ללא שם

עירומה ומפורפרת אני נכנסת למקלחת.
עם הדלי והסמרטוט, החול, האקונומיקה, נוזל הניקוי המטלית והברזלית.
מתחילה עם האמבטיה. מקרצפת את הקירות עם הברזלית ומנגבת עם הסמרטוט, טבול בחומר הניקוי, ושוטפת. ומעבירה את הסמרטוט, מחליקה ומבריקה.
ועוברת לברזים, עם ליפה עדינה, מנקה אותם, ומלטפת, מסירה את כל הסבונים ובקבוקי השמפו, ומנקה את מקומם, שוטפת גם אותם תחת זרם המים ומחזירה למקום.
עוברת לרצפת האמבטיה - שופכת המון חול ומקרצפת, מנקה גם את החור של האמבט...
וכל זאת כשאני עירומה ומפורפרת, הפרפר נוגע לא נוגע בי... שמה את הווילון בכביסה, והאמבט נקי...
ואני מתבוננת בסיפוק, רואה את עצמי במראה ועוברת לכיור... ומנקה גם מסביב וגם אותו, והאמבטיה נראית כבר הרבה יותר טוב, הרבה יותר נקייה, מזמינה...
אני קוראת לך ואת מגיעה, מלטפת את הישבן שלי, מעבירה יד על הפטמות שלי במין תחושה של בעלות, ומסמנת לי. עם היד את מורידה את הראש שלי והוא מונח על השיש ליד הכיור, והטוסיק שלי מזדקף... ואת מיטיבה את הפרפר והוא יושב עלי בול ואת מהדקת את הרצועות, ואז, כמו שאני כבר מוכנה, משמנת את החור שלי בתנועות עגולות והפרפר נוגע בי אבל לא מספיק...
ואז, אני מרגישה את הלחץ בחור כשאת מחדירה לי את הפלאג, את הטריסטן בשיא העדינות עם המון מסאג' מרגיע ואני מתנשמת.
אבל הפלאג כואב לי ואני שולחת לשון קדימה ומתחילה ללקק את הכיור הנקי, שולחת לשון לקצה הצינור של הברז ומלקקת גם אותו, כי אני לא יכולה לסבול.

את לוקחת את ידי ומובילה אותי לאסלה הנמצאת גם כן בחדר האמבט ואני מתחילה לנקות אותה עם כל החומרים והאביזרים. מסירה את כל החפצים מהניאגרה, ומנקה אותה עם המטלית. שופכת חול ואקונומיקה פנימה, לתוך האסלה ומשפשפת עם המברשת. ואחרי שכל הלכלוך הגס נעלם, אני לוקחת את הברזלית ומשפשפת בפנים, עמוק, גם מתחת למים, גם את כל הדפנות, ושוטפת ומנקה המון המון. ואני לא פוסחת גם על השוליים, על שפת הניאגרה, ועל החלק החיצוני וכל חלק מקבל ניקיון וקירצוף ועם חומר ניקוי ושטיפה במים והברקה עד שהאסלה מבריקה וכך גם המושב, והמכסה ואפילו מה שמתחת למושב ואני יכולה להצמיד את ידיי, ואפילו את לחיי ולחבק. כי כל כך נקי.
וזה מגרה אותי, הפלאג שתקוע בי, הפרפר, העירום המובהק שלי כשאת מתבוננת, ואני לוקחת את סמרטוט הרצפה ומשפשפת את הריצפה עד שגם היא מבריקה, וכל חדר האמבטייה בוהק מרוב ניקיון...
והניקיון שעבר ממני לסביבי נותן לי תחושה של ריחוף ואני מרגישה עוד יותר טהורה, ומוכנה לערב...

פלאג בינוני, טריסטן, מוחזק בתוכי.
מיוחד.
מרגישה מיוחדת. מבורכת.

יושבת זקופה בכיסא, גב מתוח, זוקפת ראש. בתחתוני פרפר.

