אדומה

סידרתי את החדר אבל הראש עדיין מבולגן.
שיניתי, זרקתי, החלפתי, הדבקתי. הכל נראה כ"כ נקי ויפה, אבל בפנים אני מרגישה אבק.
נמאס לי לאכול ממתקים, זה לא עושה לי את זה כמו בשנים קודמות, אני לא יכולה להתחבא מאחורי זה יותר.

אני שוב קוראת שני ספרים ביחד, ואני מנסה לא להוסיף לזה אחרת אני אמצא את עצמי קוראת חמישה במקביל, ואז מתעצבנת על עצמי שאני לא מסיימת ספר.

לא יודעת מה קורה עם האוניברסיטה, התשובות רק בחודש הבא מתישהו. אני מרגישה שכל תא בגופי מחכה לחדשות הללו. כל המחשבות נקשרות לזה, ואני לא מצליחה להתיר אותן. אני עטופה בציפיה הזאת, וזה מכביד על כל דבר אחר. עוד חודש...

חשבתי על משהו שיגרום לי להחזיר את החיים שלי לעצמי. אם אצליח להוריד חמישה קילו, אלך לקפוץ באנג'י. יש ליד בייג'ינג מקום שאפשר לעשות בו את זה, אז זאת המטרה בשלב זה. להוריד במשקל בשביל לזרוק את עצמי מגשר. מעניין אם אני אוכל לשכנע מישהו לבוא איתי... הממ, אני כבר מרגישה יותר טוב!

ג'רונימו!!!!!!!