הבזקים
מצחיק איך לפעמים אתה מרגיש יותר צורך לכתוב ואיך לפעמים משהו בזה נרגע בצורה אוטומטית, היא גם אמרה לי על זה היום, על התחושה של הצורך להתפרק בכתיבה, אני לא יודע מה גרם לי לקחת הפסקה קלה מהכתיבה המעדכנת במה קרה לי, אבל יש הרבה אפשרויות שאני יכול לחשוב עליהן, אבל כבר לא משנה לי, שזה אגב משהו מאוד נדיר אצלי, שאני מצליח לשחרר תהיות כאלה, שאני מצליח פשוט להישען אחורה וליהנות ממה שעובר עליי, לא לתת למחשבות להתעצם ולכבוש את המקום של ההנאה פשוט להרגיש וללכת עם הרגש...
אני חושב שגם היא יכולה להבין את ההרגשה הזאת, אני לא באמת יודע מה עובר עליה מבפנים אבל אני כן יודע שגם היא לפעמים מרגישה את ההרגשה שהמחשבות מתגברות עליך וקצת לוקחות את המקום של ההנאה וההתמכרות...
אז אני משתדל קצת לא לתהות מה גרם להפסקה הזאת ופשוט לעשות מה שבא לי ומה שבא לי עכשיו זה לתאר הבזקים, דברים שקרו שעוד לא כתבתי פה ואולי כאלה שכתבתי ובא לי לחזור עליהם, ותאמינו לי... קרה הרבה.
הרבה מאוד.
*
"ממש בא לי לדעת לאן הולכים..." אני חושב לעצמי בזמן שאני הולך אחריהם.
"מה זה לעזאזל התיק העצום הזה?" השאלות לא מפסיקות לתקוף אותי.
פנינו פניה חצינו כביש, היא הולכת לידי והוא לפנינו סוחב את התיק העצום הזה "מה יש בו לעזאזל? ולמה זה מפחיד אותי כל-כך?"
חצינו עוד כביש אחד ולפתע הוא נכנס לאחד הבניינים, עיניי מחפשות מיד מה זה הבניין הזה, כשראיתי את הכיתוב "Hotel" הראש שלי הסתחרר.
"לא נכון... הם לא עשו את זה..." חשבתי בראשי.
נעמדתי קפוא, הוא המשיך קדימה וניגש לפקידה והיא קצת משכה אותי פנימה בחיוך ואמרה משהו על זה שמגיע לי ושזה יום ההולדת שלי.
רעדתי, המח שלי לא הפסיק לזמזם מחשבות, היא התיישבה על הספה ואני על אוטומט אחריה, רועד, תוהה, חושש, נפעם... היא שאלה אותי מה איתי ואני חושב שמלמלתי דברים כמו "אתם משוגעים, אני לא מאמין, אתם מדהימים..."
הלב שלי פרפר... לא האמנת שמישהו יעשו כזה דבר בשבילי... לעולם לא עשו לי כזה דבר יפה ליום ההולדת, ומשהו בי אומר שזו רק ההתחלה.
(עכשיו כשאני יודע איזה דברים קרו בחדר ההוא בבית המלון, אני יודע שזו הייתה רק ההתחלה)
*
לקנות פלאג... לראות בעיניים ציוד שעד היום רק פנטזת עליו, לראות דברים שעד היום ראית רק בסרטי פורנו, להסתכל על המגוון של הצורות, הצבעים הגדלים, לחשוב מה אתה יכול להכיל, לתהות מה יפתח לך את החור בדיוק במידה שהנסיכה תהיה מרוצה... חוויה.
*
מצעד הצעצועים בניצוחה...
כל אחד מוציא צעצוע, לעיתים היא תדגים על מישהו מאתנו את השימוש, לעיתים היא תגיד "אתה עוד תראה" בחיוך זדוני ומחרמן, הרגע שאני מוציא את הגאג הענק ההוא והיא מכניסה לי אותו פנימה, ומשהו בי רוצה להישאר איתו אבל הוא כל-כך גדול וממלא את הפה, אבל היא מוציאה אותו ומניחה אותו לצד שאר הצעצועים.
אני מוציא את הפלאג החדש שלי, מראה לה אותו, נבוך, נרגש, מקווה שהיא תחשוב שהגודל מתאים לי, שהקנייה שלי תספק אותה.
*
הקולות שהיא חשפה בי... מגוון קולות שמוזר לי שקיימים בי בכלל, היא אמרה לי פעם שהיא אוהבת את זה, היא סוחטת ממני כל-כך בקלות את זה, יללות, נהמות, בכיות קטנות, תסכולים קוליים, צעקות...
יש לי קול גבוה כזה, כמעט צפצפני שיוצא ממני הרבה פעמים זה קורה בזמן סשן שהוא פשוט מחליף את הקול שלי הוא משתלט עליי וגורם לי להרגיש קטן כל-כך.... קטנה כל-כך.
*
הרגע שאני מתנקה בדירה לפני שבאתי לסופ"ש המושלם ההוא, מתנקה וחושב עליה, מקרצף איברים, מתנקה בכל מקום מקום... וגם מבפנים...
