שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לעולם לא תדעו-מה באמת מתחולל פה

לפני 17 שנים. 8 באוגוסט 2007 בשעה 18:58

"כן אדוני..מאוד..בכל מקום שרק תחליט.. "
הזין הזקור שלו נגלה לעייני..יפה ועומד."תפתחי את הפה ..עוד..עוד זונה!!"
פתחתי את הפה לרווחה, מתאמצת מאוד שלו להרפות אותו..עייני מופנות מעלה אל עיניו שסוקרות אותי ומרוכזות בי כל כך.. חדירה חזקה לפה הפעור שלי ניערה אותי מהבועה הקטנה שאליה נקלעתי.. תפס בשערותיי וזיין אותי עמוק.. לא נשמתי. נתתי לו להוביל אותי.. אני המובלת שלו, הנקב הקטן והמתמלא רוק לפי הקצב שהוא מכתיב לי.. נקב קטן חסר רצונות שנועד אך ורק לספק את צרכיו.. רכושו הפרטי שנתון לחסדיו בלבד..
תעשה בי מה שאתה רוצה.. אני שלך צעקתי לו בלי קול..
"עכשיו אני רוצה שתגידי לי הכי יפה שאתה יכולה שאתה הזונה שלי.. אבל עם הזין בפה.. קדימה!". לוקחת נשימות מאומצות דרך האף..אך לא יכולה לפתוח את הפה יותר ממה שהוא כרגע.. לא מסוגלת לבטא את המילים שאני כל כך רוצה להגיד.. לבסוף מלמול חרישי בקע לו איכשהו והוא המשיך לזיין לי את הגרון במרץ.. "תראי לי מה את שווה כלבה שלי.."
"אני לא שווה כלום אדוני..כלום.." עניתי לו בשקט.. הוא דחף את הזין שלו כל כך עמוק לתוכי.. העיניים שלי כמעט בקעו מחוריהן.. הוא סתם לי את האף ולא הרפה לרגע..
כעבור נצח הוא יצא מתוכי והרגשתי את האוויר הקר ממלא את ריאותי.. נשימותי היו כבדות, הייתי מלאה ברוק של עצמי ומבולבלת...חרמנית ומבולבלת...
"אני הולך לזיין אותך עכשיו כלבה שלי.. כל כך חזק שאת לא מאמינה.. אבל לא נראה לי שתעמגי בזה.."
"אני אעמוד אדוני!!!! " צעקתי מופתעת מעצמי..
הוא גיחך קלות.. "אני אעשה את זה למענך אדוני.!!"
"תחכי לי ר' על המיטה" .. התרוממתי מסוחררת מהריצפה.. ונחתתתי על המיטה, מקופלת ורועדת..
"אמרתי ר' נכון!?" ... סםפאנק ועוד ספאנק נחתו על התחת הרועד שלי..
ובלי שום הכנה מוקדמת הוא תפס את שערי ומשך לאחור ונכנס בתנופה אדירה.. הכוס שלי קיבל אותו באהבה... כמה שחיכיתי לרגע הזה... כל המיצים האלו שבתוכי הצטברו למענו בלבד.
תפס לי בכתפיים וזיין אותי בעוצמה , החבטות נמשעו סביר להניח גם מחוץ לחדר...
"אני כל כך שלך אדוניייי..!!!!!!! " לחשתי לו .... "את מה!? " הוא צעק..
"אני כל כך שלך !!!"
"את מה? ? "
"שלךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!" צרחתי תוך שהוא חודר אליי בטירוף...
הוא מעך את פניי והצמיד אותן למיטה , החדיר לי אצבע ופקד עליי למצוץ אותה.. ממממ... כן.. תזיין אותי.. תגאל אותי...... כמה שאני צריכה את זה... כן ..אל תפסיק אדון יקר שלי..
הרגשתי את ברכיי מחליקות לצדדים, התחת המורם שלי ירד מטה.. הורדתי את כפות רגללי לריצפה והתכופפתי לעברו...
"אני יכולה לאונן בבקשה?"
"את רוצה לבד?"
"כן אדוני..בבקשה..." ...
הוא בעור שבצידי האגן שלי.. לפת אותו בכוח וזיין לי את הצורה.. הוא נכנס לטירוף , צרח ומלמל..
"what do you read my lord????"
הוא צרח מחדירה לחדירה...
"words"
"words"
"wordsssssssssssssss"
"תגמרי זונה קטנה שלי!!!!!!!!!!! ... " ... הפירכוסים שלי עשו את שלהם....
גמרתי והוא המשיך לזיין אותי
והמשיך .. וחדר.. ובבת אחת הוא יצא מתוכי ואני קרסתי ... הוא השליך את הקונדום .. ותפס את פניי
"תפתחי את הפה.. זונה שלי... תפתחי אותו.."
עייני הסתכלו עלייו מושפלות ומאויימות , כבר חוזות את העתיד לקרות..וכבר הזרם של השפיך החם ניגר לתוך פי.. הוא חדר אליי.. פי נסגר.. עייני נעצמו בכוח... "תבלעי" הוא לחש לי "תבלעי את זה."
עייני לא מסוגלות להפקח. . מנענעת את ראשי מצד לצד.. לא מסוגלת. .הנה הנה זה הולך להשפך מתוכי.. לא יכולה!!!!!!! אני צורחת בראש... דיייייייייי.... ואז דממה השתררה ורק צליל נשימותיי המתייחפות נשמע בחדר.. בלעתי את זה.. בלעתי!
הוא התכופף לעברי.. האדון האהוב שלי.. ליטף את פניי... נשק לשפתיי...
"כמה שאני גאה בך כלבה שלי.."
וכבר ידעתי שהנורא מכל מאחוריי....

