אתה לוחש לי
אוחז במותניים שלי בחוזק
מעלה ומוריד אותי בקלילות על הזין שלך
משל הייתי נוצה,
"תיגעי בעצמך"
אתה מסנן לי, העיניים שלך חודרות אלי עמוק,
אני מזהה את הכעס בקול שלך,את החוסר סבלנות,
אנחנו יחד שנה באון אוף
לא משנה כמה אתה נוגע בי , כמה שאתה משקיע, אני לא מצליחה לגמור איתך, המיינד שלי מחזיק את הגוף, פגיעות חוזרות ונשנות שלך כלפי מראות כבר את האותות שלהן, הלב שלי לא נותן לי להשתחרר, לא נותן לעצמו לסמוך עליך שאפשר,
אני לא מצליחה לשחרר אחיזה איתך, להשתחרר, לגמור בגניחות היפייפיות שלי, בטבעיות של החיה שאני, שאיתך היא הולכת ומתכווצת, חוששת, עיפה...
היד שלי נשלחת לעבר הכוס שלי בלי שליטה, הקול שלך משפיע עלי, מכופף אותי, אני חוזרת אליך פעם אחרי פעם גם כשאני מבטיחה לעצמי שזהו, סיימתי, אני לא רוצה עוד,אני לא רוצה,
"תקחי אוויר עמוק לבטן התחתונה" אתה מלמד אותי לנשום, חושב שזה מה שיביא את האורגזמה המיוחלת, "תסובבי את האצבעות על הדגדגן" ואני עושה את כל מה שאתה אומר, מצייתת,
"אני ראוי לראות אותך גומרת" המשפט הזה מתניע בי את האמון בך, "תראי כמה הקרבתי בשבילנו" אתה לוחש בתוכי, העיניים שלך עצובות כ"כ, מיוסרות, הגוף שלי מתמסר למגע של האצבעות שלי, לחדירות הקצובות שלך, העמוקות, המתחזקות "אני ראוי לזה" אתה גונח ואני אחריך, הגניחות שלי משתלבות בשלך, אתה באמת ראוי גבר שלי ואני כל כך רוצה, רק שמרגע שאני מתמסרת אליך, דקה אחרי שאתה גומר בתוכי אתה מתמלא אשמה, זורק אותי לתהומות של בדידות, כאב ובושה, והגוף שלי נסגר אליך כבר, אני מנסה להסביר לך בשתיקה שלי, במבט שלי, את מה שאתה מבין כבר בעצמך,
אתה משחיל אותי עמוק יותר, חזק יותר על הזין שלך, אני לפני גמירה , כל מה שבא לי זה שתראה אותי גומרת כבר, אני מגמגמת לך שאני גומרת איתך בכול פנטזיה שלי שניה, אבל זה לא מספיק לך, אתה מהדק את האחיזה שלך, "אני תגמרי לי בידיים גם אם זו תהיה הפעם האחרונה" אתה לוחש אלי, ואני ככ רוצה...
אין לי מושג למה הגוף שלי כ"כ חד משמעי והחלטי איתך, אתה הגבר שאני הכי הרבה משתוקקת למגע שלו וגם זה שסוגר אותי תחת מנעול ובריח מעוצמת הפגיעות שספגתי ממנו,
אתה פיל בחנות החרסינה שהיא הלב שלי ולגוף שלי יש את הסיבולת שלו, שהיא מסתבר, נמוכה יותר משלי ואומנם הוא מכור אל הידיים שלך ולא יכול לומר לך לא, אבל זה לא אומר שהלב שלי זורם איתו, יכול לסלוח לך על כל הסרט הזה שאני עוברת בגללך,
וחוזרת למרות זאת שוב ושוב ושוב על אפי ועל חמתי, כמו אישה קטנה,
שנינו יודעים שלמרות שאין ביננו קשר שליטה, זו מי שאני, אני בעצם הנשלטת שלך. אבל אין אפטר קר ביננו, אין רכות וחיבוק של אחרי, אין ביטחון ויציבות, יש רק כאב גולמי, מזוקק שבא לכסות על אהבה חולה,
יש רק עונש אחד שלגוף שלי יש את השליטה עליו ואיתו אתה חי יום יום, כל גבר שאני אהיה איתו יהיה בפור עליך , כל אחד אחר יראה את הפנים שלי שאתה רק מדמיין
וזה עוד יותר כואב דווקא כי אתה מאסטר במיניות, כי אתה עוסק בזה למחייתך, כי אתה מלמד גברים לספק את הנשים שלהן, להעיף אותן בדיוק כמו שאתה
ודווקא את זו שאתה הכי אוהב
את זו שאתה רוצה לעצמך
לא הגמרת מעולם,
לא מחית את הדמעות שלה כשהיא בוכה תוך כדי גמירה מתוקה, לא התמלאת מהצחוק שלה המתגלגל משמחה אחרי גניחות משוחררות של אישה חי-ה,
כזו שאוהבת אותך כל כך
אבל הלב שלה כבר
לא יכול לשאת
את
קרבתך.
* ודי לחכימא ברמיזא *
