חולה בראש

כשאני נכנסת מיד דוחפים אותי לחדר צדדי ריק. שתי נשים מבוגרות מחכות שם. אחת מפשיטה אותי בכוח ומכניסה את הבגדים שלי לשקית. השניה רושמת הערות במחברת. זאת שמפשיטה אותי מרימה את הציצים שלי. כאילו שוקלת אותם. אחר כך עוזבת ונותנת להם ליפול. היא מפשקת את התחת שלי ובודקת שם. היא מכופפת אותי קדימה. היא מטפלת בי בגסות. היא אומרת "תתכופפי ואל תזוזי". השניה ממשיכה לרשום במחברת. הראשונה מפשקת לי את הכוס וצובטת אותו. דוחפת לי אצבע. מפשקת לי את התחת. בודקת איך הציצים שלי נופלים. סוחטת אותם. פותחת לי את הפה ומכניסה אצבע. היא אומרת "תפתחי רחב". היא חוקרת ומסתכלת פנימה על השיניים והלשון. היא מעמידה אותי בחזרה ומסתכלת עלי במבט מזלזל ומאוכזב. השניה קמה ותולה לי פתק עם חוט על הצוואר. כתוב עליו מספר 5, וכתוב עליו 70 ש"ח. מוציאים אותי מהחדר וזאת שהכניסה אותי תופסת אותי בשיער. היא גוררת אותי לחדר אחר ודוחפת אותי לעמוד ליד הקיר. מסביבי עומדות עוד בנות. לכל אחת פתק על הצוואר כמו שלי. אני מסתכלת לראות את המחירים. זאת שהכניסה אותי תופסת את הפנים שלי ומיישרת אותם. היא צועקת "תסתכלי קדימה, פרה!". היא נותנת לי סטירה.

אל החדר נכנסת אשה מבוגרת מאוד. היא לובשת חלוק משי. היא מחזיקה כוסית יין. יש לה מבט מזלזל ומתנשא. היא עוברת על שורת הבנות ומסתכלת על כל אחת בעיניים. היא מסתכלת על הגוף של כל אחת. היא לא אומרת כלום. היא הולכת בחזרה לאורך השורה ומסתכלת שוב. היא מלטפת את השפתיים של מישהי. המארחת מגישה לה מגבת והיא מנגבת את הידיים. היא נותנת את הכוסית שלה למארחת. היא ניגשת למישהי אחרת וצובטת את הפטמה שלה. היא צועקת. המארחת ניגשת אליה ומסתכלת לה בעיניים מקרוב. היא צועקת על כולנו "מבט קדימה!". אני לא מעיזה להסתכל. אני רק רואה שהמארחת גוררת את זאת שצעקה החוצה מהחדר. אני שומעת מכות וצעקות מהחדר השני.

האשה ניגשת אלי. היא מועכת לי את הציצים חזק. אני מתאפקת לא לצעוק. היא שואלת את המארחת על המחיר. המארחת אומרת 70. האשה מסתכלת עלי מלמטה למעלה. היא אומרת 30. המארחת אומרת "היא אחת הטובות שיש לנו". האשה מסתכלת עלי שוב. היא אומרת "את טובה?". אני אומרת "כן". המארחת ניגשת אלי ומסתכלת עלי מקרוב. אני עדיין שומעת את הצעקות מהחדר השני. האשה אומרת "קצת גסת רוח". המארחת אומרת לי "איך את עונה לגברת?". אני אומרת "סליחה גברתי". האשה מסתכלת עלי בזלזול. המארחת אומרת לי "טיפשה". האשה הולכת למישהי אחרת בשורה והמארחת דוחפת אותי בכוח חזרה למקום שלי.

האשה בוחרת מישהי אחרת. היא לוקחת אותה ויוצאת איתה מהחדר. כולן ממשיכות לעמוד. המארחת צועקת שוב "מבט קדימה. ראש זקוף!". היא עוברת לאורך השורה ואומרת "אתן מביישות אותי. חבורה של טינופות. לא שוות את הפתק שלכן". היא מרימה למישהי את הראש. היא צועקת "מבט קדימה!". היא מסתכלת על האחרות וצועקת "להבליט חזה!".

האשה נכנסת. החלוק שלה פתוח. הגוף שלה מבוגר ומקומט. הציצים שלה קטנים ודי נפולים. פטמות כהות ובולטות. יש לה שיער אפור למטה. היא ניגשת אלי. אני מבליטה את החזה. מסתכלת קדימה. היא אומרת למארחת "40". המארחת אומרת "60". האשה מסתכלת עלי שוב. בוחנת את כל הגוף שלי. נוגעת בו. בודקת כמה הוא רך. בודקת את קפלי השומן. היא נצמדת אלי. מחככת את הגוף שלה בשלי. נושפת לי על הפה. ממששת אותו. מחזיקה לי את הגרון וקצת חונקת. דוחפת אצבע ביד השניה לתוכי. מחטטת בכוס שלי. היא אומרת למארחת "40". המארחת חושבת קצת ואומרת "50". האשה שואלת אותי "מה את אומרת? שווה לי לשלם 50 שקלים עליך?". אני אומרת "כן גברתי". היא צוחקת. היא לועגת לי. היא אומרת "יש לנו פה עסק עם זונה יקרנית". היא מסתכלת עלי ואומרת "חוצפנית. חתיכת זבל קטן ומושתן". המארחת צועקת שוב "מבט קדימה!".