לפני 17 שנים. 8 באוגוסט 2007 בשעה 18:03

"הדלת פתוחה, כנסי ותחליפי בגדים למה שהבאת"
בלי לומר מילה, פתחתי את דלת המכונית ונכנסתי מהססת לחדר הקטן, וסוגרת את הדלת מאחורי.
מתלבטת מה לעשות, הוא יודע שלא הספקתי להביא את מה שביקש , ורק חצאית קצרצרה שבמקרה נשארה לי בתיק הייתה לרשותי.. חלצתי נעליים, הורדתי את המכנס, ובזריזות לבשתי את החצאית, אולי הוא רוצה אותי עם החצאית בלבד.. הורדתי את הגופייה, ובעודי מתלבטת אם להוריד גם את החזייה - הוא נכנס. העיף לעברי מבט וסגר את הדלת.
"את לא צריכה לעמוד בואי תשבי.."
נשכבתי על הבטן לצידו על המיטה, בזמן שהוא דואג למוזיקה המתחילה למלא את חלל החדר.
הוא הניף לי את החצאית מאחור ואמר לי להוריד את התחתונים.
עשיתי כדבריו. הוא התיישב על כיסא שניצב בקצה אחד של החדר, ופקד עליי ללכת לכיוון הקיר עם השעון שהיה ממש מולו. עמדתי עם הפנים אליו. "על ארבע" הוא אמר בלחש.. "בואי אליי.."
בצעדים מגושמים, והחלקת הבירכיים על הריצפה עשיתי את דרכי אליו..
"יותר קרוב.." הייתי כבר ממש בין רגליו. רק שידיו שנגעו במצחי מנעו ממני להתקרב יותר.
ידיו ליטפו את ראשי.. תפסו את סנטרי והרימו את ראשי לכיוונו...עינייו חדרו אל נשמתי..
הרגשתי שכל איבר ואיבר בגוף שלי רוצה אליו.. הוא דיבר אליי.. בטון נמוך.. ואחיד. . לחש..וליטף..
"את רוצה להיות הכלבה שלי?.."
הסתכלתי על שפתיו כשהוא שאל אותי.. שפתיים בשרניות, מלאות וחושניות.. העיניים שלי מתרוצצות בינן לבין העיניים הקודרות שלו. הננעצות בי כחניתות .. "כן... " עניתי לו בלחש..
"כן מה?"
"כן, אני רוצה להיות הכלבה שלך..אדוני.."
"את רוצה לנשק את השפתיים האלו? " שאל..
"מאוד.." הוא קירב את שפתיו אל שפתיי. הן נגעו זו בזו קלות..לא העזתי להוציא את הלשון שלי.. "תנשקי אותי!" כן...לזה חיכיתי... פתחתי את פי.. וטעמתי את טעם פיו המתוק..
"ווואיי...." אמרתי לפתע... כשהרגשתי את הרטיבות הנוזלת.. בין רגליי..
"מה וואי כלבה?"... "כלום .. באמת שכלום.." ניסיתי להתחמק..
וסקאאא... סתירה מצלצלת נחתה על הלחי הימנית שלי..
"שאלתי מה וואי... אם את לא רוצה שהאדמומיות היפה הזאת תעבור גם ללחי השנייה כדאי שתעני".
מובכת וסמוקה שלא רק מהסתירה. השפלתי את מבטי.."בחיים שלי לא הרטבתי בכאלה כמויות.."
הוא חייך..
הרים מאחור את החצאית שלי ליטף טת הישבנים.. ופתח אותם קלות.. "מממ..אני מרגיש את זה עד לכאן.." ..
הוא תפס שוב את שני פלחי התחת ופיסק אותם כל כך חזק בצעקה חרישית בקעה מגרוני..
אצבעותיו החליקו יותר פנימה ותפסו יותר מהחלק הפנימי של הירכיים שלי ושוב משכו אותם לצדדים .. הרגשתי את כל הכוס שלי נפתח לרווחה.. הוא משך אותי אליו והצמיד את שפתיו לשלי...
אוחח .. מה הוא עושה לי.. במקום לסגור את הדליפה הוא רק מגביר אותה.. הפתיחה האדירה הזאת..העור שלי נקרע.. "את רוצה מילת ביטחון זונה שלי? " הוא שאל בשקט...
עיניי הביטו בו מלאות דמעות.. לא הגבתי.. עייני ענו בשבילי..
"מילת הביטחון שלך תהיה שייקספיר." חייכתי אליו.. הוא פשוט לא ייאמן.. הוא קורא אותי כמו ספר פפתוח עם ניקוד ... בעודי מחייכת הלחי שלי ספגה סתירה נוספת.. "משהו מצחיק אותך?! כשאני ארשה לך לחייך את תחייכי כלבה."
"סליחה אדוני.." ראשי הורכן..
עם יד אחת שלו הוא לפת את שערותיי בחוזקה ומשך את הראש אחורה עד שנשימתי נעצרה..
עם היד השנייה הוא נגע בדגדגן ספוג במיצי הכוס שלי וליטף אותו.. את האצבעות הרטובות הוא קירב לעייני... "תראי כמה שאתה רטובה כלבונת".. ומרח את הברטולין שלי על כל פניי...
"את זוכרת מה מילת הביטחון שלך כלבה? .. תגידי לי מה היא.."
פתחתי את פי אך לא הצלחתי להוציא מילה.. הראש שלי היה מוטה מדיי אחורה..
"נו כלבה.. מה מילת הביטחון שלך.."
" שיי-קספיר.." עניתי בלחישה צרודה.. הוא הרפה קלות..
תפס לי בפטמות הזקורות שלי.. ומשך את כל השדיים כלפי מעלה.. נשכתי את השפתיים.. הכאב פשוט בלתי נסבל.. אם היה משהו שהייתי רוצה לשנות בעצמי.. זה את הרגישות הנוראית של הפטמות שלי.. כמה שהן מקשות עליי...
"תלכי לקיר ותחכי לי מפוסקת"
התרוממתי.. והרטיבות זלגה לי על כל הירכיים שלי.. הגנבתי את ידי על החצאית וניסיתי לספוג קלות אך הכמות הייתה פשוט לא נקלטת.. שמעתי את צעדיו.. "יותר מכופפת זונה" . ידיי נשענו על הקיר..
שמעתי ברז נפתח וכוס מתמלאת. . צליל גמיעת המים.. שוב ברז נפתח .. וצעדיו המתקרבים לעברי..
מבטי היה מופנה מטה, הוא הניח כוס מים תחתיי. ופקד עליי לשתות.
כרעתי על ברכיי, הוא אסף את שיערי שגלש על הריצפה וקירב את פניי לכוס.. הוצאתי לשון מהססת וכמו כלבה קטנה ושפוטה ליקקתי באטיות את המים, ליקוק, ועוד ליקוק, הוא הניף את ראשי מעלה "את רוצה עוד כלבה? " .... טיפות מים זלגו על הסנטר.. "כן אדוני.."
הוא החדיר את ידו מתחת לחצאית שלי.. "תראי כמה הרטבת פה... מה זה?!"
"אני מצטערת אדון.." עניתי והמבוכה הציפה אותי.
"לכי למיטה ותשכבי על הגב.."
הוא ניגש אליי. תפס את רגליי וקירב אותי אליו בתנועה מהירה תוך כדי שהוא פותח את רגליי לרווחה. מפסקת אותן עד גבול היכולת ומותח יותר ויותר.. הניח את בירכייו על פנים הירכיים שלי ולא הפסיק למתוח לרגע.. השתוללתי תחתיו.. הכאב שיתק אותי לגמרי..
עדש לפתע הרגשתי את אצבעותיו מפלחות את הכוס ששכחתי לרגע מקיומו הרטוב.. הוא זיין אותי עם האצבעות שלו , הוציא והחדיר שוב.. גנחתי.. לא יודעת אם מהכאב או מהטירוף שהאצבעות שלו הכניסו אותי .. לא עמדתי בזה.. לא יכולתי יותר.. עייני כבר הפסיקו מזמן את קשר העין עם עינייו, הגוף שלי היה איתו אבל האם נותרתי נוכחת שם.. אני לא יכולה להיות בטוחה..
מאותו ורגע והילך הכל מעורפל.. הוא הכניס לי עוד אצבע לתחת , ועם אצבע נוספת הוא שיחק בדגדגן שלי.. שמעתי יריקה.. ועוד אצבע שעברה מהכוס לתחת.. כמה אצבעות היו שם באמת.. אני לא מצליחה לזכור..
רק זוכרת את עצמי גונחת מדי פעם "אני לא רוצה לגמור ..בבקשה ממך אל תגמיר אותי.."
הוא הרפה מרגליי , והתרומם ליד המיטה.. הוא לא נגע בי אך אחיזתו עדיין הורגשה על בשרי..
רגליי רעדו, לא ניסיתי אפילו לעצור אותן.. הן פירכסו ללא הפסקה.. הסדרתי נשימה ופקחתי עיניים.
"בואי אליי כלבה שלי.."
החלקתי מהמיטה וזחלתי לעבר רגליו.. ראיתי אותו פותח את חגורת מכנסיו..
"את רוצה אותו?<"

