מספרים לנו ש"האושר הוא פשוט..."
פעם אפילו האמנתי בזה.
צריך פשוט לאהוב ולהיות נאהבים, ופופ... את מאושרת...
עם השנים למדתי שהאושר מסובך ובן חלוף,
שצריך לעבוד קשה כדי שהאהבה תמשיך לשמח,
שבלי ויתורים הדדיים - לא יכול להתקיים אושר אמיתי,
שכשיש ביטולים עצמיים - האושר נחנק ומת.
כולנו שואפים להיות מאושרים, בשביל זה הומצאה האהבה.
אז למה היא תמיד כל כך מסובכת - האהבה?
למה היא לא יכולה להיות פשוטה, קלה, מובנת?
בעיקר מובנת...
מישהו בסביבה מבין אותה?
חצי מהזמן אנחנו לא מקשיבים או שלא מקשיבים לנו,
ובחצי השני, כשאנחנו כן מקשיבים - אנחנו לא מבינים מה אומרים לנו - כי יש לנו כל כך הרבה דפוסים שצועקים לנו בראש, עד שהם מחרישים לנו ת'אוזניים...
פעם כשהייתי צעירה, הכול היה כל כך פשוט...
אהבתי, כמה שיותר נשים בכמה שפחות זמן, והייתי נורא מאושרת...
אני לא בטוחה שגם הן היו, או אולי, זה התאים לתקופה ולמי שאהבתי.
עם השנים למדתי לסבך לי את האהבות ולהתאהב בנשים מסובכות.
הן הכי מעניינות הנשים המסובכות, אתם לא חושבים? 😄
ואני אוהבת, כל כך אוהבת...
ושיט, החיים הם עסק מסובך בטירוף :)))
** אני יוצאת לקנות לי משהו לאכול במקום להתעסק באחת בלילה באהבה ובאושר. נפלתי על הראש או מה?
(שקט אור! שקט כבר!
נהייתי גרפומאנית בימים האחרונים, למות ממני!)
לפני 15 שנים. 8 באוגוסט 2009 בשעה 21:57