אדומה

לא יכולתי שלא לכתוב על מה שקראתי עכשיו.

ב- YNET התפרסמה כתבה על "עבד" שתובע את ה"מלכה" "שלו" על 14 שנה של רוע לב שבהם היא "ניצלה" אותו.

14 שנה שבהם הוא היה איתה במערכת יחסים מאוד ספציפית, מאוד ברורה, ורק בתום 14 שנה הוא פתאום הביט מלמטה ו"הבין" שהיא "ניצלה" אותו ורמסה את נפשו. הוא פסיכולוג במקצועו, אחד שגם עוסק במקצוע. מה נסגר? זה מבחינתי כבר נמוך מדי. תמיד יש מילת ביטחון ותמיד ניתן להגיד לא. לא זו המהות של העניין כאן?

לא לעניין, חבוב.

-------

הכתבה: (http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4469570,00.html)

ת"א: פסיכולוג תובע 2.5 מיליון שקל ממלכת סאדו

פסיכולוג שעבר משבר אישי פנה לטיפול שהתגלה כיחסי סאדו מאזו. אחרי 14 שנה החליט לתבוע את המטפלת שהפכה אותו לעבד נרצע ומאולף לפצותו ב־2.5 מיליון שקל. "הפכתי קורבן לניצול כה קשה, ציני והרסני, נקבעו לי 50 אחוזי נכות וגיליתי שבכלל אין לה תעודת מטפלת", הוא טוען

תביעת נזיקין שהוגשה בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב חושפת מערכת יחסים שנמשכה 14 שנה בין מי שהגדירה את עצמה מטפלת בשיטת טווינה ומטפלת בעיסוק למטופל שהפך על פי דרישתה לעבד שלה, שאמור לספק את כל "דחפיה הסאדו־מזוכיסטיים".

בתביעה הלא שגרתית טוען התובע, פסיכולוג במקצועו, כי בעקבות "הטיפול" שהוענק לו נגרמו לו נזקים נפשיים, והוא תובע פיצוי בסך 2.5 מיליון שקל.

התובע, גרוש ואב לילדים, טוען כי הגיע אל האישה במהלך משבר אישי קשה. בתביעה נכתב כי הוא "חש בלבול ומצוקה, ומצבו הנפשי היה קשה ביותר עד כדי כך שבחר להימנע מקבלת טיפול בשיטות הקלאסיות. במהלך הפגישה הראשונה, על פי דרישת הנתבעת, פשט התובע את בגדיו למעט תחתוניו ושכב על הרצפה. הנתבעת הניחה את כף רגלה על ראשו של התובע תוך שהיא נותנת לו הוראות מפורשות כי אסור לו להתנגד. התובע פעל בדיוק לפי הוראותיה של הנתבעת תוך שהוא נכנע לכל דרישותיה, והכול מתוך מחשבה כי הטיפול יועיל לו ויסייע לו לרפא את מצוקתו".

מאז, נכתב בתביעה, התמסר הפסיכולוג לחלוטין לשיטת הטיפול הבלתי קונבנציונלית של המטפלת, ולטענתו הפך לכלי שרת בידיה: "בפועל ניצלה הנתבעת את השליטה שהקנו לה יחסי המטפל־מטופל שבינה ובין התובע כדי לבנות ולקיים עם התובע מערכת יחסים של 'שולט ונשלט', שבה הנתבעת שימשה כשולטת ואילו התובע היה הנשלט והכול לצורך סיפוקה של הנתבעת, ומבלי שיש במשחקי השליטה ששוחקו כדי טיפול כלשהו".

האקט שבו מניחה המטפלת את כפות רגליה על גופו העירום של התובע חזר על עצמו בתחילת כל פגישת טיפול, כך לפי התביעה, וכן מצוין בה כי מפגישה לפגישה הוסיפה האישה דרישות תוך שהיא טוענת כי מדובר בחלק מהטיפול, אך לטענת התובע "הדרישות — כל כולן אלמנטים של עליונות במסגרת יחסי סאדיזם־מאזוכיזם בין הנתבע לתובעת — יחסים שמטרתם הייתה הסבת עונג לנתבעת".

