The Li sisters (Ora & Anna)

"עוני הוא מצב שבו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת די אמצעים לקיים את עצמם, או לחלופין, מצב שבו אדם, משפחה או קבוצה נאלצים להסתפק ברמת חיים נמוכה במידה רבה מזו של יתר האנשים בסביבתם הקרובה. המצב הראשון מכונה "עוני מוחלט" בעוד האחרון מכונה "עוני יחסי"."(מתוך הערך "עוני" בויקיפדיה).

עוני יחסי ילווה את החברה שלנו כנראה לתמיד אלא אם נהפוך לחברה שוויונית ברמת הגרגר.

אז למה אני מרגיש לא נינוח עם עצמי לזרוק קופסת צ'יפס חצי אכולה לפח ברחוב בדיוק כשמישהו מחטט בפח לחפש משהו ורק שלא יווצר קשר עין שיגרום לי להרגיש לא נינוח עם זה שאני פריבילג או סתם לא הוא באותו רגע.

הרגיש לי הרבה פחות טבעי מלשוטט בכפרים במדינות עולם שלישי עם ילדים קטנים עם חיוך על הפנים שרצים יחפים עם בגדים קרועים אחריי ומבקשים דולר או כל מטבע או שטר מקומי אחר.

ולמה אותו ילד עם חיוך טבעי מזכיר לי שנעליים יפות ובית ומכונית טרנטה שבאה לפצות על זין ענקי לא מחזירים את החיוך האמיתי לפנים.

העולם מציע לנו מצבים של "חוסר שליטה בסיטואציה" אבל עם תחושת בטחון. כמו רכבת הרים למשל, קבלת אדרנלין במצב שאין לנו שליטה על הסיטואציה. אנחנו כביכול חסרי שליטה אבל עם ההבנה שכנראה לא ייקרה לנו שום דבר שבאמת ייפגע בנו במהלך ה"איבוד שליטה" הזה.

אותו דבר גם במפגשים בי די אס אמי, מי באמת בשליטה בסיטואציה? השולט או הנשלט? או שאולי אפילו השליטה מתחלקת לתחומים שונים?

והנה בשבילכם תרגיל בשליטה מעולם המדיטציה:

בגוף יש לנו פעולות בשליטתנו ופעולות מעבר לשליטתנו למשל להזיז את הידיים והרגליים זה לגמרי בשליטתנו. אבל להזרים דם למקומות מסויימים זה מעבר לשליטתנו וקורה עם המודעות שלנו או בלעדיה.

אבל, יש לנו פעולה שמתרחשת גם בשליטת המודעות שלנו וגם בלעדיה והיא הנשימה. אנחנו יכולים להחליט לקחת נשימה עמוקה או נשימות קצרות אבל גם אם לא נתרכז בנשימה, נמשיך לנשום.

המשימת שליטה שלכם/ן (והיא לא קלה בכלל), היא להתרכז בנשימה בלי לקחת עליה שליטה, להיות מודעים/ות לנשימה אבל לא להשתלט עליה, להיות קשובים/ות לנשימה כאילו היא מתרחשת בזמן שהמודעות שלכם/ן עסוקה במשהו אחר אבל היא לא עסוקה במשהו אחר, היא עסוקה בנשימה שלכם/ן. אם תעברו את השלב הזה ותצליחו להתרכז בנשימה בלי להשתלט עליה, תכתבו לי ונעבור לשלב הבא.

בהודו כמו בהודו יש זמן למחשבות להתעורר, להיפגש עם עצמך כמו שעוד לא הכרת, האמת שלא צריך את הודו בשביל זה אבל כשאתה רחוק אז קל יותר להתקרב, להתרחק קצת מכל הציפיות החברתיות והצורך להתיישר לפי איזה מסלול שאנחנו מתוכנתים "לרצות" גם בלי בהכרח להיות מודעים לו, פשוט ספקטרום המודעות שלנו לבחירה הוא לא כל כך רחב בהיצע שלו ואנחנו לא מודעים לעוד אפשרויות עד שלא נמציא או נגלה אותן.

אבל הפלגתי קצת עם הכתיבה הזאת למקומות אחרים, בואו נחזור לנושא ברשותכם. והנושא הוא "כשנגעתי בזין אחר בפעם הראשונה" 

אז שם בהודו, כשהמחשבות נודדות והציפיות רחוקות ואני הכי קרוב שרק אפשר לעצמי, יצאתי למסע של מצב תודעתי כימיקלי שהגיעה בצורת קרטון קטנה ששמים על הלשון. כך החל לו יום מרתק עם זריחה יפה ונופים מרהיבים וחבר טוב שהגיע מהארץ במיוחד לטייל איתי קצת ונקרא לו ז'בליאק כשם בדוי. אנחנו בכיפכוף של טיול ובחזרתנו לחדר בשעת שקיעה, צפו בי שוב אותן מחשבות של כמה אנחנו "מתוכנתים" לרצות או לא לרצות דברים, כמה דברים אנחנו עושים או לא עושים רק בגלל סנקציות שהוטלו עלינו מהרגע שנולדנו, החל מהרמת גבה כשילד אומר שהוא רוצה להתחתן עם ילד אחר בגיל שלוש והוא מבין שאולי הרעיון שלו לא זוכה לאהדה בקרב הוריו, חבריו, שכניו וכו'... ועד לסקילה כשמבוגר אומר שהוא רוצה להתחתן עם מבוגר במקומות מסוימים ובזמנים שונים לאורך ההיסטוריה.