שני מצבטים גדולים תלויים ממני, מחוברים בשרשרת קטנה, פטמות דואבות.
צווארי חנוק בקולר רחב סטרץ'.

זקופה כפי שרק זקופה יכולה להיות, נזירה.

הפרפר נוגע ולא נוגע, ואני זזה במקומי.

קפה, לאט,
כי מדדה על נעלי עקב והפלאג מפלח בחוזקה, גם אם לא כואב, אבל מרגישה.

זקופה, זקופה זקופה, משננת לעצמי, חייבת להיות זקופה ומתוחת גב.




כל לגימה בקפה מחוזקת על ידי התחושות שמתוכי.

מתחננת לזין, לאיבר חם, במילים הכי נמוכות שאפשר. לזין שאפשר ללקק, למצוץ, לפנק, כשאני כל כך נחדרת. לזיון חזק לזרע שנשפך ממני על כל כולי, לכוס כואב.
מתחננת לאנאלי מפלח כשמצבטים על שתי שפתי הכוס שלי כואבות, כשהכול כואב.

פה פעור בתדהמה

בגניחות

לזין שהיה בתוכי

לתחת כואב, חייתי

הטריסטן משחק בתוכי כשאני מזויינת
ואחר כך הטריסטן כולו בפה שלי, כמו גאג

על 4 ותחת נפער
וזין פנימה והחוצה וזה בוער


ואני בוכה, ומאוננת, כל האצבעות בכוס שלי
ומכוסה בזרע

לא זכה וטהורה, לא צחה ואצילית.
מטונפת, מלוכלכת.
מונעת על ידי יצרים. אובססיבית.
מונעת על ידי מגע.
אבל לא מגע מכבד.
מגע משפיל.
כזה שמכריח להתחנן לעוד מגע.
להתחנן לעוד מגע, עוד יותר משפיל.
גופי במראה, והוא זול, נגוע.
נגוע.
נגוע.
קמה בבוקר, ורואה נקודות. של תשוקה, של יצרים.
של רצון להיות כלי.
חור.
של מרכז להשפלה.
אביזרים.
מעשים שאני לא מעזה לתאר.
שוטפת במקלחת מיליון פעם.
אבל אני כל כך מלוכלכת וזולה.
ובוערת, מתשוקה.

עיניים טובות מקיפות אותי.
ללא שמץ של לגלוג או לעג.


אני מוצצת את האיבר, אבל ראשי מלוטף. עורפי מנושק בעדינות.

כואב לי, אבל זה כאב של רצון, להיות שם.

עם כל השפלה נוספת, אני מקבלת גם ליטוף.
ועם כל חשיפה - גירוי.

אתה על הסף ובמקום כרגיל - מסובב אותי ואני על ברכיי, ראשי מורכן, צווארי חשוף.
הזרע שופע וניגר עליו, על שיערי, וזולג על גבי.

מבטי בשאלה, ואני רואה הנהון קל. ואני מושיטה ידיי לאחור, ואוספת את הזרע אלי. מבטים טובים אלי, והמון חיוכים.

ואני פנוייה לאישה. לא צעירה אבל מטופחת. שתאסוף אותי אליה, אל בין רגליה, אל ראשי בין ידיה כשאני מובלת אל שלה הרוטט מתשוקה, כשראשי קבור ולשוני בין הקפלים ואני ספוגה בריחותיה והיא מלטפת את שיערי.

הריטואלים הקבועים. הצום ואחריו החוקן והטוהר והקרם המחליק אותי. החדירה והפתעת הכאב ואחריו העונג, העירום מבחוץ ומבפנים.


וכולי מלוטפת ושלווה, מסופקת ומגורה, תמימה ורווה.

