אושה לנד

אוש קיבל טלפון על הבוקר. צריך לחזור לצבא. אמור לחזור ביום שישי בערב – ליומולדת שלי. הלוואי!
הכל יכול להשתנות עד אז, הוא גם יכול לחזור עייף ובלי חשק ללכת למסיבה. אבל אני מקדימה את המאוחר...

היות ואני זונה של תשומת לב אני מחכה בכיליון עיניים כל שנה ליומולדת שלי – למומולדת של אושה.
כמו ילדה קטנה בת 3 שרוצה שכולם יכרכרו סביבה.
אבל כגודל הציפיות גודל האכזבה.
ניסיתי לעשות סקירה קטנה של ימי הולדת הזכורים לטוב ולרע. בואו נראה מה יצא (בתקווה שלא אשעמם אתכם למוות היות ואין כאן סיפורי זימה...) :

יום הולדת 5
מסיבה גדולה בבית. חברים של ההורים. חברים שלי. הרבה בלונים ועוגת יומולדת בצורת הסיפרה 5.
זוכרת את ההתרגשות ואת התמונות שלי עם לחיים אדומות.

יום הולדת 7
מסיבת כיתה. אני מנשקת את יניב. ילד בלונדיני קטן וחמוד. כבר אז הייתי שרמוטה...

יום הולדת 10
מסיבת בנות כייפית עם הרבה ממתקים.

יום הולדת 12
מסיבת כיתה עם מעגל דיסקו ונשיקה סטירה.

יום הולדת 14
מלא בנים מכרכרים סביבי. מרימים אותי ואני נופלת על הראש... אבל היה כייף!

יום הולדת 16
לבד. בודדה. השנה הגרועה בחיי. מחשבות התאבדות מהבהבות להן. אין חברות, אין עם מי לחגוג.

יום הולדת 19
סופסוף יש חברות! פקידות ומש"קיות הקריה התאחדנה!

יום הולדת 22
בית קפה עם חברות. בוכה להן על מר גורלי – בת 22 ועדיין בתולה!

יום הולדת 23
אוש מכין לי מסיבת הפתעה (שביקשתי מראש). חבר'ה, עוגות, אלכוהול – כייף!

יום הולדת 24
אבא של חבר נפטר. הלוויה.

יום הולדת 25
אמא של חברה נפטרה. חברה מאד קרובה! גדלתי אצלה בבית. כל המשפחה שלי באבל כבד.
אמא שלי מעירה אותי בבוקר – מזל טוב חמודה אבל דורית נפטרה... שוב הלוויה.

יום הולדת 26
שבועיים אחרי החתונה. אוש משום מה החליט שלא צריך לחגוג כי חגגנו מספיק בחתונה. אפילו מתנה נורמלית לא קונה לי. מריבה והרבה כאב לב.

יום הולדת 27
אוש מפצה ובגדול!
יום חמישי בבוקר. השעון המעורר מצלצל ולי אין כח לקום לעבודה. קומי הוא אומר לי, צריך לארוז תיק, נוסעים לאילת.
מלון אגמים, חדר על המים. רומנטיקה. ובדיקת הריון שלילית ראשונה.

יום הולדת 28 – יום שבת הקרוב
חיכיתי לו כל כך הרבה. כבר לפני כמה חודשים שהתחלנו עם הבדס"מ ציפיתי לו. השתוקקתי לסשן אמיתי וארוך. בינתיים חוויתי סשנים שכאלה. מדהימים ואינטנסיביים אבל עדין חשקתי בסשן יום הולדת מיוחד.
אבל אוש קיבל צו 8. נאלצתי לבטל את החגיגות עם החברים אבל היות ואולי יחזור אני רוצה שנלך למסיבה של הפמיליה. בתקווה שיחזור ולא יהיה עייף.
ומה עם סשן היומולדת? והמתנה שהבטיח?
יאלצו לחכות. הוא אומר שאני גרידי. שאגיד תודה שהוא לא בלבנון ושיש סיכוי שבכלל יחזור ביום שישי.
הוא צודק. אני יודעת. אבל אני עדיין ביך.