לפני 17 שנים. 4 באוגוסט 2007 בשעה 16:10

תמיד הייתי בטוחה שאני בחורה של קיץ, בחורה של קרני השמש המלטפות.
כל חורף מחדש היה נראה לי כמו נצח, ובסיומו החגיגה האדירה בלהשיל מעליי את השכבות המיותרות.. עוד מעיל ועוד צעיף ועוד ועוד טונות של בד לא הכרחי המונעות מקווי המתאר שלי להתבלט החוצה..
אין כמו קיץ.. כך חשבתי לפחות עד לא מזמן, לשים על עצמי שמלה מתנופנפת, מחשוף עמוק שלא משאיר מקום לדמיון, להרגיש את הרוח חודרת לכל פיסת עור אפשרית בגופי, לכל חריץ , לכל מקום נסתר שלא דמיין לעצמו שרוח יכולה להיות כל כך מצמררת..
יום עם תחתונים .. יום בלי.. אך זה כרוך בסיכון כמובן, של הולדת כתמים קטנטנים, בכל מקום שעליו הכוס שלי יחליט להשען.. אך למי איכפת.. שייתרבו הכתמים העלובים כל עוד הרוח ממזמזת לי את השפתיים הרטובות תמידית שלי.. כמו מלחמה מתמדת הרוח לא מוותרת ומנסה לייבש את הכוס המוצף אך הוא לא מוותר בקלות , ולא נכנע ליובש העלול להתקיף אותו הוא , וכמו ממעין מחסני אספקה נסתרים הוא פולט עוד גל ברטולין עסיסי..
אוחח הקיץ.. אין כמו ללכת על חוף הים , עם בגד ים מינימלי, כשהתחתון חושב שהוא חוטיני בהסוואה ומתעקש להדחק בין פלחי הישבנים, אם הוא רוצה שייטב לו.. אני לא אתחיל להוציא תחתון עקשן ממעמקי התחת לעיניי כולם.. וכך אני ממשיכה להתהלך לי על קו החוף, עם חצי ישבן מחייך לכל המביט מאחור, החזה קופץ עם כל צעד, וכל משב רוח מערבי גורם לפטמות שלי להזדקר..
אין כמו הקיץ.. שבו אפשר להכיר מאסטר חדש.. ובהחלטה ספונטאנית ביותר להעלם אי שם בחורשה לא רחוקה ולקבל את הסשן של החיים.. סשן קייצי, חמים , וחייכני.. כשהאוויר הנעים מרגיע את העור הצורב אחרי אינספור ספאנקים לוהטים.. עם טבע כל כך מפנק ומקבל אותנו לחיקו .. איך אפשר לרצות שהחורף יגיע, וכל מפגש העלול להוביל לסשן בלתי נשכח ומשאיר צלקות מהקור האכזר..
אך זהו.. קיץ זה כבר לא בשבילי כנראה.. גיל המעבר החליט להקדים לו והרעיף עליי גלי חום בשפע.. לא גלים אלא גל אחד שוטף ולא מרפה.. החרמנות 24 שעות אותי היא פוקדת, התעלקה עליי ולא עומדת בקצב מציצת הברטולין שהכוס שלי מייצר..
דיי. . חורף בוא. עטוף אותי בשכבות בידוד מפנקות.. שלא אחשוב על הכוס הזה שיש לו חיים משלו.
שיהיו לי מכשולים להגיע אליו ולהעניק לו את פורקנו, שזאת תהיה טרחה אמיתית לאתר את הדגדגן הנבזי ולהשביע רעבו...
חורף בוא... חורף ... בוא !!!!!!!

