שמרעיבים אותי
שמחזיקים קצר את מושכות המיניות שלי
שלא משחררים לי אותה, אותי...
בוחרת תמיד גברים
שלא נותנים לי את מה שאני צריכה,
שהכל לפי החליל שלהם, בזמן שלהם, באופן, בכמות, במה שהם חושבים, שהם לא יודעים, שאני רוצה יותר ממה שהם רוצים.
בוחרת תמיד גברים שנותנים לי פירורים
של מגע ופינוקים, שמחשבים שקלים, שמבקשים ממני לקנות או להביא איתי, וזה הכי לא גברי בעיניי ועדיין הם הכי גברים,
בוחרת תמיד גברים שמבטלים אותי, את הרצון שלי, את התשוקות, את המהווים,
ואיכשהו עם כמה שזה דפוק, זו כנראה הקארמה שלי, כי אלו הגברים שעושים לי את זה, אלו שגומרים לי בפה שוב ושוב ושוב ובי הם כמעט ולא נוגעים, שלא ראו אותי גומרת מעולם כי זה אף פעם לא איתם, שאין לי מילה מולם ויש לי בושה מולם, שאין לי מושג מה מתחולל שם בתוכי, בין הרטוב הזה האינסופי שאני מרגישה, לבין הראש שלי שאומר לי לברוח כל עוד נפשי בי, שהם לא בשבילי, בשביל כל הטוב שבי והתמימות שבי והרכות
שבי.
ואני בורחת וחוזרת וחוזרת ובורחת והם רק מסתכלים, ונותנים לי לשכב לידם ממרחק בטוח, מעבירים יד על הפנים היפות שלי, מאפשרים לי לחבק להם מעט את הרגל או הגוף
ואז שוב
גומרים בתוכי.
* לא פנויה *
