בוא אליי על ארבע, בוא אליי על שש. אל תסתכל על הדרך, תסתכל על המטרה. בעצם, בוא נבטל את חוש הראייה, אין בו צורך. אני העיניים שלך. חוש השמיעה מאפשר לך להקשיב לקול שלי, חוש המישוש מאפשר לך לזחול אליי, חוש הריח מאפשר לך לעקוב אחר הבושם שלי. חוש הטעם... עדיין לא הגענו אליו.
אתה באמת כלב ממושמע. איזה כיף לי. אני מקווה שהקולר לוחץ והרצועה מושכת מספיק חזק. האם כבר הכרנו דרך הציפורניים שלי? נראה לי שהגיעה העת. בזמן שאני משאירה לך סימניות על הגב ספר לי איך עבר היום, איך היה בעבודה?
אתה רוצה לנחש מה כתבתי? על כל ניחוש לא נכון תקבל סטירה... הגענו לעשר, מה יהיה? מה אתה מסנן שם? אה, נכון. אתה לא יודע סינית. זה בסדר, כלבלב שלי, אני יודעת מספיק בשביל שנינו.
הגיע הזמן להפעיל את חוש הטעם, אתה יכול להתחיל ללקק לי את הרגליים, אבל קח את הזמן, ממילא אין לנו לאן למהר 😄
תעלה לאט לאט כלפי מעלה. ידיים מאחורי הגב, אתה ראוי לאזיקים שלי אבל עדיין לא ראוי למבט שלי. האם אתה כבר מוכן לשלב הבא?
לפני 15 שנים. 6 בספטמבר 2009 בשעה 5:48
