מאלפת בסגנון חופשי

הערב השתרך כשבלול אבל קבעתי במועדון עם אנשים שהגיעו מרחוק ואני טיפוס שעומד במילה שלו... בלית ברירה נטשתי את ג'וני בסלון ונכנסתי לחדר, ללבוש את מחלצות הויניל החדשות שלי, מעליהן שמתי חצאית גותית ארוכה ושחורה, לה אני קוראת "חצאית שכנים".
ג'וני הוא היחיד שהצליח להכנס לליבי בחמש השנים האחרונות, שזה קשה אפילו יותר מאשר להכנס למיטתי. ולמרות שאני בטוחה שהוא כליל השלמות ביחס לרמת הגברים שמסתובבים 'שם בחוץ', אני עדיין חושבת שחינוך לעולם לא מסתיים וענישה היא הדרך להשיג תוצאות. בעיקר בערב חמישי, אחרי 'פרצוף תשעה באב' שהתקבע על פניו של ג'וני ששכח שרק אני קובעת ותמיד אני קובעת.
המועדון היה ריק ברובו, ולמעט כמה פרצופים בלתי מזוהים – הכרתי את כולם. טוב, אחרי כמעט ארבע שנות יחצ"נות בליינים המובילים של הקהילה ועשור כבליינית בהם, זה לא מפליא.
מיטל הסקסית ברכה אותי לשלום בנשיקה ואחריה גם הגבוה המקסים שלה, יוסי הביא שתי חתיכות חדשות ושמחתי שהוא תמיד מוצא את מי להביא, צמד הפרחים הגיעו עם עדשות מבריקות וחיוכים וגלית חגגה את יום הולדתה ברחבת הריקודים עם שאר הפמליה...
אלקסיס נופפה לי בידה וסיפרה על הסטודיו החדש שלה, התיאורים היו כל כך חיים ואילו המסיבה כל כך מתה אז הצעתי לה לעבור לשם. היא הסכימה בשמחה ותוך חצי שעה כבר היינו כולנו דחוסים ברכבים בכיוון יציאת איילון הקרובה.
הסטודיו הענק נבנה בבניין משרדים ישן, לא רחוק מהמועדון, ותוך כמה דקות כבר היינו כולנו בתוכו, משתאים מהעיצוב המדהים, מספר החדרים הגדול והמאובזר בטוב טעם ומחדר האוכל שנבנה במיוחד לסעודות מלכים אינקוויזיטוריות...
החדר האפור היה מאובזר מידי לטעמי, החדר הכחול התאים לפטישים מסויימים, אך החדר האדום התאים בדיוק לתוכניותיי.
ג'וני עדיין הסתובב נטול חיוכים והחלטתי שזה המקום והזמן לטפל בעניין; הכנסתי אותו לחדר האדום והוריתי לו להמתין לי שם. הגפתי את הדלת ופניתי למתחם הכניסה – להתאבזר בציוד הנדרש. דורון, החבר של אלקסיס, שאל אותי על הסיפוק בחיי השליטה וכיוון שהוא אינו נמנה בין אנשי הקהילה – השבתי לו באריכות ובסבלנות. כל מתעניין חדש בעולם הפטיש והקינק זכאי לתשובות, ומי טובה ממני בהדרכה? ג'וני יחכה עוד כמה דקות...
כשסיימתי, נכנסתי לחדר האדום כשהציוד הנבחר בידיי ופקדתי על ג'וני להתפשט ולעמוד ליד הצלב הגדול כשישבנו כלפיי.
"פאף!", חבטה אדירה ניחתה על ישבנו וגופו התעוות מכאב. "פאף!", חבטה נוספת ואחריה עוד אחת ועוד אחת, עד השעיוותים הפכו לריקוד קטן שהרטיט את ישבנו האדום.
הוא התחיל להתחנן שאפסיק, אך הצד האפל שבי כבר ניעור ולא ניתן היה לעוצרו.
"מה קרה?", שאלתי במתיקות, "כואב לך, מאמי שלי?"
"כן... כואב...", הוא נאנק, "בבקשה, ממי, די"...
"מאמי???", עוד חבטה ננעלה על גופו הרחב, "לא 'מאמי'. אתה יכול לקרוא לי 'מאמי-גבירתי'!", חייכתי לעצמי וסובבתי אותו כשפניו כלפי.
"כל הערב אתה עושה לי פרצופים! לי לא עושים פרצופים!!", קולי רעם כשסטירה מצלצלת הודבקה אל פניו. עיניו התחננו, פיו רטט ונראה שהשגתי את היראה המגיעה לי.