*
היינו על המיטה ועשיתי טעות שמגיע לי עונש עליה, היא אומרת לי לעמוד ומתחילה לעצב את התנוחה המדויקת שהיא רוצה אותי בה, רגליים מפוסקות, ידיים על הקיר, תחת בחוץ, לא ככה, יותר למעלה, בחוץ יותר, בדיוק.
התחושה הזאת... עוד לפני המכה, עוד לפני הכאב, עוד לפני הספירה, של העיצוב התחושה שהיא תיקח אותי כמו שהיא רוצה, עד לפרטים הקטנים, כי מגיע לה, מגיע לה דיוק, שאני אהיה מדויק, אני שלה, אז אין סיבה שהתחת שלי לא יהיה בדיוק איך שהיא רוצה...
ואז מגיעה הספירה, אני סופר ונאחז במספרים, כל מכה שניתחת עליי גורמת לי לצעוק מספר בקול ואז לשנן אותו בראשי כדי לא לאבד ספירה...
*
יש משהו כל-כך מדהים בדיוק שהיא דורשת מאיתנו לפעמים, וחשבתי על זה יש משהו בסקס ונילי שהוא הרבה פעמים מתפשר, לא תמיד יגעו בך כמו שתרצה, במיוחד אם זה סטוץ רגעי, לא תמיד ינשקו כמו שאתה רגיל, כמו שהכי נעים לך ובסקס ונילי דרוש הרבה כדי להגיע למקום שבו אתה מרגיש מספיק בנח כדי לכוון את הפרטנר לאיך נעים לך, אני אישית לעולם לא עשיתי את זה, תמיד רציתי להתאים את עצמי לפרטנרית שלי.
אבל אצלה... וואו! היא תקבל בדיוק מה שהיא רוצה, ואם צריך היא תלמד אותך, שוב ושוב, היא תקבל את הנשיקות שלה בצוואר בדיוק כמו שהיא אוהבת, אתה תזיין כמו שהיא רוצה, אתה תקבל כאב בדיוק כמו שנעים לך, אתה תתאים את עצמך אליה ואתה תאהב כל רגע מזה, וזה בדיוק מה שקורה, ברגעים האלה שהיא מלמדת אותי או מכוונת את התנוחה שלי, כולי הופך רצון לרצות אותה וכשאני מגיע לשם, כשהיא אומרת לי שזה טוב.. אני מרגיש הכי מאושר בעולם.
*
שוט הזנבות הזה, בהתחלה אהבתי אותו ולאחר כמה הצלפות גיליתי את האכזריות הגאונית שלו, מספיק זנב אחד שיסטה מהמסלול וינחת לך על הביצים ואתה תבין גם..
לאחר כמה הצלפות מצאתי את עצמי מכונס בעצמי, חושש, רוצה, צועק... וכשהיא הפסיקה ועברה ללטף אותי איתו רעדתי בלי שליטה, וכל תנועה שלה שראיתי בצלליות או שזיהיתי קפצתי כי חששתי שהנה מגיעה עוד הצלפה, אבל היא עשתה לי נעים, ובדיוק ברגע שהרפיתי שרירים ניטחה עליי עוד הצלפה... צעצוע גאוני, אני זוכר שאחרי זה כשהוא הונח במקומו לצעד שאר הצעצועים והסתכלתי עליו, פחדתי ממנו... מאוד.
*
הוא אומר לה שהוא מטפטף ואני פותח את הפה בתחינה לטעום אותו, והיא מאשרת. יאמי...
*
הוא לוקח את הספאנקר ומכה בי, מכות חזקות מדויקות, והן נוחתות עליי בדיוק מופתי, בדיוק באותו מקום, ובראש שלי אני רק מתחנן, "תזוז! סנטימטר אחד תזיז את זה" כי המכה שורפת יותר ויותר, מרגיש את העור שלי מאדים, מתחמם ואני רק רוצה שהוא יפסיק, אבל הרצון שלי לא משמעותי... אני שלה, שלהם, היא תגיד לו מתי להפסיק, עד אז, אני סובל.
*
"פאקקקק" אני צועק בלי שליטה כשהמים הקרים נוחתים עליי...
כל הגוף מתכווץ בלי שליטה, לפתע דלת המקלחת נפתחת היא מסתכלת עליי... בולעת את הנשלט שלה חווה את העונש שלו, מקלחת קרה, העיניים שלה סורקות אותי, ערום, רטוב רועד, ולרגע אני נעצר, קופא. היא אומרת לי להמשיך היא רק מסתכלת... רק נהנית ממעשה ידיה...
היא אומרת שאני יפה.. ואני רועד רעד פנימי מעבר לרעד מהקור...
אני רואה את הפנים היפהפיות שלו סורקות אותי ומנסה להתחמם מהם קצת, התנועות שלי מהירות כדי לסיים את המקלחת מהר.
לפתע היא אומרת לי לחמם את המים קצת, אני מחמם ונרגע, הגוף שלי נרפה קצת, התנועות מאיטות, הנשימה מוסדרת, היא רוכנת לנשק אותי, ואחרי נשיקה קצרה היא אומרת "מים קרים בעוד 3,2,1..." אני מסובב את הברז ומחכה שהמים יגיעו....
"פאקקקק" אני צועק שוב.
*
עוד הבזקים יגיעו בהמשך...