אהובתי.אני עדיין כותב לך כשאת עלומת שם, עלומת צללית עלומת כל צל של זיהוי, אין לי מושג מי את עדייו, אין לי מושג איפה אפגוש אותך, לאחרונה גם קצת הפסקתי לחפש לאיזה חודש חודשיים, אבל בימים האחרונים חסרונך בער בי.
אהובתי, הורדתי גם את התמונה שלך מהמשרד שלי, במקום להזכיר לי משהו טוב, ולהוכיח שיום יבוא והמסגרת הריקה תתמלא בפרצוף במקום זה המסגרת הריקה הזכירה ריקנות, הזכירה מה אין לי, הזכירה לי שאין לי אותך, אין לי אותך לחבק, לנשק, סתם להחזיק ידיים. אלה הדברים שחסרים לי...
אפילו המילה "אהבה" על הקיר שלי, שנמצאת כל-כך קרוב לראש שלי כשאני ישן, מתוך מחשבה שיום אחד אזכר בך כל לילה פני שאעצום עיניים, אפילו המילה הזאת נמאסה עליי ובא לי בפרץ של כעס בלתי נשלט לפעור חור בקיר המקולל הזה, אולי חור כמו החור שחסרונך יוצר אצלי.היו כמה סיכויים מאז הפעם האחרונה שכתבתי לך, אבל את כולם הרסתי...
כולם תמיד אומרים לי כמה שתהיי בת מזל כשניפגש ואני חייב להודות שאני לא בטוח בזה, אני חסר ניסיון ומצטער על זה כבר מעכשיו, כי בטוח שתחווי את זה מתישהו ממני. לא היה לי קשר רציני מעולם ואני בן 23 כבר, אני יודע שזה בעייתי אבל אני מבטיח לך שאני מנסה ללמוד מהר, ברגע שאמצא אותך לא אפסיק ולו לרגע אחד ללמוד ולהשתפר כדי לעשות אותך הכי מאושרת בעולם.
אהובתי, הימים האחרונים מלאים בחסרונך ולא מצאתי דרך להתמודד איתם חוץ מלכתוב, אני שוב מרגיש את גוש העצבות הזה מבפנים שפשוט מאיים למלא את עיני דמעות, אני לא יודע אם כשאמצא אותך הגוש ייעלם, יצטמצם או יתפוגג לאיטו, אבל אני כן יודע משהו, אני רוצה שתהיי לידי.
אני רוצה להחזיק לך את היד, אני רוצה שתקראי לי הגבר שלך, אני רוצה להצחיק אותך, אני רוצה לחבק אותך, אני רוצה להתגעגע אלייך, אני רוצה שיתגעגעו אליי, אני רוצה להיות משמעותי בחיים של מישהו, אני רוצה לגלות אותך אני רוצה להכיר לך את הפינות בנפש, אני רוצה להרגיש אהוב...
אהובתי, בואי כבר...