כאשר הכרתי את בן הזוג שלי (כיום בעלי) לפני כעשור לא הכרתי כלל את עולם השליטה.
מודה שכיום במבט לאחור היו סממנים לכך שבן הזוג שלי נותן יותר מקום לאישה במערכת הזוגית וקצת נשי אך לי הדבר לא הפריע כלל.
כמובן שבמערכת הזוגית שלנו הוא גבר מפנק מאוד, מתחשב, אכפתי ועושה הכל בבית.
לאט לאט עם הזמן (בעיקר אחרי החתונה) הוא התחיל להכניס יותר ויותר מושגים מעולם השליטה ולקנות צעצועים מוזרים למיטה (שחלקם היו ממש זרים לי) ואני לא התנגדתי לכך כל עוד זה היה בגבול הטעם הטוב.
לאחר מכן זה התגלגל לכך שבמיטה הוא היה קורא לי "המלכה" וממש ביקש שאכאיב לו ולפעמים קצת אשפיל אותו.
פה הבנתי שזה כבר לא רגיל והיה לי קשה עם זה.
אני בחורה עדינה , נורמטיבית (אל תקפצו עלי, בתחילה עולם זה נראה לי סוטה ומנוכר, כיום אני פתוחה יותר ומכילה יותר!) ורגישה מאוד לכאבו של האחר (ובמיוחד בעלי האהוב) וזה ממש נגד את הטבע שלי.
בשלב זה התחלתי לשים לו יותר ברקסים ולהוריד אותו קצת מהעניין למרות שראיתי שזה ממש מבאס אותו.
בשלב מסוים הוא פתח בפניי שזה ממש הטבע שלו להיות נשלט והוא ממש אוהב את זה וזאת פנטזיה שלו מגיל צעיר יחסית.
היה לי מאוד קשה עם הניגודיות הזאת, מצד אחד הרצון שלי לספק את בעלי ולהיות שם בשבילו ומצד שני הניכור הזה של עולם השליטה עבורי.
פה התחלתי לחקור וללמוד יותר לעומק על עולם זה ולהבין יותר את הרצון הזה של להיות נשלט.
מודה שבתחילה קצת נגעלתי (בעיקר מתמונות/וידאו באתרים מסוימים) אך מצד שני התחלתי להבין שעולם השליטה הוא מאוד רחב ואולי אפילו אני אוכל למצוא את מקומי בעולם סבוך זה.
המשך יבוא
