיס והלכתי לחדר שלה להכין את הבגדים והיא הלכה להתקלח וכשהיא יצאה עזרתי לה לסגור את השמלה ואת הנעליים והיא ליטפה אותי בראש ואמרה "אני הולכת את יכולה ללכת הביתה אחרי שתסדרי פה או לחכות אבל אני לא יודעת מתי אני חוזרת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא התארגנה קצת באמבטיה ואז היא יצאה. סידרתי את האמבטיה וניקיתי שם והכנסתי את הבגדים שגבירתי לבשה כל היום לכביסה ושטפתי את הכוס שלה וראיתי שהיא לא שתתה את כל הקפה. סידרתי גם את המטבח ואז לא ידעתי אם ללכת או לא והסתכלתי על השעון והחלטתי לקרוא עוד קצת בספר שלי וקיויתי שאני לא אירדם שם עד שגבירתי תבוא וכל הזמן התלבטתי אם אולי באמת היא התכוונה שאני אלך אבל החלטתי לחכות ולא משנה עד מתי זה יהיה ואפילו שאני אצטרך ללכת הביתה מאוחר כי ידעתי שגבירתי לא תיתן לי לישון אצלה היום אבל היה חשוב לי לחכות במיוחד אחרי מה שהיה בצהריים ולהראות לגבירתי וגם לעצמי שאני יודעת לחכות בשקט ולא להרגיש שאני מתבטלת אם סיימתי את כל מה שעשיתי. הכנסתי את הפתק שלי חזרה לתיק כי פתאום נזכרתי איך פעם שכחתי את המכתב של גבירתי בכיס והוא עבר כביסה ולא רציתי שזה יקרה שוב והמשכתי לחכות בחדר שלי ולקרוא וידעתי שמותר לי גם לראות טלויזיה אבל אצל גבירתי אני לא מרגישה את הצורך הזה ואני מעדיפה לעשות דברים שקטים ומכובדים כאלה כמו לקרוא כי גבירתי כזאת וזה משפיע עלי לטובה.

גבירתי הגיעה די מאוחר אבל לא נרדמתי והלכתי לפתוח לה את הדלת וראיתי שהיא די מופתעת שאני שם והיא אמרה "חיכית עד עכשיו?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "הכל בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא הסתכלה על הסלון ועל המטבח לראות שהכל מסודר ואז היא הלכה לחדר שלה ואמרה לי לבוא והתחילה להוריד את הבגדים ואמרה לי "יפה שחיכית משרתת" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא שאלה "על מה תודה?" ואני אמרתי "תודה שנתת לי לחכות לך" והיא חייכה ואמרה "אבל עכשיו מאוחר אני רוצה שתלכי הביתה" ואני לא התווכחתי ואפילו לא הרגשתי רע עם זה ושמחתי שבאמת יכולתי להיות ככה אצל גבירתי ושהיא סומכת עלי ונותנת לי להישאר גם כשאין לי מה לעשות כי זה בעצם כמו שאני רוצה להיות משרתת שלה כל הזמן ולגור אצלה כמו שכתבתי אפילו בפתק שלי וככה זה מתחיל ואני צריכה ללמוד להרגיש טוב גם עם הזמנים שאין לי מה לעשות ועל זה בעצם אמרתי לה תודה והתכופפתי על הברכיים ונתתי לה נשיקות על הידיים שלה והיא ליטפה את השיער שלי ואמרה לי "לכי הביתה עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי וכל הדרך חשבתי על זה וידעתי שהחלטתי החלטה נכונה כשחיכיתי ושזה באמת משהו שיעזור לי להגיע למצב שזה יהיה מגיע לי באמת להיות משרתת של גבירתי כל הזמן כמו שאני רוצה.

