היום אני עושה סשן שיוך לגורה שלי.
יכולתי לשבת כאן ולכתוב כמה אני קר רוח, להסביר איך הכל הולך להתנהל, להעמיד פנים שאני איזה שולט קר ואכזרי.
אבל האמת? אני נרגש. וקצת לחוץ. אני רוצה שהכל ילך חלק – אני רוצה שזה יהיה סשן יפהפה.
שכרתי לנו חדר בדסמי אלה עם הריהוט. זה הולך להיות כיף. זה הולך להיות סקסי. שנינו חיכינו לזה.
אבל בתכלס, לקח לנו שנים להגיע לנקודה הזו.
היא הייתה נשלטת שלי לסירוגין, לאורך תקופה ארוכה.
היום היא נשואה (כן כן בעלה יודע על הכל), אפילו קיבלתי ממנו ברכה לשייך אותה.
אז כן… אני נרגש. זו רק הפעם השנייה בחיים שאני משייך מישהי.
שיוך בשבילי זה משהו עמוק. זה לא משהו שאני עושה עם כל פרטנרית למשחק.
היא התפתחה המון – היא יותר צייתנית, היא סומכת עליי יותר,, היא כל-כך גדלה וצמחה, והיא יודעת שכל מה שאעשה לה – היא תוכל להכיל.
וזה מה שהופך את הרגע הזה לציון דרך אמיתי בקשר שלנו, זה מה שהופך אותה לראויה לרגע הזה, ולי ראוי לה.
ואני לא רוצה להעמיד פנים שאני קול וקר כמו איזה דום מסרט אמריקאי.
אני בן אדם. יש לי רגשות.
ועכשיו? אני מרגיש המון!
אני רוצה שזה יעבור חלק. אני רוצה שהיא תיכנס לחדר ותופתע.
היא יודעת שזה סשן שיוך, אבל עדיין אני רוצה שהיא תרגיש את ההשקעה, את האנרגיה, את המשמעות שמאחורי זה.
אני רוצה שזה יהיה סקסי. אני רוצה שזה יהיה מיוחד.
וכן, אולי יהיו תקלות קטנות, וזה גם בסדר. זה חלק מהחיים האמיתיים.
אבל הכי חשוב – אני פשוט רוצה לומר את זה:
אני נרגש. אני רוצה לצעוק את זה. אני רוצה להגיד לעולם:
היום אני משייך את הגורה – ואחרי היום, יהיה לה קולר שנקנה במיוחד בשבילה, שלא היה על אף אחת אחרת.
מהיום – היא תהיה משויכת, וסוף סוף תשים את הכינוי שלי ליד השם שלה...