לו רק אנשים היו יודעים על מה אני חושבת. כשאני מחייכת אליהם, מדברת, עיניי מציצות.
מדמיינת חזה, פטמות, מדמיינת שאני מעבירה לשון. מזקירה את הפטמה, שהינה הופכת לשפיץ רוטט וסביבה בליטות של חשק. נוגעת בקצה לשוני, מנשקת בשפתיי.
מדמיינת מה שמתחת. את התחתון. לפעמים אפשר לראות את הקו של התחתון מתחת למכנס ואני חושבת, מה יש שם מתחת. איבר מין מוסתר, או בולט. צר, או רחב, שעיר או חלק. אני מדמיינת את הריח של הסקס, ואת עצמי, שם, בין הרגליים נוגעת, נושמת בכל כוחי. נוגעת ברטיבות ומעבירה על לחיי.
רואה את הבליטה מקדימה וליבי הולם כשאני ממשיכה לשוחח כאילו כלום. מדמיינת את האיבר קרוב אלי, מול עיניי ואני מלטפת אותו לכל האורך, עוטפת אותו בכף ידי, חופנת את הביצים.
אני חושבת, איך הוא נראה מתחת למכנס. האם הוא לובש תחתון? ואיזה? ואיך יהיה להוריד את התחתון ולחשוף את שמאחוריו. פי מתקרב ואני מנשקת, לשוני עוברת על כל האורך ...
אנשים סביבי ואני חושבת על איבריהם. האינטימיים, המוצנעים. איך פתאום הם קרובים אלי, שלי, מחכים למגע יד או לשון, לפה עוטף באיטיות. מחכה לראות את הנסתר. לגעת.
איך פתאום אני זנותית, מפנקת, לוקחת עמוק ככל שאני יכולה, שומעת את הגניחות, מתענגת על מגע האיבר החם בפי, מתענגת על כך שאני כל כך רוצה, כל כך מקבלת, כל כך אוהבת, להיות כך, חשופה וזנותית.
מדמיינת שאני עוברת מאיבר לאיבר. רואה איברים מגולחים, חלקים, מחייכת ואוהבת, מלקקת ביצים חשופות, משחקת בעצמי בידי השנייה, מתבוננת בעיניים.
אני עם חברה ועוד שלושה גברים ואנחנו מפטפטים, ואני מדמיינת את כולנו באורגייה. איך אני פתאום נחשפת, חלקה, עירומה, פלאג תקוע בתוכי ושני גברים נוגעים בי ואני נוגעת בהם וכולם יודעים מה אני באמת רוצה, למה אני משתוקקת.
ואני מוצצת להם בתורות, מאחד לשני. ואני על 4, מוצצת לחברה השוכבת רגליים מפוסקות על הספה, כשהם חודרים לתוכי. ואני שוב מוצצת להם, ושוב לחברה, ושוב מוצצת ומפנקת ככל שאני יכולה.
כולם מחייכים אלי. והם גומרים. והחברה פועמת בפי, והם גומרים עלי והזרע נוזל ממני ופתאום הרבה אנשים אחרים מתבוננים איך אני מעבירה יד על פניי, מורחת את הזרע מעבירה על החזה שלי, מורחת את הזרע, מחפשת במבט והולכת למכנס ועומדת על הברכיים ופותחת את הרוכסן ומסירה את התחתון ומנשקת...
והכיפה בשפתיי ואני שוב מוצצת, ואנשים מלטפים אותי בכל הגוף, ואת הפלאג שתקוע בי, מזיזים ואני מוצצת ומרכינה ראש כדי ללקק את הביצים, את האיזור בין הביצים לטוסיק, את הטוסיק...

וכשזה נגמר אני יושבת על הכורסא, רגליי מוחזקות מפוסקות ואני מאוננת את נשמתי ואני גומרת וגומרת וגומרת וסביבי פנים ועיניים, ואיברים חשופים.

כל היום אני הולכת וסביבי אנשים, ואני רואה איברים חשופים וחושבת על עצמי זנותית וזולה.

