סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני שנתיים. 21 באוגוסט 2022 בשעה 16:38

חלק ב - הפרק הקודם

*הבהרה - לא מדובר בסיפור בדס"מי! אלא בכתיבה חופשית לחלוטין שממש לא מתארת שום מצב בדס"מי שאמור להיות

 

המכשפה התעוררה בתוך כלוב ליד הכלוב של אחותה

היא צרחה את השם שלה, ניסתה להעיר אותה בכל דרך שיכלה

הלוחמת הביטה בה, מבט של תבוסה היה בעיניה, תבוסה ועצב

"אני א-ני אמר-תי לך *שיעול עם דם* לא ל-בוא" היא התחילה לבכות, כל הגוף שלה מלא בחתכים, צלעות שבורות, אפילו מהעיניים היא דיממה.

המכשפה הסתכלה עליה בהלם, לא מאמינה למראה עיניה, היא כבר שכחה מהכאב של עצמה ורק זעם עלה בתוכה, זעם שורף

לפתע הדלת נפתחה, אדוארד נכנס ואמר: "נו זונות מושתנות שלי? התעוררתן?"

המכשפה צרחה עליו: "אתה תשלם על זה! על כל דמעה, כל טיפת דם שיצאה מאחותי, אתה תשלם על זה!"

"אה כן, לגבי זה" אדוארד נקש באצבעותיו ושני וורלוקים עם מראה אפלולי נכנסו לחדר.

השומרים הוציאו את הלוחמת מהכלוב וקשרו אותה לשולחן בזמן שהמכשפה צרחה: "תעזבו אותה! מה אתם עושים? תעזבו אותה!!! עכ-"

הכלוב שלה נפתח וסטירה עפה לפני שלה "את מדברת יותר מידי" אמר לה אדוארד, אל תדאגי, אני מרפאים אותה.

המכשפה הסתכלה עליו במבט המום אבל החליטה לשתוק.

הוורלוקים לחשו כמה מילים, העבירו קמעות והיה ניתן לראות בקלות איך הפציעות של הלוחמת מחלימות, לאט לאט, המראה שלה חזר לעצמו

המכשפה המשיכה להסתכל המומה על אדוארד "למה עשי", עוד סטירה קטעה את הדברים שלה

"עכשיו תורך. שומרים, תקשרו אותה לשולחן"

וגם הפציעות של המכשפה נעלמו

היא הסתכלה עליו בזעם יוקד, עדיין לא מסוגלת להטיל כישופים משלה אבל עם ראש צלול יותר בשביל לתכנן את שבירת הכישוף שיש בארמון

"אני יודע מה את חושבת, אין שום סיכוי שתוכלי לשבור את הכישוף" אדוארד אמר לה בשקט.

הוא זרק אותה בחזרה לכלוב ולקח שוב את הלוחמת, קשר אותה לאיקס, כל האיברים שלה חשופים בפניו, החלק הפיזי אמנם התרפא אצל הלוחמת אבל היא עדיין היתה שבורה מנטאלית

"טוב, מכשפה זונה שלי, עכשיו את צריכה להחליט, איפה אני חותך את אחותך?"

המכשפה הסתכלה עליו בהלם וצרחה "שלא תעיז! תפסיק!!! אתה הולך לסבול ולכאוב כל שניה מהחיים הארורים שלך ברגע שאני אשחרר אותנו מכאן"

"הבנתי" אמר אדוארד, לקח סכין וחתך מספר פעמים את הירך הימין של הלוחמת

בשלב הזה הלוחמת צרכה שוב, המבט שלה כבר היה נואש וחצי מת

"זה לא כייף שאת ככה!"

המכשפה בינתיים קיללה אותו, צרחה עליו

"הממממ... שומרים בואו לכאן" אדאורד נתן להם הוראה להחליף בין המכשפה ללוחמת

ברגע הזה העיניים של הלוחמת נפתחו והיא אמרה "בבקשה לא, אני מתחננת, בבקשה לא"

"אז את תגיבי אלי?"

"כן, אני מבטיחה להגיב, רק אל תכאיב לאחותי"

אדוארד קירב את הפנים שלו אל הלוחמת, ירק עליה ואמר: "זונה מטונפת, אין לך שום זכות לתת כאן דרישות, הבנת?"