בבוקר קמתי וכבר ידעתי שבימי שבת אני יכולה או להרגיש רע בגלל שאין לי מה לעשות ואני לא עם גבירתי או להרגיש טוב אם אני אחליט לעשות דברים שאני כל הזמן דוחה אותם ואני ארגיש שכל דבר שאני עושה הוא בשביל גבירתי וככה אני משרתת אותה גם כשאני לא איתה. שתיתי את הקפה וניסיתי לחשוב מה הדברים שאני כל הזמן דוחה ולא עושה ובעצם היה רק דבר אחד כזה אבל הוא מאוד קשה וזה שגבירתי שאלה אותי מה אני הייתי רוצה בחיים ומה חסר לי ולא ידעתי לענות לה והיא גם כל הזמן אומרת שאני לא יודעת מספיק לקבל ושאני צריכה ללמוד את זה ואני רוצה שהיא תהיה מרוצה ממני אז אני חייבת להשתפר בזה אפילו אם זה לא נראה לי כמו לשרת אותה כי בסופו של דבר אם היא מבקשת משהו אני צריכה לעשות אותו וגם הרבה פעמים קרה כבר שלא הבנתי אותה בהתחלה ואחר כך תמיד ראיתי שהיא צדקה ושכל מה שהיא אמרה היה לטובתי.

ניסיתי לחשוב מה אני יכולה לענות לגבירתי על זה והחלטתי שבמקום שכל דבר שעולה לי לראש אני ישר אפסול עדיף שאני פשוט ארשום את הכל ברשימה ורק אחר כך אני אראה מה זה כל דבר ופשוט ישבתי ורשמתי את כל מה שעולה לי לראש שאני רוצה בחיים ודבר ראשון רשמתי "להיות משרתת שלך לתמיד" ואחר כך רשמתי "להיות משרתת שלך כל הזמן ולגור אצלך" אבל אחר כך רשמתי גם דברים יותר ספציפיים כמו שאני רוצה ללמוד נהיגה כדי שאני אוכל להסיע את גבירתי ושאני רוצה לכתוב שירים ושאני רוצה לקחת את טלי לפאב של לסביות או לשכנע אותה להתחיל עם ההיא מהעבודה שלה כדי שהיא לא תתבייש וכדי שהיא תהיה מאושרת ושאני רוצה שאבא שלי יגור בארץ קרוב אלי וככה רשמתי עוד כל מיני דברים ובאמת ניסיתי לא לשפוט ולא לפסול ופשוט לזרוק על הדף את הכל.

אחר כך החלטתי עדיין לא להסתכל על הרשימה ולא לחשוב עליה ועשיתי הפסקה וסידרתי את החדר ואחר כך אמא שלי שאלה אם אני רוצה כבר לאכול ולא שמתי לב איך הזמן עבר וכבר נהיה צהריים ובאמת הייתי רעבה ואכלנו ועזרתי לאמא שלי לשטוף כלים ואחר כך רציתי לחזור לחדר ולהמשיך כבר עם הרשימה כי הרגשתי פתאום שכל השבת עוברת מהר ושאולי אני שוב לא אספיק לסיים את המשימה שלי אבל אמא שלי התחילה לדבר איתי ולשאול על הדיאטה ועל העבודה ואם חשבתי על הלימודים ואני פתאום חשבתי שאולי אני צריכה לרשום גם את זה ברשימה של הדברים שאני רוצה אבל אני לא באמת רוצה את זה וזה רק משהו שאמא שלי כל הזמן אומרת ומנסה לשכנע אותי שאם אני לא לומדת אני קצת מבזבזת את הזמן ואת החיים שלי ואני לא יכולה להגיד לה שזה לא נכון ושאני מרגישה שאני מנצלת את החיים שלי עד הסוף כי אני עושה את מה שתמיד חלמתי לעשות וזה משהו שכולם תמיד מדברים עליו ותמיד רוצים אותו והרבה אנשים מתפשרים בחיים ויוצא שהם עושים לא את הדברים שהם חלמו עליהם ואני שמחה שיצא לי להיות משרתת כמו שחלמתי אבל את זה אני לא יכולה להגיד לאמא שלי כי אני לא יכולה לספר לה שאני משרתת וחוץ מזה אני באמת לא יודעת מה ללמוד ולא מרגישה שעכשיו זה חסר לי בחיים אז החלטתי לא להוסיף את זה לרשימה.

