מונולוג

תחושות חרדה מטפטפות

מטפסות...



עולות לאט מעלה , אוחזת בגרון

טירוף...


שמשתק ,מקבע . ומשנע...



עוטף ומצמרר את החדר

מהחלון מבצבץ סינוור מעוור...



אני זועק ,לא בורח , מביט נחוכה אל השקט

הדומם המפלח חיציו המנטרלות לכאורה את הכאב...



על סף תהום אני אילם , לא נושם תקוע על

מחשבות האתמול....



זוכר ולא שוכח...משתק את המוח , לא שומע

עוצם עיניים ותר אחר האור ...



כאב תמיד עוזב כלעומת שבא...בסוף נותר

רק גחלת שמסנוורת בלדה עתיקה...

מחכה בקצה הרחוב , יפה עד כאב האביר עם סוסו הלבן ובוהה לעבר קצה הרחוב

שם עומדת יפיפיה עד כאב , המקבצת חום בלילות העיר הקרים...משתכרת , מוכרת

ומפזרת את אהבתה לזרים .


גברברים עטויים שחורים מכרכרים סביבה ...הרימו אותה אל על , קרעו שמלתה

את דמותה , ולבסוף השליכו אותה אל הרחוב המזוהם...


היא לא חיכתה , היא פשןט נעלמה...היא לא תשוב יותר ...הלכה לפינה אחרת בתקווה

לסוף טוב יותר , בקצה של רחוב אחר...


היא מחכה ללא זמן או גבולות לאותו האביר על הסוס הלבן ...שיניח סוף ,סוף כתר

מוזהב...


ורק שיקח אותה מכאן...



נכתב עבור ידידה וותיקה...שעדיין מחכה...בקצה הרחוב , האדם הבודד הוא שיר

ללא שם ,מילים ללא מנגינה ,משול לבית ללא פזמון...


כן נותרו רק האותיות המוכיחות שכול מה שנותר זה רק לנשום !!!

גבר הוא יצור גלוי עד תמימות , אונו אל על ואין בו שום שאול

כשרק יצריו דרוכים מעצמם ...כשדם מציף יחד עם סידקי מבט

בזמן שבור מטיל את רסיסיו על פני המים שתמיד ישובו אל השקט...



הוא מחוקק חוקים אל חיקן של נשים , חורט דברו בנפשן ושורט את גופן

פשיסט על צעצועים ...לא מבין , מקסימום אלים עם ביצים רכות להכעיס

אבל הוא מאמין תמיד בלהבין...



מטיל צל ואור בגופן השסוע והמיוסר של נשים נזקקות כשידיהן מושטות

לסוכך מצריבה של כאב כשרוחם עדיין מנשבת...כשהן מעניקות את

אמונם באדונם , מתרסקות הן בדממה ורגליהן שכולות מכניעה...



קהות מכאב וכואבות מקהות , הרחק מתאוות המיסתורין הולכות

הן לאבדון בגלקסיית השאול כשהן מתחייבות בגופן ובעיקר בנישמתן

לתוכן הרווי שהשקה אותן אדונם..


בזמן אמיתי ובהסתכלות נבונה שתביא מין הסתם יצירתיות ענפה

ותגרום לעוצמה נפשית שיחד עם רצון עז...גם זרם חלש יהפוך

עם הזמן לנהר זורם...


שבת שלום...}{+

שירים משולים לתפילות נושנות ועתיקות ולמרות שלעיתים נגנזו עבורי כמה מהחלומות והמשאלות הכי אישיים

נפתחה הדרך מבחינתי לפתור כמה מהחידות שהיו צפונים בתוכי שגרמו לי להסתתר ולהסתיר כדי לחוות את

תחושות החופש ...נאלצתי לחיות בהיסוסים ,והתלבטויות יחד עם המון מגבלות שהיוו מחסום לאישיות המלווה אותי

אשר גרמו לי בעבר לבקש כול חיבוק מזדמן שניקרה בדרכי...


כיום לאחר הפוגה ממושכת ( מומלץ..) חוזר מאשליות קודמות שציננו במעט את תשוקות הפרא ...חוזר לשפיות

כתמיד לאחר ניקוי ראש טוטאלי מהעסק שקרוי BDSM וחוזר לקרקע המוצקה של הנשמה והנפש , שוב פורש

זרועות רחבות כדי לנגוע שוב ברוחות השמיים...ואפילו זעקות הכאב נספגות באופוריה של רגשות הטובלים שוב

בשיכרון חושים טוטאלי האפוף כתמיד באושר ותקווה...



