אושה לנד

היו לי 24 שעות קסומות, 24 שעות שחייתי, נשמתי בילויים וזוגיות, 24 שעות ללא המחשב שבהן חיכיתי לרגע להתיישב ולפרוק כאן הכל. את כל האושר הזה.
רציתי לפתוח ולספר על המסיבה המדהימה שהיתה.
לעבור אחד אחד ולכתוב כמה נהתי לראות אתכם מחופשים.
כמה נהנתי לפגוש חברות אהובות, להתחבק, לפטפט.
כמה נהנתי להכיר פרצופים חדשים וניקים מוכרים. בהחלט הייתם לי לעונג.

אבל אני לא הולכת לעשות זאת. לא הולכת לציין שמות, לא הולכת לספר לכם מי שווה את עיני, במי נגעתי, עם מי דיברתי וכי למה?
כי מסתבר שאני לא אושיה כלל וכלל

נזכרתי במסיבה המסיבות הראשונות שלנו. איך לא הכרנו אף אחד, איך ישבנו בצד ובהינו זה בזו.
ואיך הכל השתנה. כמה מאושרת אני להסתובב, לעשות מינגלינג, לפטפט, לקשקש, לחבק.
פשוט פרחתי אתמול.
אבל זו סתם פיקציה.

כנראה לא מענינת אף אחד, לא נוגעת באף אחד.
WHATEVER
מה שחשוב עכשיו זה מה שהיה חשוב תמיד : אוש ואני ועל זה אני אכתוב
כל האחרים יכולים ללכת לחפש.

יצאתי מהבית מאושרת. הרגשתי כל כך יפה בזכות C ופיונת (להן כן מגיע איזכור!) ממש פרה למופת.
אפילו סקסית חשתי בגלל החצאית, החוטיני והירכונים. אני חיבת להשיג לי עוד כאלו.
הרגשה מחרמנת לדעת שבהושטת יד פשוטה הוא נוגע בי ואני חשופה.
הגענו יחסית מוקדם אבל המקום התמלא במהרה. תמיד אהבתי את פורים וחיכיתי למסיבה הזו חודשים.

יצאנו מהמסיבה מאושרים, פשוט מרחפים. עד עכשיו האושר שלו עושה אותי מאושרת.
לא היתה אוירה מחרמנת כמו שבוע שעבר, לא היה לחץ מצידי, הייתי במצב רוח ונילי, פורימי וכייפי.
וזה משפיע על שנינו. התחבקנו, התנשקנו בלהט והתחרמנו על הרחבה.
עלינו למעלה וישבנו על הספה של שבוע שעבר, ובלי לחץ, בלי בקשה הוא נגע בי, אונן לי.
נזלתי ברמות.

הגענו הביתה מאוהבים, חיכינו למים שיתחממו ובינתיים שכבנו. גמרנו ביחד, התקלחנו ביחד והלכו לישון ביחד.
ישנו איזה ארבע שעות ויצאנו לטיול עם האחים שלו.
כל היום הפגין כלפי אהבה. דיברנו, ריכלנו, נגענו, טילנו. אושר גדול.

יש לי כמה מחשבות בנוגע לבדס"מ וזוגיות אבל זה לא הזמן, אני מותשת מידי.
רק נקודה אחת - שאני לא לחוצה, לא חיה על הפנטזיה, אני מוציאה את הראש מהתחת וקולטת איזה בעל מדהים יש לי וכמה אנחנו אוהבים.

טיילנו לנו אלוהים יודע איפה, לקחו אותנו לאיזה חוה עיזים מעפנה (ואנחנו בכלל לא אוכלים גבינות) אבל היה כזה יום יפה שנהננו מאד, רק שהיינו מורעבים.
כל הגבינות הללו לא בשבילי אני רוצה בשר!
התחשק לי לנשנש פרה אמיתית.
אכלתי סטייק אנטריקוט מדהים באברום. אוש היה בשוק איך תפרתי אותו מהר. בדרך כלל אני נותנת 3 ביסים בבשר וזונחת אותו והפעם התענגתי ברמות. לא לחינם הפרה הזו מתה.

חזרנו הביתה קרועים מעיפות. הלכתי לישון שעה וחצי ואוש לא. לא יודעת איך הוא עדין ער.
ושוב נאלצתי לקום, נסענו להצגה. קומדיה משעשעת ביותר בשם חתונה מושלמת. התפקענו, כל כך מתאים לפורים.
אחר כך ישבנו בבית קפה וזללנו וופל בלגי.
וזה הכל.
מתה לישון אבל המחשב חסר לי. נראה לי אבלה פה עוד כמה דקות ויאללה למיטה.

אבל תכלס חבל, חבל שאדישים אלי. כל כך רציתי להזכיר אתכם. כל אחד ואחד ממכם.
הכלה ששמחתי כל כך לראות, שילגיה המדהימה, המשפט לענין ששמעתי מהחוקי הכי מפורסם בכלוב, הזוגות הטריים שלא יצא לי לשדך, הרופא שהניח שהשיער שלי לא טבעי (הוא לא, אוש יכול להעיד על כך  ), הרווקים החתיכים שרק מחכים לשידוך, הבחור המקסים שכל כך חיכיתי לפגוש – זה שלא הרשו לו לצאת מהבית עם גטקס, המאחר השוקולדי, הבנות המתוקות והסקסיות שלא כתבו עלי, ודנה או דנה...

אבל לא. לא מגיע לכם שאפרט.
זונת צומי שכמותי.

העיקר שיש מי שבבית נותן לי את מלוא תשומת הלב.