לפני 11 שנים. 16 במאי 2013 בשעה 19:15
חזרתי לאתר למרות שמעולם לא עזבתי אותו.
כעסתי. פניותייי נפלו על אוזניים ערלות. לעתים, אני מרגיש כאפרוח אשר קליפת הביצה עבה מדי מכדי לאפשר לו לבקוע.
מה בסך הכל ביקשתי? לגעת, לטעת, ולא רק במילים...
שמא, "טובל ושרץ בידו" אנוכי...
יש בי כל כך הרבה שמבקש להביע, ליצור, לחוש במלא העוצמה, להתחבר אל תחושות וצלילים, להתרחב ולהכיל, ללטף לצלול אל המעמקים, אל בין השורות, אל מעבר לכאן ועכשיו, גדול מכל מימד, אל המודע, התת והמעל...
חזרתי, כאילו נכנסתי אל אדמת סדום ומחפש בה מקווה לטהרה...
לא יודע מה יוליד יום... אך טוב לי לנוע כאן ועכשיו מאשר לטוות ולארוג חלומות למגירה... כמים טהורים היבקשו להשקות חללי גרונות יבשים בזכותם וצלילותם, כשמש המבקשת לחמם בלב דצמבר קודר... כחוק המשמר את התנועה... אני כאן צועד בלב פועם ובזרוע נטויה...