בפרסומי ponygirl הבאתי ביטוי:"חמוקי ירכיה".זה לקוח מפסוק:"מה יפו פעמיך בנעלים בת-נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"(שיר השירים).שם מסביר ה"אבן שושן" עגול,,,כנראה מתוך קשר עניני.אבל לא רחוק,כתוב:"פתחתי אני לדודי ודודי ח מ ק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני".שם מה הקשר עם "עגול" או תפוח?אלא שהעברי(הקורא העברי)שם לב,מתענין יותר בעמק מבגבעות...]
לסוסתי
שם בלוג הוא התחלת פסוק ידוע,מטרתי להראות שחלק של הbsdm אינו זר לעולם היהדות
*מנגינה*{התווים שלו}
-
ואם כבר דיוקי לשון
סליחה על ההערה
אבל אני לא ממש מצליחה להבין את מה שכתבת
סליחה על ההערה
אבל אני לא ממש מצליחה להבין את מה שכתבת
לפני 15 שנים
0


לסוסתי(שולט)
-
תשובה ל"מנגינה" ול"שפחה קטנה":מודה אני שזה לא היה כל כך ברור.כמה כללים מכבידים עלי:הזהירות עם "שיר השירים"(קודש קודשים)וגם אם אני מביא פסוק,להביא אותו שלם.ועצם הענין הולך לאיבוד.
רציתי רק להדגיש שהמילון "אבן-שושן" מפרש המילה "חמוק"(חמוקי ירכיך):כפיפה,התעגלות ונותן הפסוק"חמוקי ירכיך"כדוגמה ראשונה ואחר כך:"חמוקי הגוה הנשי"כי הוא מפרש לפי הענין.
אבל מבחינה לשונית השורש:"חמק" מורה להפך:"השתמט","התחמק":לא כפיפה,כיפה אלא שקע,חריץ.על כן אמרתי שהקורא העברי שם לב יותר לעמק מלגבעות.
רציתי רק להדגיש שהמילון "אבן-שושן" מפרש המילה "חמוק"(חמוקי ירכיך):כפיפה,התעגלות ונותן הפסוק"חמוקי ירכיך"כדוגמה ראשונה ואחר כך:"חמוקי הגוה הנשי"כי הוא מפרש לפי הענין.
אבל מבחינה לשונית השורש:"חמק" מורה להפך:"השתמט","התחמק":לא כפיפה,כיפה אלא שקע,חריץ.על כן אמרתי שהקורא העברי שם לב יותר לעמק מלגבעות.
לפני 15 שנים
0