ימים אחרים

בשעה מאוחרת מאוד של אמצע הלילה כמעט לפנות בוקר הוא חוזר מהעבודה, פרויקט גדול שצריך לסיים.

״אני עוד מעט מסיים ויוצא״ הוא כותב לי ״אתקשר מהדרך, אני עייף תדברי איתי כדי שלא ארדם.״

כעבור כמה דקות הוא מתקשר ואני מקשקשת כמו שאני יודעת לקשקש והוא כשעונה מדבר דיבור עייף.

״שכחתי את הקפוצון במשרד״

״נו בסדר די להיות בכיין אתה תשרוד כמה צעדים מהחנייה הביתה.״

״מההה חמש עשרה מעלות בחוץ.״

״הו ממש מי ישמע זה לא קר.״

״אה כן? כשהיינו עכשיו בחול ( כן טסנו לראות את הקיור) לא יצאת בלי קפוצון וצעיף.״

״נכון כי היה בן שתי מעלות לאפס.״

״כמה?

״ שתי מעלות לאפס.״

״אוחחח את יכולה להגיד עוד פעם אפס?

אני אוהבבבב כשאת אומרת אפס.״

״אתה כל כך עלוב ——

עלוב ואפס!״

לא נרדם הגיע ערני מאד ערני.