ואז חשבתי על עצמי, כמה אני סולד מאיברים של גברים אחרים, כמה אני לא נמשך לזה וכמה אני מצטמרר מהמחשבה של לגעת באחד שהוא לא שלי. וניסיתי לחשוב למה בעצם? מה ההבדל בין לגעת באיבר של גבר אחר לבין לגעת ביד שלו? למה אני כל כך נרתע מזה? האם הכל באמת בראש? אולי שמתי לעצמי מחסום פסיכולוגי, דלת שאני לא מעוניין להיכנס בא מחשש שאני אהנה מצדה השני חובב הגברים וזה לא המקום שהחברה רומזת לי שהיא תשמח לראות אותי בו?

אז פאק איט, אני שובר מחסומים, זו רק חתיכת בשר! אני אומר לעצמי, רק חתיכת בשר! אין לי ממה להיגעל. אז אני קורא לז'בליאק שנמצא במרפסת להגיע לחדר ואומר לו "ז'בליאק, אני יכול בבקשה לבקש ממך משהו מוזר?" ז'בליאק מסתכל עליי במבט חושש ואומר "אוקיי, מה אתה רוצה?" אני מסתכל לו בעיניים עם חצי חיוך ומשתדל לא לצחוק ואומר לו "יש מצב שאני רגע נוגע לך בזין?" ז'בליאק מסתכל עליי ואומר "בטח, כבר חשבתי שאתה הולך לבקש משהו מוזר".

אני שכוב על המיטה כשהגב שלי נשען על הכרית וז'בליאק עומד על הברכיים לידי וממהר להוריד את המכנס, הכל נעשה באווירה משעשעת ומצחיקה אחרי שהסברתי לו שאני מנסה לשבור מחסום מחשבתי. הוא רוכן מעליי עם הזין שלו והוא מוסיף ואומר "אל תשפוט עכשיו, קר כאן ממש" ודווקא התרשמתי שיש לו זין מרשים ומעל הממוצע של מה שזכור לי מהמלתחות בנים מהתנועה, הטיולים השנתיים, הצבא וכו'... ואז הוא רוכן מעליי שלוף איבר ומדרבן אותי ואומר לי "נווווו..... יאללה" ואחרי כמה דקות טובות, אני שולח לא שולח אצבע ופשוט מתקשה לעשות את זה והוא ממש צועק עליי "נווווו.... תיגע לי כבר בזין" ואני בקושי רב נוגע בו עם הקצה של האצבע שלי. הוא מסתכל עליי בחיוך ושואל "זהו סיימנו?" אמרתי לו "לא, אני צריך לתפוס אותו בשתי אצבעות, להרגיש אותו כמו שצריך". אחרי עוד קצת התמהמהות, בגבורה גדולה אחזתי אותו בשתי אצבעות וזה היה מוזר, לא התעוררה בי שום תחושה מינית אבל אולי זה גם הסוג של הסיטואציה הכל כך לא מינית שהייתה שם. תוך כדי שז'בליאק מעלה את תחתוניו מכנסיו, הוא נותן לי צ'אפחה על הגב ואומר "ותזכור שאם מתישהו גם תרצה לטעום זין אז אני כאן בשבילך"

אז היום אני חושב שאני מוכן למצוץ זין, אני לא נמשך לגברים עדיין למיטב ידיעתי אבל אני רוצה לשחרר את הנפש ממגבלות ורוצה ללמוד להנות מזה. עדיין לא מוכן במאה אחוז אבל מתקדם למקום הזה. בנתיים בסופ"ש האחרון אני לומד להכיר את עצמי אנאלית יותר טוב ואני והבת זוג לגמרי מתאמנים על היכולות האנאליות שלי, מסטרפ און שאיתו היא לא חמלה עליי ועד לצעצוע רוטט עם שלט שהלכנו איתו ברחוב כשהשלט בידיים שלה. בנתיים כבר יש עוד פצפוצים בוניל הזה שהוא אני. 

1) גינת הקינקיות

2) BDSM שיקומי מבית לוינשטיין

3) ערוגזמה

4) לבוחרים במספר 4 יש להוסיף כותרת יצירתית פרי 🍉 קשירתכם

5) גן שיבארי