"כן אדוני" אמרה הלוחמת

המכשפה היתה כל כך המומה שהיא רק רצתה לצרוח, להציל את אחותה, לברוח ולתכנן נקמה מכאיבה והרסנית לאדוארד

אדוארד פנה להסתכל עליה: "איפה היינו? אה כן, תבחרי מקום, אחרת אני אבחר וזה יהיה הרבה יותר כואב או... תתחנני שאני לא אעשה את זה ואז אני אהיה עדין יותר"

המכשפה סיננה מהשפתיים שלה: "בבקשה אל תפגע באחותי"

אדוארד חתך עמוק עם הסכין את השד הימני של הלוחמת בזמן שהיא צרחה

המכשפה התחילה לצרוח "אבל אני ביקשתי!"

"אני אמרתי לך לבקש? אני אמרתי לך להתחנן! ועוד אתה עושה את זה בקול נמוך??? לא חור מטונף שכמוך. את עכשיו תרדי על הברכיים ותתחנני שאני אהיה עדין עם אחותך, כי מה שראית עכשיו הוא כלום לעומת מה שאני מסוגל לעשות, למה שאני אעשה לה"

המכשפה זעמה, המבט שלה יכל לשרוף באותה השניה אם היה לה את הכוחות שלה, היא ירדה על הברכיים ואמרה בקול רם: "בבקשה, אני מתחננת, אל תחתוך את אחותי"

"כל הכבוד פנתרה, את לומדת, יש עוד סיכוי לאלף אותך"

המכשפה הרימה מבט זועם אליו, מה שגרם לו לבוא אליה, לתפוס חזק את הפטמה שלה ולמשוך ואחרי זה לבעוט בה ככה שהיא היתה מקופלת מכאבים על הרצפה

"שנמשיך?"

"עכשיו אני רוצה שתבחרי באיזה חור הזין שלי יכנס לאחותך"

"מה? לא לא לא!!! בבקשה לא, אני מתחננת!!! תקח אותי, אני אעשה את זה, אל תפגע בה"

אדוארד הסתכל עליה וצחק "תבחרי זונה מטונפת שלי או שאני אבחר ואז זה יהיה שני חורים במקביל ועכשיו יש לך רק שניים: או בכוס או בתחת"

המכשפה הסתכלה במבט חצי שבור על אחותה שהנהנה לה בראש

"בתחת" היא סיננה, היא ידעה שאם היא תוסיף עוד משהו אז אחותה תסבול רק יותר,  היא גם ידעה שאחותה לא רצתה להכנס להיריון

"בסדר גמור חור מושתן שלי" אמר אדוארד, התפשט ובמכה אחת חדר אל הלוחמת אנאלי

שתיהן צרחו, שתיהן התחילו לבכות

"כן, תבכו, עוד! אני רוצה לשמוע אתכן בוכות, לראות אתכן מדממות, מתחננות לרחמים"

"זבל, אפס! אתה עוד תש-"

אחד השומרים נתן סטירה למכשפה ועצר אותה מלדבר

"חבל זונה יפה שלי, התנהגת כל כך יפה, עכשיו אני אצטרך להעניש את אחותך"

"לא, בבקשה לא, אני מצטערת!" צרחה המכשפה ועברה לתנוחת כריעה לאדוארד

"מאוחר מידי זונה מושתנת שלי"

הוא לקח מקל עם שבבי עץ שיוצאים ממנו, יצא מהחור של הלוחמת והחדיר במכה אחת את המקל. אחרי הצרחה שלה הוא חדר בלי רחמים לכוס שלה

הלוחמת צרחה והתחננה שיפסיק

והמכשפה? המכשפה התחילה להשבר לאט לאט, אדוארד ראה את זה בעיניים שלה וסימן לשומרים שלו להחזיק אותה בעמידה ליד אחותה

"את עוד תכנעי לי פנתרה, את תהיי השפחה שלי ואת תעשי כל מה שאני רוצה" הוא הסתכל למכשפה בעיניים בזמן שהוא זיין בלי רחמים את הלוחמת

 

חלק ד


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י