מתנזר מקלדת

אני רואה אותך, מזהה מיד.

אני הניק, חשבתי שפרשת מזמן.

כך אמרת לי אז, לפני שנים:

"מנתקת עצמי מהעולם הזה, מהאנשים."

כמה הופתעתי לראותך שוב,

שולטת כאן ביד רמה,

ואני זוכר אותך אחרת—

כלבלב חמוד ליד רגלי,

היום דוחפת דילדואים וסטרפאון,

ונזכר בסשנים שנדחפו אלייך בלי אבחנה.

שמחתי לראות איך גדלת,

איך צמחת, איך השתנית.

כמו פוקימון אדום וחמוד,

סקסית היית ונשארת.

ואני? מונוגמי הפכתי.

ילד הייתי—וגדלתי.