שעת בוקר מנומנמת, הסופר מרקט ריק מאנשים.
אני יושבת על כיסא שחור בפינה של המעדנייה וגוללת בסטוריז בפייסבוק ובראשי מחשבות ותקווה שהזמן יעבור מהר ואגיע הביתה, לבית ריק בלי ילדים ואפנק את עצמי בכוס יין ומקלחת רותחת.
״היי… מה המצב? אפשר בבקשה 400 גרם גבינת העמק?״
״כן, דקה״ אני לא מנתקת את המבט שלי מהטלפון בזמן שאני מתרוממת לעבר קופסת הכפפות החד פעמיות שמונחת על הדלפק של המקרר של הגבינות. ״הכפפות האלה קטנות עלי, סליחה״ אני אומרת תוך כדי שאני נאבקת להכניס כל אצבע למקומה ואז אני מרימה את המבט אלייך וקולטת שזה אתה.
הלב שלי מתחיל לפרפר במהירות ואני שואלת שוב ״כמה גרם אמרת?״ מרגישה איך הדם זורם לי ללחיים ואני מאדימה.
״אמממ… 400-500 כמה שיוצא אני מרוצה״ אתה מחייך אלי חיוך ענקי ואני נמסה מהעיניים היפות שלך. אני מתכופפת קדימה, מבליטה את הישבן ואת הציצים מקווה שאתה מציץ דרך הפתח בחולצה שנפער לכיוון שלך ומרימה את הגבינה הכבדה, מתנשפת מעט.
אני מניחה את גוש הגבינה במקום הייעודי במכונת החיתוך ומדליקה אותה. גלגל החיתוך מתחיל להסתובב ואני אוחזת בידית, דוחפת את המכונה קדימה ואחורה, תוך כדי בכוונה אני מבליטה את הישבן אחורה ומזיזה אותו עם קצב הפריסה מצד לצד.
מניחה את הפרוסות על המשקל ומחייכת בסיפוק רב כי יצא לי 400 גרם בדיוק. אני מקפלת את הנייר סביב הגבינה ומכניסה את זה לשקית והלב שלי דוהר, עוד שנייה יוצא מתפרץ מהחזה. אני מגישה לך את החבילה ליד, האצבעות שלי נוגעות באצבעות שלך. אני מסתכלת לך ישר בעיניים ומחייכת אלייך. אתה מצביע על הטלפון ומסמן לי שאתה שולח לי הודעה. אני מרימה את הטלפון שלי ומסתכלת על המסך ואני רואה את השם שלך ובהודעה כתוב ״תיכנסי עוד חמש דקות בדיוק לשירותים לתא של הנכים״
גלי חום שוטפים את הגוף שלי. אני מתיישבת חזרה בכיסא השחור ומסתכלת על השעון, סופרת את הדקות. מישהי ביקשה גוש של גבינת רוקפור וגוש של גבינה בולגרית ואחר כך חתיכת איבריקו. בטח היא עושה ערב גבינות ויין אני חושבת לעצמי. העבירה לי את הזמן יופי. אחרי חמש דקות בדיוק, אני קוראת לעובדת אחרת ואומרת לה שתחליף אותי כי אני הולכת לשירותים.
אני צועדת לאט לאט במעברים של הסופר וכל הגוף שלי באטרף. רמות האדרנלין מטפסות עם כל צעד לכיוונך. אני עומדת מול דלת העץ החומה של תא השירותים. מסתכלת ימינה ושמאלה, בודקת שהשטח פנוי.
אני שולחת יד רועדת לעבר הידית ומורידה אותה בשקט. הדלת נפתחת ואני נכנסת פנימה במהירות טורקת אותה אחריי ומיד נועלת את שני המנעולים, ליתר ביטחון.
אני לא מספיקה לעכל את הסיטואציה ואתה כבר תופס אותי עם הידיים שלך מסובב אותי עם הפנים לקיר בחוזקה. אתה ממשש את כל הגוף שלי מלמעלה למטה, במגע חזק שמעיר לי את כל החושים.
אתה תופס לי את החזה מעל החולצה וצובט לי את הפטמות, ואז מכניס את הידיים דרך החולצה, הגוף שלך צמוד אלי מאחור ואני מרגישה את הנשימות שלך על הלחי שלי.
אתה מוציא לי את הציצים הגדולים והיפים שלי מהחזייה, מעסה אותם וגורם לי להרטיב בתחתונים. פתאום אתה מלקק לי את הלחי, אני זורקת את הראש אחורה עד שהשפתיים שלנו נפגשות ואתה אוכל אותי בתאווה, ממש בולע לי את כל הפרצוף. אני כבר חמה ברמות קשות. סופסוף אתה מפשיל לי במהירות את המכנסיים ואת התחתונים. אני מביטה למטה ורואה כתם לבן, אני כבר רטובה לגמרי. ממש רטובה.
אני שומעת נקישות של נעלי עקב, עובדים שמדברים אחד עם השני בערבית חריקות של עגלות מתגלגלות ומכונת שטיפת הרצפות שעכשיו מנקה מסביב לשירותים, עושה רעש מחריש אוזניים.
בשלב זה אתה דוחף שתי אצבעות לכוס שלי. דוחף אותן בבת אחת, עמוק עמוק וחזק, קצת מכאיב לי ואני גונחת בלי שליטה. אני אוהבת את זה. מכונת השטיפה מתרחקת ואני חייבת לשמור על השקט.
היד שלך נוטפת לבן ואתה דוחף לי אותה לפה. אני מוצצת את האצבעות שלך, מנקה אותן עם הלשון.
בשלב זה אתה מזיין אותי חזק. מזיין אותי על הקיר בשירותים באמצע המשמרת. הריגוש גורם לי להתפוצץ ואני גומרת עליך. אני גומרת עליך עוד פעם. אני גומרת עליך ומרגישה את הנוזל זורם לי על הרגליים, מרטיב את המכנסיים המופשלות שלי. מזל שהן שחורות.
עכשיו אתה מסובב עם הפנים אלייך, מוריד אותי על הברכיים.
אתה מחזיק לי את הראש ומתחיל לזיין לי את הפה בפראות, אני משתנקת ונחנקת, כמעט מקיאה. אנחנו עושים מלא רעש. אתה מאט קצת את הקצב, שלא ניתפס. זה כל כך מחרמן אותי שאני משפשפת את הדגדגן בזמן שאתה מזיין לי את הפה, לוחצת חזק על העגיל שגורם לי לגמור עוד פעם ועוד פעם. אתה מתרוקן לתוך הפה שלי בשירותים המסריחים האלה של הסופר באמצע היום.