שלפתי זוג מצבטים מערימת הציוד שהנחתי על השולחן והדלקתי את הנרות – שיבערו קצת וייצרו לי שעווה. "אל תדאג", הרגעתי את הגבר השרירי שלי, שנראה כל כך חסר אונים לידי עד שחשתי גירוי מתעצם בין רגליי, "אני חייבת להרגיע אותך: המצבטים כואבים יותר כאשר מורידים אותם!". בחיוך זדוני הצמדתי את המצבטים לפטמותיו והוא עיווה את פניו.
המשכתי להצליף ולחבוט בו, משחקת עם האביזרים המענים אותו כילדה שקיבלה צעצוע חדש לידיה. כל תחנוניו לא הועילו. הייתי צריכה לפרוק מעליי את הסאדיזם שמופיע אצלי לעיתים רחוקות. רחוקות, אך כואבות.
אחזתי באשכיו וסובבתי אותם, נהנית מהכאב שאני מעניקה לו ומתגרה ממראה פניו הסובלים. "אייי!", עוד סיבוב ומכה על האשכים הבוערים שלו, על פניי מבט מטורף שהפחיד אותו אפילו יותר מהכאב. הנרות כבר ייצרו לי שעווה חמה ונוזלית, אותה שפכתי על גופו הדואב, על פטמותיו הצבוטות, על חזהו הרחב... תענוג! ככל שהכאבתי יותר – כך עיניו התחננו למרגוע, וככל שעיניו ביקשו רחמים – כך נהניתי להכאיב לו יותר.
סף הגירוי שלי הרקיע שחקים, האנדרנלין זרם בעורקיי וחשתי סחרחורת נעימה בעודי משנה את קצב ההצלפות ומשחקת עם רמות הכאב.
"אני יכול לקבל חיבוק?", שאל בקול רועד ושקט בהפוגה קלה שבין ההתעללויות. "בטח", נשמתי נשימה עמוקה, נשימת 'דום-ספייס', הסרתי את המצבטים וגירדתי את השעווה מגופו, "אתה צריך קצת 'אפטר-קאר', מאמי שלי?" חייכתי בחום וחיבקתי את גופו הענק שכאילו ניסה להתכרבל בין זרועותיי. הוא התחפר בתוך חזי כמה דקות, קטן ופגיע, שרירי וגדול, מלוטף ומנוחם ואהוב.
"בעוד כמה דקות תביא את הנרות לאמבטיה", שיחררתי את החיבוק וניגשתי לבדוק את טמפרטורת המים שדאגתי למלא באמבט מבעוד מועד. המים היו חמים מאוד, למרות הזמן שחלף. פשטתי את בגדיי ונכנסתי לכד הגדול, מציבה מאפרה מוגבהת לידי וסיגריה ארוכה מונחת בה.
ג'וני שלי הגיע עם הנרות והציב אותם בפינות האמבט לפי הנחייתי. "עכשיו תזיז את המגבות מהשרפרף", הצבעתי על הדום העץ, "ותניח אותו כאן, לידי". הוא ציית ללא מילה וחיכה להמשך הוראות. "ושב!", הסתכלתי על ההדום שהונח למרגלות האמבט כדי להבהיר את המיקום המדוייק בו עליו לשבת.
שלפתי את רגליי הארוכות מתוך המים החמים והצלבתי אותן קרוב אליו, יודעת שיבין את שפת הגוף שלי, כרגיל, ויתחיל לעסות אותן ולנשק אותן, אצבע-אצבע, כמו שאני אוהבת.
לג'וני יש תכונה מצויינת: הוא יודע לקרוא אותי, יודע מה עושה לי טוב ויודע לבצע את זה בדיוק כמו שצריך.
לאחר העיסוי והסגידה לכפות רגליי, התמתחתי בתוך המים, קמתי והתיישבתי שוב, הפעם על הקרמיקה המוגבהת, רגלי הימנית עדיין בתוך המים ורגלי השמאלית מונחת על דפנות האמבט. "כנס!", הצבעתי על המים והעברתי את מבטי לכף רגלי השמאלית והלחה. ג'וני הבין את הרמז, נכנס למים החמים ונישק את רגלי, מהבוהן ועד לברך, הלוך ושוב לאורך השוק.
"סלחת לי?", שאל בחשש עם חיוך תמים ומתוק. אם יש משהו שיכול לגרות אותי בשניה – זה לראות גבר גדול, שרירי, גברי ומסוקס הנכנע לי, חושש ממני וכל כך רוצה לרצות אותי. זה ממיס אותי, זה מהפנט אותי, זה מחרמן אותי ומדליק אותי. ככל שהגבר גברי יותר ובלתי ניתן לשבירה – כך הכניעה שלו כלפי מרגשת אותי יותר.
"אתה צריך לפייס אותי", עניתי בחיוך, "בוא לכאן ועשה אותי מפוייסת", ידי נגעה באיברי החם כדי להבהיר את כוונותיי. הוא התהפך באמבט וראשו צץ בין רגליי, מנשק ומלקק תוך נסיון למצוא תנוחה נוחה בלתי אפשרית.