האשה לוקחת אותי החוצה. היא גוררת אותי לחדר אחר. יש שם מיטה ישנה. יש שם ריח חזק. ריח של טחב ושל רקבון. ריח של שתן ישן. האשה מורידה אותי על הברכיים. היא מורידה את החלוק. היא מכופפת אותי על המיטה. הריחות של המזרון מציפים אותי. היא מפשקת את הרגליים שלי בכוח. היא דוחפת לי אצבע עמוק. היא דופקת אותי חזק. היא מוציאה את האצבע ומושכת אותי חזק. אני שוב על הברכיים. היא מכניסה לי את האצבע לפה. אני מלקקת ומוצצת. היא דוחפת אותה עמוק עד הגרון שלי. היא משחקת לי בגוף. הידיים שלה גסות. התנועות שלה קשות. היא אומרת "אצלי עובדים קשה. אצלי לא מתפנקים". היא נעמדת מעלי. היא משתינה על הראש שלי. הכל נוזל עלי. ריח חריף. היא נשכבת על המיטה ומושכת אותי אליה. אני מתחילה ללקק את הכוס שלה. הוא רפוי ופתוח. היא מחזיקה את הראש שלי חזק. היא מצמידה אותי אליה ומאוננת עם הפה שלי. היא זורקת אותי בבת אחת ממנה על הרצפה. אני נופלת. היא נעמדת מעלי ואומרת "פרה מטונפת, אפילו ללקק את לא יודעת?". היא מתישבת על הפנים שלי. הלשון שלי נכנסת לתחת שלה. היא זזה מעלי. היא אומרת "תלקקי, זונה". אני מלקקת בפנים. היא אומרת "חסרת ערך שכמותך". היא אומרת "עמוק, חתיכת טינופת, עמוק". אני מנסה להגיע עמוק. הטעם מר ומחוספס. היא קמה ולובשת את החלוק. היא גוררת אותי החוצה עם השיער. היא זורקת אותי על הרצפה בחדר עם כל הבנות. היא אומרת למארחת "40". המארחת נאחנת ואומרת "40". האשה מסתכלת עלי שוב ואומרת "30". המארחת שותקת. האשה אומרת "20". המארחת מסתכלת עלי במבט מאוכזב ואומרת "20". אני מסתכלת על הבנות האחרות. אני פתאום שמחה. האשה אומרת "מחר אני באה לקחת אותה". היא יוצאת ובדרך דורכת עלי. המארחת מוציאה את כולנו וזורקת אותנו לחדר החשוך עם המיטה. היא נועלת את הדלת, וכל הבנות מסתכלות בי בקנאה.

קבענו להיפגש בפאב. מסביב יש רק נשים. זה נראה כאילו כולן מסתכלות עלי ויודעות. אבל היא אומרת שכל אחת שם בעניין שלה. שאני אחשוב שאנחנו לבד. שאני ארגיש נוח. האלכוהול מרגיע את המתח בגוף שלי לאט לאט. אני מספרת לה בהדרגה. היא מחייכת ומבינה. היא נותנת לי יד. אני מרגישה יותר נוח. אני מספרת לה יותר. גם היא מספרת קצת על עצמה. היא אומרת שהיא מבינה אותי. שגם היא היתה במצבי פעם. היא רוצה לשמוע עוד. אומרת לי לא להתבייש. לפתוח הכל. החושך עוזר. גם האלכוהול עוזר. אני מספרת לה.

היא מציעה שנלך ברגל. באוויר הפתוח. זה יעשה לי טוב. היא משלמת את החשבון ואנחנו יוצאות. אני מסתכלת שוב על כולן שם. לא יודעת אם הן באמת רק בעניין שלהן או שאני שקופה. אנחנו הולכות ברגל. היא נותנת לי יד. היא מובילה. היא שואלת אם אני רוצה לטייל איתה ברכב. אנחנו נכנסות. היא נוסעת מחוץ לעיר. היא פותחת את החלונות. האוויר הקר מפזר את השיער שלי. מקפיא את הפנים.

היא עוצרת בצד. היא מלטפת את השיער שלי. היא נצמדת בבת אחת ומנשקת אותי חזק. כמעט נוגסת בשפתיים שלי. היא מלקקת את הלשון שלי. היא אומרת "את מחרמנת אותי". היד שלה יורדת לתחתונים שלי. היא לא מחכה. היא מזיזה את התחתונים ומחדירה לי אצבע. היד השניה שלה מצמידה אותי לכיסא. היא מנשקת אותי בכוח. אני סוגרת קצת את הרגליים. היא מתרחקת ממני. היא מסתכלת עלי. היא נותנת לי סטירה ואומרת "שרמוטה קטנה מה חשבת? שתחרמני אותי ככה עם הסיפורים שלך ואז תסגרי לי רגליים?". היא נועלת את הדלתות. היא מורידה לי את התחתונים. היא אומרת "כלבה מיוחמת". היא נותנת לי עוד סטירה. היא אומרת "את כלבה מיוחמת?". הפה שלי אומר "כן". היא שואלת "מה כן?". אני אומרת "אני כלבה מיוחמת". היא מחייכת. היא מוציאה מהתיק שלה רצועה של כלב. היא שמה לי אותה על הצוואר. היא קושרת את הקצה השני לתוך הרכב. היא מתחילה לנסוע. היא אומרת "כלבה שמחרמנת אותי ככה כל הערב צריכה לשלם על זה". היא אומרת "את תשלמי על זה". היא אומרת לי להוריד את החולצה. אני מורידה. קצת מסתבכת עם הרצועה. היא צועקת עלי "מהר כלבה". היא לוקחת את החולצה שלי וזורקת מהחלון. היא אומרת לי להוריד את החזיה. אני מורידה. קר לי נורא. היא אומרת "איזה עטינים". היא מועכת לי קצת את הציצים. היא לוקחת את החזיה שלי וזורקת גם אותה מהחלון. היא אומרת "אוי קר לך". היא צוחקת ולועגת לי. היא אומרת "תתחילי לאונן, אולי זה יחמם אותך". אני מתחילה לאט. היא אומרת "תאונני, כלבה מיוחמת, ותגידי לי תודה".

