לפני חודש. 18 בפברואר 2025 בשעה 20:35
לפעמים יש ימים, שבהם לא עושים דבר.
ימים שבהם אין פרודקטיביות,
שבהם רוצים לשכב במיטה ולא לצאת.
לתת לזמן כבר לעבור ליום למחרת,
לבזבז עוד יום שחולף מחייך.
כן, יש הרבה דברים לעשות,
וגם אפשר להעביר את היום ב"פאן".
אבל לפעמים פשוט אי אפשר.
אולי כי העולם יותר מדי כבד עליך,
אולי כי העתיד מפחיד ולא מבשר טובות,
או החרדה התמידית משתקת, לא מאפשרת לעזוב,
ויתכן שזוהי פשוט עצלנות.
בימים אלו, אני מרגיש הכי קטן.
כל העולם מסתובב, עובד, מתקשר, מזדיין.
מה איתי? במיטה, במחשב, מחכה לשעות שיעברו.
הגיטרות עדיין על הקיר. הספרים משאירים אבק.
לצפות בסרטונים חסרי פואנטה.
ביום שבו אני אצא ממתכונת הנזירות,
אולי אז אני אחייה כמו בן אדם.