אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניאנדרטלית

לפני 5 ימים. 15 בספט׳ 2021, 0:16

אפשר שאהיה רכה ומעודנת ביום (במונחים שלי, כמובן) 

והלילה ... אני הולכת להיות טיפה שטן. 

זה מאוד נוח שיש לי בבית מפלט לתשוקותיי, זמין, מוכן ונכון עבורי.

26 שנה וזה ... 

לפני 6 ימים. 14 בספט׳ 2021, 13:43

אני: מחפשת שיר ב-you tube.

You tube:

אני: wtf?? אבל לא כתוב לי שולטטטתתתת!!1

 

לפני 6 ימים. 13 בספט׳ 2021, 21:41

זה ללבוש בגדים. 

בחיי. 

לפני שבוע. 8 בספט׳ 2021, 10:46

אויש אתה יפה כל כך! - אני אומרת לו.

אני מסתכלת על פרצופך. הוא יפה בכל קנה מידה, אך  הפרופורציות שלו לא תואמות את תקופתינו. עיניך יוקדות, טירוף ראשוני של טרף מיומן משתקף מהן, שפתותיך מלאות נעורים ותשוקה כבושה. מבטי נודד הלאה, על גופך. על אף היותו תוצר של עבודה מחושבת, תזונה מושכלת, כח רצון והתמדה שראויה לשבח, הוא מזכיר לי משהו אחר, מוכר קמעה, מוכר עד כאב. אני לא מצליחה להבין מה בקווי המתאר הגבריים האלו זועק לי מתת המודע שלי. זועק כאב וייסורים וסבל, משל מטען העם היהודי כולו מוטל על כתפיו. ג'יזס....הוא רק בחור צעיר! 

ואז האור נגלה לעיני! לפניי עומד ישו! ברור שאני מכירה אותו!

אותו מבט, אותן פנים, אותו גוף. 

מאורע שכזה, מפגש עם יופי כזה יחודי ונדיר, ראוי שנחגוג ונציין באותות ומופתים, נחרוט בזכרוננו, הקולקטיבי - שלך, שלי ושל אהובי. 

אני רוצה שנזכור לעד את הרגע הזה, רגע של התגלות, תחייה, תקומה ועוד מילים מלאות בפאתוס, ועוד שכל זה קורה בתקופה של חגי תשרי. אני רוצה שזה יהיה סמבולי ובלתי נשכח.

למזלי, אני מוכנה תמיד לכל תרחיש והתיק שלי, כמו שנהוג בקרב נשים, מלא בכל טוב. 

אני פונה לאהוב ליבי שיושב מאחורינו - 

Fetch me some cross, rope and.... nails. 

חג שמייח 😉 

לפני שבועיים. 3 בספט׳ 2021, 8:04

תמיד ידעתי שמתמטיקה תעזור לי בחיים. 

לא ידעתי עד כמה ובטח לא העליתי על דעתי שזה יכול גם לשעשע. 

למשל אם אני, מוכשרת שכמותי, סופרת בקול רם מ-10 עד 0 לאחור ואז ככה פתאום באמצע, מתחילה לדלג על מספרים אי זוגיים, זה יוצר פרצופים מופתעים ומתוסכלים בצד השני. 

וגם, puppy eyes ושלולית קטנה ומתוקה.

יאמי! 

לפני שבועיים. 2 בספט׳ 2021, 14:16

MDLB - תרשים זרימה: 

הטקסט בתמונות פחות רלוונטי. 

וממילא אני טיפוס ויזואלי. 

לפני שבועיים. 31 באוג׳ 2021, 23:03

מצד אחד, אני יכולה לדמיין לעצמי שיש לי כוחות על והפרגיון שיושב מולי לקפה, נתון להשפעתי. אני יכולה להביט כאילו מהצד, איך ככל שעוברות הדקות, הוא משנה את קצב הדיבור שלו, את מנח הראש, איך מתרכך מבטו הקשוח והבעת פניו הופכת כלבלבית ומתחנפת ולאט לאט הוא "מתפסל" להיות יצור מלאכי, רך וענוג. בדיוק כמו שאני רוצה. 

מצד שני, הוא פשוט אוהב בלונדיניות בגיל העמידה. 

יאפ. זה העניין. 

קצת נרקיסיזם עוד לא הרג אף אחד. 

 

לפני חודש. 16 באוג׳ 2021, 23:59

תכל'ס אין לו שום סיכוי.

לא כשאני רוכבת עליו עם גבי לפרצופו ומסתכלת בלבן של העין שלך. 

לא כשאני מצהירה על אהבתי הנצחית אליך ורצוני שאתה תזיין לי ת'צורה, כמו שהוא עושה או... כמו שרציתי שיעשה. או קיוויתי. בטח, לא כשהוא שומע את זה. 

אין לו שום סיכוי לשרוד כמאהב, זיין להשכיר או כל דבר אחר שאמור לספק ת'סחורה כזכר שבא לזיין וללכת. 

ומה בעצם הוא עושה כאן? 

גלגל שלישי במרכבת הרומן המפוארת שלי איתך.

אפילו לא צלע. 

איזה סיכוי יש לו לזין הזר הזה, צעיר וחתיך וחרמן, ככל שיהיה, ויצרי ועומד וראשוני ונטול האגו וחסר הסטנדרטים המינימליים באשר לנימוסין והליכות של הצד השני וכל שיש לו זה איברי הבוער, כמו השמש של אוגוסט?  

האם איכפת לו להיות כלי שרת, דילדו מלא און, נטול אינטימיות ויחס אנושי? 

איזה סיכוי יש לו להחזיק בזקפתו המפוארת, כשהוא שומע שכל שאני רוצה - הוא אתה.

אותך בלבד אני רוצה, את נשמתך, ליבך, על קרביך וכשלונותיך, נסיונותיך ומפחי הנפש להם אני גרמתי, עורך, בשרך, נשימתך ונשמתך וכל מולקולה מקיומך. אותך אני אוהבת לעולמים ועד וכל מה שבדרך, הוא חלק מהמסע שלנו ואולי רק שלי. מהאני האחרות, הנוספות והיוצאות מהדעת מעודף כח החיים שאין לו שובע ולא מנוח. 

עוד. 

ועוד.

לפני חודש. 14 באוג׳ 2021, 2:13

כנות הדם באלכוהול שלי, קובעת את מידת השגעת.

 

 

היתה כאן אחת והושמדה....😇

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. 13 ביוני 2021, 14:02

אה, וגם תקשורת רגשית. 😆