נעוץ בישבני
פלאג שחור
מלטף את פנימיותי
נגד פעימותיי
נגד לחיי המפוסקות

מכאיב לי
הקולר על צווארי
לוחץ
אבל כבר נהיה חלק ממני
מחזיק אותי
אני זקופה

בפטמותיי כאב עמום
מצבטים בשרשרת
כבר איני מרגישה אותן
כבר מעבר לכאב לתחושה
המצבטים רק מחזקים את שאר התחושות
כמו מגבר רב עוצמה

ואני מלטפת את עצמי
מעבירה יד על השפתיים
מותחת אותן
חושפת את הדגדגן
ומעבירה עליו אצבע
אני קופצת

אני כה רגישה
גופי פקעת של עצבים חשופים
חשופה
מתכווצת סביב

מתביישת
רוצה למצוץ חזק לשאוב
להיות הכי זונה בעולם
הכי זולה
רוצה שיגמרו עלי
על כל כולי
כשהפלאג תקוע בי
ואני כלל כך מגורית

אוף ...

מעין שלווה.
אנו הולכות יד ביד, המים חלקים. כל כך רגוע.
גלשני מצנח ללא סוף וביניהם גם כמה גלשני רוח.
הנקודות הצבעוניות מקשטות את המים הכחולים.
השמש אדומה, כתומה, עוד מעט נעלמת וקצת קריר.
ידך במותניי, ואת מקרבת את פנייך אלי, ... נשיקה.
אני סופגת את ריחך המיוחד.
אוהבת אותך כל כך.
זוכרת איך שכבנו חבוקות על החול.
איך דיברנו, על הכל, עלי, עלייך, על שתינו.
על כל מה שהיה וגם על מה שיהיה.
והיום הכל כל כך טבעי, כל כך ברור.
אני נסחפת אל הריטואלים המוכרים,
אפילו בלי פיק ברכיים.
בשלמות שרק הזמן יכול להמציא.
רק הזמן יכול להבשיל.
שלמות שרק אחרי כמה שנים אפשר לדעת,
שזו אני ושכך אני רוצה להיות.
כנועה ושלך.
נבוכה ושלך.
מושפלת ושלך.
אבל גם חזקה ויודעת,
שיש לי עוצמה פנימית.
לא רבים יודעים זאת.

סופשבוע מקסים 😄

אשר לומדת את צעדיה הראשונים, אני לומדת.
אני הולכת איתך יד ביד. בכי וצחוק מתערבבים, בלבול ורוגע, שובע ומחסור, שלווה אילמת.
לומדת להמתין לבלתי נודע, חסרת אונים. לומדת לבטוח בך. לומדת שלא תעשי לי רע. לומדת שגם אם רע לי, בסוף יהיה טוב, ואוכל ליפול לזרועותייך העוטפות, המנחמות.

לומדת בעיקר לקבל את עצמי, את גופי, את המיניות שלי, את הרצון לקפוץ מעל התהום ולהגיע לצד השני, בשלום, אך עם פיק ברכיים ודפיקות לב והמון התרגשות.

כמו תינוקת את מלמדת אותי שוב כל דבר ודבר.

לאכול. ישר מהצלחת. ישובה ליד השולחן, חסרת אונים, ידיי קשורות מאחור. מתכופפת לצלחת ואוכלת, מלקקת, מנסה לתפוס את האוכל בלשוני, בשפתיי, נמרחת באוכל. לומדת לקבל את העיניים המתבוננות ומחייכות, את היד שמוחה את השאריות מלחיי ומכניסה לפי.

לומדת לישון. קשורה או מאובזרת. ערומה או לבושה, מכוסת עיניים או נפלשת. לומדת לישון בדרכך, איתך, בלעדייך, על המיטה, הספה או למרגלותיה.

לומדת ללכת. לדדות על סנדלי עקב גבוהות ורחבות. ללכת בצעדים קטנים ומהירים, זקופה, רגליים מתוחות וישבן מקומר, ללכת ללא רעש, לרחף.