אני מאוננת בנסיעה. הרכב מתמלא בריחות. היא אומרת לי "את אוהבת את זה, אה?". היא אומרת "תפתחי את הרגליים אל תתביישי". היא עוצרת שוב. היא יוצאת מהרכב ופותחת את הדלת שלי. היא מושכת אותי ברצועה חזק. אני נופלת החוצה. היא דורכת על הצוואר שלי שאני אשאר למטה. היא מושכת את הרצועה ואני הולכת אחריה על ארבע. היא הולכת מהר. הציצים שלי מתנדנדים. הידיים שלי מתלכלכות בחול. היא עוצרת. היא נותנת לי בעיטה בתחת ואומרת "נו תשתיני, כלבה". היא שמה את הרגל שלה על הגב שלי ומכופפת אותי עוד קצת. אני משתינה. מסתכלת עליה. זה נוזל לי על הרגליים. גם הברכיים שלי נרטבות. היא מושכת אותי ברצועה עוד לפני שאני מסיימת. היא אומרת "בואי". אנחנו מגיעות שוב לרכב. אני לא יודעת אם אלה שנוסעים בכביש רואים ומבינים. היא מעמידה אותי ומנקה את הגוף שלי מהחול עם היד שלה בסטירות חזקות. היא דוחפת אותי לרכב. היא נכנסת וממשיכה בנסיעה. היא אומרת "את יודעת לאן אני לוקחת אותך?". אני לא יודעת. היא צוחקת. היא מוציאה מהתיק דילדו גדול עם רצועות. היא דוחפת לי אותו לפה. הוא מריח חזק, כאילו חצי מהעובי שלו הוא רק שכבות של מיצים יבשים ושל שימוש. היא אומרת "קחי תתכונני". היא נוסעת מהר. הרוח מקפיאה לי את הפטמות. היא אומרת "שלא תעיזי להוציא אותו מהפה". מתחיל לנזול לי רוק על הסנטר. היא צוחקת. היא אומרת "בעצם את יודעת שאת לא רוצה להוציא אותו. את נולדת בשביל שיהיה לך זין בפה". היא אומרת "צריך לתקוע לך אותו שם לתמיד". היא צוחקת עלי. היא אומרת "אולי ככה גם לא תאכלי כל כך הרבה ולא תהיי פרה כזאת". אני מוצצת את הדילדו. הרוק נוזל עלי. אני בקושי נושמת. גם הרוח על הפנים שלי מפריעה לי לנשום. אני כמעט משתעלת. אסור לי להוציא את הדילדו. אני מתאפקת.

היא עוצרת ליד מבנה נטוש. היא מוציאה אותי בכוח. היא גוררת אותי עם הרצועה. חשוך שם ואני כמעט נופלת. מסריח שם. אשפה. שתן. צואה. קר שם. אני שומעת נשימות נלהבות. היא מוציאה את הדילדו מהפה שלי. אני לוקחת נשימה עמוקה בלי לשלוט על זה. הריחות מציפים אותי. אני כמעט מקיאה. הרוק נוזל ממני. החושך מתבהר בהדרגה. אני רואה עוד בנות כמוני. קשורות שם ברצועות. עירומות. מסתכלות עלי בסקרנות. אני שומעת אותה מתפשטת. גם הכוס נוזל ממני. היא ניגשת לאחת הבנות וחודרת אליה בבת אחת עם הדילדו. היא מושכת את הרצועה שלי. היא מזיינת אותה חזק. עמוק. היא מזיינת אותה ומסתכלת עלי. היא אומרת לי "את כלבה מסריחה". "זונה מיוחמת". היא אומרת "כאן את תגורי עם הכלבות שלי. אם תהיי כלבה טובה אני אבוא ואזיין גם אותך. את תהיי החור שלי. ואת תגידי לי תודה".

היא מזיינת אותה חזק. מול העיניים שלי. היא אומרת "את רוצה גם?". היא מושכת ברצועה שלי. אני אומרת "כן". היא צוחקת. היא אומרת "תבקשי יפה". אני לא שולטת על זה. אני אומרת "בבקשה". היא אומרת "בבקשה מה?". אני מסתכלת על האחרות, שמחייכות מולי. הן כבר יודעות. אני אומרת "בבקשה תזייני אותי".

היא מוציאה את הדילדו ומושכת אותי ברצועה. היא אומרת "בואי, זבל". הפנים שלי נצמדות לתחת ולכוס של הכלבה השניה. הריח שם חזק. מוזנח. כמעט רקוב. השיער מגודל. היא אומרת לי ללקק. אני מתחילה ללקק. האחרות מחייכות. אני שומעת איך הן מלקקות את השפתיים. אני מרגישה את הדילדו חודר אלי בבת אחת. אני נדחפת אל בין הרגליים של השניה. אני נחנקת. היא צוחקת. היא מושכת לי בשיער. מזיינת אותי חזק. עמוק. היא אומרת לי "עכשיו כשתקעתי אותך אין לך דרך חזרה. את ביקשת את זה. כאן גרות הכלבות שלי. ואת הכלבה החדשה". היא שורטת את הגב שלי עם הציפורניים. מושכת בשיער שלי. השניה מצמידה את הכוס שלה לפנים שלי. אלה הריחות של החלום שלי. הדילדו יוצא ממני. משאיר בי חלל רחב. אני מרגישה שם את הרוח הקרה. הכוס נעלם מהפנים שלי. אני נושמת את האוויר הריחני. רואה אותה עומדת כמה מטרים ממני. כורעת קצת ומשתינה. כולן זוחלות מהר אל השתן שלה. מוציאות לשון. מנסות לתפוס משהו ממנו לפני שהוא נוחת על החול. אני זוחלת לאט. לא יכולה לעקוף את התור. הן חזקות ועקשניות. נלחמות כמו חיות מורעבות שמקבלות אוכל. היא באה אלי ומושכת לי בשיער. מרימה איתו את הפנים שלי אליה. היא אומרת "יש לך עוד הרבה מה ללמוד, פרה מסריחה". היא אומרת "אבל הגעת הביתה, כלבה. עד שאני אחזור ילמדו אותך כאן כל מה שצריך". היא הולכת. אני מרגישה את הנשימות של האחרות מתקרבות אלי. מלטפות ובוחנות את הבשר, את העטינים, ואת החור של הכלבה החדשה. ואני יודעת שהגעתי הביתה.