לפני 17 שנים. 19 ביוני 2007 בשעה 21:57

יום חמים, יצאתי להפסקה מהמשרד. החלטתי להזמין את טלי לבוא איתי לאכול צהריים.
אספתי אותה, והיא הכווניה אותי למקום חדש שנפתח, "שירות מדהים שמעתי שיש שם".
נכנסנו ואוויר צונן קיבל את פנינו ויחד איתו בזווית העין ראיתי שמצלרית קפצה ממקומה ונעה לכיוונינו "שניים?" שאלה בטון רגוע. "אכן" עניתי ולכדתי את המבט. מממ... צעירונת, מפזרת חיוכים לכל עבר... היא הובילה אותנו לשולחן שלנו ,והביאה לנו תפריטים.
"אני דנה , ובכל טענה בקשה או המלצה אני כאן לספק את נוחיותכם"... כמה שאני שמח לשמוע ...דנה... חייכה חיוך נדיב , וקלטה את עייני חודרות אליה, השפילה את מבטה, בו בזמן סומק קל התפשט על לחייה.. חמודה כזאת , הסתובבה ופסעה לעבר הדלפק בענטוז.
מאחורי הסינר הארוך התחבא לו תחת קטן ומוצק, קופת לו במכנס לייקרה שחור וצמוד שמדגיש את הצורה של החוטיני שמשתפשף לו בחריץ שלה בכל צעד ותעד.. מותניים צרות.. עמידה זקופה, את החזה עוד לא בחנתי בקפידה. הרגשתי יד קרירה מונחת על לחיי ומפנה אותי לכיוון הנגדי ... טלי! פרצוף לא מבין.. "תפסיק לבהות , זה לא יפה" היא אמרה.
את ההזמנה מסרנו למלצרית אחרת משום מה דנל'ה לא עמדה בהבטחתה.
"חשבתי שאת השירות מקבלים מאותה מלצרית, לא?" שאלתי את המלאונת שעמדה מעלינו ושירבטה דבר מה בפנקסה. " אהה..כן, ודאי..דנה מייד תתפנה אליכם" היא ענתה בגמגום.
"מה איכפת לך מי תגיש לך את האוכל " שאלה אותי טלי בלחישה עצבנית.
"ככה אני אוהב את השירות שלי.. עקבי,מסור וקבוע.. מעדיף לא לעבור מידיים לידיים" וחייכתי אליה חיוך ערמומי..
תוך כדי שטלי גולשת לה לעלילות היום המרתקות שלה בעולם הזוהר, תשומת הלב שלי הופנתה לדנה המתכופפת בקצה שהני של החדר, תחת מורם אל על , ראש בין הבירכיים קושרת שרוכים..איזו גמישות, היא יודעת שאני מסתכל , אחרת לא הייתה טורחת לקשור שרוכים בדיוק בזווית שאני רואה לה את אוצרותיה..
"חם לך ??" שמעתי את טל שואלת בהפתעה.
"לא, למה את שואלת?" הרגשתי את עגלי הזיעה מתחילים לבצבץ בצד המצח והעברתי מפית יבשה.
"נראה לי קצת מיוזע ..תשתה..זה ייצנן אותך " חייכה אליי..הממזרה הקטנה,למה אלוהים לא ברא לה חזה קצת יותר גדול..עשה כזאת עבודה מופלאה בתחת החלק שלה, אפרסקי ועגול, לא יכל לאזן את המצב.. ולנדב גם לשם מעט נפח, שייצור פרופורצייה משגעת...
אני מפנה את מבטי, מחפש את דנל'ה, והיא כבר עושה את דרכה אלינו נושאת עימה מגש עמוס.. נעצרת בינינו, ומתחילה להוריד צלחות לאט ובמקצועיות, עם טון נמוך ואלגנטי היא מסבירה לנו מה אנו עומדים לאכול, המלל שלה מתפספס לי באוזן כי אני כבר שקוע במחשוף הנדיב שהיא טרחה לחשוף בפניי, אני יכול להשבע שלפני רגע שלושת הכפתורים שלה היו סגורים ועכשיו הם פרוצים לרווחה, החזה המדהים שלה שוטף את עייני, מתוך המחשוף , כל צלחת שיידה מורידה גורמת לחזה שלה לעלות ולרדת , מתכווץ לו תחת היד המועכת ,העור נמתח , והשד כהולך להתפוצץ מתנפח מהלחץ ...ואז משתחרר ומיטלטל קלות..
הרגשתי מכה עזה מתחת לברך, טלי נתנה לי בעיטה, הצצתי לעברה ל מבין , נתקל במבט העצבני שלה, גבות מכווצות, פה קפוץ, " מה העניין מתוקה?" שאלתי אותה ברוך.
והיא רק שילבה ידיים בחוסר סבלנות , וגיצי קינאה ניתזו ממנה לכל עבר..
"את יודעת שרק את החזה שלך אני אוהב טל-טול" והענקתי לה את אחד החיוכים הכובשים שאני יודע שממיסים אותה. אחת המזלגות שדנה סידרה נשמטה לה מהיד ונחתה ברעש על הצלחת שלי, לא הסטתי את מבטי וחיוכי לא מש מפניי, טלי רתחה מכעס.
דנה סיימה בזריזות מאומצת לסדר את הפלייס-מאיטים , ושבה על עקבותיה לעבר הדלפק.
היא עדיין הייתה עם הגב, ואני קראתי לה שתחזור. בצעדים מהירים, וחזה מטלטל... והתייצבה מעליי עם ידיים משולפות "כן אדוני?" ... אדוני..ממממ.. מעניין אם הכלבה הקטנה הזאת באמת כזאת ממושמעת כמו שהיא נראת . "אם אפשר קצת קרח לגברת" ..ביקשתי עם חיוך קטן.. טלי קפצה ממקומה, זרקה את המפית שהייתה מונחת לה על הרגליים והלכה לכיוון השירותים. דנה הייתה מובכת מכל הסיטואציה והשפילה את מבטה.
"יש לך חבר ילדונת?" שאלתי אותה. "לא אדון, אני לא בנויה לקשר רציני כרגע.."
"הבנתי.." מקבל זין פה ושם .. לא יכולתי שלא לשלוח יד לעבר המפשעה שלי להזיז מעט את הג'ינס , עקב האי נוחות מהזין העומד שלי. "איך את מרוויחה פה? מרוצה ?!"
"כן, לא רע.."
"מה הסכום שאת יוצאת איתו בערב?"
"300 בערך..." הוצאתי מהארנק שלוש שטרות של מאתיים והעברתי אליה "כנסי לשירותים ותפצי את טלי טל שלי..היא נעלבה.לא נראה לך?"
"כן אדון..כמובן..סליחה...מייד אטפל בזה"
היא שלחה יד לעבר השטרות ,חטפה אותם במיומנות והכניסה אותם לכיס האחורי של המכנס הצמוד שלה.