באמצע שדיברנו טלי התקשרה אלי וזה דווקא היה טוב כי כבר לא הרגשתי נוח עם השיחה הזאת כי זה היה כאילו אמא שלי מנסה ללחוץ עלי לעשות דברים שהיא רוצה שאני אעשה וכאילו גם מנסה לשכנע אותי שהחיים שלי לא באמת טובים ככה כמו שהם. טלי אמרה שהבטחתי לה שניפגש היום וצחקה ככה שאני אבין שהיא לא דוחפת את עצמה או משהו ואמרתי לה שאני באמת רוצה שניפגש ושתבוא ונשתה קפה והיא אמרה שהיא באה ואני אמרתי לאמא שלי שטלי תבוא ואמא שלי התחילה לשאול מה שלומה ומה היא עושה וידעתי שהיא לא שואלת את זה כי היא מתעניינת פתאום בחיים של טלי כמו שהיא מתעניינת בחיים שלי אלא שהיא כאילו רוצה להוכיח לי איזה אפשרויות יש לי ושוב להגיד לי על העבודה בחברה של אבא שלי שאני כאילו הייתי צריכה לקחת והיא אמנם לא אמרה את כל זה אבל אני כבר מכירה את אמא שלי ואני יודעת שלפעמים היא שואלת או אומרת משהו ובעצם מתכוונת לאיזה מסר אחר שהיא כאילו מנסה להעביר בין השורות.

כשטלי באה באמת הרגשתי כאילו היא קצת הצילה אותי וישבנו בהתחלה קצת עם אמא שלי ושתינו קפה וטלי היתה נורא מנומסת כזאת וסיפרה לאמא שלי על העבודה והכל ואני הרגשתי שזה בדיוק מה שאמא שלי רצתה שיקרה כי ככה היא כאילו בלי להגיד לי מדגימה לי את מה שהיא רצתה אבל אני יודעת שאני צודקת פה ושאמא שלי פשוט לא יודעת את הכל ושזאת ההוכחה שאני גם לא יכולה לספר לה את הכל כי היא בחיים לא תבין את זה ואז באמת היא תגיד לי את כל מה שהיא רוצה להעביר בין השורות ועדיף לי שהיא לא תגיד את זה ורק תנסה לרמוז ככה ואני כאילו לא אבין והכל יהיה בסדר. אחר כך הלכנו לחדר שלי והמשכנו לדבר והפעם גם דיברנו על כל הדברים שיש רק בינינו ושאמא שלי לא יודעת וכבר לא רציתי לשאול את טלי על ההיא מהעבודה כי כבר התחלתי להרגיש נודניקית עם זה למרות שאני באמת רוצה שיהיה לטלי טוב וזה קצת עצוב שאני עוצרת את עצמי ולא אומרת את מה שאני חושבת כי הבטחתי פעם לטלי שתמיד אני אגיד לה הכל בכנות אבל כבר אמרתי לה את זה הרבה פעמים ואני סתם אחזור על עצמי ככה שהיא יודעת מה אני חושבת וזה לא שאני מסתירה. סיפרתי לטלי על כל מה שהיה עם גבירתי בזמן האחרון וכמה שכל הדברים האלה מרגשים אותי וגורמים לי אפילו לבכות מהתרגשות ואפילו אם טלי לא יכולה ממש להבין את זה אני יודעת שלפחות היא לא שופטת אותי והיא יודעת שלא כולם מתרגשים מאותם דברים כי גם זה שהיא לסבית והיא מרגישה שזאת בעיה בשבילה לספר את זה והיא מפחדת מהתגובות זה אמנם שונה אבל זה בעצם גם דומה כי זאת אותה הרגשה ואותו מצב וטוב שיש לנו אחת את השניה בשביל זה והיה חשוב לי גם להגיד לה את זה באותו רגע למרות שאני יודעת שכבר אמרתי לה את זה כמה פעמים. סיפרתי לטלי גם על הרשימה שאני מכינה ואז שאלתי את טלי מה היא היתה רוצה ומה היא היתה עונה אם היו שואלים אותה ככה והיא חשבה קצת ואמרה שהיא היתה קודם כל רוצה אהבה ולהרגיש חופשיה עם זה ולא לפחד ולא להסתתר ואחר כך שהיא רוצה לנסוע לחו"ל ולגור שם ולנסות איך זה ואני חשבתי שאולי אחרי שנהיינו חברות יותר טובות ושהיא מצאה פה עבודה אז קצת יצא לה העניין הזה של חו"ל כי זה עצוב לי שהיא תיסע ואמרתי לה את זה והיא אמרה שזה לא קשור אלי ושאני לא צריכה לקחת את זה אישית ושזה קשור בדיוק לזה שהיא לא יכולה להרגיש כאן חופשיה עם מה שהיא ובחו"ל לא יכירו אותה והיא כאילו תוכל להתחיל חיים חדשים בדיוק כמו שהיא באמת רוצה ואני אמרתי לה שגם אני התחלתי פה חיים חדשים והגשמתי חלום ולא הייתי צריכה לנסוע בשביל זה וטלי צחקה וחיבקה אותי ואמרה שאם לא הייתי משרתת של גבירתי היא היתה לוקחת אותי איתה לחו"ל אפילו בכוח ושתינו צחקנו אבל בלב קיויתי שזה לא ירחיק אותנו כשהיא תיסע כי אני לא יכולה לקוות שהיא לא תיסע כי זה מה שיעשה אותה מאושרת ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת.