העוזרת באה בבוקר. אני שומעת אותה מנקה ומזיזה רהיטים. אני יוצאת מהחדר ויושבת בסלון. היא נכנסת לנקות אצלי. היא קוראת לי. אני באה לחדר והיא עומדת ומצביעה על התחתונים שהשארתי על הרצפה. היא אומרת "מה זה תחתונים פה?". יש לה מבטא רוסי כבד. היא תמיד מפחידה אותי קצת. היא כמעט אף פעם לא מדברת. רק אומרת שלום כשהיא באה וכשהיא הולכת. היא מצביעה על התחתונים. אני אומרת "זה מלוכלך". כשאני צריכה לדבר איתה גם אני פתאום מדברת עברית שבורה. בגללה. היא אומרת "אני יודעת מלוכלך". היא אומרת "מסריח. תרימי". אני מרימה. היא אומרת "אני לא מנקה תחתונים מסריח שלך". אני עומדת לידה עם התחתונים ביד. היא אומרת "להריח". אני לא מבינה מה היא מבקשת. הלב שלי מתחיל לרעוד. היא אומרת יותר חזק" להריח!". אני מרימה את התחתונים ומריחה לאט. היא אומרת משהו ברוסית. זה נשמע כמו קללה. היא נותנת לי את המגב ומצביעה על הדלי עם הסמרטוט. היא אומרת "את לנקות". אני רוצה להגיד לה שהיא העוזרת. משלמים לה כדי שהיא תנקה. היא מתקרבת עם הגוף הגדול שלה ותופסת את הפנים שלי. היא צועקת "את לנקות עכשיו חדר!". אני מתחילה לנקות עם המגב. היא עומדת ומסתכלת. היא אומרת "מהר לנקות". אני מנקה מהר. היא הולכת אחרי ואני מנסה להתחמק ממנה. היא מצביעה ואומרת "פינה גם". אני מנקה את הפינות. היא דוחפת אותי לרצפה. אני זוחלת על הברכיים והידיים ומנקה. עדיין מחזיקה את התחתונים.

הטלפון שלה מצלצל. היא עונה ומדברת ברוסית. הולכת בבית. אני מפסיקה קצת לנקות ומסתכלת עליה. כשהיא מסתכלת עלי אני ממשיכה לנקות. היא סוגרת את הטלפון ובאה אלי בהליכה מהירה. היא אומרת "לא מנקה?". אני ממשיכה לנקות מהר. היא תופסת אותי ביד ומרימה אותי בכוח. היא מחזיקה לי את היד חזק ונותנת לי סטירה על התחת. אני צועקת. היא אומרת "שקט". היא מקללת ברוסית. היא מורידה לי קצת את הטרנינג והתחתונים. היא נותנת לי עוד סטירה על התחת. ועוד אחת. היא נותנת לי סמרטוט. היא אומרת "מנקה אבק". אני מתחילה לנקות אבק מהשולחן והמדפים שלי. היא מכופפת אותי בכוח על השולחן. היא ממששת את הכוס שלי. מפשקת את התחת שלי. היא דוחפת לי אצבע. היא אומרת "מסריחה". היא נותנת לי עוד שתי סטירות על התחת. היא מושכת אותי בשיער ואומרת "מנקה עכשיו". אני מנקה והיא עומדת ומסתכלת עלי. המכנסיים שלי מופשלים.

אני מסיימת לנקות והיא מושכת אותי בשיער למטבח. היא אומרת "מנקה פה עכשיו". אני מתחילה לנקות עם הדלי והסמרטוט. אני זוחלת על הרצפה. היא יושבת על הכיסא ומסתכלת. היא נותנת לי הוראות. אני עושה הכל. היא בועטת בתחת שלי. היא משחקת בו עם האצבעות של הרגליים שלה. היא נעמדת ומורידה את המכנסיים והתחתונים שלה. היא יושבת בחזרה ואומרת "בואי לפה". אני באה בזחילה. היא פותחת רגליים ומצמידה אותי לכוס שלה. יש שם ריח של מיצים ושל זיעה. הכוס שמן ונפוח. היא מחזיקה את הראש שלי עליו. אני מלקקת. הירכיים שלה שמנות עם ורידים. הפנים שלי נמרחים במיצים שלה. הטלפון שלה מצלצל שוב. היא אומרת לי "תביאי". אני מביאה את הטלפון שלה. היא עונה ומדברת ברוסית. אני מתכופפת וממשיכה ללקק אותה. היא דוחפת אותי משם בכוח. היא אומרת "מספיק. לנקות", ומקללת ברוסית. אני ממשיכה לנקות.