"היא נכנסה לשירותי הנשים, ונעלה את הדלת אחריה... "מה את חושבת שאת עושה??" צעקה עליה טלי.
"לא התנהגתי כראוי, באתי להתנצל ולכפר על מעשיי ברשותך.."
"תעזבי אותי משוגעת ,לכי תנקי איזה שולחן , תפתחי עוד כמה כפתורים..לסנוור לעוד מישהו את העיניים" היא הסתובבה למראה בכעס והחליקה את שיערה..
דנה עדיין בשלה, התקרבה בצעדים קטנים לעברה, נעמדה מאחוריה ולא הסיטה ממנה את המבט דרך המראה. התקרבה אליה עוד קצת..ועוד...עד שהיא הריחה את הבושם הנעים שמדיף צווארה.. הקיפה עם ידיה את טלי ותפסה לה בבת אחת את שדייה "טיפשונת, פתחתי את הכפתורים במיוחד בשבילך..לא הצלחתי להוריד ממך את העיניים, לא יגעתי איך לתפוס את מבטך ולגרום לך להבין שאותך אני רוצה ולא את הבחור שבא איתך... איזה חזה מדהים יש לך ..מממ..ואת כל כך שקועה בלעשות לו פרצופים כועסים..מזל שברחת לשירותים אחרת כבר הייתי מוותרת..."
טלי הסתובבה אליה עם עיניים בורקות "זה פשוט לא ייאומן, כל פעם שאני יוצאת איתו לאנשהו מתחילות איתי בנות.. אני לא מצליחה להבין, איך זה מעורר את הבנות סביב כשהן רואות אותי בסביבתו..."
"כנראה שיש דברים שאפשר לראות רק מהצד..." אמרה דנה בשקט ושלחה את שפתיה לעבר צווארה של טלי, והחלה לגלוש מטה "זה פשוט קורה כל הזמן, אני כבר לא זוכרת מתי-הוא ירד בפעם האחרונה.. לא ככה בכל אופן..כןןןן...אוי ...ממממ...דננננננננה...אההה... למה הוא לא יורד ככה...דננה שלי...כככככן"
בעוד דנה שקועה לה במלאכת הקודש, טלי נשענה לה על הכיור שניצב מאחוריה, אחוזת טרנס, גונחת ומתייפחת. לא הרגישה את ידיה מחליקות באטיות על השיש הרטוב , מאבדות יציבות , ומוציאות את כל גופה משיווי משקל , ראשה נשמט אחורה ונחבט בחוזקה בברז הנירוסטה הבולט, הגוף מנסה להתנגד לנפילה אך לשווא, הוא קורס מטה במהירות, ואז נשמעת עוד חבטה , העורף של טלי חוטף מכה בשיש הרטוב ומעלף אותה טוטאלית ..
דנה לא ממש מבינה מה עובר על הבחורה, מנסה לתפוס את רגליה ולייצב את עמידתה אך היא לא עומדת במשקל גופה המכביד עליה מרגע לרגע.. היא מוצאת את עצמה בסופו של דבר, זוחל מבין רגליה מנסה להיחלץ מגופה מחוסר ההכרה שמוטל על הריצפה.
מזועזעת , היא נעמדה באיטיות, מנגבת את מיצי הברטולין שעוד הבריקו לה על השפתיים וברחה משם כל עוד נפשה בה...

מחוייך ורגוע , יצאתי מתא שירותי הגברים, שטפתי את ידיי שהתלכלכו מעט מהגמירה המוגזמת שהיית לי לפני רגע.. יצאתי אל האולם , מתבונן סביב, לא נראה שהן בכלל קרובות לסיום -חשבתי לעצמי, התקרבתי אל השולחן בו ישבנו מהרהר לעצמי אם ללכת להפריע להן ,כי ההפסקה שלי כבר התארכה יתר על המידה, כשלפתע עייני נתקלו בשלוש שטרות של מאתיים מקופלות מתחת לצלחת שלי, וביניהן היה מצורף פתק "זאת לא אשמתי..."

לפני 17 שנים. 12 במאי 2007 בשעה 22:11

הוא קנה כרטיסים, הוביל אותי במעלה המדרגות , קנה גם פופקורן לשנינו. התקדמנו לעבר האולם , היינו כבר ברבע שעה של איחור, בטח הפרסומות נגמרות עוד רגע… פתחתי את הדלת ופסעתי לעבר החושך הבולע.. לבי החסיר פעימה.. האולם כולו היה ריק. . חיוך ענקי התפשט על שפתיי, משכתי אותו מהר לעבר שורה אקראית, העפתי את הפופקורן הצידה, ותפסתי את פניו בשתי ידיי "אתה יודע שתמיד חיכיתי לרגע הזה.."
הוא הביט בי במבט האומלל שלו , מה הפעם היא זממה לעצמה, הוא מעביר לי דרך העיניים .
"עוד פנטזיה שלי עומדת להתגשם" אני עונה לו על מה שלא העיז לומר.. הוא רק פצה את פיו לומר דבר מה, אך השפתיים שלי כבר התמקמו להן על שלו בנשיקה ממכרת.. יד אחת שלי החלה את דרכה לעבר היעד הבא, בתנועה מיומנת פתחתי את החגורה והמשכתי הלאה, הזין שלו כבר היה מוכן ומזומן לקראתי, מסגיר את בעליו בלי בושה , רוצה כבר לפרוץ את חומת הבד המעיקה.. כמובן שאני חשה את כאבו, ומתנתקת מהשפתיים הטעימות שהעסיקו את שפתיי עד כה , מחלצת את איברו מהתחתון הנורא, ומפנקת אותו בליקוק עסיסי רטוב וחמים.. מרטיבה את פנים כף ידי ומחליקה אותה גם כן על הזין הזקור שמולי, לא עוצרת . כל עצירה עלולה להסתכן בקטיעת הפנטזיה בגלל השתפנות,, ולזה אני לא אתן לקרות.. מוצצת את כולו, מכניסה עמוק, רק בשביל שייהנה שירגיש עד כמה אני רוצה אותו עכשיו, המושב שתחתיי כבר לבטח רטוב מגל החרמנות שפקד אותי.. בטוחה שלא חשבתי בקול רם ומופתעת להרגיש את האצבעות המוכרות שלו כבר מלטפות את הדגדגן הצועק שלי מבעד לתחתוני התחרה הבלתי מורגשים... "משוגעת.." הוא לוחש לי... אך לא עוצר את עצמו.. מרימה מעט את השמלה הקצרה שלי, ונותנת לו קצת יותר מרחב נגיעה.. ואני, עוד לא מסוגלת להתנתק מהזין המטריף שלו, כמה מחרמן הוא... ממממ... או שאני לבטח אוהבת למצוץ... אתן לו קרדיט ...
כשגבול הסיבולת כבר נראה קרוב למדיי, הרמתי את עצמי, נעמדתי עם הגב אליו, הסטתי את התחתונים הצידה והתיישבתי עליו מפוסקת.. "ממממממ" שמעתי אותו נוהם מאחורי, "מה את עושה לי.. אני לא עומד בזה.." שתי ידיו החליקו את שערי אחורה ליכדו אותו בקוקו אסוף ומשכו אותי אחורה אליו, הגב שלי התקמר.. הוא נשך לי את האוזן והעביר בה ליקוקים מצמררים, הראש שלי צמוד לשלו והאגן שלי רוקד אי שם, מסתער על הזין שלו , מתענג על כל שנייה שהוא בתוכי..
גניחה חרישית התגנבה לאוזניי, גניחה נשית לא מוכרת, הוא לא הגיב, היה שקוע בי מדיי, הפנתי את מבטי לעבר הכניסה ולא האמנתי למראה עייני, זוג עיניים מיוחמות מסתכלות עליי ברעב.. זוג עיניים של סדרנית האולם שנשענה בו בזמן על הקיר עם יד אחת צובטת את פטמתה מבעד לחולצה של המדים, היד השנייה התחפרה לה עמוק בין הרגליים הארוכות שלה..
חייכתי לעברה, ועם תנועת אצבע מהירה הורתי לה לבוא. היא הוציאה את היד מהמכנסיים וניגשה אלינו בצעדים מהססים, תפסתי אותה בשיער והצמדתי לה נשיקה גסה , הוא לא הבין מאיפה היא צצה וחיזק את אחיזתו באגני. "תירגע חמוד, היא פה בשבילי.. "
"תמשיכי מאיפה שהפסקת, תאונני בשבילי ..." לחשתי לה.. בין רגע היא שמטה את מכנסי העבודה שלה, ואת תחתוני הדפוק אותי המחמיאים שלה, והתרווחה לה על המושב לידינו, נגעתי בחזה שלה, והמשכתי להתנועע, המחזה היה מושלם, היא חתולה אמיתית, מיאו .. מה הייתי עושה לה.. אבל זה כבר לסיפור אחר.. בו הגברברון לא יתפוס תפקיד ראשי, ואור הזרקורים יהיה מופנה אל האלילה המאוננת שמולי...