להתנהג בחברה. חשופה. כל צרכיי, כל רצונותיי, תשוקותיי חשופים לכל אחד. כמו תינוקת אני ערומה, אבריי האינטימיים חשופים, אני כחומר ביד היוצר, בידך, אימי הצעירה ממני בתשע שנים תמימות. המציגה את ילדתה, הלומדת ללכת, היושבת, האוכלת, המאוננת וגומרת ואוכלת מהצלחת ומלקקת הכל.

אני לומדת לקבל את עצמי כמו שאני. גם צרכי שלי הטבעיים, הם רכוש שלך. ואת מחליפה לי, תחתונים, בגדים, מסדרת את שיערי, לוקחת אותי לשירותים, מלמדת אותי לקבל. להיות, לא להיות דחוייה משום דבר, כי זו אני.

ואין לי מה להתבייש כי תינוקת לא מתביישת, תינוקת לא יודעת להתבייש, תינוקת רק זקוקה, ונזקקת, ולומדת, ובוכה, ואוכלת ועושה וישנה.



יום נפלא 😄

אחרי המון ליטופים וחיבוקים וכל הפוצי מוצי שהתרגלתי אליו כל כך ואחרי נשיקה ארוכה ארוכה, אמרת לי שאת רוצה לקחת אותי הפעם שם, במקום אחר, במקום אסור, ושאלתי מה זאת אומרת.
מה זאת אומרת. כל כך תמימה ובתולית הייתי, אחרי כל כך הרבה נישואין. מקום אסור, אמרת לי וחייכת ושוב נישקת נשיקה ארוכה, שהנשימה פרחה לי. מה זאת אומרת אסור. ולמה נדמה לי שאת מתרגשת. למה נדמה לי שהנשימה שלך נעשתה מהירה.
מעל שלוש שנים חלפו ואני זוכרת כמעט כל תנועה וכל פרט. ואמרת לי שאני חייבת לזכור, כי לא תהיה עוד הפעם הראשונה ואני חייבת להיות מרוכזת.

כיסית את עיניי, והפעם במטפחת רחבה. והולכת אותי. ולא ידעתי לאן.
ומפעם, עזבת את ידי ואמרת לי להמשיך ללכת, חסומת עיניים, והרגשתי אבודה מגששת בידיי, עד שאת שוב לצידי, לוקחת את ידי, מונעת ממני התנגשות עם רהיט או עם קיר. שוב נישקת אותי נשיקה ארוכה, ולקחת את שתי ידיי אל מאחורי גבי, והמשכת ללטף אותן. הרגשתי את הרצועות הרכות עוטפות את פרקי ידיי וידעתי שאני שוב חסרת אונים, ידיי אינן לי לתועלת עוד. אינן יכולות לגשש את הבית בזמן שאת מוליכה אותי סביב, עוזבת אותי לפרקים, מלמדת אותי לבטוח בך, מחפשת את "המקום האסור".

כמה תמימה הייתי.

מקום אסור.

מרגע לרגע אני בטחתי בך יותר, מרגע לרגע כבר לא היה אכפת לי שאני עיוורת וחסרת אונים, בדירה, מסתובבת, על נעלי העקב הגבוהות, מרגישה את נשימתך על צווארי, את נשיקותייך העדינות, את ידייך מרפרפות על כל גופי ההולך ובוער.

מקום אסור.

עמדתי, אחזת אותי במותניי, והשענת אותי קדימה והרגשתי איך ראשי וכתפיי צמודות לקיר קר, כשרגליי מתוחות על נעלי העקב הגבוהות וישבני מזדקר קדימה ממתינה ולא יודע למה.

שחררי, תמר, שחררי לגמרי, לחשת באוזני וכשהרגשתי את האצבע שלך שם, מאחור, קפצתי.

שחררי, לחשת עוד ואמרתי שאני לא אוהבת.
שחררי, והרגשתי אותך מתעסקת. וקרם קר שם, וכל גופי רעד.

בכיתי.

מעולם לא חשבתי שארד כל כך נמוך, לחשתי והיא נישקה את דמעותיי.