בערב אחרי שטלי הלכה ישבתי שוב עם הרשימה שלי אבל החלטתי לא למחוק שום דבר ופשוט להשאיר את זה ככה ולהגיד הכל בכנות ולא להסתיר כלום מגבירתי ולהיות מוכנה לקבל את כל התגובות שלה ולהיות אמיצה. שמתי את הפתק בתיק שלי ואחר כך הלכתי להתקלח כדי להיות נקיה ומסודרת למחר בשביל גבירתי ובאמת הרגשתי שעשיתי השבת הזאת דברים בשביל גבירתי אפילו אם לא כל הזמן חשבתי עליה ושבאמת לא ביזבזתי את הזמן וזה היה טוב.

קמתי בבוקר וישר בדקתי אם גבירתי כבר ערה ולא רציתי לעשות רעש באמבטיה אז סידרתי את המיטה שלי ואז חיכיתי במטבח והיה שקט כזה נעים שאני אוהבת בבוקר אבל לא יכולתי להנות ממנו כי כל הזמן ניסיתי להקשיב אם גבירתי קמה אבל זה היה בסדר כי אני באמת מרגישה שאני צריכה לחשוב על מה שהיא צריכה ולא על עצמי כשאני משרתת אותה ואני חושבת שמאוד השתפרתי בזה בתקופה האחרונה ואפילו כשאני בבית אני חושבת על מה גבירתי היתה רוצה ומה היא היתה אומרת ומשתדלת לעשות דברים כאילו בשבילה כי זה בשבילי המשמעות הכי חשובה של להיות משרתת שלה ולהיות שייכת לה באמת.

כשגבירתי התעוררה ישר התחלתי להכין לה את הקפה ושמעתי שהיא נכנסת לאמבטיה להסתדר ובינתיים הלכתי לסדר את המיטה שלה כי אני אוהבת לגעת במיטה שלה כשהיא עוד חמה כזאת וכאילו יש בה עוד משהו מגבירתי וחוץ מזה אני אוהבת לעשות את הדברים מהר ומיד כשאפשר כי זה מראה שאני זוכרת מה אני צריכה לעשות ושאני מרוכזת וחוץ מזה למדתי כבר שאי אפשר לדחות דברים כי אחר כך אי אפשר לדעת מה יקרה ופתאום יהיה משהו שישנה את התוכנית ואז אני לא אספיק כמו שקרה לי המון פעמים עם המתנה של גבירתי ליום הולדת וכמו שקרה גם עם המתנה שרציתי לקנות לה עכשיו אחרי שהייתי חולה וזה נדחה גם כי לא החלטתי מספיק מהר וגם ביום שישי לפני שבוע כששכחתי את התיק בבית של גבירתי ואז הלכתי לבשל אצלה וזה לא היה מתוכנן ולמדתי מזה שאני לא יכולה לסמוך על תוכניות שאני עושה ושאם אני חושבת שאני צריכה לעשות משהו אז אני צריכה להשתדל לעשות אותו כמה שיותר מהר.

