אני מבקשת אישור לצאת לדנגן. הרבה זמן לא היתה לי יציאה טובה וזה חסר לי. אני אוהבת לחטוף מכות מול כולם.
היא מאשרת לי ללכת. באיזשהו שלב אני שוקלת לבטל והיא אומרת לי שמאוד כדאי לי ללכת, ומסיימת ב"תכיני ת'תחת זונה". המוח שלי מריץ סרטים מנסה לפענח את הרמז. האם היא תגיע בעצמה? אבל הרי היא סובלת מכאבי מחזור קשים. ביקשתי ממנה לסרסר בי, האם היא תשלח מישהי אחרת להרביץ לי? המחשבות קולחות ואני מנסה להתרכז במשימות שלי ולהתארגן ליציאה. אני מתקלחת, מגלגלת, מתלבשת בחצאית שחורה קצרצרה וחולצת רשת אדומה, מעליה חולצה אדומה משובצת, בשביל הבחוץ.
אני מתעוררת בבהלה רבע שעה אחרי השעון שלי. החלטתי לשנוצ קצת לפני היציאה. אני ממהרת לנעול נעליים ולצאת. "שבי מאחורי הנהג" היא כותבת לי כשאני מעדכנת שאני על המונית. אני עוברת מושב ומחכה להוראות.
"תפתחי רגליים ותגעי בכוס ותצלמי לי, שהנהג לא ישים לב"
"כן מיס 😳"
"מה קרה זונה? מביך?"
"כן מיס 😳"
"בונוס"
אני פותחת מצלמה ורגליים ומתחילה לצלם. מסיטה את החוטיני שקצת קטן עלי ונוגעת בעצמי. אני שולחת למיס את הסרטון. "זונה טובה" היא אומרת, ואני מסמיקה באושר. "עוד פעמיים במהלך הנסיעה, אני ממתינה" היא אומרת, ואני ממהרת לבצע. שני סרטונים נשלחים אליה במהירות הבזק. "זונה טובה מאוד" היא כותבת לי, ואני מרגישה את הצורך בהשפלה ושימוש מתחיל להתמלא.
אני מגיעה למועדון וישלי כמה דקות לבד. אני יושבת ומעשנת, וכמובן שעם המזל שלי גם מקיאה על עצמי. אני מסיימת להתנקות ומתיישבת עם פחית זירו על הספה בכניסה למועדון, ואז אני רואה אותה מגיעה. אני חושבת שאני מדמיינת מבין חרכי הבד, אבל היא עוברת דרכם והיא באמת כאן. מיס באה להשתמש בי, לנצל אותי, לספק אותי ואת הצרכים המעוותים שלי.
היא מחבקת אותי ואני בעננים. היא אשכרה באה, למרות המחזור והכול. אנחנו הולכות לבר באיזור של המעשנים והיא מזמינה צ'ייסר ומעשנת. אני מביטה באפר שמצטבר בקצה הסיגריה בהתרגשות, מחכה לרגע שבו היא תאפר לי בפה. "מה את רוצה זונה?" היא שואלת, ואני רק מתחפרת לתוכה בחיבוק. היא מאפרת לי בפה ואני ברקיע השביעי. "זה מה שרצית זונה, נכון?" היא שואלת. "כן מיס" אני משיבה במבוכה ואושר. "רדי לחבק לי את הרגל" היא אומרת, ואני יורדת לברכיים בלי לחשוב פעמיים. כמו שמיס לימדה אותי, כשאני מקבלת הוראות ממנה אני לא חושבת, פשוט מבצעת. אני על הרצפה, מחבקת לה את הרגל. אנשים עוברים ואנחנו בשלנו. אני מרגישה בבועה של הגנה כשאני מחבקת לה את הרגל, אני יודעת שאני במקום שלי ואני מוגנת ושומרים עלי. אני יודעת שאני בטוחה. היא מלטפת לי את הראש בעדינות ואני מתענגת על כל ליטוף וליטוף. אני אוהבת להיות במקום שלי, לרגליה. היא מסמנת לי לעלות חזרה ואני מתרוממת. היא מחבקת אותי ואומרת "בואי נמצא מקום להרביץ לך". אני מתמלאת בהתרגשות ופחד.
בזמן שעמדנו ועישנו היא גם הראתה לי את פלוגר הגומי האכזרי, והפאדל עם עיגולי המתכת הדוקרניים שהיא הביאה איתה. אני מרגישה פרפרים של התרגשות ופחד וכל רגע לוקח נצח. היא מובילה אותי באמצעות הצמה שלראשי ומוצאת לנו מקום. "ידיים על הסורגים" היא אומרת. אני נשענת קדימה והיא ממקמת את הגוף שלי בדיוק איך שהיא אוהבת, גב מקומר, תחת למעלה, פיסוק קטן ברגליים. אני מתכוננת.
היא מתחילה מחימום קליל אבל משום מה קשה לי להסתגל לכאב. היא נותנת לי שלוש הצלפות רציניות עם הפלוגר ואני מרימה שתי אצבעות כדי לסמל צהוב. היא ממשיכה בהצלפות עדינות יותר, מחממת את האיזור אפילו יותר. כשהיא חוזרת למכות רציניות, אני כבר עמוק בספייס. המוזיקה של המסיבה, הקהל, וההצלפות העדינות והמדוייקות מעיפים אותי למקומות אחרים. האמת היא שהייתי כלכך בספייס שאני לא זוכרת הרבה, אבל אספר מה שאני זוכרת. אני זוכרת את עצמי גונחת בכאב ועונג ישר לאוזן של הבחור שישב מעבר לסורגי הכלוב. אני זוכרת אותו ואת בת זוגתו מסתובבים וצופים בנו. אני זוכרת הצלפות, לתחת, לירכיים, לכוס. אני זוכרת את עצמי גונחת בעונג מהצלפות לכוס על ידי הפלוגר שכמה דקות לפני כן הביא אותי לצהוב. אני כמעט גומרת אבל היא מפסיקה ועוברת חזרה לתחת שלי. אני זוכרת נשיכות ואת עצמי מתכווצת בכאב ופולטת "אאוץ" ואיה" בעוצמות שאני בטוחה שכל המועדון שומע אותי.
כשהיא מסיימת היא שולפת מגבון מהתיק שלה ואומרת "רגע, אל תזוזי, כל התחת שלך דם, אני צריכה לנקות את זה. היא מספרת לי שהיו ממש נתזים של דם שעפו לכל עבר, והדם האדום על המגבון זוהר אפילו בחושך של המועדון. בהמשך הערב מיס גם נאלצה לנקות דם שמצאה שהתיז של הידיים שלה. היא מחבקת אותי ולוחשת לי באוזן "סיפקת אחלה שואו. היה מישהו שבהה לך בכוס בלי הפסקה." הידיעה שאנשים זרים ראו אותי חשופה כלכך מרגשת אותי ואני נרטבת אפילו יותר.
הערב נגמר קצת פחות מוצלח, בהקאה נוספת מהתרגשות.
אבל קיבלתי מכות, קיבלתי מלא חיבוק, קיבלתי נשיקה במצח.. מה עוד אני צריכה.
תודה מיס, על עוד סשן מדהים. תודה שאת אמיצה מספיק כדי לקחת אותי כלכך רחוק ולהמשיך להצליף בי כשאני מדממת. תודה שאת מפתיעה אותי לטובה כל יום מחדש. תודה שאת מעמידה (או יותר נכון מושיבה אותי על הרצפה) במקום שלי, תודה שאת מכילה אותי, תודה שאת מלמדת אותי בריאות מהי. פשוט תודה עלייך.