כשהצלילים והמילים מתאחדים יחדיו בהרמוניה , המבט מצטעף ומישיר מתוך העיניים את החוצפה והביטחון

הדרוש להיות באמת את מי שאתה !



המבט שוב ללא חת שמקפיא כול פחד וחשש ,בידיעה ברורה שלא נולדת לכול החלומות ושחלק מהמישאלות

ישארו בגדר חלום...אבל יחד עם זאת התחושות יהיו אופטימיות שישמרו תמיד על הליכה גאה ובוטחת , הרי

הקפה תמיד יהיה מוכן לשחר חדש ...עם שפתיים קפוצות ומלאות דם...או עם חיוך מריר או אחר...



העבר עבורי הוא תמיד יהיה נחלתו של העתיד , שתמיד תלווה בערגה של זיכרון מתובל בסופו בדימעה

שזולגת לאט .לאט...



רוצה לקוות ואולי לאחוז שוב בקרן של ברק והאור , לחוש שוב את הלמות הלב...ולהביט לרגש שוב באהבה

בעיניים בורקות ולנטוע שוב את עץ החיים בבור הנטוש ולרוות את הנביטה והצמיחה שהן נחלתן הבלעדית

של קורט הרגש וקמצוץ האהבה שעוד נותרה בתוכי...



שמח לשוב ולכתוב...שבת שלום לכולם }{

בלילה חשוך ללא ירח , ענפי העצים נעים ללא רוח...ברגע אחד מושלם עומדת לה אישה

לבנה כמלאך כולה זוהרת , שיערה הזהוב מאיר את חשכת הליל ...



חסד אחד של רגע , עיניים רכות מחלחלות נגיעה אחת קטנה ושקטה שלאחר הסערה...

והנשימה חוזרת אט למשכנה והגוף נרגע...ברקע ניגון חלומי של שיר שנדמה שנכתב עבור

איש ששנתו נדדה ...




עומד ומתפעל , כשהאישה שרה מנגינה ללא מילים ומלטפת תוך כדי הילוכה את ענפי העצים

הילוך ענוג , איטי ועוכסני...





מרחפת היא על פני קרקע זרוע שברי ענפים , ללא קול בדממה מוחלטת ...מתכופפת מידי

פעם ללקט פרח זעיר ונושקת לעלי כותרתו...




והאיש עומד מאחוריה ללא הגה וללא מילים...



מהופנט...צועד חרש אחרי פיית העיצים בדממה חרישית ומאזין לאיוושת הרוח הנושבת




לפתע מפנה היא מבט חודר אליו , ועיניה הכחולות ברקו מניצוצות השמורים לזיכרונות נצח

עיניו נצצו..ליבו פעם בחוזקה והזכיר עולמות קסם אבודים , בד ובד חש הוא שוב את הכיווץ

המוכר של הכאב והחרון...




כי הוא ראה בעיניה את ניצוץ החמלה והאהבה ,אלא גם את גיצי העצב והתסכול שזורם מתוך

השאול והכאב ...




עיניים דוממות תרתי משמע



והאיש בוהה ונוגה...




בליבו חש שאין צורך לדאוג לזמן כשהרוח מדיפה שוב את הריח החושני והעדין שהגוף האלוהי

מתפוגג מול עיניו...נותר רק לרגע קט הזיכרון שתמיד מחולל את הרגש המבעבע מבפנים...




וחוזר האיש שוב אל הרגע הממחיש שהחיים והמוות הם לא רק בידי הלשון...אלא מציאות

הנושכת זיכרונות של מוות ולהיפך....



}{....מצרף דואט נדיר של עמיר בניון ופוליקר....תהנו...

עקודה , מהורהרת...


נפעמת , נרגשת , רועדת מתשוקה מטורפת

תחושות של צורך מתוק וכמיהה בלתי נשלטת


עגבותייך רוטטות ...

הזרם ברקותייך הולם

היכן ,את...???



האם את , איתי...???!


מתבודדת בעונג הלב בעיניים עצומות

ואני בתחושה , שכול כולי בלבד...מעניק תשוקות

שהן נחלתן של רגעים...