היא גוררת אותי לאמבטיה ואומרת לי לנקות שם. אני מנקה והיא עומדת ומסתכלת. נותנת לי הוראות. היא הולכת רגע. אני ממשיכה לנקות. היא חוזרת ומרימה אותי בכוח. מחזיקה לי את היד ונותנת לי סטירה על התחת. היא מרימה את החולצה שלי וסוחטת את הציצים שלי חזק. אני צועקת. היא נותנת לי סטירה על הלחי. ואז סטירה על הציצים. היא מקללת ברוסית. היא מכופפת אותי ומחזיקה אותי חזק צמוד לכיור. אני מרגישה משהו נדחף לי לכוס. משהו קשה. אני אפילו לא יודעת מה זה. היא דופקת אותי חזק ומהר. היא אומרת "מסריחה". היא מדברת בעיקר ברוסית. היא מושכת אותי בשיער חזרה לעמידה. היא דוחפת אותי לקיר ואומרת "לנקות מהר". אני מנקה את הקירות. היא מסתכלת עלי במבט מפחיד. היא מתקרבת ואני מנקה יותר מהר. היא תופסת אותי בשיער ואומרת "איפה כסף?". היא גוררת אותי לכניסה. אני נותנת לה את הכסף שאמא שלי השאירה בשבילה. היא מכניסה אותו לארנק. היא גוררת אותי חזרה לאמבטיה. היא מחליפה בגדים ורואה שאני מסתכלת על הגוף שלה. היא מורידה שוב את הבגדים. היא זורקת אותי לרצפה. היא מתכופפת מעלי ומשתינה. הריח חריף. היא מנגבת עם המגבת של הידיים וזורקת אותה עלי. היא מתלבשת. היא אומרת לי "עכשיו גומרת לנקות פה". היא מקללת ברוסית והולכת.

באמצע המהומה יש בניין אחד מוזנח ומתפורר. בבניין יש דלת עץ ישנה. מתקלפת ומתפרקת. אבל הדלת נעולה. הרחוב רועש. הדלת שקטה. אני עומדת מול הדלת. הרחוב סואן, אבל אף אחד לא רואה אותי. רק הדלת. מאחורי הדלת יש שקט ועיניים נרדמות. אבל הדלת נעולה.
אני הולכת בעקבות הריח. חריף. מצחין. אמיתי. ובכל פעם אני מגיעה לאותו רחוב סואן ומוזנח. לאותה דלת ישנה. גם ברעש מסביב אפשר לשמוע את השקט המרגיע שמאחוריה.
אבל הדלת נעולה.

יש לי מפלצות בראש. הן חיות שם כל הזמן.
לפעמים המפלצות שולחות יד החוצה דרך העיניים שלי. העיניים שלי נקרעות והמפלצות צוחקות בהן.

לפעמים המפלצות זוחלות מהראש שלי למטה, במורד הגוף. אני מרגישה אותן לוחצות בתוכי. יורדות לאט ושורטות בכל הדרך. הן מגיעות אל הבטן. משחקות בי שם. מכאיבות. צוחקות בתוך העיניים.

המפלצות חופרות בתוך הנרתיק מבפנים. רוצות לצאת ממני. להיוולד. פוקעות את שפתי הכוס שלי. יוצאות ממני ופולטות יחד איתן את כל הסירחון של תוך הגוף. מכסות את הכוס שלי במיצים. אני קוראת לזה מיצים. זה ריר. ריר מפלצות.

הידיים של המפלצות משאירות את העיניים שלי עיוורות ומתפתלות מכאבים. הידיים של המפלצות זוחלות ומורחות אותי בריר שפלטו מבין רגלי. חודרות לפי הטבעת שלי. קורעות אותי. מושכות בשיער שלי.

המפלצות מוציאות ממני את כל הריר והריחות. אני מתפתלת על הרצפה איתן. מהצד זה נראה כמו התעלסות. בתוכי כל הגוף כואב. המפלצות משאירות אותי עיוורת, כואבת ונוזלת על הרצפה. המפלצות מכסות אותי בהבל פה, צוחקות וצועקות. "תראי כמה מסריחה את".

אם אני באה אליה כדי לדבר בהגיון. אז למה אני מרגישה שכבר אין בי הגיון?
אם אני באה אליה כדי להבין. אז למה היא לא מבינה אותי?
אם אני באה אליה כדי להרגיש יותר טוב. אז למה אני מרגישה אצלה רע?
אם אני באה אליה כדי להתנקות. אז למה כשאני יוצאת משם התחתונים שלי מלוכלכים ומסריחים?

הכל היה ברור לי פעם. עכשיו אני רק יותר מבולבלת.

המטפלת שלי היא מבוגרת. היא שואלת שאלות קשות. היא מפשיטה אותי בשאלות שלה. היא מחטטת בתוכי. אני משלמת לה ויוצאת שבורה, מותשת ומפורקת.

בפנטזיה שלי היא מבוגרת. היא קשוחה. היא מפשיטה אותי בכוח. היא מחטטת בגוף שלי. היא לוקחת לי את הכסף. היא זורקת אותי לרחוב מפורקת.

