תובנות באות בלילה

כשמעורבים רגשות - תמיד הכל נראה ורוד. ומושלם.

קשר עם אדם שיש אליו רגש, לגמרי מוחק המון נורות אזהרה וגם המון פגמים , כל התנהגות מוזרה/מזלזלת/מבטלת מצידו - אנחנו נתרץ לה תירוצים. 

מתי ההבנה נופלת? שיוצאים מהלופ הזה, ומסתכלים על הכל מלמעלה, כאילו כל התקופה רצה כמו סרט ומתחילים לחבר נקודות.

עוד נקודה, ועוד אחת, ועוד אחת.. חח ואז תופסים את הראש ואומרים (צועקים) בלב - איך פאקינג לא שמנו לב לזה לפני?

איך באמת? רגשות הם בעצם משקפיים ורודות. זאת הבעיה איתם..לגמרי בעיה. 

וברגע שמישהו מגיע ומסיר את המשקפיים מאיתנו- אנחנו לא מבינים למה היינו שם בכלל מלכתחילה. 

התפקחות, ויפה שעה קודם. 

מקווה שעזר למי שהיה צריך לקרוא את זה. 

וכן, הכינוי חדש ❤️❤️ 

אבל נשארתי אותה האחת.