אחרי שסידרתי את המיטה של גבירתי הכנתי לנו קפה והכנתי גם את המאפרה והסיגריות של גבירתי וחיכיתי במטבח עד שהיא באה ונתנה לי נשיקה על הראש והתישבה והיא הסתכלה עלי ואמרה לי ללכת להתרחץ קצת כי רואים שלא עשיתי את זה כשקמתי ואמרתי לה "סליחה גבירתי לא רציתי להפריע לך ולעשות רעש" והיא חייכה ואמרה "לכי עכשיו רוצי" ואני באמת רצתי לאמבטיה והשתדלתי לא להתעכב שם יותר מדי. כשחזרתי למטבח ורציתי לשבת גבירתי אמרה לי להישאר לעמוד ואני עמדתי והיא הסתכלה עלי על כל הגוף ואז היא שאלה אותי "נשקלת אתמול?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא שאלה למה ואמרתי לה שאני לא רוצה להישקל לבד אלא מולה כי אני מרגישה שהיא צריכה לשקול אותי ושמגיע לה לדעת ראשונה אפילו לפני כמה אני שוקלת והיא אמרה "את חושבת שירדת השבוע או עלית?" ואני ניסיתי לחשוב ולהיזכר מה אכלתי כל השבוע ואם אכלתי דברים מיוחדים או לא שמרתי באיזה יום ואז ראיתי שהדף של הדיאטה שלי היה על השולחן וגבירתי לקחה אותו והסתכלה עליו והבנתי שבזמן שהייתי באמבטיה היא הוציאה אותו מהתיק שלי. היא כיבתה את הסיגריה ושאלה אותי שוב "אז מה את אומרת עלית או ירדת?" והסתכלה עלי ואז על הדף ואני לא ידעתי מה להגיד ובסוף אמרתי לה שאני חושבת שנשארתי בערך אותו דבר ושלא עליתי ולא ירדתי והיא אמרה "זה כבר שיפור" ולא הבנתי מה השיפור בזה והיא אמרה לי להביא את המשקל. הבאתי אותו ובזמן שהורדתי את הבגדים ניסיתי עוד להבין למה היא התכוונה כשהיא אמרה שזה שיפור והיה לי קצת קר והעור שלי נהיה עור ברווז כזה וגבירתי אמרה "כדאי שתמהרי אם קר לך" ואני הפסקתי עם המחשבות שמאיטות אותי והורדתי את הבגדים יותר מהר ואז עליתי על המשקל וראיתי שירדתי קילו שלם וזה היה נורא מפתיע כי באמת חשבתי כבר שלא ירדתי השבוע וגבירתי שאלה כמה המשקל מראה למרות שהיא יכולה להסתכל לבד אבל היא סומכת עלי שאני אגיד לה ואני יודעת את זה ואני אף פעם לא משקרת לה בשום דבר אז אמרתי לה והיא עשתה "פשששש" כזה של התפעלות ושמחתי שהיא מרוצה ממני. היא רשמה את המשקל על הדף שלי ונתנה לי אותו ואמרה לי להחזיר אותו לתיק וגם את המשקל לחדר ואני הלכתי להחזיר וכמו בפעם הקודמת עליתי על המשקל שוב מהר בחדר כדי לראות שלא התבלבלתי בקריאה ושזה באמת כמו שחשבתי ולמרות שהוא הראה אותו דבר החלטתי שזה דבר טוב שאני בודקת שוב ושאני תמיד אעשה את זה.

אחר כך חזרתי למטבח וגבירתי אמרה לי להתלבש והדליקה עוד סיגריה ואז היא אמרה לי לשבת ושהקפה שלי מתקרר ואני שתיתי אותו די מהר כי היא כבר סיימה ולא היה נעים לי שאני כאילו מעכבת אותה. כשסיימתי ביקשתי רשות לקום ולשטוף את הכוסות וגבירתי הלכה לחדר שלה וכשסיימתי לשטוף היא חזרה והיא כבר היתה לבושה והיה חבל לי שהיא לא ביקשה ממני לבחור לה את הבגדים אבל זה טיפשי מצידי לחשוב ככה כי קודם כל היא אמנם נותנת לי לפעמים לבחור לה את הבגדים אבל כשזה קורה אז זה כאילו פרס שהיא נותנת לי כי לבחור בגדים זה דבר שהוא גם אינטימי וגם קשה ואני לא יכולה לצפות שהיא תמיד תיתן לי לעשות את זה ודבר שני אני זאת שישר ביקשתי לשטוף את הכוסות כי זה נראה לי חשוב ולא שאלתי את גבירתי מה היא צריכה ממני וזאת אולי טעות שעשיתי אבל אני צריכה לקחת אחריות על הבחירות שאני עושה ולדעת שיש לזה לפעמים מחיר. גבירתי אמרה לי ללכת להתלבש והיא הלכה להסתדר באמבטיה וחשבתי שעכשיו היא תגיד לי ללכת כי היא גם הולכת וזה יום שישי אז היא לא תרצה שאני אישאר והתלבשתי מהר ולקחתי את התיק וגבירתי כבר חיכתה ליד הדלת ולא היה לי נעים ואז היא אמרה לי "את מוכנה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "יופי אנחנו הולכות לקנות לי קצת בגדים" ואני הייתי מופתעת ושאלתי אותה "אני באה איתך?" והיא צחקה קצת ואמרה "בטח שאת באה איתי מי יסחוב את הכל?" ואני חייכתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" וכשהיא סגרה את הדלת היא אמרה "חוץ מזה אני סומכת גם על הטעם שלך ורוצה שתגידי לי על כל דבר את דעתך באמת ולא סתם להתחנף" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ביקשה שאני אבטיח והבטחתי.