כעבור דקות ארוכות של עונג הוחלט פה אחד לעבור למיטה הגדולה שחיכתה מצופה בסדינים חדשים ונקיים, אותם הגישה לי אלקסיס המאורגנת בתחילת הערב.
"תמשיך", נשכבתי על המיטה באלכסון והתמתחתי כחתולה גרגרנית, מושכת את ראשו לשוב אל בין רגליי. הוא יודע בדיוק איך לגעת בי, איך לטעום אותי, איך להרטיט אותי.. איך להביא אותי לסיפוק. לשונו השתרבבה ונגעה בדיוק במקומות הנכונים ועד כמה שניסיתי לדחות את האורגזמה שלי כדי למשוך את הרגע – לא הצלחתי ורעד אדיר אחז בי כשהגעתי לפורקן.
בחוץ נשמעו קולות של הצלפות, כנראה שהחבורה לא נשארה אדישה למתקני הסטודיו המפואר, אשר הזכיר לי מאוד מקומות שראיתי באירופה, אך לא בארץ.
ג'וני בהה בי, מגורה מאוד, מבטו מבקש אישור להגיע לסיפוק.
"נראה לך שאני אוותר עליך?", ספק שאלתי – ספק קבעתי עובדה כאשר משכתי אותו אליי וכבשתי את איברו לתוכי, מכתיבה את הקצב הרצוי לי, נהנית מחיכוכו, גורמת לו להתפתל בין רגליי ולענג אותי עד לפרצי אורגזמה שוב ושוב ושוב..
כאשר חדלתי לרטוט הוא קיבל אישור לצאת מתוכי ולהגיע לפורקן משלו. אני אוהבת להסתכל עליו כשהוא גומר. זרועו הרחבה לופתת את איברו, ביטנו מתכווצת, עיניו נעצמות, פיו נפער ורעד מטפס ועולה בכל גופו עד לעווית הקטנה שמקפיצה אותו ומוציאה מריאותיו אנחה סקסית של סיפוק.
הוא נשכב על גבו, ידו עדיין על איברו, ואני הושטתי כף רגל מטופחת אל פיו ואצבעות יד ארוכות אל אשכיו.
רגלי השניה הונחה על חזהו הרחב, מלטפת את הגבעות המוצקות, פרי עמל של איגרוף תאילנדי וחדרי כושר, וידי המשיכה ללוש ולגלוש בין אשכיו לפי הטבעת שלו.
ידו ליטפה את איברו במכאניות בעודי ממששת את המקומות הכי פרטיים שלו וגורמת לו להגיע לזקפה נוספת. לחיצות ידי העדינות בנקודות הרגישות שלו הביאו אותו לאורגזמה נוספת, רצופה, מענגת ומתישה בו זמנית.
בדים רכים ושקופים של מיטת האפיריון התבדרו בצינת המזגן כשפעימות ליבנו שבו לסדרן.
ג'וני פתח בסדרת וידויים הסטוריים שכנראה חשב שיש להם משמעות בעיני, בעודי נשענת עליו ומלטפת אותו, מחייכת ומרגיעה.
את הציוד ביקשה אלקסיס שלא נחזיר למקומו, כיוון שהיא רוצה לנקות אותו, ולכן היציאה מהחדר האדום כללה רק מקלחת קצרה, התלבשות ובדיקה אחרונה של ג'וני, לוודא שלא שכחנו שום דבר חשוב.
בחוץ פגשנו עוד כמה אורחים שהגיעו בעת שהיינו עסוקים בחדר ושהצליחו להעסיק את עצמם בשאר החדרים. מתקני המקום, ללא ספק, ראו פעילות מגוונת הלילה. אילו רק יכלו הקירות לדבר..
מיטל ישבה על כסא מוגבה באחד החדרים, והיתה סקסית אפילו יותר ממה שזכרתי. אם לא הייתי כל כך עייפה ואם השעה לא היתה מתקרבת לחמש בבוקר, ללא ספק הייתי מזמינה אותה להצטרף לסשן נוסף, אך החלטתי שמיציתי את הלילה ותמיד אפשר להשאיר טעם של עוד ללילות הבאים... "אני חיה את הפנטזיות שלי", מילמלתי בשקט אל אזנו ג'וני.
לילה טוב מיטל, לילה טוב אלקסיס, לילה טוב לסטודיו המפנק ואביזריו המושקעים... לילה טוב ג'וני שלי. שנינו יודעים שאנחנו כאן ועכשיו, שנינו יודעים שזה לא לנצח, שנינו יודעים שלזמן אין משמעות, כמו ערפדים, אוהבים להעריץ אחד את השניה, לחיות מעל לזמן וללא חרטות.