לפני 17 שנים. 7 במאי 2007 בשעה 21:59

שלוש נקישות עדינות על הדלת , ועמידה צייתנית המחכה לאישור להיכנס.
"כ---ן" נשמע קול מעבר לדלת
מיישרת שוב את המגבת שתלויה לי על היד, ונכנסת לחדר.
הם היו שניים , לבושים רק בתחתונים, אחד מהם שכב ברגליים פסוקות והשני הזדקף לקראתי.
"איפה להניח לכם את המגבת?" שאלתי בקול שקט ומבט מושפל.
הם הסתכלו אחד על השני והצביעו על הצד השני של החדר על שידה נמוכה, עברתי בזהירות על יד האחד שעבר מישיבה זקופה לעמידה בטוחה עם ידיים על המותניים. הנחתי אותה מקופלת יפה על השידה והסתובבתי ללכת. " תראה מה זה.." אני שומעת את אחד מהם מסננן מבעד לשיניים, "איזה גוף, תראה מה זה.." , לא הספקתי להגיע לדלת והאחד שעמד קרא לי לבוא " ככה מניחים מגבת? זה מה שמלמדים אתכם בשירות חדרים ??" הפנתי את מבטי ,והמגבת הייתה זרוקה על הרצפה. הלב שלי דפק כמו מטורף, הריי זה ברור מה עובר לשניים האלה בראש, הם לא באמת יעשו משהו, הריי זה מלון שמכבד את עצמו הוא לא יפקיר כך את העובדים שלו, הם יודעים שעלולים לשמוע אותנו, הם סתם חרמנים ומחפשים ריגושים. חלפתי שוב על פני הבחור העומד, הוא לא זז אחורה לפנות לי מקום ורק התקרב יותר, התכופפתי וקיפלתי שוב את המגבת הארורה, והרגשתי את המבטים שלהם מפשיטים אותי.
הצצתי לעבר הדלת שלפתע נראתה כה רחוקה , ניסיתי לא ליצור קשר עין , ובקול חרישי לחשתי "ברשותכם, אני אחזור לעבודתי" . " לאן את ממהרת? אולי תישארי איתנו קצת, תיהני אני מבטיח, קצת תנוחי מה יש? אל תדאגי בבוס שלך אנחנו כבר נטפל ..."
"לא תודה, אולי בפעם אחרת, יש לי באמת לא מעט עבודה על הראש" פסעתי בצעדים מהססים לכיוון היציאה..
"אוי תראי מה קרה.. הסדינים ממש מקומטים ולא מסודרים, גם פה יש הרבה עבודה, בואי תראי לי איך את מסדרת את הסדין הזה, אני חייב ללמוד איך עושים את זה... " פה נכנס לתמונה כבר הבחור השכוב, נעמד עם התחתונים שלו מולי, הפנתי את מבטי מטה לעבר המזרון החשוף , התכופפתי מעט, החצאית שלי התרוממה , והתחלתי למשוך את הסדין ולהחליק אותו על המזרון.
אחד היה מימיני והשני משמאלי, הם הלכו והתקרבו אליי, מאחוריי הייתה שידה כך שלברוח גם לא היה לי כל כך. "איזה תחת , יווואו איזה תחת " הוא צעק.. באותו רגע כבר לא חשבתי יותר מדי, דחפתי את השמאלי וזזתי עוד צעד לעבר הדלת "איי .." שמעתי אותו מתפלא ,תפס לי את היד וסובב אותה אחורה, זה כאב, התפתלתי והתחלתי להיאבק, הימני איבד את הסבלנות והפיל אותי על המיטה.. "תירגעי , מה זה שירות החדרים הגרוע הזה, נדווח הכל להנהלה!" הוא קפץ מעליי וקרע ממני בבת אחת את הגופייה שהייתה על גופי , ניסיתי לצרוח אבל רק נהמות צרודות נשמעו מתחת ליד שחסמה לי את פי.
לא מאמינה שזה אכן קורה, הוא תפס לי את הידיים, על אחת מהן הוא הניח את הברך שלו , ואת השנייה הוא החזיק עם משקל גופו עליי. בינתיים השני פתח לי את הרגליים המשתוללות שלי, איכשהו הצליח להוריד ממני את התחתונים, פתח אותן בכוח , וחדר בלי להסס, חדר אליי חזק, חדר עמוק כואב ואלים, ההוא מעליי הנחית עליי סתירה, תפס לי את הראש בשיערות ודחף את הזין שלו לפה שלי, "תמצצי זוננננננננננה" הוא צרח . לא יודעת במה התרכזו מחשבותיי, או ממה ניסתי להימנע או עפ מה נאבקתי יותר, עם הזין הלא רצוי בפה שלי, או הזין התובעני בין ברגליים שלי מפלח לי את הכוס בקדחנות , הרגשתי כמו בובת גומי, בשלב מסוים מצאתי את עצמי כבר ללא כוח להיאבק יותר, זה שזיין החל לרדת לי, וללקק לי את הדגדגן בזריזות, לא מובן, הוא גם דואג גם לטעום את בשרו, וממשיך לזיין, נכנסתי למין הלם מוזר, סתירות עפות עליי בקצב, מתנתקת לאט לאט, ואז מגיע לאוזניי המשפט הבא " סבבה, תעשה בה מה שאתה רוצה" לא הבנתי למה הוא מתכוון כשלפתע הרגשתי את הזין שלו נדחף לי לתחת במכה עצומה, הצרחה שבקעה לי מהגרון הייתה חייתית מתמיד, ההוא שהיה מעליי ושיתק לי את הידיים נשכב עליי תפס אותי בחוקה וסתם לי את הפה בכוח, , ירדו לי דמעות, הכאב היה בלתי נסבל, הוא לא ויתר והמשיך לחדור ,עמוק יותר ויותר, הגרון שלי מתנפח , הורידים תכף יתפוצצו מהלחץ , משהו לא ברור בין שאגה לנהמה חנוקה לא מפסיק לבקוע מבין ידו הגסה. אני על סף התמוטטות, לא מסוגלת יותר להתנגד להם , הם מזיינים אותי ומזיינים בלי מנוחה, רק כשאני מרגישה את הנוזל החם מתפשט בקרבי אני מבינה שהם הגיעו לפורקן, שומעת אותם מדברים, ואת צעדיהם מתרחקים, דלת נטרקת, מנסה לפתוח עיניים אך לשווא..אני כבר לא שם.. זרוקה , חצי מעולפת, חצי רדומה , על המיטה עם המזרון המציץ , לא מאמינה שזה אכן קרה הרגע...