אני לא יודעת מה גרם לזה.
זה קרה לי ביום ראשון.
פתאום התחלתי לרעוד ולהזיע. הייתי בחדר שלי. לבד בבית. התישבתי על הרצפה ולא יכולתי לשלוט ברעד בכל הגוף. לא רציתי גם. שכבתי על הרצפה. התחלתי לבכות. ממש לבכות בקול. כל הגוף שלי הזיע. ראיתי את הרצפה מקרוב. מול העיניים שלי. עם כל הסדקים. ראיתי גם את הסדקים שלי. אלה שכאילו נשברו וכל הבכי הזה עם הרעידות והזיעה יצא מהם. כאבה לי הבטן. כאב לי הראש. בנוסף לכל הצרות אני במחזור. לכמה דקות איבדתי קשר עם הכל. חשבתי שאני מתעלפת. שימצאו אותי ככה מרוחה על הרצפה. עם כל האבק בשיער. עם הסרחון של הגוף. לא היה אכפת לי. רציתי להעלם לתוך הרצפה הזאת. להיות כמו האבק שנמרח עלי ממנה.
אבל זה לא קרה. קמתי אחרי כמה דקות. הסתכלתי על עצמי בראי. הכרחתי את עצמי להתקלח ולהחליף בגדים. הרגשתי חולשה בכל הגוף. כאילו מישהו בא ושאב ממני את כל הכוחות והאוויר. כאילו פוצצו אותי כמו בלון. הרגשתי ריקה, חלשה, ומקומטת. העיניים כאבו לי. כאב דוקר. כמו כאב של סינוור.
אני לוקחת לעצמי חופשה. גם מכאן. אני הולכת להתיעץ. לברר דברים.
אני אבוא לכאן מדי פעם להציץ.
אני אבדוק גם מיילים.
אני לא מתנתקת.
אני לא מתה.
אני לא רוצה.
אבל אני צריכה לנוח.

היא מתקשרת אלי מאוחר בלילה ואומרת לי "אני צריכה אותך. נגמר לי הכסף. בואי". אני בודקת כמה כסף יש לי בארנק. אני יוצאת מהבית בשקט והולכת אליה. בדרך אני מוציאה עוד כסף. אני מגיעה אליה. היא יושבת עם חברה ליד השולחן, והן משחקות קלפים. שתיהן שמנות, לובשות בגדים פשוטים. הבית מלא עשן של סיגריות וריח של אלכוהול. היא אומרת "בואי בואי". אני מתקרבת. היא שואלת "הבאת כסף?". אני מוציאה את הארנק ונותנת לה את הכסף. היא סופרת אותו וצועקת עלי "זה כל מה שהבאת?". אני אומרת לה שזה מה שיש לי. היא צועקת "זה מה שאני שווה בשבילך? טינופת". היא מהמרת על כל הכסף שהבאתי בבת אחת. שתיהן שותות ומעשנות. היא אומרת לי "שבי. ארצה. אל תפריעי בעיניים, פרה". אני יושבת על הרצפה. היא שמה עלי את הרגל שלה. היא משחקת לי איתה בפה, בפנים, בחזה, בבטן. פתאום אני שומעת אותה צועקת "בת זונה!". אני שומעת את החברה שלה צוחקת. יש לה קול צרוד ומפחיד. החברה אומרת "תמשיכי לשחק. שימי את הטבעת שלך". היא עונה לה "זין אני אשים את הטבעת". היא אומרת לי "קומי קומי שרמוטה". אני קמה. היא מעמידה אותי לידה. היא מכניסה את היד שלה מתחת לשמלה שלי. צובטת את התחת שלי. מרביצה לו קצת. היא אומרת "אני שמה אותה". החברה שלה אומרת "את השרמוטה שלך את שמה?". היא אומרת "כן. השרמוטה שלי לכל הלילה מול חמישים שקל שלך".

אני מסתכלת על החברה שלה. יש לה פנים מפחידות. יש לה קול מפחיד. היא צוחקת. היא שותה ומדליקה עוד סיגריה. היא אומרת "טוב. אין ברירה. השרמוטה". היא שמה באמצע השולחן שטר של חמישים. אני מרגישה את היד ממשיכה לצבוט לי את התחת. הן משחקות. החברה שוב מנצחת. היא זורקת את הקלפים על השולחן. היא מוחאת כפיים וצוחקת. היא אומרת לי "בואי לאמא". היא עושה גרפס. אני מרגישה מכה בראש. זאת שהבאתי לה את הכסף אומרת "לכי כבר אל תעשי לי בושות". החברה מושיבה אותי על הברכיים שלה. היא מקפיצה אותי עם הרגליים וצוחקת. היא ממששת לי את הגוף. היא משחקת לי בציצים ובין הרגליים. היא מסובבת את הפנים שלי אליה. היא פותחת את הפה. יש לה שן שבורה. הפה שלה מריח מאלכוהול וסיגריות. היא מצמידה אותו לפה שלי ומנשקת עם הלשון. אני כמעט נחנקת. היא מורידה את החולצה שלה. השדיים שלה מקומטים ונפולים. היא מצמידה אותי לפטמה שלה. היא אומרת "בואי לאמא". אני מוצצת ומלקקת. היא צוחקת. היא מרחיקה אותי פתאום. מחזיקה אותי חזק בראש. היא מנשקת אותי שוב. היא שואלת "כוס את יודעת ללקק?". לפני שאני עונה היא מורידה את המכנסיים שלה. היא מורידה אותי לרצפה. היא נשענת אחורה על הכיסא ומרימה את הבטן עם היד. הכוס שלה שעיר ופרוע. יש לו ריח חזק. בחיים לא ראיתי מיצים כאלה סמיכים. היא פותחת אותו עם האצבעות. המיצים נמשכים ממנו כמו חוט. היא תופסת לי את הראש ומצמידה אותי חזק, בבת אחת. היא מזיזה את הראש שלי על הכוס שלה. אני הצעצוע שלה. אני רק לשון ופה בשבילה. היא לא מחכה שאני אלקק. היא מזיזה אותי כמו שהיא רוצה. הטעם שלה צורב לי את הלשון. היא נאנחת בקול הצרוד שלה. היא נוהמת. היא גומרת. היא מוציאה אותי משם. כל הכוס שלה רטוב ופרוע. היא אומרת "בסדר השרמוטה שלך". היא מתלבשת וגוררת אותי אחריה. היא אומרת לשניה "אני אחזיר לך אותה מחר".