מקונן בך הצורך , ללטף , לצחוק , להשתחרר ולהנות

מהצורך לכאוב...להזדקק , להשתוקק מבלי חלילה

להנזק...!



אז הפנימי יקרה...



לרצות להיות , לחיות , לחוות , זה פשוט לרצות ...לרצות שוב

ושוב , והניחי לכמוסות הנפש דרור...


פשוט , לא לחשוב...


ברור...!!!



וכהרגלי לאחרונה...סרט השבוע שלי .

תהנו...:-)


http://www.aisextube.com/tube2/gallery/78a818f5/836130/index.html



שבוע טוב...)(

בעוונותיי לפעמים אני מחפש סיפורים קצרים כדי להתענג מעט מיצירות של כותבים אחרים

והפעם צדה את עיני כותבת סיפורים אירוטים , שהחליטה גם להקדיש פרק לסיפור יפהפה

בנושא הקשור ל- BDSM...אז יאאלה , תהנו ....


http://noaeliot.blogspot.com/2006/10/17.html


וכן החלטתי שגם סרט מיוחד שאני מאוד אהבתי ואני מקווה שהוא לא חזק מידי עבורכם..ואם

כן ...אז סליחה מראש !!!


http://www.hardsextube.com/video/136582/P0-Extreme-pain-teen-burning-shaving-pubic-hair


:-)....

גם כשזה כואב עמוק בתוך הלב ,מקוננת בתוכך התשוקה והרצון שאף אחד לא ידע ...ולחנוק את

תחושות ההשפלה בלשתוק יחד עם המחנק של הכאב שאתה נלחם להפנימו פנימה , כדי שאף אחד

לא יראה את הדם שנוזל ומטפטף לאיטו ...וכול שנותר לך זה רק לחייך ולחייך ובעיקר לש-ת-ו-ק...



לשתוק גם כשכול יום ויום שחולף זה סבל מחודש וצורב , למרות שיש משפחה ,ילדים , עבודה וכ"ו...

עובדות המחייבות אותך למרות הרגשות המעורבים העזים הנלווים לתוך הסדר של חייך , המחייבים

לעיתים ביטול עצמי למען אושרם של האנשים הקרובים לי היום .



לשתוק .בעצם השתיקה כשהכאב סוגר ונדחס זה בעצם לחוש שאתה נמצא בתוך לוע של הר געש

מתפרץ , אך אתה מחוייב בחריקת שן ובסובלנות אין קץ להמשיך ולשתוק...ולהפנים שצריך להמשיך

ושוב להמשיך...ולשתוק !



ובכלל ,אתה צריך לשאול כול פעם מחדש ...אם יש בכלל ישנם בריות שירצו ויוכלו בכלל לשמוע או

להבין אותי ...???!!!!


שתיקה....


כי למדתי בחיי לא מעט שבתוך עולמות של פרפרים לבנים מתעופפים להן כול מיני פרפרים שחורים



לעיתים מרחף מעל , הגם שאיני ישן או שתוי...משהו תמיד אצלי מגיח מבפנים מתוך תוגה הלוחש

בדממה כי מסביבי תמיד חג הלא נמצא...



לפעמים החלומות מציאותיות מהידע ...הם מעל לפיוט והשירים , הן כה רכות ועדינות המנעימות

כפלומות נוצה זעירות...כולי מתפוגג ותאי גופי פזורים בתוך האור הבוהק ...


ואני בכלל לא ידעתי שיש אור...



חשוב וצריך להשכית ולהפנים שהכול חולף , ושהבלתי צפוי הוא תמיד פחות צפוי ממה שתמיד מצפים

מלחמות הנגד תמיד מתישות נפשית ופיזית כאחד...כפי שנאמר לא אחת ע"י בעלי מקצוע הרפואה...

"אנחנו משתדלים להרחיק את המוות ככול האפשר..." .



המסקנה היא ברורה תאהבו את הרגע עם מי שאתכם , תשפיעו רק עם מה שאתם יכולים...והעיקר

להפנים שהכול זה בעצם בר חלוף...:-)

-------------------------------------------------------------------------


חלמתי עלייך הלילה

הופעת לי בחלום הפעם במקרה

התחבקנו , חיבוק מרוחק

דיברנו , הבטנו , ויחד הבנו

שהרגע קסום...


