לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2007 בשעה 6:45

השיחה האסרטיבית נעשתה רק שזה לא עזר לי יותר מידי.
רציתי להקדים, להוריד את מפלס ההיסטריה אבל הד"ר בחופש והמזכירה הבאמת מטומטמת שלו הציגה בפניו לו"ז חדש שסותר את כל מה שמקובל. עלי זה לא מקובל!
אני חייבת לדעת, חיבת לתכנן את הצעדים הבאים, חיבת להירגע אז עם התגיסות משפחתית כנראה נרחיק לכת עד עיר הבית של אוש. לא טוב לי המתח הזה.

אבל זה בכלל לא מה שרציתי לכתוב.
רציתי לכתוב על אתמול בלילה
על איך שהוא טען שגיריתי אותו על לא עוול בכפי
על איך שהוא דרש שאמצוץ לו לאחר כל כך הרבה זמן ואני שכחתי כמה הזין שלו עבה אצלי בפה
על איך שהוא הספינק לי ומשך לי בשיער וקרא לי כלבה גאה
על איך שהוא זיין לי ת'צורה
על איך שגמרתי יותר מפעם אחת
ועל איך שירדו לי דמעות של אושר

הורמונים חזקים יותר מכל סאב ספייס

שכבתי ללא תזוזה, לא יכולה לדבר, רק הדמעות נוזלות וחיוך ענקי על הפנים

מצחיקות המחשבות שעולות לך באמצע סשן סקס (ולא, אני לא עד כדי כך פולניה שחושבת שצריך לצבוע את התיקרה)
חשבתי על האקט עצמו, אקט החדירה.
אצלנו הוא מהווה את הבסיס, המרכז, העיקר
במסיבה בשישי חברה אומרת לי - תמצאי לי מישהו שירד לי ואני מתבכינת - לי לא יורדים...
זה לא לגמרי נכון, ברור שהרפרטואר המיני שלנו כולל גם את זה אבל בעיקר כולל חדירה
ומהו הבדס"מ עבורי? בעיקר פורפליי
אני זקוקה לטריגר, לריגוש ואם פעם הספיק איזה יום איכות רומנטי או פרק עסיסי של גאים
בשנה האחרונה אני זקוקה למשחק הזה שנקרא בדס"מ.
ככה זה נשים - ז' לא מספיק להן, הן צריכות את הקוצ'י מוצ'י מסביב, גם שהוא בא כ: "רדי על 4 כלבה ותמצצי לי!".

בינתיים החלו לי הבהובי המיגרנה ואני נמנעת מאדוויל
מחכה לי יום של כאבים אבל לומדים לחיות עם זה

הפוסט הזה רצה להפגין אושר
בסוף יצא בכייני כרגיל...

מיכל המאלפת​(שולטת) - קודם כל - הרבה בריאות ושתיפסק לך המיגרנה לאלתר...
חוצמיזה, בכייני, לא בכייני, כרגיל אהבתי לקרוא, ועוד יותר אהבתי את האושר שניבט מבין השורות.
רק טוב, ורק אושר.. רק אורגזמות מוטרפות שמביאות לך ת'דמעות לעיניים, ושכל החיים יהיו פור פליי אחד גדול ומלא בסקס :))
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י