לפני 17 שנים. 16 באפריל 2007 בשעה 20:44

כמה פעמים קרה לכם שניסיתם להזדהות עם מישהו בסיטואציה מסוימת, לכאוב את כאבו של האחר, לדמות את עצמכם במקום הסובל, לרחם , לרצות להחליף כדי למנוע כאב שנגלה לפניכם..
ישבתי לי זמן לא מועט בהמתנה לאוטובוס שאיחר לבוא, על ספסל ליד התחנה, תוך מעקב עקבי ובלתי פוסק אחר כלב גדול שחור ומיוחם בטירוף שמנסה בכל כוחו לזיין במרץ כלבה קטנה לבנה ומקולרת. אולי רבע שעה הוא רק קופץ ונופל כשבעלת הכלבה הלבנה כל הזמן מסלקת אותו מעל הבריאה הטהורה שלה. הכלב שלנו לא הרפה , לא התייאש ולא נבהל מנקבת אדם מאיימת.. כל מטרתו הייתה לזיין את הכלבה הארורה ויהי מה.. הזין האדום שלו מבצבץ בלי בושה.. הוא קופץ ומנסה להבקיע שוב ושוב. . הם נעמדו באמצע צומת.. מחכים שהרמזורים יתחלפו.
לרגע ניתקתי את מבטי מהמופע המרתק, ובו ברגע שמעתי חריקה רעשנית של גלגלים וחבטה עמומה.. כשהפנתי את ראשי חזרה הבחנתי בכלב השחור נמלט מהמקום ביבבה חרישית.. מה לומר.. לבי צנח לתחתונים... לא רק שהזיון לא הלך לו, נפל על כלבה קרה ולא נותנת הוא גם כמעט נהרג בגללה.. איזה חוסר צדק.. לא רק להידרס אלא להידרס עוד עם זקפה שלא הגיעה לפורקה... עכשיו תגידו לי אתם.. מי לא היה מתכווץ מהמחשבה על ביש מזל מזעזע שכזה...

לפני 17 שנים. 13 באפריל 2007 בשעה 10:08

ערב אחד החלטתי להוריד לעצמי כמה סרטים מהאי_מיול, לתומי מחפשת את הסרטים האחרונים, בלי מחשבות זדוניות, בלי כוונות זוממות , הכנסתי את הסרט "החופשה של בין" להורדה, אחד מהסרטים המטופשים להעביר לילות ללא שינה. אחרי שבוע כשחזרתי הביתה, נכנסתי לתקיית הסרטים לבדוק את איכות הסרט. לוחצת על פליי ומתחילה להעביר קדימה, אני רואה חוף ים , יאכטה , אנשים, אנשים יפים אפילו, מממ איפה מיסטר בין.. בעודי מנסה להבין מה עיניי רואות ולמה מיסטר בין לא מופיע כל כך הרבה זמן, נתגלה עליי מחזה מפתיע, בחורה שזופה מקפצת על גברבר שרירי ומוצצת לגברבר שרירי נוסף את הזין העבה שלו... כמה נחמד לפתוח ככה את היום, מעבירה עוד טיפה קדימה , מתאפסת על השחקנים הראשיים, ממש סרט פורנו באורך מלא, עם עלילה אפילו. מעבירה מסצנה לסצנה, קופצת ישר לנקודות המעניינות בלי עיקובים מיותרים בחימומים המבוימים שלהם . אפופת אפאתיות שאופיינית לי בצפייה של סרטים שכאלה, עדיין ממשיכה ללחוץ על נקודות אקראיות , ולא יכולה להפסיק משום מה.. עייני נעצרות על אותה שלישייה ראשונית , ויותר מזה על הפרצוף של אותה בחורה שזופה, כשהיא נמצאת בתנוחה מאוד חובקת ואוהבת בין שני הגברברים , כשאחד מתחתיה ואחד מעליה והיא מזוינת בשני החורים שלה, פרצוף סובל , נאנק , נושכת שפתיים ויודעת שאסור לה להתייפח.. מצלמים.. הדלקתי את הווליום, עוד לא הספקתי להרחיק את האצבע ומהרמקול כבר בקעה גניחה יבבנית, וזה כיווץ אותי.. איך האפאתיות שלי התפוגגה כלא הייתה ואת מקומה תפסה חרמנות דרוכה ומרוכזת כולה במסך. מכניסה יד לתחתונים, ונשענת אחורה, מגבירה יותר את הקול הענוג הזה. הם מזיינים אותה בלי רחמים, אחד מפיק לה על התחת תוך כדי השני לופט לו איזה שד , והיא עדיין נלחמת עם עצמה בין הנאה רגעית לבין ייסורים מתגברים לבין המפיק שיושב מולה ומגרבץ . רוצה להיות במקומה.. כך נראה לי באותו הרגע.. הכוס הרטוב שלי לא משאיר לי מקום לספק. כמה עוצמתי המחזה , כמה היללות חסרות האונים שלה מרטיבות שלי את הכוס לעומת התגפפות ויזואלית ... מכורה לכאב שלה , לא מפסיקה לאונן, מרגישה אותה, מרחמת, אבל רוצה שימשיכו, שיטריפו אותה, שיעלפו אותה, שימוטטו אותה ביניהם. אחח הפרכוסים המוכרים שלי הגיעו אני כבר בבועה שלי, מאבדת תחושה בידיים ונשאבת לתוך עינוג מכושף. כעבור רגע , כיביתי את הרמקול , ומוצאת את עצמי שוב בוהה בדמויות השטחיות, איך האדישות שוב מתפשטת לה כאילו מעולם היא לא עזבה...

