שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 3 שנים. 9 ביולי 2020 בשעה 4:20

הלכנו לישון

אני קרסתי תוך שנייה

אחרי יום של מחשבות אבל על תהליך שנגמר

על כך ששוב לא הצלחתי להחזיק קבוצה

נרדם לצידה אחרי סט של חיבוקים

אחרי חצי יום של בטלה משותפת

יום עם קשיים 

יום שאני לא מצליח להתחמק מהאבל שנמצא לי בפנים

וגם לא ממש מבין אותו במאת האחוזים

אבל אני יודע שהוא שם, 

ואין הרבה מה לעשות חוץ מלהתרגל... 

חוץ מלרכב מהסחת דעת אחת אל השנייה

אז רואים סדרה

ומבשלים אוכל

ובאמצע היא מדגדגת אותי ואני נשבר מצחוק

מתגלגל עוד ועוד וזה ממשיך גם כשהיא הולכת

ואז קצת שיחה

ואז סקס

ואז מצלמים משהו ומתפוצצים מצחוק שעה

וכל פעם המחשבות חוזרות

ואני מתקדר

כי האבל שם ואין מה לעשות חוץ מלהרגיש אותו. 

אז נכנסים למיטה ואני רואה עוד משהו למסך עוד כמה דק

ואז אנחנו מתחבקים היא מקיפה אותי 

ושרה לי! 

הקול שלה חודר לי את הנשמה ומתיר בי כאבים

ופתאום אני מנומנם, 

ורק קפצתי לשירותים וכבר קרסתי. 

לא ידעתי שהיא חוותה את הלילה שהיא חוותה. 

חבל לי שהיא לא נרדמה. 

ב0630 אני קם,

פתאום עירני, 

אני מתגלגל לחבק אותה

התחת שלה מהמם באור הבוקר 

התחתון מחמיא והזין שלי מזדקר. 

אני מתחיל לחרמן אותה, 

משפשף את הזין שלי ליד הכוס שלה

היא מרטיבה מתעוררת אפופה ואני חודר. 

אנחנו מזדיינים מדהים

תענוג להתעורר לגניחות שלה ולכוס שלה. 

היא גומרת 

שוב ושוב

ואז היא קורסת שוב

לוחשת לי שלא ישנה הרבה,

אז אני מכסה אותה

ופתאום! 

יתושה רצחנית מזמזמת לנו באוזן

אני מנסה להרוג אותה מבלי להעיר את הקטנה

אבל לא מצליח, 

אז אני ער, כותב פה ומדי פעם מציץ מסביב, מטה אוזני ומנסה לשמור על היפה שלי

שהיתושה הרצחנית לא תגיע אליה... 

Annabelle Lee - ⁦❤️⁩
לפני 3 שנים
Ariaa​(נשלטת) - קראתי את שניכם, איזה מקסימים, איך שכל אחד שומר על השינה של השניה. שמחה בשבילך⚘
לפני 3 שנים
teller - תודה אריה מקסימה😊
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י