אנחנו מגיעות לבית שלה. החלונות סגורים. יש ריח של טחב. היא אומרת לי להתפשט. היא לוקחת אותי לשירותים. היא יושבת ומשתינה, ובינתיים משחקת בגוף שלי. היא לוקחת את השמלה שלי ומנגבת איתה. היא מפליצה. היא צוחקת וקמה. היא מנשקת אותי בפה. היא דוחפת לי אצבע. היא אומרת "את מיוחמת?". היא אומרת "את לא צריכה להיות מיוחמת. את השרמוטה שלי, לא אני שלך". היא מביאה נייר טואלט. היא מקמטת חתיכה די גדולה ממנו ודוחפת לי לכוס. היא אומרת "זה בשביל שלא תנזלי לי פה בבית". היא משחקת לי בגוף בגסות. היא צובטת ומועכת את הציצים שלי. את הפטמות. את הבטן. את התחת. היא אומרת "אוף עוד פעם מגרד לי בכוס". היא גוררת אותי למיטה. היא נשכבת ופותחת רגליים. היא מצמידה אותי לכוס שלה ומזיזה אותי עליו. היא נוהמת וגונחת חזק. הריח שלה חזק. הטעם שלה חמוץ וצורב. היא אומרת "ככה שרמוטה. חזק. אני אוהבת את זה חזק". אני מלקקת חזק. היא גומרת. היא זורקת אותי לרצפה. היא אומרת "תנוחי שם כלבה".

אני שוכבת על הרצפה. נייר טואלט עדיין תקוע לי בכוס. היא הולכת לישון. היא נוחרת. היא מפליצה. כל הבית חשוך ומלא ריחות. פתאום היא מתעוררת. היא צועקת "שרמוטה איפה את?". אני קמה. היא מושכת אותי אליה בשיער. היא פותחת רגליים ומרימה אותן. היא אומרת "תלקקי לי את התחת". אני מתחילה ללקק. החור שלה נפתח ונסגר. היא אומרת "את השרמוטה שלי הלילה". היא אומרת "את גם תאכלי את החרא שלי אם אני אגיד לך". אני מלקקת והיא מאוננת. המיצים שלה נוזלים על הפנים שלי. היא מצמידה אותי חזק וגומרת. היא זורקת אותי חזרה לרצפה. היא נרדמת ושוב נוחרת חזק. אני לא יכולה לישון. לפנות בוקר היא שוב מתעוררת. היא מרימה אותי ומנשקת אותי בפה. הפה שלה מריח חזק מכל הלילה. היא אומרת לי להכין לה קפה שחור. אני הולכת להכין על הגז. פתאום היא מגיעה מאחורי. היא מכופפת אותי על השולחן. היא מוציאה את הנייר מהכוס שלי. בבת אחת היא חודרת עם דילדו. היא מזיינת אותי חזק. עם כל הגוף. היא נוהמת וגונחת. היא גומרת ודוחפת את הדילדו חזק עד הסוף. אני מרגישה את הכאב בתוכי. היא יוצאת ומורידה אותי על הברכיים. מכניסה את הדילדו לפה שלי. היא אומרת לי "תנקי, שרמוטה מזדיינת". אני מוצצת ומלקקת אותו. היא אומרת "תגידי לו תודה שהוא הסכים לזיין אותך". אני אומרת לדילדו תודה. היא צוחקת.

היא מוציאה את הדילדו מהפה שלי ושואלת "מה עם הקפה שביקשתי?". אני הולכת להמשיך להכין את הקפה. היא שותה אותו חם מאוד. שותה אותו ברעש. היא משחקת לי בגוף כשהיא שותה. היא גוררת אותי לשירותים ומתישבת שם. היא משתינה וממשיכה לשחק לי בגוף. היא מחרבנת ונאנחת. היא דוחפת לי אצבע. היא אומרת "שוב את מיוחמת, יא שרמוטה?". היא מושיבה אותי על הברכיים שלה. אני לוקחת נייר ומנגבת אותה. היא קמה ומורידה את המים. היא אומרת לי "יאללה עופי. תחזרי לכוס של האמא שלך". אני אוספת את הבגדים שלי מהרצפה. אני הולכת לדלת. היא מושכת אותי חזרה. היא אומרת "רגע. לאן את הולכת, זונה?". היא משכיבה אותי על הרצפה. היא מתישבת על הפנים שלי. התחת שלה ענק. היא זזה על הפנים שלי. מזיינת לי את הפנים עם הכוס שלה. הריח כבר נורא חזק. אבל עכשיו הריח כבר בא מהפנים שלי. הוא דבוק אלי, והוא ישאר עלי. היא גומרת ויושבת לי חזק על הפנים. היא קמה. היא פותחת את הדלת וזורקת את הבגדים שלי החוצה. היא זורקת גם אותי החוצה כמו הבגדים. היא אומרת "לכי יא מזדיינת. אפילו חמישים שקל את לא שווה".