ראיתי מישהי שהזכירה לי

מילים לתאר נותרו לי מעט

גופי נזכר בתנועות גופך

תנועות והרגלים של אישה

שנעלמה...


לא הלכתי לשום מקום

אהובה...
-----------------------------------

המון בריאות , אני מקווה שעתה תחלימי

בעזרת המילים שהקדשתי עבורך...}{

וצרפתי גם סרטון סולידי ויפה...אז תהנו


http://www.bdsmtubemovies.com/gallery/pretty-girl/index.html?4x4x16349


שהכול יעבור ממול אנשים...}{

אישה אחר גבר הולכת כחבל אחר הדלי

את גורלה בגורלו היא קושרת...כך היה

וכך יהי...



אישה אחר חלומות פוסעת כרעם אחר ברק

לאור סנוורים היא זוהרת...עיוורת אולי לעד



אישה כשהיא מתעוררת ...

הזעם והחרון מכה בה גלים והשינאה גואה

בגבר שהולידה עבורו ילדים...



תופרת עבורו תיק...

ועוטפת אותו בתכריכים ובבשר החי היא

מחוררת ...במחט היסורים היא סודקת



אישה יוקדת ...

שוב ושוב היא נועצת את המחט בבליל המילים

שהיא במוחה רוקמת...



אני אחריך הלכתי כעשן אחר עמוד האש

כציפור עפתי מידך האוחזת כאשר נעצת

בליבי את החרמש....



תוחמת את שמה בדמו...

פורשת כנפיים ועפה כסנונית המביאה את

האביב לתקווה שמתה עימה...


--------------------------------------------------------------------


תרקוד כאילו איש אינו מסתכל

תשיר כאילו איש אינו שומע

תאהב כאילו מעולם לא נפגעת

ותחיה כאילו אתה בגן עדן עלי

אדמות....



}{....

זכיתי ביושר במשאלה לחיות מחדש יחד עם כול הידע שרכשתי בחלוף השנים , ביקשתי למחוק תקופות

קשות שלמענן ויתרתי על המון רגעים קסומים ונפלאים בגלל הקשר הבלתי הפיך עם אם הגורלות ...למען

הזכות להוולד מחדש ולהגיח שוב עם הרעב שאיפיין אותי כול כך בעבר.



באופן צפוי , הרהור במצב מעמיד אותך במצב...הרהרתי בחיי נצח , על חיים ארוכים הגדושים במפגשים

עם לא מעט אנשים חכמים וטובים וגם כאלה אחרים...



שאלתי את עצמי לא אחת את שנשאלתי ע"י אחרים , איך חיי אדם ארוכים ...? כאשר ידוע לו שהאנשים

האהובים עליו ביותר ימותו לפניו , בעבר לא היית לי תשובה כעת יש לי...פשוט לחיות את החיים עם המון

אהבה ובעיקר הערכה גדולה לרגעים הקצרים וליחודיות שמעניקה ההזדמנות לפגוש כול אורח ואורחת

הפוגשים אותי בכול זוית או פינה של החיים ולדעת למצות את הרגע ולחוות את הטוב ביותר במחיצתם...

פשוט לדעת לחיות ולקבל את כול מה שמיעדת לנו אם כול הגורלות....



יחד עם כול אהבה חולפת או מזדמנת , תמיד יוותרו פצעים פתוחים יחד עם זיכרונות קסומים...מכול מערכת

יחסים פתוחה או שחלפה , בעיניי כול מפגש כזה היה אנושי והכיל בתוכי פינה חמה , וגם כאלה שלא הגיעו

לכלל מימוש...


הכאב תמיד יבקש את מקומו , ובזמן שאני כותב אני תמיד חי רגעים נפלאים כקשים...ממספר של נשים

מופלאות מעברי הרחוק וגם הקרוב...ואני מוצא שבעיקר יש בי דמעות של עצב והמון תודה .



וכן גם סליחה...


-------------------------------------------------------------------------------------------------


ברגעים שנזכרתי מדוע אני מתנשם בכבדות

דמעה עדינה משכה עצמה חזרה אל תוך עיניי


המפתיע הוא


שלא נשרפתי עד עפר

והאדמה עדיין לא חרכה את עצמותיי


פשוט המשכתי


לטוב ולרע


למדתי משהו


חדש....



}{....שהכול יעבור ממול...