מעולם לא חשבתי, והיא רק אמרה: "שחררי" וכולי מכווצת, לחיי מרוחה על הקיר הקר ואני עומדת בקושי על רגליי. מרגישה את הבחילה עולה ומתגברת.

ידיה ליטפו אותי בכל מקום, הציתו שוב את התשוקה. שכבתה פתאום. בפטמות הרגישות, באיבר המין, בערתי שוב ותוך כדי, ידה עם הקרם הקר מאחור, מלטפת בסיבובים מסביב ועוצרת על.

שחררי, אמרה ונשמתי עמוק. תעשי כאילו שאת מנסה להוציא וניסיתי, ופתאום הרגשתי משהו קר פולש, קר ודק, קר ומתרחב, קר ומרחיב אותי, ונשמתי מהר ושחררתי וזה כאילו ליטף אותי מבפנים, בזמן שידה שוב במפשעתי מלטפת ופיה על אוזני, שחררי. ופתאום זה היה רחב מדי ושחררתי צעקת כאב ופתאום זה נבלע בתוכי ולא היה עוד כאב, רק לחץ מוזר, גוף זר, חסומה, מרגישה לחץ מבפנים, לחץ מבחוץ וליבי דפק במהירות מטורפת.

התכווצתי והרגשתי את ישבני מגיב בהתכווצות התכווצתי ופתאום גל כאב, ונרגע, ועם כל התכווצות של גל של עונג מקדימה היה גל של כאב, שהולך ומתפוגג, מאחור. פי נפער כשכף ידה כיסתה את ישבני מאחור, ידה ליטפה אותי מקדימה ופיה על אוזני, שחררי ושחררתי ושחררתי עד שלא יכולתי יותר והרגשתי פיצוץ. והמון גלים של עונג וכאב, האחד מזין את השני.

היא לקחה את ידי.
והוליכה אותי בדירה.
ואני חסומה על ידי הגוף הזר. עיוורת. מרגישה מנוקבת.

היא הוליכה אותי למקלחת, ואמרה לי לכרוע, ואמרה לי לשחרר הכי הרבה בעולם, שלא יכאב ונעלמה.
כל פעם היה כך, עם תחושה אחרת, עם לחץ אחר, עם בכי ודמעות והתכווצויות וגניחות של הנאה וכאב.

חלפו שבועות עד שנתנה לי לראות את מה שהיה בתוכי שקיבלתי ונשארתי פקוחת עיניים. כי לא הייתי מסוגלת לחוות את עצמי.

פשוט לא הייתי מסוגלת.

אני מכוסה בשרשרת פנינים, שרשרת פנינים עוטפת אותי בכל מקום, אני כולי שרשרת פנינים.
עוטפות את צווארי, צמודות ועומדות בשכבות של פנינים על צווארי, שרשרת ארוכה של פנינים משתלשלת ונחה על חזי החשוף נוגעת לא נוגעת בפטמותיי הזקורות.
אני כולי שרשרת פנינים.
פנינים עוטפות את פרקי ידיי, את קרסוליי, שרשרת פנינים על מותניי, עוטפת את בטני הצרה.
ושתי שרשראות ניגרות ממנה, משתלשלות ממנה, יורדות בשיפולי בטני, אל מפשעתי, אל בין רגליי, אל קפלים רכים, עוטפים, והלאה, אל אחורי, אל חריץ עדין, קשורות אל גב.
אני עטופה בשרשרת פנינים, אני ערומה חשופה עטופה ערומה מתנדנדות הפנינים ממני עוטפות אותי מסתירות את ערוותי.
יד ביד נלך אל המטבח, הקפה, אל שיחת החולין, אל הסלון, אל המוזיקה נשפכת מהרמקולים הגדולים ואני מקושטת. נשיקתך חמה ומהבילה וידך רכה.
עוטפת אותי מדוייקת.
אבל את מכוסה, ואני עטופה.

כל כך עטופה בשרשרת פנינים.