היא באה אלי ונכנסת לחדר שלי. היא בודקת את הגוף שלי. צובטת ומקפיצה את צמיגי השומן. היא בודקת את השמלה הצמודה שבחרתי. היא אמרה לי לקנות אותה. היא בודקת אם המחשוף מספיק עמוק. אם השמלה מספיק קצרה. היא אומרת לי להתכופף קדימה ולהישען על השולחן. היא מסתכלת איך נראים הציצים שלי במחשוף. לא לבשתי חזיה. הציצים שלי נופלים למטה. אני מזיעה מתחת להם. היא הולכת מאחורי ובודקת איך השמלה מתרוממת. אם רואים לי מספיק מהתחתונים. הם לבנים. כמו שהיא ביקשה. היא מרימה את השמלה ומזיזה את התחתונים בצד אחד. שיראו חצי מהתחת. היא מעמידה אותי ובודקת את הפה שלי. היא אומרת "מסריחה". אני מסריחה מהפה. היא לא הרשתה לי לשטוף. אני מסריחה מהגוף. היא לא הרשתה לי להתקלח. גם לא להחליף תחתונים כמה ימים. היא אומרת "מסריחה בואי".

אנחנו הולכות ברחוב בחושך. היא הולכת מהר ואני אחריה. קשה לי ללכת עם העקבים ועם השמלה הקצרה. היא אומרת לי ללכת יותר מהר. אנחנו מגיעות לפינה באיזור תעשיה. יש שם ריח של זבל ושתן חריף. הכל מוזנח והרוס. יש שם פנס רחוב, והיא מעמידה אותי בדיוק מתחתיו. היא אומרת "זונה מסריחה, את זוכרת מה את מציעה להם?". אני אומרת שכן. היא פורעת לי את השיער. היא הולכת לצד ואני עומדת ומחכה. מכונית עוצרת. הוא פותח את החלון. אני מתכופפת על החלון כמו שהיא אמרה לי. אני רואה שהוא מסתכל על הציצים שלי וקצת על הפנים שלי. הוא שואל בכמה. אני אומרת שאני מוצצת בלי כסף. הוא שואל שוב. אני עונה שוב. הוא חושב קצת ונוסע. אחר כך בא עוד אחד. הוא נראה מאיים. מדבר בגסות. אני אומרת גם לו. הוא שואל אם אני לא מזדיינת. אני אומרת שאני רק מוצצת. הוא שואל "בחינם?". אני אומרת "כן". הלב שלי רועד. הוא מסתכל עלי בזלזול. הוא אומר "לכי יא משוגעת". הוא נוסע. אף אחד לא בא אחר כך. אני עומדת עוד כמה דקות והיא מגיעה. היא אומרת "את רואה? את כזאת מסריחה שאפילו בחינם לא מוכנים שתמצצי". היא אומרת "הסרחת פה הכל. אף אחד לא מתקרב יותר". היא צוחקת. היא מושכת אותי אחריה.

היא הולכת מהר. אני כמעט נופלת בגלל העקבים. היא מביאה אותי לבית מוזנח שם. אין אור בחדר מדרגות. הכל רקוב ומסריח מסביב. היא אומרת "תראי איך את מסריחה את הכל פה". היא פותחת את הדלת. בדירה אין כמעט כלום חוץ ממיטה ישנה בלי סדין. היא זורקת אותי עליה. היא קורעת את השמלה שקניתי במיוחד. היא משחקת לי בציצים בגסות. צובטת אותם. מושכת בפטמות למעלה עד שאני צורחת. היא עוזבת ונותנת לי סטירה על הציצים. היא אומרת "תסתמי זונה מסריחה". היא אומרת "מספיק ביישת אותי היום". היא צובטת לי את הכוס עם התחתונים. היא אומרת "תראי אותך. מסריחה". היא מתכופפת לפה שלי. פותחת אותו. אני רוצה שהיא תנשק אותי. היא לא נוגעת. היא אומרת "מסריחה משפיך", וקמה. היא הולכת מסביב למיטה ומסתכלת עלי. היא אומרת "מה נעשה איתך". היא אומרת "לשום דבר את לא טובה". היא קורעת את התחתונים מעלי. היא שמה לי אותם בפה. היא אומרת "תאכלי". אני מרגישה את הרטיבות שם. את הטעם החמוץ. היא פותחת לי את הרגליים בכוח. היא פותחת לי את הכוס עם האצבעות. היא יורקת עליו. היא מתחילה לדחוף לי אצבעות. אני צועקת. זה כואב. היא אומרת "תסתמי את הפה המסריח שלך כבר". אני משתדלת לשתוק. נוזל לי רוק מהפה. היא יורקת על הכוס שלי שוב ודוחפת את כל היד שלה. היא מוציאה. היא אומרת "תראי את הכוס הפתוח שלך". היא אומרת "זונה". אני מרגישה את הכוס שלי פתוח. היא גוררת אותי אחריה לכורסה בחדר השני. היא זורקת אותי על הרצפה. היא יושבת על הרצפה ופותחת רגליים. היא מוציאה את התחתונים מהפה שלי. אני מלקקת לה חזק. היא אומרת "תמצצי זונה. נראה מה את יודעת". אני מנסה למצוץ וללקק טוב. היא דוחפת את הפנים שלי חזק אליה. מורחת אותי. היא גומרת ואומרת לי לנקות אותה. היא זורקת אותי על הרצפה.

היא הולכת לשירותים. הכל מוזנח שם. היא משתינה חצי בעמידה כדי לא לשבת. היא קוראת לי ואני זוחלת לשם. היא אומרת לי לנקות שם. אני מלקקת הכל מסביב. היא עומדת וצוחקת. היא אומרת "כן, מסריחה. ככה". אני מזיעה. היא אומרת "אוף אני לא יכולה לסבול את הצחנה שעולה ממך". היא הולכת מהדירה ומשאירה אותי שם לבד. אני רועדת מקור ונרדמת. מתעוררת בחדר שלי מתחת לשמיכה. עדיין רועדת. לא מקור.