לפני 6 שנים. 30 בספטמבר 2018 בשעה 0:22
אז מה ההשפעה האמיתית של צניעות בחיי הנישואין?
אני לא מדבר על האלמנט הבדסמי שבעניין, אלה על ההשפעה היום יומית, ההתמודדות, ועל ההרגשה שבלהיות נעול ללא יכולת לסיפוק עצמי ועל התלות שנוצר כתוצאה מכך.
אישתי וונילית ומגלה לאחרונה את הכח וההשפעה של כל העניין הזה ולמען האמת היא מאוד מרוצה מהעניין.
בעבר היא לא הייתה מבקשת ממני עיסויים, דיגדוגים נעימים או סתם פינוקים בהם היא חפצה, גם לא היינו מתכתבים יותר מידי במהלך היום חוץ מכמה הודעות שיטחיות וטכניות די נסחפנו לשגרת היום יום.
האלמנט של הצניעות הכניס גוון אחר, תבלין ששינה לנו את מערכת היחסים.
אני מוצא את עצמי יוזם המון הודעות, מחמיא יותר, ער יותר לצרכים ולרצונות שלה ובעיקר קשוב ומתאמץ לרצות אותה.
לא כי היא דורשת, לא כי "אלו החוקים".
פשוט נזכר בה לפחות 20 פעמים ביום, בדרך לעבודה, בעבודה, בישיבות, בשירותים, באוכל, בשיחות חולין עם נשים בעבודה פשוט נזכר בה.. בכמה שאני אוהב אותה, מתגעגע אליה.. ורוצה להיות לצידה.
כשאני אומר לה את זה היא אומרת בתגובה
"אתה לא מתגעגע אלי... אתה פשוט מתגעגע למפתח ולמקלחות המענגות שהיו לך לפני זה"
יש אמת בדברים, אבל בסופו של עניין כל הגעגוע, ההורמונים והרגש שנוצר כתוצאה מכך מתנקזים למקום אחד, אליה!!!
אני עושה הכל כדי להפתיע אותה, לרצות אותה, לשמח אותה, הכל רק כדי שלא יהיו לה תירוצים ושאוכל לשחרר את האון הגברי שלי.
עושה לה עיסויים, הפתעה עם שאיפת כלים, מצעים, כביסות (דברים שלא הייתי נוגע בהם בעבר) והיא מעריכה מאוד ומופתעת מאוד מהיוזמות שלי.
וכן , יש תשלום בעד האגרה.. היא יותר רגועה, פחות לחוצה ומגיעה לערב עם כוחות ואנחנו מממשים את אהבתנו הרבה יותר מבעבר!!
לאחרונה היא התחילה למתוח גבולות ולמדוד את היוזמות שלי לפי משך זמן הנעילה, היא מתחילה להבין שהיא מפיקה ממני יותר אחרי שלושה ימים... והרבה יותר אחרי שבוע..
"אתה נהנה להיות נעול, למרות שאתה מתבכיין לי, אתה אוהב את זה.."
-"אני לא מתבכיין, וכן אני מוצא בזה הנאה"
"מעולה, אז תפסיק לשאול כל חצי שעה אם היום זה היום.. ובכלל, אני חושבת שצריך לאפשר לך פחות.
יש פער משמעותי באופן שבו אתה מתנהג בין נעילה לפתיחה, אתה לא יכול להתנהג ככה כל הזמן? בלי כל השטויות האלה? תראה איזה כיף לנו ככה..."
-"כן מאמי... אבל זה לא משהו שהוא במודע, הסברתי לך, זה פשוט יוצא.. אני לא משחק אותה, זה פשוט יוצא ממני, אני ממש מרגיש את ההורמונים משתוללים בגוף.. וזה גורם לי לחזר כמו נער מאוהב.."
היא צוחקת ומחייכת חיוך רחב..
"מעולה, אני לא אכחיש, אני מאוד מעריכה וגם מאוד נהנת מזה ובדיוק בגלל זה אני חושבת שאתה צריך להיות יותר במצב הזה..
בעצם אני לא מבינה למה אני נכנעת לבקשות שלך לשחרור.
אני מרחמת מדי ואז סובלת מספר ימים עד שאתה חוזר להיות חמודי.
אבל את תדאג, זה הולך להשתנות..."
-" מה זאת אומרת הולך להשתנות??"
"מה לא ברור? אתה בעצמך אומר שזה יוצא לבד.. שההורמונים משתוללים וגורמים לך לעשות דברים כמו נער מאוהב.. אני רוצה להנות מזה יותר ולא לפרקים.. אתה ילד גדול, תבין לבד.."
-" מה להבין? את לא הולכת להשאיר אותי נעול עכשיו חודש..!"
"מי אמר חודש? אולי חודשיים.. אולי יותר..." (ברק בעיניה עם חיוך רחב מלווה בקריצה)
"תחליט אתה אם זה מה שאתה רוצה או שאתה מסוגל להשקיע ולפנק גם בלי זה.."
"בינתיים נראה שאתה לא מסוגל, וחבל.. יהיה לזה מחיר.."