כך למשל באחת הפגישות דרשה האישה מהגבר לעסות את כפות רגליה תוך שהיא מבהירה לו שכך הוא יכול להביע את אהבתו כלפיה. בתביעתו טוען עוד הגבר כי "לאחר זמן מה המסאז' בכפות הרגליים הפך להיות כלי בידי הנתבעת במסגרת מדיניות 'המקל והגזר'... הנתבעת הייתה מאפשרת לתובע לעסות את כפות רגליה רק אם הוא השביע את רצונה, ואילו אם היה 'מתמרד', כדבריה, היא לא הייתה מאפשרת לו לעשות זאת".

בנוסף לעיסוי כפות הרגליים דרשה האישה מהגבר במסגרת הטיפול כי הוא ירחץ את רכבה ואת כליה. בהמשך אף דרשה כי בפתיחת כל טיפול יפשוט התובע את בגדיו, יזחל על גחונו וינשק את רגליה. במקרה אחר דרשה המטפלת מהתובע שיביא עימו את דיפלומת הפסיכולוג שלו ודרכה עליה "כדי להבליט את עליונותה על הפסיכולוגיה".

לטענת התובע, אט אט וככל שחלפו השנים, הלך והידרדר מצבו והסגידה וההערצה לנתבעת הפכו להיות העניין היחיד בחייו: "השימוש במילה 'עבד' הפך להיות שגור בפיה של הנתבעת. הטיפול הפך בתקופה זו לאילוף, כהגדרתה של הנתבעת עצמה, אשר נהגה לומר לתובע 'אני מאלפת מצוינת, אילפתי אותך כמו שצריך".

עוד טוען הגבר כי בשנים הראשונות נהגה האישה לגבות ממנו תשלום בסך 250 שקל בעבור כל טיפול, אך לאחר שגילתה כי הפסיכולוג גובה עבור שירות שהוא מעניק למטופליו תשלום של 400 שקל, השוותה הנתבעת את תעריף הטיפול לזה שגבה התובע.

הרגע שבו הבין הגבר כי עליו להשתחרר מכבליה של המטפלת מתואר כך: "בהבלחה של הבנה שפתאום נפלה בו — תוך שהוא מסתכל מהרצפה שעליה היה שרוע מעלה לפניה של הנתבעת — ראה לפתע התובע את המצב שבו הוא מצוי והבין כי לצורך הצלת חייו הוא חייב להפסיק את מערך התלות המוחלטת". בהמשך התביעה נכתב כי "כמו מכור לסמים קשים אשר צריך להגיע לתחתיות ארעא כדי להגיע לגמילה, היה צריך התובע להגיע לתחתית כדי להציל עצמו מציפורניה של הנתבעת, וכך עשה".

התובע פנה למשרד הבריאות במטרה לברר מהי הכשרתה הרפואית של המטפלת. מבדיקתו עלה כי בניגוד לאופן שבו הציגה את עצמה, לאישה אין תעודת מטפלת בעיסוק, ובחודש מאי השנה הגיש התובע תלונה במשטרה נגדה.

בתביעתו מציין הגבר כי בעקבות הטיפול שהעניקה לו הנתבעת נגרמו לו נזקים נפשיים קשים ביותר, אשר הסבו לו נכות נפשית קבועה בשיעור של 50 אחוז. בין היתר טוען התובע כי הטיפול קיצר את תוחלת חייו בעשר שנים לפחות ופגע פגיעה אנושה באיכות חייו.

את תביעתו חתם הפסיכולוג במילים "חלק מהדברים שעברו על התובע במסגרת ה'טיפול' שעבר אצל הנתבעת ייראה לבית המשפט דמיוני ממש, שכן אדם שאינו מצוי במסגרת מערכת כה מעוותת ונשלט על ידי אדם אחר באופן כל כך טוטאלי יתקשה להבין הכיצד אדם נבון, פסיכולוג במקצועו, יכול ליפול קורבן לניצול כה קשה, ציני והרסני. בדיוק בשל כך ובדיוק בשל העובדה כי העוצמה הגלויה ביחסי מטפל־מטופל יש בה כדי להפוך כל מטופל לעבד נרצע, החוק נותן הגנה ותרופה למטופלים שזכויותיהם נרמסו כך".

טרם הוגש כתב הגנה.