אושה לנד

אין לו שם עדין, לעובר זאת אומרת.
לא פוקסי 2 ולא מאלדר 1
ואולי זה סימן -
סימן שאני לא אמורה להיקשר, לפנטז, להריץ תרחישים מאושרים בראש.
הרגשת השאננות של ההתחלה הינה בעוכרי.
לא חשבתי שמשהו יהיה לא בסדר, לא אחרי פעם שעברה.
נראה לי הגיוני שהפעם אעבור הכל בשלום ובבטחה, כפיצוי על הפעם הקודמת ובכלל, והתבדתי.

ואולי הכל אמן למען שאוהב אותו יותר, שארצה אותו יותר, לא כי זה נח ואידיאלי עכשיו, לא בשבילי אלא בשבילו. שארצה את היצור הקטן שבקירבי אך ורק בגללו.
אבל הענין שאני באמת באמת רוצה. רוצה להחזיק אותו בזרועותי, לאהוב אותו כאינדיבידואל, מכל הלב והנשמה.

ואולי כל זה עונש משמיים כי נלחצנו כלכלית ואף תהינו אם נעמוד בזה בכלל.



חיבת להזכיר לעצמי שאינני מאמינה באותות ובמופתים.
אתאיסטית אנוכי
וצו המקריות הוא שיקבע.