אושה לנד

מצחיק איך אנשים חופרים ומעלים באוב נשכחות
ועוד שזה נוגע לי..

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=306250#306250


רציתי כמו כולם לכתוב סיכום עשור. יש לי הרבה מאד מה לשתף אבל אין לי זמן
אין לי דקת אויר.
"את תרגישי כל כך בודדה אבל לעולם לא תהיי לבד"
את המשפט הזה אמרה אתמול פליסיטי הופמן כאשר בת דמותה גילתה שהיא בהריון עם ילד מספר 5 ו6.
הוא כל כך פסימי וכל כך נכון.
מרגישים בדידות רוחנית ומשוועים לרגע של בדידות פיסית.

רגשות שליליים וחיוביים עולים בי במהלך היום אבל אין לי את האפשרות לשבת ולכתוב אותם בחי. הרגש הטהור מתמוסס לו בין העיסוקים הדחופים.

והנה הוא כבר קם ואני רוצה לכתוב ולכתוב ולא יכולה.
לא על הבננה אבוקדו
לא על הפעם הראשונה בסיר
לא על פרשת הדרכים תעסוקתית-כלכלית
לא על הגן וההחלטה
לא על חונכות
לא על מסיבה בשישי
לא על העדר אינטימיות
לא על חפירה עמוק בפנים בין כל הפחדים והתשוקות.

אין זמן להיות אדם. צריך להיות אמא.