נסענו לקניון ועברנו המון חנויות וממש כאבו לי הרגליים אבל זה היה כאב טוב כזה של עבודה מהסוג שאני אוהבת ובאמת אני סחבתי את הכל וגבירתי קנתה די הרבה דברים בבת אחת והיא באמת שאלה אותי על כל דבר מה דעתי ואת רוב הדברים אהבתי אבל היו כמה שאמרתי לה דעה קצת שלילית למרות שעשיתי את זה בעדינות והיא באמת לא כעסה עלי אלא לקחה את הדעה שלי ברצינות וזה היה נורא מחמיא שהיא ככה סומכת על הדעה שלי ומצד שני זה היה קצת מלחיץ כי אני כאילו לוקחת המון אחריות כשאני עוזרת לה ככה לבחור וזה אפילו יותר מלבחור לה בגדים מהארון כי אלה בגדים חדשים וכל הזמן רציתי להגיד לה תודה על זה ולהסביר לה שאני מבינה את זה כי חשוב לי שהיא תראה שאני מבינה מה המשמעות של זה אבל רק בסוף כשהיינו כבר במכונית אמרתי לה את זה והיא הקשיבה ואז ליטפה לי את הראש ואמרה "את מקסימה ואני שמחה שבאת איתי" ואני אמרתי לה שגם אני שמחה ואמרתי שוב תודה והיא הסיעה אותי הביתה.

כשהגעתי הביתה אמא שלי לא היתה בבית וישבתי קצת עם המחשב לכתוב ואז אמא שלי חזרה מהקניות ואני עזרתי לה לסדר הכל ואז גם עזרתי לה להכין את השולחן כי סבתא שלי באה לצהריים. אכלנו צהריים ואמא שלי שאלה מה עם הדיאטה שלי ואמרתי לה שירדתי קילו ואמרתי את זה בשמחה כזאת ובגאווה ואמא שלי אמרה לי כל הכבוד ורק סבתא שלי אמרה "רק שלא תהיי אנורקסית" ובמצב אחר הייתי מתעצבנת מזה אבל בגלל שהייתי כל כך שמחה מכל היום אפילו צחקתי מזה ואמרתי לה ככה בצחוק שאין סיכוי שזה יקרה. אחר כך סבתא שלי הלכה לנוח בסלון ואני ואמא שלי קיפלנו יחד כביסה ואחר כך גם אמא שלי הלכה לנוח ואני הלכתי לחדר וגם קצת שכבתי כי הרגליים עוד כאבו לי מכל ההליכה בקניון אבל לא יכולתי להירדם כי הלב שלי דפק מהתרגשות כל הזמן כשנזכרתי בכל הקניות של הבגדים שגבירתי לקחה אותי איתה היום. אחר כך שתינו יחד קפה בסלון ואז אמא שלי החזירה את סבתא שלי הביתה ואני הלכתי להתקלח ואחר כך אמא שלי שאלה אם אני יוצאת ואמרתי לה שאני לא יודעת ובאמת לא היה לי כוח לצאת כי הכל נראה לי כזה טיפשי לעומת הזמנים שאני עם גבירתי ולא רציתי לקלקל לעצמי את ההרגשה עם שטויות ורק דיברתי עם טלי בטלפון והבטחתי לה שניפגש מחר וגם היא היתה עייפה כזאת מכל השבוע וסתם ישבתי מול הטלויזיה וקצת עם המחשב עד שנרדמתי.