בתחילת שבוע שעבר אשתי שוב נעלה אותי, אחרי תקופת שחרור ארוכה יחסית.
אז בסוף השבוע ירדנו לדרום, לקמפינג בשטח עם כמה חברים. בשטח תמיד ישנים פחות טוב, לפחות אני, כי השמש מעירה בבוקר ואי אפשר לישון באוהל יותר כי חם ממש.
קצת חששתי להיות נעול בשטח, כי גם ככה אני מתעורר פעמיים בלילה מזיקפות שהכלובון מונע בקשיחות אכזרית, אז גם להוסיף לזה חוסר שעות שינה בשטח.
ניסיתי לבקש שתשחרר אותי לפני שיצאנו מהבית, בטענה שיהיה לי נורא קשה לישון וגם ממילא אני לא ממש יכול לאונן בשטח. כמובן שאשתי לא הסכימה, וירדנו לשטח כשאני נעול.
אבל אז, אחרי שהקמנו את האוהל והתיישבנו לאכול, היא מחייכת אלי במתיקות ונותנת לי את המפתח. קח, ריחמתי עליך שתוכל לישון כמו שצריך.
ואני מסתכל עליה במבט מאוהב, מנשק אותה, ונכנס לאוהל להשתחרר מהכלובון. בבוקר, אחרי לילה בלי הרבה שינה בגלל החום, נשכבתי לידה, נישקתי אותה ואמרתי לה תודה ושאני מעריך מאד שהיא שחררה אותי. אמרתי לה גם שבלילה כשהתעוררתי מהחום כן עלתה לי מחשבה לאונן, כי כבר כמה ימים שאני נעול, אבל לא רציתי לנצל לרעה את המחווה היפה שהיא עשתה לי, אז לא נגעתי בעצמי בלי האישור שלה. מיוזמתי.
קשה לי להעביר את התחושה הזו, כמה הערכתי את המחווה הזו. בתקופות שהיא נועלת אותי, מבחינתי הנוחות שלי, הכאבים בזין, הכל - הכל שלה, והיא מחליטה לגמרי. כשהיא מחליטה לוותר על הדבר הזה, גם אם זה לכמה ימים, כי היא דואגת לי ורוצה שאשן טוב יותר - זה תחושה מאד נעימה, זה כמו קרבה חמימה כזאת.
כי - יש ביחסים האלו, בהם היא נועלת אותי ומחליטה מתי בעצם הזין שלי יהיה חופשי לעמוד מתי שבא לו, היררכיה מובנית: היא מחליטה עלי, קובעת מתי ואיך אוכל לאונן או לזיין, ובעיקר מתי לא. אני יכול לבקש, לעשות דברים שאולי יגדילו את הסיכוי שאקבל שחרור מוקדם במעט, אבל זה עדיין לשיקול דעתה והיא זאת שבסוף תקבל את ההחלטה. כלומר, בהיררכיה כאן, אני מציב את עצמי מתחתיה ונתון למה שהיא תחליט כאמור.
כשהיא עושה לי מחווה דואגת כזאת, מתוך - אני מניח - חמלה ואהבה כלפי, ורצון כנה שיהיה לי טוב ונעים וכיף בקמפינג באופן מקסימלי, זה צעד שמצד אחד מודע מאד להיררכיה הזאת ואפילו מעט מדגיש אותה, כי גם כאן זו החלטה שלה לחלוטין כי אני ביקשתי לפני ולא שוחררתי. מצד שני, זה מציב את ההיררכיה הזו במקום חומל ודואג, קרוב ואוהב, וזו תחושה מדהימה. אני אוהב נורא את אשתי, אני לא חושב שאני כותב את זה מספיק.
אני לא חושב שזה הכרחי לסיטואציה שלנו, אמנם; לא חייב, בעיניי, שהנועלת שלך תהיה מישהי שאתה אוהב. אבל כשזה כן, זה מעצים את התחושה והקרבה בהרבה, ואני מרגיש שהאהבה שלי אליה מקבלת משמעויות ופרשנויות מחודשות ועוצמתיות מאז שהיא התחילה לנעול אותי. אולי אכתוב על זה פעם בנפרד, אם יהיה קצת ביקוש או שיבוא לי, המוקדם מביניהם.
יום אחרי, כשכבר חזרנו הביתה, קצת גמלתי לה בסקס בוקר כמו שהיא אוהבת, ארוך, עם הצלפות, הכל.
אמנם, זה לא עזר לי יותר מדי.
בלילה היא נכנסה לישון לפני, לא לפני שהיא מורה לי לנעול את עצמי לפני שאני הולך לישון ולשים לידה את המפתח. היא הזהירה אותי שלא אעז לאונן במקלחת.
וכאן הייתי קצת שובב.