לפני 17 שנים. 10 באפריל 2007 בשעה 9:14

מכינה את עצמי לסשן הקרב ובא , מי יודע מה מצפה לי היום , עם כמה סימנים אחזור היום , כמה קשה אני אעבוד היום , עד איזו רמה יפרכסו לי הרגליים מאפיסת כוחות , כמה אורגזמות יותרו לי היום, עד כמה הפטמות שלי יחדלו מלהרגיש, עד כמה השפתיים שלי ייסדקו מנשיכות מתמשכות, כמה משפטים ימשיכו להדהד לי בראש עדיין בדרך הבייתה , כמה גניחות יבבנייות ולא רצויות יתבקעו לי היום מהגרון .
הנה אני כבר נכנסת לאוטו, הוא מקבל אותי החצי חיוך המוכר שלו, העיניים הבוחנות אותי מלמטה למעלה , הלשון שאוטומטית מלקקת את השפתיים ללא הרף.
מפטפטת הרבה, מנסה להסיח את הדעת מהאליל שיושב לידי, מהיד שלו שלופתת את ההגה בחוזקה ולא משאירה לי הרבה מקום לדמיון, הכוס שלי כבר בוער תחתיי , מתכווץ לו עם חיים משלו.
מגיעים לחדר, הוא פותח לי את הדלת וסוגר אחריו, קרן אור מתגנבת לה מבעד לוילון ויוצרת אווירה אפלולית. הוא מתיישב בכורסה מולי, כמה שהוא אוהב להשקיף עליי משם, עומדת לבד ,נבוכה, מחכה לפקודה הראשונה שתגיע..
"תתקרבי" הוא אומר בטון שקט ורגוע.. פוסעת אליו באיטיות. רגליי נכנסות בין רגליו הפסוקות ונצמדת קלות. שתי ידיו מתחילות לטייל על רגליי אט אט מלמטה, הכוס שלי רטוב, והן עולות ועולות, נכנסות מתחת לחצאית , מגיעות לישבן ומכווצות אותו קלות. מסובב אותי בחדות ומכופף למטה, מציצה עליו הפוך, ורואה את היד שלו בדרך אליי- נחיתה! הצלפה צורמת.... ממממ .. .כמה חיכיתי לזה.. אחרי הצלפות מספר הוא מושך לי את השיער אליו , הראש שלי מתוח אחורה, הוא מקרב את פיו אל אוזני ולוחש לי " היום האדון שלך יזכה לטעום אותך , כלבונת " עוד לא סיים את המשפט ואני כבר הייתי מוטלת על המיטה, סובב אותי על הגב ופיסק לי את הרגליים בבת אחת .
הייתי כבר מוכנה אליו, בלי תחתונים כהרגלי , החצאית התרוממה אליי.. הוא המשיך לפסק את רגליי עד כאב, וצלל.. החל ללקק, למצוץ, לנשוך, לינוק ברעבתנות את הכוס הנבוך שלי, השפתיים האלוהיות שלו לא נתנו לי מנוחה, האם זה מה שהייתי באמת צריכה? אוחחח אני לא מסוגלת לחשוב.. הידיים שלי נשלכות לעבר ראשו המשתולל בין רגליי.. ודוחפות אותו החוצה.. הוא מתנגד וממשיך במרץ.. העינייים שלי מתגלגלות בחוריהן, אני לא אעמוד בזה..
הוא מתרומם מעליי, תופס לי את הפנים ביד אחת ולחש לי בזעם "ידיים למעלה כלבונת! שלא תעיזי להוריד אותן שוב." וחזר למעמקים.
השפתיים שמשמשות אותי בדרך כלל להנחייה, ללמידה, להוראות פקודות ונזיפות, הן השלט הישיר לפעולות שלי, כל מילה שלו היא קדושה בשבילי, הוא אומר אני מבצעת אין אפשרות חילופית, ועכשיו אותן שפתיים משמשות לעינוגי, זה דיסוננס מטורף , לא מתקבל לי על הדעת , שבירת המוסכמות .. אדון לא אמור לטעום אותי, זה נוגד לחוקים שהצבתי, הוא שובר לי את חומת המגן הבלתי ניראת שבניתי כנגדו... על סף עילפון, או עירפול חושים בטוחה שרע לי, לא מבינה את המתרחש, האם רוצה שייגמר.? שייפסיק? שיירפה? אך האורגזמה מתקרבת.. והחיוך נמרח איטו ... כך שכל מילה נוספת מיותרת ואת ההיה לא ניתן להשיב לקדמותו :)

לפני 17 שנים. 28 במרץ 2007 בשעה 20:14

עומדת על ארבע בקצה המיטה , כפות הרגליים מטה שמוטות ,
הרגליים לא מוצאות מנוחה.. משחקת מלחץ עם האצבעות

הכוס הרטוב מתכווץ בלי שליטה , בציפייה לעומד לקרות
הגב מתקמר .. לתנוחה מתרגלת..לא עוברות לי הדקות..

הראש בין הכתפיים מתגלגל .. מחפשת במהופך את דמותו
השיער מחליק מהכתפיים ומשאיר שובל צמרמורת לאיטו

עוצמת לשנייה עיניים הן כבר כואבות ממעקב
שומעת איך ברחבי החדר מתפשט קול תיפוף רגליו

צלליתו גבוהה היא, איתנה ולא מותירה ספק
רוצה שייגע בי, שייפליק , שייספינק-
כמה עוד אוכל להתאפק?!

הוא מתקרב אליי.. מניח יד על גבי החם
התחת מתרומם קלות- רוצה אליו כמו מיוחם

שייכנס כבר! אני נוטפת ..
עם יד מושטת מתחננת שייחדור

הוא מושיט עוד יד ומרעיד בקרבי איזו אצבע
ואני מתייפחת "אדון אל תעצור!"

אצבע ספוגה בי מוגשת אל פי זקוקה היא לניקוי
טורפת אותה בצימאון- הייתכן וזה היה שיקויי?!

מוריד את פניו מתיישב מול פותי [ 😄 ]
וחיוך זדוני מתנוסס על פניו
מכווץ את שפתיו ולעבר פותי זרם אוויר קר הוא נשב.

הגניחה על עצמה חוזרת כמו פיזמון לכולם דיי מוכר
עד מתי ? לא אעמוד בזה עוד..שייגמר כבר הסבל המר

ונשאלת השאלה אם הכאב הפיזי היה עדיף בדיעבד
כמכורה לכאבים שכמותי הריי בתוכי הדבר זה ידוע, ולרגע הוא לא נכחד!